קטגוריה: מרק

מרק הנבטוטים של מיכל


מרק הנבטוטים של מיכל     4-6 מנות

בלי הרבה דיבורים הפעם, ורק כי מיכל אמרה שיצא לה מעולה. הכנתי ונפלתי בקסמו כבר כמה וכמה פעמים.

לאלו מבינכם שרואים ושומעים מונבטים כל הזמן אבל לא ממש יודעים איך לאכול את זה וגם לאלו שיודעים ומכירים ואוהבים חורפיות לשמה ומעט בריאות מדושנת- מרק  משביע, עשיר, חמצמץ בעדינות ומחמם היטב ימים קרירים כמו אלו. שימו לב לזמן הבישול הארוך, זה לא מרק בזריז.

לנבטוטים– הוראות ניבטוט  עצמי תמצאו בתגובות שמתחת והוראות קניה- בכל סופר וחנות טבע

1 בצל – קצוץ דק

מעט שמן זית

2 עגבניות גדולות – מגוררות ללא קליפתן

3/4 כפית כורכום

3/4 כפית פפריקה

כ- 500 גר' בשר- שפונדרה עם העצם ואפשר מעורב עם נתח עוף ללא עור

300 גר' נבטוטים מעורבים

1/4 כוס עדשים כהות

2 גזרים- קלופים וחתוכים לקוביות

1 תפו"א- קלוף וחתוך לקוביות

מלח ופלפל גרוס טרי

1 לימון

מתבלים את הבשר במלח ובפלפל ומשחימים במעט שמן זית בסיר רחב. מוציאים החוצה ומזהיבים את הבצל באותו סיר, עם מעט מלח וטיפונת של מים.

מוסיפים את העגבניות המגוררות, הכורכום והפפריקה ומבשלים תוך כדי ערבוב עד שכל הנוזלים מתאדים. מחזירים את הבשר לסיר ואיתו מוסיפים גם את כל שאר החברים: גזרים ותפו"א, נבטוטים ועדשים. מוזגים כ-7 כוסות מים, מביאים לרתיחה ומבשלים על אש בינונית תוך בעבוע נאה כשלוש שעות בערך. יש לנקות כמה פעמים את הקצף שנוצר בדפנות המרק. טועמים ומתקנים תיבול.

כשהכל רך ומריח לתפארת, סוחטים פנימה מיץ לימון טרי לפי הטעם ומגישים

36 תגובות

מתויק תחת בשר, ירקות, מרק, קיטניות

אלת הגשם ומרק האפונה

.

.

"נשבעת לך", אני מודיעה לו נחרצות בעודו שקוע בעיתון שפתיו מביעות תדהמה "שהבאנו את הגשם!". האיש, כל כולו ברווח הצר שבין אנסטסיה וכוס המים וג'ודי ניר-מוזס שמצאה לנכון לשחרר כמה פנינים של מופת לאילנה דיין, מיואש מכדי להתרגש מקצת גשם.

בניגוד אליו, קלולסית שכמותי מתרגשת נורא מהגשם.

בעיקר כשמלוה אותי תחושה חזקה שאני, אני עצמי, הבאתי אותו. אחרת איך תסבירו?? שנים של בצורת ויובש נוראי והנה, אני עושה עליה וטראח- יש גשם!

.

.

וכשהגשם דופק בחלון והבית חם ונעים אני נזכרת לי מיד במרק האפונה של מירי, זה שרשמתי את סודותיו כמה וכמה פעמים אבל אין לי שמץ של מושג היכן. ומאחר שחיפוש אחר מתכון למרק אינו עילה מוצדקת דיה בכדי להעיר מישהי באמצע הלילה ובגלל שאני זוכרת  שיש בו ריבוי של שורש סלרי, אני עושה כך:

.

.

מרק אפונה ושורשים     כ- 6 מנות

בזמן האחרון אני מוצאת שלוה גדולה בקיצוץ סיזיפי. המרק הזה הינו דוגמא נאה לכך. גם אם תקצצו גדול יותר יצא בסדר.

2 שורשי סלרי גדולים

1 שורש פטרוזיליה

1 בצל קטן

5 שיני שום גדולות

1 ס"מ שורש ג'ינג'ר

4 כפות שמן-זית

מלח ופלפל גרוס טרי

1/2  1 כוסות אפונה יבשה

7 כוסות מים

חזה אווז מעושן, נקניקיות מעושנות או קבנוס- בכמות מספקת

קולפים וקוצצים דק את השורשים, הבצל והשום. מגררים היטב את הג'ינג'ר. מעבירים לסיר רחב עם שמן הזית ומעט מלח ומאדים מכוסה על להבה נמוכה כ- 10-15 דקות עד שהכל רך מאד. מוסיפים את האפונה היבשה והמים, מתבלים ומביאים לרתיחה. מבשלים מכוסה למחצה על להבה נמוכה כשעה וחצי או עד שהאפונים נמסים מעצמם. בשלב הזה מחליטים על מרק חלק או גושישי ומרסקים בהתאם. אני ריסקתי כשליש מהמרק והתוצאה היהת עשירה אך לא מחיתית וחלקה.

