קטגוריה: וואלה!

סלט חומוס ופטה לניגובים

 

 

בזמן האחרון, כלומר בימים שבאו לאחר דיבוק  הלימונים שתקף אותי, שמתי לב פתאום כמה טוב יכול להיות גלום בצנצנת אחת קטנה: ריבה של בית, מחית של עשבים ושום, רוטב כזה או אחר וכל הדברים המדהימים האלו, המוחמצים, משומרים בשמן טוב או בליקר. האמת היא, שניתן לומר כי גיליתי את הצנצנת מחדש!  ה'גליק' האחרון שלי, בהשראת גבינה מדהימה שקניתי במחיר מופקע, הוא להדר את הגבינה שלי בפינוקים שנותנים לה אופי חדש.

 k

 n

זה מה שעושים: לוקחים גבינה שאוהבים למשל פטה מהסוג הנימוח והעשיר, מקיפים אותה בחברותה של עשבי תיבול, גרגרי פלפל שחור ומעט שום, מרפדים בשמן ושומרים במקרר. ואח.. שעת הסנדויץ' הופכת אהובה יותר מתמיד (אפילו הלחם קל שלכם ירגיש דלוקס בחברתה), עם הרכות השומית הזו והקראנץ' המפתיע מדי פעם, כשהשן פוגשת בגרגר פלפל שחור או עלעל של תימין…

מה כבר לא עשיתי איתה: פסטה וסלט, ממרח ומלית לעלי פילו ואפילו שקשוקה. שדרוג רציני בדקותיים מאמץ. הנה מתכון של משהו שהכנתי איתה לניגובים של טרום- מנגל, כשעדיין אין אוכל אבל בא משהו בפה או אפילו סתם כך, כשבא משהו טעים על הלחם. טעמים שאכלתי פעם באיזושהי מסעדה תורכית. אפשר להכין מראש, לשמור במקרר ובעת הצורך לשלוף, לחמם טיפונת ולהזליף מעט שמן זית. ולחם חם- לא לשכוח אותו!

ף

 

לגבינת הפטה המתובלת

 גוש גבינת פטה שאוהבים- חתוך לקוביות, גרגרי פלפל שחור שלמים- בנדיבות, תימין טרי- עלעלים וענפים רכים, שתיים שלוש שיני שום קלופות ופרוסות.

מכניסים לצנצנת מתאימה ומכסים לגמרי בתערובת של שמן-זית ושמן צמחי, מה שימנע משמן הזית להקרש במקרר.

סוגרים היטב במכסה ושומרים במקרר. יום יומיים לספיגת הטעמים ואם אי אפשר להתאפק אז גם פחות…

ח

 ך

 סלט חומוס לא מסורתי

הקטע שלי עם הסלט הזה הוא משהו של הרגע האחרון ותמיד יש בשלוף קופסא או שתיים של חומוס. אם אתם בעניין של להשרות ולבשל חומוס טרי- זה יופי.

1 קופסאת חומוס מסוננת (425 גר')

2 כפות גדושות גבינת פטה בשמן זית (עם גרגירי הפלפל, התימין והשמן- מה שיוצא)- מפוררת מעט

2 כפות גדושות יוגורט טבעי

מיץ מחצי לימון

1 שן שום קטנה כתושה

מלח ופלפל שחור טרי

10-12 עלי נענע קצוצים דק

2 כפות זיתי קלמטה מגולענים- חתוכים גס

3-4 כפיות שמן זית

מועכים גס את החומוסים בעזרת מועך תפוחי- אדמה. מערבבים את שאר החומרים היטב ורק אז, כשטועמים, רואים אם יש צורך בעוד מלח או לימון.

 

11 תגובות

מתויק תחת בוקר, בצנצנת, גבינה, וואלה!, ללא גלוטן, משהו עם הלחם, סלט, קיטניות

גאלט אפרסקים

ך

יש תקופות שכל מה שבא לי זה לאפות 

אני בדיוק בעיצומה של אחת ומכאן מטר המאפים היורד על ראשכם

 

הנה עוגה לכל אוהדי החמאה באשר הם

פינוק ששמור אצלי לארועים משמחים במיוחד. כל פרי יעבוד כאן וגם שילובים שלהם, רק צריך לזכור: כשבוחרים את הפירות, רצוי שלא יהיה רכים מדי על-מנת שלא תקבלו מחית בתום האפיה והכי חשוב לטעום את הפרי מראש- בכדי להתאים לו את כמות הסוכר הדרושה.  תמיד ניתן לפזר קצת אבקת סוכר מעל כתוספת אבל מתיקות יתר קצת קשה לתקן.

המתכון הזה הוא בן דוד של הבצק הזה מגאלט השזיפים. פחות חמאה, יותר שקדים ואולי אפילו יותר טעים.

שימו לב לגושישי החמאה הקטנים הנראים לעין בבצק המוכן- זה מה שיתן לתוצאה הסופית פריכות אין-קץ

ומה עוד?! כמו כל בצק מהסוג הזה, גם כאן התוצאה משובחת בעיקר כשעה- שעתיים לאחר גיחתו של המאפה מדלת התנור, ממש כמו במאפיה מעולה שבמעולות. בהמשך, חלק מקסמו של המרקם ישתנה אבל אל דאגה, הטעם ישאר נהדר.

גאלט אפרסקים       מוקדש ליבגני 

רק כי היו לי במקרר, נכנסו פנימה ברגע האחרון גם אוכמניות אבל זה לגמרי לא נחוץ.

אוהבת. כבר אמרתי?!

