קטגוריה: טבעוני

סלט של גזר בשום ושקדים  (הסלט של רינה)

6 גזרים עבותים (משהו כמו 400-450 גר' נטו)- קלופים ומגוררים

לרוטב:

1 כפית גדושה חרדל דיז'ון (אני השתמשתי בחרדל גרגרים שלמים)

2 כפות שמן קנולה

2 כפות חומץ הדרים

1 כף סילאן (אם אין אפשר להשתמש בדבש)

1 שן שום מעוכה

מלח ופלפל טרי

קווצ' מיץ לימון

מערבבים היטב יחד לקבלת רוטב סמיך ואחיד ומערבבים היטב עם הגזר המגורר.

לשקדים המסוכרים קלות:

1/3 כוס שקדים פרוסים

1 כפית שמן קנולה

1 כפית סוכר חום

מחממים את השמן במחבת ומוסיפים את השקדים. מערבבים ומטגנים מספר שניות. מוסיפים את הסוכר וממשיכים לערבב עד שהשקדים שחומים קלות- זהירות לא  לשרוף! מעבירים לצלחת שטוחה בכדי שיוכלו להתקרר במהירות.

ועוד תוספות משמחות לפסח:  אספרגוס בסויה,  סלט ירוק קצת אחר, חצילים בתחמיץ

.

ארטישוקים מטוגנים בליווית איולי

אל תתנו לתהליך ניקוי הארטישוקים להרתיע אתכם. ההתחלה קשה אבל כשמתרגלים- הכל נהיה פשוט יותר.  

ארטישוקים גדולים- כמה שרוצים

לימון

שמן קנולה לטיגון

מכינים קערה גדולה עם מי ברז קרים וסוחטים לתוך המים מיץ מלימון שלם- לכאן יכנסן הארטישוקים הנקיים והלימון נועד למנוע מהם להשחיר. הם כנראה ישחירו בכל זאת…

מסירים מהארטישוקים את העלים החיצוניים הקשים מאד.  מקלפים את גבעול הארטישוק בעדינות וקוצצים מעט את סופו. חותכים את השליש העליון של כיפת הארטישוק וחוצים אותו לשניים. כעת, בעזרת סכין קטנה, מנקים את ליבתו מהקוצים הקטנים שנמצאים במרכז. הדרך הקלה ביותר היא פשוט להעביר את קצה הסכין בחצי עיגול מתחתם. כששני החצאים נקיים, מעבירים אותם לקערת מי הלימון וממשיכים לנקות את האחרים. 

בינתיים מחממים סיר קטן או בינוני עם שמן עמוק. כמה עמוק? לפי העין. משהו כמו 5 ס"מ. כהשמן נראה חם דיו, מוציאים את הארטישוקים לנייר סופג- אפשר גם לטגן בכמה קבוצות.

מה שחשוב הוא לפתוח את העלים של כל ארטישוק בטרם הוא נכנס לשמן הרותח. דרך יעילה היא לרווח את העלים מעט עם הידיים ואח"כ ללחוץ את חלקו החתוך ע"ג משטח כמו שיש או שולחן, מה שיעזור בהרחבת העלים.

מכניסים לשמן ומטגנים מספר דקות עד אשר העלים חומים- זהובים. מוציאים לתבנית עם נייר סופג. זורים מעט מלח ואוכלים מ  י ד! 

איולי שום:

1 חלמון
1 כפית חרדל
מלח והרבה פלפל טרי
2 שיני שום כתושות
מיץ מחצי לימון
1/2 כוס שמן זית+ 1/2 כוס שמן קנולה

מערבבים את החלמון עם החרדל והשום בקערת מיקסר. משתמשים במקצץ. מתחילים להזליף את השמן באיטיות רבה, תוך כדי פעולת המיקסר – יש להוסיף בכל פעם 1/2 כפית שמן ולחכות עד שהוא יבלע בתערובת. לאחר שהוספתם כמחצית מכמות השמן, ניתן להוסיף את שארית השמן בזילוף קבוע ומעט יותר מהיר. אם נראה לכם שהתערובת סמיכה מדי ועדיין לא הוספתם את כל כמות השמן, ניתן להוסיף כפית או שתיים של מים ולהמשיך בהזלפת השמן. מוסיפים את מיץ הלימון ומתבלים במלח ופלפל.

