ארכיון חודשי: מאי 2011

שלושה דברים שעדיין לא יצא לי לספר…

.

אני מאד טובה בלספר על סתמיים וקצת יותר מתקשה בלספר על הדברים הגדולים באמת

1.  בית

אנחנו אומרים שלום לבית הקטן והכה מתוק שלנו. קנינו אחד אחר- אותה אוירה אבל פחות סדקים בקירות ויותר חדרי ישיבה חשובים. הנה קץ הקץ על שליחת ילדים בוכיים לעשות פיפי בגינה. זה אמור להיות משהו טוב לאללה אבל זה עושה לי נורא קווצ' בלב.

2.  נסיעה

אנחנו נוסעים לישראל לשנה שלמה- לחיות, להצרב בשמש, להזכר, להבין, להרגיש ובעיקר כי הלב שלי אמר שאין ברירה. מעבר לכל החששות והעבודה המרובה והקשה, הכי מפחיד אותי מזג האויר. אני חוששת שפשוט אמס וזהו. כזו אני, עמוקה.  כמו שכתבה לי אורית חברתי : בחרת חודש להגיע!!! מעולה אין כמו אוגוסט לשכנע אותך ואת כל המשפחה שמקומכם  במקום אחר…

3.  זכרון

אני בסוף שנתי הראשונה ב'שנקר' והכיתה שלי עוזרת בהלבשת הדוגמניות בתצוגת האופנה של המחזור המסיים. אני מוצמדת לגלית גוטמן והיא יפה שאין דברים כאלו ויש לה גם ראש על הכתפיים. אנחנו מדברות מעט, מחליפות בגדים במהירות. בסוף הערב, לפני שהיא הולכת, היא אומרת לי שהייתי מעולה. כשהיא קולטת אותי מגחכת על חשיבות התפקיד, היא מישירה אלי מבט בהיר וחודר ואומרת: "לא משנה מה את עושה, זה צריך להעשות הכי טוב שאת יכולה".  הרגע הזה נשאר איתי ומדי פעם צץ ועולה.

כשחתמתי על חוזה ספר הבישול הראשון שלי, הוא צץ שוב. הוא וגלית גוטמן היפה.

אני חושבת שעשיתי את ההכי טוב שיכולתי וזה כנראה היה מספיק.

4. אתם

כי כמו שכבר אמרתי- אם לא אתם אז לא.

ת ו ד ה ! 

75 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים

פלאפל ול"ג בעומר של דודה

.

.

הדודה של הילדים הגיעה ואיתה רוחות רעננות.  "חייבים לחגוג את ל"ג בעומר", אמרה, "מכינים פיתות על הטאבון!". הרבה דודות יש בעולם אבל מעטות כאלו, אם בכלל.

.

.

האיש נסע לכנס ואני חלשה מולה. אחרי יום בעיר עם באולינג, החלקה על הקרח, מילשייקים והשד יודע מה עוד אלמלא הייתי עוצרת מבעדה, פצחנו לעת ערב בחגיגות: היא על הטאבון, הילדים מותחים בצק של פיתות ואני על הפלאפל.

.


.

פלאפל טעים בישראל זה דבר של מה בכך, אבל בגלות, פלאפל טעים זה 'שלאפ' רציני שמסתיים לרוב באכזבה או בבית.  לא אחד המאכלים האהובים עלי להכנה, אבל כשבסוף כולם אוחזים ביד כדורים חמים וחומים, עם תוך בצבע ירוק דשא וטעם של בית מוכר, אני חושבת לעצמי שהיה שוה אבל בחיי-שזו-הפעם-האחרונה. בחיי.

.

.

פלאפל    כ-14-18  כדורים

המתכון הנהדר הזה התחיל מאחד שמופיע בספר : The food of Israel Today/ Joan Nathan, בו ניתן למצוא פנינים מקומיות מסצנת האוכל הישראלית.  אני מוסיפה לפלאפל הרבה יותר עשבים מהמצוין ומעט מים.

