קטגוריה: טבעוני

כשהעדשים  הגיעו לסמיכות הרצויה, מעבירים את תערובת העגבניות והתבלינים לסיר.  מערבבים היטב, מוסיפים מלח לפי הטעם ומבשלים יחד כ- 15 דקות, מכוסה, על להבה נמוכה.

מוציאים את התבלינים השלמים בתום הבישול. וכן, צריך לספור מחטי ציפורן וזה לא כיף אבל מנסיוני הכואב – כשמשאירים אותם בפנים הטעמים משתנים ונהיים טראמפיים. וטראמפ זה לא מומלץ- לא בצלחת ולא במקום אחר.

אוכלים ככה או עם אורז/נאן. יוגורט זה יופי ואפשר גם כוסברה מעל.

.

חמוצי הבית 

– את החמוצים הבסיסיים שלי אני מתחילה תמיד בתערובת מבושלת של חומץ אורז (טעמו מעודן יותר), מים ומלח. המאתגר שבה הוא שכל ירק דורש כמות שונה של מליחות, לכן אני לא נותנת כאן מתכון אחיד וגורף. אחר כך, לפי מצב החשקים ומצב הרוח, אני מוסיפה לכל צנצנת תבלינים יבשים או עשבי תיבול. את התבלינים היבשים מוסיפים לנוזל המתבשל בכדי שיגיעו למיצוי טעמים, את עשבי התיבול מוסיפים במזיגת נוזל הבישול לצנצנת.

.

.

חמוצי פטריות בתימין     צנצנת אחת בינונית

~ 350 גרם פטריות בייבי פורטובלו

2 שיני שום גדולות

2-3 ענפי תימין

1/2 כוס חומץ אורז

3 כוסות מים

3 כפיות מלח (Kosher salt)

פלפל שחור גרוס טרי

מעט שמן-זית

פטריות קטנות משאירים בשלמותן, את הגדולות יותר חוצים או פורסים לרבעים. בוחרים בצנצנת שתכיל את הפטריות בצפיפות ומפזרים בינהן את פרוסות שיני השום והתימין.

בסיר קטן מביאים לרתיחה את החומץ, המים והמלח ומתבלים בפלפל שחור.

יוצקים את הנוזל החם על הפטריות, יוצקים שכבה דקה של שמן-זית מעל ונותנים להתקרר מעט לפני שאוטמים במכסה. את הנוזלים הנותרים כדאי לשמור- מוסיפים מהם לצנצנת לכדי כיסוי הפטריות, לפני הסגירה.

נותנים לפטריות לשבת שנוזליהן יום. למחרת בודקים תיבול, איכשהו כמעט תמיד חסר מלח. ניתן להוסיף ישירות לצנצנת או להשאיר לעתיד ולזרות בעדינות מעל, לפני ההגשה, בליווית עוד זילוף של שמן-זית איכותי.

שומרים בערך שבוע (לפעמים יותר).  בחוץ (אם לא חם) או במקרר.

.

.

חמוצי שומר וטרגון      צנצנת אחת קטנה

– אם אתם מאוהבי הטעם האניסי הנפלא- אלו ישמחו אתכם מאד!

מאחר ויש להם דרישה מוגבלת בבית שלנו, אני מכינה מהם צנצנת קטנה אבל אם אצלכם יש ביקוש, כמובן שניתן להגדיל כמויות על אותו רעיון.

.

1/4 כוס חומץ אורז

1 כוס מים

1 כפית מלח

שומר גדול

2-3 ענפי טרגון

חוצים את השומר ופורסים אותו דק דק. דוחסים היטב לצנצנת שתכיל אותו ומפזרים בין השכבות את עלעלי השומר הקטנים ואת הטרגון.

בסיר קטן מביאים לרתיחה את החומץ, המים והמלח ואז יוצקים אותם בזהירות לצנצנת, כך שיכסו את השומר הפרוס. יוצקים מעל שכבה דקה של שמן זית וסוגרים מיד היטב.

נותנים לטרגון לשחות בשלווה יום וטועמים. אם חסר מלח ניתן להוסיף לצנצנת ולנער בעדינות או לזרות בעדינות מעל לפני ההגשה.

שומרים במקרר.

חמוצים פשוטים וחריפים

 את הפשוטים הנפלאים והמהירים האלו למדתי להכין מבנות משפחת רוקח, שזהו להן מתכון משפחתי. תמציתם בחמיצות רבה וחריפות אשששש- אחרת זה לא זה.

