יגידו לכם תרפיה, יגידו 'תנו לילדים', יגידו 'תעשו מול הטלויזיה' אבל ביננו, אלו הן סתם מילים כי לקלף פול זה מלחיץ. זה מלחיץ וזה איטי והילד שהתלהב מזה בהתחלה, משתעמם אחרי עשרה תרמילים והולך לשחק (אי אפשר שלא להבין אותו) ובכלל, מי שיכול לקלף פול מול הטלויזיה הוא בגדר גאון. אם אני לא מסתכלת טוב טוב על כל פול ופולה, חצי הולך לתקרה וחצי לרצפה.
קילוף פול לא מומלץ לנשים בהריון, אנשים בעלי מחלות לב או מחלות כרוניות אחרות, אנשים עסוקים, חרדתיים, דכאוניים ו/או אנשים שעבורם פול זה רק בסדר כזה.
אך בניגוד לאלו, אם אתם מהזן שפול טרי מרנין את נפשם ופיהם, ששמחים מהפלא הזה שהטבע מביא רק פעם בשנה ולעונה כה קצרה, שלא יכולים לעמוד בפני הפולים השמנמנים בירוק חיוור ובתולי שהופכים לירוק עז ורענן לאחר הבישול או כאלו שבטעות שתלו יותר מדי ממנו (לפעמים קצת קשה לדמיין איך שני עלים יהיו בסוף שיח) וכעת הוא משתלט על חייהם וגינתם והם נשבעים שזה לא יקרה שוב אבל בינתיים קסמו הירוק מהלך עליהם- אם אתם מאלו
אז הנה לכם מתכון!
סלט של פול טרי, נענע ופטה כ- 4 מנות
איפושהו בימי ניו יורק שלי הכנתי פול ירוק וצעיר כך אבל לא ממש בטוחה איפה ומתי. נענע ופול הם שילוב נהדר ושכיח ויחד עם הרבה לימון ותועפות של שמן-זית טוב אתם במקום הנכון.
שימו לב! בשביל לקבל 2 כוסות פולים צריך שקית ענקית של תרמילים, קחו בחשבון.
~2 כוסות פול טרי קלוף (הוראות קילוף ומריטת עצבים בהמשך)
שמן זית משובח בנדיבות אינקץ
חופן עלי נענע טריים
כ- 50 גרם גבינת פטה טובה
גרירה מלימון שלם+ מיץ מחציו
מלח ופלפל גרוס טרי
לאחר שמשחררים את הפול מתרמיליו, מבשלים את הפולים במים רותחים כשלוש דקות. מוציאים לקערה גדולה ובה מים קרים. לאחר שהפול התקרר, מסננים ומתחילים בקילוף הקליפה החיצונית. המים הרותחים יוצרים הפרדה בין הקליפה לפול ומקלים בקילוף. בסוף התהליך המתשיש מתקבלת קערית ובה פולים ירוקים ורעננים.
קוצצים דק את הנענע, מוסיפים את גרירת הלימון והמיץ, מתבלים במלח ופלפל ומזליפים בנדיבות משמן הזית. טועמים ומתקנים תיבול. הטעמים צריכים להיות עזים ובולטים.
מניחים בקערית יפה (בכל זאת עבדתם בפרך) שכבות של פול וגבינה מפוררת- ללא ערבוב, כך לא תמרח הגבינה על הכל.
מזליפים מעל עוד קצת שמן זית ומית לימון ואוכלים עם לחם טוב וטרי.
שכשהיא מגיעה, לא משנה כמה פעמים כבר ביליתן יחד בעבר, היא מכה אותך בתדהמה ביופיה
שבה את מוצאת את עצמך עוצרת מדי פעם בצד הכביש להעריץ מקרוב איזה עץ עוצר נשימה
ואחר כך חייבת לעצור במשתלה לראות אחד פעוט, שיהיה כזה עוד עשרים שנה
ותוהה רבע שעה איפה לעזאזל תוכלי למצוא לו מקום בגינה
ומתייאשת
וקונה עוד שתיל מרווה
העונה הזו שבה ריח היסמין מכה בערבים
שבה עץ ההדר קורא לכל הדבורים שבשכונה
שבה הנערונת ההסטרית, זו שחולקת איתך בית, זועקת מהחדר- יש כאן דבור!!!
העונה שבה קיטש הוא לגמרי לגיטימי
ורוד הוא הצבע השולטטטט
וסידור ארונות נראה לגמרי הגיוני
העונה שבה את דנה עם עצמך מה יותר מקסים הסתיו או האביב
ויודעת שאין לך תשובה
ושהשאלה היא לגמרי טפשית
* * *
קוקטייל וודקה ועשבים רעננים
.
במקום עוד עוגת פסח (רשימת ביסים מתוקים לחג מצורפת בתחתית)
קוקטייל רענן ואביבי –
שילוב של עשבים ירוקים ומרירות עדינה של אשכולית ווודקה
מכינים מראש את כל המרכיבים ומחברים יחד כשהאורחים באים
והופ, הפתעה נעימה ושונה מהרגיל
בדיוק מה שכולנו צריכים באביב הזה!
.
.
קוקטייל וודקה ועשבים רענניםתלוי במצב ובמצב הרוח, בערך 8 מנות
הקוקטיילים של יעל יפים ואציליים כמעט כמוה- מתנות קטנות ומושקעות, שנרקחו תוך מחשבה עדינה וכל לגימה מהם מביאה נחת.
את סירופ הסוכר ניתן להכין כמה ימים מראש (לפני התיבול ניתן גם להקפיאו) ואת הערבוב הסופי עם האלכוהול והקרח משאירים לרגע האחרון.