** עם השנים שיניתי את המתכון בכל פעם קצת- השמטתי את הכמון ואת אבקת האפיה, האדרתי את כמות הירוקים ובמקום אבקת אפיה נהייתה אבקת סודה לשתיה. השינויים מופיעים כאן –

1 כוס גדושה של גרגירי חומוס יבשים- מושרים בהרבה מים קרים ללילה ומסוננים

1 בצל קצוץ גס

צרור פטרוזיליה

צרור כוסברה

4 שיני שום

מעט כמון- אם אתם חייבים, אני אוהבת בלי

1/3 כפית אבקת סודה לשתיה

2 כפות שמן-זית + 2 כפות מים

מעט תבלין צ'ילי יבש – אם רוצים

כ- 1/4 כוס קמח שיבולת שועל——— המרכיב הזה לא שגרתי אבל בעיני מוסיף לכדורים רכות ולחות שהופכת את מרקמם ללא פחות מנפלא

משתמשים במעבד מזון בעל להב מתכת- מכניסים לקערתו את גרגירי החומוס, הבצל, הירוקים והשום.

מעבדים בפולסים קצרים עד שמתקבלת תערובת אחידה אך לא חלקה (תמונה עליונה ימנית), חשוב לשמור על מרקם גרגירי מעט.

מוסיפים לתערובת את התבלינים, הנוזלים ואת קמח השיבולת ולשים היטב. מנסים לראות האם ניתן ליצור כדור קטן- אם לא, ניתן להוסיף עוד כף או שתיים קמח. בעיקרון, התערובת צריכה להיות רכה מאד והכדור צריך להחזיק צורה אבל לא להיות לגמרי יציב.

מחממים סיר בינוני עם שמן (5-6 ס"מ) ל- 190 מעלות צלסיוס/375 פרנהייט. אם אין דרך למדוד את חומו של השמן, מחכים עד שהשמן חם מאד ובודקים על יד הכנסת פירור גדול של עיסה למן- השמן אמור לבעבע בחוזקה מסביבו.

מטגנים עד שכדורים חומים מאד- רצוי לבדוק אחד ולראות שמהוא מבושל גם במרכזו. אם לא- תוכלו לראות שצבע המלית בהיר יותר במרכז.

.

36 תגובות

מתויק תחת חגים, משהו עם הלחם, קטקטים במטבח, קיטניות, קלסיקה ישראלית-ערבית, קציצות

מעשה בריזוטו (ברוסקטה של פול ירוק ואפונה טריה)



.

.

כבר חודשים שאני מנג'סת לאיטלקיה שתכין לי ריזוטו אבל היא בשלה:  הילה , היא  אומרת לי, ריזוטו זה משעמם!

לשמוע משעמם ממישהי שגדלה על זה ואכלה את זה כל יומיים- שלושה, זה לא ממש אמין.  אני אכין הכל, אמרתי לה, את רק תעשי ככה עם הכף..  אז בסוף היא נכנעה.

.

.

כנראה שהקארמות השליליות שלה באו בריזוטו- כי הוא יצא כצפוי משעמם. למרות ציר העוף והסלק המושקע שרקחתי עבורו בבוקר, היין ותועפות הפרמז'ן. למרות הפול הטרי שנצנץ בירקרק עליז בינות לגרגרי האורז המבריקים ונבטוטי הסלק היפים.  שלא תבינו אותי לא נכון, זה לא שהיה לא טעים אבל רבאק- כמה עבודה! הבאת לו ת'עצבות , אמרתי לה באנגלית מעוברתת אחרי שנברנו בו בתוגה, צריכים משהו אחר.

.


.

משארית הפול הטרי והירוק ומחופן של אפונה ירוקה שזה עתה לוקטה מתרמיליה,  הכנו לנו ברוסקטות נוטפות שום ושמן זית. כידוע לכולנו, לחם מתפצפץ בטעמים של שום ובמראה מלבב, הוא תמיד דבר מעודד. גם מכשלונו של ריזוטו…

.


ברוסקטת פול ירוק ואפונים   ל-2

על הפואנטה הזו, ניתן להרכיב רבים וטובים, כשאלו לא בעונתם. העיקר הרבה שום ושמן-זית ואיזו גבינה טובה

חופן פול ירוק- קלוף פעמיים: מהתרמיל ומהקליפה הרכה ( חדי העין הבחינו בודאי שלא ממש הקפדנו… זה לא אני, זו קיארה החפפנית!)

