שוקולד: NewTree – בלגי מריר עם זרעי פשתן קלויים. תענוג שמרגיש בריא.
ספר: השיבה הביתה של אנה אנקוויסט. נכנס מתחת לעור ולא יוצא מהראש.
סרט: Into the Wild זה ישן אלף אבל רק לא מזמן ראיתי. עוצר נשימה ומעורר מחשבות כבדות.
גינה:
פורח
צומח
זה רק עניין של זמן
מטבח: ריבה
מתה על הכנת ריבה כי זה סוג של קסם. לוקחים פרי וסוכר ובכמעט כלום עבודה קולעים בצנצנת טעמים וצבעים ולפעמים גם כמה זכרונות. והכי אני קשורה לריבת משמש, עם הכתום ההורס הזה והטעם של קיץ ילדות: אני וסבתא שלי הולכות לים בגורדון, היא עם כובע ים גומי-חנק המצחיק הזה של שנות השבעים. אני בלי צלוליטיס.
פירות של ריבה יכולים להיות מעוכים- זה ממש לא מפריע לה. אם הולכים לשוק בסוף היום, כך לחשה לי אחת מהפיות שלי, אפשר להשיג פירות מעוכים בחצי מחיר והם יופי לזה וגם לעוגה.
יש לי איזה שטיק עם ריבות, שנולד מתקלה ונשאר. אני משרה אותן ללילה. בחיי.
נמברטו המתוק, עזר לי השבוע באחד הערבים לשטוף ולגלען משמשים. עמדנו שנינו הוא על כסא פלסטיק ואני לא, מגלענים כשהוא מכרסם כל הזמן וחשבתי לעצמי הלואי שזה ישאר זכרון אצלו: פיג'מה של ערב וריבת משמשים. 'אמא' הוא אמר לי 'אם תתני לי שמונה כאלו (יענו גוגואים) אני אכין לך כלב!'. רחצנו, יבשנו ובאמת יצא לו כלב אבל משבעה
איך אני מכינה ריבה בכללי?!
פרי נקי וחתוך– אם אוהבים חתיכות גדולות אז גדול, אם רוצים מרקם חלק- אז קטן או מעוך עם הידיים.
סוכר – בערך מחצית ממשקל הפרי. פרי מתוק כמו תות עובד מצוין עם מחצית אבל לאחד חמקמק כמו משמש, שהוא מתוק אבל בבישול שולף חמצמצות סמויה, כדאי מעט יותר.
לימון– ברוב הריבות, לקראת הסיום שפריץ או שניים או שלושה של לימון יתן המון. לפעמים אפילו גרירה.
מכניסה את הפירות לסיר גדול ומכסה בסוכר. מכסה ומשאירה ללילה. בבוקר מוצאת מרק- הפירות הפרישו נוזלים, הסוכר נמס. מביאה לרתיחה, מנמיכה ומבשלת ללא מכסה תוך בעבוע ועם ערבוב פה ושם. כמה?@! תלוי ברצון. לבדיקה: מוציאה מעט לצלחת ומעבירה למקרר- אחרי כמה דקות רואה אם מתאים או לא.
צנצנות- אין ברירה, צריך להרתיח. מכניסים צנצנות ומכסים לסיר עם מים רותחים ומבשלים 10 דקות. כמעט כמו פסטה. מוציאים עם מלקחיים על מגבת נקיה ומייבשים.



































ך















