ח נ ו כ ה -החג האהוב עלי בעולם כולו, זה שיש בו הכל: חורף (או פוטנציאל חורפי ), נרות, סופגניות, לביבות ו- מ ת נ ו ת ! ואם מלבבים את הלביבות נכון, מקבלים כאלו קריספיות מבחוץ עם תוך רך רך מבפנים, שמרטיט לא רק הבטן אלא גם הלב
ח
לביבות 12 לביבות
המשוואה שלי אומרת שכמה שפחות ביצה- ככה יותר טוב.
אם לא מטגנים מיד- כדאי לתת לקישואים סחיטה טובה לפני
מערבבים ומטגנים:
4 תפוחי אדמה בינוניים קלופים ומגוררים
2 קישואים- שטופים ומגוררים על קליפתם
2 גבעולי בצל ירוק קצוצים (אצלי יש גם עירית, כי היה בבית)
1 ביצה
2 כפות קמח
מלח ופלפל
וזו, זו לא סתם בטטה-
זו בטטה עם שאיפות גדולות
בטטה שקמה בבוקר והחליטה ללכת על טבעי
בלי בלגנים ובלי פינפונים
וגילתה
שגם בטבעי, יש לה ממש
אבל ממש
טעם של לביבת אורנה ואלה!
מה עושים?!
חותכים בטטות לעיגולים, מזליפים שמן זית בנדיבות ומלח, מערבבים וצולים בתנור חם מאד עד שהבטטות 'מקורמלות'- רכות וזהובות.
מערבבים קרם פרש עם המון עירית קצוצה. נותנים לכל בטטית נשיקת קרם פרש קטנה ואוכלים בביס אחד. עכשיו תגידו לי לא אורנה ואלה, נראה אתכם.
בשיעור היוגה, דקה לפני חג ההודיה היו הרבה דיבורים על 'הודיות'. היו גם הרבה איחולים וחיבוקים כיאה לחג ואפילו אני שיתפתי איתם פעולה, שלא כהרגלי, כי נו הרי אחים ספירטואליים אנו. היוגית החזירה אותנו לימים צעירים יותר וביקשה מכל אחד ואחת לומר על מה הם מודים, בעודנו כרוכים בתנוחה לא טבעית. אני כמובן תמצתתי את הכל ל'בריאות', כי איכשהו אצל כל האחרים יש לי הרגשה מתעתעת שאפשר לשלוט ובעיקר כי רציתי להשתחרר מהכאבים.
אח"כ חשבתי בלב בשקט: משפחה, בית חם, אוכל טוב, חברים. שפיות וחוסן נפשי. קטקט אחד שאוחז את פני בשתי ידיו ואומר לי ישר לעיניים: I love you mom בכנות הילדותית הזו שלו, ג'אנסיארה הבייביסיטרית, אליעמר העוזרת, ידיים רגליים וראש.
בריאות, אמרתי? אמרתי.
סדינים נקיים וריח של סבון. שיחת בנות. ימי הולדת. רגעים קטנים של נחת. דברים שעושים לי לצחוק. נדיבות.
שלושה גמדים סרט ופופקורן.
סרט רק שנינו מתחת לפוך.
ל
גם אני שאלתי את עצמי האם לא מספיק כבר עם הבחושות
אז זהו, שכנראה לא!
עוגת דלעת MACRINA/ leslie Mackie סיאטל
עוגת הדלעת הכי טעימה שיצא לנו לטעום! כך אמרנו אני ושלוש מחברותי. לחה, דחוסה ולא מתוקה מדי. ממש תגלית משמחת אחרי כל עוגות הדלעת היותר מדי מתוקות- עיסתיות- מפוצצות מדי בתבלינים שאכלנו אי פעם בארצות הברית, בדיוק בתקופת החגים הזו..
צריך אמנם לטרוח לאפות את הדלעת בתנור, אבל זו עבודה לא פעילה ומאמצת וזה מה שעושה את ההבדל, אני מניחה.
ך
1 דלורית בינונית (בערך 600 גר')
מחממים תנור ל- 190 מעלות צלסיוס/ 375 פרנהייט.
