ארכיון חודשי: מאי 2010

מג'דרה של אורז מלא

וואלה! אחרון

ף

הרבה עדשים באות אצלי במטבח בימים אלו. באות, מתפנקות, מפנקות ונעלמות.  הדיבורים על כמה שהן טובות לגוף כנראה עושים את שלהם ופורטים לי על הנשמה- עשירות בחלבונים ודלות בשומן, מרובות  בויטמינים, סידן ומגנזיום ואפילו עוזרות להפחתת מיני חולרעות כמו לחץ דם וכולסטרול בדם. נו באמת, אחרי כל זה איך אפשר להתעלם מהן?!

לא גדלתי על מג'דרה וסבירות גבוהה היא שלא ידעתי מה היא עד בגרותי, אז גיליתי את סוד קסמו של המטבח הערבי.  הנחמודת הזו, היא מסוג המאכלים שתמיד כשאני מכינה אותם, אני תוהה למה זה לא קורה יותר-  לחה, מלאת טעמים, מרקמים ובצל מתקתק ושחום.  מעולה כתוספת ליד הבשר וגם משביעה בזכות עצמה עם סלט קצוץ דק וקצת טחינה.

ך

 

את המג'דרות שלי אני מכינה עם אורז מלא ואורז בר, בעיקר בשל העובדה שגיליתי, כי לוקח להם את אותו הזמן להתבשל כמו לעדשים וזה חוסך לי את בישול העדשים בנפרד מהאורז, כמו שנהוג בגרסאות המג'דרה עם אורז לבן. העדשים השחורות נפלאות למשימה משום שהן שומרות על מרקמן המוצק גם לאחר הבישול. חוץ מאלו, היא מכילה קצת תבלינים, הרבה בצל ירוק קצוץ שנותן צבע רענן וחיים לכל החום הזה ובצל מטוגן ב'צניעות שמן' . קערה גדולה כזו, במרכזו של שולחן גדול, תביא שמחה גם לצמחונים וגם לאוכלי הבשר.

ף

ומה זה 'בצל בצניעות שמן'?! הטריק שלי להשחמת הבצל וקירמולו ללא תוספת עצומה של שמן: מתחילים באידוי איטי ועדין של הבצלים הפרוסים עם טיפונת שמן ומעט מים בסיר מכוסה וכשהבצל רך ומתקתק, מגבירים את האש ונותנים לסוכרים הטבעיים שבבצל להשחים ולהתקרמל. מתקבל בצל מטוגן לתפארת!

ל

מג'דרה של אורז מלא

אם אתם משתמשים באורז רגיל, יש להתחיל קודם בבישול העדשים (משהו כמו עשרים דקות) ורק אז להוסיף את האורז.

3/4 כוס אורז בר או מלא עגול או מעורב

3/4 כוס עדשים שחורות

1/2  1 כוסות מים

1 כפית קינמון

1/4 כפית הל טחון + 1/4 כפית כמון

מלח ופלפל טרי

5-6 גבעולי בצל ירוק- החלק הירוק בלבד קצוץ דק

2 בצלים פרוסים

2 כפות שמן

שוטפים היטב את האורז והעדשים ומעבירים לסיר עם המים והתבלינים. מתבלים במלח ומביאים לרתיחה. מכסים ומבשלים על להבה נמוכה כ- 40-50 דקות (תלוי בסוג האורז), עד שכל המים נספגו והאורז מוכן. אם משתמשים בסוגי האורז המוזכרים, יש לזכור שמרקמם הסופי הוא קשיח למדי- אבל תמיד ניתן להוסיף עוד מעט מים ולבשל עד שיתאדו. מכסים את הסיר היטב במגבת מטבח ומניחים בצד לעשר דקות.

בינתיים- מעבירים את פרוסות הבצל למחבת רחבה, מוסיפים שמן, מעט מלח ורבע כוס מים ומאדים מכוסה, תוך כדי ערבוב מפעם לפעם, עד שהבצל רך מאד.  כשכל המים התאדו, מגבירים מעט את הלהבה וממשיכים בטיגון תוך כדי ערבוב. מדי פעם מוסיפים כמה טיפונת מים אם יש צורך. משחימים לתפארת- זהירות לא לשרוף, מערבבים מדי פעם. לא זמן טוב להעלם מהמטבח!

מוכן? מערבבים את הבצל עם האורז, בודקים תיבול ומוסיפים את  הבצל הירוק הקצוץ.

