קטגוריה: נסיעות וטיולים

במיה מוקפצת ברוזמרין ושום   ככה וככה

זה קיץ- זמנים נזילים מתכונים נזילים, תזרמו איתי

* במיה קטנה זה אחלה, במיה ארוכה וגדולה זה אחלה גם.

.

שניים-שלושה חופנים של במיה

שמן-זית ברוחב-לב

5-6-7 שיני שום גדולות

ענף רוזמרין קטן- מחטים בלבד

צ'ילי טרי – לפי כמה שאוהבים. אם אין- יבש.

מלח

לימון

ניקוי הבמיה-  בעזרת סכין קטנה וחדה, בתנועה סיבובית, מנקים את דפנות הבמיה אך משאירים את מרכזה גבוה יותר, כמו עפרון מחודד. למה? ככה למדתי- זה אמור למנוע מהרירים לצאת. (אל תגידו שאמרתי אבל כשהיא טריה אפשר פשוט לטגן אותה כמו שהיא ולא יקרה כלום).

מחממים במחבת רחבה שמן-זית ומוסיפים את הבמיה. מתבלים במלח ומטגנים על להבה גבוהה. מדי פעם מערבבים כך שהבמיה תצלה מכל צידיה. בינתיים פורסים את השום למקלות ארוכים וגסים ופורסים את הצ'ילי דק. כשהבמיה צלויה, מוסיפים שום, רוזמרין וצ'ילי ומנמיכים את הלהבה. ממשיכים לבשל בעדינות, בערבוב אגבי, עד שהשום רך ומקורמל מעט והבמיה רכה. סוחטים מעל לימון ובודקים אם נחוצים עוד מעט מלח, חריפות או זילוף שמן-זית.

אפשר להגיש מעל יוגורט טבעי וסמיך, עם זילוף נוזף של שמן-זית מעל.

תבשיל שעועית ועוף קצת אחר    4-6 מנות

השתמשתי בשעועית מנומרת (kidney) ובמאש (mung beans). המאש מתמוססת לה בבישול ארוך ויחד עם הסלרי והתבלינים יוצרת עיסה טעימה להפליא, שהזכירה לי קצת מעמקי קפה.

בכוונה הוספתי את המים בפעמיים- לעיתים מגיעות תגובות שיש יותר מדי /פחות מדי מים- חברים, כל סיר ותנור דורשים טיפול שונה, אנא שחקו עם הוספת המים.

אני מניחה שגרסה צמחונית בה ירקות חתוכים גס מחליפים את נתחי העוף תתקבל יפיפה ואשמח לשמוע על כך…

*   *   *

מחממים תנור ל- 180 מעלות צלסיוס/ 350 פרנהייט

לתערובת  התבלינים:

1/4 כפית מכל אחד: כמון, כוסברה טחונה, הל, כורכום, קינמון, שבבי צ'ילי

ולשאר:

2 בצלים גדולים

ראש ענפי סלרי עבות ושרירי/ ~2 כוסות לאחר קיצוץ

3/4 כוס שעועית – מושרת ללילה במים קרים

1/2 כוס שעועית מאש- מושרת ללילה  במים קרים

2 כפות שמן

3 שיני שום קצוצות

2 כפות ג'ינג'ר טרי מגורר

1 כף רסק עגבניות

8 פולקעס

מלח ופלפל גרוס טרי

מעט דבש

חותכים בצלים לרבעים ופורסים דק. קוצצים דק את גבעולי הסלרי. מערבבים תבלינים יחדיו ומסננים שעועיות.

מחממים שמן בסיר גדול שמתאים לתנור ומזהיבים את הבצל. מוסיפים שום, ג'ינג'ר ותבלינים ומערבבים. מוסיפים את הסלרי הקצוץ ואת רסק העגבניות ומתבלים בעוז. מטגנים בערבוב כמה דקות.

מוסיפים שעועיות ו- 2 כוסות מים, מערבבים ומניחים את נתחי העוף לנוח בינות. מביאים לרתיחה, מכסים ומעבירים לתנור לשעה.

לאחר שעה פותחים ומתרשמים- האם צריך עוד מים? אני הוספתי עוד כוס בערך. כל סיר ותנור והצרכים שלהם.

מנמיכים את חום התנור ל- 160 מעלות צלסיוס/300 פרנהייט וממשיכים בבישול כשעתיים.