חוצים באמצע לאורך ומנקים מגרעינים. מניחים בתבנית עם הצד החתוך כלפי מטה ושופכים מסביב כוס וחצי של מים. אופים כשעה או עד שהדלעת משחימה ורכה מאד מבפנים. מקררים ומנקים מקליפה. מועכים.
ך
לעוגה עצמה: 2 תבניות מאורכות 23*13 סמ'
*הערת סוכר: ביום הראשון נדמה אולי מתוק מדי. ביום השני מבינים שלא!
1/2 כוס אגוזי מלך
1/2 כוס פקאן
1 כוס גרעיני דלעת
1/2 3 כוסות קמח
2 כפיות אבקת אפיה + 1 כפית גדושה אבקת סודה לשתיה
1/2 1 כפיות קינמון + 1/2 1 כפיות מלח
1 כוס שמן קנולה
1/2 1 כוסות סוכר + 1/2 1 כוסות סוכר חום
2 כוסות דלורית אפויה ומרוסקת (מתכון למעלה)
4 ביצים
3/4 כוס ריוויון
מחממים תנור ל- 190 מעלות צלסיוס/ 375 פרנהייט. משמנים את התבניות.
מפזרים את האגוזים וגרעיני הדלעת בתבנית ואופים כ- 15 דקות. מצננים. מוציאים 1/4 כוס מהתערובת ושומרים בצד.
מורידים את חום התנור ל- 160 מעלות צלסיוס/ 325 פרנהייט.
מנפים קמח, אבקות, תבלינים ומלח. מוסיפים את תערובת האגוזים/גרעינים ומערבבים.
מערבבים בקערת מיקסר את השמן ושני סוגי הסוכרים כ- 4 דקות. מוסיפים את הדלעת, מערבבים כ- 2 דקות ואז מוסיפים את הביצים- אחת אחת (כלומר, ערבוב טוב בין כל ביצה).
מוסיפים, תוך בחישה איטית ביותר את תערובת היבשים (=קמח) והריווין ברוטציה: 1/3 קמח, 1/2 ריוויון, 1/3 קמח, 1/2 ריוויון, 1/3 קמח.
מעבירים את הבלילה לשתי התבניות ומפזרים מעל את האגוזים/גרעינים ששמרנו בצד, במרכז העוגות לאורכן.
למישהי כמוני, שברוב המיקרים יודעת בדיוק מה היא רוצה בצלחת, קל לדעת מה נחוץ כשהיא רוצה להתפנק ביום סגרירי
בזמן האחרון זה מסתיים כמעט תמיד בקדירת עוף ואורז חום, שמשמחת ומשביעה וגם משאירה קצת מקום לכמיהה. למשל, זו שמנקרת בי כבר זמן מה, לקערת פסטה אפויה ברוטב גבינה
והיא נותרת כמיהה די הרבה זמן, כי איכשהו אני יודעת שזה יגמר בפצצת קלוריות מתקתקת שסתם יום רגיל לא יכול להרשות לעצמו
אבל היום החלטתי לעשות מעשה- יהי מאפה לימות חול של כמיהות!
יצא קרמי ומספק, לימות חול כמובן…
מאפה פסטה בגבינה ותרד
אם אתם ממש לא בעניין של חמאה- אפשר להמיר בשמן זית. מנסיון- זה יוצא.