– באים כאן טוב כל הפריכים למינהם: פרחי כרובית קטנים, גמבה, גזרים, צנוניות, סלרי, לפת, קולורבי, דייקון. את המועדפים עלי אני נותנת המתכון ואפשר לראות בתמונה שמעל.

– סוגי פלפלים חריפים:  ההלפניו ירוקים ועבים וחריפותם הגיונית לרוב (פה ושם נופלים על אחד אכזרי). הסרנו קטנים וצרים יותר, ירוקים וחריפים מאד. אפשר כמובן להשתמש בסוגי צ'ילי אחרים אבל שוב, החמוצים האלו יופיים בחריפות עזה.

– האחיות רוקח מוסיפות לחמוצים פרוסות דקות של לימון אחד (לי זה מריר מדי)- וזה כמובן אפשרי בהחלט.

3 קולורבי/ דייקון/לפת צבעונית

3 גזרים

5-6 צנוניות

2-3 הלפניו- פרוסים לרבעים לאורכם

1 סרנו- פרוס לרבעים לאורכו

8-9 לימונים עסיסיים

מלח (כמה? הרבה)

.

פורסים את הירקות איך שמתחשק, מערבבים עם הידיים בקערה רחבה עם הרבה מלח. מוסיפים את החריפים ומיץ מכל הלימונים. המיץ צריך לעבור את מחצית גובה הירקות- אם חסר, יש לסחוט עוד לימון או שניים. מערבבים היטב (עם כף בבקשה) ונותנים לעמוד על השיש כמה שעות. מדי פעם, כשעוברים ליד, נותנים ערבוב טוב. במהלך השעות האלו הירקות מפרישים נוזלים ומתרככים מעט. מעבירים לצנצנת שתכיל אותם ודוחסים אותם מטה, כך שרובם מכוסים בנוזלים.

שומרים במקרר כחמישה-שישה ימים. אני מוצאת שטעמם משתבח ומתעדן- כך שלהכין מראש מומלץ. אפשר כמובן לאכול באותו יום.

מרק קובה (קובבצות) עגבניות ונענע   ~6 מנות

הכי חשוב במרק הזה לשמור על טעמים עזים: מתוק מאד- חמוץ מאד- נענעי מאד.

למרק הבסיס אפשר להוסיף חופן עדשים אדומות, סלק חתוך גס, דלעת וכולי.

1 ראש שום שלם- מפורק, קלוף וכתוש (~10 שיני שום)

4 עגבניות בשלות

2 כפות רסק עגבניות

שמן

6 כוסות מים

4 כפות סוכר

1-2 לימונים

מלח ופלפל גרוס טרי

חופניים של עלי נענע טריים

– – –

1/2 בצל

חופן נאה של פטרוזיליה

250 גרם בשר טחון (בקר או עוף)

1/2 כוס סולת

1/4 כוס מים

1 כף שמן

מלח ופלפל גרוס טרי

– – –

מתחילים בהכנת המרק: חוצים את העגבניות ומגררים אותן על פומפיה גסה, כך שהקליפה נותרת ביד והולכת לפח. מעבירים את העגבניות המרוסקות לסיר רחב ומוסיפים רסק עגבניות, שום ושמן בנדיבות. מבשלים על אש בינונית כ- 15 דקות תוך כדי ערבוב אגבי.

בינתיים מכינים את הקובבצות: מרסקים (בעזרת פומפיה או במעבד מזון) את הבצל וקוצצים היטב את הפטרוזיליה. מערבבים את כל המרכיבים יחד, מתבלים ולשים היטב. מניחים למנוחה בצד.

חוזרים למרק: כשממרח העגבניות שבסיר סמיך, מרוכז וכהה בצבעו- מוסיפים מים, סוכר ומיץ מלימון אחד. מתבלים היטב, מביאים לרתיחה ומבשלים בעדינות כ-30 דקות (זה אגב הזמן להוסיף ולגוון: עדשים, חתיכות דלעת, קוביות סלק וכולי. במקרה של הוספת העדשים, יש לאזן כמות מים בהמשך הבישול לפי הצורך)

מגלגלים קובבצות קטנות ומכניסים בעדינות למרק המבעבע. מוסיפים את עלי הנענע ומבשלים בעדינות 30-40 דקות. אם סמיך, מוסיפים קצת מים. אם דליל מדי, מוסיפים כף סולת בעת הבישול.

בודקים תיבול– מוסיפים עוד מיץ לימון ו/או סוכר בכדי לקבל טעמים חזקים ומודגשים.

המרק מצוין גם בימים שאחרי.

.

חבושים בהל וקינמון

ממיכל הקדרית למדתי להוסיף לחבושים הל- שילוב יפיפה, אפילו מרגש.

