קטגוריה: וואלה!

עוף בקינמון

וואלה! אחרון-

כבר שבוע שהגשם לא מפסיק לרדת. לא סתם גשם אלא כזה עם רוחות, ברקים ואפילו ברד. כזה שבגללו יצאתי לגינה להוריד את פעמון הרוח, מחשש שיקרע או גרוע מכך, שיבואו השכנים להתלונן על הרעש הבלתי פוסק. במבול הקודם לפני מספר שבועות, נפל עץ עצום (גובהו בערך 5 קומות) ברחוב שלידנו ונחת על כמה עמודי חשמל ומכונית אחת פשוט כי האדמה הספוגה והמדרונית לא הצליחה להחזיק בו. אתמול כשהקראתי לגמדים את הסיפור על שלושת החזירים ( זה עם בית הקש, בית העץ ובית האבן) אמר לי בני בשמחה: "זה כמו שלנו!" והצביע על החזק מהאבן. אהמ… לא בדיוק, רציתי להגיד לו- שלנו זה ההוא מהעץ , זה שהזאב הרשע הוריד בפווווו אחד… אבל למה להכניס בילד פחדים?!

לפני כמה שנים, כשהיינו צריכים לעשות קצת עבודות במאהל והשיפוצניקים שברו את קירות העץ הדקיקים, אמר לי האיש בבדיחות: קצת סכך ואנחנו מסודרים לסוכות! זה היה עדיין בשלב ההומוריסטי של השיפוץ, אח"כ כשיורד לך האסימון שאתה גר ב'חושה' יקרה להפליא ודולפת, אתה כבר לא כ"כ מתבדח.

מהביצה הזו הלחה והמטפטפת הזו, שנקראת ביתי, אני שולחת לכם היום מתכון מקסים וריחני של עוף כי אוכל של חורף הוא מהסוג הנזידי והמחמם. משום מה החורף הזה התמהמתי בהכנתו אבל כעת ירד האסימון- החורף כאן וזה הזמן לשלוף את הסירים הכבדים ולחמם את התנור.   העוף הנפלא והכה פשוט להכנה הזה מכיל מרכיב תיבול מרכזי אחד – קינמון!  כפית אחת של קינמון ובישול איטי של בצלים מושחמים נותנים תוצאה מענגת, שחומה ומבושמת. כל שנשאר זה להזמין חברים ולהכין סלט. בתאבון!

 

תבשיל עוף בבצלים וקינמון   שהילה אוהבת במיוחד ותודה לגילי!

ניתן לגוון בתפו"א וירקות שורש אבל רצוי להכניס גם גזרים או בטטות שמתאימים להפליא עם המתקתקות הטבעית שבתוכם.

* מאחר וכל עוף שונה וישנם כאלו שמפרישים הרבה נוזלים בעוד האחרים מעט, רצוי להתחיל במחצית מכמות המים ובהמשך להוסיף לפי הצורך.

5 כרעי עוף – מופרדים

1 בצל גדול- קלוף ופרוס לטבעות גסות

3 כפות שמן קנולה

מלח ופלפל טרי

1 כפית קינמון

5 גזרים רחבי כתפיים- קלופים

3 בטטות שטופות

250 גר' ערמונים בואקום – לא חובה !

מחממים את השמן בסיר רחב ומטגנים קלות את הבצל, תוך כדי ערבוב עד שמזהיב. מוציאים לקערה גדולה.

מתבלים את חלקי העוף במלח ופלפל ומשחימים את העוף באותו הסיר משני צידיו – סביר להניח שבפעמיים.

חותכים את הגזרים ואת הבטטות (+תפו"א- אם משתמשים) גס ומערבבים היטב עם הבצל המוזהב. מעבירים את הירקות לסיר העוף ומתבלים בעוד מלח ופלפל ובקינמון. מזיזים מעט את חלקי העוף כך שחלק מהירקות יכנסו בינהם.

מוסיפים מים- מתחילים בחצי כוס. מעבירים מכוסה לתנור שחומם ל- 180 מעלות צלסיוס.

לאחר כחצי שעה, מנמיכים את חום התנור ל- 150 מעלות צלסיוס ואופים כשעתיים. בודקים שיש מספיק נוזלים בסיר ואם חסר- מוסיפים מעט. רצוי גם ל'הרטיב' את הירקות והעוף בנוזלי התבשיל כפעם אחת במהלך האפיה. העוף יהיה מוכן כבר אחרי שעה וחצי אבל השעה הנוספת תעשה לו רק טוב. * סוג הסיר יקבע את מידת ההשחמה של התבשיל- אם רוצים עוד צבע, ניתן לאפות במחצית שעה האחרונה ללא המכסה- רק זהירות לא ליבש!

אם מוסיפים ערמונים, כדאי להוסיף כחצי שעה- שעה לפני הסיום, בכדי שלא יתפוררו.

 

להקת נעורי בשיר שמסביר לא רק על הגשם אלא גם על איך הזמן חולף…

31 תגובות

מתויק תחת ארוחה בסיר, וואלה!, טרללה, ללא גלוטן, עוף

טארט טאטן

'וואלה' לבנתיים…

 בדרך הביתה מטיול משפחתי מושלג אנחנו עוברים על פני כמה חוות ושדות מעובדים. חלק מהחוות מעמידות דוכן בחזית ומוכרות את מרכולתן לעוברים ושבים. אני מתעלמת מהדוכן הראשון והשני, מהורהרת בשלישי, ברביעי מחליטה שאני ממש אבל ממש לא צריכה שומדבר, בחמישי מרחמת על הילדים שתקועים באוטו כבר חמש שעות  רצוף ורוצים הביתה ובשביעי אומרת לאיש ' תעצור!'  בחיי, רק משהו קטן. 