לבשאמל:
1/2 1 כפות חמאה
1/2 1 כפות קמח
2 כוסות חלב מלא
1/4 כפית אגוז מוסקט מגורר טרי
מלח ופלפל גרוס טרי
* 100 גר' תרד מאודה וסחוט מנוזלים
* 1/2 כפית גדושה חרדל דיז'ון גרגרים
* 60 גר' גבינת מוצרלה מגוררת (שלי היתה לייט)
* 1/2 חבילת פסטה מבושלת אל- דנטה (כלומר לא ממש עד הסוף המר)
לציפוי הקריספי:
1/2 כף חמאה מומסת
2 כפות פירורי פאנקו
1 כף שקדים פרוסים
1 כף פטרוזיליה קצוצה
מחממים תנור ל- 180 מעלות צלסיוס/ 250 פרנהייט
בעת בישול הפסטה, מתחילים בבשאמל: ממיסים את החמאה בסיר קטן. כשהיא מתחילה להזהיב מעט, מוסיפים את הקמח ומערבבים היטב. מבשלים תוך כדי ערבוב כדקה ומוסיפים את החלב. מערבבים היטב עד שאין גושים באופק ומביאים לרתיחה. מנמיכים את הלהבה ומבשלים כחמש דקות תוך כדי בעבוע עדין. נותנים ערבוב מדי פעם ומתבלים היטב. בתום חמשת הדקות, יתקבל בשאמל די דליל- וככה טוב. שיהיה לפסטה מה לשתות.
מוסיפים את התרד, החרדל והמוצרלה ובוחשים. מוסיפים את הפסטה ובודקים שהתיבול נאה בעינכם.
מעבירים לכלי חסין חום.
מערבבים את החמאה המומסת עם פירורי הפאנקו, הפטרוזיליה והשקדים. מפזרים מעל.
מרעיפים כף שמן-זית בזילוף דקיק מעל לכל ומעט מלח.
אופים כחצי שעה בערך. רצוי להשחים מעט את הלמעלה תחת הגריל, אם זה לא קרה מעצמו.
אוכלים חם חם.
ולפני סיום- מילה למנויים שלי
הרבה מכם קוראים את הבלוג ישירות מהמייל שמגיע אליכם (את זה אני יודעת כי אז אתם גם שולחים לי תגובה שאינה מגיעה לבלוג אלא למייל שלי)
הרבה יותר עדיף להקליק על כותרת הפוסט שמופיעה במייל הזה, ובמטה קסם אתם בבלוג עצמו
הנה לכם יום שאין לי דבר חדש לומר או ללהג בו, מלבד להודות לכם על התגובות מחממות הלבב שהשארתם כאן
ומתכון מרק שמוקדש לאורית שותפתי למסע החדש, שאחראית על התרגום, התכנות וכל הדברים הטכניים-שיווקיים האלו שאין לי שמץ של מושג בהם. אורית שעושה כמעט הכל הפוך ממני, שיודעת לחשב אוכל בנקודות, שאוהבת יוגה בסאונה (תשלמו לי אני לא הולכת), שמתה על מגזיני אופנה וכן, גם אוהבת מרקי עדשים- זה לך!
מרק עדשים כתומות ודלעת 4 מנות
למרק הזה נדמה שהוא הודי- ז'תומרת, הוא יודע שהוא לא ממש הודי אבל אוהב להרגיש כמו. האפקט ההודי מתקבל אוטומטית משילוב עדשים כתומות, כוסברה וכמון- כאן כדאי לשים לב: כמון הוא תבלין דומיננטי ומשתנה מאד ברמת חוזק טעמו בהתאם לטריותו. לכן, ממליצה להתחיל עם מעט ממנו ולהוסיף בהמשך לפי הטעם.
1 בצל קצוץ דק
2 שיני שום גדולות קצוצות
4 כפות שמן-זית
200 גר'. דלורית קלופה ומגוררת על פומפיה
3/4 כוס עדשים כתומות- שטופות ומסוננות
2 גזרים גדולים- קלופים ופרוסים
עלי כוסברה- קצוצים- בערך כף
כ- 1/4 כפית כמון
מלח ופלפל טרי
6 כוסות מים
1/4 כפית ג'ינג'ר טרי מגורר דק
מחממים את שמן הזית בסיר ומוסיפים את הבצל הקצוץ והשום עם מעט מלח. מאדים קלות, תוך כדי ערבוב על אש קטנה, עד שרך ושקפקף. מוסיפים את הגזר והכוסברה, נותנים ערבוב ואחרי כמה דקות מוסיפים את העדשים, הדלעת המגוררת, הגזר והכמון ומערבבים היטב. אחרי כדקותיים מוסיפים את המים ומביאים לרתיחה. מתבלים במעט מלח ופלפל ומבשלים מכוסה למחצה, על אש קטנה- בינונית (בערך 40 דקות), עד שהעדשים מתפוררות לחלוטין וכל הירקות רכים. סמיכות המרק לשיקולכם. אני אוהבת אותו סמיך ונזידי.