53 תגובות

מתויק תחת אורז, ללא גלוטן, קיטניות, קלסיקה ישראלית-ערבית

קציצות עם פלאפל

  

L

טוב, כבר לא היתה שום ברירה אלא להתחיל ולרוקן את המקפיא אחרת אין סיכוי להכניס סיכה. עזבו להכניס, לסגור את הדלת. עזבו לסגור את הדלת, לפתוח אותה בלי לקבל מטח. קודם כל התחלתי בהוצאת כמה גושים של דברים שהיו פעם אוכל ועכשיו כבר לא הייתי מסתכנת איתם וממה שנותר בחרתי בעוף טחון. הרבה זמן לא הכנתי קציצות וקציצות הן תמיד דבר משמח. הפעם, רק בכדי שלא לשעמם את עצמי, החלטתי לשחק איתן כמו בפלאפל. מריץ' ורץ' יוצא ריצ'רצ' מקציצה ופלאפל יוצא קציצאפל!  יצאו ירקרקות, טעימות ומאד מאד פלאפליות.

אם רוצים להיות טובים לישבן- אוכלים אותן עם הארוגולה מהגינה, שנותנת בי עין לא טובה כבר שבועיים מרוב הזנחה. אם אין ארוגולה עצבנית, גם אחת רגועה מהחנות תעשה את העבודה או סלט. וטחינה. טחינה זה חובה.

L

 

אם רוצים להיות טובים מסוג אחר מכניסים אותן חמות לפיתה או מגלגלים בלאפה או  סתם כך, בין שתי שכבות של לחם טוב עם טחינה וירקות או ארוגולה. ההיא, העצבנית. 

ך

 

קציצאפל   בערך 20

מאחר ובפלאפל אין ביצים- לא הוספתי גם כאן. ואז כבר נכנסתי לשוונג ואמרתי שיהיה גם לכאלו שלא אוכלים גלוטן. אפשר לצלות בתנור בתבנית עם מעט שמן ואפשר לטגן- נחשו מה יותר טעים. אם צולים בתנור, כדאי להוסיף כפותיים של שמן-זית לתערובת (ולדעת שיוצא על הצד היבש).

אפשר גם לגרר קישוא אחד פנימה, שיוסיף קצת עסיס

1/2 בצל גדול

2 שיני שום גדולות

צרור קטן של פטרוזיליה

צרור קטן של כוסברה (נורא כדאי אבל אם לא אוהבים המירו לעוד פטרוזיליה)

1 קופסאת גרגרי חומוס מסוננת (425 גר')

500 גר' עוף טחון ( לא חזה)

1/2 כפית כמון

 1 כפית מלח

קוצצים במעבד מזון: בצל, שום, פטרוזיליה וכוסברה. כשקצוץ היטב, מוסיפים את החומוסים ומקצצים היטב. מעבירים לקערה גדולה, מוסיפים את כל היתר ומערבבים היטב. מטגנים חתיכה קטנה על מחבת קטנה, בכדי לבדוק תיבול ואם יש צורך- מתקנים. שומרים במקרר  30 דקות.

מטגנים קציצות או צולים בתנור עם מעט שמן. 

עוד קציצות:  עוף 'מטוגנות' בתנור   קציצות שמעולם לא הגיעו ל'ביסים'!   קציצות ברוטב אדום

ףף

38 תגובות

מתויק תחת גינה, ללא גלוטן, משהו עם הלחם, עוף, קציצות

בוקר עם עזים

  

 

בסמיכות חג מרנינה, הוזמנו להצטרף לסיור קבוצתי של חברים של חברה בחוות עזים.  לפני זה הייתי צריכה לשכנע את בתי שלי שזה בסדר להפסיד יום לימודים ומבחן (גנים זה דבר מקולקל לפעמים) ותוך כדי האירוע עצמו- להרגיע את נמברטו שהחליט על קונספירציית עזים שקמו להורגו.  אבל אפילו כל אלו ואיתם המדריכה, שהוגדרה כ'לא כשירה להדרכת ילדים' ולו בעבור הפליק העדין שחלקה לידו של ילד אחד שהעז לתופף על השולחן בעת קישוט הגבינה בעלים אכילים, אפילו אלו לא הצליחו להרוס לי את חוויית הירוק, האויר והטבע. 

ך 

 

 

  

הילדים אמנם לא זכו לחלוב את העיזים 'כי זה עושה להן טראומה'  

אבל חיבקו אותן, האכילו אותן ונתנו להן להתחכך להם בטוסיק.  

