קטגוריה: טבעוני

 מרק עדשים כתומות ודלעת      4 מנות

למרק הזה נדמה שהוא הודי- ז'תומרת, הוא יודע שהוא לא ממש הודי אבל אוהב להרגיש כמו. האפקט ההודי מתקבל אוטומטית משילוב עדשים כתומות, כוסברה וכמון- כאן כדאי לשים לב: כמון הוא תבלין דומיננטי ומשתנה מאד ברמת חוזק טעמו בהתאם לטריותו. לכן, ממליצה להתחיל עם מעט ממנו ולהוסיף בהמשך לפי הטעם.

1 בצל קצוץ דק

2 שיני שום גדולות קצוצות

4 כפות שמן-זית

200 גר'. דלורית קלופה ומגוררת על פומפיה

3/4 כוס עדשים כתומות- שטופות ומסוננות

2 גזרים גדולים- קלופים ופרוסים

עלי כוסברה- קצוצים- בערך כף

כ- 1/4 כפית כמון

מלח ופלפל טרי

6 כוסות מים

1/4 כפית ג'ינג'ר טרי מגורר דק

מחממים את שמן הזית בסיר ומוסיפים את הבצל הקצוץ והשום עם מעט מלח. מאדים קלות, תוך כדי ערבוב על אש קטנה, עד שרך ושקפקף. מוסיפים את הגזר והכוסברה, נותנים ערבוב ואחרי כמה דקות מוסיפים את העדשים, הדלעת המגוררת, הגזר והכמון ומערבבים היטב. אחרי כדקותיים מוסיפים את המים ומביאים לרתיחה. מתבלים במעט מלח ופלפל ומבשלים מכוסה למחצה, על אש קטנה- בינונית (בערך 40 דקות), עד שהעדשים מתפוררות לחלוטין וכל הירקות רכים. סמיכות המרק לשיקולכם. אני אוהבת אותו סמיך ונזידי.

חמש דקות לפני סיום, מוסיפים את הגי'נג'ר הטרי ומערבבים היטב.

ל

חצילים על הגריל עם אורגנו טרי

מניחים על האש כמה חצילים ומכינים מהם סלט ניגובים חמים ומלא טעמים

4 חצילים בינוניים צרים מאורכים (אפשר כל סוג שתרצו אך אם הם יותר גדולים יש לשנות בהתאם את כל נותני הטעם)

1/4 כוס שמן-זית

2 כפות יוגורט

עלי אורגנו טרי

1/2 שן שום כתושה

מיץ לימון- שפריץ או שניים

מלח ופלפל טרי

צולים שלמים על הגריל עד שהחצילים רכים מאד בבפנים שלהם (כל הזמן לסובב ולא לדאוג כשהקליפה משחירה ונשרפת או כשחציל מטפטף כאילו אין מחר). מעבירים לאנשהו, מחכים עד שחם אבל נסבל ומקלפים חלק מהמעטה החיצוני. גורפים את החציל החוצה בעזרת כף ומועכים גס עם מזלג. מוסיפים הכל, מתבלים בעוז ואוכלים חמים.

סלט חצילים חרוכים בעפר חייהם, מתבוססים לצידה של עגבניה מדממת בנשיקת מוות של שום (כי לא יכולתי להתאפק…)

את אלו קליתי על האש הגלויה של המטבח, מה שנותן להם טעם מעושן- לא מומלץ לבעלי לב חלש  כי עושה סמטוחה רצינית

2 חצילים בינוניים מאורכים וצרים

1 עגבניה אדומה ועסיסית

1 שן שום מעוכה

צ'ילי טרי קצוץ- לפי הטעם

שמן- זית   לפי נדיבות ידכם

מלח ופלפל טרי

מניחים את החצילים גלויים על גבג להבת הגז ושורפים אותם ללא לחץ מריחות המדורה הפושים בבית או מהטיפטופים.  נותנים להתקרר מעט, מורידים את הקליפה ומועכים במזלג. חוצים את העגבניה, מוציאים גרעינים ומגררים ללא הקליפה במגררת. מוסיפים כל היתר, מערבבים, טועמים ומתקנים. הכי טעים ממש עכשיו..

אנטיפסטי פשוט של חציל ממולא

ממלאים אותם בזריזות ואופים עד שרך מאד. אוכלים חם או פושר.