מאחר וקוקטייל הוא לגמרי טעם אישי וטעמיו מושפעים בקלות מעומק מרירות הפרי/ חוזקם של העשבים וסוג הוודקה- יש לשחק בעדינות באיזון שבין כמויות המתיקות והאלכוהול. מוסיפים מעט, מערבבים, טועמים ומחליטים ממה נחוץ עוד והאם בכלל.
יעל מכינה את הקוקטייל הזה עם סודה ואילו אני מעדיפה מי קרח. לשיקולכם.
סירופ סוכר:
3/4 כוס מים
3/4 כוס סוכר
עשבים:
חופן עלי נענע טריים
2 גבעולי עשב לימון (למון גראס)
חופן עלי לואיזה (ורבנה)
בסיר קטן, מביאים את המים והסוכר לרתיחה ומבשלים כדקה עד שהסוכר נמס לגמרי. בינתיים לוקחים את כל העלים ומועכים אותם היטב בכדי שיקל עליהם להוציא טעם בהמשך- אפשר לקצוץ גס ואפשר במכתש ועלי או על גבי צלחת עם גב כף גדולה. תהיו יצירתיים.
מוסיפים את העשבים לסירופ הסוכר, מביאים שוב לרתיחה ומכבים את האש. נותנים לתערובת להתקרר ומאכסנים במקרר לספיגת טעמים. אחרי כמה שעות/לילה או לפני השימוש- מסננים היטב ושומרים במקרר בצנצנת מכוסה.
~1 כוס וודקה באיכות טובה
מיץ מ- 5 אשכוליות עסיסיות (~ 750 מ"ל)
מי קרח/ מי סודה
קוביות קרח
עלי נענע/לואיזה קטנים ועדינים לקישוט
מערבבים יחד בקנקן או צנצנת גדולה: סירופ עשבים, וודקה, מיץ אשכוליות. מוסיפים מים או סודה לפי הטעם. מאזנים מתיקות ואלכוהול .
מגישים עם כמה קוביות קרח ועלי נענע או לואיזה קטנים.
המתכון הזה התחיל להתבשל בראשי בקיץ האחרון. זה היה כשהאחיין-האכלן-המרהיב שלי התאהב בכל ליבו באוכל הודי בעת שביקר כאן.
כשישבנו על הדשא בבריכה השכונתית עם מזלגות נעוצים בצ'יקן טיקה מסאלה, אורז ונאן (אחרי שלא עמדתי בתחנוניו בנסיעה לשם), החלטתי שאני חייבת למצוא תחליף ביתי ושפוי לתבשיל השמנתי והממכר הזה.
בסיס המתכון הוא חלב הקשיו והמשכו מסכת ניסויים עם תבלינים שונים בגרסאות צמחוניות ובשריות. זה אולי המתכון החדש ההכי משומש שאי פעם פירסמתי- הוא נוסה בחודשיים האחרונים בכמה בתים של חברות ותמיד גרף מחמאות ושמחה.
התוצאה היא לא פחות מנפלאה– בעבודה לא רבה מדי תקבלו רוטב עשיר וקרמי (שקשה להאמין שאין בו שמנת) שמוכן לקבל בשמחה סוגי תיבול שונים. משם, השמיים הם הגבול- ירקות, טופו, עוף. כל שילוב מביא שמחה אחרת.
עכשיו נותרה הבעיה של איך לקרוא לזה- במסעדה השכונתית, קוראים למנה הזו טיקה מסאלה. לא בטוחה שזה חוקי בהודו אז מתפשרת על 'טיקה מסאלה של גל'. שיחפשו אותי ההודים.
.
<.
טיקה מסאלה/קורמה של גל ~6 מנות
את הרוטב הבסיסי ניתן לתבל גם ממש פשוט באבקת קארי.
לגרסה הצמחונית יתאימו כמעט כל סוגי הירקות שיעלו בדעתכם. דרך פשוטה היא לבשלם ישירות ברוטב- זה לגמרי טעים אבל בלתי נמנע הוא שלב ההתפרקות.
דרך מושקעת מעט יותר היא לאדות אותם בנפרד או לטגן אותם במעט שמן לפני, להמשיך לבשל עם מעט מים עד שהם מוכנים ולהגיש יחד עם הרוטב. טופו נחמד לצלות מעט בתנור לפני בכדי שיוכל לשמור על מרקמו ברוטב.
3/4 כוס אגוזי קשיו טבעיים
2 כוסות מים רותחים
+2 כוסות מים
—-
1 בצל גדול -קצוץ דק
3 ס"מ ג'ינג'ר טרי- קצוץ
5 שיני שום- קצוצות
מעט שמן מלח ופלפל גרוס טרי
1 כף גדושה רסק עגבניות
—-
מערבבים יחד את כל התבלינים:
1/2 1 כפיות מכל אחד: פפריקה, כוסברה טחונה
1 כפית מכל אחד: כורכום, כמון, סוכר
1/4 כפית מכל אחד: קינמון, הל טחון צ'ילי יבש לפי הטעם
—-
1 ק"ג חזה עוף – חתוך לקוביות
מיץ מחצי לימון (בתבשיל צמחוני יש להוסיף את הלימון לרוטב)
—–
משרים את הקשיו במים הרותחים לחצי שעה ואפשר גם כמובן לכל הלילה.
מעבירים את הקשיו ומי ההשריה לבלנדר ומרסקים היטב עד שמתקבל חלב חלק לגמרי. תנו לבלנדר לרוץ דקה, שתיים או כמה שנחוץ.
* בנתיים מערבבים את קוביות חזה העוף עם מחצית מתערובת התבלינים ומיץ הלימון. מניחים בצד. התבלינים יתנו טעם והלימון יעזור לשמור על הבשר מיובש.
