קטגוריה: פירות

מרץ 1, 2011 · 4:45 am

החיים שמאחורי מכונת הכביסה/ לחם בננה ללא גלוטן

Don't cry because it's over. Smile because it happened

Dr. Seuss

קידמה זה לא פה. זה לא מחמיא אבל ככה זה איתי-

אני נקשרת נורא למכשירים חשמליים, מתקשה לזרוק אותם סתם כך, אפופי זכרונות ולהביא במקומם דגם חדש יותר, מתוחכם יותר. כן, ככה אני. 'איך זה', אומרת לי מ. חברתי, 'שלמכונת הכביסה שלך את נקשרת יותר מלאנשים?!' אני לא מספיקה לתהות האם יש שמץ אמת (אהמ.. שוב לא מחמיאה) בקביעתה, כי אני עסוקה מדי בלהפרד מזו ששירתה אותנו נאמנה בשבע השנים האחרונות והחליטה פתאום שדי לה. אני יודעת, כולה מכונת כביסה אבל בלב אני חשה שהיה זה הרבה מעבר לזה-היתה כאן אהבת אמת. היא, שראתה את תחתונינו המלוכלכים, שעזרה לפרוק תיקים מטיולים רחוקים בארצות אחרות, שהלבינה והעלימה כתמים עיקשים, שהפריחה ריחות נקיים. היא.

שני גברים גדולים נושאים אותה החוצה אחר כבוד, משאירים אותי עם מועקה גדולה בלב וכמה דקות של שקט לפני שיחזרו עם ההיא, החדשה. אני ועולם ומלואו שנגלה. אללה יסתור מה שיש שם, מתחת למכונת הכביסה הישנה והאהובה: גולגולים של אבק סבוכים בכמה גולות עליזות, חלקים של לגו, כפתור, זוג גרביים שבאמת נעלם לאחרונה, מכונית קטנה שנשכחה וזה:

'הזה' גורם לי לחייך מעט, בעודי מנקה חיים שלמים תחת מכונה אחת. זה מנמברטו בחג ההודיה. זה אומר: 'תודה אמא שאת מכינה ארוחת ערב כל יום' אבל באותה מידה יכול היה לומר: תודה אמא שאת מכינה לנו ארוחת ערב כל יום כי אז אני יכול: א. לא להיות רעב ב כ ל ל ב. שלא יתחשק לי לאכול אותה אלא דוקא משהו אחר ג. להיות עסוק בליילל או לעצבן ת'אחים שלי ד. לשפוך משהו, להגיד 'אוי נשפך משהו' אבל לא לעשות עם זה כ ל ו ם!

נו כן, ולפעמים באמת לשמוח ממה שהכנת ולאכול מכל הלב ולשמח אותך מבפנים, באופן הכי פרימיטיבי וראשוני שקיים בכל אם.

;

עוגת בננות פצצות לפנים

מישהי ביקשה מתכון לעוגה בריאה. ניסיתי לחפש את התגובה הזו בכדי שאוכל להקדיש לה את המתכון מכל הלב, אבל לא מצאתי, אז בכל אופן- זה לך! ולנמברטו, אהוב ליבי, שאוהב נורא נורא עוגת בננות. ואם היה אפשר בכל יום לארוחת ערב- אז בכלל יופי…

יש בה קמח אורז מלא- לכן היא נטולת גלוטן. מעולה, רכה, לחה. מעולה, כבר ציינתי?! מ ע ו ל ה.

2 ביצים

1/2 כוס דחוסה סוכר חום בהיר

1 כפית תמצית וניל

1/4 כוס שמן זית (לא רוצים- שימו רגיל)

2 בננות קווצ' – מעוכות היטב במזלג

1 מיכל קטן של רסק תפוחים (~1/2 כוס)

1/2 1 כוסות קמח אורז מלא (במרקם שלו זהה לקמח רגיל)

3/4 כפית אבקת אפיה

1/2 כפית אבקת סודה לשתיה

1 כפית קינמון

קורט מלח

חופן שבבי שוקולד מריר- רק אם בא

מחממים תנור ל- 180 מעלות צלסיוס/350 פרנהייט. משמנים תבנית מאורכת (שלי -13*23 ס"מ).

במיקסר- מקציפים היטב את הביצים והסוכר כשש-שבע דקות או עד שהתערובת בהירה ונפוחה. בינתיים מערבבים יחד בקערה את כל החומרים היבשים.

כשתערובת הביצים מוכנה, מנמיכים את מהירות פעולת המיקסר ומוסיפים לפי הסדר את: תמצית הוניל ,שמן- הזית, רסק התפוחים והבננות.

מערבבים את היבשים ואת השוקולד. מעבירים לתבנית ואופים כ- 40 דקות או עד אשר קיסם יוצא נקי.