חופן אפונים

ענף רוזמרין שלם- מעט ממנו קצוץ דק

2 שיני שום מעוכות קשות בגב סכין +שן לשיפשוף

שמן זית, מלח ופלפל גרוס טרי

2 פרוסות עבות של לחם כפרי

גבינה- מוצרלה/ ריקוטה/ פטה/ עזים/ כלום

במחבת מחממים בעדינות מעט שמן זית עם רוזמרין ושום. אחרי דקה בערך, כשריח נישא בחלל המטבח, מוסיפים את הפול והאפונים ושלוק קטן של מים. מתבלים ומבשלים על להבה גבוהה, תוך ערבוב אגבי. לוקח לירוקים ממש דקותיים להיות ירוקים ונפלאים למאכל.  מעבירים לצלחת, מוסיפים למחבת (שכעת יש בה רק שאריות טעם ושמן) מעט שמן-זית ואת פרוסות הלחם. מזהיבים את הלחם משני צידיו ומוציאים. משפשפים כל פרוסה היטב היטב בשן השום, בוצעים מהגבינה ומניחים מעל, מחלקים את הירוקים, מזליפים עוד קצת שמן זית ומתבלים ברפרוף במעט מלח ופלפל  גרוס טרי.

5 תגובות

מתויק תחת גבינה, ירקות, משהו עם הלחם

שומר יום א' (אנטיפסטי ומרק)

.

.

ימי ראשון הפכו לימי לימוד עברית- נוסעים, מורידים, מחכים, מחליפים ומחכים שוב. המורה אפרת מדווחת התקדמויות ונותנת מתנות קטנות (אמא, נכון שהיא כזו של ילדים?!) ומשם יכול להתחיל היום.

הפעם, בזמן שאנחנו מחכים, הבנים ואני פורקים סקוטרים ומנווטים לשוק האיכרים הקרוב. הם מוצאים בליטה במדרכה והופכים אותה לראמפה מענגת של קפיצות שיכולות להגמר באסון. אחר-כך,  הם עוצרים ליד אח ואחות בפתח ביתם מוכרים לימונדה, שזה המון סוכר וקצת לימון וזה נ ו ר א טעים. יום חם, בדיוק מתאים ללימונדה ואמא של הילדים יוצאת מהבית לראות מי בא- יש לה מבטא חזק  שמסגיר, קוראים לה שטפני והיא מגרמניה. ואת? היא שואלת, מישראל.  יש שניה של שתיקה באויר, מסוג השניות האלו שחולפות כהרף אבל קיימות לנצח.  אני, כמה שאני מתאמצת, לא מצליחה לגרש לגמרי את החישובים של מה עשה סבה בשנים ההן. מה עשה אבי.

אבל הבנים כבר שוב מתגלצ'ים על הבלוטה של המדרכה.

אני משאירה את שטפני וילדיה ואת הלימונדה, יום השואה בפתח, והולכת.

.


.

בשוק אני מגלה שיש לי רק שטר אחד בכיס ולכן צריך לבחור בקפידה. אני קונה ביצים מקסימות בעלות קליפה דקה בצבעים שונים וחלמון כתום, סלסלה של תותים אדומים אדומים, שקית של אפונים שאוכלים כמו ממתקים ושומר. אני מתארת לעצמי שרבים ירימו גבה על סדר העדיפויות הזה שלי אבל אני נורא אוהבת שומר וקל מאד לשמח אותי בו. אם צולים אותו בתנור עם מעט מלח ושמן זית, הוא מתקרמל ומעגל טעמים. אם הוא טרי במיוחד, פורסים  אותו דק דק  ומתבלים בשמן-זית, מלח והרבה לימון או מוסיפים לסלטים ואז מקבלים את הקראנצ'יות הממכרת שלו ואת הטעם האניסי הנפלא שהוא אוגר בתוכו.

.

.

הסיפורים על השומר של אבא של תומי הזכירו לי את המתכון הזה, שהולך איתי מימי התיכון. הוא שייך לעדה קרדו- בשלנית נפלאה ואמא של יעל, חברת הילדות האולטימטיבית שלי.  אפשר לומר שגדלתי עליו.

.

שומר בשום ולימון    

דרך נפלאה להכין שומר- שגם כאלו שהם לא אוהדים, אוהבים.

טוב לו לשומר להיות רך רך ולכן חותכים אחיד ככל שניתן- בכדי שיתבשל באופן שוה.

1 שומר גדול מאד או 2 קטנים

2-3 שיני שום כתושות

שמן-זית

כ- 1 לימון – כל לימון וחמיצותו, תוסיפו לפי הטעם

מלח ופלפל גרוס טרי

מעט שוונצים של השומר- ללמעלה

חותכים את בסיס השומר הקשה ואת החלק שבו מתחילים הגבעולים. שומרים קצת עלעלים ירוקים. חוצים את השומרים ופורסים לפרוסות אלכסוניות שיוצאות מהגזע- בכדי שהפרוסות ישארו מחוברות בבסיסן.

