לא מן הנמנע הוא, שדמיינתם אותי חוגגת את בוא העשור החדש לאור נרות, עם יין ומולים אבל האמת חייבת להאמר ועכשיו- לא! ראש השנה האזרחית שלנו נחגג בחמישיה, מיעוטה בוגרת. איפה נרות ואיפה מולים.
"הבן הצעיר שלך מנקה את המראה בסלון עם מים. יש לי חשד עמוק שאלו מים מהאסלה…"
פצחנו את הערב בפיצה (קנויה) ושלושה גמדים עם אפס נימוסי שולחן, המשכנו בחושך לגן-החיות עם גלידת בן-אנד-ג'ריז וסיור חמוד בין כלובים ישנים וחיות מפזזות עשויות אור וסיימנו בשתי סחרחרות (מי למען האל המציא את המילה הזו?), שני סיבובי מטוסים, נסיעה ברכבת שעושה טו-טו ועוד שני סיבובי מכוניות לקינוח. היה פצצה.
הרבה שירבוטים שלי לא מגיעים כלל לשלב ההקלדה- הם פשוט נערמים בערימות מקריות שעוברות ממקום למקום בבית, בנסיונותי להראות פאסון של מסודרת. השבוע מצאתי אחד כזה מתחילתו של הקיץ, שקולע להרבה ימים בחיי. חשבתי שמתאים לסגירת שנה ולפתיחת אחרת:
הן מוצאות ניצן ומחליטות לשתול אותו. במהומת הכנת ארוחת הערב, אני שומעת אותן הלוך ושוב ממלאות מים במשפך. " הניצן הזה יהפוך לעץ ענק!" מודיעה לי בתי בדרמטיות. מישהו מחליט שאין לו צורך במכנסיים ובתחתונים ואני כמעט שוברת עליהם את הראש. השעה שבע בערב, ארוחת פסטה, אור מלא בחוץ. הגדולים במרפסת אוכלים יוגורטים, הדלתות פתוחות. הגור הקטן מסתובב כשבידו יוגורט, מחפש מישהו שיעזור לפתוח. 'אבא יפתח' אני אומרת לו כי אני עם הכלים והמדיח. הוא הולך 'אבא אבא' וחוזר 'איפה אתה?' . "איפה אני? מה זה איפה אני, איפה אני יכול להיות?!", הוא נשמע קצת עצבני, "אני במקום הרגיל שלי… מנקה מתחת לשולחן!!!'
אנחנו מסתכלים אחד על השני. בחוץ צעקות גיל של ילדים (הם בטח שוב על גג המחסן למרות שאמרנו כבר מאה פעם שבסוף זה יפול איתם) ואנחנו מתחילים לצחוק! אנחנו נכנסים להתקפת צחוק היסטרית כי החיים שלנו הם כאוס מאורגן, עצבני ושמח. אנחנו צוחקים כי למרות שהוא מקטר שהוא עובד פחות מהמזכירה שלו ולמרות שאני קוראת להם 'חיות' ולמרות שלפעמים רצוי היה שנמברטו ידלג על עמוד או שניים בספרו האהוב: 'ילד אמצע- מה לעשות בכדי להיות יחיד ומיוחד?' ושהיא תהיה קצת פחות תאטרלית ודומיננטית, למרות כל זאת- עמוק בלב- אנחנו אוהבים את טפיפות הרגליים בסלון ואת ההמולה והרעש. את המשפחה הזו שלנו, שמה לעשות, באה גם עם הרבה שאריות של פסטה חצי לעוסה וחסה מתחת לשולחן…
מצרפת עבורכם את מתכון עוגיות הפקאן שטרם העלתי לכאן מוואלה קודם ומאחלת לכם יופי של שנה!
עוגיות פקאן פריכות כ- 24 עוגיות
אם אין קוואנטרו אפשר להשתמש בליקר אחר או בחלב ואפילו במים. במקום פולי הקקאו ניתן להוסיף חופן פקאנים קצוצים גס או פשוט לותר…
100 גר. חמאה
30 גר. אבקת סוכר
100 גר. פקאן
250 גר. קמח
1 כף קוונטרו
חופן שברי פולי קקאו
מקרימים את החמאה ואבקת הסוכר כשלוש דקות או עד שהתערובת מתבהרת מעט. בנתיים, מעבירים את אגוזי הפקאן למעבד מזון וטוחנים לתערובת חלקה ככל שניתן. מוסיפים את האגוזים לחמאה ומערבבים היטב. מוסיפים את הליקר ואז את הקמח ומערבבים עד לקבלת מרקם פירורי. מפסיקים את פעולת המיקסר ולוחצים מעט מהתערובת ביד. אם התערובת אינה מתאחדת לגוש, מוסיפים עוד מעט נוזל (ליקר או מים).
מעבירים את התערובת למשטח ומאחדים אותה עם הידיים לגוש מאורך שאורכו בערך 25 ס"מ. מניחים את הגוש על פיסה רחבה של ניילון נצמד ומגלגלים את הניילון סביב. (להסבר נוסף הסתכלו בתמונות הכתבה המקורית)
אוחזים את הניילון משני צידי הנחש ומגלגלים כך שהצדדים יתהדקו סביב גליל הבצק. משהתקבל נחש בצק אחיד והדוק, מעבירים למקפיא ל-30 דקות.
מחממים תנור ל- 180 מעלות צלסיוס.
מוציאים את גליל הבצק ומשחררים מהניילון. פורסים לכ-25 עוגיות (עוביין כ- 8 מ"מ) ומניחים בתבנית אפיה. העוגיות אינן מתפשטות, כך שאין צורך לשמור על מרחקים גדולים בין אחת לשניה.
אופים כ- 17 דקות עד שהן מזהיבות רק מעט.
מצננים ושומרים בכלי אטום. ניתן לגלגל באבקת סוכר אם חסרה מתיקות. אבל קודם לתת להן להתקרר לגמרי!
ביסים 