 

ף  

 

חוץ מכל אלו, אכלנו גבינות עזים שמפיק המקום הקטן הזה שהן תענוג נפלא- רכות ועדינות בטעמן. 

וידוי קטן: לא ממש מבינה למה להכין טארטים. נו כן, קצת תמוה על רקע אחד מהפוסטים האחרונים שלי אבל תחשבו על זה: המון עבודה ובעצם בשביל מה?! בשביל להכין לחם עם גבינה! סיכמנו יעל ואני: אין על לחם טוב, כזה עם קראסט רציני ותוך חמצמץ וגבינה שווה. אין. 

 ל 

  

ך  

 חזרתי הביתה עם כמה גבינות ורעיונות מהחווה והכנתי את שני אלו-  אם מקפידים על חומרי גלם טובים מקבלים הנאה צרופה.   

ך

גבינת עזים רכה (שברה), דבש ועלעלי פרח לבנדר טרי 

 

 פטה עזים, שמן זית ופתיתי צ'ילי יבש 

   

   Harley Farms– Pescadero

 

17 תגובות

מתויק תחת בוקר, ביסים מהחיים, גבינה, משהו עם הלחם, נסיעות וטיולים

רוברב

 וואלה! אחרון-

 

 

נעים להכיר- רוברב, אחד ממלכי הכיתה האמריקאים. כשהוא כאן בעונתו, אין מסעדה שלא עושה לו כבוד!

בשיחות עם חברים ישראלים גיליתי, שלא רבים מכירים אותו וזה דוקא די חבל, כי האדון הנאה הזה הוא יצור מעניין וטעים. אלו שכן מכירים אותו קוראים לו: רוברבה, רברבר, רברב וריבס- שהוא שמו כשגדל בר. גבעולי הרוברב (שמזכירים בצורתם את מקלות הסלרי) מופיעים כאן בשני צבעים: אדום זרחני או אדום חיוור-ירקרק. כך או כך, הוא חמוץ חמוץ ולכן משתדך מצוין למתוקים. וכן, מבחינה בוטנית הוא מוגדר כירק, אך באופן מעשי רוב האוכלוסיה משתמשת בו כאילו היה פרי לכל דבר.

האמריקאים מכינים ממנו פאי, עוגות ועיקר העיקרים- מאפי פרי מכוסים בשכבת פירורים הנקראים 'קראמבל'. אני כנראה מעולם לא טעמתי אחד כזה מעולה או אולי פשוט לא אוהבת קראמבלס- איכשהו הם תמיד מתוקים לי מדי ושכבת הפירורים שלהם, לחה ודביקה במגע עם הפרי. מה שכן, נותנת כבוד לרוברב כמו כולם! כל שנה, כשהוא מופיע, אוחז בי דחף בלתי נשלט לקנות אותו. משהו בצבע הזרחני הזה לא נותן לי מנוח.

צ

 

 

 

השנה החלטתי להתחכם לקראמבל ולפרק אותו לסך חלקיו. אפיתי את הרוברב עם וגם בלי תותים והכנתי את הפירורים לחוד. כשמשלבים אותם יחד ומוסיפים על זה מעט גלידת וניל, מתקבל קינוח טעים (רך וקראנצ'י ומתוק וחמוץ וקר ונעים), קליל וגם קצת אלגנטי כי בכל זאת, רוברב לא בא כל יום בשנה… 

 

 

ץ

ומה עוד עושים איתו?! מבשלים או אופים בשילוב המקודש שלו עם תותים או סתם עם דבש או סוכר ותפוז או ג'ינג'ר. בריבה, במאפי שכבות של בצק פריך, עוגות בחושות או הפוכות ובליפתן. ועוד כדאי לדעת: שבבישול ארוך כשהוא מאבד את צורתו, הוא נפרם לחוטים דקיקים, רכים ומענגים ושאת כמות הסוכר יש להתאים בכל פעם מעט, כי כל גבעול והחמיצות שלו…

 

 

 קינוח רוברב ופירורים    לשמונה

מגישים עם גלידת וניל

600 גר' רוברב – בערך 6 יחידות

200 גר' תותים (לא חובה)

 5 כפות סוכר חום

1/4 כוס מים

לפירורים:

