There are only two ways to live your life. One is as though nothing is a miracle. The other is as though everything is a miracle
בשלב מסוים בחיים, קיבל האיש הזמנה לבקר שנה במכון המחקר בו ישב אלברט איינשטיין מעת שהגיע לארה"ב ועד ליום מותו. הוא חשב (האיש, לא איינשטיין) שזה רעיון מ ע ו ל ה ומיותר לציין שאני לא חלקתי איתו את קסם המחשבה. המקום, כך עודכנתי, ניצב בעיבו של יער גדול בחור הזה הקרוי פרינסטון, ויש בו גן ילדים, חדר אוכל, גן משחקים ודירות תואמות קומפלט לכל משפחה. האיש טען גן עדן ואילו אני התעקשתי גטו. אמרתי גם 'בשום פנים ואופן לא'.
It's not that I'm so smart , it's just that I stay with problems longer
בחודשים הבאים כמו בסרטים המצוירים של ה'לוני טונס', הוא הופיע מאחורי מלפני ומצדדי בכל דקה נתונה – הוא הציץ מעבר לכתפי במראה של דלת ארון האמבטיה ("זו תהיה חויה לכל המשפחה"), מאחורי כל דלת בבית (" הזדמנות חד-פעמית, אני אומר לך!") ועקב אחרי ברחבי הבית יחד עם השניים האחרים ("אי אפשר להגיד לא להצעה שכזו…")
The only real valuable thing in life is intuition
בטח שאפשר אמרתי- הנה, תראה
If the facts don't fit the theory, change the facts
שלושה חודשים עמדתי בפרץ והתעקשתי שעל גופתי המתה. בחודש הרביעי התחלתי לארוז.
עד ליום הזה, שש שנים אחרי, השנה הזו בפרינסטון נדמת לי כחלום. היתה או לא?! היתה. בשביל זה יש תמונות. האמת היא, שבגללן בכלל נכתב כל הפוסט הזה מלכתחילה- מראשית הביסים חיכיתי להזדמנות הנכונה. עוד מעט שנתיים ולא הגיעה, אז החלטתי לצור אותה
The secret to creativity is knowing how to hide your sources
איך שהגענו ידעתי שזה הולך להיות אחד מהדברים שאחזור איתם- עונות. בדרך לסופרמרקט
ותמונות שלהן- בדיוק כמו שראיתי אצל שירה וגיורא
When you sit with a nice girl for two hours, it seems like two minutes. When you sit on a hot stove for two minutes, it seems like two hours- that's relativity
ואני אומרת- יחסית לחיים שלמים, מה זו שנה
חוץ מהתמונות יש גם את אורית המשוררת שגרה בקומפלט שממול, את העבודה ב'בושון', את זכרון הרגע של ההוא האמיתי מ'נפלאות התבונה' ואת יותי שחזר איתנו הביתה בבטן האוניה.
וזו, שגם חזרה איתנו-
עוגת שקדים, פיסטוקים ומי ורדים Nigel Slater
עוגה דחוסה ועשירה, עם מרקם מרציפני שממש דורשת תה עם נענע.
וגם דורשת, שש שנים אחרי, שאמצא לה מקבילה עם שמן זית – מצאתי!
* מיכל אחת חמודה סיפרה שהיא מכינה אותה שנים עם 1/4 כוס קמח אורז במקום הקמח והיא יוצאת נהדר, ללא גלוטן ומתאימה לפסח!
250 גר' חמאה
250 גר' סוכר
3 ביצים
100 גר' פיסטוקים
100 גר' שקדים טחונים (קמח שקדים)
1 תפוז- גרידה ומיץ
1 כפית מי ורדים
60 גר' קמח (או 1/4 כוס קמח אורז- לאופציה נטולת גלוטן)
מחממים תנור ל- 160 מעלות צלסיוס/ 300 פרנהייט.
משמנים ומרפדים בנייר תחתית תבנית עגולה 22 ס"מ.
במיקסר מקציפים היטב חמאה וסוכר כ- חמש דקות, עד שהתערובת חלקה ואורירית. מוסיפים את הביצים אחת אחת- מקפידים על ערבוב מלא בבלילה בטרם מוסיפים את הבאה בתור.
מרסקים את הפיסטוקים במעבד מזון להכי קטן שניתן ומוסיפים עם השקדים הטחונים ומי הורדים לתערובת החמאה. מוסיפים את גרידת ומיץ התפוז ולבסוף את הקמח. בשלב הזה כדאי לערבב מעט ככל הניתן. מעבירים לתבנית ואופים כשעה. (הערה: לפעמים העוגה דורשת זמן אפיה ארוך יותר, כמעט שעה וחצי. לא להבהל- בודקים עם קיסם ואופים עד שהוא יוצא ממרכזה יבש). מצננים.
ניתן להגיש כך עם יוגורט טבעי מסוכר מעט ואפשר גם ציפוי סוכר:
100 גר' אבקת סוכר
2 כפות מיץ לימון
מערבבים היטב עד שמתקבל קרם חלק. צריך להיות מאד סמיך אך עדיין דליל מספיק בכדי להזליף על העוגה. אפשר להוסיף אבקת סוכר או מיץ לימון כנדרש.
מזליפים ומורחים על העוגה.
ואחד אחרון, עליו אני שוקדת בימים אלו ויש תחושה באויר שעם הפה שלי לדרעון עולם:
If A equals success, then the formula is A = X + Y + Z
X is work. Y is play. Z is keep your mouth shut
Albert Einstein–
* הציטוטים, כמו גם תורת היחסות שייכים לאלברט איינשטיין
ל
ביסים 