מחממים את השמן במחבת רחבה שתוכל להכיל את השומר בשכבה אחת ומשחימים מכוסה על להבה גבוהה (ניתן להוסיף שלוק מים בעת הצורך). שלב ההשחמה אינו הכרחי אבל אוכל שחום יפה יותר, זו עובדה. לאחר שגם הצד השני משחים מעט, מוסיפים את השום וסוחטים מעל לימון ומעט מים. מנמיכים את הלהבה ומבשלים לאט עד שהנוזלים מתאדים והשומר  רך למופת. מתקנים תיבול של מלח ופלפל. מוסיפים מעט מעלעליו של השומר.

השומר אמור להיות רך מאד, עד לכדי מסיס. לא בטוח שיש מילה כזו אבל רצוי שתהיה.

אוכלים חם, פושר או קר- הכל טעים!

.

.

את המרק הזה יצא לי להכין לפני הרבה שנים והוא היה נפלא. עכשיו הכנתי שוב והוא יצא רק נחמד. אופס. אחרי כמה שינויים שלי, הוא עדיין רק נחמד אבל גם רענן וסימפטי. הוא לכאלו שאוהבים מרקים קלילים ושאוהבים שומר.

מרק שומר, גזר ומיץ תפוזים    אמנדה הסר

הורדתי מהגזר, העלתי בשומר, גרעתי מהשמנת והחלפתי לקרם פרש, שאינו מפרק בחום. מרק סימפטי וקצת אחר.

2 שומרים גדולים

2 כפות שמן-זית

3 גזרים גדולים

2 שיני שום גדולות- קצוצות

4 כוסות מים

1/2 כוס מיץ תפוזים טרי

1 כף נדיבה קרם פרש

מלח ופלפל גרוס טרי

את השומר מנקים מבסיסו הקשה ומענפיו ופורסים דק. מאדים באיטיות בסיר עם שמן ומעט מלח. בינתיים, מקלפים את הגזרים ופורסים. מוסיפים לסיר בחברת השום, נותנים ערבוב, מתבלים שוב. מוסיפים את המים, מביאים לרתיחה ומבשלים בבעבוע עדין עד שהגזר רך למשעי כ- 30 דקות.

עכשיו לוקחים החלטה כמה חלק רוצים את זה- אפשר למעוך גס עם מועך תפוחי אדמה ואפשר לרסק בבלנדר. אני אוהבת את שלב הביניים, ריסוק שמשאיר חתיכות קטנות. מחזירים לסיר ומתבלים בהרבה מלח. מוסיפים את מיץ התפוזים ואת הקרם-פרש. מוסיפים מעט מעלעלי השומר הקטנים.

אוכלים חם, פושר ואפילו קר מהמקרר.

.

 וגם- סלט שומר

..

14 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, ברקלי שלי, ירקות, ללא גלוטן, מרק, סלט

קרפ

.


.

על הקרפים של אמיר שמעתי הרבה לפני שיצא לי לטעום אותם. יכולתי כמובן לקחת מתכון ולנסות בעצמי אבל היתה הרגשה באויר שצריך לראות את הבחור בפעולה. לכן, שערו בנפשכם מה רבה היתה השמחה וההתרגשות, משהוזמנו כל המשפחה לבוקר של קרפים!

.

ממש כמו  ב- Galette de sarrasin הנורמנדי, גם אלו של אמיר מכילים קמח כוסמת- מנוקדים כל כך עדין, קריספיים מעט מבחוץ ורכים מבפנים.

..

זוהי דרך נפלאה להעשיר את תפריט ארוחת-בוקר-יום-השבת של הילדים ולשמח גם גדולים  כי כידוע, כוסמת היא בריאות מזוקקת.  מעבר למליות ממרח השוקולד המסורתי (אליו ניתן להוסיף חתיכות בננה, תות או כל פרי רך אחר) ולריבה  ביתית סמיכה (רצוי עם מעט קרם פרש), יש אינספור אפשרויות למשחקים: מירקות מאודים או קלויים, דרך גבינות, ביצים  ונקניקים

אצלנו- אחרי שהקטנים גמרו לאכול את שלהם עם  שוקולד-אגוזים ופרשו למשחק, הגיע זמנם של קרפים טעימים בניחוח צרפתי: מילוי ביצה, גבינת עזים קשה והרבה פלפל שחור ובמילו גבינה קשה והרבה בצל ירוק. בבית הכנתי כאלו עם תרד ושאלוט מאודים וגבינת קממבר.