לעומת שפע הפירות הצבעוניים שגודשים את הדוכנים הללו בקיץ, דוכני העכשיו מקדמים את פניך בקרירות – פקעות, מיני ירוקים וקצת פירות הדר ותפוחים. אנחנו מגיעים הביתה עם שקית שהיו בה קלמנטינות ועכשיו יש רק קליפות, כמה תפוזים ושקית של תפוחים ירוקים.  אני יודעת, מטיול שלגי קפוא אמורים לחזור הביתה עם חשקים למרק מהביל ותבשילי קדירות.  אני דוקא חוזרת עם רצון מטורף לטארט טאטן שהתחיל אם לומר את האמת, כבר לפני כמה חודשים והגיע לשיאו ברגע בו נחו עיניי על ארגז התפוחים הירוקים והחמצמצים האלו.

את שישי המלכה קיבלנו בזרועות פתוחות ופיות מלאים בתפוחים מקורמלים. בגרסה הזו שהנפיק מטבחי, הבית מתמלא בריח עדן תפוחים והבצק יוצא יציב ומתפצפץ  ושומר על גו זקוף גם ביום המחרת, למרות משא התפוחים  הכבדים והשחמחמים.  במתכון עתיק יומין בו נתקלתי לאחרונה,  מכינים מאפה שלם כולו רק תפוחים מקורמלים ושקפקפים ללא בצק. הנה לנו רעיון ליום שישי אחר… 

 טארט טאטן         24 ס"מ

* הערה מאוחרת: שתי כפות חמאה נתנו תוצאה מעולה- אז יותר עדיף…

 לתפוחים:

40 גר' חמאה ללא מלח   

3/4 כוס סוכר חום- לא דחוס

1/8 כפית קינמון

4-5 תפוחי גרני סמית' גדולים

לבצק:

120 גר' חמאה קרה- חתוכה לקוביות

1/2  1 כוסות קמח

קורט מלח

 1/2 כפית סוכר

1/4 כוס +2 כפות מים קרים

* כפית סוכר מעורבת ב- 1/2 כפית של קינמון

מחממים תנור ל- 190 מעלות צלסיוס.

מתחילים בתפוחים: קולפים, חותכים לרבעים ומסירים את הליבה. במחבת, תבנית  או כלי אחר שיכול להכנס לתנור (קוטר 24 ס"מ) ממיסים את החמאה, מוסיפים את הסוכר והקינמון ומערבבים היטב. כשמתחיל לבעבע, מוסיפים את התפוחים, חלקם הפנימי כלפי מעלה ומבשלים 2-3 דקות. הסדר כרגע לא חשוב, העיקר שכולם יצליחו לשבת בפנים ושיהיו צפופים מאחר ובהמשך הם יאבדו מעט מנפחם.  הופכים אותם לצידם השני (כעת חלקם הרחב פונה מטה) ומסדרים כך שכולם יהיה מקום. מבשלים כחמש דקות נוספות בבעבוע עדין.

מסירים מהאש ומניחים בצד.

כעת עוברים להכנת הבצק: במעבד מזון מאחדים את הקמח, הסוכר והמלח עם קוביות החמאה. מעבדים בפולסים קצרים עד שגודל גושוני החמאה כאפונים. מוסיפים את המים ומעבדים רק עד לקבלת פירורים אחידים. מועכים מעט בין האצבעות על-מנת לודא שהעיסה מספיק רטובה ומתאחדת לבצק- אם לא, מוסיפים עוד כף או שתיים של מים.  זה בסדר גמור  אם יש חתיכות חמאה נראות לעין!  מעבירים למשטח עבודה ומאחדים עם הידיים לגוש.  מרדדים את הבצק לקוטר של כ- 25 ס"מ וחותכים קצוות טורדניות. (ראו תצלום)

כעת התפוחים התקררו מעט וזה הזמן להשקיע בסידורם- שימו לב לצופף אותם למרכז. מעל מניחים את הבצק המרודד, מהדקים בעדינות בצדדים ומעל, מורחים במעט חלב או שמנת מתוקה ומפזרים את תערובת הסוכר והקינמון.

אופים כ- 35-40 דקות, עד אשר הבצק מזהיב וניחוחות משכרים עולים ברחבי הבית.

מוציאים מן התנור, מחכים כחמש דקות  והופכים את המחבת על גבי צלחת רחבה. זהירות! חם! 

אוכלים חמים, פושר או קר עם גלידת וניל או קצת קרם פרש.

 

 

43 תגובות

מתויק תחת וואלה!, טארטים, פירות

ברוסקטה של שעועית לבנה

 

חורף הוא ללא ספק הזמן האולטימטיבי להפנות את זרקורי הבמה לקטניות. זמן מושלם עבורן להוציא את שמלות הנשף מן הבוידעם, לשלוף את נעלי העקב המחמיאות, להשקיע בקצת איפור ולעלות לתת הופעה מרהיבה ומרגשת. הקהל כבר ממילא שלהן.
היום אני בעניין של אחת השחקניות הראשיות במופע הזה- השעועית, זו שמשהו בדמותה הוא יותר נעלי בית ופוך משמלת נשף עם הביתיות הדשנה והכבדות שעל הבטן.
לא משנה מה מתבשל במטבח שלי,  אני תמיד דואגת להשרות קצת יותר שעועית ממה שצריך, כי אגלה לכם סוד קטן- לפעמים ה'מעט יותר' הזה משמח יותר מהתבשיל עצמו!
מבשלים אותה במים וכשהיא רכה, מסננים. מקררים רק קצת וכשעדיין קצת חמימה, מוסיפים טעמים: קצת שמן-זית (טוב, הרבה), גרירת לימון, עשבי תיבול ומלח. השעועית שמחה כל-כך שבאו חברים שהיא מבריקה ונימוחה ומלאת טעמים… עורמים על טוסט, שמים ביס- זהירות זה מטפטף!!! ומתענגים על החמצמץ, חמים ורך הזה.