1 כף חמאה

2 כפות דחוסות סוכר חום

2 כפות מעוגלות קמח

1/4 כפית קינמון

1/3 כוס שברי אגוזי מלך

חותכים את מקלות הרוברב לפיסות באורך אצבע, מעבירים לתבנית עם שאר המרכיבים, מערבבים ומכסים בנייר כסף. אופים בתנור שחומם ל- 180 מעלות צלסיוס כעשרים דקות ונותנים לנוח מכוסה עד שמתקרר- הכל צריך להיות רך רך. אם חלק מהגבעולים רחבים במיוחד, כדאי לחצות לאורך בכדי שיתרככו מהר ובאופן אחיד. בודקים חמיצות- תמיד ניתן להזליף עוד מעט דבש מעל, אם עדיין חמוץ מאד- אבל כדאי לבדוק עם מעט גלידה ופירורים, כי שם ישנה מתיקות.

* גם פה, כמו במתכון הבא, ניתן לבשל אותם עד לקבלת מחית. אני אוהבת שרואים את המקלות.

מכינים את הפירורים: מועכים את החמאה והסוכר עם מזלג, מוסיפים קינמון וקמח ומערבבים מעט. מוסיפים את האגוזים, מערבבים מעט ומעבירים לתבנית קטנה עם נייר אפיה. אופים ב- 180 מעלות צלסיוס כ-15 דקות.

 מגישים בצלוחיות אישיות.

27 תגובות

מתויק תחת בצנצנת, וואלה!, טבעוני, מתוק

עוגת שמרים וגבינה

את 'אופה קטנה' הכרתי ממש במקרה. ככה זה עם הדברים השוים במיוחד.

קיבלתי את כתובת הבלוג שלה כהמלצה ממישהי שאני בכלל לא מכירה וה ת א ה ב ת י.  יש לה מילים שעוטפות ויכולת הסתכלות נוקבת ורגישה וים של פרטי-פרטים בראש.  בין המילים שלה, שזורים פה ושם לעיתים ספורות מדי, מתכונים מעניינים במיוחד כי היא באמת היתה פעם אופה קטנה.

מצאתי שם מתכון לבצק שמרים וקיבלתי ממנה רשות לעשות בו כרצוני. אז שיחקתי איתו קצת ויצאו לי עוגות גבינה רכות, מתקתקות שעושות ריח של בית וחשק לתה. אתם עוד תשמעו הרבה על הבצק הזה, יש לי תחושה. אפשר כמובן לעשות בו כרצונכם, לדחוס בו כמויות לא מבוטלות של נוטלה (רצוי אחרי שקראתם את התוית הקטנה שמאחור ואתם לגמרי מודעים למה שיש בפנים) או פרג או קינמון-סוכר-אגוזים ולטענת בעלת הבית, אפילו תפוחים. וגם אם אתם לא בעניין של עוגה- היא שוה קריאה.

נ.ב.  מישהו כאן מכיר עורך ספרותי שמחפש את הכשרון הבא?!

אני מצרפת מתכון לשתי מליות, כל אחת שונה בקו הסיום בשל השוני במרקם ובאופי הגבינה:

הריקוטה מניבה עוגה שבה הגבינה נבלעת כמעט לגמרי בבצק

יש ביסים שהם כמו פנטונה איטלקית אוורירית כנוצה וביסים אחרים שהם לחים ומתקתקים

גבינת השמנת והקרם פרש נותנים מרקם של דניש עשיר

אני מעדיפה את ההיא. הוא מעדיף את זו. דומים בהכל אנחנו.

להמשיך לקרוא

112 תגובות

מתויק תחת בצק, גבינה, חגים, עוגות

שבועות- טארט של בצק פריך עם שמן זית!

שניה וחצי לפני חג הפשטידות הלאומי שלנו, בו אין בית בישראל שלא מכין אחת או שתיים מאלו, החלטתי לרדת לשורש ההגדרה ולהבין מהי הפשטידה הזו  שכולנו צורכים. הצרפתים, שאוהבים לסבך את החיים באופן כללי, שלכל רוטב יש להם שם אחר וכך גם לכל שלב בתהליך הזה שהופך את הקמח לבצק, משתמשים במילה 'קיש' להגדרת מאפה מלוח על בסיס בצק ובמילה 'טארט' להגדרת מאפה מתוק או מלוח על בסיס בצק.