חמש דקות לפני סיום, מוסיפים את הגי'נג'ר הטרי ומערבבים היטב.
אל לו לאדם למהר ולצאת בהצהרות גורפות כי סבירות נאה היא שאיכשהו, מתישהו אחת או שתיים יתישנו, יאבדו או סתם יתקמטו להן במגירה שכוחה. הנה, קחו לדוגמא את הצהרת ה'לא מתה על מרקים' שלי. מתה היא אולי מילה מעט חזקה לתאור הרגשות שלי למרקים בשנה האחרונה אבל אוהבת בהחלט כן.
עת הפציע אויר סגרירי ראשון והנה הגיע מיד חשק למרק ולא סתם אחד, אלא כזה של סבתא. אין לי מושג אך סבתי הכינה מרק גריסים אך יש בידי סיבות נאות להאמין שהוריאציה הזו שלי, לא הגיעה הישר מערבות רוסיה הקרירה. אי לכך לא אעז לתת לו את השם המכובד והגלותי 'קרופניק', אלא אסתפק ב "מרק גריסים ובשר שהצליח להביא לי שמחה מרובה שלושה ימים" והיה סמיך ומשביע, עם הטעם הארצי הזה של הגריסים ורעננות העשבים.
k
מרק גריסים ובשר 4 מנות דשנות
4 כפות שמן-זית
400 גר' בשר בקר- חתוך לקוביות
מלח ופלפל גרוס טרי
1 בצל קצוץ
1 שן שום קצוצה
1/4 כפית אורגנו+ 1/4 כפית נענע יבשה
8 כוסות מים
1 עגבניה מגוררת
1/2 כוס גריסים
2 כפות עדשים שחורות
8-10 פטריות שיטאקי ללא הרגל- פרוסות
בערך 300 גר' דלעת קלופה וחתוכה לקוביות קטנות
בערך 4 עלי בזיליקום קצוצים דק
1 ענף שמיר- עלעלים בלבד
שוטפים היטב את הגריסים ומסננים. מתבלים את קוביות הבשר במלח ופלפל. מחממים את השמן בסיר ומשחימים מעט את הבשר. מוסיפים את הבצל, השום והתבלינים ומטגנים יחד כמה דקות.
מוסיפים את המים וגם את העגבניה המגוררת, הגריסים, העדשים והפטריות. מביאים לרתיחה, מכסים למחצה ומבשלים על אש קטנה תוך כדי בעבוע עדין, כשעה- שעה וחצי עד שהבשר כבר כמעט רך. מוסיפים את קוביות הדלעת וממשיכים לבשל עד אשר הבשר רך לגמרי.
מוסיפים את הבזיליקום, מכבים את הלהבה ונותנים למרק לנוח מעט מכוסה, בכדי שיסמיך ויהיה מאושר. טועמים ומתקנים תיבול. מגישים עם מעט שמיר טרי מעל.
מלאכית אחת (שאמא שלה תפרה לה בחפיף את השמלה ושכחה לסיים את הצוארון אבל לא זכרה את זה עד שזה הופיע לה מול העיניים במסיבה עצמה), ערפד (שהיה הדבר הכי לא מפחיד בעולם) ובטמן אחד (שבעצם רצה להיות דרקון אבל אמא שלו אמרה לו אין דרקון יש בטמן או כלב).
היה גם זה:
תודו- מרשים בשביל עבודת יצירה בבית ספר. הראש מתפוח רקוב, הגוף בקבוק ריק מלא באורז, הצואר שיפוד ואת השאר אתם כבר רואים. זה לאלו היצירתיים שבודאי יכולים לתעל את זה לכל מיני.