 

ברוסקטה של שעועית לבנה       4 פרוסות של לחם קלוי

חוץ מפינוק אישי לבשלן עצמו, יכול להיות יופי של מאזט או משהו קטן להתחיל ארוחה גדולה.

אם אתם לא בעניין של לחם- השעועית עצמה תהיה יופי של סלט או תוספת.

בערך 1 כוס שעועית מבושלת ועדיין חמימה ( לבשל בסיר עם מים ללא מלח עד שרך)

1-2 שיני שום כתושות

מלח ופלפל טרי

צרור קטן של פטרוזיליה 

מעט  תבלין צ'ילי יבש

שמן- זית – הרבה!

מיץ וגרירה מחצי לימון

מסירים מן הפטרוזיליה את הגבעולים העבים והקשים וקוצצים דק.  מכסים את השעועית בכמות נאה של שמן-זית, מוסיפים את שאר החומרים, מתבלים ובודקים מה חסר- תמיד איכשהו צריך עוד טיפונת לימון…

8 תגובות

מתויק תחת וואלה!, משהו עם הלחם, סלט, קיטניות

מיט בולס, קציצות או כדורי בשר?!

בריצה המטורפת אחר האוכל הבא, המתכון הבא, הניסוי הבא- נשכחים לפעמים מאכלים שעושים טוב בבטן, שהיו פעם אהובים מאד. לא פעם קורה שחברה מספרת לי שהכינה משהו ממתכון שנתתי לה ואני ממצמצת ואומרת 'זה ממני, את בטוחה?'. בקיצור יש כאלו שאני בכלל לא זוכרת וישנם את אלו שאני שמחה לשוב ולהזכר בהם. אחד מהם הוא מתכון ה'מיט בולס' שלי, שנהגתי להכין ה מ ו ן לפני משו כמו 7-8 שנים. מיט בולס הן סוג של קציצות, ברור. אלו הן הקציצות האלו שבאות ברוטב אדום ויושבות על תלולית של פסטה.

בפעם האחרונה שראיתי את מיכל הקטנה, שמם של אלו השתרבב לשיחה. אח"כ חשבתי שיהיה נחמד להזכר בהן וגם נזכרתי במחברת מתכונים שנתתי לה במתנה ביום שעזבה את ניו-יורק ואותי לאנחות. כתבתי 'יש לך עוד את המחברת שהכנתי לך? צריכה משם מתכון'-

יכול להיות שביקשת ממני עכשיו לשלוח לך מתכון של המיט בולס שלך? לא אסרב.  שנים אני מחכה לתת לך כבר מתכון שתוכלי לנסות ולהכין בבית והנה נופלת בחלקי ההזדמנות פז שכזאת  בשר טחון, לחם מושרה במים או שמנת מתוקה- בערך 1/3 מכמות הבשר, בצל קצוץ, שום כתוש, ביצים (כמו שכתבת "אל תשאלי כמה"), פירורי לחם, פטרוזיליה קצוצה- מלאן, בזיליקום, טימין קצוץ או יבש, מלח פלפל, רסק עגבניות- מעט. לערבב הכל יחד. אם את כמונו, המשקיעניות, אז תוכלי לטגן אותן מעט, אם לא- ישר לרוטב העגבניות שבעמוד הבא: לטגן בצל ושום בשמן זית עם פלפל אדום יבש, להוסיף עגבניות מקופסא, מלח פלפל ומעט סוכר. גם בזיליקום טרי. אחותי, זוהי הזדמנות להודות לך על הפנקסון הזה שמשמש אותי לעיתים תכופות (כי תקעתי פעם בפנים איזה פתק עם מס טלפון שאני זקוקה לו מדי פעם) ברצינות, כל פעם שאני שולפת אותו אני מברכת אותך ומתגעגעת לימים שהייתי אקסקלוסיב במטבח שלך…

תקראו לזה קציצות, כדורי בשר או איך שתרצו. ממש לא משנה.

 

מיט בולס של ימי ניו-יורק הנושנים

מיט בולס 'אסליים' מכילים כמויות שוות של בקר, עגל ונו… החיה הזו שעושה אוינק אוינק אבל הרגישו חופשי לוותר על משהו או להשתמש רק בבשר בקר.

הדבר היחיד שהייתי משנה מן המתכון המקורי שלי הוא  נוכחות הבצל ברוטב העגבניות. מעדיפה את שלי בלי אבל ניתן בהחלט להוספה.

1 ק"ג בשר טחון 

3 פרוסות עבות של חלה, ללא הקרום הכהה 

1 בצל בינוני- קצוץ דק

2 שיני שום גדולות- מעוכות

2 ביצים

צרור פטרוזיליה- עלים בלבד

חופן גדושה של עלי בזיליקום

מעט תימין טרי או יבש

מלח ופלפל טרי

1 כפית גדושה של רסק עגבניות

*פירורי לחם (רק במידה צריך)

קוצצים היטב את עשבי התיבול. מרטיבים את פרוסות החלה, סוחטים מעט וקוצצים היטב. מעבירים הכל לקערה גדולה, מתבלים ולשים היטב עם הידיים לקבלת תערובת אחידה. * אם התערובת רכה מדי, מוסיפים מעט פרורי לחם. משהים במקרר לחצי שעה. בשלב הזה אני אוהבת לצלות חתיכה קטנה מהתערובת על מחבת קטנה וחמה ולבדוק תיבול. צרים כדורים ומטגנים בשמן החם משני הצדדים.