מאדים בעדינות בסיר רחב את הבצל, הגי'נג'ר והשום עם מעט שמן ומלח. כשהכל רך וריחני מוסיפים את רסק העגבניות והתבלינים ומבשלים יחד כדקה.
* שימו לב שבתבשיל העוף מערבבים רק כמחצית מתערובת התבלינים בשלב הזה.
מוסיפים לסיר את חלב הקשיו ועוד שתי כוסות מים. מביאים לרתיחה ומבשלים מעט עד שמחיל להסמיך. (בתבשיל צמחוני יש להוסיף כעת את מיץ הלימון)
אפשר להשאיר כך אבל מומלץ לרסק כעת שוב בבלנדר בעזרת מוט בלנדר, בכדי לקבל רוטב חלק לגמרי.
כשהרוטב סמיך, מוסיפים את קוביות חזה העוף המתובלות ומבשלים כעשרים דקות. מגישים עם אורז. בצמחוני כוסברה קצוצה למעלה זה סבבה.
ואוו כמה שהעוגיות התמימות האלו טעימות. אם נדמה לכם שהן סתם עוגיות חמאה זה רק נדמה לכם. מתיקות החמאה והשחור של השומשום, מוציאים מהאצות ריח ים דגי ונהדר כל כך שתמצאו את עצמכם רבים עם כל יצור אנושי שעובר בסביבה על העוגיה האחרונה. אל תוותרו- היא שלכם!
.
.
מי שעוקב אחרי הבלוג יודע שקינוחים הם לא הצד החזק שלי (אלא אם יש בהם הרבה שוקולד לבן ולפחות מרכיב אחד ממתכון החריימה של אמא שלי) ושמעולם לא הופיע כאן מתכון לעוגיות- לא עוד! המתכון של היום קיבל השראה מכאן, מכאן, מכאן ומכאן והן מזכירות לי את עוגיות הנבטים ואדרת התמנונים החמאתיות והנפלאות שאכלתי פעם ביפן. ודי עם הפרצוף העקום, נשבע לכם שזה עובד!
.
.
מיד קראתי למאיה. מאיה היא המלכה האם, מאיה היא השמש. אני יכול להמשיך ולספר לכם את נפלאותיה אבל זה יחכה לפוסט אחר. ערבבנו והוספנו וערבבנו. ניסינו שילובים של כל מיני דברים שמצאנו במקרר, אפילו פגי תוקף (שמנו לב שממילא תחת הטעמים האסיאתיים החזקים האלו לא ממש מרגישים בפרטים) ואיכשהו זה יצא ממש ממש ממש טעים. באמא שלי. במאיה. .
.
שניה לפני שמתחילים.
.
תזכיר לי מה זה אצות? האצות הן צמחי מים חסרי שורשים אשר נחשבות במסורת הריפוי הסינית, לבעלות תכונות חיזוק, איזון וניקוי הגוף. בנוסף, אצות עשירות במינרלים וסיבים תזונתיים יותר מכל צמח, ירק, או פרי אחר ולכן הפכו בעשור האחרון למזון בריאות נפוץ בתרבות המערבית. האם ידעתם שהיפנים הם צרכני האצות הגדולים ביותר בעולם?
.
.
ותזכיר לי מה זה שומשום שחור?צמח חד-שנתי הגדל בעיקר בבורמה, הודו וסין. השומשום השחור נפוץ בארצות המזרח הרחוק ומשמש בהכנת סושי וסלטים אסייתים. עזבו שומשום שחור, העיקר הקערית.
..
מה צריך
—
80 גרם חמאה
2 כפיות מלח ים
3 כפות אצות נורי קלויות ומפוררות
3 כפות זרעי שומשום שחור
1 צ'ילי (לא סודני)
חצי כוס אבקת סוכר (60 גרם)
1 חלמון
כף שמן-שומשום
1 כוס קמח (140 גרם)
כלים כמה צלחות רטרו פרחוניות, כלי אמייל לבן וחבוט שהשנים חרוטות בדפנותיו ועוד כלי אחד שמצאתם בחנות יד שניה, כזה שאינו ניתן לזיהוי ו/או לא קשור בכלל למתכון אבל מצטלם יפה.
—
לעבודה
.
מוציאים את החמאה מהמקרר וחותכים אותה לקוביות קטנות. נותנים לה להתרכך היטב – אתם רוצים אותה ממש רכה. מעבירים לכלי האמייל הישן והחבוט ונותנים בה את המלח.
.
.
מוסיפים לחמאה את האצות המפוררות ואת הצ'ילי.
.
.
מערבבים נמרצות. אפשר במיקסר אבל אין כמו התחושה הידנית.
.
.
מוסיפים את כל השאר החומרים ולא שוכחים את שמן השומשום.
.
.
מה עוד אפשר להכניס?
בשלב הזה אתם יכולים להחליט שבא לכם להוסיף קצת שוקולד לבן- לכו על זה! קוצצים 50 גרם ממנו ומוסיפים לפירורי הבצק.
לאמיצים שבינכם אני ממליץ להוסיף קצת כוסברה קצוצה שתלך נפלא עם טעמי האוממי של העוגיות. אם אתם אוהבי אתגרים, שראו קצת עולם ולא פוחדים להוסיף שכבות צבע וטעם לכל דבר גם אם זה לא בהכרח נשמע הגיוני (כמוני)- סרדין מעושן אחד או כפית איקרה יעשו כאן פלאים.
.
.
מתחילים לערבב ולא נלחצים- בהתחלה יתקבלו פירורים אקראיים אבל בהמשך זה יקרה פתאום – בצק!
.
.
אתם לא רוצים לערבב יותר מדי כי בצק פריך צריך ערבוב קצר ככל הניתן בכדי שלא יהפך לכם למסטיק. תהיו עדינים איתו.
.
.