את הנקנקיות/אווז או קבנוס חותכים לעיגולים או לקוביות קטנות ומזהיבים במעט שמן זית. מוסיפים למרק לאחר תום הבישול ומניחים לספיגת טעמים קלה.

.

47 תגובות

מתויק תחת טבעוני, ירקות, ישראל שלי, ללא גלוטן, מרק, קיטניות

אין כמו בבית (מרק שעועית ועצמות מח)

למרות שהדרכון שלי טוען לאזרחות ישראלית, כרטיס האשראי שלי טוען אחרת. מבחינתו אני תיירת המסוגלת למלא רק מחצית טנק דלק בכל פעם, כי ככה זה בישראל עם תיירים. מפה לשם, אין ביקור בתחנת דלק שאינו מתחיל ומסתיים במספר שאלות, בירורים, דיונים ועל הדרך גם קבלת כמה עצות. בחינם.

בפעם האחרונה היה זה 'אבישי החתיך' (כך נכתב בצג השם שלו) שתהה בקול מהיכן אני ומיד נידב לי ממשנתו- אין מקום כמו פה, אמר לי בעודי מחכה, אין כמו בארץ. אחר כך שמעתי איך נסע ללונדון לא מזמן ואחרי יומיים חטף את הג'ננה למה ששקט ומסודר שם יותר מדי ומשעמם שכולם עומדים בתור בסבלנות ולא נדחפים ואיך שכבר רצה לעוף משם, כי כמו שכבר אמר לי אין כמו בבית.

הוא צודק כמובן כי באמת אין כמו בבית. והבית הוא פה גם אם לפעמים נדמה שהוא שם. גם אם לפעמים הוא באמת באמת שם.

כי רק פה אני הולכת ברחוב של יום שישי וריחות הבישולים לקראת שבת עולים ומזדחלים ברכות מחלונות הבתים. מאחד מהם מרק שעועית, או לפחות כך נדמה לי, שמריץ אותי כמובן למטבח למרק שעועית משלי.

וכן, אין כמו בבית. גם אם לפעמים זה לא כל כך פשוט כמו שמסכם את זה בשניותיים אבישי החתיך

.

.

ומאחר והצטברו לי מספר התנצלויות, הנה הן:

* אני מתנצלת על פרקי הזמן הארוכים כל כך שבין לבין, תאמינו לי שלא שכחתי. מה פתאום שכחתי?! אני כל הזמן כותבת לכם בראש שלי (זה מן הרגל כזה), רק שזה לא מגיע לשום מקום כי קצת שקעתי בעבודה על הספר והרבה בהסחות החיים שבארץ ורבות הן. זה ישתנה בהקדם, אני מבטיחה.

* אני מתנצלת בפני אלו שכותבים לי למייל האישי ולא מקבלים תשובה. המיילים האלו נבלעים בים האחרים ולכן אני שוב מזכירה למי שרוצה שאלה לתשובה או סתם להגג, לכתוב את זה בבלוג עצמו. שימו לב שכאשר אתם מחזירים מייל לביסים שקיבלתם אוטומטית, הוא לא מגיע לבלוג כי אם אלי אישית.

* אני מתנצלת על הצילום- איכשהו מרקי קטניות, שהם דבר כל כך מנחם ומפנק, הם הדבר הכי לא פוטוגני שיש. לא פוטוגני אבל טעים טעים.

/

 *     *     *   

מרק שעועית ועצמות מח

לקרוא לו מרק שעועית זה קצת מצחיק כי יש בו כמעט את כל מה שהיה לי בקרבת היד-  מדובר במרק סמיך ועשיר שמתבשל לאיטו כ- 3 שעות.

1 כוס שעועית יבשה- מושרת במים קרים ללילה

6 עצמות מח

2 עגבניות בשלות- מגוררות ללא קליפה

4 שיני שום כתושות

מלח ופלפל גרוס טרי

2 עלי דפנה

תבלינים:   1/4 כפית קינמון, 1 כפית פפריקה, 1/2 כפית סוכר, פלפל חריף גרוס לפי הטעם

1 רסק עגבניות קטן

2 גזרים גדולים- פרוסים

כ- 350 גר' דלעת חתוכה לקוביות

צרור קטן של פטרוזיליה- עלים בלבד- קצוצים

~2 ליטר מים

1/4 כוס עדשים שחורות

1/4 כוס גריסים

מוסיפים מעט שמן-זית לסיר רחב ומבשלים בו את העגבניות והשום תוך כדי ערבוב, כ- 5 דקות. מוסיפים את התבלינים ואת רסק העגבניות ומבשלים כ- 5 דקות נוספות.

מסננים את השעועית ממי ההשריה ומוסיפים אותה לסיר עם עצמות המח והמים. מביאים לרתיחה ומבשלים בבעבוע קל כשעה.  מנקים מדי פעם את הקצף שנוצר בדפנות הסיר ( לתהליך המבאס הזה קוראים קיפוי). בתום השעה מוסיפים: גזרים, קוביות דלעת, פטרוזיליה קצוצה, עדשים וגריסים, מביאים לרתיחה נוספת ומסירים שוב את הלכלוך והקצף שנאספו בדפנות הסיר. מבשלים תוך בעבוע עדין, מכוסה למחצה, כשעתיים או עד שהשעועית רכה והמרק מסמיך.  * במהלך הבישול, בערך לאחר כשעה, אני ממליצה להוציא כמחצית מתוכן המרק, למעוך מעט ולהחזיר לסיר-המהלך מעניק למרק מרקם סמיך ועשיר. טועמים ומתקנים תיבול במידת הצורך.