לרוטב:

1/4 כוס שמן-זית

2-3 שיני שום קצוצות

1 כפית גדושה רסק עגבניות

1 קופסאת עגבניות מרוסקות = 800 גר' (אני משתמשת באלו שמגיעות שלמות וקלופות ומרסקת אותן)

עלי בזיליקום טריים

מעט תימין, מלח ופלפל טרי, צ'ילי פלייקס וטיפונת סוכר

בסיר רחב מחממים מעט את השמן ומוסיפים את השום המרוסק. מערבבים כמה שניות, עד שהשום מתחיל להפיץ ריח (לא לשרוף או להשחים) ומוסיפים את רסק העגבניות. מערבבים ומטגנים עוד כמה שניות ומוסיפים את העגבניות המרוסקות והתבלינים. מביאים לרתיחה ומכניסים בעדינות את הקציצות. מבשלים מכוסה באופן חלקי כחצי שעה או עד אשר הרוטב מסמיך.

 

64 תגובות

מתויק תחת בשר, וואלה!, עגבניות ושום, פסטה, קציצות

מרק עדשים ומנגולד

 

לפעמים מבשלים כי רוצים

לפעמים מבשלים כי באים אורחים

לפעמים מבשלים כי בא על הריח

לפעמים פשוט כי רוצים לשמח.

לפעמים מבשלים מכמיהה לטעם ילדות

לפעמים כי מתגעגעים למקום או לדמות

 לפעמים כי רואים מתכון בעיתון- שהורס לגמרי כל סיכוי לישון

ולפעמים פשוט מאד – כי זה נורא נורא יפה.

 

 

 

 

מרק של עדשים ומנגולד- או עלי הסלק

מרק חורפי ומפנק עם הטעם הנפלא והמיוחד הזה, שנותנים עלי הסלק. אפשר בהחלט לותר על הפסטה.

2 כרשות נקיות וקצוצות

  בצל אדום קטן- קצוץ

5 שיני שום קצוצות

4 כפות שמן- זית

מלח ופלפל טרי

צרור גדול של עלי סלק (בערך 600 גר')

1 כוס עדשים (מהזן הקטן בצבע חום כהה מנוקד)- שטופות  ומסוננות

צרור קטן של פטרוזיליה- קצוץ

1/2 כפית קינמון

2 כפות גדושות רסק עגבניות

7 כוסות מים

חופן פסטה 

מכניסים לסיר גדול את הכרישה, הבצל והשום בשמן-זית, מלח ומעט מים. מכסים ומאדים על אש נמוכה כ-10 דקות, תוך ערבוב מדי פעם. אם יש צורך מוסיפים עוד טיפונת מים.

שוטפים היטב את עלי הסלק/מנגולד וקוצצים גס. כתכולת הסיר רכה ושקפקפה, מוסיפים את העלים הקצוצים ומערבבים. מאדים כ-5 דקות יחד ואז מוסיפים את העדשים, הפטרוזיליה, רסק העגבניות והמים. מתבלים, מביאים לרתיחה ומבשלים מכוסה למחצה תוך בעבוע עדין כשעה וחצי.

המרק מסמיך (תחליטו אתם לפי איך שאוהבים) ומקבל גוון עמוק וריח נפלא! אם רוצים להוסיף מעט פסטה, מוסיפים אותה כ-10 דקות לפני ההגשה.

 ** הערה מאוחרת:  אפשר ורצוי, כמו שציינה לימור, להוסיף למרק בהתחלה רק את הגבעולים ואילו את העלים להוסיף רק לקראת סיום, מה שישמור על  ערכם התזונתי.

56 תגובות

מתויק תחת וואלה!, טבעוני, ירקות, ללא גלוטן, מרק, קיטניות

מולים

וואלה אחרון לשנת 2009

טור אחרון בהחלט לשנת 2009, החלטתי בשיחה קלה עם עצמי, צריך להיות לא שיגרתי! הוא צריך להכיל את כל הדברים האלו שלא עשיתי כאן עד עכשיו- קצת לא כשר ( אז מה? שיצעקו), קצת חגיגי ( בכל זאת שנה לועזית חדשה בפתח), קצת מיוחד וכזה שלא מכינים בכל יום. השבוע החלטתי- יהיו כאן מולים!

יהיו  כאלו בינכם שלא, וזהו. יהיו גם כאלו שכן אבל רק במסעדה והם  ב ד י ו ק הקהל הנכון לטור הזה- כי מולים להרבה מאיתנו, הם לא דבר נפוץ בבית אבל בעצם הם כל- כך קלים להכנה ויוצרים בכמעט כלום עבודה- ארוחה מיוחדת במינה, סטייל בריסל או פריז.  לא יודעת איך זה עובד עבורכם אבל בשבילי ערב השנה הלועזית האידאלי אינו מסיבת נצנצים רועשת והומה זרים אלא כמה אנשים שנהנים להיות ביחד, נרות, אוכל טוב ומשו להרטיב את הגרון.  החלק היחיד שיקשה במשימה הזו היא למצוא מולים טריים אך מרגע שהתבייתתם על האוצר, רוב העבודה יכולה להעשות מראש: הכנת רוטב היין והטרגון, ניקוי הצדפות, פריסת הלחם לפרוסות עבות (שיהפכו בהמשך ללחם קלוי עם שום על-מנת שיהיה מה לטבול ברוטב הטעים שנשאר בתחתית הצלחת…) וצינון היין הלבן. זהו.