בסיום הבישול, השעועיות רכות לגמרי ואין נוזלים באופק. העוף רך ועסיסי והתבשיל ריחני ושחום.

.

.

יפה אמסטרדם אבל יפים לא פחות ממנה האמסטרדמים, נישאים על אופניהם בגו זקוף ובפידול אצילי, שערם מתבדר ברוח. בלי צל של כרס, אפילו לא טאייר מרומז. וילדים בהירי שיער ישובים מאחור ומלפנים בכסאות, נגררים או ארגזים מאולתרים, מרגישים לגמרי בבית. ואופניים ועוד אופניים. כל כך הרבה עד שזה נראה ממש הגיוני ופשוט – הקץ למכוניות, עוברים לאופניים!

.

 .

למצוא המלצות על אמסטרדם לכאלו שכבר ראו ואכלו בה את מה שרואים ואוכלים בה בביקור ראשון, לא קל בכלל.

את בתי הקפה הקטנים במרכז העיר ובהם סנדויצ'ים עמוסים דג כבוש או מעושן או את מוזאון ואן גוך ובית אנה פראנק, תמצאו בודאי גם ללא עזרתי. אני גם לא אמליץ על שולחן האורז שחווינו כאן, פשוט כי לא היה מספיק טוב בעיני אבל אל תפספסו ניסיון במקום אחר כי כשזה טוב, זה מקסים!  אבל כן מצרפת כמה המלצות קטנות ומשובחות , חלקן דורשות שלאפ קטן אבל בכל זאת שוות כל רגע…

.

.Gartine

הגענו ללא הזמנה מראש ואפילו הקולות הכי אומללים שהצלחתי להפיק לא עזרו לנו במציאת מקום פנוי. מסקנה- יש להזמין מקום! (תודו שאני חריפה) ולמרות שבפועל לא טעמתי שם כזית, המקום הזה הוא כל מה שאני צריכה: קטן ואינטימי, משדר איכות פשוטה ובעל אידיאולוגיה. ממוקם במרכז העיר ופתוח רק לבוקר- צהריים.

.

..

Pont 13

מעבורת ישנה שהוסבה למסעדה עם אופי- חלל מרווח, שולחנות ארוכים ומים מסביב. נחמד כשהמקום הומה צעירים ושמח לדגים טריים ואחלה סטייקים.

.

De Kas

מסעדה מקסימה הממוקמת בחלל ששימש בעבר כמשתלה. סביב המבנה השקוף גינות וערוגות ירקות וכל אלו מוקפים בפארק משגע שבו פינות חמד עם ספסלים נחבאים ואגמים קטנים. התפריט משתנה בכל יום לפי עונות השנה והמצב-רוח והמנות עדינות ויפות כמו פרפרים צבעוניים.

.

מלון Lloyd Hotel

במסגרת מעלותיו הטובות של האיש ניתן למצוא איתור מלונות בוטיק קוליים במחירים סבירים. למול הזמנת החדר במלון הזה מירמרתי רבות, שכן לא חפצה נפשי בשלאפ. אבל הו.. כמה שהשלאפ נאה למקום! זהו מבנה ישן ששימש בעבר כמלון למהגרים ומכאן מסדרונות בית הספר הארוכים שבו. עוד חולש אחד שלו הם החדרים הלא אחידים. אבל מלבד אלו המקום מענג את העין, בעיקר אלו חובבות העיצוב- מיקס של אומנות עכשוית ווינטאג' וקסם בכל פינה.

אם לא ישנים במלון וזמנכם בידכם, ממליצה על שלאפ קטן של כרבע שעה מהעיר בכדי לשתות או לאכול משהו קטן בחדר האוכל המואר והמעוצב, ממנו עולים במדרגות לחללים ציבוריים מעניינים.

ממול תמצאו מסעדת טאפאס טעימה לאללה  Puerto Pata Negra.  התעלמו מעיצוב המקום המעאפנוני משהו או פשוט תיפסו ספסל בשמש כשמזג האויר מאפשר זאת. עם כוס של בירה וסרדינים טריים ונפלאים אל מול המים, החיים נראים לגמרי סבבה.

 .

הו… אמסטרדם– נוער שוליים וקצת נוסטלגיה

.