התערובת צריכה להיות קרמית ואחידה, לקבל גוון בהיר ולהסמיך יותר ויותר עם הוספת כל כמות השמן. טועמים ומתקנים תיבול.

מרק של עדשים ומנגולד- או עלי הסלק

מרק חורפי ומפנק עם הטעם הנפלא והמיוחד הזה, שנותנים עלי הסלק. אפשר בהחלט לותר על הפסטה.

2 כרשות נקיות וקצוצות

  בצל אדום קטן- קצוץ

5 שיני שום קצוצות

4 כפות שמן- זית

מלח ופלפל טרי

צרור גדול של עלי סלק (בערך 600 גר')

1 כוס עדשים (מהזן הקטן בצבע חום כהה מנוקד)- שטופות  ומסוננות

צרור קטן של פטרוזיליה- קצוץ

1/2 כפית קינמון

2 כפות גדושות רסק עגבניות

7 כוסות מים

חופן פסטה 

מכניסים לסיר גדול את הכרישה, הבצל והשום בשמן-זית, מלח ומעט מים. מכסים ומאדים על אש נמוכה כ-10 דקות, תוך ערבוב מדי פעם. אם יש צורך מוסיפים עוד טיפונת מים.

שוטפים היטב את עלי הסלק/מנגולד וקוצצים גס. כתכולת הסיר רכה ושקפקפה, מוסיפים את העלים הקצוצים ומערבבים. מאדים כ-5 דקות יחד ואז מוסיפים את העדשים, הפטרוזיליה, רסק העגבניות והמים. מתבלים, מביאים לרתיחה ומבשלים מכוסה למחצה תוך בעבוע עדין כשעה וחצי.

המרק מסמיך (תחליטו אתם לפי איך שאוהבים) ומקבל גוון עמוק וריח נפלא! אם רוצים להוסיף מעט פסטה, מוסיפים אותה כ-10 דקות לפני ההגשה.

 ** הערה מאוחרת:  אפשר ורצוי, כמו שציינה לימור, להוסיף למרק בהתחלה רק את הגבעולים ואילו את העלים להוסיף רק לקראת סיום, מה שישמור על  ערכם התזונתי.

מן מרק כזה, מחומרים שיש בארון מאחורה. מריח כמו מרק אפונה של אמא אבל מרגיש בפה יותר מתוחכם ועדין. אפשר בסוף לזרוק פנימה חופן של תרד טרי, שיתבשל לו סתם כך בחום ואפשר גם לא.

2 כרישות נקיות וקצוצות

2 שיני שום קצוצות דק

3 ענפי סלרי קצוצים דק

2 כפות שמן קנולה

1 כפית אבקת קארי, 2 עלי דפנה,  1 ס"מ ג'ינג'ר

 2 כוסות אפונה יבשה- שטופה

8 כוסות מים

1 פחית חלב קוקוס

1/2 כפית סוכר, מלח ופלפל טרי

קצת מיץ לימון

מחממים שמן בסיר גדול ומוסיפים כרשות, שום, סלרי ומעט מלח. מוסיפים מעט מים ומאדים מכוסה באיטיות עד שכל הירקות מתרככים לגמרי.

מערבבים פנימה את אבקת הקארי, עלי הדפנה ופיסת הג'ינג'ר ומוסיפים את האפונה והמים. מביאים לרתיחה ומבשלים בבעבוע עדין כ- 40 דקות.

מוסיפים את חלב הקוקוס והסוכר ומתבלים בעוד קצת מלח ופלפל. מבשלים עוד כ- 20 דקות.

מוציאים את עלי הדפנה ופיסת הג'ינג'ר וטוחנים: אם אוהבים חלק לגמרי- יופי! אני מעדיפה את המרק הזה מעט מחוספס ולכן מעכתי את האפונה  בסיר עם מועך של פירה. אפשרות אחרת היא לטחון לחלק רק מחצית מהכמות.