לבצק:

1/4  1 כוסות קמח

3/4 כוס שקדים טחונים דק- יש בסופר

150 גר' חמאה

1 כפית סוכר

4 כפות מים קרים מהמקרר

 למלית:

4-5 אפרסקים גדולים ובשלים 

2-4 כפות סוכר (מאד תלוי בפרי: 4 -לפרי חמצמץ, 2- לפרי מתוק מאד)

1-2 כפיות קוואנטרו (אם אין- יהיה בסדר גם בלי)

מכינים את הבצק: מערבבים את הקמח, השקדים הטחונים והסוכר ומעבירים למעבד מזון. מוסיפים את החמאה חתוכה לקוביות ומעבדים בתנועות קצרות, מעט, עד לקבלת תערובת בעלת גושים קטנים בגודל אפונים. מוסיפים את המים ומעבדים מעט עד לקבלת פירורים לחים. מעבירים לשולחן ומאגדים לדיסקית.

מקמחים מעט ומרדדים לעלה עגול של בערך 40 ס"מ- אין צורך להיות מדויקים, זהו יופיו של המאפה. אם נקרע מעט בקצוות, 'מטייחים' עם האצבעות. 

מעבירים לתבנית אפיה מרופדת בנייר אפיה. קחו בחשבון שהדפנות מתקפלות פנימה, כך שהבצק יכול בשלב הזה להיות רחב מהתבנית. מעבירים את הפירות למרכז הבצק (משאירים שוליים של כ-5 ס"מ), מפזרים כפית סוכר מעל ומקפלים את שולי הבצק הנקיים כלפי פנימה- בהידוק של דופן בצק אחת לשניה. מרכז המאפה נשאר לא מכוסה בבצק.

מורחים את דפנות הבצק בשמנת מתוקה, חלב או מעט חמאה מומסת ומפזרים מעל 1 כף סוכר. זה יתן תוספת קראנצ'ית לדפנות.

אופים כ- 40 דקות או עד שהבצק משחים.

 

 

44 תגובות

מתויק תחת וואלה!, טארטים, עוגות, פירות

לא ממש צמחונית אפילו לא בערך

 

 

אמא שלי נורא אוהבת לספר שכשהייתי קטנה והיא החליטה להגיש ארוחת צהריים צמחונית, הסתכלתי עליה בעצב ואמרתי לה שבלי בשר זו לא ארוחת צהריים… זה לא עבר לי עד היום. נו, אני יודעת- לא נועדנו לאכול בשר, לא טוב לנו לאכול בשר, לא מוסרי לנו לאכול בשר א ב ל לא יכולה בלי זה! 

 

ך

הנה שיטה יעילה וטעימה לארוח גדול משתתפים: צולים נתחי בשר למידה הרצויה, מכינים טורטיות או לאפות או כל סוג לחם שניתן לכרוך מסביב לבשר וגם רטבים. זה למשל, צבעו ירוק עז והוא מכניס שמחת חיים בדבר החום הזה והמון טעמים עזים ושומיים. תוסיפו לזה טחינה פשוטה, ירקות חתוכים או צלויים ואתם מסודרים.

 

י

נתחי סטייק ברוטב ירוק

מעט אחרי פרסום הטור הזה, קיבלתי מייל מידידי הוירטואלי אבנר לסקין, שידע אותי כי הנתח הזה לא קיים בארץ. כאן הוא משמש אוכלוסיה נרחבת (בעיקר מכסיקנית) ונמכר תחת השם flank steak . אתם שם בארץ יכולים להשתמש בנתח של סינטה או למצוא נתח זול יותר שיעבוד טוב על הגריל- תשאלו את הקצב לעזרה.

אם קונים flank , מנסים למצוא את הנתחים העבים ביותר (ס"מ או מעט יותר)- הנתחים ארוכים ואני חותכת אותם לחצי בכדי להקל על הצליה. החיתוך לאחר הצליה הוא נגד כוון הסיבים (נשמע מסובל אבל לא ממש- פשוט תסתכלו על הבשר), שבנתח הזה יוצר נתחוני בשר קטנים, צרים ומאורכים. הצליה מהירה מאד (הנתח דק), חום גבוה.

1 ק"ג בשר לצליה

למרינדה: 1 כפית חרדל, 2 שיני שום כתושות, מיץ מתפוז קטן, פלפל שחור טרי, 2 כפיות שמן-זית.

מלח- לתיבול ממש לפני הצליה

סלסה ורדה– רוטב ירוק 

הרוטב הזה יעשה טוב גם לדגים ולירקות צלויים (ואפילו לפרוסה עם טחינה או גבינה…) וניתן בהחלט לשחק עם סוגי עשבי התיבול.

1 כוס עלי פטרוזיליה, 1 כוס עלי נענע, 1/2 כוס עלי בזיליקום

3 שיני שום

2 בצלים ירוקים

4 כפות שמן זית

1 כפית צלפים

1/2 כפית חרדל

1/2 כפית חומץ שרי

מלח ופלפל שחור טרי

משרים את הסטייק במרינדה לשעתיים- שלוש.

את כל חומרי הרוטב מכניסים למעבד מזון ומרסקים היטב. אתם לא רוצים מחית חלקה, אלא רוטב עם פיסות קטנות. מעבירים לקערה ומוסיפים עוד 1/4 כוס שמן-זית. מערבבים ומתקנים תיבול. הרוטב יכול להעשות מראש ולחכות במקרר.