חומר קריאה טוב:

NY Times

Time Out Amsterdam

…

קציצות ירוקות עם בורגול בתנור      20-25 קציצות

פתרון מעולה לימים האלו שהמקרר מלא בהמון ירוקים שקניתם כי לא התאפקתם או לימים בהם אתם רוצים להרגיש ממש בריאים, יפים וחסונים

1 צרור מנגולד (כ- 6 גבעולים גדולים) ו/או קייל

1 צרור תרד

1 צרור פטרוזיליה

1 צרור כוסברה

2-3 ענפי נענע טריה- רק העלים

1 בצל גדול קלוף

2 שיני שום גדולות קלופות

6 כפות פירורי לחם מלא

3 ביצים (אפשר לצמצם ל-2 בלבד)

מלח ופלפל גרוס טרי

1 כפית כוסברה טחונה

100 גר' גבינת פטה כבשים- מפוררת

3/4 כוס בורגול גס (כמו שהוא לא מושרה ולא מבושל)

מחממים תנור ל- 200 מעלות צלסיוס/ 400 פרנהייט.

שוטפים היטב את כל הירוקים. מפרידים בין עלי המנגולד והגבעולים הלבנים- שומרים את שניהם. חותכים את גבעולי צרורות הפטרוזיליה והכוסברה .

מכניסים למעבד מזון את הבצל חתוך גס, את גבעולי המנגולד, השום ופירורי הלחם. מקצצים היטב ומעבירים לקערה. מקצצים גם את שאר הירוקים ומעבירים לקערה.

מוסיפים לקצוצים את כל שאר החומרים, מערבבים היטב ומשאירים לנוח כ- 20-30 דקות, בכדי לתת לבורגול לספוג את הנוזלים.

בשלב הזה מומלץ לטגן קציצית קטנה על מחבת בכדי לבדוק תיבול ולראות מה ואם חסר. זה הזמן לתקן לשביעות רצונכם.

בידיים משומנות מעט (העיסה תהיה עדיין רכה מעט אבל תתייצב בתנור), יוצרים קציצות שטוחות ומניחים בשתי תבניות גדולות על-גבי נייר אפיה. מלטפים במעט שמן זית כל קציצה וצולים בתנור כ- 15-20 דקות או עד שהקציצות מזהיבות מעט אך עדיין נותרות ירוקות ויפות לעין.

שדרוג טעם נפלא: יוגורט/שמנת חמוצה בלימונים כבושים

מקצצים לימונים כבושים למחית (שלי או כל לימון כבוש אחר) ומערבבים עם יוגורט או שמנת חמוצה ושמן זית. מעדן.

 .

קלאג'י

יפה. יפה איטליה זאת. גם בה יש ערסים, לכלוך, בתים מתקלפים וכאלו שחותכים אותך בפראות בכביש אבל איכשהו, כשזה לא שלך זה צובט פחות. וזה עוד לפני שדיברנו על הסטייל והקפה.

.

שלכת, הלואין וקישוטים של קריסמס

בכלל לא שמתי לב שהתגעגעתי אליהם- דברים שלא ממש עולים על סדר היום אבל כשלפתע רואים אותם, הלב פתאום מתרחב

בעיקר מהשלכת. נו טוב, ומהקישוטים גם.

.

בדרך לאלבה

.

הוא מתלהב מהרים מושלגים בקצוות, מטירות העתיקות פזורות כאילו ברור מאליו ואני מתעלפת מעונג למראה כפרים בכתום וצהוב, גפנים בסוף עונתם וכבסים תלויים בטבעיות באמצע רחוב הומה. אני מניחה שבדיוק בגלל זה המצלמה מלאה דוקא בתמונות מהסוג השני…

.

פורטופינו

אנחנו משנים מעט את הטיול שתיכננו ל- Cinque Terre בשל שיטפונות פתאומיים באזור, אבל זה קורה רק אחרי יום שלם של נסיונות ענפים לנסוע בדרכים קטנות ולעקוף את הדרכים הראשיות שחסומות. חברתנו האיטלקיה לא מבינה- זה נראה לה שגעון.  בדיעבד היא ממש צודקת.

.

טורינו

אני לא נוטה לצלם מנות במסעדות- זה מביך וטורדני אבל בזו לא הצלחתי להתאפק

אנחנו באיטליה בדיוק בשיא תקופת פטריות הפורצ'יני והכמהין. את פסטיבל הכמהין אנחנו מפספסים כי הוא מתקיים רק בסופי השבוע אבל את הכמהין הלבנות והנפלאות מכל, ניתן למצוא  בגילופים דקיקים וענוגים כמעט בכל טרטוריה עכשיו ותאמינו לי, אני לא מחמיצה אף הזדמנות

.