כמה זנים יש לחבוש ואתם חפצים במיוחד באלו החלקים, הבהירים, שהם גם טיפל'ה רכים יותר. אם ההתמודדות עם הפרי מאתגרת ממש, ניתן להכניס למיקרו לדקה או שתיים.

אפשר לקלוף אפשר גם לא.

רק מחדדת- מנסיוני, לא תמיד הצבע אדמוני כהה כמו זה, לעיתים הגוון חום יותר או צהבהב. הצבע גם משתנה מעט עם השהות במקרר. הטעם נשאר נפלא.

  .

כ- 5 חבושים גאים

2/3 כוס סוכר

1/2  2 כוסות מים

3-4 תרמילי הל מוכים (מעוכים קצת לכדי פתיחה)

1 מקל קינמון

3  כפות חומץ בלסמי

  .

לתוך סיר/ מחבת הכי רחבים שרחבי המטבח, מאלו שניתנים להכנסה לתנור, מכניסים את כל המרכיבים מסוכר ועד בלסמי ומביאים לרתיחה.

בינתיים מכינים את החבושים:

קולפים או שלא. בעזרת גרזן (סתאאםםם) חותכים לרבעים ובעזרת סכין קטנה, מנקים כל רבע מהליבה. אפשר להשאיר כך או לחתוך כל רבע לחצי. מסדרים את כל פלחי החבושים בצפיפות בנוזלי הסוכר ומבשלים מכוסה ברתיחה קלה ועדינה כחצי שעה- או עד שהפרי רך. בשלב הזה כדאי להשקיע ולהפוך את הפיסות בנוזל.

מעבירים את הסיר לתנור שחומם ל- 180 מעלות צלסיוס/ 350 פרנהייט לכשעה. החבושים מוכנים כשהם רכים למשעי, מקורמלים, צבעם אדום- צהבהבורוב הנוזלים שסביבם נספגו. כדאי לתת להם היפוך אחרון בזיגוג הסמיך.

קארי עדשים בחלב קוקוס ועגבניות      4 מנות

אם מכפילים, נשאר גם למחר.

אם אתם אוהבים חריף, זה לגמרי התבשיל להביע את עצמכם. הייתי מחכה לשלב בשל בתבשיל, בו ניתן להבין כמה חריפה אבקת הקארי שלכם וכמה עוד חסר.

דלורית? תרד? – אחלה.

.

1 כוס עדשים צרפתיות (חום כהה -ירקרק) – שטופות ומסוננות

1 בצל- פרוס

3 שיני שום- קצוצות

1/2 כפית כמון, 1/2 כפית כוסברה טחונה (או כפית גרגרי כוסברה), 1/2 כפית פפריקה חרפרפה

1 כפית אבקת קארי (אם הקארי שלכם חריף, לא צריך את ההיא החרפרפה)

400 גרם עגבניות משומרות- חתוכות גס (= חצי קופסאת שימורים גדולה)

2 תפוחי אדמה בקליפתם- חתוכים גס

1/2 פחית שמנת קוקוס

מלח ופלפל גרוס טרי

1/2 כפית סוכר

במעט שמן זית מזהיבים את הבצל. מוסיפים את השום והתבלינים ומטגנים יחד מעט. מוסיפים את העדשים, תפוחי האדמה, העגבניות הקצוצות וחלב הקוקוס ומערבבים היטב. מתבלים היטב במלח ובפלפל, מוסיפים בערך כוס- כוס וחצי של מים, מביאים לרתיחה ומבשלים מכוסה על להבה נמוכה, עם ערבוב אגבי של פה ושם, כשעה. כמות הנוזלים שתוסיפו תקבע האם במרק חפצתם או בתבשיל. כשתפוחי האדמה והעדשים רכים מאד, טועמים ומתקנים תיבול אם חסר. אם תתנו לתבשיל לשבת מעט עם עצמו, ישתבח שמו.

.

.

תפוזי דם מסוכרים   כ- 18 יחידות

אם מכינים כמות גדולה, נפלא להכין גם סיר גדול בדרך המקורית, כמו אצל מיכל. בדרך הזו, בצנצנות מעוקרות, תלוונה אתכן היפות האלו הרבה זמן אחרי שלא ימצאו תפוזי הדם בשווקים.

תפוזים רגילים גם עובדים טוב – טריים ובעלי קליפה לא עבה מדי.

שיטה מהירה ועצלה לעיקור צנצנות: 10 דקות במיקרו או בתנור מחומם ל- 200 מעלות צלסיוס/ 400 פרנהייט. סוגרים את הצנצנות בעוד תוכן חם.