מוסיפים מעט מיץ לימון ומתקנים תיבול.  אם רוצים זורקים פנימה חופן של עלי תרד.

אתם בודאי יודעים שמרקי קטניות מסמיכים באופן משמעותי ולכן- אם לא אוכלים מיד, דואגים לדלל בחימום עם מעט מים.

 מאחר ובודאי תסכימו איתי, שימי הולדת בלי אף מתנה זו באסה לא נורמאלית, עמלתי על מתנתי ארוכות. ולא, אל תטעו, זה לא השלג שמזפזף לו על המסך ברגעים אלו ושאין לי מושג מה גרם לו להופיע אבל ברור לי מעל לכל ספק שזה קשור איכשהוא אליי.  לא זה.

לקח ימבה זמן אבל אני שמחה לבשר לכם שמהיום אתם יכולים להדפיס ישירות את המתכונים מהבלוג. יוהוווווווווווו!!! כל שעליכם לעשות הוא להכנס לרשומה עצמה (שזה אומר להקליק על הכותרת) ולהדפיס. החלק שיודפס הוא המתכון בלבד. חוץ מזה ישנו חלון חיפוש חדש בבלוג מצד שמאל למעלה, קטגוריות למכביר, כותרות פוסטים מקוצרות ואם עולה בדעתכם עוד פרט נחמד, שיהפוך את חייכם לנוחים יותר- אנא שתפו אותי. (זמר- למי קראתם מאותגרת, הא?!)

תגובותכם המהממות עשו'תי מרחפת קלות, עד שיצאתי החוצה וברח לי כל האויר מהקור הנוראי ששורר פה. כדור הארץ אכן משתגע אם ככה קר בקליפורניה. את אחרונות הפג'ויות שנחות על הדשא, אין אפילו מה לאסוף. הן בטח שלגונים קטנים. 

בתקוה שזה לא מאוחר מדי ועדיין יש למצוא חבושים בחנויות שלכם, אני מצרפת מתכון מקסים לחבושים מבושלים בסירופ. בניגוד לריבת החבושים, אלו בהירים יותר ומופחתים בסוכר. למדתי מחברה לאכול אותם על טוסט עם טחינה גולמית. אויש… כמה טעים! זה מרגיש קצת כמו חלבה ומשמח כל-כך קפה או תה של נענע. 

האיטלקיה שלי טעמה את זה כאן ונכנסה לכזו מוטיבציה, שכבר ביום המחרת, נקראתי אליה בבהילות כי היא מצאה שכן שיש לו עץ חבושים ואף לא צורך פעוט בפירות (לאמריקאים אין מושג קלוש מה עושים עם ה'דבר' הזה). היא עמדה עם מאדלן התינוקת במעלה הגבעה וחילקה הוראות ניווט וגם הוראות סתם בשביל הכיף, בעוד אני זוחלת לאסוף חבושים. אני מניחה שהמחזה היה די משעשע מהצד. החבושים שאספנו היו שונים מאלו שקניתי בחנות ולימדו אותי, שלכל חבוש יש אופי משלו. ישנם קשים יותר וקשים פחות והם גם שונים לגמרי בסיום תהליך הבישול. כך או כך-משובחים. 

אם החבושים שלכם קשים כאבן וממש בלתי אפשריים לחיתוך- תכניסו למיקרו לדקה או שתיים.  

חבושים בסירופ סוכר  

לאכול על טוסט עם טחינה גולמית ולשמוח… או עם יוגורט, גלידה או סתם כך.

4 חבושים = 900 גר' נטו לאחר גלעון ופריסה 

½ 2 כוסות מים 

½ 1 כוסות סוכר 

 2-3 מקלות קינמון 

1 לימון- מיץ וגרידה  

חותכים את החבושים לרבעים, מגלענים ופורסים כל חלק לשלושה או ארבעה פלחים מאורכים. 

מעבירים את החבושים לסיר רחב ומוסיפים את מקלות הקינמון, הסוכר והמים. מביאים לרתיחה, מערבבים ומבשלים מכוסה חלקית, תוך בעבוע קל, עד אשר פרוסות החבוש מתרככות. 