אנחנו הישראלים, שאוהבים הכל קצר, מהר ובלי בילבולי מוח מיותרים, איגדנו את כל אלו ועוד תחת מילה אחת 'פ ש ט י ד ה'. הידעתם (וזאת ע"פ הגדרת המילה בויקפידיה) שתחת ערך פשטידה נכללים כל "סוגי המאכל הנאפים  בתנור ומורכבים מבלילה של ביצים בתוספות שונות על פי הטעם"?! וזה אומר גם מוסקה ולזניה! מתוחכמים אנחנו, הא?!

אז איך אפשר שבועות בלי איזו פשטידה נחמדה?! זהו שאי אפשר. הבעיה עם אלו, שלעיתים קרובות טעמם המקסים נובע מכמויות מסיביות של חמאה בבצק הפריך ותועפות שומנים במלית. ניסיתי בכוחות חג עליונים להפחית באלו (הו, כמה שאני אוהבת את אלו…) ועדיין לשמור על טעם מענג- ובסוף, אחרי כמה נסיונות- זה קרה!

ככה זה נראה כזה ללא מלית- פריך ו'קרקרי'

הבצק הפריך שמופיע כאן הוא על בסיס של שמן זית. לא, הוא לא ב ד י ו ק אותו הטעם או המרקם כמו בצק פריך אמיתי וחמאתי- אבל הוא בהחלט  טעים ומספק. והמלית הזו, המורכבת מעיגולי בצלים רכים ומתקתקים וגבינה, מצליחה להיות עשירה ומשמחת מספיק בכדי למלא את שחסר בו…

ניתן כמובן, להחליף בבצק פריך רגיל, בצק עלים או פילו – העיקר שתהיה גבינה, שיהיה חג ושיהיה שמח!

טארט בצלים ובצק שמן -זית    6 טארטים אישיים (10 ס"מ) או תבנית טארט 24 ס"מ

למלית:

3 בצלים אדומים פרוסים

1 כף שמן-זית

מלח ופלפל טרי

1 כף בלסמי

1 כפית סוכר חום

6-8 כפות גבינה: עזים רכה, פטה, צ'דר או כל גבינה שבא

2 ביצים

1/4 כוס חלב

1 כף גדושה קרם פרש (או שמנת חמוצה)

1 כף עלעלי תימין טרי

לבצק:

1/4  1 כוסות קמח

1/4 כוס שמן-זית

1/2 כפית מלח

3 כפות מי קרח

אם רוצים: 1 כפית פרג ו-1/2 כפית עלעלי תימין טרי

מכינים את הבצק: מערבבים את הקמח והמלח עם מזלג (אם משתמשים- גם פרג ותימין) ומוסיפים את שמן הזית. מערבבים טוב עד לקבלת גושישים ואז מוסיפים את המים ומערבבים לקבלת בצק אחיד. עוטפים בניילון נצמד ומניחים בחוץ לנוח כחצי שעה.

במחבת רחבה שמים את השמן, הבצלים הפרוסים, מעט מלח וכרבע כוס מים. מכסים ומניחים להתבשל על להבה חזקה עד אשר כל המים התאדו והבצלים רכים. מסירים את המכסה, מערבבים ומוסיפים עוד מעט מים. מנמיכים את האש ומבשלים עד שהבצל מזהיב ומתקרמל- בערך עשר דקות. צריך לבחוש מדי פעם ולהוסיף טיפונת מים אם חסרה לחות. מוסיפים את הבלסמי, עלי התימין ואת הסוכר, מערבבים ומבשלים עוד דקה או שתיים. מתקנים תיבול ומניחים להתקרר.

מרדדים את הבצק על משטח מקומח. לא תמיד קל מאד אבל אפשרי! מחלקים את הבצק ומשטחים בתבניות הטארט, מהדקים לתחתית ולצדדים, חותכים עודפים, דוקרים מעט ואופים כעשר דקות בחום תנור של 200 מעלות צלסיוס.

מוציאים מהתנור ומנמיכים את חומו ל-180 מעלות.

מערבבים את החלב עם הביצים והקרם פרש ומתבלים.

מפזרים את הגבינה בתחתית כל טארט, מחלקים את הבצלים בין ששת התבניות ובעדינות בעזרת כף, מכסים בבלילת הביצים.

מחזירים לתנור ואופים כחצי שעה או עד אשר המלית מתיצבת ומזהיבה. הבצק לא יזהיב מאד, בהעדר החמאה.

