שתהיה שבת שלום.
שכנים זה דבר ברוך. כשהם מוצלחים, זאת אומרת. בביתנו, מי שאחראי בדר"כ על קשרי החוץ השכונתיים הוא האיש, אשר בימים כתיקונם מתרועע עם זקנות, מחמיא לשכנות על מראן הצעיר, מתלטף עם כלבים ומתבדח.
מי ששינה את מאזן הכוחות לאחרונה היא, מי אם לא, אמא אדמה.
עם השכנים ג'ניס וסטיב מימין יש תן וקח ולא מהסוג של חצי-כוס-סוכר. סוכר מעולם לא לוויתי מהם אבל עץ השזיף "שלנו" הוא למעשה העץ הזקן שלהם, שהחליט לפני שנים רבות שהדשא של השכן ירוק יותר ובא לדור אצלנו. הגפן שלי, לעומתו, פלשה כבר מזמן את גבולות חצרם האחורית ונותנת להם בנדיבות מפירותיה. אני מקבלת מהם לימונים מהעץ ונותנת בחזרה עוגה ומקבלת תפוזים ופטל גינה ומחזירה… וילדת העיר שבי, שתמיד כמהה לכפר, שמחה.
השזיפים של העץ הזה, שלנו- שלהם למה להתקטנן, הם קטנים ואדומים עם תוך צהבהב. מה שמדהים בהם היא העובדה שהם מתוקים גם כשהפרי עדיין לא בשל לגמרי. בשנים הקודמות בעיקר אכלנו אותם טריים, חילקנו בין חברים והילדים לקחו הרבה לגן. היה נדמה לי שכאשר אסיים להפשיט אותם מהגלעין, לא יוותר פרי. השנה מצאתי פתרון לקוטן שלהם- איך לא חשבתי על זה קודם? מכשיר גלעון דובדבנים!
רק עוד בעיה אחת קטנה… עדר הגמדים שבביתנו, מסתכל בעין עקומה על עוגות פרי וזה לא טוב לזוג ההורים שמסתכלים בעין מצוינת על כמעט כל סוגי המזונות הטעימים וכן, בכלל זה גם על עוגות פרי. אז מה עושים? מזמינים חברים בשבת בבוקר, אופים לכבודם עוגה וכשהיא מתחסלת בתוך שעתיים, המצפון נקי. כי מה, לא נכין עוגה לאורחים?!
והעוגה? יופי יופי של עוגה. קלה להכנה, מקבלת כל פרי בשמחה, לא דורשת תבנית ומשדרת איכות כפרית. הבצק הוא מסוג הבצקים ששוים איזכור מיוחד- פשוט להכנה, פריך וחמאתי. מרדדים אותו, מעמיסים בפירות- משמשים, נקטרינות, אפרסקים, דובדבנים ואפילו פירות יער, מוסיפים מעט סוכר וזהו.
הבצק הנפלא הזה יכול גם לקבל על עצמו קרם שקדים או קרם פטיסרי לגרסאות מורכבות יותר. בעיניי, במקרה של פירות הקיץ המופלאים, הפשטות היא המפתח.
מאחר ומתיקות הפרי משתנה מפרי לפרי, כדאי לטעום אותם. אם הפירות שלכם מתוקים מאד- כמות הסוכר שבמתכון מספקת. אם הפירות מעט חמצמצים, רצוי להגדיל את כמות הסוכר שמפזרים מעל.
גאלט שזיפים
'קמח אגוזי לוז' הינו פשוט אגוזי לוז טחונים דק דק. אם אין בנמצא, נסו קמח שקדים או אפילו אגוזים אחרים או המירו את הכמות בתוספת של קמח רגיל.
בערך 500 גר. פרי מגולען וחתוך גס
2 כפות גדושות ריבה איכותית- אני השתמשתי בריבת משמש ביתית
2 כפות סוכר
1 כף חמאה
לבצק:
200 גר. חמאה
1/4 כוס קמח אגוזי לוז
2 כוסות קמח
1 כף סוכר
קורט מלח
1/3 כוס מי קרח
מחממים תנור ל- 200 מעלות צלסיוס.
בפוד- פרוססור עם להב המתכת (אין כאן טעות!) מערבבים קמח, סוכר, מלח וחמאה. ערבוב קצר בכדי שישארו גושי חמאה נראים לעין של כס"מ. מוסיפים את המים ומעבדים על-ידי פולסים קצרים עד לקבלת תערובת פירורית. לא לעבד יותר מדי! בכדי לבדוק האם יש מספיק מים – לוקחים מעט מהתערובת ולוחצים אותה ביד. אם היא נדבקת לבצק זה מצוין. אם לא, מוסיפים עוד כף או שתיים של מים.
מעבירים את הפירורים למשטח נקי ומאגדים אותם לכדור בצק.
*לא לדאוג אם עדיין נראים גושישי חמאה בבצק. אלו רק יהפכו אותו לפריך יותר.
מרדדים על משטח מקומח לצורה עגולה (אין צורך שיהיה מדויק) של כ- 32 ס"מ.
מעבירים לתבנית אפיה מרופדת בנייר אפיה. קחו בחשבון שהדפנות מתקפלות פנימה, כך שהבצק יכול בשלב הזה להיות רחב מהתבנית. מורחים את הריבה במרכז הבצק כ- 5 ס"מ מהצדדים ומפזרים מעל את הפרי. זורים את כף הסוכר וחותכים את כף החמאה לחתיכות קטנות אותן מפזרים מעל. מקפלים את שולי הבצק הנקיים כלפי פנימה ומהדקים בעדינות ע"מ שלא יפתחו.