. באורטה- ערמונים נקלים באש ומינגול בפיקוח אישי של ישו

  וכמה המלצות-

טורינו

Eataly , כך התברר לי מאודי, אינה המצאה ניו-יורקית של מריו בטלי! הסניף הראשון נפתח בטורינו ושווה את ה'שלפ' הקצר למה שהיה פעם מפעל פיאט וכיום משמש כמרכז קניות. החלל היפה הזה כולל מבחר גדול של מוזרי מזון איכותיים כמו שמני זית, פסטות, גבינות ומיני בשרים קרים פרוסים וגם כשבע מסעדות הממוקמות בחלל הקניות עצמו, המגישות אוכל טרי מפיצה דקיקה ועד למאכלי ים.

Mare Nostrum– מסעדת דגים נהדרת.

תכננתי עליה מראש ואז התברר שלשם בדיוק מזמינים אותנו המארחים של האיש באוניברסיטה לארוחת ערב. המוני מנות פתיחה קטנות של דגים טריים עשויים בכל דרך אפשרית והמון יין. אחר כך כמובן ישנן פסטות  אבל במקרה הזה חשוב מכך- מנות דגים מעודנות, קינוחים שוים וסוגים רבים של יינות קינוח מקומיים ולימונצ'לו.

מילאנו

Non Solo Lasso– אנטונלה ואנדאה לקחו אותנו למסעדה הקטנה והשכונתית שלהם- עם אוכל שזרם והגיע לשולחן ללא הפסקה. אנטיפסטי מצוין של בשרים קרים, ארנבת מבושלת בזיתים, פסטות ביתיות ומשובחות וכמובן יין בשפע. על הבשר המסורתי המכובס של האזור הייתי מותרת .

.

וזה הברזילאי, שהתנגן בבית של אנטונלה כשבאנו והיה נעים נעים-

.

ריבת תאנים ופסיפלורה

1 ק"ג תאנים בשלות

450 גר' סוכר

3 כפות חומץ בלסמי

2 פסיפלורות

חותכים כל תאנה לרבע ומעבירים לסיר. מכסים בסוכר ומניחים מכוסה ללילה או לכמה שעות. מביאים לרתיחה ומנמיכים את הלהבה. מוסיפים את הבלסמי וממשיכים לבשל תוך כדי בעבוע עדין כ-40 דקות או עד שהריבה מסמיכה מאד. בכדי לבדוק סמיכות ריבה- מעבירים כף גדושה לקערית קטנה ומכניסים למקפיא לכמה דקות. כשמוכן- סוחטים את תוכן של הפסיפלורות לריבה וממשיכים כ-חמש דקות נוספות.

מצננים מעט ומעבירים לצנצנת נקיה.

.

למה להתחיל בשלילי אני חושבת לעצמי תוך כדי שאני שוטחת בפניה את מגרעותיו של הבית בו בילינו כמעט ארבעה ימים. מסכנה, כולה שאלה איך היה הסופשבוע ואת נופלת עליה. אז כן, הוא קצת נראה כאילו שלא ממש סיימו אותו, כאילו שפתאום נגמר הכסף דוקא כשהגיעו למטבח. למטבח למען האל. וכן, אין חימום בבית אבל מה את מקטרת עכשיו זה לא פברואר ומקצת קור לא מתים ככה אמא שלך אמרה לך כשהיית קטנה וכנראה שצדקה. תתמקדי בחיובי עזבי אותך ממה שלא היה  בדיוק כמו שרצית או שציפית .

ת ר פ י

.

כביש מספר 1 

.

 בית באחד מחלקיו הגמורים, המיסביבה שלו וציפור אחת כחולה שבטח יש לה עכשיו קילקול קיבה מכל האוכל שהילדים נתנו לה!

.

 .

 שפל שמגלה אוצרות נחבאים בצורות וצבעים מדהימים

צריך רק לעמוד מבלי לזוז ולחכות

ואז הכל קורה-

.

סמורס

בשביל לדעת להכין סמורס מושלם, כזה שהשוקולד שלו נמס בדיוק במידה כשהוא פוגש את המרשמלו הצרוב ונצמד אליו בין שני הביסקויטים, בשביל זה כנראה צריך לראות אמריקאי בפעולה. אחרת איכשהו זה תמיד יוצא ליד ולא ממש הדבר האמיתי. וכל עוד זה ליד, זה סתם נחמד אבל כשזה הדבר האמיתי, זה אוהווווווווו יאמי!