.

400 גרם עיגולי תפוז- דם בעובי של מעט פחות מסנטימטר ( בערך 6-7 תפוזים, תלוי בגודלם)

200 גרם סוכר

מיץ מחצי תפוז

100 גרם שוקולד מריר משובח

מכניסים לסיר את עיגולי התפוז, הסוכר ומיץ התפוז. מערבבים ומבשלים על להבה נמוכה עד שהסוכר נמס והתפוזים מפרישים נוזלים. בשלב הזה, ניתן להגביר את הלהבה. אל תבהלו- התפוזים יפרישו הרבה נוזלים (זה יראה מרק). בערך 20-25  דקות בבעבוע שמח לוקח להם להתרכך ולהפוך את מרירותם לנעימה (אם תטעמו חם, אל תבהלו. זה מריר הרבה יותר כך אבל מרכך טעמים כשמתקרר). בתום הבישול עדיין יוותרו מעט נוזלים בסיר אבל אם תבדקו מעט מהם על כף, תראו שהם מיד מתמצקים למסה דביקה. זה מוכן.

מוציאים את הפרוסות אחת אחת, על גבי נייר אפיה. נותנים להן להתקרר. מפרידים אותן בעדינות מהנייר בכדי שיהיו מוכנות לטבילה.

ממיסים את השוקולד בעדינות – אפשר במיקרו, לאט. ואפשר על סיר מים חמים כפול.

טובלים את עיגולי התפוז המסוכרים בשוקולד,  עד למרכזם ומניחים על תבנית מרופדת בנייר אפיה חדש. מכניסים למקרר לכרבע שעה או עד שהשוקולד מוצק ויבש.

אם קריר, אפשר לשמור בחוץ.  אם שומרים במקרר, יש להוציא החוצה מעט לפני האכילה בכדי לתת לשוקולד לחזור לטמפרטורת החדר. שוקולד קר זה באסה.

אם אתם נדיבים אש- עוטפים יפה ונותנים למי שאהבה נפשכם. או מביאים לסעודת ט"ו בשבט, יושבים בכס המלכות ומחכים שיתעלפו עליכם. והם יתעלפו.

לחמניות שום מהירות כ- 20 קטנות

–  ניתן להכין אותן בכל צורה שתרצו- ריבועים פשוטים, מקלות מאורכים- מגולגלים או שלא. אפשר להשקיע בקשרים קטנים, בדיוק כמו שמגישים בפיצריות בניו יורק.

–  ניתן להוסיף כרבע כוס גבינה מגוררת כמו צ'דר וכמובן שעשבי תיבול מוסיפים.

–  אפשר להמיר כמחצית מהקמח בקמח מלא אבל המרקם ישתנה וחבל. הן נועדו להיות 'פושטיות' ולבנות, ככה הן.

–  אם מורחים את התבנית במעט שמן קוקוס מומס, מקבלים טעם עדין ומתקתק כתוספת.

–  אם הבצק מרגיש דביק מדי, פשוט הוסיפו כף או שתיים של קמח.

– לגרסה טבעונית– חלב סויה או חלב שקדים במקום חלב רגיל

.ףףף

1/4  1 כוסות קמח

1 כפית גדושה אבקת אפיה

1/2 כפית מלח

1/2 כפית סוכר

2/3 כוס חלב

—

2 שיני שום -כתושות

~ 3 כפות שמן – זית

מחממים תנור ל- 200 מעלות צלסיוס/ 400 פרנהייט. מכינים תבנית משומנת במעט שמן-זית או קוקוס.

כל התהליך מהיר מאד ואינו דורש הקפדה בערבוב או ברידוד (אם אין מערוך גם הידיים יספיקו): מערבבים בקערה את החומרים היבשים, מוסיפים את החלב ומערבבים מעט בעזרת מזלג עד שמתקבל בצק כמעט אחיד. אין צורך לערבב הרבה.

מעבירים את הבצק למשטח מקומח היטב ומשטחים. חותכים לפי הרצון והצורך. מעבירים לתבנית ואופים 5 דקות. מוציאים מהתנור ומברישים בזריזות ובנדיבות בשמן-הזית השומי. מחזירים לתנור לעוד כ- 13 דקות. הלחמניות אמורות להשאר יחסית בהירות בצבען. הכי טובות חמות ישר מן התנור!

– אם רוצים ליצור לחמניות קשורות: מומלץ לאחד את הבצק מעט יותר ולרדד בעזרת מערוך, זה יקל את הקשירה. חותכים לפסים ברוחב של כ- 1 ס"מ ואורך של כ- 10 ס"מ. מותחים את הבצק מעט בעדינות ויוצרים קשר. אם הבצק נקרע, מדביקים חזרה כמו בשיעור אמנות.