..

.


בהמשך, מאחר שלא התאפקתי, ניסינו להכין את הבלילה עם 2/3 קמח כוסמת בשילוב עם 1/3 קמח רגיל. אלו עמדו נאה במבחן הטעם (בעיקר כשהמילוי ממילא מטשטש את טעם הכוסמת)  אבל במרקמם היו מעט יותר גסים והרבה יותר קשים לניהול.

. .

שלא כהרגלי, המתכון הזה דורש ציוד מתאים: מחבת רחבה ושטוחה עם ציפוי המונע הדבקות, מקל לקרפים (ראו בתמונה למעלה- הדבר האדום הזה) ורצוי (אם כי ניתן גם בלעדיה) מרית מאורכת מהזן שלא נוטה לשרוט מחבתות. שיטוח בלילת הקרפים היא דבר מתעתע על אף שאצל אמיר זה נראה קלי קלות.

 ל

קרפ הכוסמת של אמיר   כ- 6 קרפים גדולים

הדבר הזה ממש ממכר בטעם, בקונספט, בהרגשת הבריאות

כמו בהכנת חביתיות- גם כאן הראשון יוצא קצת דפוק.  בעת ההכנה,  תנו לקרפים להשחים היטב בטרם תהפכו אותם על צידם השני- כך יהיה קל יותר להפוך אותו וטעים יותר.

לקרפים דקים יותר- ניתן להוסיף עוד מעט חלב וכך גם אם מחליטים להעלות את אחוזי קמח הכוסמת.

ניתן בהחלט להכין את הקרפים מבעוד מועד, לערום אותם על צלחת ובעת הצורך למרוח או להחזיר למחבת להמשך בישול.

1/4 כוס קמח כוסמת

1/4 כוס קמח רגיל

1/2 כפית אבקת אפיה

קורט מלח

2 ביצים

3/4 כוס חלב

2 כפות שמן (אמיר משתמש בשמן אגוזים אבל כל שמן צמחי אחר יתאים)

מערבבים יבשים בקערה מרווחת. מערבבים 'רטובים' לחוד. מאחדים תוך כדי בחישה מתמדת ומקפידים להמשיך עד שהבלילה חלקה מאד.

כדאי לתת לה לנוח במקרר לחצי שעה, זה עושה לה טוב. אם אין זמן- גם בסדר.

בחלק הזה קשה לתת הוראות. מנסיוני, צריך פשוט להתנסות ולמצוא דרך נעימה לביצוע המטלה. גם אם הצד העליון נראה בלגן לא נורמלי, הצד התחתון יהיה חלק ונאה והילדים יהיו מאושרים. לא להלחץ!

מחממים היטב מחבת ומשמנים קלות ומנגבים מעט בעזרת נייר סופג (הראשון תמיד מעט בעייתי אבל הבאים אחריו לא יזדקקו לשמן כלל, אולי לניגוב קל עם הנייר המשומן וזהו). יוצקים כמחצית מצקת גדולה בכל פעם ובתנועות נמרצות וסיבוביות, מייצרים קרפ עגול. עניין של אימון.

נותנים לקרפ להשחים היטב מצידו התחתון והופכים.

.

עוד מנפלאות הכוסמת:  סובה

.

34 תגובות

מתויק תחת בוקר, מתוק

קציצות בתבשיל חומוס, דלורית ותרד

 .

על האוטו שעמד לפני ברמזור היתה מדבקה:

Things that matter the most in life aren't things

מי שהמציא את המשפט הזה היה חכם וצדיק (ועל בטוח גם גבר) אבל הוא לא ראה את התשורות להן זכיתי השבוע ביום האם, דברים שאף אישה לא יכולה בלעדיהם:

.

אף אישה לא יכולה בלי ספרון שלם על עצמה המפרט בתמימות הורסת את מעלותיה הטובות. ואפ'חת לא יכולה בלי שיציירו אותה לפחות פעם אחת כוסית-על עם כנפיים

.

אף אחת לא יכולה בלי תיק קנבס אופנתי, שהולך 'עם כל דבר לכל דבר'

.

ואף אחת אבל אף אחת, לא יכולה בלי סט אבנים מצוירות. אל תשאלו למה. פשוט תסמכו עלי.

.

*   *  *  *  *

  .

