קטגוריה: בוקר

.

חגי תשרי  זימנו לשולחני חביתת מנגולד יפיפיה שהכינה יפה העוזרת של דודה יעלי.

זו לא ממש חביתה כי אם צרורות ירק רענן אחוזים במעט ביצה.

.

בבית, הראשונה לא יצאה מיודעמה יפה ובנוסף לימדה אותי, שהחלק החשוב מכל הוא שטיפה יסודית של  העלים מחול,  כי חול ועלים זה לא מי יודע מה ביחד. בלחוד- זוהי פצצה ירוקה וטעימה.

.

.

הרגשת הפרידה עומדת באויר. אולי בעבור זה החלטתי לקחת את הילדה ולצאת, סתם כך שתינו, ליומיים של טיול בנות

..

בשני תיקים ארזה הילדה שלי כמות דברים למינימום שבוע: בגדים, קלמר, משחקי יצירה, דילגית, ספרים, בובת ענק להתחבק איתה בלילה וכינור (אל תסתכלו עלי ככה, זה מבית הספר וצריך להתאמן עליו כל יום וזה אף פעם לא קורה. מה שכן, איך שמסתמנת נסיעה, היא מתייצבת עם הכינור ליד הדלת כאילו שב ר ו ר, איך אפשר לנסוע לאנשהו בלי כינור??) אני לעומתה ארזתי לי שניים וחצי דברים בשקית וכמו תמיד שכחתי משהו חשוב או שניים בבית.

.

אלוהי הג' פי אסים חשב עלי כשבאה לו ההברקה. הוא חשב בדיוק על קלולסית כמוני, שבקושי מבחינה בין צפון לדרום. אמר לעצמו, נמציא מכשיר שאיתו אפשר ללכת לאיבוד ותמיד תמיד למצוא את הדרך הביתה…

.

כביש 1 מגיח בערפל כבד כי ככה זה איתו, צריך מזל. מה שמדהים בו הוא, שגם כשאתה לא רואה ממטר, ישנה ההבטחה המרגשת הזו של מה שמעבר לקו הראיה. ומתישהו פתאום ממילא באה ההתבהרות והים שנפרש במלוא עוצמתו. וחופש בעיניים.

מדברות קצת ושותקות קצת ומקשיבות למוזיקה.

איך זה שנהייתה לי הילדה הזו, שבתשע שנותיה יודעת כבר כל כך טוב מה היא רוצה, שמצליחה להצחיק אותי במבטאים שונים. שדומה ולא דומה לכלום שאני מכירה.

.

.

אנחנו שתיים- עוצרות בדרך להביט בעובדים בשדות, בים, בחיות, במחלבת העזים. מכרסמות פיצה ורואות סרט רומנטי, הולכות בשבילים תחת עצי ענק ועוצרות לקטוף תותים. מתענגות על להיות לבד וגם קצת על להתגעגע לאחרים.

עוד מעט נהיה רחוק מכאן, בארץ אחרת עם נופים אחרים.

זהו מין סוג של טיול פרידה

.

..

*  *  *  *  *

ריבה היא מסוג הדברים שלא מפסיקים לרגש אותי בכל פעם מחדש. ק ס ם. ואם ריבה אז סקונס הם אחד הדברים הנכונים ביותר לידה.

יש לי בלב חיבה רבה לסקונס, מאפי הבוקר האנגלים המסורתים, שאיכשהו הושחתו ללא רחמים על ידי ידידינו האמריקנים והפכו למפלצות ענק יבשושיות.  סקונס אמיתיים, משובחים ופריכים הם מאפי הבוקר הכי שוים שתוכלו להפיק בחמש עשרה דקות של עבודה.  זה ההכי קרוב לארוחת בוקר במאפיה מצוינת שיש.

באנגליה, לצד כוס התה, מלוים אותם בריבה ובמריחה נדיבה של הדבר השמיימי הזה שנקרא:  Clotted cream , שזו האמאמאמא של השמנות. מאחר ואנגליה רחוקה, אני מגישה עם קרם פרש וריבת תותים ביתית וזה לא פחות מנהדר.

.

.

Butano State Park

Goat cheese farm 

Organic Strawberries picking

Big Basin Redwoods

.

.

את המתכון הזה שהכנתי עבורכם לרגל חג השבועות, פגשתי לראשונה בבראנץ' אצל לימור.  זה היה לפני עידן ועידנים אבל הטעמים ורכותו האינסופית של הלחם, נותרו לנגד חיכי כאילו אך חלפו להם כמה ימים.

