הלואין- ההמשך…

 

 הצ'שייר בהתהוותו 

H11

פעם ראשונה שהשתתפנו במסיבת הלואין אמריקאית כהלכתה. וואו! בובות שלדים ועכברושים בגינה, ארון קבורה עם חריצים להכניס ידיים קטנות ולמשש (דברים מגעילים כמובן), דלעות מגולפות, קוקטל אדום מבעבע בסיר, ג'לי בצורת מוח, נקניקיות קטנות בצורת עכבישים, עוגות קטנות עם תולעי גומי מזדקרות וסוכריות בצורת עיניים שתוכן מיץ אדום. חויה תרבותית מסוג אחר.

 

h13

ערב החג היה כמו תמיד, דבר מקסים ביותר. עם רדת החשיכה, יוצאים לרחובות השקטים של השכונה, עם אסופת שכנים מחופשים ונכנסים לבתים מקושטים בכדי לאסוף ממתקים. הילדים באושר אינסופי ואנחנו נהנים להציץ כל שנה מחדש לבתים הקטנים והקסומים שנמצאים לרוב מאחורי מסך של גדרות. מישהיא שואלת אם בישראל לא אמצנו את החג. אני אומרת לא- חג נוצרי, נכון?

אה, היא אומרת, אבל מה עם וריאציה?! 

אני קוראת באינטרנט שהחג הזה, הובא לאמריקה במאה ה-18 ע"י מהגרים אירים ואנגלים והתפתח ממנהג שבו עשירים היו נותנים לחם לעניים. נו.. לא נשמע יהודי?! יש סבל, יש סוף טוב. הלו, יש פה מישהו שאחראי על חגים? אם כן, אני ממליצה בחום.  בואריאציה. כמובן.

P1

סלט דלעת ומרוה     מנה ראשונה ל-4

סלט-אנטיפסטי קליל ומתאים לעונה. הטעמים של מרוה וקינמון בשילוב עם הדלעת הם מאד אמריקאים.

אני השתמשתי בדלעת שנקראת Delicata אבל גם דלעת מעודנת אחרת תתאים, אפילו דלורית. אפשר לחתוך בכל צורה שמתחשק אבל הפרחים של זו היו נחמדים כמו שהם.

 יהיה יפייפה בכמות גדולה בצלחת ענקית. נוח להכנה מראש.

1 דלעת מאורכת- בערך 350 גר'

פורסים לפרוסות של בערך 1 ס"מ עובי- יצאו לי בערך 13 פרוסות.

מחממים תנור ל-250 מעלות צלסיוס/ 500 פרנהייט. מערבבים את פרוסות הדלעת עם 1 כף שמן זית ומלח ומשטיחים בתבנית. צולים כ- 20 דקות והופכים באמצע.

חופן עלי מרוה נקיים 

מחממים מעט שמן במחבת קטנה ומטגנים את העלים כמה שניות עד לזהוב. עושה הרבה שפריצים ובלאגן… זהירות לא לשרוף! זה מוכן ממש ממש מהר. מוציאים לנייר סופג.

לרוטב: כדאי להכין עט מראש ע"מ שיספגו הטעמים

1 שאלוט קטן קצוץ דק דק

1 כף חומץ בן-יין

מלח ופלפל

* מערבבים למניחים לחמש דקות בצד.

1 כפית דבש

 קמצוץ קינמון – תמיד אפשר להוסיף עוד

10 עלי מרוה קצוצים

1 כף מיץ לימון

2 כפות שמן-זית

* מערבבים הכל יחד. טועמים ומתקנים תיבול. (תלוי במידת החומציות של החומץ שלכם- אולי צריך מעט יותר שמן)

גרגרי רימון טריים– אם יש.

גבינת עזים או פטה.

5

17 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, ירקות, ללא גלוטן

17 תגובות ל-“הלואין- ההמשך…

  1. איזה סלט מגניב. גם אנחנו חגגנו בלונדון. היה מקסים!!!! אימצנו אימצנו בחום, אצלנו בבית עשר משפחות ישראליות נהננו מכל רגע, אם אין פורים כהלכתו פה בגולה לפחות נעשה האלווין!

