תאנה אצל יחזקאל (ריבת תאנים ופסיפלורה)

.

.

כל כך הרבה מים זרמו בירקון מאז הגענו (או שמא אלו עקיצות היתושים, החום והלחות) ונדמה כאילו אין כבר טעם לחזור לאחור ולהעלות זאת לכתב. הילדים בסדר תודה ששאלתם: לה יש כבר עניבת צופים צהובה וחוצפה ישראלית (בניגוד לזו הקודמת- האמריקאית או מיי גוד) ונדמה שלו התחלף כל המיץ של המוח בכדורגל ובגולים. ובעצם הם הרבה יותר מבסדר, הם ממש מעולים.

..

ואני, אני פה ואני שם. אני בבית ואני זרה. אני הכל ולא כלום וגם וגם וגם. מתקנת מכונת כביסה שנוזלת, מזגן מקולקל. מנסה לשייך פנים של הורים לשמות ילדים, ללמוד מחדש מה נאה ומה לא, מה קונים מתנה וכמה זה עולה, מי חבר של מי ואיפה אוכלים טוב ומה ובעיקר – מחכה לאיש שיחזור.

.

.

וכשעצוב או כבד אני הולכת ליחזקאל, זה שבבוטקה בשדות. הוא תמיד מחייך יחזקאל, כאילו כל הטוב של העולם מתנקז לו לגוף. הוא מספר לי על בעיות השיניים ועל איך שהוא לא יכול לאכול בגלל זה מנגו, מגניב לי חצי אבטיח למרות 'שזה סוף העונה אבל בחיי שזה מתוק כמו סוכר תטעמי ותגידי אם לא' ומחשב טורי מספרים ארוכים בראש עם עפרון על נייר. הוא עושה לי טוב יחזקאל, הוא וחצי הכוס המלאה שלו.

ותאנים הוא נותן לי רכות קווצ' בחצי מחיר ואומר תראי איזו ריבה מעולה תצא לך מאלה

.

.

ריבת תאנים ופסיפלורה

1 ק"ג תאנים בשלות

450 גר' סוכר

3 כפות חומץ בלסמי

2 פסיפלורות

חותכים כל תאנה לרבע ומעבירים לסיר. מכסים בסוכר ומניחים מכוסה ללילה או לכמה שעות. מביאים לרתיחה ומנמיכים את הלהבה. מוסיפים את הבלסמי וממשיכים לבשל תוך כדי בעבוע עדין כ-40 דקות או עד שהריבה מסמיכה מאד. בכדי לבדוק סמיכות ריבה- מעבירים כף גדושה לקערית קטנה ומכניסים למקפיא לכמה דקות. כשמוכן- סוחטים את תוכן של הפסיפלורות לריבה וממשיכים כ-חמש דקות נוספות.

מצננים מעט ומעבירים לצנצנת נקיה.

.

.

וחברתי האהובה עורכת מכירת כלים לכבוד החג, במיקום חדש קסום וטובל בירוק

בואו. אולי נתראה

.

29 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, בצנצנת, משהו עם הלחם, מתוק, נסיעות וטיולים, פירות

29 תגובות ל-“תאנה אצל יחזקאל (ריבת תאנים ופסיפלורה)

  1. ענבר

    כל כך מבינה אותך. הייתי שם. בדיוק לפני שנה. אני עדיין שם. בבית וזרה לגמרי. בהלם הזיעה שלא מפסיקה לנטוף, באותם בירורים קטנים של מה קונים מתנה ומה נאה ומי חבר של מי ומי יכול להיות חבר שלי. ומיד חושבים על הילדים. ומיד אומרים – העיקר שהם בסדר. שמחה שאצלכם נשמע שהכול בסדר. אצלנו הגדול מפזז כל יום מאושר (טפו טפו) והקטנה, גם עם עניבת צופים, מתקשה ונאבקת, כי דווקא אצלה האיפוק והעדינות האירופאים (ימח שמם) שהיו אמורים לפנות את מקומם לחוצפה הישראלית, החליטו להשתרש עוד יותר עמוק לנוכח החספוס הישראלי וילדות כמו שאולי את יודעת, הן לא פשוטות….בצרפתית אנחנו אומרים: בת היא מתנת האל והשטן גם יחד.
    ואני עדיין מחכה לאיש שיחזור. מקווה שאצלך הוא יהיה פה מהר.
    מקווה שתמצאי את הרגעים היפים שלך פה ואת האנשים שתתחברי אליהם ואת היחזקלים בכל פינה. אגב, הכול זמני, נכון?
    ומתה על ריבת תאנים. השילוב עם הפסיפלורה נשמע גאוני..