מסירים את המכסה, מגבירים את הלהבה, מוסיפים את מיץ הלימון והגרירה ומבשלים כ- 15 דקות, עד אשר הנוזלים מצטמצממים  ומסמיכים מעט. שימו לב להשאיר נוזלים לכיסוי החבושים בצנצנת. טועמים ומוסיפים עוד מיץ לימון לפי הטעם. מצננים מעט ומעבירים לצנצנת אטומה. לוחצים את החבושים למטה בעזרת כף, עד שהם מכוסים בנוזלים. שומרים במקרר. 

אגסים מתובלים שינויים קלים למתכון מתוך הספר:  In Season   מאת: Sara Raven

ולא, זה לא מתכון שחייבים לרוץ ולהכין. שלא תבינו אותי לא נכון- זה טעים. אבל בהחלט לא מתאים לכולם.

למי כן מתאים?! למי שמאד אוהב ציפורן ואוהב גם חמוץ -מתוק ויש עימו סטוק של אגסים. והכי טעימים הם הלימונים. מה טעימים- מעולים!

למה זה טוב?! ללוות גבינות או פרוסות נקניק או שניהם
1 ק"ג אגסים מוצקים
2 כוסות סוכר

1 כוס חומץ יין לבן

1 כוס חומץ תפוחים

3 מקלות קינמון

1 לימון פרוס דק

1/2 כפית תרמילי ציפורן

1 כף גרגירי פלפל טריים

לקלף את האגסים, לחתוך לרבעים ולגלען. (אלא אם שלכם קטנים כמו שלי ואז אפשר להשאיר שלמים או רק לחצות)

להכניס את כל החומרים, חוץ מהאגסים, לסיר ולהביא לרתיחה.

כשכל הסוכר נמס לחלוטין, מכניסים את האגסים לסיר, מביאים לרתיחה עדינה ןמבשלים כ- 20 דקות, רק עד שהם רכים. להזהר לא לבשל אותם עד כלות.

בעזרת כף מחוררת, מעבירים את האגסים לצנצנת נקיה. מרתיחים את הנוזלים שבסיר על אש גבוהה כ- 5 דקות או יותר, עד קבלת סירופ נוזלי ושופכים אותו לצנצנת עד לכיסוי מלא של האגסים.

מצננים, סוגרים ומאחסנים. היא טוענת לאחסן חודש לפני אכילה וטוב לשנה. אני אכלתי מיד, איכסנתי במקרר ואין מצב שיחזיק שנה!

הגשם לא מפסיק לדפוק על החלון מאמצע הלילה וכיצור חורפי, זה משמח אותי מאד. היה משמח יותר אם חלקו של הגשם הזה היה נשפך בישראל אבל את מה שאי אפשר לשנות צריך לקבל, ככה אומרת המורה ליוגה.

היום בצהריים תגיע ליהיא וביום רביעי בלילה, האיש ואני נוסעים ל ח מ י ש ה  ימים  ש ל מ י ם  בלי אף קטקט לניו יורק, שם נפגוש את דיתי ורועי שלנו שיבואו מישראל. עברו שנים מאז החופש האחרון שלנו לבד ביחד ואנחנו כל- כך אסירי תודה לפירגון שלה. זה בכלל בכלל לא מובן מאליו.

אני מצרפת עוד מתכון מרק שהכנתי בשבוע שעבר ויצא לעילא. מאד עגבנייתי (זה מה שקורה מהתלהבות יתר בקניית עגבניות) וקצת אחר וזה כשלעצמו מספיק לפעמים, לא?!

מי שמתגעגע אליי אש, ימצא אותי ביום ראשון בוואלה עם קטיף תפוחים ועוגה לחמית וטעימה ועד שאחזור- תהיו בריאים ותאכלו משהו…

שלכם,

הילה. 

מרק עגבניות סמיך וקצת שונה     כמות  ע נ ק י ת שתספיק לבערך 6  אנשים

את המתכון המקסים הזה לקחתי מספר מקסים לא פחות  בשם: In Season .  הוא שייך לאנגליה שרה רייון, אישה המחוברת היטב היטב ועם המון ידע לאדמה.  בספר הוא קרוי 'המרק של קליאופטרה' ומקורו באפריקה. הנה ספר לחלום עליו…

המרק יוצא סמיך, אדום ומלא בטעמים עדינים של חלב קוקוס וכוסברה. מעולה. אין בעיה להכין יום מראש. 

