דלעת צלויה עם נענע, צ'ילי טרי ודבש רק בשביל מושג- הכמות המצולמת היא של חצי דלעת
ורק עוד כמה דברים – זה יכול להיות אנטיפסטי או תוספת ומכיון שניתן לאכול את זה פושר כמו גם חם, נוח מאד לאירוח.
אני מאד אוהבת את סוגי הדלעות: acorn ו- delicata, שהן בעלות קליפה דקה יותר- גם קלות יותר לחיתוך וגם נאכלות בשלמותן.
1 דלעת מסוג acorn
בערך 6 כפות של שמן- זית
מלח ופלפל שחור טרי
1 שן שום קטנה כתושה
1 כף דבש
מיץ מחצי לימון
1 כפית פלפל חריף (צ'ילי) טרי קצוץ דק- ובעצם הכמות תלויה במידת החריפות הרצויה
6-8 עלי נענע גדולים קצוצים דק
מחממים תנור לחום מקסימלי.
חוצים את הדלעת לשניים ומנקים מגרעינים. פורסים לפלחים או לכל צורה אחרת. מערבבים היטב עם בערך 3 כפות שמן- זית, מלח ופלפל.
משטחים את חתיכות הדלעת על גבי תבנית בשכבה אחת וצולים בתנור המחומם כ- 30 דקות. הדלעת צריכה להשחים בצד אחד ולהתרכך. בעיקרון- אין לערבב! אם הדלעת השחימה מאד בצד אחד אך עדיין צריכה עוד 'זמן תנור', אפשר להפוך את הפלחים על צידם השני.
בינתיים מכינים את הרוטב. מערבבים יחד שום, דבש, מיץ לימון, צ'ילי ונענע ומוסיפים את שארית שמן- הזית. טועמים ומתקנים תיבול- לפעמים חסר קצת לימון.
כשהדלעת מוכנה- מעבירים לצלחת ומפזרים מעל את הרוטב.
אוכלים חם או פושר.
.jpg)
.jpg)
שלום הילה, ושלום לכל הבנות,
הנה עוד משהו נחמד שנתקלתי בו לפני כמה וכמה שנים, במקור קיבלתי את זה מהקהילה הדרום אפריקאית של רעננה…
סלט הפתעה
1 דלורית בינונית מגוררת עדין.
1 אננס בינוני, טרי ומגורר
1 כוס מיץ תפוז טרי
1. לגרר את הדלורית והאננס.
2. לערבב עם מיץ התפוז.
3. לצנן לשעה-שעתיים.
הסלט העדין הזה הדליק אותי בגלל שהדלורית בו אינה מבושלת וחוץ מזה, תנו לאוכלים לנחש ממה עשוי הסלט. אין ספק שתקבלו תשובה זהה – מנגו.
לפני כמה שנים טילנו בסתיו בניו אינגלנד.
ההיכרות שלי עם דלעות היתה עד אז מצד הדלעת ה"רגילה" (זאת שפותחים בחנות, חושפים לעין כל את ערוותה וגרעיניה ומוכרים בחתיכות. זאת שאצלנו בבית אכלו רק במרק) וגם מצד הדלורית שהיתה יחסית עולה חדשה ("דלורית נסיכת הירקות, דלורית, דלת קלוריות!).
זה היה לנו הביקור הראשון (והיחיד עד כה) בארהב ונפלנו על התקופה בה אוספים את הדלעות ומתחילים להציג אותן לראווה בצידי הדרכים (יחד עם כלמיני בובות. למה זה?).
מכיוון שהטיול שלנו במילא היה מכוון אוכל יצא לנו להכיר את הדלעות (והסקוושים. לא הבנתי איפה בדיוק עובר הקו) בכלמיני חוות בהן ערכנו קניות או בתים בהם התארחנו.
טעמנו, אספנו זרעים (עד היום יש לי אותם) והתלהבנו מאוד.
(היה שוק איכרים אחד בו מכרו זרעים של דלעות ענק בצירוף טיפים לגידול דלעת זוכה בתחרויות גודל)
היום כבר יש בארץ מגוון די יפה של דלעות (במחירים מרתיעים. אולי באמת כדאי לגדל כמה מהמיוחדים בקיץ הקרוב).
—
יש לי זכרון ילדות מהדלעות הגדולות. היתה שנה שדוד שלי גידל אותן ושם בסוף העונה בסככה שבחצר שלנו שינוחו. בתור ילדים היינו רצים יחפים על הדלעות הנחות. אני לא מצליחה להיזכר אם זה קרה באמת אבל יתכן שפעם אחד מאיתנו דרך לתוך דלעת רקובה.
תאיר- תודה.
נעמה- בקיצור הייתם כאן האוקטובר שזהו חג ההאלואין. והאלואין זה דלעות ודלועים ודחלילים ומכשפות- שאלו הן הבובות שראיתם. וזהו גם ה'פורים' של האמריקאים. תקופה נחמדה להיות פה.
ואגב, pumpkin אלו הדלעות הכתומות סטייל סינדרלה. האחרות נקראות כאן squash- כמו גם סוגים שונים של קישואים.
כמה מקסימים הם זכרונות הילדות. כשהם טובים, זאת אומרת…
רעיון מעולה לנישנוש אפריטיף
מקווה שניתן עדיין לימצא את זה אצלינו[פריז]
מחר יום שוק פה ..אצא לצייד חהה.
תודה הילה
תודה לך- ובהצלחה. פריז, הא?! החיים קשים…
This is funny, how we get the same food "krizot" – I just bought an acorn squash, which I think I've never done before… Also when you posted the lentil recipe, we (Mikey and I) were having a lentil soup throw down here 😉
פינגבק: עלי ח’ביזה 357, 5-7 בספטמבר 2011, ו’-ח’ אלול תשע"א | ח'ביזה