37 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, בשר, ירקות, ישראל שלי, מרק, קיטניות

קישואים גינה ומזג אויר (סלט קישואים טריים ומרק)

 .
.

את הגינה ששתלנו החליט מזג האויר לשגע. מזג האויר הזה, יש לו משחק כזה של שיגועים ובכל פעם שנדמה לך שהבנת את החוקים, הוא ממציא אותם מחדש. הנה- סוף יוני והעגבניות אפילו לא התחילו להראות סימני פריחה, הגזרים תקועים עמוק באדמה בתנוחה עוברית והפסיפלורה, מצמיחה עלים ירוקים ללא אף פרי כי קר לה.

.

.

מזל שיש קישואים, כי אלו גדלים למרות כל השיגועים.

וכשהגינה שלך אוהבת קישואים- את שותלת בה קישואים, קוטפת קישואים ומבשלת קישואים

בסוף, את אפילו לומדת לאהוב קישואים.

.



.

סלט קישואים טריים ונענע

את הסלט הזה מכינים מקישואים קטנים, מוצקים ומאד טריים. הוא יכול להכיל הכל ויכול להיות  מינימליסטי עד מאד-  שמן-זית, מיץ לימון, מלח פלפל

.

.

פורסים את הקישואים בעזרת קולפן ירקות לפסים דקיקים. את הסוף שלא מצליח אוכלים.

מעבירים לקערה ומוסיפים: חופן ארוגולה, נענע קצוצה, מעט צ'ילי טרי קצוץ דק, מיץ לימון וקצת גרירה, מלח פלפל ושמן-זית . מערבבים היטב עם הידיים. מעבירים לצלחת. זורים מעל צנוברים קלויים, מגלפים מעט פרמז'ן עם קולפן ואוכלים מיד.

*  *  *  *  *

מרק קישואים וגבינת עזים

מרק בהשראת אחותי ואחת משיחות הטלפון 'המקצועיות' שלנו. למרות ולמרות ולמרות- הוא ממש טעים!  מרק של פיג'מה ונחמות

.

.

1 בצל סגול גדול- חתוך גס

1 כרישה קצוצה גס

1 שן שום

2 כפות שמן-זית

4-5 קישואים בקליפתם- חתוכים לעיגולים (~ 1/2 ק"ג)

מלח ופלפל גרוס טרי

1/4 כוס יין לבן

מים  לכדי כיסוי

1-2 ענפי תימין

1/2 כוס אפונה ירוקה (קפואה זה יופי!)

60 גר' גבינת עזים רכה

מאדים בצל, כרישה ושום בשמן זית, מעט מלח וטיפונת מים. מערבבים מדי פעם. כשזהוב, מוסיפים את הקישואים והתימין, מערבבים ומבשלים עוד כמה דקות. מוסיפים את היין ומצמצמים על להבה גבוהה, עד שכמעט כולו מתאדה. מוסיפים מים רק לכדי כיסוי, מתבלים, מביאים לרתיחה ומבשלים עד שהקישואים רכים מאד. מסירים מהאש, מוסיפים את האפונה, מכסם ונותנים לעמוד כחמש דקות. מרסקים . מוסיפים את הגבינה ומחכים כמה דקות עד שתימס. מערבבים, בודקים תיבול ומתקנים.

מגישים עם מעט שמן זית ופלפל גרוס.

טעים גם קר.

22 תגובות

מתויק תחת גינה, ירקות, ללא גלוטן, מרק, סלט

שומר יום א' (אנטיפסטי ומרק)

.

.

ימי ראשון הפכו לימי לימוד עברית- נוסעים, מורידים, מחכים, מחליפים ומחכים שוב. המורה אפרת מדווחת התקדמויות ונותנת מתנות קטנות (אמא, נכון שהיא כזו של ילדים?!) ומשם יכול להתחיל היום.

הפעם, בזמן שאנחנו מחכים, הבנים ואני פורקים סקוטרים ומנווטים לשוק האיכרים הקרוב. הם מוצאים בליטה במדרכה והופכים אותה לראמפה מענגת של קפיצות שיכולות להגמר באסון. אחר-כך,  הם עוצרים ליד אח ואחות בפתח ביתם מוכרים לימונדה, שזה המון סוכר וקצת לימון וזה נ ו ר א טעים. יום חם, בדיוק מתאים ללימונדה ואמא של הילדים יוצאת מהבית לראות מי בא- יש לה מבטא חזק  שמסגיר, קוראים לה שטפני והיא מגרמניה. ואת? היא שואלת, מישראל.  יש שניה של שתיקה באויר, מסוג השניות האלו שחולפות כהרף אבל קיימות לנצח.  אני, כמה שאני מתאמצת, לא מצליחה לגרש לגמרי את החישובים של מה עשה סבה בשנים ההן. מה עשה אבי.