יוצרים מהבצק גליל מהודק (ככל שהבצק יהיה הדוק יותר כך החיתוך קל יותר) ומצפים היטב בניילון נצמד. תחשבו קציצת בוץ בגן ורדה.
עוטפים היטב ובעזרת גלגול רציני של הניילון משני הצדדים, יוצרים לחץ על הגליל- זה יצמיד את הניילון לבצק ויאלץ אותו להתעגל. אם לא הולך בטוב, תעשו חזק יותר, תראו לו מי הבוס.
—
מה עושים עם הבצק עכשיו?
מכניסים למקרר לשעה. אם אתם מכינים אותו מראש אפשר לשמור אפילו יום-יומיים. במקרה כזה כדאי לתת לו להתרכך מעט מחוץ למקרר לפני החיתוך.
—
בואו נעשה עוגיות!
מחממים תנור ל- 180 מעלות ומרפדים תבנית בנייר אפיה.
.
.
חותכים את הבצק בעזרת סכין לעיגולים בעובי של 3/4 ס"מ. לפעמים זה קצת מתפורר בקצוות, לא נורא. עושים עם האצבעות ככה שזה יחזור להיות עיגול ומניחים בתבנית.
אם חשבתם לאפות עם הניילון בשביל לקבל אפקט מעושן, בואו ואחסוך לכם את העשן ואת סירנות מכבי האש- זה לא עובד.
.
.
אם אתם מתעקשים אפשר דוקא לרדד את הבצק וליצור ממנו עוגיות בצורת לבבות או פרפרים. זה הגיוני בעיקר אם כמוני, קניתם את הדבר הזה בחנות גרוטאות ולא מצאתם עדיין מה לעזאזל עושים איתו.
.
.
זורים מעל לכל עוגיה מעט מלח ים וכמה זרעוני שומשום שחור ואופים כ- 12 דקות או עד שהעוגיות זהובות וכל הבית מריח שוניות וחמאה.
.
.
הגשה מכינים קנקן תה ירוק ומסדרים את העוגיות יפה על צלחת פרחונית בת 60 שנה לפחות. מצטיידים במזלג (אותו כלל עבורו) בכדי להגן על עצמכם מיריבים שיחפצו בעוגיות (קטנה אחת בעין והם אינם) ויושבים ונהנים על הבלקוני לעת ערב.
.
– – – – – – – – – –
לגזור ולשמור
– – – – – – – – –
מרככים היטב את החמאה מחוץ למקרר
מוסיפים אליה את המלח, האצות והצ'ילי ומערבבים
מוסיפים: אבקת סוכר, קמח, חלמון, שומשום שחור ושמן שומשום
מערבבים עד לקבלת בצק ועוטפים בניילון נצמד
מאחסנים במקרר לשעה
יוצרים עוגיות ואופים כ- 12 דקות ב- 180 מעלות.
.
———————————————————————————————————-
והנה כל הבלוגרים שמשתתפים בפרויקט הפורים הכייפי הזה
באחת פרצה הפנפורטה לחיי- בסתם יום של חול הגיחה בפתאומיות בזרועותיו של השכן הבשלן שהושיט לי מתנת גלגל לבן שתוכו הכהה שזור באגוזים ופירות וכל כולו אומר גאווה.
אותו אחר הצהריים התאהבתי בה לגמרי- מרקמה המתמסר ונגיסות של אגוז וניחוח התפוז והתבלינים.
את המתכון התקשתי לבקש ובמקום זה ערבבתי ורקחתי שוב ושוב, מתקנת לכאן ולכאן. פנפורטה טובה, כך גיליתי, לא מגלה סודותיה בקלות.
הרבה ממנה אכלו האנשים שסביבי (ותודה לכם על כך, בעיקר לך יקירה) – פעם מתוקה מדי ופעם טובעת בהל, פעם קשה מדי (תוכיח הסכין השבורה) ופעם בדיוק הפוך. עד שהגיעה זו, הנכונה.
לפנפורטה, עוגת פירות ואגוזים מתובלת שמקורה בטוסקנה שבאיטליה, יש בודאי אלף גרסאות וזו שלי, האלף ואחת, לא נצמדת בהקפדה למקורות. יש בה הרבה אגוזים ופירות ומעט מאד ממה שאוחז בינהם.
פורסים דק דק ומתענגים עם כוס של תה באחר צהריים גשום, אפרורי או דוקא שמשי לגמרי.
. . .
. . .
פנפורטה– עוגת אגוזים ופירות טוסקנית לתבנית עגולה 24 ס"מ (אפשר גם בשתי תבניות קטנות של 16 ס"מ)
את הפנפורטה שומרים מכוסה ומכורבלת היטב בארון. הזמן עושה לה טוב וניתן לשמור אותה שבועות רבים.
מוסיפים לקערה את הקמח והתבלינים (ואת פולי הקקאו, אם רוצים) ומערבבים היטב יחד.
מערבבים בסיר קטן: דבש, סוכר ומים ומביאים לרתיחה. מוזגים מעל לתערובת האגוזים והפירות ומערבבים היטב- נדמה בתחילה שאין מספיק מתערובת הסוכר בכדי לכסות את כל האגוזים אבל ערבוב מתמיד יתגבר על זה.
מעבירים לתבנית ובעזרת כף רטובה, לוחצים ומשטחים את התערובת באופן אחיד.
אופים 30 דקות. מעבירים סכין דקה בין העוגה ודפנות התבנית, בכדי לעזור בשחרורה לאחר הקירור.
לאחר שהעוגה התקררה לגמרי, מחלצים את הגלגלג מהתבנית.
מניחים על גבי נייר אפיה גדול ומפזרים את אבקת הסוכר. משפשפים את אבקת הסוכר בעזרת היד על כל דופן וצד ושומרים מכוסה בנייר ועטוף בשקית.