אפילוג

'אני לא אוהבת אותה' אני אומרת לאיש בלילה, נועצת מבטים שטניים בחדשה. אני לא אוהבת את הקולות שלה (כאילו היא תקועה), לא את הצורה שלה (איפה החלודה וכתמי הסבון) ולא את החסכנות המודרנית שלה (איך אפשר לכבס בשליש מכמות המים ושיצא נקי, תגידו?! יש גבול להתחשבות שלי ביקום- אני מקמפסת קליפות ושיירים בפנאטיות, קונה סבונים לא רעילים שלא מנקים כמו הרעילים ומחשבנת כל שקית ניילון- לא מספיק?!)

אני יודע, הוא אומר. אמרת את זה כבר מאה פעם…

83 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, ללא גלוטן, עוגות, פירות, קטקטים במטבח, שוקולד

פברואר 18, 2011 · 5:33 am

גשם וסלט עדשים

מה עושה בחורה כשבחוץ יורדים גשמי זלעפות, כשטיפות גדולות מהן נושרות לה בחדר רק כי היא התעצלה לקרוא לאיש הגגות כמו שקבעו שתעשה לכשיתייבש הגשם הקודם?! כשמכונת הכביסה שלה החליטה לשבות יחד עם הגג, בדיוק באמצע הסחיטה? בואו ואגיד לכם מה היא עושה- היא מכינה לה משהו לאכול. כי מלחמות לא מנצחים על בטן ריקה.

סלט עדשים ורימון

הכי אני אוהבת את העדשים השחורות, אשר שומרות בבישול על צורתן ועל מרקמן הקשיח. הן לא באמת שחורות אלא חומות כהות ובעלות נקודות קטנטנות. בארה"ב הן נקראות french lentils

1/2 כוס עדשים שחורות

2 כפות שמן-זית

1 בצל אדום בינוני

מלח ופלפל גרוס טרי

3 כפות רכז רימונים

חופן עלי פטרוזיליה או נענע או שניהם- קצוץ

מיץ לימון בשפע

שמן-זית נוסף לתיבול

גבינת עזים רכה

גרגרי רימון כשאהבה נפשכם

שוטפים היטב את העדשים, מעבירים לסיר, מכסים במים ומביאים לרתיחה. מנמיכים את הלהבה, מכסים ומבשלים כ- 30 דקות או עד אשר העדשים נעימות לאכילה. בינתיים- קוצצים את הבצל קטן קטן קטן ומעבירים לסיר קטן עם שמן- הזית. מוסיפים מעט מלח ומאדים על להבה קטנה בסבלנות, עד שהבצל רך ושקוף. אם יש צורך, מוסיפים טיפונת מים בהמהלך האידוי. כשהבצל מוכן, מוסיפים את רכז הרימונים ומערבבים היטב. מניחים בצד.

כשהעדשים מוכנות, מסננים ומעבירים לקערה. מוסיפים את הבצל הרימוני ומתבלים במלח ופלפל. מניחים מעט להתקרר (העדשים נוטות לשתות כמויות שמן-זית מעלפות כשהן חמות…) ואז מתבלים בעוז במיץ לימון ועוד שמן-זית. מוסיפים את עשבי התיבול וגרגרי הרימון, בודקים תיבול ומפוררים מעל גבינת עזים.

סלטי קטניות אוהבים תיבול עז- אז בבקשה מכם. שימו לב שאחרי שהות במקרר, הטעמים מתרככים וצריך לתת להם רענון חדש.

מצד שני, אפשר פשוט להתקשר למתקן מכונות הכביסה, לשתות תה חם ולחשוב על הגשם כעל הדבר הכי רומנטי בעולם-

שבת ענוגה. נתראה בשמחות.

19 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, גבינה, טרללה, ללא גלוטן, סלט, פירות, קיטניות

פברואר 13, 2011 · 7:02 am

ביסקויטים של אהבה

יומיים לאחר שסיימנו לחגוג את כניסת שנת הארנבת הסינית במסיבות כיתתיות עטורות דמפלינג ונודלס ובמצעדי דרקונים, וכבר נדרשנו לשנס מתניים להילולות חג הולנטיין, הלוא הוא חג האהבה האמריקאי הממוסחר לעייפה. הילדים הכינו כרטיסים לחברי הכיתה (75 במספרם הכולל, תודה ששאלתם), חיברו בסרט מלובב לצמידי לבבות זוהרים בלילה וכתבו שמות. בתמורה הם יקבלו בערך 25 כרטיסים כל אחד, שכוללים עפרון או מדבקה במקרה הטוב וסוכריות זרחניות ודביקות במקרה הרע (ז'תומרת הרע שלי).