בזמן שנשאר לכם תוכלו אם תרצו להתפנות למחשבות הרזולוציות שלכם לשנה החדשה, כמו אחינו האמריקאים. הרזולוציות הן אותן הבטחות שכל אחד מאיתנו מבטיח לעצמו שוב ושוב ברגעי משבר או חולשה, כמו: לרזות, להתחיל לעשות ספורט, לא לקלל ליד הילדים או לעבוד פחות… האמריקאים פשוט עם מאורגן יותר ולכן הם מאגדים את ההבטחות שלהם ברשימה מסודרת לרגל בואה של השנה החדשה. האמת, הרגל לא רע.  השנה למשל התחייבתי לעצמי להתחיל לקחת אומגה 3 באופן קבוע ולאמן את הזכרון בכדי שלא אהיה סנילית לגמרי בגיל 50, אנסה לחשוב קצת יותר לפני שאני מדברת כי עם כל הכבוד לרגש צריך גם קצת מחשבה תחילה ואשתדל מאד לאכול יותר דגים. וזוהי רק ההתחלה.

2010 מצוינת לכולכם ותעשו טובה -תאכלו משהו…

מולים ביין וטרגון    ל-4

המולים מקבלים טעמים עדינים של יין וטרגון  ונותנים בתמורה קצת מליחות של ים.  ביחד עם הלחם ואיזשהו סלט מעניין- יצרו יופי של ארוחה. 

..ואם רוצים עוד קצת טעם- מוסיפים לרוטב קוביית חמאה לפני שהמולים נכסים לשם.

 בערך 1 ק"ג מולים טריים

3 בצלי שאלוט קצוצים דק

3-4 שיני שום קצוצות דק

4 כפות שמן- זית

מלח ופלפל טרי

2 עגבניות מגולענות- מגוררות ללא הקליפה

עלי טרגון- למדתי שלכל צמח חוזק שונה לכן כדאי להתחיל מענף ולהוסיף לפי הטעם

1 כוס יין לבן יבש

את המולים שוטפים היטב תחת מים קרים . הם בדר"כ מגיעים נקיים, אם לא יש לקרצף אותם היטב מחול. זורקים צדפות פתוחות.

בסיר רחב דיו להכיל את כל המולים, מחממים את השמן ומאדים בעדינות על להבה קטנה כ- 10 דקות את השאלוט והשום עם מעט מלח. מכסים ואם יש צורך מוסיפים טיפונת מים במהלך האידוי.

כשהשאלוט רך לגמרי ושקפקף, מוסיפים את העגבניות, הטרגון והיין ומביאים לרתיחה.  (אם מכינים מראש, עוצרים בשלב הזה ובעת הצורך, מביאים שוב לרתיחה וממשיכים)

מתבלים שוב במלח ופלפל ומוסיפים את המולים לסיר. מערבבים היטב, מכסים ומבשלים כ- 8 דקות. מערבבים מדי פעם. בסיום הבישול כל המולים צריכים להיות פתוחים. זורקים את הצדפות שלא נפתחו!

טועמים ומוסיפים טרגון ומלח לפי הצורך.

בינתיים קולים פרוסות לחם וכשהן מוכנות משפשפים קלות בשן שום ויוצקים טיפונת של שמן-זית. 

מגישים לשולחן עם הסיר ויוצקים לקעריות עם הרוטב.

15 תגובות

מתויק תחת דגים ופירות-ים, וואלה!, ללא גלוטן

סופגניות

הוואלה שלי עבר לימי חמישי…

 

"אז מה יהיה השבוע בוואלה?!", שאלה אותי הרל"שית, בטלפון מישראל. הרל"שית היא חברה נאמנה, יועצת, יח"צנית ותומכת נלהבת. היא מנהלת אותי לא רע בכלל ואם אי פעם אזדקק לאחת כזו על אמת, היא תהיה מועמדת מספר אחת. "את צריכה לעשות משהו לחנוכה, את זוכרת?!"
טוב שהזכירה לי, כי ענייני 'מבעוד מועד' הם לא הצד החזק שלי. שנים שאני באמריקה, למשל ועדיין לא הפנמתי את הקטע של קניות 'מבעוד מועד'. ולכי תחפשי מגפיים לילדים ביום בו מתחיל הגשם או בגד-ים בעונת הקיץ…

אוקיי, אמרתי, אני אכין סופגניות.

"לא!" היא אמרה פתאום, "מי בכלל מכין סופגניות בבית כשיש כאלו מדהימות בכל מקום?!"

כן, יש משהו בדבריה. יש בארץ סופגניות תחת כל עץ רענן, בכל גודל, טעם ומין ולמי שנוהג להכין בבית, יש כמעט תמיד מתכון שמרים של הסבתא של הסבתא שמריח מנוסטלגיה. מצד שני, איך אפשר להתעלם מחנוכה, החג האהוב עלי מכל?!

אז חשבתי נעשה סופגניות אבל את אלו הפשוטות, שלוקחות דקה וחצי הכנה. כל- כך פשוטות שאי-אפשר שלא להכין פעם אחת בשמונה ימים. את המתכון העתיק הזה, שמסתובב לו בספרה בגירסאות אינספור,  ירשתי לפני המון שנים משרון. ניסיתי לשפצר אותו עם קרם פרש וקמחים מסוגים שונים אבל הוא הראה לי שישנם דברים שנועדו לפשטות.  בשתיים וחצי דקות ועוד קצת שמן, מתקבלות סופגניות קטנות, אוריריות ומפתיעות בטעמן.