כשהבת אדם מפרגנת לעצמה סוף סוף מעבד מזון חדש במקום ההוא שנשבר כבר מזמן בכמה מקומות ותמיד משפריץ, צריך להזהר
למה מרוב התלהבות, היא מכניסה לתוכו כל דבר שעובר לידה רק בשביל לראות איך זה נפרס דק דק דק
יפה יפה
בלי שום מאמץ מיוחד מצידה
* * *
* * *
גרטן שורשים בקוקוס 6 מנות
* לגרטן המקסים הזה יש טעמים מארצות רחוקות והוא כולו רכות נימוחה ומפניקה- כל ירק תורם מרקם, ריחות וגוונים שונים. אפשר לשנות ירקות לפי הטעם והחשק.
* הפריסה הדקדקה חשובה כאן לתוצר הסופי וכל השכבות הפנימיות יכולות להיות חאפריות בסידורן, חוץ מהעליונה, אותה חשוב לסדר יפה יפה. ככה אגב, הבת שלי מסדרת את החדר שלה.
* אתם יודעים שלרוב אני משתדלת שלא לתת מתכונים עם מצרכים מוקרצים אבל את עלי הכפיר-ליים אני שומרת בשקית קטנה במקפיא ומדי פעם מכניסה לשארית מרק העוף או לדברים אחרים והטעם שלהם לגמרי מעולה. אם אין מהם לא יפלו השמיים- הטעמים יהיו פשוט יותר עדינים.
ניתן בקלות ובשמחה להכין מראש ולחמם היטב לפני ההגשה.
2 גזרים- קלופים (או שלא) ופרוסים דק
1 כפית גדושה ג'ינג'ר טרי מגורר
2 שיני שום קצוצות
1/2 כפית הל
1/4 כפית קינמון
2 עלי כפיר ליים טחונים (במטחנת תבלינים או בעלי ומכתש כאבותנו)
מעט צ'ילי פלייקס- אם מתחשק
1 כוס קרם קוקוס (או פחית חלב קוקוס ושאר הכמות מים)
1/2 1 כוסות מים
מלח ופלפל טחון טרי
** *
4 תפוחי אדמה
2 בטטות
1 ראש סלרי קטן
1 גזר לבן גאה וחזק (Parsnip)
1/2 דלורית
* **
תבנית 20*30 ס"מ- משומנת מעט
בסיר בינוני מביאים לרתיחה את הנוזלים וכל המרכיבים שמופיעים מעל לשלושת הכוכבים. מבשלים כ- 20 דקות או עד שהגזר רך. טוחנים בכל דרך שיש לחלק או לחלק עם חתיכות קטנות של גזר (אהמ.. מישהי שאני מכירה עשתה את זה..) ומתקנים תיבול.
מחממים תנור ל- 200 מעלות צלסיוס/400 פרנהייט.
בינתיים, פורסים דק דק דק יפה יפה את כל ירקות השורש על קליפותהם (לא חייבים אבל שם כל הגודיז אז חבל)- הדרך היעילה ביותר היא לפרוס בכל פעם ירק אחר וישר להניחו בשכבה בכלי המיועד. בין שכבה לשכבה מתבלים במלח ובפלפל. מהדקים את פרוסות למטה ושופכים מעל את רוטב הגזר המתובל. מכסים בנייר כסף.
אופים כשעה.
מסירים את כיסוי נייר הכסף ואופים עוד 45 דקות או יותר- עד שהמאפה שחום ורך.
נותנים לו לשבת שרוגע כעשר דקות, להתייצבות, לפני האכילה.
בדיוק כשעמדתי לנער מעלי שאריות אחרונות של חורף, לקפל יפה ולאפסן עמוק בארון
בדיוק אז הופיע הגשם
כל כך מעט ממנו היה כאן השנה, שמראה הגינה המנצנצת תחת הטיפות שימח אותי נורא
חלונות מוגפים וצליל של טיפות עדינות על החלון זו סיבה מספקת להעמיד סיר חורפי ומפנק, במיוחד כשהשבוע סיפרה לי נירית על תבשיל העדשים שהכינה, מהסוג שנשמע נפלא אפילו דרך הטלפון
* * *
* * *
סיר עדשים וירקות עלא נירית כ-4 מנות
אין כאן הרבה עבודה והתוצאה פשוט נפלאה- דשנה, חומה ובעלת טעמים עמוקים של חמין.
כל ירק שאוהבים יכול להכנס לסיר ואת סלקי הגינה הקטנים שלי, יכולים להחליף סלקים רגילים שנפלא להשאיר מחוברים לעלים ולגבעולים.
אפשר גם לרפד את הסיר בצרור עלי מנגולד בשלמותם, לבשל כמה דקות בכדי ש'ינבלו' מעט ועליהם להניח את תערובת העדשים והירק ולהמשיך בבישול כרגיל.
2-3 כפות שמן
3-4 שאלוט או בצל בינוני- קצוצים
3 בטטות
2 צרורות סלקים קטנים או 2 סלקים רגילים+ עלים וגבעולים
2 כפיות מלח
פלפל שחור גרוס טרי
1/4 כוס יין לבן
1 כף סילאן
1 כוס עדשים כהות (צרפתיות)
1/2 1 כוסות מים
מחממים תנור ל- 130 מעלות צלסיוס/ 275 פרנהייט.
בסיר כבד, משחימים את השאלוט/ הבצל היטב בשמן.
חוצים את הבטטות לאורכן וחותכים לנתחים גסים. קולפים את הסלקים (ואפשר גם שלא) וחותכים גס, אם משתמשים בסלקים בגודל הרגיל. מוסיפים את אלו לסיר וממשיכים לטגן מעט תוך כדי ערבוב.