נ.ב. אם תצליחו להבריח כפותיים של בצלים מתקתקים מהטארט, הכינו לכם סלט קטן, מהיר וטעים איתם ועם: עלי תרד קטנים, עגבניות שרי חצויות, גבינת עזים, מלח, פלפל, מעט חומץ יין ושמן זית טוב. מנוחת הלוחם.

56 תגובות

מתויק תחת בצק, גבינה, וואלה!, חגים, טארטים, סלט

סביצ'ה ואיגר אחד

 

 

 

איך שהגענו הביתה עם המזוודות, הגיעה משפחת איגר, שהיתה ביומה האחרון בטיול באזור. איגר הוא ירושה עתיקת יומין מימי הצבא של האיש ותרשו לי לקרוא לו ה איגר- קיבוצניק פיינשמעקר, שידע על אוכל טוב הרבה לפני שידעתי אני. 

מן הראוי היה במצבנו הג'טלגי לאכול משהו שמישהו זר בישל אבל לאיגר לא מגישים סיני. לאיגר עושים כבוד.
כשכל האחרים הלכו לטפס על הסלע האינדיאני, הלכנו שנינו לקניות. מישמשנו פלפלים, הסנפנו פטרוזיליה והיה כבר הרבה אחרי שש בערב כשחזרנו אז יאללה יאללה אוכל, כי הילדודים רעבים.

האיגר אוהב לבשל עם הידיים. הוא ממסג' את הדג. הוא ממסג' את הבשר. אני מקוה בשבילה שהוא ממסג' ככה גם אותה. היתה פסטה שהוא הכין עם פטריות טרגון ויין, שיפודי עוף לילדים (לי נתנו את עבודות הפועל), ירקות צלויים, סטייקים מצוינים אבל הכי טעימה היתה ה- ס ב י צ ' ה !

הדבר הכי חשוב בסביצ'ה זה הדג עצמו כמובן. הכי טוב לשאול את מי שמבין- זה שלנו המליץ על אמנון ושנינו עשינו פרצוף- כי מי מכין אמנון נא?! אבל למרות הפרצוף לקחנו וההוא צדק. דג טרי צריך להריח ים עדין עדין וזהו. אם מריח 'דגי'- זה לא מה שאתם מחפשים לסביצ'ה. אחרי שמוצאים את הדג הנכון, לוקח שתיים וחצי דקות של הכנה.

סביצ'ה דג טרי     4 מנות

300 גר' פילה דג לבן

פלפל צ'ילי טרי קצוץ דק דק- לפי מידת החריפות האהובה

מיץ מלימון/ליים שלם- או לפי הטעם

מעט גרירת לימון/ליים

מלח ים ופלפל טרי

חופן כוסברה קצוצה 

פורסים את הדג לנתחים בעובי של כחצי סנטימטר.

מערבבים הכל, מכסים ומשהים במקרר לפחות חצי שעה לספיגת הטעמים. הדג עצמו יקבל צבע לבנבן מהחומציות. מתקנים תיבול ומגישים עם צנוניות פרוסות דקיק ומעט שמן-זית (אני) או ככה נקי (כמו ה איגר) 

 * במה שנותר שמחתי שמחה גדולה ביום שאחרי- היה יופי.

6 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, דגים ופירות-ים, ללא גלוטן, מבשלת עם אחרים

פוקאצ'ת זיתים

אחת מאהבות המטבח הגדולות ביותר שלי הם השמרים. אוהבת את הריח שלהם, את החמימות שמתפשטת בחדר כשנותנים להם את מעט החום לו הם זקוקים, אוהבת את הציפיה שבהמתנה והכי-הכי את ההפתעה שמגיעה בסוף. הילדים שלי כנראה אוהבים אותם מאד גם הם, ואי לכך הוחלט קבל עם ומשפחה על מסורת חגיגות ימי הולדת של פיצה ביתית.

לפעוטנו מלאו זה עתה שלושה אביבים ולכבוד המאורע,  הגיעה אפילו דודתו השווה מליונים (היא דיילת ולא מפסידה אף יום הולדת, המדהימה).
כאם הפעוט, צ'ופרתי גם אני בכמה שעות התייחדות במטבח ואוח, כמה שנהניתי… כי אם  כבר פיצות, אז כדאי שיהיו גם קצת ירקות צלויים לאנטיפסטי ונו טוב, גם איזושהי
פוקאצ'ה. ואם כבר פוקאצ'ה – אז למה אחת? הרי הלכלוך כבר ישנו וכל ניסיון טומן בחובו  טעמים, מרקמים והפתעות לרוב.