אם בכל זאת רוצים להיות נועזים יותר מאבקת סוכר וריבה, אפשר לשחק קצת עם טעמים חיצוניים.  אפשר לגלגל אותן חמות בסוכר וקינמון, לטבול בשוקולד מומס ואז בכל דבר שבא, או להכין זיגוג סוכר. אני הוספתי לבלילת הבצק מעט הל טחון וטיפונת מי ורדים לזיגוג.

קנויות או של בית, שמרים או לא- שיהיה לכולכם חג נפלא, מלא שמחה ואור!

והנה עוד רעיון לאותן סופגניות משנה שעברה…

 

סופגניות מהירות וחמודות            בערך 20 קטנות

לבלילה ניתן להוסיף כיד הדמיון- גרירת לימון או תפוז, מעט ליקר או תבלינים.

1/2 1 כוסות קמח

1/2 1 כפיות אבקת אפיה

1/4 כוס סוכר

1 גביע שמנת חמוצה (250 מ"ל)- לאלו שגרים פה- יש לדלל מעט את השמנת עם חלב כי היא הרבה יותר סמיכה…

1 ביצה

1 כפית תמצית וניל

מחממים כמות נאה של שמן בסיר בינוני.

כמה נאה?! בערך 3 ס"מ נאה.

כמה מחממים?! אם יש טרמומטר לעניין מחממים עד ל- 180 מעלות, אם אין- לא נורא! מחממים עד שנראה חם ומנסים. הטריק הוא לתת לסופגניות מספיק זמן בשמן, בכדי שיתבשלו היטב בפנים. זה לוקח שתיים שלוש דקות. אחרי הנגלה הראשונה בודקים. אם טוב- יופי! אם לא, נותנים לשמן להתקרר מעט ומנסים שוב.

מנפים את החומרים היבשים לקערה גדולה. מוסיפים את כל שאר החומרים ומערבבי לקבלת בצק דביק ואחיד.

בעזרת כפית, לוקחים תערובת בצק ומורידים בזהירות לשמן החם בעזרת כפית נוספת או בעזרת האצבע- למתקדמים. הסופגניות מתנפחות ואתם לא רוצים בצק נא בפנים- אז לא לעשות אותן גדולות מדי.

מוציאים בעזרת כף מחוררת למשטח מרופד בנייר סופג. מגישים מיד עם אבקת סוכר או מתחילים להפעיל את הדמיון…

28 תגובות

מתויק תחת וואלה!, חגים, מתוק

על אמנות ופודינג של לחם ושוקולד

איכשהוא תמיד יוצא שהם רוצים לאפות יחד כשיש להם יום חופשי.

אני מנסה לשחד אותם בדברים אחרים אבל יודעת שהקרב אבוד מראש. "לאפות וליצור" הוא יום בו אני מוקפת בנירות וטושים, צבעים ודבקים, במטבח מבולגן ודביק וברצפה ספוגת ביצים כי הרי כולנו יודעים שבכדי לדעת צריך להתאמן

 

כמו רוב ההורים המודרניים, כך גם אני, מנסה לאפות איתם קצת יותר בריא. בדר"כ אנחנו מכינים עוגות בננה עם סוכר חום, מאפינס של גזר עם קמח מלא והס מלהזכיר חמאה. חמאה זה לאורחים. עד היום אני זוכרת את 'קיש הבצל של רות סירקיס זה לאורחים' של אמא שלי ואת 'פונדו הגבינות זה לאורחים' וכמובן שאת ׳עוגת השוקולד המוסית של האורחים׳.

וככה בעודי שקועה בזכרונות, מתחיל קרב אימתנים בין שתי ההילות- זו שמנסה בכל כוחה להפחית בכמויות הממתקים והמתוקים ולאפות רק עם שמן זית והשניה שאומרת לה שהכל במידה.

…והפעם, מנצחת הילת השמנת והשוקולד.  פותחת את המחברת ומחליטה על פודינג לחם ושוקולד- קינוח אמריקאי קלאסי ועשיר מהימים בהם לא התלבטתי בכלום. כאשר מכינים אותו משוקולד איכותי ומשובח הוא הופך למעדן ממכר במיוחד. כמובן שלא מתאפקת וממציאה אותו קצת מחדש- חצי שמנת וחצי חלב, פחות שוקולד וכמות סוכר שפוחתת פלאים.

בסוף המבצע, בין קליפות של ביצים ומריחות שוקולד על ארונות המטבח, עומדת לה תבנית אדומה מלאה במאפה רך, שוקולדי ומפנק. הוא לא נראה מי-יודע-מה אבל כף גדושה ממנו, חמים וכהה עם נו, טוב, קצת גלידת וניל- עושה לכל המשפחה שלי טוב בבטן ובלב.

למחרת באים חברים. אח, כמה טוב שהשארנו משהו לאורחים… אנחנו חותכים את הפודינג שהתקשה במקרר לקוביות ונהנים מכל ביס.

יש מצב שעל הפודינג הזה הומצא המשפט: אל תסתכל בקנקן אלא במה שבתוכו.

פודינג של לחם ושוקולד
יופי של דבר לשימוש בשאריות חלה משבת או מאפים מיותמים.
למראה פרוע וכפרי יותר, נותנים לפרוסות הבריוש לצוץ בחוסר אחידות ( ילדי שלי היו עסוקים בלדחוף את הלחם עם הכפות כלפי מטה וככה הלך על הכפרי)

התערובת מספיקה לתבנית 20/27 ס"מ או כל אחרת דומה ומאחר והפודינג עשיר מאד- זה יספיק לשמונה איש.