שלכת
החלטתי כל עוד סתיו- תמונת שלכת אחת בכל פוסט. זה טוב לנשמה
פורטלנד
מ' אהובתי ואני חמקנו ליומיים-שלושה בפורטלנד. בלילות ישנו במיטות רכות ובימים עסקנו במלאכת קדושת הפה- אני אגיד הרבה דברת בנות וקצת אוכל והיא תגיד בדיוק הפוך וזה כשהיא אמורה עכשיו לאכול בשביל שניים… להלן מסקנותינו רק למקרה שתמצאו את עצמכם בסביבה:
חוצים ומנקים את הדלעת מהגרעינים. פורסים גס ומתבלים במעט מלח ובשתי כפות שמן-זית. מעבירים לתבנית צליה וצולים כשארבעים דקות או עד אשר הדלעת רכה ושחומה מעט.
בינתיים מעיבירם את הבצל לסיר קטן עם השום ומעט מ-1/4 כוס השמן הנותר. מוסיפים מעט מלח ומטגנים- מאדים 5 דקות תוך כדי ערבוב בכדי שהבצל יתרכך מעט. מוסיפים את החומץ, המים והדבש ומבשלים עוד חמש דקות. מכבים את הלהבה ומוסיפים את שארית שמן-הזית ואת הנענע. נותנים לעמוד כחמש דקות בכדי לאפשר לנענע להראות מה היא שווה.
מערבבים עם הדלעת בעודה חמימה בכדי לאפשר לה לספוג טעמים.
אתמול קרה לי מן קסם קטן כשהכנתי את הקציצות של עופרי. היא ואני 'חברות וירטואליות', שזוהי בעצם התצורה העדכנית ל'חבר לעט' של ימי הילדות. אמנם אז כתבתי מכתבים עטורי מדבקיות וציורים נאיביים לחברים שמצאתי בעמוד האחרון של עיתון 'פילון' אבל למעט זה ניתן לומר שכמעט כלום לא השתנה. עובדה, 30 שנה אחרי ואנחנו כותבות על אותם דברים: תחביבים (קציצות למשל), אוספים (בעל וילדים. אצלי גם חולדות), ספורט (קילוף, קיצוץ ועקירת עשבים שוטים בגינה) ומצב הרוח בכללי. ולמרות שמעולם לא באמת טעמתי מהאוכל שלה, אפשר אפילו מרחוק לקלוט שהיא אלופת הקציצות שבעולם.
הלכתי על מתכון שפרסמה בעבר לקציצות עוף מעושנות והן, חברי, לא הכזיבו. יצאו רכות, מתוחכמות ומהממות עם טעם עדין של בשר מעושן. האמת היא שהן יצאו כל כך טעימות שהאיש שמח מהן נורא עת חזר באישון לילה מהעבודה. הן יצאו כל כ ך טעימות שבשעת בוקר מוקדמת, הייתי צריכה לרסן את עצמי שלא לאכול כמה מהן מיד. ככה. קרות. לא 'כפת לי מה.
ואם בא לכם שהיא תכין אותן עבורכם ואתם גרים בקרבתה- אז הצליח לכם! כי היא מבשלת בימי שישי המון סוגי תבשילים ואוכל ביתי, בריא ומושקע ומוכרת ישר מהסירים שבמטבח ( הנה התפריט השבועי). חוץ מזה יש לה קייטרינג שנקרא 'זוטא'– שמלבד אירועים רגילים, מספק גם אוכל טרי בהתאמה ללקוח לאירועי משפחה קטנים וחגים.
ועכשיו די דיבורים לכו תעשו קסמים…
ש ב ת קלה ושמחה לכם
ך
ל פ נ י
א ח ר י
קציצות עוף מעושנות וקסומות/~ 18 קציצות עופרי זוטא
ך
הוספתי לקציצות תרד מאודה כי התחשק לי קצת ירוק בעיניים. אפשר בלי אבל כדאי עם ואפשר גם לקצר תהליכים עם קפוא אבל להקפיד לסחוט היטב.