 ך

אם אתם מעוניינים להוסיף גם תפוחי אדמה, הנה אלו שהכנתי בפעם האחרונה: מבשלים הרבה שיני שום שלמות בשמן-זית ומעט מלח, לאט בסיר מכוסה. בסיר נפרד מבשלים תפוחי אדמה קטנים במים רותחים חצי בישול- עד שניתן לתת בהם ביס אך עדיין לא רכים לגמרי ומסננים. מערבבים את תפוחי האדמה עם שיני השום והשמן ומעבירים ליריעת נייר כסף גדולה. סוגרים היטב מכל הצדדים ומכסים בשכבה נוספת על מנת למנוע מהשמן לטפטף החוצה. מניחים על המנגל, במקום חמים, עד שהבשר מוכן. חצי שעה יהיה יופי. יוצאים תפוחי אדמה שומיים, רכים ונימוחים. 

              

15 תגובות

מתויק תחת בשר, וואלה!, ירוקת השדה, ללא גלוטן, ממנגלת, משהו עם הלחם

עוגת פרי

 

ך

הגיע הזמן להעלות קצת 'וואלאים' שהתפרסמו כשלא הייתי בסביבה. ואם אנחנו כבר בנושא עוגות- אז זו די דחופה, שכן אין לדעת מה מצבכם שם בארץ עם פירות הקיץ. חברה שלי שחזרה השבוע אמרה 'אל תפרסמי משמשים. נגמרה העונה'. מה זאת אומרת נגמרה העונה??? ודובדבנים יש?! אמרה לא!

בקיצור, אני קצת מפוזלת בעניין הפירות הישראלים (מהמילה פאזל) ומפרסמת את זו, בכדי שתעזור עם פירות הקיץ שישנם עדיין בנמצא. היא לוקחת בערך עשר דקות הכנה, אוגרת בתוכה יותר פרי מעוגה וכשמכינים אותה עם סוכר חום כהה, היא מקבלת מן ארומה דיבשית שכזו. יופיה בפשטותה.

  

L

עוגת פירות קלילה

4 שזיפים, אפרסקים, נקטרינות  – בשלים אבל לא רכים מאד

1 ביצה

1/2 כוס דחוסה סוכר חום כהה

1/2 כוס חלב

1/4 כוס שמן צמחי (כדאי לקרוא על כבישה קרה בתגובות הפוסט הקודם)

1 כפית גרירת תפוז

1 כפית תמצית וניל

1 כוס קמח + 1 כפית אבקת אפיה- מנופים במסננת

מחממים תנור ל- 180 מעלות צלסיוס.

משמנים היטב תבנית טארט 22 סמ' במעט חמאה ומצפים בסוכר.

מקציפים במיקסר את הביצה והסוכר כ- 8 דקות.

בינתיים, פורסים את הפירות ל 6-8 פלחים- תלוי בגודלו. טועמים. אם הפרי חמצמץ, רצוי לפזר מעל כפית- שתיים של סוכר.

כשתערובת הביצה- סוכר תפוחה ואוורירית, מורידים את מהירות פעולת המיקסר ומוסיפים: שמן, חלב, גרירת תפוז ותמצית וניל. מוסיפים את הקמח ואבקת האפיה ומערבבים עד שהבלילה אחידה.

מעבירים לתבנית, מחליקים את פני שטח הבצק ומסדרים את חתיכות הפרי, תוך לחיצתם בעדינות לתוך הבצק.

אפשר לפזר מעל קצת סוכר חום. אפשר לא.

אופים כ- 40-45 דקות, עד שהעוגה שחמחמה וקצה סכין חדה יוצא יבש.

בכדי להקל על ההוצאה- ניתן לשחרר דפנות בעודה חמימה ולהוציא לאחר שהתקררה לגמרי.

85 תגובות

מתויק תחת וואלה!, טארטים, עוגות, פירות

הכל קרה בגלל רותי

נו טוב, אז העדכון שניתן עדיין להשיג תותים בארץ נמצא כשגוי… אלו מכם שגרים כאן יכולים לחגוג על המתכון הזה כי הוא באמת מצוין. השאר יאלצו לחכות לפעם הבאה. 

 ך 

 

"הכל קרה בגלל רותי
הלכנו לקטוף לנו תותים
קטפנו, קטפנו
עד שעייפנו
ועד שהיה מאוחר
קצת אכלנו
קצת קילקלנו
קצת גם נשאר למחר… "
'זרעים של מסטיק'   הכי ילדות שיש

ל

ללל

לא חדשה אצלי האהבה לאסוף דברים מהאדמה, זה הולך איתי כבר המון שנים. הכי רחוק שזכור לי: בבית הספר היסודי, אחרי הלימודים, יניב ואני מוצאים אורניות בחורשה שמאחורי הבית, מנקים אותן מהאדמה הלחה ומטגנים מהן חביתה שמנמנה ומלאת טעם של יער. מאז אני תקועה עם זה- מחפשת חובזה לבורקסים, מלקטת פרחים אכילים לסלט ותמיד מחפשת פטריות אחרי הגשם, שיש להודות, שוב לא מצאתי מעולם.

עכשיו על האהבה הזו, נוסף גם הרצון להראות לילדי שדברים לא גדלים בסופר, על המדף. הם צומחים מן האדמה בזמן הראוי. ועל אף שיש לנו גינת ירק קטנטנה מאחורי הבית, עדיין חשוב לי שיראו מקומות כמו חוות או בוסתנים ופרדסים. דברים שפעם, כך נדמה לי, היו זמינים יותר.