"אמא, תסתכלי על הכוס המלאה!" אומר לי נמברטו, כל הפה שלו סגול מתולעת גומי שהביאה הארנבת . צודק. החצי המלא הוא סיבה נוספת לחגוג אהבה ולאכול סוכר. הרבה סוכר.

ילדתי עדיין במעיכות מחלה קלה. במקרה אחר היא היתה כבר בבית-ספר אבל אני מוותרת לה. אנחנו מכינות עוגיות לבבות ורודות והיא לא מנידה עפעף כשלבצק אני מוסיפה שמן-זית, זה מה שנקרא כוחו של הרגל. הן יוצאות ביסקויטיות כמו עוגיות סבתא של פעם וכן, טעימות פחות מאלו בעלות המרקם המתפורר מפריכות. הן יותר יציבות. זה טוב לי (פחות זחילות פזצטה על הרצפה בתום הכירסומים) ולא ממש אכפת להם (עוגיה היא עוגיה היא עוגיה).

את הורוד אנחנו יוצרות ממיץ של תפוז אדום. כשאין תפוז כזה, גם תות מרוסק יתן אפקט מרהיב.

ביסקויטים של אהבה ~8 עוגיות גדולות

ושלא תגידו שלא אמרתי- עוגיות סבתא של פעם זה ביסקויט. אם אתם מחפשים עונג- לכו למתכון אחר!

אפשר לאפות בהיר (שם יש טעם תפוזי צלול) ואפשר לאפות עוד כמה דקות עד לשחום, שזה יותר פריך עם פחות תפוזיות.

אפשר להחליף טעמים- קינמון למשל יהיה נחמד..

1/4 כוס שקדים טחונים

1/4 כוס אבקת סוכר

1/4 כוס קמח

1/2 כפית אבקת אפיה

גרירת קליפה מתפוז שלם

1/8 כוס מיץ תפוז סחוט

1/8 כוס שמן-זית עדין (בטח קנולה יהיה טוב גם)

1 חלמון

מחממים תנור ל- 180 מעלות צלסיוס/350 פרנהייט

מערבבים בקערה את החומרים היבשים. מוסיפים את גרירת התפוז ומשפשפים בין שתי הידיים בכדי לערבב אותה היטב.

מוסיפים את החלמון, המיץ ושמן-הזית, מערבבים היטב עם מזלג ואחר-כך עם היד עד לקבלת בצק רך ונעים. אם חסר מעט מיץ או קמח- הוסיפו.

מכניסים מכוסה למקרר ל- 20 דקות.

מרדדים על משטח מקומח קלות, קורצים צורות ואופים כ- 10-12 דקות.

ציפוי הסוכר:

1/2 כוס אבקת סוכר

1-2 כפות מיץ תפוז אדום

הטריק לקבלת ציפוי קשה הוא מיעוט נוזלים. את מיץ התפוז יש להוסיף במנות קטנות ולערבב היטב בין לבין. העיסה צריכה להיות כמה שיותר סמיכה, אך מריחה כמובן. אם הוספתם יותר מדי נוזלים, הוסיפו עוד אבקת סוכר.

מערבבים היטב היטב עד שאין שום גושונים.

מורחים על העוגיות בעזרת גב הכפית. נותנים להתיבש עד שהציפוי קשה ויבש ומעבירים לצנצנת אטומה.

אז בחרתי לי שיר אהבה שמצחיק אותי קצת-

ףך

ואז חשבתי-

בואו נעשה מזה פוסט של אהבה

ספרו משהו על האהבה שלכם (למה למי שבא)

יאללה, אני ראשונה…

56 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, בצנצנת, חגים, טרללה, עוגיות, פירות, קטקטים במטבח

ינואר 24, 2011 · 4:36 am

ביסקוטי

וכן- ההדפסה עובדת כרגיל!

בניגוד לדיעה הרווחת שביסקוטי הוא דבר פשוט לביצוע, יש לי אחת הפוכה בדיוק- שממש אבל ממש, קשה ~~לאפות~~ למצוא מתכון מוצלח באמת לביסקוטי טובים באמת

התאוריה שלי טוענת שלהכין עוגיה קשה, יבשה ונטולת שומן- שלמרות כל אלו תצא מעניינת, טעימה ועם הקראנץ' הנכון- זה באמת עניין לא פשוט

ףף

בשביל זה לא היתה ברירה אלא לגייס את מיטב שחקני החיזוק (כמובן עניין של טעם אישי)-

אגוזי לוז– הנסיך של האגוזים

מריר משובח– אם אפשר 'ולרונה' מה טוב

תפוז– כי זו העונה

לקחו נסיונות רבים (מה שרק מחזק את נכונות התאוריה) בכדי להצליח ולהפיק ביסקוטי משובחים שיעמדו בציפיות

החדשות הטובות הן שאני חושבת שהצלחתי…

ביסקוטי לוז, שוקולד ותפוז בערך 20 יחידות

הכמות הזו ממלאה צנצנת גדולה ביפות האלו. אפשר כמובן להכפיל כמות ולצור שני כיכרות שיתנו כמות כפולה.