3 חצילים בינוניים מאורכים

1 שן שום גדולה מעוכה

1 כף פירורי לחם

בזיליקום טרי קצוץ (או פטרוזיליה)

2 כפות שמן זית

מלח ופלפל טרי

פרמזן

חוצים את החצילים ומוציאים 1/3 מבשרם בעזרת כפית. קוצצים את בשר החציל גס ומערבבים עם שאר החומרים, למעט הפרמזן.

מניחים בתבנית חסינת חום, מרטיבים בעוד שמן- זית כטוב לבכם, זורים מעט פרמזן מעל ואופים בחום גבוה כארבעים דקות או עד אשר החצילים רכים מאד.

מגישים עם גבינת מוצרלה רכה, זיתים טובים, עגבניות קטנות ולחם.

הנה למה כיף לבשל מדי פעם גם דברים של אחרים- כי לומדים. מעולם למשל, לא בישלתי ככה בצל והמתיקות המקורמלת שהמגורר הזה הפיק היתה ממש קסומה.

מאחר ועונת העגבניות בעיצומה, אני משתדלת להשתמש בטריות. אפשר במקום, כמו שהציע המתכון המקורי, לרסק קופסאת עגבניות גדולה (כמעט 800 גר') על נוזליה.

1/2 ק"ג במיה טריה

מיץ מחצי לימון

1/2 כוס שמן-זית

1 בצל מגורר

1 ק"ג עגבניות טריות רכות מגוררות על פומפיה גסה ללא הקליפה= 3 כוסות

צרור פטרוזיליה -קצוץ

1/2 כפית סוכר

3 פרוסות לימון דקות- ללא הקליפה

מלח ופלפל טרי 

הטרום:  קוצצים לבמיה את הגבעול וטובלים את הקצה במלח. מניחים לעמוד כך כחצי שעה ואז מעבירים את הבמיה לקערה גדולה ובה 3 כוסות מים+ מיץ הלימון. מערבבים ומסננים.

במחבת גדולה מחממים את השמן ומבשלים בו את הבצל המגורר כ-6 דקות עד שרך וזהוב. מוסיפים: עגבניות מרוסקות, פטרוזיליה, סוכר, מלח ופלפל ופרוסות לימון ומבשלים בבעבוע, מכוסה למחצה כעשר דקות.

מוסיפים את הבמיה (אני הוספתי בנוסף גם 1/4 כוס מים כי היה בהם צורך) ומבשלים על אש קטנה- בינונית, מכוסה למחצה, עד שהבמיה רכה, אדומה ומבריקה והרוטב סמיך לאללה. בערך חצי שעה.

ך

אי  אפשר לדבר על עולם הקולינריה האמריקאי מבלי להעלות את שמה של רות' ריישל, מי שהייתה מבקרת המסעדות הכי תוססת ומתסיסה של עיתון ה'ניו יורק טיימס', שהעזה לתת דירוגי שניים ושלושה כוכבים למסעדות סיניות בשנים בהן האוכל הצרפתי שלט בנוף המסעדנות העילית ולאוכל הסיני עדיין לא ניתן הכבוד הראוי, שהצליחה לשנות את חוקי המשחק. טונות של כבוד יש לי אל האישה הזו, שהתחילה מלמטה ובנתה את עצמה לאחת הנשים החזקות בתחום.

בנוסף להיותה עורכת מגזין האוכל המוערך Gourmet במשך כמעט כעשור, היא גם הספיקה לכתוב כמה וכמה ספרים בינהם שלושה ספרי אוטוביוגרפיה שהם שמחה גדולה לאוהבי הג'אנר זכרונות ואוכל. סביר להניח שלא תורגמו לעברית אבל אם אתם מוכנים לגרסת השיקסע, התענוג מובטח. ב- Garlic and Sapphires למשל, היא מתארת את חייה כמבקרת המסעדות החשובה והחזקה ביותר באמריקה, על שלל קורותיה, פאותיה ותחפושותיה. מרתק, משעשע ובעיקר נותן הבנה על עוצמת הכוח וההשפעה שיש לבעל התפקיד הזה על תעשיית האוכל הניו-יורקית.