השבוע העמסנו אותם לאוטו, לשעה וחצי נסיעה שהביאה את כל המשפחה לשדה גדול של תותים, שם ניתן בקטיף עצמי ללקט אותם אדומים, מתוקים וכל-כך יפים. שלושה קוטפים ועוד אחת שרודפת אחרי קטנצ'יק אחד שרוצה לקטוף אותם דוקא ורדרדים- לבנים. חויה שעושה טוב לנשמה, עם כל הירוק והמרחבים האלו בעיניים.

ת

ףףףךףךך

ך

ל

הגענו הביתה עם טון וחצי של תותים. קצת אכלנו, קצת קילקלנו, קצת נשאר למחר וגם לריבה -כי אין כמו ריבת תותים אמיתית של בית ומאלו שקצת נמעכו הכנתי סורבה באדום עז, שהוא דרך מעולה לשמר תותים ולקרר את הגוף בימים חמים.

להכין סורבה ביתי לוקח מעט מאד זמן ואנרגיה והבונוס הוא טעם פרי מרוכז ויכולת להשתמש בפירות שאיחרו מעט את הרכבת. חוץ מזה, בזה הביתי אתם יודעים בדיוק מה נכנס לתוכו וכמה מתוק אתם רוצים שיהיה.

ףע

 סורבה של תות ובלסמי

חיתות ובלסמי הם זוג משמיים- נסו להוסיף טיפונת ממנו לתותים חתוכים עם מעט סוכר ולהגיש על גלידת וניל.

אם התותים שלכם לא מאד מתוקים, יתכן ותצטרכו להוסיף עוד סוכר.

400 גר' תות שדה נקי וחתוך גס

1/4 כוס מים

1/4 כוס סוכר

1 כף חומץ בלסמי

מיץ מחצי לימון

מכניסים לסיר מחצית מכמות התותים עם המים והסוכר ומביאים לרתיחה. מבשלים כחמש דקות בבעבוע עדין, תוך כדי ערבוב מפעם לפעם ומוסיפים את הבלסמי. לאחר חמש דקות בישול נוספות, כשהתותים רכים והנוזלים מסמיכים מעט, מורידים מהאש ומוסיפים את מיץ הלימון ושארית התותים החתוכים. מערבבים היטב ונותנים להתקרר.

מעבירים לכלי שטוח ורחב ומקפיאים. תלוי בכלי ובגודלו, בממוצע כשעתיים-שלוש.

כשנקפא- שוברים גושים בעזרת המזלג ומעבירים למעבד מזון. מרסקים עד לקבלת עיסה חלקה, מעבירים לכלי ושומרים במקפיא.

ל

ףך

סורבה אגסים ביין

מתכון הסורבה הינו בהשראת מרתה סטוארט האחת והיחידה. מה שנחמד בו הוא שבביס אחד שלו, יש לכם טעמים של קינוח שלם- ממש אגסים ביין.

2 אגסים גדולים- קלופים, נקיים מליבתם וחתוכים לקוביות

1 כוס מים

1 כוס יין אדום

1/2 כוס סוכר

1/4 כפית קינמון

קורט פלפל שחור

מיץ מחצי לימון

מביאים לרתיחה יין, מים קינמון וסוכר בסיר קטן ומוסיפים את קוביות האגסים. מבשלים כעשר דקות, עד אשר האגסים רכים, מוסיפים מיץ לימון ומקררים. מעבירים לכלי שטוח ורחב ומעבירים למקפיא.

לאחר כחמש-שש שעות, כשכל העסק קפא, מעבירים בגושים למעבד- המזון ומרסקים למחית רכה וחלקה. מעבירים לכלי ושומרים במקפיא.

 

ךל

41 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, ברקלי שלי, גינה, וואלה!, ללא גלוטן, מתוק, נסיעות וטיולים, פירות

כרוב

 

וואלה! מהשבוע החולף

ף

ה

לפני כמה שבועות נסעתי למספר ימים רחוק מהבית וכשחזרתי, גילתה העין שלי כמה שהעולם המוכר שמסביבי השתנה.  שוב כמו תמיד, הסתבר לי שכמה שלא אשתדל יום ועוד יום להסתכל על הסובב, להיות מודעת למחזוריות, לנשום את היופי הזה של הטבע, בשביל לראות באמת את השינוי כנראה צריך להתרחק.

חזרתי לתקופה סגולה ומהפנטת. פתאום בכמה ימים, התמלאו העצים הערומים וכאילו ניתן איזה אות מסתורי מאי שם- "סגולים- החוצה!": מטפסי הויסטריות, צמחי הלבנדר, המוני סוגים של פרחים והעץ המדהים הזה בכניסה לבית שעד היום עדיין לא יודעת את שמו. נהרות של סגול.

j

ך

ghgע

אולי בגלל זה כשהלכתי לחנות בחרתי לי בהכי סגול שמצאתי- בכדי שיתאים לי הבפנים לבחוץ. חמוד הכרוב, מזכיר לי קצת את נס כד השמן של חנוכה. נראה קטן ותמים אבל האמת היא, שהכמות המתקבלת ממנו לאחר שפורסים או קוצצים אותו מרשימה ומספקת בהחלט.

בשבועות שבאו אחרי צליתי אותו כאנטיפסטי, בישלתי כתוספת, קצצתי בסלטים והחמצתי בצנצנת. בין לבין הוקסמתי מהחלפות הצבע שלו שנעות בין ורוד זרחני ובין סגול קדורני- תלוי באופן הבישול בה בוחרים.   בינתיים, העץ שבכניסה כבר שכח את הסגול שלו והטבע נכנס לו לתקופה אחרת לגמרי אבל אני עדיין מבשלת כרוב כי גיליתי שהוא לא רק מין נס קטן שכזה, הוא גם סוג של קסם.