200 גר. בריוש או חלה (לאחר שהורדתם את ה'קשה')

1/4 1 כוסות  שמנת מתוקה

1/4  1 כוסות חלב

120 גר' סוכר

200 גר' שוקולד 70% איכותי- קצוץ גס

6 חלמונים

מחממים תנור ל- 150 מעלות צלסיוס.

את החלה או הבריוש  (להלן 'הלחם') – חותכים לקוביות.

מכניסים לסיר את השמנת, החלב והסוכר. מערבבים עש שהסוכר נמס, מחכים לרתיחה ומיד מכבים את האש.

מוסיפים לתערובת החלב החמה את השוקולד הקצוץ, מחכים מספר דקות ומערבבים לתערובת חלקה.

מוסיפים את החלמונים בהדרגה ובאיטיות לתערובת השוקולד, תוך כדי ערבוב מתמיד.

מערבבים היטב את הלחם עם תערובת השוקולד ומעבירים לתבנית. נותנים לשוקולד להספג כ- 10 דקות בלחם. (אפשר גם לאפות מיד אך אז מרכז קוביות הלחם ישאר לבנבן)

אופים כ- 35-40 דקות, עד אשר המאפה יציב אך עדיין מעט רך במרכזו.

מקררים מעט ואוכלים חמים בקערית עם או בלי גלידה.

22 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, וואלה!, מתוק, קטקטים במטבח, שוקולד

ספגטי עגבניות ושום

'וואלה' של השבוע.  שווה ניסיון פשוט כי זה נורא טעים.

ותודה לכם על התגובות החמות- אין, אין מספיק זמן ביממה…

בראשון, הוא יום חופש לנו, לקה האיש בגבו. השארנו אותו למנוחתו והלכנו ארבעתנו עם חברים, למוזאון החלל. טסנו בין פלנטות וחקרנו כוכבים, חזרנו לכדור הארץ בדיוק בזמן לארוחת צהריים מאוחרת ואפילו קינחנו בגלידה אבל כשחזרנו הביתה, גילינו את אב הבית באותו המצב בדיוק. והמצב לא היה מזהיר.

הרופא טוען, סיפר לנו חבר אחר שסובל אף הוא מגבו מעת לעת, שהטבע יצר את הנשים בנויות פיסית לסחוב תינוקות בעוד שאת הגברים פחות. אי לכך, בעיות גב שכיחות מאד מגיל שלושים+, עת מקימים אלו משפחות. 

ברביעי, הזדמנו שנינו לצהריים ביחד בבית ללא אף צאצא. מחזה נדיר ומיוחד במחוזותנו- כי לאישים עסוקים, אין אף פעם זמן להיות חולים. יצאנו לשוטט בצ'כונה (הרופא אמר לא טוב לשכב כל הזמן במיטה) וכשחזרנו, הגיע זמן ארוחת הצהריים. במקרר מצאתי כמה עגבניות רכות שכבר עבר זמנן לסלט וצרור של פטרוזיליה. אם כך- פסטה. יצא סיר גדוש בפסטה ריחנית ומהבילה של עגבניות טריות מרוסקות, המון שום ופרמזן. רוטב עדין ונעים, כזה שמכסה רק במעט את חוטי הפסטה ונותן לה את כל הבמה לעצמה.

את המעט שנשאר לקחתי לחברתי האיטלקית, שגרה כמה בתים ליד. ההסכם ביננו הוא כזה- היא אחראית הטעימות מטעם איטליה ובתמורה היא מחוייבת לומר את דעתה הכנה, ללא התחנפויות מיותרות.

בערב חיכה לי אימייל:    .delicious! fresh, I liked it

 
פסטה של עגבניות טריות ושום:

1 חבילת ספגטי

4 עגבניות גדולות ובשלות

1 פלפל צ'ילי טרי או יבש או לא בכלל

 בערך 10 שיני שום כתושות או פרוסות דק או שילוב (וכן, אני בעניין שום לאחרונה. אפשר מעט אם אתם לא ממש..)

1/2 כוס דחוסה של פטרוזיליה- עלים בלבד

1 ענף גדול של בזיליקום = בערך 10 עלים גדולים

1/3 כוס שמן זית

1 כפית אורגנו יבש

מלח 

1/2 כוס גבינת פרמזן טריה מגוררת

מעמידים על האש סיר גדול עם מים לבישול הפסטה.

חוצים את העגבניות לשתיים לרוחבן. מוציאים את מרבית הגרעינים בעזרת האצבע ומגררים על פומפיה גסה, ללא הקליפה.

קוצצים היטב את הפטרוזיליה והבזיליקום ופורסים דק את הצ'ילי- אם משתמשים בו.

במחבת או סיר גדול, מחממים את שמן- הזית ומוסיפים את השום ומעט מלח. מערבבים עד שהשום מעלה ריח נפלא (זהירות לא לשרוף) ומוסיפים את העשבים הקצוצים, הצ'ילי והאורגנו. לאחר כדקה מוסיפים את העגבניות, מתבלים בעוד מלח ומביאים לרתיחה. מבשלים על אש בינונית  עד לאידוי כל הנוזלים. 

מבשלים את הפסטה  ולפני סינונה, מוציאים כוס ממי הבישול ושומרים בצד. 