לא רק ביום האם ובמתנות משובחות זכיתי השבוע כי אם גם ביום שלם בו עבד האיש מ ה ב י ת!  אני נורא אוהבת שהאיש נשאר לעבוד מהבית, כי אז אני יכולה להפריע מדי פעם בשאלות ובהגיגים סתומים.  והכי כיף, אפשר לאכול צהריים ביחד!

כשדמיינתי הפעם את ארוחת הצהריים שלנו יחד, באו שם חומוסים עגלגלים ורכים עטופים בניחוחות תבלינים, צהבהבים מנגיעות של כורכום. היה שם תרד בדמיוני והיתה דלעת וכמובן, קציצות שמנמנות ועסיסיות. לא משנה למה דוקא אלו באו לי בדמיון, מה שחשוב הוא שיצא תבשיל מספיק טעים בשביל לרוץ ולספר לחבר'ה. והחבר'ה זה אתם- אז הרי מתכון:

.

.

קציצות עוף וירק בחומוס, תרד ודלורית

בהחלט לא חייבות להיות הקציצות האלו. יכולות להיות אלו- עם שינויים לפי מה שיש בבית. העיקר התיבול.

לקציצות:   כ- 16

1/2 ק"ג עוף טחון (כרעיים)

1 תפו"א קלוף, 1 בטטה קטנה קלופה, 2 ענפי סלרי,  1 קישוא

1 בצל, צרור פטרוזיליה

1פרוסת חלה

1/3~ כוס פירורי לחם

1 ביצה

מלח ופלפל גרוס טרי

*  1 כפית כמון/ 1 כפית כורכום/ 1 כפית כוסברה טחונה/ 1 כפית פפריקה מתוקה

לתבשיל:

2 כפות שמן-זית

1 כוס גרגרי חומוס יבש- מושרים ללילה בהרבה מים קרים

2 חופני ענק של עלי תרד קטנים

1/2 דלורית קלופה וחתוכה לקוביות

*  מערבבים את ארבעת התבלינים יחדיו.

מגררים דק: תפו"א, בטטה וקישוא. שימו לב לסחוט את הקישוא הסחוט לפני הוספתו לתערובת. קוצצים היטב (מג'מיקס נהדר למשימה): פטרוזליה, סלרי, בצל ופרוסת חלה. מערבבים יחד את הירקות, הביצה, העוף ופירורי הלחם ומתבלים במחצית מתערובת התבלינים- כ- 2 כפיות.

מקררים את העיסה לחצי שעה או יותר. אני ממליצה על טיגון קציצית קטנה ובדיקת טעמים.

מטגנים קציצות נאות ותפוחות, טיגון קל.  בינתיים, בסיר רחב שיכול להכנס לתנור, מחממים את השמן ומקפיצים בתוכו את גרגרי החומוס המסוננים ואת שארית התבלינים (2 כפיות), תוך כדי ערבוב. לאחר כשתי דקות מוסיפים את התרד ומערבבים היטב. מוסיפים 3 כוסות מים, מתבלים במלח ופלפל, מכסים ומבשלים על להבה בינונית כ- 15 דקות.

בתום הזמן הזה, בהנחה שסיימתם את טיגון הקציצות, מוסיפים לסיר החומוס את הדלעת, מערבבים ובעדינות מעבירים את הקציצות לסיר. אחת אחת, משקיעים את גופן לכדי מחצית בינות לירקות. אם אתם מושחתים- מזליפים כמה כפות של שמן הטיגון על ראשי הקציצות (פעם ראיתי איזו סבתא עושה את זה ), אם לא אז לא. בוזקים עוד טיפונת מלח למזל-טוב ומבשלים מכוסה עוד כ-15 דקות.

מעבירים את הכבודה לתנור שחומם מראש ל- 150 מעלות צלסיוס/ 300 פרנהייט ומרפים לכשעה. בתומה, עורכים שולחן ואוכלים!

נ.ב. אם אין תנור, מבשלים על להבה נמוכה על הגז, עד שהכל רך ונימוח ולא נותרו הרבה נוזלים.

.

ושתהיה שבת שלום 

.

55 תגובות

מתויק תחת ארוחה בסיר, ביסים מהחיים, ירקות, עוף, קיטניות, קציצות

עצמאות מאוחרת ותפריט ארוחה (פרגיות בסילאן)

.

פססס.. 'סתכלו כאן משמאל- יש לי פייסבוק ואתם כולכם מוזמנים!

.

כנראה זו העונה שעושה לי לרצות ירקות כל הזמן.