אהבלים כמוני חושבים שהמרשמלו ימיס את השוקולד ואז הם מתפלאים כשהם נותנים ביס ומגלים שהשוקולד קירר את המרשמלו ולא להיפך

.

גרהאם קרקרס – אם אין שיהיו ביסקויטים

שוקולד הרשיז – אחד מאותם המקרים בהם האיכות היא לא הדבר הכי חשוב אלא האותנטיות

מרשמלו – לבנים וגדולים מהסופר

הטריק הוא לחמם את השוקולד לאיטו ליד המדורה, עד שיגיע למרקם רך אך לא נוזלי. את המרשמלו צולים על האש הגלויה בזהירות. כן, השחור הזה זה טוב אחרת המרשמלו קשה וקר מבפנים. לוקחים שני ביסקויטים- אחד שוקולדי ואחד לא- ומורידים את המרשמלו הצלוי ישר לאמצע, בינהם. נותנים קווצ' ומתענגים!

 

 

מהממת ברצלונה זאת,  נותנת לך הרגשה שאתה צעיר וקול, גם אם אתה כבר לא ממש צעיר וגם לא ממש קול.

עוטפת אותך באהבה וברוחב לב של צבעים, קולות וריחות. מכניסה בחיבוק לרחובותיה הצרים והקסומים של העיר העתיקה ולשווקי האוכל, מרחיבה את ליבך בנוף הגבעות, מלטפת ברוחות הים.

האמת היא שלא זכרתי אותה כל כך מקסימה…

ך

  

 

 

נומי נומי

תשמעו, מסתבר שכלכלנים זה עם מגניב ומדליק אש ורק אני לא ידעתי. אז איך זה שפתאום אני יודעת? כי הכלכלנים הספרדיים שאירחו את האיש, בחרו לשכנו דוקא במלון קטן ומגניב עד מאד-  Chic and Basic . מסתבר שיש כמה כאלו בספרד (ואחד באמסטרדם) וכל אחד מהם מעוצב אחרת. בעוד שבאחרים שולט הצבע הלבן, שלנו היה עטור מחרוזות ארוכות שיורדות מן התקרה ומשנות צבעים.

למי מתאים? למי שרוצה להרגיש מגניב ומדליק, שמח לשנות צבעי תאורה בחדר (יש שלט מיוחד), רוצה להתקלח באקוריום זכוכית הממוקם במרכז החדר ולא צריך תפנוקי מותרות.

למי לא? למי שחפץ באמבטית קצף או לחילופין חייב שתהיה לו דלת בחדר האמבטיה. למי שצריך ארון בגדים. למי שאוהב רום סרויס וטלויזיה שאפשר לראות בה יותר מחמישה ערוצי ספורט דוברי ספרדית בלבד. 

במלון של המגניבים שומעים הרבה אותה – קוראים לה Ayo.  

 

 

נוע תנוע

אז גילינו שבעצם כל כלי התחבורה עומדים כאן לרשותו של התייר: אופניים שניתן לקחת ולהחזיר במקומות שונים בעיר, מכוניות מיניאטוריות בעלות מושב זוגי ומכשיר נווט משוכלל ו- טוסטוס! בחרנו באחרון ובמשך יומיים הפלגנו ברחבי העיר וגבעותיה על וספה אדומה. האיש חזר לימי נעוריו, רוח בשערו ולהט בעיניו. אני חזרתי לימים שמעולם לא היו. חויה מתוקה ומומלצת, ללא שום צורך ברישיון לטוסטוס (אבל עם עדיפות לרשיון נהיגה בינלאומי).

 

 

הצבא צועד על קיבתו  

 (הצבא, לא אני. אני בקושי אכלתי משהו)

כמו בכל עיר גדולה, אפשר לאכול בסדר ואפשר לאכול ממש ממש טוב. מספר עצות שימושיות קיבלתי מפרנק (חבר שנולד וגדל בעיר) וממגזין ה'טיים אאוט' הבלתי מנוצח. פראנק הסביר שכדאי להקדים את מבול הקטלנים הרעב, בכדי להצליח להכנס למקומות הטובים. לכן רצוי להתחיל את ארוחת הצהריים לא יאוחר מהשעה  13:00 ואת הערבית לא יאוחר מ- 20:00.  ברוב המקרים בצענו ושמחנו. 

