חג ההודיה שלי

היום בבוקר מצאתי בילקוט של הנסיכה עבודה מלווה בציורים, שהכינה בכיתה לכבוד החג.

Danya is thankful for…

I have a happe famule

prite dresis

A fune bruthr

to sile bruthr

thenck you my

איזו מתיקות! אחרי כמה דקות של פענוח הכתוב, הרגשתי שזה ממש נוגע לי בקרקעית של הלב. ככלל,החג הזה מקסים. הוא מאפשר לכל אחד לעצור ולומר תודה על מה שטוב. מיד ישבתי וחשבתי על רשימה משלי. בלי ציורים. בלי טעויות כתיב.

 אני מודה ל:

לקטקט שהיה קצת חולה בשבוע שעבר ונשאר בבית. מה שביאס לגמרי בהתחלה אבל זימן לשנינו טיול רגלי, קסום ושליו,  סתם כך באמצע היום ברחבי הצ'כונה המדהימה שלנו.

לבלוגון הזה, שמחזיר אותי למחשבות על אוכל כמו שהוא אמור ונועד להיות- עם הרבה חריף ובלי אף "איכס, יש כאן ירוק בפנים…" וגם מושיב אותי לכתוב, לחשוב, להסתכל על דברים ולפנות זמן למה שאני באמת אוהבת. ובאותו הקשר, למירי שכאן ולדיתי ששם, שממש דחפו אותי לעשיה- תודה. 

לשלושת הגמדים שלי,  שחולקים איתי את חייהם (נכון שאין להם ברירה..) ומשמחים אותי מאד, למרות שיש להם לפעמים טענות על איכות השירות. 

לבריאות של כולם.

לסתיו. אני מתה על הסתיו.

לזה שאני בקליפורניה עם סוודר וגינה ולא בחוף המזרחי עם מעיל פוך, כפפות, שלג ואף קפוא ומנוזל. 

לחברים שלי, שהם סוג של משפחה.

לאיש שלי שחר, שלוקח אותי למקומות עליהם אפילו הראש שלי, בלעדיו, לא היה מצליח לחלום.

ואהבתי את הסיומת של פרינצי: thenck you my  אז כן, תודה לי.