אבל הבנים כבר שוב מתגלצ'ים על הבלוטה של המדרכה.

אני משאירה את שטפני וילדיה ואת הלימונדה, יום השואה בפתח, והולכת.

.


.

בשוק אני מגלה שיש לי רק שטר אחד בכיס ולכן צריך לבחור בקפידה. אני קונה ביצים מקסימות בעלות קליפה דקה בצבעים שונים וחלמון כתום, סלסלה של תותים אדומים אדומים, שקית של אפונים שאוכלים כמו ממתקים ושומר. אני מתארת לעצמי שרבים ירימו גבה על סדר העדיפויות הזה שלי אבל אני נורא אוהבת שומר וקל מאד לשמח אותי בו. אם צולים אותו בתנור עם מעט מלח ושמן זית, הוא מתקרמל ומעגל טעמים. אם הוא טרי במיוחד, פורסים  אותו דק דק  ומתבלים בשמן-זית, מלח והרבה לימון או מוסיפים לסלטים ואז מקבלים את הקראנצ'יות הממכרת שלו ואת הטעם האניסי הנפלא שהוא אוגר בתוכו.

.

.

הסיפורים על השומר של אבא של תומי הזכירו לי את המתכון הזה, שהולך איתי מימי התיכון. הוא שייך לעדה קרדו- בשלנית נפלאה ואמא של יעל, חברת הילדות האולטימטיבית שלי.  אפשר לומר שגדלתי עליו.

.

שומר בשום ולימון    

דרך נפלאה להכין שומר- שגם כאלו שהם לא אוהדים, אוהבים.

טוב לו לשומר להיות רך רך ולכן חותכים אחיד ככל שניתן- בכדי שיתבשל באופן שוה.

1 שומר גדול מאד או 2 קטנים

2-3 שיני שום כתושות

שמן-זית

כ- 1 לימון – כל לימון וחמיצותו, תוסיפו לפי הטעם

מלח ופלפל גרוס טרי

מעט שוונצים של השומר- ללמעלה

חותכים את בסיס השומר הקשה ואת החלק שבו מתחילים הגבעולים. שומרים קצת עלעלים ירוקים. חוצים את השומרים ופורסים לפרוסות אלכסוניות שיוצאות מהגזע- בכדי שהפרוסות ישארו מחוברות בבסיסן.

מחממים את השמן במחבת רחבה שתוכל להכיל את השומר בשכבה אחת ומשחימים מכוסה על להבה גבוהה (ניתן להוסיף שלוק מים בעת הצורך). שלב ההשחמה אינו הכרחי אבל אוכל שחום יפה יותר, זו עובדה. לאחר שגם הצד השני משחים מעט, מוסיפים את השום וסוחטים מעל לימון ומעט מים. מנמיכים את הלהבה ומבשלים לאט עד שהנוזלים מתאדים והשומר  רך למופת. מתקנים תיבול של מלח ופלפל. מוסיפים מעט מעלעליו של השומר.

השומר אמור להיות רך מאד, עד לכדי מסיס. לא בטוח שיש מילה כזו אבל רצוי שתהיה.

אוכלים חם, פושר או קר- הכל טעים!

.

.

את המרק הזה יצא לי להכין לפני הרבה שנים והוא היה נפלא. עכשיו הכנתי שוב והוא יצא רק נחמד. אופס. אחרי כמה שינויים שלי, הוא עדיין רק נחמד אבל גם רענן וסימפטי. הוא לכאלו שאוהבים מרקים קלילים ושאוהבים שומר.

מרק שומר, גזר ומיץ תפוזים    אמנדה הסר

הורדתי מהגזר, העלתי בשומר, גרעתי מהשמנת והחלפתי לקרם פרש, שאינו מפרק בחום. מרק סימפטי וקצת אחר.

2 שומרים גדולים

2 כפות שמן-זית

3 גזרים גדולים

2 שיני שום גדולות- קצוצות

4 כוסות מים

1/2 כוס מיץ תפוזים טרי

1 כף נדיבה קרם פרש

מלח ופלפל גרוס טרי

את השומר מנקים מבסיסו הקשה ומענפיו ופורסים דק. מאדים באיטיות בסיר עם שמן ומעט מלח. בינתיים, מקלפים את הגזרים ופורסים. מוסיפים לסיר בחברת השום, נותנים ערבוב, מתבלים שוב. מוסיפים את המים, מביאים לרתיחה ומבשלים בבעבוע עדין עד שהגזר רך למשעי כ- 30 דקות.

עכשיו לוקחים החלטה כמה חלק רוצים את זה- אפשר למעוך גס עם מועך תפוחי אדמה ואפשר לרסק בבלנדר. אני אוהבת את שלב הביניים, ריסוק שמשאיר חתיכות קטנות. מחזירים לסיר ומתבלים בהרבה מלח. מוסיפים את מיץ התפוזים ואת הקרם-פרש. מוסיפים מעט מעלעלי השומר הקטנים.

אוכלים חם, פושר ואפילו קר מהמקרר.

.

 וגם- סלט שומר

..