1 כוס קמח+ 3/4 כפית אבקת אפיה

75 גר' שוקולד מריר משובח

1/2 כוס דחוסה סוכר חום בהיר

2 ביצים

1 כף שמן זית

1 תפוז

1 כף ליקר גרנד מרנייר

3/4 כוס אגוזי לוז קלויים שלמים

מחממים תנור ל- 150 מעלות צלסיוס/ 300 פרנהייט

מרסקים את השוקולד עם הקמח ואבקת האפיה במעבד מזון- עד שהשוקולד הופך לפירורים קטנים.

מקלפים את קליפת התפוז בעזרת קולפן תפוחי אדמה- ומקפידים להוריד רק את הקליפה הכתומה, ללא החלק הלבן. פורסים את הקליפה לפסים דקים וקוצצים דק. הכמות המתקבלת היא בערך 1/2 1 כפות.

מערבבים את הביצים עם סוכר, קליפות תפוז, גרנד מרנייר ושמן ומוסיפים את תערובת הקמח- שוקולד. בטרם התערובת אחידה, מוסיפים את האגוזים ומערבבים היטב יחד.

מעבירים את התערובת בעזרת כף גדולה לתבנית אפיה תוך כדי יצירת גוש מאורך באורך 30 ס"מ.

מרטיבים את הידיים ומחליקים למאורך של 30*8 ס"מ בערך.

אופים כ-30 דקות ומצננים

פורסים לפרוסות בעובי ס"מ בערך ומחזירים לתבנית האפיה.

אופים כעשרים דקות נוספות- במהלכן הופכים את הביסקוטי לצידן השני לאחר עשר הדקות הראשונות.

מצננים ומאכסנים בצנצנת סגורה.

74 תגובות

מתויק תחת בצנצנת, עוגיות, פירות, שוקולד

ינואר 9, 2011 · 9:00 am

תל- אביב / עוגיות תמרים

נולדתי בבאר-שבע לצד כמה גמלים ובגיל שלושה חודשים עברנו לתל-אביב, כך שלמעשה ניתן לומר שכל חיי עברו בעיר הזו. אהבה גדולה אני אוהבת אותה, כזו שסולחת לה על כל קמטי הזמן, על הטיח הכעור והמצהיב ועל נזקי העטלפים. כזו שמתעקשת לראות את פינות החמד ולזכור חסדי נעורים.

היא הבית ותמיד תהיה.

אוכל:

קל מאד לאכול וקצת יותר מסובך לאכול ממש ממש טוב. לשתי המלצות ישנות שלי שחינן עדיין עימן- מצטרפות שלוש מהפעם:

טוטו– יקר ונהדר

בר יין– משבר החמאה זה לא שם

רפאל– עסקית מקסימה

ליךךך

מגולגלות תמרים גילי

אצל הירקן התעניינתי בגבינה מלוחה מתובלת שהתאכסנה במקרר בגביעים קטנים ונראתה מעולה. איך זה? שאלתי. 'לפנים' הוא ענה.

ככה למדנו הילדה ואני ש'לפנים' זה ההיפך מ'על הפנים'. הידעתם??

יום אחד היא חזרה מגילי ואמרה: "אמא, הבאתי לך לטעום את העוגיות של גילי. ממש ל פ נ י ם! את חייבת את זה בבלוג!!!"

ושלא תגידו שלא אמרתי- הבצק מעט דביק ברידוד ומצריך קימוח דרמטי. הוא גם יכול להקרע לפעמים אבל מתקנים וזהו. יוצא פריך, ביתי ודי ממכר.

200 גר' חמאה רכה

2 כפות מים

2 כפות שמן

2 כפות אבקת סוכר

1 כף חומץ

1 ביצה

גרירת לימון או תפוז

3 כוסות קמח

1 כפית אבקת אפיה

1 קופסאת מלית תמרים

מחממים תנור ל- 180 מעלות צלסיוס/ 350 פרנהייט.

מערבבים את החמאה עם כל החומרים ומוסיפים את הקמח ואבקת האפיה. מערבבים עד לקבלת בצק אחיד ומוציאים למשטח עבודה. מחלקים ל-4 חלקים. מקמחים בנדיבות ומרדדים כל רבע לעלה מלבני דק ככל שניתן. מורחים ממרח תמרים, מפזרים מעט קינמון, מגלגלים לגליל ומניחים בתבנית כשתפר החיבור כלפי מטה. מניחים את הגלילים זה לצד זה באותה תבנית.