אפשר לטגן אבל אני צליתי בתנור בחום גבוה ויצא מצוין
1/2 קג' עלי תרד טרי
500 גר' חזה עוף טחון
100 גר' חזה אווז מעושן קצוץ דק או טחון או 80 גר' בייקון מעושן ללא התנצלויות- קצוץ דק דק
2 ביצים
1 בצל בינוני קצוץ דק דק
1/2 כוס פירורי לחם
1 כפית גדושה חרדל דיז'ון גרגרים
מלח ופלפל טרי
תרד מאודה בצ'יק צ'ק: במחבת רחבה דוחסים את כל עלי התרד וכף מים. מבלים מכוסה עד שנפח התרד יורד פלאים (כמה דקות), מערבבים וממשיכים לבשל על אש גבוהה וללא מכסה, עד שכל הנוזלים מתאדים ונשאר תרד מאודה לתפארת ואף 'סחוט'! לא לשכוח לערבב מדי פעם.
מעבירים לקרש וקוצצים גס. מקררים מעט.
מערבבים היטב את העוף הטחון עם כל שאר החומרים ומוסיפים גם את התרד הקצוץ. אני בשלב הזה אוהבת לטגן חתיכה קטנה על מחבת בכדי לבדוק שהתיבול מספק.
יוצרים קציצות שמנמנות ו מטגנים או מעבירים לתבנית משומנת קלות וצולים בתנור בחום הכי גבוה עד שמזהיבות משני הצדדים- בערך 15-20 דקות.
לאיזון הפוסט הקודם ובאהבה לכל אוכלי העשבים באשר הם
(זה נראה רגיל אבל בכל אחד משהו קצת אחר)
פטריות
יש לי בבית יותי אחד קטן שחולה על פטריות. הנה דרך זריזה, קצת שונה ונורא טעימה איתן:
הרבה פטריות (כאן יש בייבי פורטובלו פרוסות ושיטאקי קטנטנות)
שום, מעט שמן-זית, שום כתוש, מלח פלפל ופטרוזיליה קצוצה (או כל ירוק אחר שבא)
אז מה שונה?! הצליה נעשית ללא כל תוספת שומן, תוך שהפטריה משחררת מהנוזלים שאגורים בה. מתקבלות פטריות מוצקות ולא 'מסמוטטות' ,שבהגשה לא יוצרות שלולית נוזלים מיותרת מתחת.
מחמממים מחבת (עדיף מהזן הלא נדבק) ומעבירים את הפטריות ללא שום תוספת שמן. נותנים להן להצלות על אש גבוהה ומערבבים מדי פעםעד שהפטריות שחומות ומוכנות. מכבים את הלהבה, מוסיפים 1-2 כפות שמן זית, שום, מלח פלפל ופטרוזיליה קצוצה. מערבבים.
סלק
הנה שוב שיטת הבישול- קירמול המהירה שלי של סלק במחבת. כאן בשידוך עם טרגון קצוץ, מתקבל סלט סלק מתקתק, אניסי ונפלא
3 סלקים גדולים
2 כפות שמן- זית
מלח ופלפל גרוס טרי
1/2 בצל קטן- קצוץ דק דק
2 כפיות טרגון קצוץ
מיץ לימון- לפי הטעם
מקלפים את הסלקים וחותכים לקוביות. מחממים את שמן הזית במחבת, מעבירים את קוביות הסלק, טיפונת מלח ושלוק מים קטן, מכסים ומבשלים/מאדים על להבה בינונית. מדי פעם מערבבים, מנמיכים את הלהבה אם צריך או מוסיפים טיפונת מים. *כשהסלק רך, מסירים מכסה ומגבירים את הלהבה- מטגנים קלות עד שהסלק מזוגג ומבריק. מצננים.
מערבבים עם הבצל, הטרגון ומיץ הלימון. טועמים, ומתקנים תיבול. אפשר להכין יום- יומיים מראש.