כנראה,  אחרת איך אסביר את העובדה, שמסיבת המינגול הפרטית שלי נראתה יותר כמו גינת ירק מאשר מנגליה?! כמובן שהיו שם סטייקים נאים (שהלמו נהדר את שארית הרוטב הירקרק הזה) וגם עוף אבל חוץ מאלו היו הרבה הרבה ירקות-

.

בטטות תינוקיות שנצלו בתנור באיטיות (שמן-זית-מלח) עד שהתקרמלו היטב והוגשו עם הרבה עירית קצוצה ושמנת חמוצה

.

 
יפות יפות שבא לבכות אבל עדיף פשוט להתאפק ולהכניס לאיזשהו סלט:

.

אני קצצתי ויעל הכינה רוטב: נבטי חמניה, קולורבי, צנוניות, שקדים ואגוזי לוז קלויים ומעוכים   רוטב: שמן-זית, מיץ לימון, חרדל גרגרים בנדיבות, מלח-פלפל

.

שלל תפוחי אדמה קטנים. אחרת אי אפשר לחיות

.

סלק צלוי בשמן-זית-מלח, חום בינוני הרבה זמן עד שרך מאד. ועלי אורגנו מהגינה

.

סלט עגבניות צבעוני ופשוט

.

ועוף

(שגם ילדים אוהבים)

.

800 גר' כרעי עוף ללא עור ועצמות

4 כפות גדושות סילאן

1 כפית ג'ינג'ר טרי מגורר

1 כפית שום כתוש

2 כפיות שומשום

מערבבים ונותנים לנוח כשעה. לא להבהל אם מעט נוזלים ניגרים.

מתבלים במלח וצולים.

מפזרים עוד קצת שומשום ובצל ירוק. אם רוצים.

עצמאות שמח!

25 תגובות

מתויק תחת בשר, חגים, ירקות, ללא גלוטן, ממנגלת, עוף

עוגת תפוחים ביתית


.

את העוגה הזו בחשתי בפיזור נפש כשקטן גמדי הבית יושב על השיש לידי ואוכל חצי ממה שאני מקלפת. זה היה בשבת בבוקר וחברתי היתה אמורה לבוא לביקור עם אמה שבאה ממרחקים.  כולנו הרי יודעים, שכשבאים אורחים לא חייבים  עוגה אבל רצוי שתהיה אחת כזו ורצוי מהסוג הביתי.  זה טוב לרושם.

.

לתפוחים הבטחתי כבר מזמן מסיבת פרידה קטנה, כי בכל זאת החורף חלף עבר לו. אמרתי להם, נפרד כידידים לפני בוא הקיץ, דחיתי ודחיתי והנה סופסוף אני מקיימת. לאחר שנרשמה התלהבות בקרב הקהל, שיפצתי אותה מעט לשביעות רצוני והנה היא כאן עבורכם לשבת- מקורמלת בקצוות, רכה ומפנקת.

אני מקדישה את העוגה הזו לך יקירתי ולתינוק המקסים והחזק הזה, נטע,  שהבאת לעולם

  בר מזל אתה ילד

.

.

עוגת התפוחים של נטע

כמעט ואין עוגה בעוגת הזו- כולה תפוחים ורק מעט  אוחז בהם.  אם אתם מאלו שאוהבים מתוק – הייתי מוסיפה עוד 1/4 כוס סוכר, כי היא בהחלט לא מאד מתוקה.

הכי כיף להשתמש בכמה סוגי תפוחים- גראני סמית' כמובן ועוד שניים- שלושה, תלוי במה שיש בבית. כל סוג מביא משהו אחר לעוגה- מתיקות, נימוחות, יציבות או חמצמצות. הכי טעימה היא בעודה חמימה לאחר האפיה- לכן, אם אין אורחים באופק, רצוי וכדאי לאפות מחצית מהכמות בתבנית מאורכת.

6 תפוחים די גדולים/ בערך 800 גר' לאחר קילוף ופריסה (2-3 גראני סמית' והשאר לבחירה)

3/4 כוס חלב

2 ביצים

1 כפית תמצית  וניל

1/4 כוס שמן-זית/ שמן אחר

1 כוס קמח

1/2  1 כפיות אבקת אפיה

1/2 כפית קינמון

1/2 כוס דחוסה סוכר חום

* 1 כף חמאה – ללמעלה של העוגה

לתערובת הציפוי:  1 כף חמאה, 2  כפות דחוסות סוכר חום,  2 כפות קמח,  1/2 כפית קינמון

מחממים תנור ל- 180 מעלות צלסיוס/ 350 פרנהייט. משמנים תבנית עגולה 24  ס"מ.

