הקטקט שועט מדי בוקר בבוקרו לגן של אוניברסיטת ברקלי. מה שה 'גן של האוניברסיטה' אומר בתכלס זה מחיר מופקע, עלאק פלברה אקדמאית, אוכל אורגני וציפיה מההורים להשקיע זמן איכות עם הילדים, כלומר ל ה ת נ ד ב! להתנדב זה אומר לקלל בתורך (כי הרי אף פעם אין לך באמת זמן) אבל לשמוח מאד כשאחרים עושים את זה בתורם.

אולי גינת ירק, אמרו לי הגננות. אמרתי שטוב אבל בגלל שאין ממש מקום, התפשרנו על שני עציצים גדולים וצבעוניים ובתוכם שתילי עגבניות וקישואים. זה היה כמעט בסוף הקיץ והייתי סקפטית לגבי הצלחתם אבל המחשבה היתה שלילדים יהיה מה להשקות ובמה לטפל. והנה, הפלא ופלא- שמש, מים ואהבה זכה של בני שנתיים פלוס, גרמו לעציצים לגדול והופ…יצא הקישוא הראשון! איזו התרגשות!

הגננת הסתכלה עליי במבט של 'הנה הגיע הזמן להתנדב' ואני חשבתי שלמרות שגם ככה אין לי זמן לנשום, קישוא בכור זוהי באמת סיבה מרגשת מספיק לבשל. וכך יצא שבחמישי אני והקטנים הכנו מרק. אחחח… תשמעו, המתיקות שלהם והכנות הילדותית שלא עוברת שום פילטרים של נימוסים ו'לא נעים', פשוט ממיסה את הלב. הם דוחפים לפה ירקות, דוחפים אחד את השני ומג'ברשים בלי סוף… תולשים עלים מהתימין והרוזמרין ואחר-כך דוחפים לקערה גם את כל הגבעולים, דוחפים ידיים שמנמנות לעזור בגירור, מלקקים את הגזרים ומחזירים אותם חצי אכולים- הם כל מה שטוב באדם לפני שהוא הופך להיות ה ו א.


המרק יצא טעים. לא מרק גורמה אלא מרק ירקות ביתי וסמיך שמתאים לקבל את פני הסתיו.
ועכשיו כשיש לכם מתכון למרק כל שאתם צריכים זה את הסתיו…
מרק ירקות פשוט :
1 בצל קצוץ
4 שיני שום כתושות
1 ס"מ שורש ג'ינג'ר מרוסק
2-3 כפות שמן
2 גבעולי סלרי קצוצים
3 קישואים-חתוכים לקוביות
3 תפוחי אדמה-קלופים וחתוכים לקוביות
4 גזרים קלופים: 2 חתוכים לקוביות ו-2 מגוררים גס
1 עגבניה גדולה מגוררת על פומפיה, ללא הקליפה
חצי צרור של פטרוזיליה קצוץ
עשבי תיבול כיד הדמיון (אני השתמשתי בתימין, מרוה, בזיליקום ומעט רוזמרין)
מלח ופלפל גרוס טרי
1 כפית סוכר
4-5 כפות שיבולת שועל (קוואקר)
מאדים את הבצל בשמן עד שרך ומוסיפים את הג'ינג'ר והשום. מטגנים עוד דקותיים (זהירות לא לשרוף) תוך כדי בחישה ומוסיפים את שאר הירקות. מכסים במים, מתבלים ומביאים לרתיחה. מבשלים על אש בינונית, תוך בעבוע עדין כשעה או עד שהירקות מתרככים לגמרי. מוסיפים את הקוואקר, בוחשים היטב ומבשלים עוד 10 דקות, עד שהמרק מסמיך מאד. בודקים תיבול ומבשלים עוד קצת. זהו.
*אם יש צורך תמיד ניתן להוסיף עוד מים.
how cool of a chef you are ha?
no chef can write like you do.
פסיכולוגיה בגרוש ,הא?
מה שכתבת על לבשל עם הילדים גרם לי לחייך ולהזכר בילדים שלי, שזה כבר נפלא, וגם להזכיר לעצמי בפעם הבאה לבשל איתם בכיף. 🙂
איזה יופי!!!
תגידי,
לא סיפרו לך שלא שמים תמונות כאלו למי שהוא טרום ארוחת צהריים? (וגם טרום ארוחת ערב של יום קודם בעצם…)
ועוד משו, השם של המרק? על שום?
יותם שהוא בן כמעט בן שנתיים וחצי!
שלום ותודה על המרק הניפלא – יש לי שאלה האם ניתן להחליף את הקוואקר במשהו אחר? אני רוצה להדפיס את המתכון האם זה ניתן?
אודה לך אם תשיבי לי. shila
את הקוואקר שמתי בכדי להסמיך את המרק, שיהיה להם יותר קל לאכול. אפשר לשים גם סולת (!), אורז או פסטה קטנה, עדשים כתומות (הן מתפוררות בבישול ונעלמות לגמרי) או פשוט לרסק חלק מהמרק. כל אחד יתן טעם מעט אחר…
בקשר להדפסה- הנה משהו שאני צריכה לטפל בו ולא מגיעה… אין ברירה אלא להעתיק את זה לוורד ולהדפיס משם. זה מה יש!
יום טוב שולה!
אין עלייך!
אין עלייך!
נתראה בקרוב!!!!!!!!!
איזה פוסט משובב נפש….
לבשל עם ילדים זה כיף גדול (בתנאי שמתחילים, כמובן, מספיק זמן מראש… כשאני רעבה אני לא נחמדה).
בחיים לא היה עולה על דעתי לשים ג'ינג'ר במרק ירקות (קווקר – יכול להיות). אני חייבת לנסות את המרק שלך אבל באמת, קודם שיבוא איזה ענן.
לבשל עם ילדים זה לא תמיד כיף (כל הזמן צריך להשגיח..) אבל ממש ממש חובתי! אחרת יוצאים כמו הבעל שלי (שלא יודע את ימינו ברחבי המטבח…) אבל הגיל הזה 2-3 , עם האינסטנקטיביות ופרצי הסקרנות זה פשוט דבר ממיס ביותר!!!
וכמובן שכמו תמיד את צודקת- לא רעבים, לא לחוצים בזמן ולחשוב שבסוף הכל הוא בר- ניקוי..
לא הצלחתי לפתוח הודעה חדשה, אז השתרשרתי.
תודה על המתכון סופהשבוע בפתח ואני אכין אותו
סופשבוע מעולה שיהיה.
מקסים ומשובב….אחח אני מדמיינת אותם את הקטנטנים, אני מתה על ההתנדבות בבית ספר ובגן אבל גם לא אכפת לי שבתמורה גם שלי ישארו שם אחרי שאני הולכת…נו טוב, לפעמים….
גם אני אוהבת רק שתמיד זה בזמן לא מתאים כי תמיד אין זמן, לא ככה?!?
בתור בוגרת ה"דאקס-נסט" בברקלי אני מעידה שאף שהוא לא הגן של אוניברסיטת ברקלי – I survived!
בברקלי כבר בטח יש הרגשה חורפית, אבל פה שעוד יש ימים שמשיים למדי מתכוני מרק רק עושים לי עוד ועוד חשק לחורף!
אוי ממש חורף היום. נונסטופ גשם. אוהבת.
תודה בת 4 ובן 6 אהבו מאוד…נשארו חולים בבית…