מורחים את דפנות הבצק במעט שמנת מתוקה, חלב או ביצה ומפזרים מעל את כף הסוכר הנותרת. זה יתן תוספת קראנצ'ית לדפנות.
אופים כ- 60 דקות או עד שהבצק משחים.
אח… נראה מעולה. מסוג הדברים שאני יכולה רק לחלום על הריח שלהם.
תבואי תקבלי
שבת שלום ומבורך! לגבי העוגת שזיפים שנראית טעימה – האם לא צריך להוסיף ביצים? מה מחבר את הבצק? תודה על התשובה.
החיבור הוא החמאה. יוצא מעדן. שבת שלום גם לך!
להילה !
התמונות של העצים והנוף מדהים!בכלל האתר שלך כייפי ונעים עם אנרגיות טובות! היום פעם הראשונה בחיים קניתי במשתלה בזיליקום+ סלרי+ פטרוזיליה + שמיר אני מקווה שיחזיקו מעמד! כי אני לא גרה בבית עם גינה! אולי יש לך עצות איך שומרים שלא ינבלו. אודה לך מאד ! אני מקווה שלא הגזמתי …
shila
הי שולה,
תתחדשי! צמחי תבלין גדלים נהדר באדניות. הם זקוקים להרבה שמש וצריכים אדמה לחה אך לא ליותר מדי מים. מאחר ומזג האויר בישראל הרבה יותר חם מכאן ואני מניחה שלחלקם השמש הישראלית חזקה מדי, הכי טוב שתשאלי במשתלה. אני בטוחה שהם ידעו טוב יותר.
ב ה צ ל ח ה!
כפי שאחד מבעלי הבלוגים טען כבר פעם-
צריך לכתוב רשימת תיאום מסודרת בין הבלוגים, חחחח, כדי שלא יהיו אי הבנות
זה בדיוק הפוסט שאני עומדת לפרסם השבוע 🙂
רק שלי אין שום עצי פרי בחצר
וזה בעיקר בגלל שאין לי חצר
אבל זה בהחלט מתבקש לנצל את פירות הקיץ המדהימים לפני שהם נעלמים מהמדפים
אהבתי מאוד את הגאלט שלך! זה בהחלט מאפה מדהים, קל וטעים
שבוע נפלא!
ענבל
כמו שאמרת- זה הזמן הנכון לעוגות פרי ולכן אין שום בעיה עם עוד מתכון… בהצלחה לך ואל תתבאסי.
כמה שהעוגה הזו יפה 🙂
היא פורסמה בוואלה? אכן פיספסתי…
שיים און יו!
נראה מצויין ותצלומים מעולים.
והכתיבה שלך טובה מאוד!
דרך אגב, הדוד שלי הוא מהבעלים של Chez Panisse.
המשך כתיבה מהנה ומוצלחת
יונתן
הי יונתן- תודה ותודה.
מקוה שזה מקנה לך ארוחות חינם!!! 🙂
רק הייתי שם בחתונה, ולא נפלתי מהאוכל, היה נחמד.
אבל אני גם לא איש של דגים ופירות ים שאני יודע שהם חלק בלתי נפרד מהתפריט.
לא. לא נופלים מהאוכל שם. צריך רק לדעת להעריך את החומרים ואת האישה וזהו…
עשיתי עכשיו את העוגה ויצא פשוט מדהים!!
או סקייפ לשאול אותך על לימודי קונדיטוריה?
דניה-אחות של רועי
דניה אחות של רועי (את היא ההשראה לדניה שלנו, הידעת?!)
אני בחופש עם הילדים…
למה שלא תכתבי לי אימייל: hilla.kariv@gmail.com
קצת באיחור אני יודעת, מה דעתך על ענבים כפרי לעוגה?
דרך אגב זאת הפעם הראשונה שאני מגיבה לבלוג ואני חייבת לומר לך שאני מעבר לנהנת, ממש מתענגת התמונות המהממות והמתכונים…. חבל שאי אפשר להריח דרך המחשב.
תודה שאת משתפת אותנו.
לימור
את יכולה בהחלט לנסות, רק קחי בחשבון שלענבים יש טעם די אנמי. ותודה כמובן מכל הלב
אין עליך!!! זו המסקנה שלי ושל אחותי גילי, קוראותיך הנלהבות. הכנתי את העוגה עם הבצק של הגאלט אפרסקים (לפי המלצתך החמה). הבצק אכן מאד מעודן, עדין ושברירי ורידדתי אותו לצורת מלבן. לצערי לא אטמתי מספיק טוב כמה חורים שנוצרו בעת הקיפול, כך שנזל קצת עסיס וחבל אבל התקבלה עוגה כמו בתמונה – מעודנת ואלגנטית בטעם גן עדן.
הילה, כמה זמן מראש אפשר להכין גאלט? הוא בטח נהיה ספוגי ולא קראנצ'י באיזשהו שלב..לא?
גאלט צריך טרי לכן אפשר להכין ולרדד את הבצק ובנפרד לשמור את הפירות ואם יש מלית. מרכיבים באותו יום או ביום שאחרי ואופים
הי הילה,
אפשר להכין את הבצק, לשמור בכדור, לרדד ולאפות רק מחר?
לגמרי כן
הי הילה,
כמה "חמור" יהיה לאפות את הגאלט, להקפיא ולחמם בתנור לפני ההגשה..? יכול לעבוד?
לא בטוחה לגבי הפירות. ההימור שלי הוא שהם יפרישו הרבה נוזלים ואלו ירככו את הבצק. אבל כמובן שתמיד ניתן לנסות ולראות מה באמת קורה.