כי תבינו, למרות שהרבה אנשים נרתעים מהכנת בצק שיש בו שמרים – המתכון הזה הוא ממש קל. צריך רק לנסות וגם אם לא יוצא מדהים על הפעם הראשונה, ההפסד הוא כמעט אפסי: קצת שמרים וטיפונת של קמח. והבצק עצמו – יש בו משהו מתמסר, עם הרכות התינוקית הזו וריח השמרים העדין והממכר והיכולת הזו שלו, לקבל באהבה כל גחמה ותוספת. כל כך כיף היה לנו יחד, עד שאחרי השלישית הכרחתי את עצמי להפסיק. יצאה אחת עם זיתים – מנוקדת בחום וריחנית, אחת שבבטנה פסטו וגבינה ואחת עירומה עם רוזמרין. בלהט החגיגות, כתשתי פסטו גס של בזיליקום ורוזמרין עם שום, צנוברים ופרמזן – שיהיה מה לנגב – וגם יוגורט מתובל.
ואופס… יצא המון.

יצא כל-כך הרבה שמרוב חדווה ומבלי לחשוב פעמיים, צילצלתי לאיטלקיה שלי והזמנתי אותה ואת הוריה שהגיעו ערב קודם מרומא, להצטרף לחגיגה. כשסגרתי, חשבתי לעצמי שרק משוגע או טמבל מזמין איטלקים אורגינליים לפיצות ולפוקאצ'ה אבל לא ממש היה לי זמן להתחבט בשאלה מי מהם זו אני והאמת היא שאחר-כך, כשהיה, זה כבר לא ממש שינה לי. הקטקט חגג לו בחצר שמאחור עם סעודה איטלקית שמחה ורועשת, קצת כדורגל ויין ועוגה, וזה כל מה שהיה חשוב.

פוקאצ'ת זיתים- 24 ס"מ

לאחר שיטוח הבצק לצורתן הסופית, ניתן להוסיף כיד הדמיון הטובה: ירקות פרוסים דק דק, עשבי תיבול שונים. רק לא לשכוח זילוף שמן זית ומעט מלח גס. ניתן להכין, להקפיא ולחמם בעת הצורך.

בכדי לקבל מתכון בסיס, השמיטו את הזיתים. למתכון הבסיס ניתן להוסיף זרעים, גרעינים ועשבי תיבול. אפשר להחליף מחצית מהקמח לקמח מלא אבל אז יש להוסיף עוד מים בהתאם לצורך. ניתן להכפיל כמויות וליצור פוקאצ'ה אחת גדולה ועבה.

3/4 כוס מים חמימים

1 כפית גדושה שמרים יבשים

1/2 כפית סוכר

3/4 כפית מלח

2 כוסות קמח לחם

1/4 כוס שמן זית

1/2 כוס זיתי קלמטה

ממיסים את השמרים במים וסוכר ומניחים במקום חמים (נכון, אין צורך להמיס שמרים יבשים אבל אני אוהבת)

בפוד פרוססור בעל להב מתכת, מערבבים קמח ומלח קלות. מוסיפים את הזיתים (אם רוצים חתיכות זיתים גדולות יותר, ניתן להוסיפם מיד לאחר שנוצר בצק). תוך כדי פעולת המנוע, מזלפים דרך הפתח העליון את המים והשמרים ואחר כך את שמן הזית. מערבבים עד שנוצר בצק רך (אם ממש דביק, יש להוסיף מעט קמח) ונותנים למכשיר ללוש כדקה נוספת. מוציאים את הבצק למשטח נקי ולשים מעט בידיים עד לקבלת בצק רך, חלק ונעים. מעבירים לקערה משומנת ומכסים.

מתפיחים במקום חמים כ- 45 דות או עד שהבצק מכפיל את נפחו. הבצק מוכן כאשר לוחצים על מרכזו בעזרת האצבע והסימן השקוע נשאר ברור. מפזרים על קרש שכבה נדיבה של קמח סמולינה (או קמח רגיל) ופותחים את הבצק לעיגול לא אחיד של בערך 24 ס"מ. מטביעים את קצות אצבעות הידיים בבצק, ליצירת שקעים ומזלפים מעל מעט שמן זית. מתבלים במעט מלח גס. מעבירים לתנור ואופים כ- 10 דקות או עד שהפוקאצ'ה זהובה.