קולפים את התפוחים, חותכים לרבעים, מנקים ליבה ופורסים דק.

מערבבים את כל החומרים הנוזליים יחד. מוסיפים את היבשים ומערבבים לבלילה אחידה. מוסיפים את התפוחים, מערבבים ומעבירים לתבנית. בעזרת היד לוחצים את התפוחים למטה, ככל שניתן- בלגן מאורגן.

פורסים את כף החמאה דק דק ומנקדים חתיכות קטנות פה ושם על התפוחים.

מערבבים בעזרת האצבעות את כל חומרי הציפוי, עד לקבלת פירורים לא אחידים ומפזרים מעל.

אופים כשעה ועשרים דקות, עד שהעוגה שחומה וקראמלית וכל הבית מלא בריחות מדהימים…

/

74 תגובות

מתויק תחת עוגות, פירות

אינטימיות בפסטת ארטישוקים

.

.

ארטישוק הוא ירק אינטימי

מתוסבך כזה, מפונק, דורש תשומת לב נסיכית, קוצני רך מורכב טעמים

.

.

יש לי איזו טראומת קילוף ארטישוקים נושנה, זכרונות דהויים של ניקוי ארגזי ארטישוקים שלמים בתחילת דרכי ולא משנה שזה היה מזמן וגם לא שזה הפך אותי למנקת ארטישוקים מיומנת.

לכן, ארטישוק היה ונשאר עבורי הכי אינטימי, כזה שמבשלים למי שאוהבים באמת.

.

.

כשקונים ארטישוקים, מחפשים את אלו שתפרחתם סגורה וגבעולם מוצק וטרי.  הוראות כלליות לניקוי הארטישוק מתפרחתו הקוצנית וסיביו הזיפיים, הראתי כבר פה ושם  ואני בוטחת לחלוטין בכשרון הזפזוף  והלמידה שלכם*.  אל תתנו לי להפחיד אתכם, ניקוי ארטישוק זה בעצם לא כזה דבר מסובך – זה רק עניין של רצון.

את הפסטה האביבית ורעננת הטעמים הזו, מכינים כשרוצים לפנק מישהו

.

.

פסטת ארטישוקים ביין ועשבי תיבול      ל-2. אינטימי כבר אמרתי.

ה'חיכיון' לא הולם אותה ולכן רצוי לאכול אותה מיד בתום ההכנה.

4 ארטישוקים

1/2 לימון

שמן-זית

מלח ופלפל גרוס טרי

שתי שיני שום קצוצות דק

1/4 כוס יין לבן

חופן גדושה ביותר של קצוצים- פטרוזיליה, נענע ובזיליקום

פרמז'ן מגוררת

1/2 חבילת פסטה מאורכת

*בעת ניקוי הארטישוקים, משפשפים עם הלימון כל חלק שנחתך זה עתה. כך מונעים את השחרת הארטישוק . אני אוהבת לנקות את כולם , לחצות אותם ולנקות את הזיפים .  ורק אז לחתוך את כולם לרצועות  (כאן ניתן לותר על הלימון) ולהתחיל לבשל מיד. אני חתכתי כל מחצית ל-3 חלקים:

במחבת רחבה עם מעט שמן זית, מאדים- מטגנים כ- 10 דקות את הארטישוקים על להבה גדולה עם מעט מלח . נותנים להם לקבל צבע זהוב- שחמחם ויפה. בשלב הזה הם צריכים להיות כמעט מוכנים לאכילה (תמיד ניתן להוסיף חופן מים קטנטן ולאדות עם מכסה עד שהמים נעלמים והארטישוקים מוכנים) . משהשחימו מעט, מוסיפים את היין ונונתים לו לבעבע עד שהצטמצם כמעט לגמרי.

מבשלים את הפסטה כדקותיים פחות מהרצוי. מעבירים אותה למחבת הארטישוקים החם (להבה בוערת על גבוהה מתחת), מוסיפים מלח ופלפל גרוס, מעט שמן-זית טרי, עשבי תיבול קצוצים ופרמז'ן, וגם מעט ממימי הבישול. מבשלים דקותיים בעוז ומערבבים, כך שהכל זורח ומבריק ומכוסה בטעמים. 

מעבירים לצלחות עם עוד מעט פרמז'ן ועוד קצת שמן זית אם צריך.

.     

19 תגובות

מתויק תחת ירקות, פסטה