Kaiku

Plaça del Mar, 1

082 219 932

מסעדה פשוטה למראה, השוכנת ממש לפיתחו של הים ומגישה מנות (בעיקר מאכלי ים) מוקפדות, פשוטות ועשויות היטב, המבוססות על דגה ושווקים מקומיים. תחת פיקוחו של השף בעל עיני החתול הכחולות, אכלנו שם פאייה טעימה להפליא של אורז מעושן, פירות ים וארטישוקים וגם צלחת של שרימפסים אדומים (gambas), שהם גאוות הקטלנים וטעמם מתקתק וחמאתי. הקהל מסביב מורכב בחינניות ממקומיים אנינים, תיירים שקראו באותם מקומות שאני קראתי וגם פשוטי עם, שאוכלים דברים שלא מוזכרים בתפריט – כנראה צהריים עיסקית סודית.. בקיץ כדאי להזמין שולחן בחוץ.

 

La Cova Fumada

C/Baluard 56

 

061 214 392
 

על המסעדה הזו קראתי במגזין הטיולים  AFAR, בכתבה מקסימה שהתפרסמה על השכונה הצמודה אל הים Barceloneta.  זוהי שכונה בה יש מקבץ מסעדות 'מורשת', שמתקיימות כבר שנים רבות על אותו תפריט ואותן שיטות הבישול המסורתיות. יש להם אפילו תבשילים אופיניים לשכונה עצמה- כאן למשל, הומצא ה'בומבה'-כדור מטוגן של תפוחי אדמה ובשר, המוגש בלוית רוטב חריף. 

הגענו ב- 13:00- טעות איומה. המקום היה מ פ ו צ ץ. למחרת הקדמנו והגענו ב- 11:30 עם תאבון בריא ורצון לאכול כמו המקומיים. זה בדיוק המקום לכך! לכאן באים אם רוצים לאכול פשוט ואמיתי כמו השכן מהשכונה. היה ריק למדי, האמהות הבשלניות ישבו לנוח וללהג בספרדית מתגלגלת ליד המטבח לפני הבום הגדול של הצהריים והדור השני התנהל (לא קשה להבין מתווי הפנים מי הבן של מי) בעצלתיים עם מעט הלקוחות שיש. ישבנו ליד ספרדי מקומי חסר שיניים, שעזר לנו בפנטומימה מצחיקה להבין את מנהגי האכילה. לא, את הבומבה לא מחזיקים ביד, הוא גער בי בתנועות ידיים. חותכים עם המזלג וטובלים ככה..

דוקא הבומבות והארטישוקים המטוגנים, שטוגנו מראש והיו קרים, לא ריגשו. אבל הצ'וריסו הביתי החריף היה מעדן וכמו כן הדג שראיתי אצל מישהו אחר בצלחת והצבעתי גם, שדמה לחריימה- שוחה ברוטב אדום כהה שמחכה ללחם. ובכלל כל החויה- מומלצת מאד.

 

Bar Mut

C/Pau Claris 192

338 174 932 

המנות גדולות יותר משל טאפאס באר סטנדרטי וכך גם המחירים. אבל הכל נוטף איכות ומורכבות טעמים- נתח טונה שבושל בטכניקה כה נהדרת עד כי נדמה שהוא בכלל בשר, שרימפסים ברוטב חלמוני צהוב ורטבים מעודנים. התפריט משתנה, כך שזה לא ממש משנה אבל האיכות נפלאה. בצהריים אפשר לשבת בשמש הרחוב עם בירה ונשמה שמחה.

 

Taperia Lolita

 C/Tamarit 104

231 245 934

 עד לא מזמן המקום נשא שם אחר (Inopia  ,עיצוב מעט שונה וגם כלל את 'האח של' (אנדריאה פארן)- אבל גם אחרי הפירוד, המקום הזה כה שוה ביקור.  

אל תתנו לפשטות המראה להטעות אתכם- טעים כאן! יושבים על הבאר עם כוס בירה קרה ומזמינים מיני צלחות קטנות מתובלות בשמן-זית ספרדי שלא מתבייש מאף אחד. סופסוף לחם קלוי בעגבניות ושמן-זית בדיוק כמו שצריך- מתפצפץ ונוטף (בניגוד לאלו הרכרוכיים שמוגשים בכל כך הרבה מקומות בעיר), הרבה אנשובי, חמון פרוס דק ומנות טאפאס קטנות ומדויקות. טעם שנשאר: לחם קלוי היטב, יוגורט סמיך, פרוסת סלמון חי טרי וטפטופי דבש כמהין. נשמע כמו בלאגן אבל זה הו, כה טעים! רק בשביל זה הייתי נוסעת שוב..