ממש לא מזמן גיליתי את הסדרה המאלפת שלה: Gourmet's Advantures with Ruth , בה היא מבקרת בבתי-ספר לבישול קטנים ואינטימיים ברחבי העולם. הנה דרך מעולה לשוטט בעולם מבלי לזוז מהכורסא, לראות צבעים ואנשים ומאכלים לא לגמרי מוכרים או סתם כך להעביר את הזמן שנותר עד ל- MadMen הבא. שוה צפיה, מרחיב ומרעיב. כדאי לצפות על בטן מלאה למרות שגם זה לא ממש עוזר.

מהפרק על ונציה, הכנתי פלפלים בבלסמי- שכמה שהם פשוטים להכנה ככה הם מפתיעים בטעם המורכב שלהם. טעים טעים טעים.

ף

ף

 פפרונטה-  סלט פלפלים

אוכלים פושר או קר. אצלי היה פושר מעל לחם קלוי, זילוף שמן-זית ופטרוזיליה קצוצה. שאריות נכנסו לסלט של קינואה.

וכן, צריך בלסמי טוב– מתקתק וסמיך.

6 פלפלים צבעוניים גדולים

2 בצלים בינוניים

1/4 כוס שמן זית

2 כפות בלסמי משובח

מלח ופלפל שחור טרי

מנקים את הפלפלים ופורסים לפסי אורך דקים. את הבצלים פורסים לרצועות. מעבירים את הפלפלים והבצלים הפרוסים למחבת רחבה עם שמן הזית, מלח ופלפל ומטגנים- מאדים כ-40 דקות (בתחילה בחום גבוה ורק אחר-כך מכוסה על להבה נמוכה) עד שהכל מתרכך ומזהיב. מערבבים מדי פעם.

כשמוכן- מוסיפים את הבלסמי ובודקים תיבול.

עוד ברוסקטות ב'ביסים':   שעועית ועשבים   עלי סלק

שוקולד:  NewTree – בלגי מריר עם זרעי פשתן קלויים. תענוג שמרגיש בריא.

ספר:  השיבה הביתה של אנה אנקוויסט. נכנס מתחת לעור ולא יוצא מהראש.

סרט:  Into the Wild זה ישן אלף אבל רק לא מזמן ראיתי. עוצר נשימה ומעורר מחשבות כבדות.

גינה:

פורח

צומח

זה רק עניין של זמן

מטבח: ריבה

מתה על הכנת ריבה כי זה סוג של קסם. לוקחים פרי וסוכר ובכמעט כלום עבודה קולעים בצנצנת טעמים וצבעים ולפעמים גם כמה זכרונות. והכי אני קשורה לריבת משמש, עם הכתום ההורס הזה והטעם של קיץ ילדות: אני וסבתא שלי הולכות לים בגורדון, היא עם כובע ים גומי-חנק המצחיק הזה של שנות השבעים. אני בלי צלוליטיס.

פירות של ריבה יכולים להיות מעוכים- זה ממש לא מפריע לה. אם הולכים לשוק בסוף היום, כך לחשה לי אחת מהפיות שלי, אפשר להשיג פירות מעוכים בחצי מחיר והם יופי לזה וגם לעוגה.

יש לי איזה שטיק עם ריבות, שנולד מתקלה ונשאר. אני משרה אותן ללילה. בחיי.

נמברטו המתוק, עזר לי השבוע באחד הערבים לשטוף ולגלען משמשים. עמדנו שנינו הוא על כסא פלסטיק ואני לא, מגלענים כשהוא מכרסם כל הזמן וחשבתי לעצמי הלואי שזה ישאר זכרון אצלו: פיג'מה של ערב וריבת משמשים. 'אמא' הוא אמר לי 'אם תתני לי שמונה כאלו (יענו גוגואים) אני אכין לך כלב!'. רחצנו, יבשנו ובאמת יצא לו כלב אבל משבעה

 איך אני מכינה ריבה בכללי?!

פרי נקי וחתוך– אם אוהבים חתיכות גדולות אז גדול, אם רוצים מרקם חלק- אז קטן או מעוך עם הידיים.

סוכר – בערך מחצית ממשקל הפרי. פרי מתוק כמו תות עובד מצוין עם מחצית אבל לאחד חמקמק כמו משמש, שהוא מתוק אבל בבישול שולף חמצמצות סמויה, כדאי מעט יותר.