כשהגלילים מוכנים לאפיה, חורצים בעדינות סימני חיתוך בחלקם העליון (זה יקל על מלאכת הפריסה שלאחר האפיה) ואופים כ-30 דקות.

מצננים וחותכים. מפזרים אבקת סוכר ושומרים בקופסא אטומה.

47 תגובות

מתויק תחת בצנצנת, בצק, עוגיות, פירות

נובמבר 12, 2010 · 9:42 pm

עוגיות ריבה

עוגיות ריבה הן עבורי הרבה יותר מסתם עוגיה

הן משהו שאוצר בין שכבות הפריכות שלו המון נוסטלגיה וזכרונות ילדות של קופסאות פח מרובעות עם מכסה עגול במרכז, שהאיש מהמכולת היה פותח עם כף

הן חורף עם כוס של תה ליד תנור

חוץ מזה, הן גם דרך נפלאה לשעשע שתי ילדות שרוצות 'לעזור' באחר צהריים פנוי

יש שתיים מאד חשובות בחיי, שנולדו בדיוק באותו היום. אחת רחוקה ואי אפשר ולשניה אני אופה עוגיות של ריבה בכל יומולדת, כי אני יודעת שהיא נורא אוהבת

בכל פעם הן יוצאות טיפונת אחרת- תבלינים, אגוזים, זרעים.

הפעם, טריות ישר מהתנור, עם ריבה של שזיפים באמצע כל שתיים, הן היו פשוט ממכרות

הבצק הזה מתאים לכל המעיכות, לישות ויתר תשומת-הלב שילדים נוטים לתת לבצק, משל היה פלסטלינה. זה ממש לא אכפת לו לבצק הזה- הוא עדיין מתקבל פריך ונימוח ומעולה גם לסתם עוגיות חותכנים של יום רגיל, בלי שום ריבה באמצע

עוגיות בצק פריך שאוהבות ריבה וילדים מתעללים

*במידה והבצק דביק מאד, ניתן להוסיף מעט קמח. במידה ויבש מדי ומתפורר, כדאי להוסיף כמה טיפות של מים בהדרגה, עד לקבלת בצק נעים לעיבוד.

אפשר להמיר את השקדים בכמות זהה של קמח- אלא שאז הבצק יהיה מעט פחות סבלני לילדים מתעללים

אם אין לכם משקל הנה טבלת המרות

200 גר' חמאה קרה

100 גר' סוכר

2 חלמונים

50 גר' שקדים טחונים

250 גר' קמח רגיל

1 כף שומשום

מחממים תנור ל- 180 מעלות צלסיוס/ 350 פרנהייט.

חותכים את החמאה הקרה לריבועים ומעבירים למיקסר. מערבבים עד שהחמאה מתרככת לגמרי. מוסיפים סוכר ומקציפים עד לקבלת ממרח חלק ואחיד. מוסיפים את החלמונים אחד אחד, עד שהם נבלעים בתערובת לגמרי ואז מוסיפים את המרכיבים היבשים. מערבבים לאט עד שמתקבל בצק. מאחדים את הבצק לעיגול פחוס, מכסים ונותנים לו לנוח במקרר כחצי שעה.

מרדדים על משטח מקומח ויוצרים צורות. אם רוצים עוגיות ריבה- בוחרים בצורה אחת ולמחצית מהכמות, יוצרים חור במרכז. מעבירים לתבניות אפיה ואופים כ- 12 דקות או עד שהעוגיות זהובות.

מצננים. בוזקים אבקת סוכר בנדיבות על מחצית הכמות שבמרכזה חור. מורחים את המחצית השניה בריבה מהזן הסמיך (אני אוהבת לשים במרכז העוגיה, לא ממש עד הקצוות- אחרת נמרח) ומכסים באלו עם החור, תוך לחיצה קלה.

עוגיות חמאה נימוחות שוקולד צ'יפס קצת אחרת קוקילידה עוגיות לימון ופרג עוגיות גזר

60 תגובות

מתויק תחת בצק, עוגיות, פירות, קטקטים במטבח

אוקטובר 7, 2010 · 11:45 pm

עוגת בננה

את הפוסט הזה התכוונתי לכתוב כבר המון פעמים- בערך על כל עוגת בננה שאפיתי בשנה האחרונה . עוגת בננה היא אולי העוגה הכי שימושית שיש במטבח כי למי אין מדי פעם כמה בננות שמאיימות להחזיר נשמתן לבורא. אצלנו, כך נדמה, אף פעם אין מספיק מהן ואז לפתע- יש יותר מדי. וכשזה ככה, אני מרגישה חובה לעוגה ואיכשהו בכל פעם היא קצת אחרת- סוג הקמח, פרי נוסף, כפית חמאת שקדים או קשיו, שברי אגוזים.