  2. noa garty

    תענוג לשמוע שהקטנטנים כבר בני בית, אבל על הבלוז שלך קצת מבאס לשמוע.. חכי החורף בדרך!

  3. tami

    טוב בכל אופן לראות שאת עוד כאן. כבר חשבתי שבלעה אותך, הארץ הזאת אוכלת יושביה…
    ולמה עניין מכונת הכביסה מעורר בי דה-ז'וו??
    ובכל זאת מקנא בך על הפירות הנהדרים. אצלנו כל תאנה ב-50 סנט ובלי טעם.
    ניסית פעם ריבה מתאנים מיובשות? והבלסמי נשמע לי מאד מעניין.
    מאחלת לך שנה טובה!

  4. עופרי

    איך, איך את עושה את זה שוב ושוב?
    ואני בכלל מתכוונת לטוויסט הקטן אך המשמעותי הזה.
    בלסמי! גאוני! (אלמלא בדיוק נגמר לי זה הנורמלי, ואבוי, האיש מצא היום משהו מוזר בסופר שיוחזר לאלתר למדף שממנו הגיע!).
    כ"כ אוהבת ריבת תאנים. את שלי אני מכינה עם ממש מעט סוכר, משהו כמו 150 גרם על 1 ק"ג פרי. והתאנים מהבוסתן, כי אין לי "יחזקאל" 🙂
    ענבר והילה אתן גרות מאוד קרוב אחת לשניה. יום אחד, כשיהיה לכן זמן… נשיקות אהובה. ולא כ"כ מרחוק.
    שמחה על הפוסט ושאת כאן.

    • מיכל

      עופרי, חייבת לשאול: הריבה שורדת יפה עם ממש מעט סוכר? בניסיון להפחית את הסוכר משמעותית, ועדיין להנות מריבות ניסיתי עם תותים ויצא ממש לא משהו: בלי הברק האופייני והצבע החזק. זה גם קיבל יחסית מהר עובש במקרר. אולי עם תאנים זה סיפור אחר?

    • ענבר

      אז זה יחזקאל ההוא והשדות שעל ידי? מדברים על עולם קטן. אני אגב, עברתי לראובן מהשדות. הוא קורא לכולם ג'ינג'י/ית, אבל הסחורה שלו הרבה יותר יפה והוא קצת, קצת יותר זול.
      עופרי – הריבה שלך עם כל כך מעט סוכר מפתה. מצטרפת לשאלה – האם שורדת?
      מתי את מגיעה לקרואסון ביתי? אפשר להפגש בשדות..

      • עופרי

        הריבה מחזיקה מעמד, אבל ללא ספק פחות מריבה שמכילה כמות סוכר גדולה. השנה, זכינו לקטוף אצלנו בבוסתן כמה פעמים תאנים, ואז אני מכינה כל פעם קילו-קילו וחצי פרי, יוצאות 2 צנצנות יחסית קטנות והן לא מתקלקלות כ"כ מהר, אולי פשוט כי הן מתחסלות?
        :-0
        בכל אופן שמעתי גם על כאלו שהקפיאו ריבה… ועם תותים אני גם מכינה, רק באמת לא להתפתות להכין כמות ענק. בתאנים יש מלא סוכר. ופקטין (בניגוד לתותים). מכירה גם את ראובן. אחלה ראובן. מתי אני מגיעה? שאלה טובה…

  5. ברוכה השבה , יש לי המון מה להגיד על שיבות ,אבל אולי פעם אחרת … אבל אני כן רוצה לספר לך על מקריות ועל החיים . אני אחות במח' צינתורי לב והשבוע הכרתי את ברטה , עליה נכתב השיר . אבל את זה ידעתי רק אחכ"… ברטה לא שרדה ,והיא גם ידעה את זה . שלושה ימים אני כבר חושבת עליה , ועל זה שהיא הייתה קוראת בקפה ועל איך שהיא ידעה . והנה השיר שלך .. לא זכרתי אפילו מי שר אותו , זה התבלבל לי בין אריק איינשיין לנתן כהן.
    אה והתאנים מופלאות.
    תודה
    חיה

  6. יעל

    Welcome Home!
    וגם – איפה מצאת מישהו שמוכר פירות בבוטקה בשדות?
    שנה טובה
    יעל

      • ענבר

        הילה – ראי תגובתי לעופרי. אם את עוד לא מכירה, שווה להכיר את ראובן באותן שדות.

        • הילה

          יחזקאל שבה את ליבי ובניגוד לראובן הוא יודע וזוכר את שמי וכשזה מלווה בחיוך רחב כזה, לא אכפת לי לשלם עוד קצת. אותמול הוא קטף לי בשדה חצילונים קטנים ובמיה שיפים מהם לא קיים

          איפה ראובן נמצא??