מוסיפים את היין ונותנים לו להתאדות מספר דקות. מתבלים במלח ובפלפל ומוסיפים את העדשים. מערבבים היטב.
את השעועיות שהנבטנו עם אמא כשהיינו קטנות, הנחנו על פיסות צמר גפן לחות ודאגנו להשקות באופן קבוע
אחר כך, בסבלנות פשוט כי אין ברירה אחרת, עקבנו בצפיה אחר הנבט הירקרק והרך שמתחיל לעלות ולזקוף ראש ממעמקי הקטניה אל עבר האור החם
גם אנחנו שותלים מדי פעם דברים בכדי לראות אותם עולים ויוצאים החוצה אל האור
זה קסום וכל כך קל ומשמח
..
/
את צמר הגפן מחליפות כעת צנצנות בהן מעט אדמה שחשוב להשאיר לחה
שמים על אדן החלון ומתרגשים בכל יום למראה השינויים שבלמטה ובלמעלה:
שורשים שנשלחים לבן בחום כמו גששים וזרועות ירוקות שנפרשות מעלה לתפוס אויר ואור
.
ו
כשהירוקים כבר בוקעים מהצנצנת , נראים כמו תינוק מגודל שרגליו כבר יוצאות מהמיטה הקטנה, מעבירים לאדמת הגינה או לעציץ גדול ומחכים
זה לוקח המון זמן ובנתיים קצת שוכחים ואמא צריכה להזכיר לבוא לראות ולפעמים גם היא קצת שוכחת
אבל בסוף, אחרי לא מעט חודשים, מחזיקים ביד תרמילים טריים ובתוכם שעועיות חדשות ומבריקות
מעגל החיים
.
/
* חוץ משעועיות וחומוסים, ניתן להנביט קינואה שנובטת במהירות מדהימה ומעלה נבטוטים עדינים ומלאי צבע
* מנסיון, ככל שהקטניה גדולה יותר, כך ארוך תהליך בקיעת הנבט
* גילוי נאות- כמות היבול קטנה, זה לא שממנה תכינו מנה למשפחה. זו החוויה.
.
חומוס מונבט ביתי 4-6 מנות
המתכון הזה מבוסס על שלושה- מר קרבי שהחזיר לי את שמחת החומוס, מיכל רוקח המנביטה ואנכי. מן מישמש של נסיונות ולקחים.
זה לא מתכון שמנסה להיות החומוס הכי טעים בעולם או להתחרות באיזשהו אבו ולטעון לכתר – זה פשוט מתכון ביתי, בריא וטעים לאללה, שמצליח לספק צלחת חמה וטריה לאנשים שמתגעגעים לטעם האמיתי.
מר קרבי שהוא אלוף החומוס האמיתי, לא מנביט ולא מוסיף סודה לשתיה. אני מוסיפה או שלא, תלוי במצב-רוח. מיכל תמיד כן. הסודה עוזרת בריכוך הגרגרים ומכאן שלמרקם הסופי של החומוס אבל מנסיון, חומוס יכול להיות נ ה ד ר גם בלעדיה.
.
.
להנבטה:
2 כוסות גרגרי חומוס קטנים
יומיים- שלושה לפני מועד ההכנה המתוכנן, משרים את הגרגרים בהרבה מים קרים ללילה. למחרת מסננים, מעבירים למסננת גדולה שיושבת שתוך קערה ומכסים במגבת בכדי שלגרגרים יהיה חשוך ולח. פעמיים ביום מרטיבים את הגרגרים תחת הברז, מסננים ומחזירים אל מתחת למגבת. אחרי יום כבר יראו הנבטוטים. מי שגיבור בן-חייל (אני! אני!), יכול להמשיך ולהנביט יום נוסף.
לפני הבישול שוטפים היטב תחת זרם המים ומסננים.
מעבירים את גרגרי החומוס המסוננים עם או בלי 1/4 כפית סודה לשתיה לסיר רחב, מכסים בהרבה מים טריים ומביאים לרתיחה.
מבשלים כשעה- שעה וחצי- שעתיים עד שהחומוס רך. משך הבישול יקבע גם משימוש או אי השימוש בסודה לשתיה.
בשלב הזה אני אוהבת להשאיר את החומוסים לזמן איכות בסיר המכוסה. זה עושה אותם מאד רכים. שעה-שעתיים, מה שיש.
שימו לב! בניגוד לחומוס הרגיל שבו מוציאים את הקליפות בכדי לקבל מרקם חלק ומשיי, בחומוס המונבט רצוי להשאיר אותן. בקליפות האלו ישנם המון דברים טובים לגוף ולמרות שממש מדגדג באצבעות להוציאן (בגלל ההנבטה הן צפות בהמוניהן למעלה)- רצוי להתאפק. או שלא- אתם הבוס.
כשהשולחן ערוך- חמוצים, צלחת גדולה של המון ירקות טריים, ביצים קשות (אבל לא ממש) עם מעט שמן-זית, חריף ופיתות- מתחילים בהכנת החומוס:
* אם גרגרי החומוס התקררו יש לחמם לפני ההכנה
* אם רוצים מעט גרגרים שלמים, זה הזמן להוציא קצת החוצה.
מעבירים את גרגרי החומוס וקליפותיהם למעבד המזון (בשלב הזה עם מעט מאד מנוזלי הבישול, אותם שומרים בצד להמשך) ומוסיפים-
בערך 1/2 כוס טחינה גולמית משובחת
1 שן שום קטנה כתושה- לא חובה
מיץ מ- 1/2 לימון + עוד לפי הטעם
מלח
מעט כמון
טוחנים הכל היטב עד למרקם חלק. מתקנים תיבול לפי הטעם ומוסיפים מנוזלי הבישול לפי הצורך.