אפיה על אבן שמוט: תפקידה של האבן הוא להעלות את טמפרטורת התנור, לדאוג לפיזור הומוגני של החום ובעצם, לנסות לדמות את התנור הביתי לתנור אבן אמיתי. ומה אם אין? מלהיטים את התנור לחום המקסימלי שלו כעשרים דקות מראש ומחממים בתוכו תבנית רחבה. כשהבצק מוכן, מעבירים אותו על גבי נייר אפיה ,לתבנית ואופים עד להשחמה.

48 תגובות

מתויק תחת בצק, וואלה!, טבעוני, יומולדת שמח!, פיצה פיצה

change

בטיסה הביתה צפיתי בדוקומנטרי האחרון על מייקל ג'קסון   This Is It.  מה שעניין אותי במיוחד היה לראות איך בסופו של יום, כולנו מחפשים הכרה ואהבה. איש אחד מבודד, מוקף בהערצה שתלוי באהבה כמו אויר לנשימה. 

בכלל, חזק אצלנו מייקל מאז קיבלה הקטנה דיסק שלו. בדרך לבלט של יום שלישי באוטו, היא וחברה ג'יברשו בקולי קולות מילים בדויות על גבי פס קולו, בדרך הזו בה בני שמונה מג'ברשים שירים מבלי לדעת ממש את המילים. עלה בדעתי שמעולם לא הקשבתי באמת למילות שיר שלו אז התרכזתי. בחר לי הגורל שיר מתאים, על שינוי. איך הגדלנו לעשות אנחנו – גידל אותנו דור של הורים חסר מודעות והפכנו לדור שלש ודש ומוציא לדעת את המודעות מרוב מודעות. כל היום עוסקים ועסוקים במה ובאיך להשתנות.

 אפרופו- הסבירה השבוע היוגית על ארבעת יסודות הדיבור:

1. האם זה נכון    עם זה אין לי בעיה. לרוב אני דוברת אמת אלא אם ממש אין מנוס.

2. האם זה הכרחי   אופס, כאן מתחילה הבעיה שלי

3. אם זה נכון ואם זה הכרחי  האם זה הזמן המתאים   כאן ממשיכה הבעיה שלי

4. והיה אם כן- האם ניתן לומר את זה בנחמדות   אהמ..

אז אולי זה נכון שהבחור לקח לפעמים את המילים 'שינוי' ו 'ראי' באופן פשטני למדי אבל ההרגשה הכללית היא, בין כמה גניחות ובחורות מעולפות, שהיו גם כמה כוונות טובות בדרך..

לחיי השינויים- צעד קדימה שניים אחורה, העיקר לא להתייאש

 

 

  

 

נ.ב. אתם חושבים שבגין היה גאה לו ידע שהוא מופיע בקליפ של ג'קסון?!

 

2 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, טרללה

עוף צלוי בתנור עם לימונים

 

 

הלימונים האלו… אח.. האם כבר אמרתי שהם מענגים?!
הנה משהו נפלא שיצא לי איתם- עוף צלוי בתנור, שלמרות פשטות הכנתו ומיעוט חומרי הגלם שבו – יצא מדהים.
הלימונים ביחד עם נוזלי העוף יצרו מין רוטב סמיך, חמצמץ וחמאתי וכל הטעמים פשוט מילאו את הלב בשמחה.

שימו לב שהלימונים האלו הם מזן אחר ולכן גם צבעם שונה

 

 עוף צלוי בלימונים ובזיליקום

6 חתיכות ירכי עוף

בערך 12 פרוסות דקיקות של לימון במלח

4-5 ענפי בזיליקום (חופן גדושה בעלים)

מלח ופלפל טרי

1 כף שמן זית

קוצצים את הלימונים דק דק ומערבבים עם השמן. יוצקים מעל לנתחי העוף, מתבלים בנדיבות במלח ופלפל ומערבבים. מניחים בצד לכשעה לספיגת טעמים.

מחממים תנור ל- 200 מעלות צלסיוס.

מעבירים את העוף לתבנית צליה, קורעים את עלי הבזיליקום גס ודוחפים את ר ו ב ם מתחת ובצידי העוף.

אחרי 40 דקות-

צולים כ- 40 דקות, מרטיבים את העוף בנוזלי הרוטב שנוצרו בתחתית התבנית, מוסיפים את שארית הבזיליקום וממשיכים לצלות עוד 20 דקות. מעדן.

29 תגובות

מתויק תחת גינה, וואלה!, ללא גלוטן, עוף