  2. לא צריך לאמץ את החג מספיק לאמץ לחיקנו את מנהג ה"ממתק או ברדק" כי פורים כבר יש לנו…נראה לי שמה שאנחנו צריכים לאמץ הוא מה שהם קוראים HOLIDAY SPIRIT שזה כל הקישוטים והאוירה וזה נכון לכל חג שהם חוגגים וזה באמת שווה.
    נשמע שעשיתם חיים והסלט נראה טעיםםםם.

  3. מרווה וקינמון. בחיים לא הייתי חושבת לשדך בינהם. את אומרת שזה טעים כל הדברים האלה יחד? 🙂

    יש כבר וריאציה מקומית, קוראים לה פורים.

    • הילה

      כן אבל זה לא רק התחפושות. זה כל ההו הא שמסביבו ב ע י ק ר היציאה הלילית של שנירור הממתקים. חויה מיוחדת במינה.
      וכן, טעים.

  4. תמר

    הי הילה,

    אני נהנית מאוד לקרוא את בלוגך, בדרך כלל בשקט.
    אבל הפעם חייבת להגיב, כי הכנתי את עוגת התפוחים שלך מלפני כמה פוסטים והיא יצאה נהדרת! לא תאמיני אבל זאת פעם ראשונה שעוגה מצליחה לי . אפילו הילדים טרפו למרות (או בגלל ?) הברנדי…

    ואם כבר, אז אגלה לך שאנחנו קרובות משפחה רחוקות – אמא שלי היא בת דודה של סבתא של אישך. נשמע מופרך, אני יודעת, אבל
    אמיתי. אולי הוא יוכל להבהיר לך זאת יותר…

    בהצלחה בהמשך !

  5. marb18

    תודה על הפוסט
    בבלוג שלי כתבתי על המקור של החג, והראתי כיצד למרות שהמקור דומה, הוא קיבל צורה שונה לגבי במדינות נוצריות שונות.
    בארה"ב Halloween ואילו במקומות אחרים יום כל הקדושים.
    http://marionintercultural.wordpress.com/2009/10/26/holidays/

    הנה מידע מקיף בעברית על מקור החגים, מרתק
    http://www.realms.co.il/PageDisplay.asp?Artnum=107

    • הילה

      תודה. קראתי והשכלתי, כך אני מקוה…הנה דוגמא למשהו שהאמריקאים לקחו, שיטחו, שינו, קימטו, רוקנו- ויצאו נשכרים…

  6. marb18

    תודה הילה. המגוון שקיים בתרבויות הוא עצום, ופעמים רבות כל תרבות/חברה יוצרת דרך שמשלבת היסטוריה מקומית עם מסורת ליצירת הייחודיות התרבותית שלה.
    אפשר לחשוב גם על הקרנבל, והמגוון הקיים במדינות השונות, לציונו, כחג/אירוע נוסף שיש בו גיוון.
    תודה.

  7. michal

    הילה שלום,
    שאלה בבקשה.. מה עושים עם המרווה המטוגנת? האם זו אותה מרווה שקוצצים לרוטב או שמוסיפים גם מרווה מטוגנת וגם טרייה ? האם אפשר להכין דלורית על קליפתה או שעדיף לקלף ?
    והמון המון המון תודה על הבלוג המרגש שלך!
    מיכל אחות של יעל

    • הילה

      הי מיכל אחות של יעל!

      אני מניחה (לא ממש זוכרת) שאת החופן את מטגנת ואלו נחים למעלה (מרוה מטוגנת זה יאם) ואת עשרת העלים קוצצים לרוטב (הייתי מתחילה מפחות, נשמע לי ה מ ו ן. אולי זו היתה מרוה חסרת טעם)

      כל הכבוד לך שהגעת למתכון שכוח האל הזה!!

    • הילה

      ובקשר לדלורית- מעולם לא אכלתי את קליפתה. אני לא בטוחה שכל קליפות הדלעות למינהן נחמדות לאכילה.

  8. michal

    הכנתי- יצא מ-ע-ו-ל-ה. לא הספקתי לראות את תשובתך לגביי הקליפה, אז הכנתי עם. דווקא יצאה אכילה בהחלט. זה יופי כל מתכון. הגשתי עם קינואה שבושלה בשמן מרווה, עם גרעיני דלעת וגרעיניי חמנייה מטוגנים. יחד עם בקבוק קאווה- התמוגגנו.
    שחר שלי ביקש למסור לך תודה אישית, אמר שמאז שהתחלתי לקרוא את הבלוג שלך נייהיתי בשלנית יותר טובה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s