שימו לב- חומוס נוטה להתקשות כשהוא מתקרר ולכן בשלב החמים, רצוי שיהיה מעט דליל.
מעבירים לצלחות, מזליפים מעט שמן-זית, מפדרים במעט פפריקה אם רוצים.
אוכלים מיד.
תוספת חמצמצה ושומית למי שאוהב:
מיץ מ-2 לימונים
חופן פטרוזיליה קצוצה דק
2-3 שיני שום כתושות
פלפל טרי חריף קצוץ- לפי הטעם (אפשר להחליף בצ'ילי יבש)
את מיכל וקסמן מ'תוצרת בית' הכרתי במקריות הזו שמזמן לי הבלוג לפעמים. מייל בודד שפתח חלון לעוד רבים אחרים, בעקבותיו.
אחיות למטבח נהיינו- חולקות תשוקות על ארצות רחוקות, מתכונים ריחניים וכמה אובססיות משותפות בטעמים עזים.
דומות ושונות, מפרגנות, כל אחת מעריכה ממרחק את יתרונותיה של השניה- אני אצלה את הטוטאליות והלהט, את האיכות הבלתי מתפשרת מבחירת חומרי הגלם דרך הכתיבה הרהוטה ואת החברותיות שבאה לה כל כך בקלילות.
אשת חיל זאת- מתפעלת בדיוק מופתי טור בויינט, בלוג קבוע, טרי ורענן כל יום שלישי (שאני לעולם לא מפספסת ואפילו מחכה לו בכליון עיניים), חברים ואורחים מקיר לקיר, בית, ילדים, משפחה. ובין כל אלו ספר בישול חדש ומשמח כמו שמיכל יודעת ליצור- מוקפד בכל פרט ופרט, צבעוני ומגרה, ניחוחות של חוצלארץ בין דפיו היפים.
שמחה להעניק לכם לרגל השנה החדשה כמה מתכונים שמיכל אוהבת במיוחד-
בקערה מערבבים קוסקוס, שמן זית ומלח. מוסיפים מים רותחים ומערבבים. מכסים ומשהים 5 דקות.
בינתיים מגררים וקוצצים את הירקות, התפוח והירוקים.
מערבבים את הקוסקוס במזלג. משטחים על צלחת, לקירור.
בקערה גדולה, מערבבים את הקוסקוס עם הירקות והירוקים. מוסיפים מלח, מיץ לימון, קליפת לימון מגוררת ושמן זית.
מחלקים לצלחות ואוכלים עם כף יוגורט מעל.
.
10
קציצות טונה עם סלט פטרוזיליה וצנוברים – לשניים
לקציצות:
2 קופסאות שימורי טונה בשמן זית
1 ביצה
1/2 כוס פירורי לחם
4-3 בצלים ירוקים (עלים בלבד), פרוסים דק
חופן פטרוזיליה, קצוצה דק
מיץ סחוט טרי מ-1/2 לימון
שמן זית, לטיגון
לסלט:
1 צרור פטרוזיליה טרייה, ללא הגבעולים העבים והקשים
חופן צנוברים
לרוטב:
1 כף חומץ בלסמי מיושן
1 כף מיץ לימון סחוט
קורט סוכר
קורט מלח ים
2 כפות שמן זית
מסננים את הטונה מתוך השמן ומפוררים עם מזלג.
מערבבים יחד את כל חומרי הקציצות עד לקבלת תערובת אחידה. יוצרים מהתערובת קציצות גדולות ופחוסות.
מחממים מעט שמן זית במחבת ומטגנים את הקציצות עד להשחמה משני הצדדים.
בינתיים מכינים את הסלט: קולים את הצנוברים במחבת טפלון קטן על אש בינונית. מסירים מהאש ומקררים.
מפרידים את עלי הפטרוזיליה מהגבעולים העבים
מערבבים בצנצנת את חומרי הרוטב ויוצקים על הפטרוזיליה. מערבבים ומוסיפים צנוברים.
.
30
תבשיל מופלא מעדשים וירקות שורש – 4 מנות
1 עגבנייה
1 בצל בינוני
1 גזר
1/2 ראש סלרי קטן
1/2 שורש פטרוזיליה קטן
1/2 פקעת שומר
3 כפות שמן זית לטיגון + שמן זית לזילוף
1 שן שום קטנה, מגוררת
1/2 1 כוסות עדשים חומות
3 כוסות מים
1 צרור קטן של פטרוזיליה
עלים מ-2 ענפי אורגנו טרי
3-2 עלי בזיליקום
מלח ים
פלפל שחור טחון טרי
גבינת פרמזן מגוררת, להגשה
מקלפים את העגבנייה. חותכים אותה לקוביות קטנות או מגררים בפומפיה (ללא הקליפה).
מקלפים וחותכים את שאר הירקות לקוביות קטנות (אפשר גם לטחון אותם בפולסים במעבד מזון).
בסיר גדול, מחממים שמן זית. מוסיפים בצל, גזר, סלרי, שורש פטרוזיליה, שום ושומר, ומבשלים תוך כדי ערבוב עד שהשמן נצבע בכתום והירקות מתרככים.
מוסיפים עדשים ומערבבים.
מוסיפים עגבנייה ומערבבים.
מוסיפים מים, מכסים את הסיר ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש ומבשלים מכוסה כ-15 דקות, עד שהעדשים מתרככות אבל שומרות על צורתן.
בינתיים קוצצים פטרוזיליה, אורגנו ובזיליקום.
כשהעדשים רכות, מוסיפים מלח ופלפל שחור ומערבבים.