לימון– ברוב הריבות, לקראת הסיום שפריץ או שניים או שלושה של לימון יתן המון. לפעמים אפילו גרירה.

מכניסה את הפירות לסיר גדול ומכסה בסוכר. מכסה ומשאירה ללילה. בבוקר מוצאת מרק- הפירות הפרישו נוזלים, הסוכר נמס. מביאה לרתיחה, מנמיכה ומבשלת ללא מכסה תוך בעבוע ועם ערבוב פה ושם. כמה?@! תלוי ברצון. לבדיקה: מוציאה מעט לצלחת ומעבירה למקרר- אחרי כמה דקות רואה אם מתאים או לא.

צנצנות- אין ברירה, צריך להרתיח. מכניסים צנצנות ומכסים לסיר עם מים רותחים ומבשלים 10 דקות. כמעט כמו פסטה. מוציאים עם מלקחיים על מגבת נקיה ומייבשים.

ףע

 סורבה של תות ובלסמי

אם התותים שלכם לא מאד מתוקים, יתכן ותצטרכו להוסיף עוד סוכר.

400 גר' תות שדה נקי וחתוך גס

1/4 כוס מים

1/4 כוס סוכר

1 כף חומץ בלסמי

מיץ מחצי לימון

מכניסים לסיר מחצית מכמות התותים עם המים והסוכר ומביאים לרתיחה. מבשלים כחמש דקות בבעבוע עדין, תוך כדי ערבוב מפעם לפעם ומוסיפים את הבלסמי. לאחר חמש דקות בישול נוספות, כשהתותים רכים והנוזלים מסמיכים מעט, מורידים מהאש ומוסיפים את מיץ הלימון ושארית התותים החתוכים. מערבבים היטב ונותנים להתקרר.

מעבירים לכלי שטוח ורחב ומקפיאים. תלוי בכלי ובגודלו, בממוצע כשעתיים-שלוש.

כשנקפא- שוברים גושים בעזרת המזלג ומעבירים למעבד מזון. מרסקים עד לקבלת עיסה חלקה, מעבירים לכלי ושומרים במקפיא.

סורבה אגסים ביין

מתכון הסורבה הינו בהשראת מרתה סטוארט האחת והיחידה. מה שנחמד בו הוא שבביס אחד שלו, יש לכם טעמים של קינוח שלם- ממש אגסים ביין.

2 אגסים גדולים- קלופים, נקיים מליבתם וחתוכים לקוביות

1 כוס מים

1 כוס יין אדום

1/2 כוס סוכר

1/4 כפית קינמון

קורט פלפל שחור

מיץ מחצי לימון

מביאים לרתיחה יין, מים קינמון וסוכר בסיר קטן ומוסיפים את קוביות האגסים. מבשלים כעשר דקות, עד אשר האגסים רכים, מוסיפים מיץ לימון ומקררים. מעבירים לכלי שטוח ורחב ומעבירים למקפיא.

לאחר כחמש-שש שעות, כשכל העסק קפא, מעבירים בגושים למעבד- המזון ומרסקים למחית רכה וחלקה. מעבירים לכלי ושומרים במקפיא.

 קינוח רוברב ופירורים    לשמונה

מגישים עם גלידת וניל

600 גר' רוברב – בערך 6 יחידות

200 גר' תותים (לא חובה)

 5 כפות סוכר חום

1/4 כוס מים

לפירורים:

1 כף חמאה

2 כפות דחוסות סוכר חום

2 כפות מעוגלות קמח

1/4 כפית קינמון

1/3 כוס שברי אגוזי מלך

חותכים את מקלות הרוברב לפיסות באורך אצבע, מעבירים לתבנית עם שאר המרכיבים, מערבבים ומכסים בנייר כסף. אופים בתנור שחומם ל- 180 מעלות צלסיוס כעשרים דקות ונותנים לנוח מכוסה עד שמתקרר- הכל צריך להיות רך רך. אם חלק מהגבעולים רחבים במיוחד, כדאי לחצות לאורך בכדי שיתרככו מהר ובאופן אחיד. בודקים חמיצות- תמיד ניתן להזליף עוד מעט דבש מעל, אם עדיין חמוץ מאד- אבל כדאי לבדוק עם מעט גלידה ופירורים, כי שם ישנה מתיקות.