ך

ל

 

כרוב מבושל מתקתק

תוספת זריזה וזרחנית שניתן למצוא אצלי הרבה בזמן האחרון. נורא טעים עם קציצות.

אוכלים בכל טמפרטורה שבא (הפינוק שלי זה קר עם גבינת קוטג')

1 ראש כרוב סגול קטן

1 אגס או תפוח

1/4 כוס יין אדום או לבן- מה שיש

3 כפות שמן-זית

2 כפות דבש

מיץ מלימון שלם

מלח ופלפל טרי

חופן חמוציות

חוצים את הכרוב לשניים, מסירים את הענף הקשיח במרכז ופורסים לרצועות גסות של כס"מ.

מקלפים את האגס או התפוח, מגלענים וחותכים לקוביות.

מעבירים את הכרוב והפרי לסיר רחב ומוסיפים את כל שאר המרכיבים+ 1/4 כוס מים. מביאים לרתיחה, מערבבים ומכסים. מבשלים על אש בינונית  עד שכל הנוזלים מתאדים והכרוב רך. אני אוהבת לחרוך מעט את התחתית (כלומר לבשל דקותיים לאחר שהתאדו כל הנוזלים), כי התבשיל נחרך מעט ומקבל טעם קרמלי.

מתקנים תיבול לפי הטעם: צריך להיות מתקתק- חמוץ- מלוח.

אוכלים חם, פושר או קר. נשמר מצוין. 

 

28 תגובות

מתויק תחת גינה, וואלה!, ירקות, ללא גלוטן, סלט

סנדויץ' בשר בבירה

 

וואלה! אחרון

ךךחייהצצצמצממממממ

דבר אחד מאחד את דור ההורות הזה – רובנו כבר לא עומדים ימים שלמים במטבח רק בשביל לעמול על ארוחה אחת. במקום זה אנחנו מסיעים מחוג לחוג, מחזירים ממקום למקום, מתייסרים כל הזמן בשאלות על זמן איכות ורצים לקורסי הורות למתקדמים. זה לא שאנחנו הורים טובים יותר- זה פשוט שאין לנו טיפ טיפה של זמן.

וככה, כשבאים אורחים ביחוד ביום של אמצע השבוע וביחוד כאלו מהזן שמצריך קצת יותר מסתם עוף עם פתיתים,  הבעיה גדולה שבעתיים: כי איפה אפשר להכניס סיכה ביום שגם ככה דחוס עד אפס מקום?!

את הארוחה המקסימה הזו, שיכולה להתאים בדיוק לארוע שכזה, אכלתי אצל יעל.  זה היה אחרי שפספסנו את האירוע הראשוני בה היא הוגשה וכולם אמרו שבטוח מאד אוהב ושחייבת לטעום. מדובר בנתח בשר רזה, שמתבשל לו בעצתיים בבירה שעות רבות בתנור ודורש מעט מאד עבודה. את הבשר הזה, שנהיה רך עם טעמים עדינים של בירה ובצל, מכניסים בין שתי שכבות של לחם מהסוג המתפצח ומגישים עם מעט מנוזלי הבישול, שיהיה לטבילה בין ביס לביס. הקונספט פשוט גאוני: קראנצ'י ורך, סנדויץ' עם מרק וכן, עוד עובדה חשובה- כלום וחצי של עבודה!

ל

ל

אז צדקו- אהבתי נורא! גם כי פשוט טעים וגם בגלל שאין דרך אמיתית לאכול את זה באלגנטיות ובסוף איכשהו קצת נוזל מפה וקצת משפריץ משם, שהם דברים שהופכים את האוכל להכי אמיתי וכייפי שיש…

בשר -בבירה- בסנדויץ'           6 רעבים

מרוב שלא נעים כמה שהמתכון הזה פשוט, הפכתי את הבצל המיובש לבצל רגיל. וכן, שבע שעות. אם אין או שפשוט לא מסתדר עם הלו"ז, מכניסים לחום גבוה יותר לפחות שעות. אם יש שאריות- יעל מקפיאה ואח"כ מבשלת עם שעועית ירוקה ומגישה עם אורז.

היה ממש נחמד עם ירקות צלויים פשוט בתנור, סלט ו- בירה!

2 בצלים – קצוצים דק דק

2 כפות שמן

נתח של בערך 1.3 ק"ג ירכה/ צ'ק/ צ'אך   (round roast )

440 מל' ציר בקר (ברור שקנוי)

1 בקבוק של בירה פייל אייל (או אחרת)

1/4 כוס מים

מלח ופלפל

להגשה:

כיכר או שתיים של ג'בטה

פרוסות גבינת פרובלון

בסיר גדול וכבד, המתאים גם לתנור, מאדים באיטיות את הבצל בשמן עם מעט מלח. כשהבצל זהוב, מוסיפים את כל המרכיבים: ציר בקר, בירה, מים, מלח ופלפל ונתח הבשר עצמו. מביאים לרתיחה, מכסים ומעבירים לתנור שחומם ל-110 מעלות צלסיוס לכ- 7 שעות~! אם אתם בסביבה אפשר להפוך את הנתח כפעם- פעמיים , אם אתם לא- לא נורא.

בסיום האפיה- הנתח צריך להיות רך ביותר. מפרקים את הבשר לחוטים, בודקים תיבול ומניחים לספיגת טעמים של כרבע שעה לפני יצירת הכריכים.