14 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, ברקלי שלי, ירקות, ללא גלוטן, מרק, סלט

מרק בצל

  

 

מרק בצל הוא אחד הדברים האהובים ביותר בעולמו הקולינרי של איש הבית, מאז ולמתמיד.

מסוג הדברים האלו שברגע שהעין קולטת בתפריט המסעדה, שם בדיוק ברגע הזה ממש, נפתרות כל ההתלבטויות. הפעם האחרונה בה הכנתי לו מרק בצל, היה יום לפני שהתגייס ולא אלאה אתכם בחישובים מתמטיים סבוכים, סמכו עלי- חלפו ה ר ב ה שנים. הכנתי לו אז פיקניק לעת ערב באיזו חורשה, שכלל תרמוס ובתוכו מרק בצל ואת עוגת הביסקויטים שאהב. אני זוכרת קופסאות קטנות עם גבינה צהובה מגוררת וקרוטונים- כי ככה היה אופנתי אז לאכול מרק בצל. למרות שאין לי מושג איך הכנתי אותו, סבירות גבוהה היא שהיתה שם נוכחות מסיבית של איזושהי אבקה, כיאה לשנים ההן.

ל

ע 

זה כבר כמה חודשים שאני קופצת במחשבות בין רעיון אחד לשני ומתכננת להכין לו מרק בצל. משובח

 

 

בסוף זה קורה אחרי יממה בסיאטל, בה אנחנו אוכלים מרק בצל מושלם בביסטרו צרפתי קטן, שמצליח לעורר רגשות עזים לקערית חומה ומהבילה שכזו. מרק בצל שוה- מלא בטעמים, סמיך מעט ואלכוהולי במידה. משביע. את הטוסטים שלי אני אוהבת קראנצ'יים וחרדליים ולכן הם לצד המרק ולא בתוכו.  עניין של טעם וכמובן שנתון לשיקול דעתו של המכין.

אין לו הרבה סודות, למרק הבצל הזה, מלבד אחד חשוב ומרכזי- צריך להשחים את הבצל  ל א ט  ובסבלנות, בכדי להוציא ממנו את כל הסוכרים הטבעיים האגורים בו ולרכז את טעמו. וצריך לאהוב אותו. את השאר הוא כבר יעשה לבדו.

ל

 

הזמן, כך מסתבר,  עושה לו רק טוב. אחרי יומיים במקרר הוא משביח, מעגל טעמים ומסמיך עוד קצת- לכן כה כדאי להכפיל כמויות!

 ך

הרבה הרבה יותר טעים מאיך שהוא נראה

 

 מרק בצל מענג         4 מנות

מרק שהוא ארוחה- עם טוסטים זהובים של חרדל וגבינה. יין. קינוח.

1/2  1 ק"ג בצל- רגיל וסגול

2 כפות חמאה

2 כפות שמן-זית

3 כפות גדושות קמח

1 כף ברנדי

1 כוס יין לבן יבש

2 גבעולי אורגנו טריים

1 כף סוכר חום * אם וכאשר יש צורך!

1 ליטר מרק עוף

מלח ופלפל גרוס טרי

השחמת הבצל יכולה לקחת חמישים דקות ויכולה לקחת אף שעתיים- תלוי בחוזק הלהבה ותלוי בכמה דברים עושים במקביל. הכי מעולה זה לשים על האש גם סיר מרק עוף גדול מימדים, רווח כפול. מתחילים להשחים את הבצל עם חמאה, שמן ומעט מלח על להבה גבוהה בסיר מכוסה. כשהבצל מתחיל לקבל צבע, מנמיכים את הלהבה וממשיכים בבישול ממוקד ואיטי. ניתן להוסיף שלוק קטן של מים בהמלך השחמת הבצל אם נראה שיש צורך. הכי יעיל, במקרה שנראה כאילו העסק עומד להשרף, זה פשוט לכבות את האש ולתת לבצל לשבת בסיר הסגור ו'להלחית' נוזלים. אחר-כך ממשיכים בבישול. כשנדמה לכם שהבצל ממש כהה ומוכן- תמשיכו עוד קצת. אתם רוצים בצל חום חום כמו חמין. זה הסוד. משם ממשיכים-

מוסיפים את הקמח ומערבבים היטב תוך כדי בישול. מוסיפים את הברנדי ומצמצמים כדקה. מוסיפים את היין הלבן ומצמצמים אותו מספר דקות, עד שאין הרבה נוזלים. מוסיפים את ענפי האורגנו ומרק העוך ומתבלים. מביאים לרתיחה ומבשלים כשעה. מתבלים בסוכר באם יש צורך (תלוי בחוזק מתיקות הבצל ובטעמכם האישי).

טועמים שוב ומתקנים תיבול של מלח ופלפל.

לטוסטים: מורחים פרוסות באגט או לחם אחר בחרדל גרגרים שלמים (אפשר גם בלי) ומפזרים מעל גבינה שאוהבים. קולים בתנור עד שהגבינה נמסה ושולי הלחם קראנצ'יים לתפארת.