          • ענבר

            גם אני הייתי מחסידיו, אבל אחרי יותר מדי השלכות לפח, אני לא מגיעה אליו יותר. ראובן לא יכבוש את ליבך מיד. בפעמים הראשונות רק תראי את האיש הנרגן, אבל לאט לאט כשמגלים שיש לו עדת מעריצים קבועה ואחרי שהוא קורא לך ג'ינג'ית שוב ושוב ומתחיל להגניב לך לסל פה ושם איזה צרור של עשב תיבול או צנוניות יפות, או שהוא בוצע תאנה יפה ומגיש לך שתאכלי ותמיד מעגל את המחיר לגמרי לטובתך ושמעתי שהוא מפנק חיילים בפירות טריים. לא יודעת, יש בו משהו באיש הזה. אני אומרת את זה למרות שהפסקתי ללכת אליו כי לצערי הוא עכשיו יותר יקר מהסופרים. בכ"א, אם בא לך להתרשם: אחרי שעוברים את המחנה, ממש לפני העליה לגשר לכיוון הסינמה סיטי, יש פניה שמאלה לדרך שמקבילה לדרך הראשית, מקיפה את המחנה ועוברת מתחת לגשר בעצם. יש שם בוטקה סגורה וכמה מטרים ע"י, הבוטקה שלו. בחזית יש לו רק מעט דברים. הפירות והירקות נמצאים מאחור.

            • הילה

              בדיוק בדיוק היום, ספרה לי העורכת שלי עליו! תוך כדי שהיא מתענגת על התאנים של יחזקאל ואומרת שב'כרמל' אין להן כזה טעם. אני בהחלט אלך לראות מה יש שם אבל יחזקאל הוא ברגל מהבית שלי ואין תחליף לנגישות. ולא לחיוך.

  7. אלעד

    ברוך שובך! אחח החיים. שיהיה בהצלחה 🙂

  8. איזו נחיתה… קבלי חיבוק.
    בדיוק הזמנתי 5# תאנים יבשות. בהירות. הכי קרוב לתאנים יש למצוא פה. הילדות אוהבות דווקא (בילדותי חשבתי שדבלים זה בלעעע).

  9. מיכל

    נו אחותי, אם כך אז הכל סבבה. מכירים כבר את כל ההתחלות האלה… הרי עוד כמה חודשים תהיי במקום אחר לגמרי. הצחיק אותי קצת ה"הכל זמני" של ענבר מהתגובה הפותחת. כל הארוע הזה מסביבנו הוא זמני ועל כן, דיפקי לך לק, פריזורה חדשה, ויאללה – להנות מהרגע!
    מתה על השדות על יד יחזקאל…טיולים של ערב סתוי על האופניים עם רוח נעימה בריח פטרוזילה.

  10. אורית

    הילה- טוב לשמוע שאתם פה. שתהיה שנה טובה ואולי גם נתראה (עם תמר?)
    אורית

  11. פוסט מקסים. טוב לפעמים לפתוח חלון, וטוב ללכת לאיבוד בעיר מוכרת, וטוב לדעת למצוא לך יחזקאלים ותאנים. ברוך שובך

  12. miky

    Hi,
    Sof sof, I waited so much for a post from you! it sound good, I feel the same as you just the reverse side – we're in England for a year and the girls don't know any English yet, I take them to school and find myself with nothing to do… not even a will to cook. I guess we'll get to used to it, it's beautiful here but the fruits and veggies are… nothing to write home about. anyway, thanks for sharing, love reading you.

  13. כשפוסט (מקסים) מצליח להוציא כאלו תגובות.. יישר כח.

  14. מלי

    איזו ריבה משובחת יצאה. מוכרת אבל גם אחרת וקצת שונה.
    תודה תודה ושבת שלום לך

  15. אם את שמחה להיות כאן אז אני שמחה בשבילך. בשבילכם.
    רק שתמשיכי לצלם.
    שתמשיכי לכתוב. לבשל. לאהוב. לחייך.
    מחבקת בדרכי.
    חברה וירטואלית.
    סוג של מעריצה אפילו. 🙂
    שנה של ביסים במידת האפשר.
    שנה של טעם מתוק בדיוק
    שנה של קלות בקלות

    • הילה

      באופן פלאי וקסום- אכן חברה וירטואלית- מהראשונות. ואני זוכרת לך חסד. ת ו ד ה
      ושתהיה שנה יוצאת דופן לטובה

  16. יפעת

    שוב יפעת – אני מבינה מכתביך שחזרת לארץ ישראל?
    אז אולי את פשוט יודעת היכן משיגים פסיפלורות ניו יורקיות?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s