פורסים פרוסות ג'בטה עבות וחוצים אותן לרוחבן. מניחים על כל פרוסה, חתיכת גבינה ומכניסים לתנור חם (180 מעלות)לכמה דקות, עד שהגבינה מותכת והלחם פריך וחמים. מוציאים, עורמים מהבשר על גבי הלחם, סוגרים ומגישים עם מעט מנוזלי הבישול בקערית קטנה ליד. טובלים לפני כל ביס!

36 תגובות

מתויק תחת ארוחה בסיר, בשר, וואלה!, משהו עם הלחם

רוברב

 וואלה! אחרון-

 

 

נעים להכיר- רוברב, אחד ממלכי הכיתה האמריקאים. כשהוא כאן בעונתו, אין מסעדה שלא עושה לו כבוד!

בשיחות עם חברים ישראלים גיליתי, שלא רבים מכירים אותו וזה דוקא די חבל, כי האדון הנאה הזה הוא יצור מעניין וטעים. אלו שכן מכירים אותו קוראים לו: רוברבה, רברבר, רברב וריבס- שהוא שמו כשגדל בר. גבעולי הרוברב (שמזכירים בצורתם את מקלות הסלרי) מופיעים כאן בשני צבעים: אדום זרחני או אדום חיוור-ירקרק. כך או כך, הוא חמוץ חמוץ ולכן משתדך מצוין למתוקים. וכן, מבחינה בוטנית הוא מוגדר כירק, אך באופן מעשי רוב האוכלוסיה משתמשת בו כאילו היה פרי לכל דבר.

האמריקאים מכינים ממנו פאי, עוגות ועיקר העיקרים- מאפי פרי מכוסים בשכבת פירורים הנקראים 'קראמבל'. אני כנראה מעולם לא טעמתי אחד כזה מעולה או אולי פשוט לא אוהבת קראמבלס- איכשהו הם תמיד מתוקים לי מדי ושכבת הפירורים שלהם, לחה ודביקה במגע עם הפרי. מה שכן, נותנת כבוד לרוברב כמו כולם! כל שנה, כשהוא מופיע, אוחז בי דחף בלתי נשלט לקנות אותו. משהו בצבע הזרחני הזה לא נותן לי מנוח.

צ

 

 

 

השנה החלטתי להתחכם לקראמבל ולפרק אותו לסך חלקיו. אפיתי את הרוברב עם וגם בלי תותים והכנתי את הפירורים לחוד. כשמשלבים אותם יחד ומוסיפים על זה מעט גלידת וניל, מתקבל קינוח טעים (רך וקראנצ'י ומתוק וחמוץ וקר ונעים), קליל וגם קצת אלגנטי כי בכל זאת, רוברב לא בא כל יום בשנה… 

 

 

ץ

ומה עוד עושים איתו?! מבשלים או אופים בשילוב המקודש שלו עם תותים או סתם עם דבש או סוכר ותפוז או ג'ינג'ר. בריבה, במאפי שכבות של בצק פריך, עוגות בחושות או הפוכות ובליפתן. ועוד כדאי לדעת: שבבישול ארוך כשהוא מאבד את צורתו, הוא נפרם לחוטים דקיקים, רכים ומענגים ושאת כמות הסוכר יש להתאים בכל פעם מעט, כי כל גבעול והחמיצות שלו…

 

 

 קינוח רוברב ופירורים    לשמונה

מגישים עם גלידת וניל

600 גר' רוברב – בערך 6 יחידות

200 גר' תותים (לא חובה)

 5 כפות סוכר חום

1/4 כוס מים

לפירורים:

1 כף חמאה

2 כפות דחוסות סוכר חום

2 כפות מעוגלות קמח

1/4 כפית קינמון

1/3 כוס שברי אגוזי מלך

חותכים את מקלות הרוברב לפיסות באורך אצבע, מעבירים לתבנית עם שאר המרכיבים, מערבבים ומכסים בנייר כסף. אופים בתנור שחומם ל- 180 מעלות צלסיוס כעשרים דקות ונותנים לנוח מכוסה עד שמתקרר- הכל צריך להיות רך רך. אם חלק מהגבעולים רחבים במיוחד, כדאי לחצות לאורך בכדי שיתרככו מהר ובאופן אחיד. בודקים חמיצות- תמיד ניתן להזליף עוד מעט דבש מעל, אם עדיין חמוץ מאד- אבל כדאי לבדוק עם מעט גלידה ופירורים, כי שם ישנה מתיקות.

* גם פה, כמו במתכון הבא, ניתן לבשל אותם עד לקבלת מחית. אני אוהבת שרואים את המקלות.

מכינים את הפירורים: מועכים את החמאה והסוכר עם מזלג, מוסיפים קינמון וקמח ומערבבים מעט. מוסיפים את האגוזים, מערבבים מעט ומעבירים לתבנית קטנה עם נייר אפיה. אופים ב- 180 מעלות צלסיוס כ-15 דקות.

 מגישים בצלוחיות אישיות.

27 תגובות

מתויק תחת בצנצנת, וואלה!, מתוק

שבועות- טארט של בצק פריך עם שמן זית!

שניה וחצי לפני חג הפשטידות הלאומי שלנו, בו אין בית בישראל שלא מכין אחת או שתיים מאלו, החלטתי לרדת לשורש ההגדרה ולהבין מהי הפשטידה הזו  שכולנו צורכים. הצרפתים, שאוהבים לסבך את החיים באופן כללי, שלכל רוטב יש להם שם אחר וכך גם לכל שלב בתהליך הזה שהופך את הקמח לבצק, משתמשים במילה 'קיש' להגדרת מאפה מלוח על בסיס בצק ובמילה 'טארט' להגדרת מאפה מתוק או מלוח על בסיס בצק.