64 תגובות

מתויק תחת ארוחה בסיר, ירקות, מרק

יומני היקר – מרק פטריות

 *

יומני היקר,

היום ביוגה חשבתי כל הזמן על בישול. אני לא יודעת אם זה טוב לצ'אקרות אבל המחשבות נדדו להן כל הזמן וכמה שלא ניסיתי להתרכז- זה לא עבד. בבית גיליתי שהקטקט הדביק את הציורים שלו לקיר, לא בשיטות המקובלות עם דבק נייר, אלא בדרך מקורית ועיקשת יותר בעזרת דבק רגיל. לקח לי רבע שעה לנקות. אולי זה בגלל שהצ'אקרות היו סתומות.

יש לי אחלה חומרים לבלוג- תמונות שאני אוהבת משוק הפשפשים וכמה מתכונים מצולמים- אבל איכשהו זה לא מרגיש נכון. קר פה וגשום ומרק זה הדבר הנכון. מינונים, כך אני מגלה יותר ויותר, הם דבר יקר ערך. מינונים נכונים. בכל דבר שעושים, לא רק באוכל.

קניתי פטריות- השתדלתי לאסוף רק את אלו שקלות להשגה בישראל למרות שיש כאן סוגים מדהימים בתקופה הזו. מרק פטריות, טוב כשיהיה, יוצא תמיד חום ולא מאד מגרה ויזואלית, מרק לאור נרות. השקעתי בו את הנשמה, בחיי.  קיארה טעמה, עצמה עיניים ואמרה בקול רך: ' הו.. בליסימו!' אחר כך היא פתחה אותן, הסתכלה עלי במבט מרוכז ואמרה: ' הילה (כמו גילה),  זה המתכון הכי טוב שלך עד כה!'… נו באמת. ואז, בדיוק כשהתחלתי לחשוב שהיא משוחדת כי היא מתה על פטריות וקצת משוגעת כי היא אמרה את זה כבר יותר מדי פעמים על יותר מדי דברים, היא אמרה: 'מממ.. שמת כרישה! אני מרגישה את המתיקות שלה!'  דאאאי. הבחורה הזו היא מכשפת אמיתית ויש לה חיך מופלא והיא מצליחה להפתיע אותי שוב ושוב, בכל פעם מחדש.

המרק הזה הוא מרק מושקע והוא לאנשים שמאד אוהבים פטריות, לא סתם מחבבים. יש לו טעם עמוק, דומיננטי ועל הצבע כבר דיברנו. אבל אם אתם מהזן האוהב, הוא יכול להחזיק ארוחה טובה של ארבעה עם לחם רציני, חריץ גבינה טובה ויין.

נו, וכמובן נרות. תאורת חדר חקירות של השב"כ לא תחמיא כאן. במחשבה שניה, למי היא כן תחמיא?!

ף

ירדן, סוג של

ך

קרימיני– בייבי פורטובלו

מיקס מיובש- כשרוצים לחסוך על פורצ'יני

ך

 ניקוי פטריות– פטריה היא כמו ספוג ולכן לא שוטפים פטריות אלא אם רוצים סמטוט רטוב בסיר. כשקונים, מנסים למצוא את אלו הנקיות יחסית. אם הן נקיות, אל תספרו לאיש, אני לא טורחת לנקות בכלל. אם מדושנות פה ושם, מנגבים חתיכות גדולות עם נייר סופג ומעלימים עין מהקטנות. זה טוב לעיכול. או שלא.

ך

ך

מרק פטריות מושקע     4 מנות גדולות

2 כרישות ללא החלק הירוק הקשה- קצוצות

1/2 בצל- קצוץ

4 כפות שמן זית

3 שיני שום קצוצות

600 גר' קרימיני- בייבי פורטובלו

300 גר' פטריות שמפיניון

100 גר' פטריות ירדן

20 גר' תערובת פטריות מיובשות

1/4 כוס יין אדום או לבן

3-4 עלי מרוה קצוצים

מלח ופלפל גרוס טרי

1/3 פחית חלב קוקוס

חופן גדוש עלי פטרוזיליה- קצוצים דק

משרים את הפטריות המיובשות בכוס מים רותחים לעשרים דקות. סוחטים את הפטריות וקוצצים אותן. מסננים את מי ההשריה ושומרים.

בסיר רחב מאחדים את שמן-הזית עם הכרישה, הבצל, השום ומעט מלח.  מאדים על להבה נמוכה, מכוסה כ- 15 דקות. אם יש צורך, מוסיפים מעט מים במהלך האידוי.

בינתיים- מחממים מחבת גדולה ומוסיפים אליה את פטריות הקרימיני והשמפיניון, ללא תוספת שמן. צולים על להבה גבוהה ומערבבים מדי פעם. הפטריות ישחררו לקראת הסוף מעט נוזלים וישחימו. אחרי כ- 15 דקות, הפטריות צלויות ומבריקות. מוסיפים פטריות ירדן, מערבבים היטב מוסיפים את היין והמרוה. מצמצמים עד שכמעט ולא ניתן לראותו, מוסיפים כוס מים, מערבבים היטב ומעבירים לסיר.

מוסיפים לסיר גם את הפטריות המיובשות הקצוצות ונוזליהם, 1.5 כוסות מים נוספות, מלח ופלפל.

מבשלים מכוסה למחצה על להבה נמוכה, תוך בעבוע עדין, כארבעים דקות.