*בהוראות לא מופיע שלב של סינון אבל לי הקליפות מפריעות בשיניים. כדאי לסנן (אלא אם לעגבניות קליפה דקיקה שלא מפריעה לכם כלל) במסננת גסה מאד ע"מ שהכל, חוץ מהמקלות האלו שנוצרים משבלולי קליפות קשות, ישאר במרק. אפשר גם פשוט להפטר מהקליפות לאחר הצליה בתנור.

בערך קילו וחצי של עגבניות בשלות

2 בצלים גדולים קלופים וחתוכים לקוביות גדולות

שמן-זית

מלח ופלפל גרוס טרי

3 שיני שום מעוכות

2 כפיות של ג'ינג'ר טרי מגורר

מעט פלפל צ'ילי טרי או יבש

צרור כוסברה בשלמותו- עלים וגבעולים- קצוץ גס מאד

1 פחית של מיץ עגבניות ( אצלנו זה קצת יותר מ-400 גר')

1 פחית של חלב קוקוס

1 כפית גדושה של סוכר חום

2 כפות רוטב דגים

מחממים תנור ל- 200  מעלות צלסיוס וצולים את העגבנית והבצל, מתובלים במלח ופלפל, בתבנית גדולה כ-  40 דקות. מקררים מעט ונפטרים מהקליפות . *אם אי אפשר מסננים אח"כ.

בינתיים, מחממים סיר גדול עם 'שלוק' גדול של שמן-זית ומאדים את השום, ג'ינג'ר, צ'ילי והכוסברה כ- 3 דקות.

מוסיפים מיץ עגבניות וחלב קוקוס ומביאים לרתיחה. מכבים את האש, מכסים ונותנים לעמוד לבינתיים, לספיגת טעמים.

כשמוכן, מוסיפים את העגבניות והבצל הצלויים לסיר ביחד עם הסוכר ורוטב הדגים. מביאים שוב לרתיחה ומבשלים כ-15 דקות תוך בעבוע.

מקררים מעט וטוחנים בכל מכשיר שרוצים.

 מרק ירקות פשוט :

 1 בצל קצוץ

4 שיני שום כתושות

1 ס"מ שורש ג'ינג'ר מרוסק

2-3 כפות שמן

2 גבעולי סלרי קצוצים

3 קישואים-חתוכים לקוביות

3 תפוחי אדמה-קלופים וחתוכים לקוביות

4 גזרים קלופים:   2 חתוכים לקוביות ו-2 מגוררים גס

1 עגבניה גדולה מגוררת על פומפיה, ללא הקליפה

חצי צרור של פטרוזיליה קצוץ

עשבי תיבול כיד הדמיון (אני השתמשתי בתימין, מרוה, בזיליקום ומעט רוזמרין)

מלח ופלפל גרוס טרי

1 כפית סוכר

4-5 כפות שיבולת שועל (קוואקר)

מאדים את הבצל בשמן עד שרך ומוסיפים את הג'ינג'ר והשום. מטגנים עוד דקותיים (זהירות לא לשרוף) תוך כדי בחישה ומוסיפים את שאר הירקות. מכסים במים, מתבלים ומביאים לרתיחה. מבשלים על  אש בינונית, תוך בעבוע עדין כשעה או עד שהירקות מתרככים לגמרי. מוסיפים את הקוואקר, בוחשים היטב ומבשלים עוד 10 דקות, עד שהמרק מסמיך מאד. בודקים תיבול ומבשלים עוד קצת. זהו. 

*אם יש צורך תמיד ניתן להוסיף עוד מים.