אז מה יש בבננה שהופך אותה לכל- כך מקובלת, לכזו שמרבית הקטנטנים אוהבים כבר מן ההתחלה?! יש מתוק -זה ברור. יש רכות וחלקלקות של מרקמים ונדמה לי גם, שקסמה הגדול נמצא בעובדה שיש בה משהו משביע וממלא, שמזכיר לנו קצת לחם. אצלנו בבית אכלו את הבננות 'דבש'- אתם יודעים, רכות קווצ' ואם יש קצת חומים אז ממש לא נורא. אחר- כך פגשתי את האיש, אצלו בבית אכלו ואוכלים עד היום את הבננות קשות, כמעט בוסר ואם יש חתיכה חומה שומו שמיים, ממש אסון. השנים ביחד ריככו לנו את מחלוקות הבננה – הוא למד לאכול את הבננות לפי מה שיש בבית, מעל לגג של המקרר ואני למדתי שיש גם חן מסוים באלו הקשיחות מעט.

המתכון הבסיסי הזה, אליו הגעתי לאחר אינספור עוגות בננה, הינו תערובת סלחנית לשינויים שדורשת קערה, כף ועשר דקות עבודה בדיוק כמו שאני אוהבת. מאלו, מתקבלת עוגה (או עוגות קטנות בשקעי מאפינס) רכה ועננית שילדים וגם גדולים אוהבים נורא. הצבע שלה יקבע ממצב הצבירה ההתחלתי של הבננות שלכם- אלו החומות והרקבוביות, ישמחו את העוגה הזו יותר מכל.

והנה טריק בננות ידוע: אם במקרה נתקעתם עם כמה בננות שמאותתות על הליכתן לעולם שכולו טוב, ניתן כמו במאפיות הגדולות, לקלף אותן ולהקפיא. ככה בעת הצורך גם אם אין בננות טריות, ניתן להפשיר את הכמות הנחוצה לאפיה. קחו בחשבון שהטעם הבנני שלהן יהיה מעט יותר מודגש.

עוגת בננות בצ'יק וצ'ק

ובפירוש עוגה ולא לחם. רכה, עסיסית ואורירית.

2 ביצים

1/2 כוס סוכר חום דחוס

1/3 כוס שמן זית (צעיר, עדין בטעמו ולא מר) או שמן צמחי אחר

1/4 כוס חלב

1/4 כוס יוגורט

2 בננות גדולות- מעוכות עם מזלג

1/4 1 כוסות קמח

3/4 כפית אב' אפיה + 1/2 כפית אב' סודה לשתיה

1/2 כפית קינמון

קורט מלח

* כן לא רק אם בא– חופן שוקולד קצוץ (או כמוני כמה שורות של שוקולד משובח נעוץ בצידה האחד של העוגה…)

מחממים תנור לחום של 180 מעלות צלסיוס. משמנים תבנית מאורכת 21 * 11 ס"מ.

מערבבים יחד בקערה: ביצים, שמן, סוכר, חלב ויוגורט. מועכים את הבננות היטב עם מזלג ומערבבים פנימה. בקערה נפרדת מנפים יחד: קמח, אבקות וקינמון. מאחדים את תערובת היבשים עם תערובת הביצים והפירות המרוסקים ומערבבים רק עד שמתקבלת עיסה אחידה. מוסיפים שוקולד קצוץ ומעבירים לתבנית משומנת (אפשר לפזר מעט סוכר חום על דפנותיה) או לתבנית 12 שקעים משומנת כ- 3/4 מגובה השקעים. אופים כ- 50 דקות לעוגה גדולה או כ-20 דקות לעוגות הקטנות עד אשר שחום וקפיצי למגע.

שבת שלום ונועם

וברוך הבא לעולם עמוס

133 תגובות

מתויק תחת עוגות, פירות, קטקטים במטבח

ספטמבר 14, 2010 · 6:27 am

אחריתו של חג ועוגת תמרים

מסורות חג קטנות עושות נעים. כמו הקוקטלים ששותים עם הכבד קצוץ והרימונים, המפה עם הפרחים האדומים (בעצם לא ממש מפה אלא חתיכת בד ארוכה שבאמת הגיע הזמן לרענן), החברים שהיו כאן הפעם וגם בשנה שעברה וגם בזו שלפני, מרק העוף המחבק ועוגת התמרים של יעל. את המתכון של זו הבטחתי כבר בראש השנה הקודם ואיכשהו עדיין לא יצא לי

ובין מסורת אחת לאחרת רצוי גם קצת חידושים. אלו של השנה כללו פלפלוני Padron ספרדיים שמצאתי במקריות משמחת בחנות והקפצנו בשמן- זית לוהט ומלח ים ואכלנו ככה בלי כלום- חריפים רק טיפונת (חוץ מפה ושם אחד עצבני) וטעימים כל -כך.