מוסיפים את חלב הקוקוס והפטרוזיליה הקצוצה, מביאים לרתיחה ומסירים מן האש. מרסקים לפי הרצון- אני אוהבת להשאיר חלק לא מרוסק.

טועמים ומתקנים תיבול. אם סמיך מדי- מוסיפים עוד מעט מים.

מגישים חם. אפשר עם מעט פרמזן ושמן- זית. אפשר עם לחם קלוי, מרוח בשן שום ושמן-זית.

ך

י

נ.ב.     יצא שלא ציינתי כאן את היומולדת העגול של האיש. זה היה כשהיינו בישראל. ומגיע לו, בחיי שמגיע- אז אני אקדיש לו שיר.  ולא אוסיף עוד מילות מרמלדה. את מה שצריך הוא כבר יודע. 

ך

לף

14 תגובות

מתויק תחת טבעוני, טרללה, ירקות, ללא גלוטן, מרק

מרק עדשים כתומות ודלעת

 

הנה לכם יום שאין לי דבר חדש לומר או ללהג בו, מלבד להודות לכם על התגובות מחממות הלבב שהשארתם כאן

ומתכון מרק שמוקדש לאורית שותפתי למסע החדש, שאחראית על התרגום, התכנות וכל הדברים הטכניים-שיווקיים האלו שאין לי שמץ של מושג בהם. אורית שעושה כמעט הכל הפוך ממני, שיודעת לחשב אוכל בנקודות, שאוהבת יוגה בסאונה (תשלמו לי אני לא הולכת), שמתה על מגזיני אופנה וכן, גם אוהבת מרקי עדשים- זה לך!

 

 

 מרק עדשים כתומות ודלעת      4 מנות

למרק הזה נדמה שהוא הודי- ז'תומרת, הוא יודע שהוא לא ממש הודי אבל אוהב להרגיש כמו. האפקט ההודי מתקבל אוטומטית משילוב עדשים כתומות, כוסברה וכמון- כאן כדאי לשים לב: כמון הוא תבלין דומיננטי ומשתנה מאד ברמת חוזק טעמו בהתאם לטריותו. לכן, ממליצה להתחיל עם מעט ממנו ולהוסיף בהמשך לפי הטעם.

1 בצל קצוץ דק

2 שיני שום גדולות קצוצות

4 כפות שמן-זית

200 גר'. דלורית קלופה ומגוררת על פומפיה

3/4 כוס עדשים כתומות- שטופות ומסוננות

2 גזרים גדולים- קלופים ופרוסים

עלי כוסברה- קצוצים- בערך כף

כ- 1/4 כפית כמון

מלח ופלפל טרי

6 כוסות מים

1/4 כפית ג'ינג'ר טרי מגורר דק

מחממים את שמן הזית בסיר ומוסיפים את הבצל הקצוץ והשום עם מעט מלח. מאדים קלות, תוך כדי ערבוב על אש קטנה, עד שרך ושקפקף. מוסיפים את הגזר והכוסברה, נותנים ערבוב ואחרי כמה דקות מוסיפים את העדשים, הדלעת המגוררת, הגזר והכמון ומערבבים היטב. אחרי כדקותיים מוסיפים את המים ומביאים לרתיחה. מתבלים במעט מלח ופלפל ומבשלים מכוסה למחצה, על אש קטנה- בינונית (בערך 40 דקות), עד שהעדשים מתפוררות לחלוטין וכל הירקות רכים. סמיכות המרק לשיקולכם. אני אוהבת אותו סמיך ונזידי.

חמש דקות לפני סיום, מוסיפים את הגי'נג'ר הטרי ומערבבים היטב.

ל

46 תגובות

מתויק תחת טבעוני, ירקות, ללא גלוטן, מרק, קיטניות

מרק גריסים ובשר

 

אל לו לאדם למהר ולצאת בהצהרות גורפות כי סבירות נאה היא שאיכשהו, מתישהו אחת או שתיים יתישנו, יאבדו או סתם יתקמטו להן במגירה שכוחה.  הנה, קחו לדוגמא את הצהרת ה'לא מתה על מרקים' שלי. מתה היא אולי מילה מעט חזקה לתאור הרגשות שלי למרקים בשנה האחרונה אבל אוהבת בהחלט כן. 

עת הפציע אויר סגרירי ראשון והנה הגיע מיד חשק למרק ולא סתם אחד, אלא כזה של סבתא. אין לי מושג אך סבתי הכינה מרק גריסים  אך יש בידי סיבות נאות להאמין שהוריאציה הזו שלי, לא הגיעה הישר מערבות רוסיה הקרירה. אי לכך לא אעז לתת לו את השם המכובד והגלותי 'קרופניק', אלא אסתפק ב "מרק גריסים ובשר שהצליח להביא לי שמחה מרובה שלושה ימים" והיה סמיך ומשביע, עם הטעם הארצי הזה של הגריסים ורעננות העשבים.

 k

 

מרק גריסים ובשר       4 מנות דשנות

4 כפות שמן-זית

400 גר' בשר בקר- חתוך לקוביות

מלח ופלפל גרוס טרי

1 בצל קצוץ

1 שן שום קצוצה

1/4 כפית אורגנו+ 1/4 כפית נענע יבשה

8 כוסות מים

1 עגבניה מגוררת

1/2 כוס גריסים 

2 כפות עדשים שחורות

8-10 פטריות שיטאקי ללא הרגל- פרוסות

בערך 300 גר' דלעת קלופה וחתוכה לקוביות קטנות

בערך 4 עלי בזיליקום קצוצים דק

1 ענף שמיר- עלעלים בלבד

שוטפים היטב את הגריסים ומסננים. מתבלים את קוביות הבשר במלח ופלפל. מחממים את השמן בסיר ומשחימים מעט את הבשר. מוסיפים את הבצל, השום והתבלינים ומטגנים יחד כמה דקות.  

