
כדור שני הייתי כבר אמורה להפנים שאין צדק בעולם שלנו. ועדיין קשה לי לקבל את העובדה שבצד שלנו יורדים השמיים על האדמה ובמקום אחר צחיח עד כאב.
כמויות הגשם שניתחו עלינו בשבועיים האחרונים ללא הרף וולא הפסקה, גרמו אפילו לגינה לתהות. למה מישהו לא סוגר שם את הברז. והנה פתאום יומיים יפיפיים. הפוגה קצרה שנותנת לצמחים להתאושש וגם לנו. מחר כבר יהיה אחר.

לצאת החוצה ובאמת להסתכל ולא רק לרוץ מהר ולמצוא מחסה. כמה שיפה. המוני עצים מלבלבים במיני ורודים וסגולים ולבנים. עושה חשק לאוכל צבעוני.
הדבר הכי צבעוני ועונתי שאני מוצאת בחנות זה rhubarb . הוא נראה כמו סלרי בצבע אדום זרחני. יש לו טעם חמצמץ, מה שהופך אותו לשילוב מאושר עם תותים מתוקים. אני זוכרת את סבתו של האיש מכינה מזה קומפוט ולכן ברור לי שיש את זה בארץ, אבל חברה שלי מתעקשת שלא. בהמשך הויכוח היא אומרת לי: " צ'חלה, אני לא חדשה כאן בנוף ואני אומרת לך אין!". מישהו כאן עצבני ולמרות זאת אני מאמינה שבטח אפשר למצוא את זה בעונה בשוק. אם זכרוני אינו מטעה אותי- קוראים לזה 'רוברבה'. ומחר אני הולכת לחטוף ממנה בראש.

בכל מקרה, אני רוכשת לי את המקלות האדומים ובבית מתדיינת עם עצמי באפשרויות. האפשרות הטבעית ביותר היא פאי אבל אין לי זמן ואין לי כוח. האיש נסע לשישה ימים ואני ב'מוד' חסכוני. אני מחליטה על ריבה וכמחווה לסבתא, משאירה אותה על הצד ה'קומפוטי' שלה ולא מבשלת אותה עד הסוף. כמה טעים!

הגבעולים האדומים מתפרקים בבישול לסיבים רכים ולאדום הזה טעם חמצמץ ומתוק, שמזכיר לי קצת ליפתן של פירות קיץ. וזה מזכיר לי את המעדניה היוונית שברחוב Sullivan במנהטן, ליד המאפיה- שם אפשר לקבל קערית קטנה ובה יוגורט יווני סמיך ועליו פירות מבושלים בסוכר.
אז הנה- גם לי יש!
ריבת- ליפתן של רוברב ותותים
ניתן להגיש כקינוח קל בתוספת קצפת. אפשר להוסיף טיפה או שתיים של מי ורדים ופיסטוקים.
600 גר. רוברב חתוך למקלות של ס"מ
100 גר.תותים נקיים וחתוכים קטן
1/3 כוס סוכר
2 כפות סוכר חום
1/3 כוס מים
1/3 תרמיל וניל חצוי לאורכו
מעבירים הכל בסיר קטן ומביאים לרתיחה. מבשלים על אש נמוכה, תוך בעבוע עדין, עד שמסמיך. בערך 30 דקות. מוציאים את תרמיל הוניל נונתנים לו להתקרר כמה דקות. מגרדים את תוכנו הגרגרי עם גב הסכין ומעבירים לסיר. מערבבים. מצננים ושומרים במקרר.
אפשר גם לשמור כמו ריבה בצנצנת מעוקרת.
נ.ב. אני רושמת לי לנסות להכין מזה איזושהיא עוגה.
נ.ב. 2. מ. שהיא עז הרים ידועה, טוענת שרוברב גדל בארץ כצמח בר בשם: ריבס. אהה!
אפשר להכין מזה cobbler עם תותים, קטלני.
http://smittenkitchen.com/2007/05/crumbling-crisp-convictions/
בארץ מקלות הריבס נראים יותר כמו סלרי, ירקרקים עם שוליים ורודים. מעולם לא עשיתי בו שימוש (אולי הפעם..?)
אהבתי את המתכון, ואת העובדה שאינו "טובע" בסוכר.
והתמונות מרהיבות..
יערה
בשווקים קוראים לזה גם רברבר ואצלנו בבית קוראים לזה בכלל רבבה.
כשזה כמו שצריך כיף לטבול את המקלות בסוכר ולכרסם ככה.
ממממ יאם! על שולחן האוכל שלנו תמיד יש צנצנת ריבת רברב ותותים (אבל שלנו קנויה). ניסיתי למצוא רמז לאי מייל שלך באתר ולא מצאתי, אני רוצה לשלוח לך את המתכון של הבראוניז המהממים. את יכולה לשלוח לי אי מייל? michalica ב walla נקודה co il
תודה לאלה וליערה על האינפורמציה ועל ההוכחה שיש חיה כזאת…
ולניר תודה על המתכון. אני יודעת שהבלוג הזה מאד נחשב ומשום מה לא מצליחה להתחבר אליו…ואגב, שמת לב שסידרתי לך RSS ?! לא שאני יודעת מה זה .
מיכל, בראוניז מהממים?
אפשר גם? 🙂
לניר: בטח, כתוב למייל.
סוף סוף RSS! הידד!
בטח שיש את זה בארץ… בסופר על המדף של היותר אקזוטיים.
אבל צדק מי שכתב שבארץ הוא נראה יותר ירוק סלרי-סטייל עם אדמומיות מסויימת. איזה כייף שמצאתי אותך בדיוק כשחיפשתי מתכון!
כמו כן אני נרשמת לRSS. תמונות מהממות עושות לי את זה.