וקרעפלך שהכנתי בפעם השניה בחיי ויצאו אחלה- בצל מטוגן, בקר טחון, מלח ופלפל, פטרוזיליה קצוצה ומעט תימין. לזה הוספתי קצת כבד קצוץ וריסקתי הכל במעבד מזון לקבלת מקרם קצת יותר עדין. עיגולי הבצק הטריים שרכשתי בצ'יינה טאון, לא ידעו שיש להם את זה בגנים.

חוץ מזה היה צלי עגל מעולה עם אגסים של אמירי, טירמיסו נאה של זוגתו ומיני ירקות

וכמובן ההיא-

עוגת התמרים המדהימה שבלעדיה חג הוא לא חג,

שדבר במראה הצנוע והפשוט שלה לא מסגיר ולו שמץ מטעמה האלוהי

לא פחות

עוגת התמרים של יעל

אני ומירי מתות על העוגה הזו- מתוקה, שיכורה, לחה וממכרת. בעיקר כשמגישים אותה עם קצפת רכה מדי. אוי אוי כמה טעימה.. א ב ל תחמנית העוגה הזו כי היא אוהבת ברנדי משובח. פעם ניסיתי להכין אותה עם אחד פחות מזה והתוצאה התבייתה הישר בפח הקרוב. אם הברנדי שלכם טוב אבל לא מ ע ו ל ה, כדאי אולי להוריד ל- 1/3 כוס והי, אני לא אחראית

250 גר' תמרים לחים מגולענים- מרוסקים במעבד מזון למחית או מחית תמרים מוכנה

2 כפיות אבקת סודה לשתיה

3/4 1 כוסות מים רותחים

1/2 1 כוסות סוכר

105 גר' חמאה קרה

2 ביצים

1/2 1 כוסות קמח + 1/2 2 כפות אבקת אפיה

1 כפית תמצית וניל

1/2 כוס ברנדי משובח

קורט מלח

להגשה– 1 שמנת מתוקה + 1/2 1 כפות סוכר

מחממים תנור ל- 180 מעלות צלסיוס/ 350 פרנהייט ומשמנים תבנית 24 ס"מ עגולה

מערבבים את עיסת התמרים עם אבקת הסודה לשתיה והמים הרותחים. מניחים בצד. מערבבים את הקמח והמלח ומניחים בצד.

מערבבים במיקסר את 3/4 כוס סוכר עם 75 גר' חמאה עד לקבלת תערובת אחידה. מוסיפים את הביצים ומערבבים. מוסיפים את תערובת הקמח והתמרים ברוטציה: מחצית מהקמח וערבוב, מחצית מהתמרים וערבוב, מחצית שניה של קמח וערבוב ואז מחצית אחרונה של התמרים וערבוב. משתדלים לערבב כמה שפחות.

מעבירים לתבנית ואופים כ- 40-45 דקות או עד שבדיקת סכין יוצאת יבשה.

בינתיים: מביאים לרתיחה בסיר קטן: 3/4 כוס סוכר עם 3/4 כוס מים. מכבים את האש ומוסיפים: 30 גר' חמאה, תמצית וניל וברנדי. כן, חצי כוס וזו לא טעות!

כשהעוגה יוצאת מהתנור, מרטיבים אותה לאט ובסבלנות באופן אחיד בכל כמות רוטב הברנדי. מצננים ושומרים במקרר.

מגישים עם שמנת מתוקה שהוקצפה מעט עם סוכר ועדיין רכה.

47 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, חגים, עוגות, פירות

אוגוסט 31, 2010 · 4:13 am

על אהבה ובקר בשזיפים

המקום הזה הקרוי 'ביסים', מספק לי לפעמים רגעים חמודים- כמו המייל המשעשע שקיבלתי מזו שכתבה לי שבעלה אוהב אותה יותר בגללי.

ההיא שבעלה אוהב אותה יותר בגללי, הכניסה אותי בסודות החג המשפחתי וביקשה אם אפשר, מתכון לתבשיל בשר לראש השנה שישמח את הסבתא הפולניה – משהו שמערבב בין מנה עיקרית לקומפוט. ולא, לא ממש התחשק לי להכין השבוע קדירת בקר בלי שום סיבה אבל איך אפקיר את הסבתא לבדה- אני, שכל חיי חלקתי עם סבתא פולניה אחת וגם היא כבר איננה מזמן…

אז הנה מתכון חג מתקתק של בקר בשזיפים וצימוקים, שבו אף תבלין לא נלחם על מקומו פשוט כי הם לא קיימים. צריך לומר את האמת.

