אי אפשר לדבר על עולם הקולינריה האמריקאי מבלי להעלות את שמה של רות' ריישל, מי שהייתה מבקרת המסעדות הכי תוססת ומתסיסה של עיתון ה'ניו יורק טיימס', שהעזה לתת דירוגי שניים ושלושה כוכבים למסעדות סיניות בשנים בהן האוכל הצרפתי שלט בנוף המסעדנות העילית ולאוכל הסיני עדיין לא ניתן הכבוד הראוי, שהצליחה לשנות את חוקי המשחק. טונות של כבוד יש לי אל האישה הזו, שהתחילה מלמטה ובנתה את עצמה לאחת הנשים החזקות בתחום.
בנוסף להיותה עורכת מגזין האוכל המוערך Gourmet במשך כמעט כעשור, היא גם הספיקה לכתוב כמה וכמה ספרים בינהם שלושה ספרי אוטוביוגרפיה שהם שמחה גדולה לאוהבי הג'אנר זכרונות ואוכל. סביר להניח שלא תורגמו לעברית אבל אם אתם מוכנים לגרסת השיקסע, התענוג מובטח. ב- Garlic and Sapphires למשל, היא מתארת את חייה כמבקרת המסעדות החשובה והחזקה ביותר באמריקה, על שלל קורותיה, פאותיה ותחפושותיה. מרתק, משעשע ובעיקר נותן הבנה על עוצמת הכוח וההשפעה שיש לבעל התפקיד הזה על תעשיית האוכל הניו-יורקית.
ממש לא מזמן גיליתי את הסדרה המאלפת שלה: Gourmet's Advantures with Ruth , בה היא מבקרת בבתי-ספר לבישול קטנים ואינטימיים ברחבי העולם. הנה דרך מעולה לשוטט בעולם מבלי לזוז מהכורסא, לראות צבעים ואנשים ומאכלים לא לגמרי מוכרים או סתם כך להעביר את הזמן שנותר עד ל- MadMen הבא. שוה צפיה, מרחיב ומרעיב. כדאי לצפות על בטן מלאה למרות שגם זה לא ממש עוזר.
מהפרק על ונציה, הכנתי פלפלים בבלסמי- שכמה שהם פשוטים להכנה ככה הם מפתיעים בטעם המורכב שלהם. טעים טעים טעים.
ף
ף
פפרונטה- סלט פלפלים
אוכלים פושר או קר. אצלי היה פושר מעל לחם קלוי, זילוף שמן-זית ופטרוזיליה קצוצה. שאריות נכנסו לסלט של קינואה.
וכן, צריך בלסמי טוב– מתקתק וסמיך.
6 פלפלים צבעוניים גדולים
2 בצלים בינוניים
1/4 כוס שמן זית
2 כפות בלסמי משובח
מלח ופלפל שחור טרי
מנקים את הפלפלים ופורסים לפסי אורך דקים. את הבצלים פורסים לרצועות. מעבירים את הפלפלים והבצלים הפרוסים למחבת רחבה עם שמן הזית, מלח ופלפל ומטגנים- מאדים כ-40 דקות (בתחילה בחום גבוה ורק אחר-כך מכוסה על להבה נמוכה) עד שהכל מתרכך ומזהיב. מערבבים מדי פעם.
כשמוכן- מוסיפים את הבלסמי ובודקים תיבול.
עוד ברוסקטות ב'ביסים': שעועית ועשבים עלי סלק
.jpg)
.jpg)
ביסים 
נהדר, כמה פשוט כך נהדר.
יס.
שלום הלה ,
אני מתפעלת שוב ושוב מהבלוג הנפלא שלך ועוקבת אחרי האוצרות שאת מציגה בהנאה רבה, לומדת ממך רבות.
האם יש אפשרות שתביאי מתכונים ללחם נבטים, או לחם מונבט? זה משהו שקשה למצוא לו מתכונים וכלכך טעים ובריא… עם הידע והיצירתיות שלך בטוח נוכל ללמוד!
תודה רבה,
סיו
תודות רבות!
לחם מונבט זה לא אחת מהנאות החיים שלי- אבל מי יודע, אולי…
בנתיים יש לחם אחר:)
הכי פשוט,הכי טעים. יאמי!