 מיד אחרי שירד לי האסימון שהחורף קרב וזמן העגביות המדהימות והמתוקות קצר, נכנסתי למוטיבציית עגבניות. קניתי טון של early girl קטנות, מתוקות כמו סוכריות ומתפצחות בפה ושקלתי את מעשיי.  אחת הדרכים הפשוטות והמקסימות מכל עם גודש של עגבניות, היא פשוט לצלות אותן לאט בתנור. הן 'מתקרמלות', מתרככות ומרכזות טעמים. בגלל שממש אין ברירה, אוכלים ישר כמה מהתבנית ואחר- כך עוד כמה עם לחם טרי (משאירים קצת לחם בכדי לנגב את המיצים שנשארים בסוף בתבנית). את מה שנשאר מעבירים לצנצנת עם עלים של בזיליקום או רוזמרין והרבה שמן- זית והרי לכם אוצר קטן. מחזיק במקרר כשבועיים, לפעמים יותר. טוב כמעט לכל דבר.

אני, שהכרובית העירה אצלי את שד האנטיפסטי הגדול (אחד השדים היותר מוצלחים), החלטתי לשדך אותן לגבינת פטה וזרעי קימל. למה? לא ממש יודעת. רק מה, ברח לי השם באנגלית- קימל, יובלות שלא השתמשתי בו. ביקשתי מהאיש שישב בדיוק ליד מחשבו שיבדוק לי. " מה זה קימל?" הוא שאל. "נו קימל… אתה לא 'זוכר אותה מהמכולת?' אמרתי. אלאס, לא הדליק אצלו שום נורה. לי דוקא כן- אני זוכרת אותי  בילדות מתעבת את הלחם הזה מהמכולת של אבי ומנסה להוציא את הקימלים הקטנים מהפרוסה. היו לי תמיד סנדויצ'ים ממנו או מהאחיד עם בורות מרגרינה (נו.. שזה נכנס לחורים של הלחם האחיד) וגבינה מלוחה. לאיש, לעומת זאת, היו סנדויצ'ים שוים של לחמניות טריות ופסטרמה ועד היום אני זוקפת חלק גדול במיזוגנו לזכותם של אלו. אבל איך הגעתי עד הלום -כן, הייתי בקימל. ממנו נשאר בסוף רק הרעיון ושקית קטנה עם זרעונים שיצטרכו לחכות לפעם הבאה.

בינתיים יש רק עגבניות…

לוקחים עגבניות וחוצים. מניחים בתבנית, חלקן החצוי כלפי מעלה וזורים מלח, שמן-זית ועשבים לפי מה שבא.

אופים בתנור בחום לא גבוה (בערך 150 צלסיוס) כשעתיים או עד שהעגבניות מתרככות ו'מתקרמלות'. אם העגבניות שלכם לא ממש מתוקות, כדאי לפזר עליהן טיפונת של סוכר חום לפני האפיה.

מצננים ומעבירים לצנצנת עם שכבות של עשבי תיבול. מכסים בשמן-זית ושומרים במקרר.

בסיום- מסננים את שמן הזית שספג בינתיים קצת טעמים ומשתמשים בו לסלט או לפסטה.

אספרגוס עלאק סיני

שתי דקות הכנה וטעם קצת אחר. ממש טעים .

צרור אספרגוס (משהו כמו 20 גבעולים דקים) – את העבים כדאי לחצות לאורך ואז לחתיכות

 2-3 כפות שמן- זית

מעט מלח

2-3 שיני שום גדולות קצוצות עם סכין

1 כף סויה

1-2 טיפות שמן סומסום

צ'ילי פלייקס- רק אם בא קצת חריף

סומסום

חותכים את תחתית גבעולי האספרגוס.  השיטה המדעית היא פשוט לכופף את תחתית הגבעול ולראות היכן הוא נשבר אבל באספרגוס ממש טרי, צריך להוריד ממש מעט.

חותכים את הגבעולים ל2-3 חלקים קצרים יותר- פשוט יותר קל לאכול.

מחממים היטב מחבת גדולה. מוסיפים את השמן, את האספרגוס ומעט מלח.

צולים כדקותיים, מערבבים ואחרי כדקה נוספת מוסיפים את השום. מערבבים.

מוסיפים את הסויה ושמן הסומסום (וצ'ילי) ומטגנים כדקה או שתיים נוספות. האספרגוס צריך להיות עדיין קריספי- אנא לא להרוג אותו.

מעבירים לצלחת ומפזרים מעט סומסום.