מוסיפים לסיר את רוב הפטרוזיליה (משאירים בצד חופן קטן, לפיזור בזמן ההגשה), האורגנו והבזיליקום ומערבבים. מגבירים את האש ומבשלים ללא מכסה 5 דקות, עד שחלק מהנוזלים מתאדים והתבשיל מסמיך. שימו לב: לא לבשל יותר מדי, אחרת העדשים יתפרקו ויהפכו לרסק.
מחלקים את התבשיל לקעריות הגשה. מזלפים מעל מעט שמן זית, ומפזרים את הפטרוזיליה ששמרנו ומעט פרמזן.
.
10
בננות מקורמלות במייפל וחמאה – לשניים
3-2 בננות גדולות ובשלות אך מוצקות
50 גרם חמאה קרה, חתוכה לקוביות
2 כפות סירופ מייפל טבעי
2 כפות שמנת חמוצה, להגשה
פורסים את הבננות לעיגולים בעובי 1 ס"מ.
מניחים את פרוסות הבננות וקוביות החמאה במחבת טפלון לא גדולה. מחממים על אש בינונית, עד שכל החמאה נמסה והבננות מתחילות להתרכך ולשנות את צבען ומרקמן. מדי פעם מנערים את המחבת, כך שכל הבננות יצופו בחמאה.
מוסיפים סירופ מייפל וממשיכים לערבב על ידי ניעור המחבת, עד שהמייפל והחמאה הופכים לרוטב בגוון קרמלי חיוור, וכל הבננות מצופות היטב ברוטב.
מחלקים לצלוחיות, מוסיפים לכל צלוחית כף שמנת חמוצה ואוכלים חם.
ערב חג המולד. האיש והילדים נסעו לשלג. אין כמו למצוא לבנזוג ולילדים תחביב שאת לא חלק ממנו ולבלות עם עצמך מדי פעם לבד בבית!
כשניסיתי למצוא מילים ולהסביר לחברה כמה הימים האלו לבד מרוממים, כמה הראש מתנקה ממטלות היום, נותר חופשי מכל לחץ מאפשר עבודה מפוקסת ויעילה, היא אמרה בפשטות שברור, זו היכולת להגיע לעומקם של דברים ולא לנקר פה ושם. הוציאה לי את המילים מהפה.
ערב חג מולד. זו השנה הראשונה בה אני מצליחה להתחבר לגמרי לתקופת החגים המקומית- להנות מהשירים הדביקים (יש שאף יעידו כי נתפסתי מזמזמת את 'רודולף האייל אדום האף' כמה פעמים), לנהל שיחות קלות על מרכיבי המשרה של תרנגול ההודו ועל טיבן של המתנות, איכשהו דברים מתחברים לי השנה. סוף סוף כנראה ירד האסימון, שלא חייבים חיבור דתי או עץ אשוח עם קישוטים בשביל להנות מהאורות ומהאוירה. נהפוכו- אוירת חג ללא הסטריית חג, ללא קניות מצרכים בחנויות פקוקות עגלה נוקשת בעגלה. חג נטו.
ערב חג מולד ואני אופה רוגלך.
לא יודעת איך זה מסתדר בדיוק עם מסורות מקומיות אבל מתחשק לי לאפות בחגיגיות הזו משהו ששנים כבר לא אפיתי, מעין פינוק חג של קישוטי חמאה קטנים וריחניים. והי, יש לי זמן!
– – –
רוגלך 36 יחידות
את המתכון הזה יש לי כבר בערך 14 שנה והוא שייך ל- Sarabeth, המאפיה מצ'לסי מרקט, ניו יורק. כמובן ששיניתי מעט את הבצק והמלית נוצרה ממה שהתחשק בפה אבל אפשר גם להשאיר את זה פשוט: ריבה, אגוזים, סוכר וקינמון, למשל.
3/4 כוס יוגורט מלא משובח * (או שמנת חמוצה או 1 כוס גבינת שמנת)- טמפ' החדר
1 כף סוכר
1 כפית תמצית וניל
1/4 2 כוסות קמח
מעבירים את החמאה והיוגורט למיקסר ומערבבים היטב יחד לקבלת עיסה אחידה ללא גושים. מוסיפים את הסוכר ותמצית הוניל.
מוסיפים את הקמח בפעמיים- ומערבבים קצרות בין הוספה להוספה. כמו בבצק פריך, גם כאן, יש להקפיד על לישה מינימלית.
מוציאים את הבצק הרך ולשים קלות לאיחוד. מחלקים את הבצק לשלושה כדורים, משטיחים לדיסקיות, עוטפים ומאכסנים במקרר לכשעתיים.
מלית שוקולד ומי ורדים
למלית:
100 גרם שוקולד מריר
1/3 כוס אגוזים
1/3 כוס סוכר
3 כפות קוקוס טחון
1/2 כפית קינמון
מכניסים למעבד המזון וטוחנים דק.
וגם-
3 כפות ריבה
כמה טיפות של מי ורדים, תלוי בתמצית ובחוזקתה
מערבבים יחד.
– – –
כשהבצק מוכן:
מחממים תנור ל- 180 מעלות צלסיוס/ 350 פרנהייט.
מוציאים כדור ראשון ומרדדים על משטח מקומח לעיגול רחב של כ- 30 ס"מ.
מורחים בחסכנות כף ריבה (זה מעט אבל מספיק- רק בכדי לההדביק את מלית השוקולד לבצק) ומפזרים כ- 13 מתערובת השוקולד. לוחצים קלות מעל בכדי שהתערובת תצמד מעט יותר לבצק בגלגול.
חותכים את העיגול לרבעים. חותכים כל רבע לשלושה חלקים. סה"כ 12 חלקים.
מגלגלים כל חלק מקצהו הרחב לעבר השפיץ ולא נבהלים אם פה ושם נופלים פירורים. מעגלים מעט את הפינות ומעבירים לתבנית אפיה. מכינים כך את שאר הבצק.