🙂 תנסי תגידי
רק רציתי להגיד לך ש"שום וספירים" דווקא כן תורגם לעברית. קראתי אותו לפני כמה חודשים ולמרות שבגדול אני מסכימה איתך, קשה להבין את החדשנות שבכתיבה שלה ביחס לפופולריות הנוכחית של מסעדות סיניות/יפניות שצצות תחת כל עץ רענן.
הספר אבל מתאים לדעתי באמת לחובבי אוכל. מי שלא מתחבר לזה לדעתי ישתעמם מהביקורות המפורטות, שלא לומר מהמתכונים…
צריך לזכור שבתקופה שהיא כתבה את הביקורות האלו, לא היו מסעדות סיניות/יפניות תחת כל עץ רענן, או לפחות היו אך לא נחשבו למשהו איכותי
צודק לגמרי. קצת קשה לזכור שלפניה היו רק סיניות בחמישה $!
אולי החיבור שלי לעיר וההכרות עם המסעדות המדוברות עשו את זה
עדיין קריאה טובה
"שום וספירים" לשמחתי תורגם לעברית והוא שוכן אחר כבוד בין ספרי האוכל שלנו . אחרים כמובן שלא תורגמו אבל אחפש אותם באוקטובר בניו יורק.
הפפרונטה הזו נראית נהדר.
אוללה- וזה מאיטלקיה אמיתית
דנה שאלה על המלצה לבלסמי- התוכלי לעזור?!
אוקטובר בניו- יורק. אח.. את בסדר את
יש לי בלסמי דליל ובד"כ כל דבר שאני עושה עם בלסמי לא יוצא משהו. מישהו יכול להמליץ לי על בלסמי טוב בארץ?
זה מה שקורה בדר"כ עם אלו הפושטים מהסופר. אם תכנסי למעדניה כלשהי ותבקשי המלצה- אני בטוחה שיעזרו היטב. יעלה כפול אבל יתן תמורה הרבה מעבר וגם- מעט ממנו יעשה הרבה.
כבר כתבו אבל גם אני אוסיף- קראתי את "שום וספירים" והוא נהדר בעיני לא בגלל הדיבורים על אוכל( שהם נפלאים כשלעצמם) אלא דווקא בגלל הנימה האישית שמלווה אותו ושמספרת באמת איך היא כבשה את מקומה והגיעה להיות מי שהיא. ומכיון שבספטמבר אני בניו יורק אני אשמח לחפש את הספרים האחרים שלה. תודה על ההמלצה.
איזה כיף לך- תהני!
אז מה, בסתיו כולם בניו יורק?:) והנה הקישור ל"שום וספירים" בגירסתו העברית, כפי שתורגם (היטב!) על ידי עדי יותם, כדי שגם מי שבספטמבר-אוקטובר יבלה מ-ק-ס-י-מ-ו-ם בסחנה, יוכל ליהנות:)
הלו הלו- אוקיי סחנה אבל איפה הקישור??
סליחה, סליחה. הנה הקישור:
http://www.booknetshop.co.il/prodtxt.asp?id=39463
טעים מאד כסלט, אני משתמשת בו כ"רוטב" על פסטה עם גבינת ריקוטה מעל.
צודקת לגמרי לגמרי
הפוסט הזה היה ממש הצלה הבוקר
ונתן לי רעיון לניצול הפלפלים שחיכו במקרר.
אז תודה
ודיווח מצולם כאן – http://mitzicooking.blogspot.com/2010/07/blog-post_3867.html
הי הילה
טוב, את יודעת שאני לא חלק מדיון הפלפלים, אבל סחתין על הקישור לפרק של MADMEN. מאז שחזרנו תהיתי אם אצליח לראות את זה בארץ הקודש.
טובה אני אלייך
🙂
לגבי הבלסמי… בטיב טעם, אין לי מושג איך קוראים לו אבל בקבוק ארוך מאוד וסביבות שמונים שקל, הוא בסדר גמור. ככלל, בבלסמי היקרים שנוסו בארץ היו שווים כל שקל ( גם אם זו הייתה עלות של cc בודד… 🙂
כמו שכתבת. פשוט ומפתיע כמה שטעים. או כמו שהסבא שלנו ז"ל נהג לאמר: גאוני ( גימל בקמץ).
וזה למרות שקימצתי קצת בבלסמי, כי שלי לא מהמשובחים מאוד, ולא יכולתי להתאפק והוספתי מעט שום כתוש.
וכמובן פושר. ככה הטעם בשיאו.