ועכשיו את, שבעלך אוהב אותך יותר, נראה אותך לא מכינה את זה. פולניות זה עם קשה אבל אני מקוה שאחרי כמה ביסים מזה, גם הסבתא תיתן קצת יותר אהבה.

תבשיל בקר מתקתק בשזיפים וצימוקים

כהרגלם של אלו שנהיים מפה ומשם ומכל הבא ליד, הכל ניתן לשינוי ולהזזה. סוג הפירות היבשים, כמות המתיקות ובחירת הירקות המצורפים. תרגישו חופשי לאלתר ולשפצר- ואל תשכחו את האורז.

כהרגלם של תבשילים, לילה (או שניים) במקרר ייטיבו עימו וכל שנותר הוא לחמם בעצלתיים. אפשר על הגז, אפשר מכוסה בתנור בחום של חמין, באם הסיר מרשה זאת.

1 ק"ג בשר בקר- חתוך לקוביות גדולות (שפונדרה= short ribs ללא העצם, כתף או כל מה שאתם מעדיפים)

מלח ופלפל טרי

2 כפות שמן

2 בצלים קצוצים גס

4-5 שיני שום פרוסות

1/4 כוס יין אדום

2 כפות דבש

6 גזרים קלופים וחתוכים גס

2 כפות רסק עגבניות

2 כפות סויה (נו כן, לא ממש מערבות פולין)

1 כפית פפריקה

15 שזיפים מיובשים מגולענים

חופן צימוקים

מחממים את השמן בסיר כבד. מתבלים את הבשר בנדיבות במלח ופלפל ומשחימים בסיר בפעמיים. מחזירים את כל הבשר לסיר ומוסיפים את הבצל, השום והפפריקה, מערבבים היטב ומטגנים עוד כמה דקות עד שהבצל מזהיב ומתרכך.

מוסיפים את היין ומבשלים כדקותיים על להבה גבוהה. מוסיפים את כל שאר המרכיבים ומים כמעט עד לכדי כיסוי ומביאים לרתיחה. מבשלים מכוסה על אש בינונית- נמוכה כשעתיים שלוש- עד שהבשר רך. בודקים תיבול- מתיקות ומתקנים לפי הצורך.

אפשר גם אפשר להעביר בכל שלב לתנור לבישול איטי. בערך 100 מעלות צלסיוס.

אם מגישים ביום שאחרי רצוי להשאיר הרבה נוזלים. אם לא- ניתן לבשל מעט עם מכסה פתוח למחצה על להבונת בינונית, בכדי לעזור לעניינים להסמיך.

והקערית המהממת והאהובה שמצולמת כאן

היא של מיכל הקדרית שעורכת מכירה לכבוד ראש השנה

קודמים: בקר ביין וירקות שורש בקר בחלב קוקוס

יי

32 תגובות

מתויק תחת ארוחה בסיר, ביסים מהחיים, בשר, חגים, ללא גלוטן, פירות

אוגוסט 9, 2010 · 4:29 am

עוגיות לינזר -הטארט

ישנה מן הרגשה באויר שהגיע שוב הזמן לפרסם כאן משהו מתוק ודוקא חשבתי על שוקולד אבל הבוקר קמתי עם עוגיות לינזר בראש, אלו המתובלות עם הריבה באמצע. האישים עוד במיטות (ארנון עם ג'ט-לג בחדר הסמוך) והילדים בסלון ואני- אין מצב לעוגיות כי למי יש כוח להתעסק עם זה עכשיו אבל רוצה לצ'פר את ארנון ורוצה את הריח של אלו עם הריבה. ככה נולדה זאתי- שיש לה בצק פריך שיכול ללמד באוניברסיטה של הבצקים את המבוא לשיעורי פריכות, טונות של ריבה (מהשזיפים של העץ) וגם קצת פרי.

משהו כמו עשרים דקות הכנה.

חלל

וכשההוא עם הג'ט-לג הופיע הלום, הלינזרית כבר יצאה מהתנור וחיכתה. עמדנו במטבח עם סכין ומזלגות ועם זאתי שהתפוררה לנו מרוב פריכות על המזלג, אז עברנו לכפיות. היו קולות מההוא שיפה להם השתיקה.

היה הו כה טעים גם בטעם וגם במרקם. לכו על זה.

חמש שניות על הפריך– אני כידוע לכם עברתי סופית לשיטת הלייבוביץ'. שתי דקות, סיר וכף ויש לכם בצק לתפארת המדינה. החומרים לא אותם חומרים, הכמויות לא אותן כמויות אבל השיטה- נשארה.