העובדה שמישהי כמוני, מאותם אנשים שמתקשים לרוב לחשב כמה צעדים קדימה ובכלל זה תכנון תפריט חג מבעוד מועד, יגעה ומצאה מתכון חילופי לזה שאבד עם הזמן, רצוי לה שתעורר שמחה והערכה בליבותכם או לפחות תפיח רצון עז לחוש ולנסות בהקדם-

.

.

Strata היא התשובה האמריקאית  לפריטטה או קיש- מדובר במאפה מקסים, העשוי משכבות של לחם, ירק, גבינות ותערובת ביצים וחלב (או שמנת)- סוג של בראד פודינג מלוח.  אין כאן עבודה סבוכה- רק סך מרכיבים שעובד מצוין יחד. הלחם סופג את הנוזלים ומקבל מרקם רך ונימוח ובשילוב עם התרד והגבינות, מתקבל במעט מאמץ מאפה ריחני, מפנק ומשביע.

את התרד הטרי ניתן להחליף בקפוא (יש לסחוט היטב מכל הנוזלים) או בכל ירק שיעלה על דעתכם. את הירקות יש להעביר בישול קצר וניתן לשלב בהם נותני טעם כמו עשבי תיבול שונים ושום. באגף הגבינות השמיים הם הגבול- רק תנסו. וכן, ספרו אם יצא טעים..

.

חושו אחים ואחיות, חושו

 /

.

.

על הקרפים של אמיר שמעתי הרבה לפני שיצא לי לטעום אותם. יכולתי כמובן לקחת מתכון ולנסות בעצמי אבל היתה הרגשה באויר שצריך לראות את הבחור בפעולה. לכן, שערו בנפשכם מה רבה היתה השמחה וההתרגשות, משהוזמנו כל המשפחה לבוקר של קרפים!

.

ממש כמו  ב- Galette de sarrasin הנורמנדי, גם אלו של אמיר מכילים קמח כוסמת- מנוקדים כל כך עדין, קריספיים מעט מבחוץ ורכים מבפנים.

..

זוהי דרך נפלאה להעשיר את תפריט ארוחת-בוקר-יום-השבת של הילדים ולשמח גם גדולים  כי כידוע, כוסמת היא בריאות מזוקקת.  מעבר למליות ממרח השוקולד המסורתי (אליו ניתן להוסיף חתיכות בננה, תות או כל פרי רך אחר) ולריבה  ביתית סמיכה (רצוי עם מעט קרם פרש), יש אינספור אפשרויות למשחקים: מירקות מאודים או קלויים, דרך גבינות, ביצים  ונקניקים

אצלנו- אחרי שהקטנים גמרו לאכול את שלהם עם  שוקולד-אגוזים ופרשו למשחק, הגיע זמנם של קרפים טעימים בניחוח צרפתי: מילוי ביצה, גבינת עזים קשה והרבה פלפל שחור ובמילו גבינה קשה והרבה בצל ירוק. בבית הכנתי כאלו עם תרד ושאלוט מאודים וגבינת קממבר.

..

.

בהמשך, מאחר שלא התאפקתי, ניסינו להכין את הבלילה עם 2/3 קמח כוסמת בשילוב עם 1/3 קמח רגיל. אלו עמדו נאה במבחן הטעם (בעיקר כשהמילוי ממילא מטשטש את טעם הכוסמת)  אבל במרקמם היו מעט יותר גסים והרבה יותר קשים לניהול.

. .

שלא כהרגלי, המתכון הזה דורש ציוד מתאים: מחבת רחבה ושטוחה עם ציפוי המונע הדבקות, מקל לקרפים (ראו בתמונה למעלה- הדבר האדום הזה) ורצוי (אם כי ניתן גם בלעדיה) מרית מאורכת מהזן שלא נוטה לשרוט מחבתות. שיטוח בלילת הקרפים היא דבר מתעתע על אף שאצל אמיר זה נראה קלי קלות.

 ל

דוקא כשהיו לי מחשבות כפירה בעניין שתילת גינת הירק, באה זאתי ובילגנה לי הכל-  חשבתי לעצמי, יש לנו פרויקט אחד רציני שמתקרב הקיץ ועוד כמה סמי-רציניים וממילא הילדים נותנים לי בסוף לעשות את כל העבודה.  אבל  ב ד י ו ק אז, כשכבר סגרתי עם עצמי את הקצוות, הגיעה הילדה ואמרה: נו אמא, מה עם הגינה? צריך לשתול. אמרתי אה בה. אמרה נו בבקשששההההה. אמרתי טוב..