מסננים את הפסטה ומעבירים הישר לרוטב, מוסיפים את הפרמזן ומחצית כוס ממי הבישול ומערבבים היטב. בודקים תיבול ומוסיפים עוד מעט מים אם יש צורך.

 

14 תגובות

מתויק תחת וואלה!, עגבניות ושום, פסטה

סלט של אורז בדלעת

P106

התקופה הזו, של סתיו ארצות הבריתי על חגיו וצבעיו, חוברת כמעט באופן אוטומטי למשפחת הדלועים. בחנויות ובשווקים מופיעים מיד סוגים רבים  של דלעות קטנות וגדולות בצבעי צהוב-כתום- אדום וצורות להם שונות ומשונות. הנפוצה מכולן היא 'דלעת הסינדרלה' (כך קוראים לה במשפחה שלנו), המשמשת לא רק לבישול אלא גם לקישוט וליצירת דלעות 'מפורצפות', בתוכן מניחים נר.

P100B

הדלעת הינה, מבחינה בוטנית, פרי ולא ירק והיא בריאה למאכל, משביעה (ללא הערך הפחממתי של תפוח- האדמה) ומסוגלת לשנות פניה ולהשתתף במתכונים מלוחים ומתוקים גם יחד. דלעות בעלות קליפה דקה, ניתנות לאכילה בשלמותן ומצוינות צלויות בתנור עם מעט שמן-זית ומלח. האמריקאים אלופים בלהכין ממנה מאפינס, מיני פאי, עוגות בחושות ושיא השיאים- מנה שמעולם לא למדתי לחבב: פירה דלעת וקינמון שבו מוטבעים עיגולי מרשמלו, כתוספת לתרנגול ההודו הצלוי.

לרגל כוננות הדלעת העונתית, נכנסתי למטבח מצוידת בדלורית ובהרבה מוטיבציה. זוהי ואריאציה קלילה וחיננית למתכון בוכרי הנקרא 'סירקניס'. בסוף הבישול מתקבל תבשיל אורז צבעוני וארומטי, לח ומלא בטעמים.

P9

המתכון הבא יכול להיות תוספת מענגת אך יכול גם לשמש אתכם כמנה עיקרית צימחונית. האורז נשמר מצוין במקרר וניתן בהחלט להכינו מראש ולאכול בכל טמפרטורה שבא. סלט ירוק בצד ויש לכם יופי של ארוחה קלה.

P100C

 

אורז בר ודלעת

ניתן כמובן לאלתר: סוגי אורז שונים (גם אורז לבן רגיל יהיה טעים להפליא), ירקות שונים ועוד. מתכון בסיס שיאהב שינויים.

500 גר' דלורית קלופה, נקיה מגרעינים וחתוכה לקוביות קטנות (דלורית אחת גדולה)

2 כפות שמן-זית

1 בצל קלוף

1 כוס גזר קצוץ (אני השתמשתי בגזרים גמדיים פרוסים לעיגולים)

1/4 כפית קינמון

מלח ופלפל טרי

1-2 עלי דפנה

1 קופסאת גרגרי חומוס מסוננת

1 כוס תערובת אורז בר

2 כוסות מים

1/4 כוס שמן קנולה

שיני שום קלופות וכתושות מראש שום שלם  (ואין כאן טעות!)

1 צרור שלם של פטרוזיליה, ללא ענפים עבים- קצוץ דק

מחממים תנור ל- 200 צלסיוס/400 פרנהייט.

מכניסים לסיר גדול את הבצל והגזר עם כף של שמן-זית ומלח. מכסים ומאדים על אש נמוכה עד שרך כ-7-10 דקות. אם יש צורך, ניתן להוסיף כף או שתיים של מים. כאשר הבצל מתרכך מעט ונהיה שקוף, מוסיפים את גרגרי החומוס המסוננים, עלי הדפנה, הקינמון ועוד קצת מלח ופלפל. מערבבים היטב ואחרי שתי דקות בישול, מוסיפים את האורז. אני אישית לא טורחת לשטוף אותו אבל ניתן בהחלט. מערבבים ומוסיפים את המים (אם משתמשים באורז מסוג אחר, כדאי לבדוק את כמות המים המצוינת בהוראות הבישול – כל אורז ואופיו). רצוי להפחית כמה כפות של מים מהכמות המצוינת, מאחר והאורז יקבל נוזלים נוספים מהירקות שאיתו יתבשל.

מביאים את האורז לרתיחה, מכסים ומבשלים על אש קטנטנה עד שכל המים המאדו והאורז רך. אורז בר לוקח כ-45 דקות.

בינתיים– מערבבים את קוביות הדלורית עם כף אחת של שמן-זית ומעט מלח. מעבירים לתבנית שטוחה וצולים בתנור כ- 20 דקות או עד אשר הדלעת רכה ומעט זהובה. כדאי לערבב פעם אחת באמצע.

כאשר האורז והדלעת מוכנים, מחממים בסיר קטן את שמן הקנולה. מיד כאשר השמן מתחיל לעשן, מכניסים לתוכו את כל כמות השום הכתושה עם מעט מלח, סוגרים את המכסה ומנענעים קלות עד ירגעו הרוחות. הסיר יגעש וירעש ויעלה אדים. מניחים על אדן החלון או במרפסת לחמש דקות. השום אמור להיות זהבהב קלות ורך עד מאד.

לאחר כחמש דקות, מעבירים את הדלעת הצלויה, השום הרך והפטרוזיליה הקצוצה לסיר האורז ומערבבים היטב. בודקים ומתקנים תיבול.

P7

49 תגובות

מתויק תחת אורז, ארוחה בסיר, וואלה!, ירקות, ללא גלוטן