.

שנה אזרחית נפלאה לכולכם,

הילה

.

מרק אפונה וקשיו   כ-6 מנות

אל תהיו לי כמו אלו שאצלי בבית- בא לכם עליו כי הוא קל להכנה ונורא טעים.

ועוד קטנות:

שימו לב- מרק זה לא דייסה. הוא צריך להיות סמיך אבל לא מדי.

אפשר לרסק אותו גרבר-סטייל ואפשר להשאיר עם מעט מרקם- מה שבא.

אם מתעצלים, ניתן כמובן לותר על תוספת האפונים-שום-פירורים ועדיין להתפנק במרק טעים ומשביע. אבל כדאי להשקיע עוד כמה דקות עבודה- התערובת מוסיפה מן זינג שווה למרק.  מוסיפים לצלחת בעת הגשה כי בתוך המרק עצמו היא תאבד מנוכחותה הטריה.

.

1 בצל

1 כרישה

1 גזר

שמן- זית

1 כוס אפונה יבשה- שטופה

1/4 כפית כמון + 1/4 כפית קינמון + 1/2 כפית כורכום (אם אתם מאוהבי הכמון, אפשר להכפיל כמות)

מלח+ פלפל שחור גרוס

1/3 כוס קשיו טבעי

1 כוס אפונה ירוקה קפואה

5-6 כוסות מים

בסיר בינוני, מזהיבים את הירקות במעט שמן-זית ומלח. מוסיפים לסיר את התבלינים, מערבבים ומבשלים יחד כדקה. מוסיפים אפונה יבשה, קשיו ומים (5מתחילים ב-5 כוסות), מביאים לרתיחה ומבשלים בבעבוע נעים, מכוסה כ- 40 דקות או עד שהאפונה רכה לגמרי. מוסיפים את האפונה הקפואה ומבשלים עוד כעשר דקות. טוחנים את המרק (מקל טחינה זו אפשרות קלה ונוחה). טועמים ומתקנים תיבול.

תערובת אפונים-שום-פירורים:

1 שן שום כתושה

מעט שמן-זית

כ- 2 כפות פירורי לחם

1/3 כוס אפונה קפואה- מופשרת

מעט גרירת לימון

מחממים בזהירות את השום הכתוש בשמן-הזית. כשהשום ריחני, מוסיפים את פירורי הלחם ומטגנים באיטיטות יחד. מועכים את האפונה מעט וקוצצים אותה גס. מוסיפים למחבת, מערבבים ומתבלים במעט מלח. מטגנים יחד כדקה ומוסיפים את גרירת הלימון.

לפני ההגשה, מגישים מעט מהתערובת בכל קערית מעל למרק.

במיה מוקפצת ברוזמרין ושום   ככה וככה

זה קיץ- זמנים נזילים מתכונים נזילים, תזרמו איתי

* במיה קטנה זה אחלה, במיה ארוכה וגדולה זה אחלה גם.

.

שניים-שלושה חופנים של במיה

שמן-זית ברוחב-לב

5-6-7 שיני שום גדולות

ענף רוזמרין קטן- מחטים בלבד

צ'ילי טרי – לפי כמה שאוהבים. אם אין- יבש.

מלח

לימון

ניקוי הבמיה-  בעזרת סכין קטנה וחדה, בתנועה סיבובית, מנקים את דפנות הבמיה אך משאירים את מרכזה גבוה יותר, כמו עפרון מחודד. למה? ככה למדתי- זה אמור למנוע מהרירים לצאת. (אל תגידו שאמרתי אבל כשהיא טריה אפשר פשוט לטגן אותה כמו שהיא ולא יקרה כלום).

מחממים במחבת רחבה שמן-זית ומוסיפים את הבמיה. מתבלים במלח ומטגנים על להבה גבוהה. מדי פעם מערבבים כך שהבמיה תצלה מכל צידיה. בינתיים פורסים את השום למקלות ארוכים וגסים ופורסים את הצ'ילי דק. כשהבמיה צלויה, מוסיפים שום, רוזמרין וצ'ילי ומנמיכים את הלהבה. ממשיכים לבשל בעדינות, בערבוב אגבי, עד שהשום רך ומקורמל מעט והבמיה רכה. סוחטים מעל לימון ובודקים אם נחוצים עוד מעט מלח, חריפות או זילוף שמן-זית.

אפשר להגיש מעל יוגורט טבעי וסמיך, עם זילוף נוזף של שמן-זית מעל.