* גם פה, כמו במתכון הבא, ניתן לבשל אותם עד לקבלת מחית. אני אוהבת שרואים את המקלות.

מכינים את הפירורים: מועכים את החמאה והסוכר עם מזלג, מוסיפים קינמון וקמח ומערבבים מעט. מוסיפים את האגוזים, מערבבים מעט ומעבירים לתבנית קטנה עם נייר אפיה. אופים ב- 180 מעלות צלסיוס כ-15 דקות.

 מגישים בצלוחיות אישיות.

פוקאצ'ת זיתים- 24 ס"מ

לאחר שיטוח הבצק לצורתן הסופית, ניתן להוסיף כיד הדמיון הטובה: ירקות פרוסים דק דק, עשבי תיבול שונים. רק לא לשכוח זילוף שמן זית ומעט מלח גס. ניתן להכין, להקפיא ולחמם בעת הצורך.

בכדי לקבל מתכון בסיס, השמיטו את הזיתים. למתכון הבסיס ניתן להוסיף זרעים, גרעינים ועשבי תיבול. אפשר להחליף מחצית מהקמח לקמח מלא אבל אז יש להוסיף עוד מים בהתאם לצורך. ניתן להכפיל כמויות וליצור פוקאצ'ה אחת גדולה ועבה.

3/4 כוס מים חמימים

1 כפית גדושה שמרים יבשים

1/2 כפית סוכר

3/4 כפית מלח

2 כוסות קמח לחם

1/4 כוס שמן זית

1/2 כוס זיתי קלמטה

ממיסים את השמרים במים וסוכר ומניחים במקום חמים (נכון, אין צורך להמיס שמרים יבשים אבל אני אוהבת)

בפוד פרוססור בעל להב מתכת, מערבבים קמח ומלח קלות. מוסיפים את הזיתים (אם רוצים חתיכות זיתים גדולות יותר, ניתן להוסיפם מיד לאחר שנוצר בצק). תוך כדי פעולת המנוע, מזלפים דרך הפתח העליון את המים והשמרים ואחר כך את שמן הזית. מערבבים עד שנוצר בצק רך (אם ממש דביק, יש להוסיף מעט קמח) ונותנים למכשיר ללוש כדקה נוספת. מוציאים את הבצק למשטח נקי ולשים מעט בידיים עד לקבלת בצק רך, חלק ונעים. מעבירים לקערה משומנת ומכסים.

מתפיחים במקום חמים כ- 45 דות או עד שהבצק מכפיל את נפחו. הבצק מוכן כאשר לוחצים על מרכזו בעזרת האצבע והסימן השקוע נשאר ברור. מפזרים על קרש שכבה נדיבה של קמח סמולינה (או קמח רגיל) ופותחים את הבצק לעיגול לא אחיד של בערך 24 ס"מ. מטביעים את קצות אצבעות הידיים בבצק, ליצירת שקעים ומזלפים מעל מעט שמן זית. מתבלים במעט מלח גס. מעבירים לתנור ואופים כ- 10 דקות או עד שהפוקאצ'ה זהובה.

אפיה על אבן שמוט: תפקידה של האבן הוא להעלות את טמפרטורת התנור, לדאוג לפיזור הומוגני של החום ובעצם, לנסות לדמות את התנור הביתי לתנור אבן אמיתי. ומה אם אין? מלהיטים את התנור לחום המקסימלי שלו כעשרים דקות מראש ומחממים בתוכו תבנית רחבה. כשהבצק מוכן, מעבירים אותו על גבי נייר אפיה ,לתבנית ואופים עד להשחמה.

גזר, מרוה ושום

אם אין גזרים קטנים, משתמשים בגדולים- פורסים לעיגולים עבים או למקלות. אם יש גזרים צבעוניים אז בכלל מסיבה.

מה שנחמד במרוה זו העובדה שהיא עצמה נהיית קריספית וטעימה פלאים

בערך 24 גזרים קטנים

20 שיני שום

עלי מרוה מצרור שלם

מלח ופלפל טרי

כמה שלוקים נאים של שמן- זית

מערבבים הכל יחד וצולים בתנור בחום גבוה (200 מעלות צלסיוס) עד שרך וזהוב. נותנים ערבוב אחד אחרי בערך 20 דקות.

אוכלים חם, פושר או קר.