מרק שעועית ורוזמרין

מאז יצאתי בהצהרות שאני לא אדם של מרקים, אני חולמת על אחד כזה כל הזמן. כאילו שמישהו מנסה לצחוק על חשבוני. בסדר, אני בעד הומור. ואני מכינה לי עוד מרק וחברים, הוא נפלא. הוא נפלא ואתם צריכים אותו אצלכם בבית כי הוא יעשה לכם רק טוב.

השבוע דפקה על הדלת שכנתנו בובי. היא גרה ממול, בפינה הדרום- מערבית ולמרות שאנחנו לא מתראים הרבה יש ביננו חיבה גדולה. בדרך כלל את רוב קשרי השכנות  ניהל תמיד  האיש ביד רמה. הוא, לעומתי, מעולה ב'שמוזינג' שכונתי ותמיד תמיד מוצא זמן לפלרטט עם הזקנות, לשאול מה נשמע ולצייד אותם באיזושהי בדיחה. בובי היא מהנשים האלו שאלוהים היה צריך כמודל, כשברא אותנו, הנשים. חזקה, אינטיליגנטית, פעילה וחייכנית. אני  בקלות יכולה לדמיין אותה ילדת פרחים בשנות השישים, נושאת כרזות ולוחמת על זכויות. אבל הפעם היא נשאה צנצנת שתוכה לבן. היא אמרה: "הכנתי קרם פרש למסיבה של אובמה ונשאר לי המון… אולי את רוצה?!". רוצה, בטח רוצה.

" !? isn't he marvelous ", היא שאלה אותי אח"כ  במטבח בעיניים בורקות. אובמה, כמובן. נאלצתי להודות שכן, מרבלס הי איז. אח"כ דיברנו על הצנצנת, על תוכניותי לגבי תכולתה. לא ממש יודעת מה היה שם שגרם לה לשלוח מבטים עורגים לצנצנת שכבר הייתה בידי ומה גרם לי לשאול אם אולי היא רוצה אותה חזרה… אבל סוף הסיפור הוא שהיא יצאה מכאן עם הצנצנת (לא שמעה שלא לוקחים מתנות חזרה?!) ועם חתיכה מעוגת הקישואים המופלאה.

וכן, קצת גם נשאר לי. את כל זה סיפרתי לכם גם בשביל הסיפור וגם מפני שקרם פרש יכול להיות תוספת מעולה למרק.

כן, בואו נחזור למרק… היום זהו מרק שעועית ירקרק וסמיך. את הרעיון השאלתי ממרק איטלקי של חומוס ורוזמרין ולכן יש בו הרבה רוזמרין בשביל הטעם וגם מעט בזיליקום בשביל הצבע. ועוד מנהג שיש לי, השד יודע מהיכן… צנוניות. מרק טוב צריך צנוניות במלח. אם יש כמובן.

ולסיום,

תשורה נאה מיעל,

מלח רוזמרין

תודה.