מכניסים עלים לבלנדר עם שמן זית, מבלנדרים לחלק ומקפיאים בתבנית קוביות קרח. כשקפוא, משחררים את קוביות הבזיליקום, מעבירים לשקית ושומרים במקפיא לימים טובים. מצוין לפסטות, רטבים, מרקים, קציצות וכו'
** מה עושים עם עודף עגבניות רכות מדי?!
חוצים, צולים עם או בלי שום, שמן זית, דבש, בזיליקום . מצננים. מעבירים לצנצנת עם עשבי תיבול ומכסים בשמן זית. שומרים במקרר.
ואיך מכינים את הדג ההוא מלמעלה?
פילה הליבוט, מלח ופלפל טרי במחבת עם שמן- זית חם מאד. הצד של העור למטה- 4 דקות או עד שקריספי וחום ולהפוך. לצלות עוד כמה דקות.
בצלחת: קוסקוס עם פטרוזיליה, צנוברים, צימוקים קטנים, שמן זית ומלח. מעל מעט עגבניות צלויות** (כדאי לתת חימום קטן), מסביב בזיליקום* שעורבב עם מעט ויניגרט או יוגורט או קרם פרש. קווץ' לימון.
המתכון הזה מקורו במזל, פשוט מזל. מזל של חברות. מזל של כאלו חברות. הן נבונות, מוכשרות ונדיבות והן הצליחו להפתיע אותי בארוחת יומולדת מאוחרת שבה מעבר לאוכל המושקע, היתה המון מחשבה והתכוונות מהסוג הזה שנוגע בלב עמוק עמוק בפנים והופך אותו לבועה חמימה ושמחה
כבר סיפרתי כאן בעבר שאני סאקרית של דיסות- כאלו סמיכות ונימוחות, שנדבקות לכפית. גם השוות ידעו ולכן הן יגעו ומצאו משהו חדש שיעניין ויצאה להן פולנטה מתירס טרי, שרק עכשיו התברר לי שהינה סלבריטאית רצינית בארץ הקודש וכל קשר בינה ובין הפולנטה התעשייתית הוא השימוש בכף לאכילתן. בניגוד למתכונים אחרים שראיתי היום, זו משתמשת בגרעין כולו על קליפתו וממש קלילה להכנה. זו שלהן היתה בעלת מרקם גס והיו בה פטה ופטריות מיובשות (תערובת שמשרים במים לפני ההוספה) וזו שלי מהיום היתה חלקה עם פטריות ירדן טריות ופרמז'ן. כך או כך מעדן לחובבי הג'אנר.
ל\
ך
פולנטה מתירס טרי
המתיקות תיקבע לפי סוג התירס שלכם. אני אוהבת נורא את התירס הלבן שהוא מאד מתוק וקראנצ'י וניתן להשיגו בארץ. משני תירסים יצאה כמות של שתי מנות לא גדולות אבל בהחלט מספיקות- אז תעשו לבד את החשבון.
2 קלחי תירס מסוקסים
1 כף חמאה (גם שמן זית יהיה סבבה)
2 כפות פרמז'ן מגוררת
מלח ופלפל טרי בנדיבות
100 גר' פטריות טריות + 1 כף שמן זית
מגלחים את קלחי התירס הישר לתוך סיר קטן ( ונא לא להשאיר חצי על הקלח…) ולוקחים בחשבון שיהיו השפרצות. מוסיפים מים לכדי כיסוי בלבד ומביאים לרתיחה. מבשלים על להבה בינונית כחמש דקות או עד שהתירס רך. מעבירים לבלנדר עם חלק מהנוזלים (את שאר הנוזלים להשאיר בסיר) ומבלנדרים לכמה חלק שרוצים. מחזירים לסיר עם נוזלי הבישול הנותרים, מתבלים ומבשלים תוך כדי בחישה עד שמסמיך מאד. מוסיפים פרמז'ן ומתקנים תיבול.
מחממים מחבת היטב ומוסיפים את הפטריות. נותנים להן 'להזיע' ולהשחים ואז מערבבים. כשהן רכות מוסיפים את שמן הזית ומתבלים.
מחלקים לשתי צלוחיות: פולנטה חמה ומעל פטריות, עוד קצת פלפל שחור, פרמז'ן וזליף קטן של שמן זית (או אם אין לכם אלוהים- חמאה מומסת)