אנחנו הישראלים, שאוהבים הכל קצר, מהר ובלי בילבולי מוח מיותרים, איגדנו את כל אלו ועוד תחת מילה אחת 'פ ש ט י ד ה'. הידעתם (וזאת ע"פ הגדרת המילה בויקפידיה) שתחת ערך פשטידה נכללים כל "סוגי המאכל הנאפים  בתנור ומורכבים מבלילה של ביצים בתוספות שונות על פי הטעם"?! וזה אומר גם מוסקה ולזניה! מתוחכמים אנחנו, הא?!

אז איך אפשר שבועות בלי איזו פשטידה נחמדה?! זהו שאי אפשר. הבעיה עם אלו, שלעיתים קרובות טעמם המקסים נובע מכמויות מסיביות של חמאה בבצק הפריך ותועפות שומנים במלית. ניסיתי בכוחות חג עליונים להפחית באלו (הו, כמה שאני אוהבת את אלו…) ועדיין לשמור על טעם מענג- ובסוף, אחרי כמה נסיונות- זה קרה!

ככה זה נראה כזה ללא מלית- פריך ו'קרקרי'

הבצק הפריך שמופיע כאן הוא על בסיס של שמן זית. לא, הוא לא ב ד י ו ק אותו הטעם או המרקם כמו בצק פריך אמיתי וחמאתי- אבל הוא בהחלט  טעים ומספק. והמלית הזו, המורכבת מעיגולי בצלים רכים ומתקתקים וגבינה, מצליחה להיות עשירה ומשמחת מספיק בכדי למלא את שחסר בו…

ניתן כמובן, להחליף בבצק פריך רגיל, בצק עלים או פילו – העיקר שתהיה גבינה, שיהיה חג ושיהיה שמח!

טארט בצלים ובצק שמן -זית    6 טארטים אישיים (10 ס"מ) או תבנית טארט 24 ס"מ

למלית:

3 בצלים אדומים פרוסים

1 כף שמן-זית

מלח ופלפל טרי

1 כף בלסמי

1 כפית סוכר חום

6-8 כפות גבינה: עזים רכה, פטה, צ'דר או כל גבינה שבא

2 ביצים

1/4 כוס חלב

1 כף גדושה קרם פרש (או שמנת חמוצה)

1 כף עלעלי תימין טרי

לבצק:

1/4  1 כוסות קמח

1/4 כוס שמן-זית

1/2 כפית מלח

3 כפות מי קרח

אם רוצים: 1 כפית פרג ו-1/2 כפית עלעלי תימין טרי

מכינים את הבצק: מערבבים את הקמח והמלח עם מזלג (אם משתמשים- גם פרג ותימין) ומוסיפים את שמן הזית. מערבבים טוב עד לקבלת גושישים ואז מוסיפים את המים ומערבבים לקבלת בצק אחיד. עוטפים בניילון נצמד ומניחים בחוץ לנוח כחצי שעה.

במחבת רחבה שמים את השמן, הבצלים הפרוסים, מעט מלח וכרבע כוס מים. מכסים ומניחים להתבשל על להבה חזקה עד אשר כל המים התאדו והבצלים רכים. מסירים את המכסה, מערבבים ומוסיפים עוד מעט מים. מנמיכים את האש ומבשלים עד שהבצל מזהיב ומתקרמל- בערך עשר דקות. צריך לבחוש מדי פעם ולהוסיף טיפונת מים אם חסרה לחות. מוסיפים את הבלסמי, עלי התימין ואת הסוכר, מערבבים ומבשלים עוד דקה או שתיים. מתקנים תיבול ומניחים להתקרר.

מרדדים את הבצק על משטח מקומח. לא תמיד קל מאד אבל אפשרי! מחלקים את הבצק ומשטחים בתבניות הטארט, מהדקים לתחתית ולצדדים, חותכים עודפים, דוקרים מעט ואופים כעשר דקות בחום תנור של 200 מעלות צלסיוס.

מוציאים מהתנור ומנמיכים את חומו ל-180 מעלות.

מערבבים את החלב עם הביצים והקרם פרש ומתבלים.

מפזרים את הגבינה בתחתית כל טארט, מחלקים את הבצלים בין ששת התבניות ובעדינות בעזרת כף, מכסים בבלילת הביצים.

מחזירים לתנור ואופים כחצי שעה או עד אשר המלית מתיצבת ומזהיבה. הבצק לא יזהיב מאד, בהעדר החמאה.

נ.ב. אם תצליחו להבריח כפותיים של בצלים מתקתקים מהטארט, הכינו לכם סלט קטן, מהיר וטעים איתם ועם: עלי תרד קטנים, עגבניות שרי חצויות, גבינת עזים, מלח, פלפל, מעט חומץ יין ושמן זית טוב. מנוחת הלוחם.

52 תגובות

מתויק תחת בצק, גבינה, וואלה!, חגים, טארטים, סלט

פוקאצ'ת זיתים

אחת מאהבות המטבח הגדולות ביותר שלי הם השמרים. אוהבת את הריח שלהם, את החמימות שמתפשטת בחדר כשנותנים להם את מעט החום לו הם זקוקים, אוהבת את הציפיה שבהמתנה והכי-הכי את ההפתעה שמגיעה בסוף. הילדים שלי כנראה אוהבים אותם מאד גם הם, ואי לכך הוחלט קבל עם ומשפחה על מסורת חגיגות ימי הולדת של פיצה ביתית.