 

dos palillos

C/ Elisabets, 9
 Casa Camper 

513 040 933

המלצרית הקטלנית היפה בלוליטה המליצה לנו על המקום הזה, אמרה שלשם היא אוהבת ללכת- אז ברור שהלכנו גם. שילוב של טאפאס באר ואוכל אסיאתי מעודן. יש מסעדה בחדר האחורי, בה תפריט שף קבוע של כ-12 עד 17 מנות אבל אנחנו ישבנו על הבאר ודגמנו מנות קטנות של פירות -ים, פטריות וכיסנים –  הכל עשוי ברגישות ובעדינות רבה ומשאיר בפה טעם של עוד.

 

La Paradeta

מספר מקומות בעיר

יש כמה סיבות לבוא לכאן אבל השולטת מבינהם היא האוירה!  המוני צעירים קטלניים מפצחים פירות ים ואוירת מסיבה אחת גדולה. מה עוד?! תור ענק (זה כי פעם אחת לא הקשבת לפראנק ובאת- 21:00), שבסופו אתה ניצב מול באסטת פירות ים טריים, חלקם עדיין רוקדים. הבחור שממול, יקבל הוראות, ימלא גלילי נייר עיתון בבחירות וישקול. אנגלית מצרך יקר אבל הוא יעזור לך להתאים צורת בישול (טיגון, אידוי, צליה על הפלאנצ'ה) ורוטב לכל שרץ ומשם לקופה.  מחלון המטבח הצר נקראים מספרים וכשזה שלך נשמע- יש אוכל. אצלנו, היאוש תקף אותם והם בצלחת השלישית החלו למלמל באנגלית. באופן מוזר ב י ו ת ר אין תיירים.  

הכל טרי טרי וזול- שרימפסים אדומים חמאתיים ומתקתקים, צדפות עגולות ורייזר ברוטב חמאה ושום, קלאמרי מסוגים שונים וגדלים שונים על הפלאנצ'ה. תענוג חוייתי במחיר מצחיק.

ף

ממתק קראנצ'י בטעם חלבה        תודות רבות לאורית הבתדודה של יעל

זה קראנצ'י מהביסקויטים וחלבתי מהטחינה והדבש וזה טעים בטירוף- עם או בלי השוקולד. 

מי שאינו חפץ בכידרור תערובת דביקה שאינה ששה להתכדרר, יכול פשוט להשטיח בתבנית, לקרר ולחתוך לריבועים. באופן קסום זה ממש אותו הטעם!

סלט דלעת בבצל סגול   

1 דלעת  קטנה שזה 300-400 גר' בערך (אפשר מהסוג בעל הקליפה האכילה ואפשר גם מהסוג השני- קלוף)

1/2 בצל סגול גדול- פרוס או קצוץ דק 

1 שן שום קצוצה

1/4 כוס + 2 כפות שמן-זית

2 כפות חומץ יין אדום + 2 כפות מים

1-2 כפות דבש

מלח ופלפל גרוס טרי

10 עלי נענע גדולים- קצוצים

מחממים תנור לחום גבוה- 250 צלסיוס/ 450-500 פרנהייט.

חוצים ומנקים את הדלעת מהגרעינים. פורסים גס ומתבלים במעט מלח ובשתי כפות שמן-זית. מעבירים לתבנית צליה וצולים כשארבעים דקות או עד אשר הדלעת רכה ושחומה מעט.

בינתיים מעיבירם את הבצל לסיר קטן עם השום ומעט מ-1/4 כוס השמן הנותר. מוסיפים מעט מלח ומטגנים- מאדים 5 דקות תוך כדי ערבוב בכדי שהבצל יתרכך מעט. מוסיפים את החומץ, המים והדבש ומבשלים עוד חמש דקות. מכבים את הלהבה ומוסיפים את שארית שמן-הזית ואת הנענע. נותנים לעמוד כחמש דקות בכדי לאפשר לנענע להראות מה היא שווה.

מערבבים עם הדלעת בעודה חמימה בכדי לאפשר לה לספוג טעמים.