מוסיפים את המים וגם את העגבניה המגוררת, הגריסים, העדשים והפטריות. מביאים לרתיחה, מכסים למחצה ומבשלים על אש קטנה תוך כדי בעבוע עדין, כשעה- שעה וחצי עד שהבשר כבר כמעט רך. מוסיפים את קוביות הדלעת וממשיכים לבשל עד אשר הבשר רך לגמרי.

מוסיפים את הבזיליקום, מכבים את הלהבה ונותנים למרק לנוח מעט מכוסה, בכדי שיסמיך ויהיה מאושר. טועמים ומתקנים תיבול. מגישים עם מעט שמיר טרי מעל.

ך

וכמובטח- סתיו

ל

ושיר אחד עם קול סתוי שבא טוב עם מרק גריסים 

 שבת

שלום

  ל

30 תגובות

מתויק תחת ארוחה בסיר, בשר, טרללה, ירקות, מרק, פינת הנוסטלגיה, קיטניות

יום במתנה וקניידלעך

 

 

צעיר אפרוחי הבית חוגג החודש  3 אביבים ובראש היה לי פוסט יומולדת אחר לגמרי. יש בערך משפט אחד בשפת היידיש כולה, שאני יודעת לומר כמעט נכון: 'מנש לאכט אונד גוט טראכט !'-  האדם מתכנן תכנונים והאלוהים צוחק לו. כמה נכון- היו תכנוני תכנונים ודברים להספיק היום אבל במקום חגיגת יומולדת בגן (טוב שאני דוחה הכל לרגע האחרון  ועדיין לא התחלתי עם העוגה), חתן השמחה התהדר בחום ונשאר בבית. 

 

 

 

פעם הייתי מתבלגנת אבל היום אני  מנסה להסתכל על זה כעל יום במתנה- בעיקר כשזו מסוג המחלות שמתרככות עם קצת כימיקלים בטעם של מסטיק. כמה שעות בפארק שמתחת לבית- מקום רגוע ויפיפה, שכמעט ולא יוצא לי לבקר כי תמיד יש דברים דחופים יותר. ראינו ברווזים ואפרוחים וצפורני חתול ומקלות של סבא וזרקנו אבנים לאגם ושיחקנו בחול. יום במתנה.

 

בבית השתלט  עלי הדחף הבלתי נשלט לסיר מרק עוף מרפא חולים וכשזה היה מוכן אך החולה עוד ישן, התפנתי לחפש את מתכון הקניידלעך האגדיים של בלנקה, אמא של אורי.  

אפשר לומר שפקעת המתיקות ושמחת החיים הזו, הצליח לצ'פר לא רק את אחיו שהוריד ארבעה עיגולים בדרך לכדורגל ואת אחותו שלגמה כמעט את כל הסיר, אלא גם אתכם..

(אהמ… אני מקוה ששמתם לב לשיחוק שבסגירת המעגל בין המתכון והמשפט שדפקתי כאן ביידיש)

 

 

 קניידלעך פולניים אמיתיים של בלנקה     בערך 16

  כשהם יוצאים מהסיר הם כריות קטנות ומענגות, אחר-כך כדרכם של אלו- הם מתקשים מעט. ותסלח לי בלנקה והאומה הפולנית על השינויים המינוריים- יוצא טעים גם בלי אבקת עוף.

1 כוס קמח מצה

1 כוס מים רותחים

2 כפות שמן זית (או רגיל)

1 כפית מלח

2 ביצים מקושקשות

אם רוצים לגוון – קצת פטרוזיליה ושמיר קצוצים, קמצוץ קינמון.

מערבבים את קמח המצה, השמן, המלח והמים הרותחים. נותנים להתקרר מעט. נהיה בטונדה- לא נבהלים! אנחנו הפולנים, מבחוץ אנחנו בטונדות אבל בפנים- הכל מרגרינה.

מעבדים את הביצה לתוך הבצק עם מזלג (כמות גדולה אפשר במיקסר)- עד שמתקבלת עיסה דביקה ורכה. נותנים לזה לנוח 15 דקות (אפשר גם יותר) מכוסה. בינתיים מרתיחים סיר עם מים. כשרותח, מוסיפים מלח וכמה עלי פטרוזיליה לטעם- יוצרים כדורים קטנים בידיים רטובות מעט (זה יתנפח קצת) ומבשלים כרבע שעה ברתיחה. 

מחממים כשצריך – במרק עצמו.

47 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, ברקלי שלי, חגים, יומולדת שמח!, מרק