.

הפשלנו כולנו שרוולים . כולנו זה אני והדרדסים כי אצל אב הבית, גינה נמצאת באותה משבצת עם מטבח ותיקונים תחת הכותרת 'לא מומלץ'.

אתם יודעים איך זה ילדים- כל אחד עושה מה שבא לו מתי שבא לו. הקטן עסוק בלדחוף משאית עם עפר שאסף באיזשהו מקום לא חוקי ולדרוס בדרך שתילים ורגליים של אחרים ובשארית הזמן עסוק בריכוז בחפירת בורות במיקום אקראי ואף מזיק. "יותם תפססססססיייק! אממממא הוא הורס!!!", נמברטו עסוק בללחום במשאית מאחוריה ניצב אחיו הצעיר, לחפור בורות במיקום אקראי ואף מזיק ולהתעקש להרים מעדר ששוקל בערך כמוהו וילדתי עסוקה כתמיד בלהיות דומיננטית, צודקת ובעלת המילה הראשונה והאחרונה ( של מי הגנים האלו, של מי?!) (מי שאמר שהם שלי מתבקש לעזוב את המקום ברגע זה) (נו נו אני לא צוחקת)

וכך  אנחנו שותלים, אמא אחת ושלושה ילדים, גינת ירק קטנה- ארבעה סוגי עגבניות, קישואים, אפונה, מנגולד וחסות.  וגזרים, כמו אלו ששותלים בכל שנה ואף פעם לא מגיעים אליהם לפני החפרפרות.  מכניסים לגומות, מהדקים ומשקים. בינתיים הם כאן. בינתיים הכל בסדר. תזכרו לשאול אותי מי בועד גינה בעוד חודשיים-שלושה.

.

.

כששותלים עגבניות נהיה תמיד חשק עצום ורב לאכול עגבניות, במיוחד כשהשווקים מתחילים להתמלא באלו האדומות והמתוקות ובאלו הצבעוניות ועוד יותר במיוחד כשיעל מספרת לי על סלט הבורגול שהכינה, שהוא מן בן דוד של ה'טאבולה' עם טעמים מוכרים וטריים של סלט עגבניות. מסוג הדברים האלו שלא ממש מצריכים מתכון מסודר אבל כיף ונעים להזכר בהם ועוד יותר לאכול אותם.

.

.

זה נורא נחמד כשבאים לארוחת ערב ויש מה להכניס לפה עד ש – – –

גרגרי פלפל שחור

 "גרגירי הפלפל הוורוד או האדום, שלאחרונה מנקדים בצבעם תערובות של גרגירי פלפל לטחינה, הם לא פלפל אמיתי, אלא פירות עץ הפלפלון, שצורתם וגודלם כגרגירי הפלפל ולכן נחשבים לכאלה, אם כי השימוש הקולינרי בהם נעשה לא רק בגלל המראה והצבע. יש להם טעם מעודן של שרף חריף. משתמשים בהם לרוב בדרום צרפת במנות של דגים"  -שרי אנסקי

 זה ממש נחמד אבל אני כמעט תמיד שוכחת. לעומתי, יעל אף פעם לא שוכחת. וזה, כמו שכבר ציינתי, נורא נחמד.

הנה משהו שהיא הכינה בפעם האחרונה, מין טויסט טעים על גבינת בורסין מפולפלת

 

 

 

 ך

ממש כשחשבתי לעצמי בלב חלילה-מלהגיד-בקול-כי-אז-זה-מיד-מקלקל, שזהו, כמעט שסיימנו חורף שלם עם שלושה ילדים בלי אף מחלה אחת, חלתה הילדה. כשאמרתי את זה לדר' B שציין שלא ראה אותי מזמן, הוא אמר בטח שסיימתם- כבר אביב עכשיו. הוא אגב, לא היחיד ששם לב לזה-  גם החפרפרת הידועה שלא ראתה את צילה השנה, הכריזה על שישה שבועות של אביב מוקדם (ותודה לילדי על העדכונים השוטפים והנלהבים בנושא).

וואלה- אביב!

ממש בין לילה שינו העצים צבע, הפכו לבן וורוד. הגבעות שסביב הבית צובעות את העיניים בכתמים בהירים. תמיד זה כך כאן, הצבעים באים בתקופות.