לפעוטנו מלאו זה עתה שלושה אביבים ולכבוד המאורע,  הגיעה אפילו דודתו השווה מליונים (היא דיילת ולא מפסידה אף יום הולדת, המדהימה).
כאם הפעוט, צ'ופרתי גם אני בכמה שעות התייחדות במטבח ואוח, כמה שנהניתי… כי אם  כבר פיצות, אז כדאי שיהיו גם קצת ירקות צלויים לאנטיפסטי ונו טוב, גם איזושהי
פוקאצ'ה. ואם כבר פוקאצ'ה – אז למה אחת? הרי הלכלוך כבר ישנו וכל ניסיון טומן בחובו  טעמים, מרקמים והפתעות לרוב.

כי תבינו, למרות שהרבה אנשים נרתעים מהכנת בצק שיש בו שמרים – המתכון הזה הוא ממש קל. צריך רק לנסות וגם אם לא יוצא מדהים על הפעם הראשונה, ההפסד הוא כמעט אפסי: קצת שמרים וטיפונת של קמח. והבצק עצמו – יש בו משהו מתמסר, עם הרכות התינוקית הזו וריח השמרים העדין והממכר והיכולת הזו שלו, לקבל באהבה כל גחמה ותוספת. כל כך כיף היה לנו יחד, עד שאחרי השלישית הכרחתי את עצמי להפסיק. יצאה אחת עם זיתים – מנוקדת בחום וריחנית, אחת שבבטנה פסטו וגבינה ואחת עירומה עם רוזמרין. בלהט החגיגות, כתשתי פסטו גס של בזיליקום ורוזמרין עם שום, צנוברים ופרמזן – שיהיה מה לנגב – וגם יוגורט מתובל.
ואופס… יצא המון.

יצא כל-כך הרבה שמרוב חדווה ומבלי לחשוב פעמיים, צילצלתי לאיטלקיה שלי והזמנתי אותה ואת הוריה שהגיעו ערב קודם מרומא, להצטרף לחגיגה. כשסגרתי, חשבתי לעצמי שרק משוגע או טמבל מזמין איטלקים אורגינליים לפיצות ולפוקאצ'ה אבל לא ממש היה לי זמן להתחבט בשאלה מי מהם זו אני והאמת היא שאחר-כך, כשהיה, זה כבר לא ממש שינה לי. הקטקט חגג לו בחצר שמאחור עם סעודה איטלקית שמחה ורועשת, קצת כדורגל ויין ועוגה, וזה כל מה שהיה חשוב.

פוקאצ'ת זיתים- 24 ס"מ

לאחר שיטוח הבצק לצורתן הסופית, ניתן להוסיף כיד הדמיון הטובה: ירקות פרוסים דק דק, עשבי תיבול שונים. רק לא לשכוח זילוף שמן זית ומעט מלח גס. ניתן להכין, להקפיא ולחמם בעת הצורך.

בכדי לקבל מתכון בסיס, השמיטו את הזיתים. למתכון הבסיס ניתן להוסיף זרעים, גרעינים ועשבי תיבול. אפשר להחליף מחצית מהקמח לקמח מלא אבל אז יש להוסיף עוד מים בהתאם לצורך. ניתן להכפיל כמויות וליצור פוקאצ'ה אחת גדולה ועבה.

3/4 כוס מים חמימים

1 כפית גדושה שמרים יבשים

1/2 כפית סוכר

3/4 כפית מלח

2 כוסות קמח לחם

1/4 כוס שמן זית

1/2 כוס זיתי קלמטה

ממיסים את השמרים במים וסוכר ומניחים במקום חמים (נכון, אין צורך להמיס שמרים יבשים אבל אני אוהבת)

בפוד פרוססור בעל להב מתכת, מערבבים קמח ומלח קלות. מוסיפים את הזיתים (אם רוצים חתיכות זיתים גדולות יותר, ניתן להוסיפם מיד לאחר שנוצר בצק). תוך כדי פעולת המנוע, מזלפים דרך הפתח העליון את המים והשמרים ואחר כך את שמן הזית. מערבבים עד שנוצר בצק רך (אם ממש דביק, יש להוסיף מעט קמח) ונותנים למכשיר ללוש כדקה נוספת. מוציאים את הבצק למשטח נקי ולשים מעט בידיים עד לקבלת בצק רך, חלק ונעים. מעבירים לקערה משומנת ומכסים.

מתפיחים במקום חמים כ- 45 דות או עד שהבצק מכפיל את נפחו. הבצק מוכן כאשר לוחצים על מרכזו בעזרת האצבע והסימן השקוע נשאר ברור. מפזרים על קרש שכבה נדיבה של קמח סמולינה (או קמח רגיל) ופותחים את הבצק לעיגול לא אחיד של בערך 24 ס"מ. מטביעים את קצות אצבעות הידיים בבצק, ליצירת שקעים ומזלפים מעל מעט שמן זית. מתבלים במעט מלח גס. מעבירים לתנור ואופים כ- 10 דקות או עד שהפוקאצ'ה זהובה.

אפיה על אבן שמוט: תפקידה של האבן הוא להעלות את טמפרטורת התנור, לדאוג לפיזור הומוגני של החום ובעצם, לנסות לדמות את התנור הביתי לתנור אבן אמיתי. ומה אם אין? מלהיטים את התנור לחום המקסימלי שלו כעשרים דקות מראש ומחממים בתוכו תבנית רחבה. כשהבצק מוכן, מעבירים אותו על גבי נייר אפיה ,לתבנית ואופים עד להשחמה.

46 תגובות

מתויק תחת בצק, וואלה!, יומולדת שמח!, פיצה פיצה