ףל

 ךףל

היא ואני בבית. וגם אבא שלה, שהחליט באופן נדיר לעבוד מהבית. נו, וצריך לאכול משהו.. לה אני מכינה מרק עוף שבימים רגילים היא נורא אוהבת. אחר-כך היא תגיד כן ואני אחמם ואז היא תגיד לא ואני אזרוק וחוזר חלילה. לנו אני רוקחת את פריטטת-המה-שיש-במקרר הטעימה הזו, שאנחנו אוכלים יחד בצהריים ואפילו הבנים שמחים בה לעת ערב. 

ףל 

ך

באמריקה, למרבה הצער, אתה מתרגל לקבל תפוחי-אדמה ליד החביתה של הבוקר ואף ירק טרי אחד לרפואה. הספרדים גם טובים בשילוב הזה של ביצים ותפוחי אדמה בטורטה שלהם.  אז מי אני שאגיד לא?! הפריטטה הלא מסורתית הזו משלבת בין השניים ומתהדרת גם בגבינה, בצלים ופטרוזיליה אבל תשמח לואריאציות אישיות שלכם, כל אחד כראות עיניו…

 

ף

*

 ל

המתכון הזה מקורו במזל, פשוט מזל. מזל של חברות. מזל של כאלו חברות.  הן נבונות, מוכשרות ונדיבות והן הצליחו להפתיע אותי בארוחת יומולדת מאוחרת שבה מעבר לאוכל המושקע, היתה המון מחשבה והתכוונות מהסוג הזה שנוגע בלב עמוק עמוק בפנים והופך אותו לבועה חמימה ושמחה

כבר סיפרתי כאן בעבר שאני סאקרית של דיסות- כאלו סמיכות ונימוחות, שנדבקות לכפית. גם השוות ידעו ולכן הן יגעו ומצאו משהו חדש שיעניין ויצאה להן פולנטה מתירס טרי, שרק עכשיו התברר לי שהינה סלבריטאית רצינית בארץ הקודש וכל קשר בינה ובין הפולנטה התעשייתית הוא השימוש בכף לאכילתן.  בניגוד למתכונים אחרים שראיתי היום, זו משתמשת בגרעין כולו על קליפתו וממש קלילה להכנה. זו שלהן היתה בעלת מרקם גס והיו בה פטה ופטריות מיובשות (תערובת שמשרים במים לפני ההוספה) וזו שלי מהיום היתה חלקה עם פטריות ירדן טריות ופרמז'ן. כך או כך מעדן לחובבי הג'אנר.

ל\

 

ך

ך

ל 

 

תודה לכן יקירותי

ף

ף

ף

יש לי רומן ארוך שנים עם ביצים. מאוהבת בהן. מוכנה לאכול אותן כל יום, כל היום, איך ובכל צורה שאפשר. ואם זה לא מספיק, גיליתי את הביצים האלוהיות שמוכרים בשוק האיכרים, אלו שעולות כפול (ושוות כל אגורה) ובאות מתרנגולות שגדלות בדשא ומנקרות להנאתן בשמש. ל מ ו ת  משלמות.

K

J

את אלו הצבעוניות קנינו בנאפה, בדוכן צידי של איזושהי חווה ואכלנו אותן לאט לאט רק שנינו כי לילדים זה עוד לא ממש משנה. בין לבין התבוננתי בהן כמו בתמונה. כמה יפות, כמה.  ואז, לפני כמה שבועות, בטיול שכונתי עם חברים, פגשנו משפחה שמגדלת תרנגולות בחצר הבית. חברה שלי שנועדה לעולם הזה בכדי לתקשר עם בני האדם, פתחה בשיחה ידידותית עם בעלת הבית ותוך דקותיים הובטחו לי ביצים.  ואכן- איזו הפתעה חיכתה לנו בשבוע שאחרי, עת פתחנו את הדלת ומצאנו 9 ביצים שחמחמות ומופלאות בכניסה לבית!

ך

ל

 שתיים הלכו לעוגת הקישואים מהגינה שהחזרנו להם כתודה על נדיבותם ושתיים נתתי בנדיבותי (היה קשה, תאמינו) לחברים. ומה עם השאר? אותן אוכלים לאט לאט ובהוקרה. שום דבר פנסי, רק טיגון קל בטיפונת חמאה ומלח. יותר מזה נחשב לחטא.

ך

 

אני מאמינה שאין לכם צורך מיוחד בהסברים על טיגון ביצה ולכן אצרף את המתכון ל'עוגה המלוחה' שכירסמתי עם הביצה האחרונה שלי. מצאתי אותו בשבוע שעבר ב'ניו-יורק טיימס' והוא שום דבר מיוחד מלבד העובדה שהאמריקאים גילו עכשיו את מה שהצרפתים גילו כבר מזמן וזה כנראה הפך לטרנד חדש כאן. בתכלס זהו לחם גבינה פשוט ומהיר, לא שום דבר שטרם טעמתם אבל הקלות הבלתי נסבלת והריח, הו הריח (תדמיינו שאתם בפאריז) והמרקם המפנק של מאפה בית. 

ף

K

ך

ח 

ל

ך

קצת מצחיק לפרסם מתכון לחלה בדיוק בתום חג כל כך חלתי אבל ככה זה הסתדר לו. כי סופסוף פיצחתי את סוד החלה שלי והגעתי בערב החג למרקם הנכון, בזמן הנכון ובטעם הנכון. כל כך נכון שאני חייבת לתת לכם אותו. כל כך נכון שחברי אניני החיך אמרו 'יותר טעים מהצ'יז בורד' שזה למי שחי בינותנו, המחמאה האולטימטיבית. פשוט להתעלף וזהו.

ף

ף

נתקלתי בשבוע שעבר במתכון לחלה ואח"כ קראתי את הטוקבקים. מישהו כתב שם שזה ממש דומה למתכון של מישהו אחר בשינויים קלים ואיפה הקרדיט. אני מבינה מאיפה ההערה הזו מגיעה, מצד שני צריך לזכור ש חלה היא חלה היא חלה- זה יכול להיות שמן או חמאה, סוכר או דבש אבל בסוף זה מגיע תמיד לקמח, מים, שמרים. ככה פשוט. וזו הסיבה שדוקא השינויים הקטנים האלו, הם שיוצרים את ההבדל. זו שלי רכה ועסיסית ויש בה איזון נכון בין מלוח ומתוק ובין קל ללעיס. זהו, מצאתי את האחת.ךללך

 

ך

חמש שניות על שמרים וחלה:

1. והעיקר- לא לפחד כלל!

2. בהתפחה שימו לב- באזור חם ההתפחה  מהירה יותר. חוץ מטמפ' משנה גם מרקם הבצק – בצק 'קשה' יותר, יתפח לאט יותר מבצק רך מאד. לכן, זמן התפחה הוא לא תמיד פונקציה מדויקת במתכוני שמרים- צריך להסתכל, להרגיש וככל שתכינו יותר- תבחינו יותר.  בכדי לבדוק אם הבצק סיים לתפוח- מכניסים 1/4 אצבע לבצק- אם החור שנוצר נשאר, סימן שהבצק תפח דיו.

3. לאחר חלוקת הבצק, כדאי לתת לו לנוח מעט. כל 'קריעה' בבצק, פוגעת בגמישות שלו והמנוחה מחזירה לו גמישות ומקלה על יצירת הצורה הסופית.

4. בעת קליעת הצמה: שימו לב לקלוע בקלילות- לא צמוד או חזק מדי, על- מנת לאפשר לבצק מקום לגדול.

5. התפחה אחרונה: אם מתפיחים את הבצק יותר מדי, השמרים מגיעים לתנור החם במצב של תשישות ואין כוחם במותנם להתרומם עוד קצת. כל החוכמה בהתפחה היא להשאיר להם עוד אנרגיה לתפיחה נוספת בתנור החם. אם החלות 'נפתחו' מדי- סימן שלא הותפחו מספיק. אם לא 'נפתחו' בכלל ויצאו שטוחות- סימן שהותפחו יותר מדי.

ך                                                              אחרי

                                                                           אחרי                                                                          ולפני

                  ף

גונבו לאוזני שמועות (חלילה לא טענות) שהמתכונים שלי לעיתים כתובים בדרך שמובנת רק לאנשים עם נסיון מטבח. אולי העובדה שלעיתים אינני מסבירה דברים שנראים לי טרויאלים הופכת את האמירה לנכונה, כמובן. לא אנקוב בשם המלין (מתחיל ב-ת' נגמר ב-י'), רק אומר בענווה שאת המתכון הזה אתן בצורה הכי מפורטת ומדויקת לה אני יכולה. נראה את זה ששמו מתחיל ב- ת' ונגמר ב-י' (או בר' כי אני כבר רואה את ההתחכמות מגיעה) מסיים את חגי תשרי מבלי לדווח על נ.צ. חלה…

    כ

ל 

ך 

ווווואלה!

 ך

סימנים 

ףף