צלי עוף של בית

 

img_6318a

 

 החורף חזר ואיתו המון של גשם. עד שנפטר קטקטנו מהשיעול הטורדני שתקף אותו בימים האחרונים ולא נתן לשנינו לישון כראוי בלילות, קמתי אני אתמול עם איזה וירוס טפילי. אוף. את היום ביליתי במיטה עם  החבר 'טיילנול' ועם עקרות הבית המיואשות. כן, אני רק בעונה הראשונה ומשתדלת שלא להתיאש.

כמו תמיד, באופטימיות שהיא על סף הטמטום, שכנעתי את עצמי שזה משהו קצרצר של 24 שעות ותכננתי שמחר אני מפנקת את עצמי בעוף של בית. הפעם זה באמת עבד לי.

מרק עוף ועוף של בית, שזהו צלי העוף של אמא שלי שליוה אותי כל ילדותי, אלו המאכלים הכי מפנקים שלי לימים כאלו. ולא רק. העוף הזה בשבילי, הוא הכי ביתי שיש. חום, רך ועם רוטב פשוט וטעים שבילדות היינו אוכלים עם פסטה.

זהו להיום קצר. שיהיה לכולכם שבוע מקסים.

 

v

 

img_6210a

 

צלי עוף של אמא

לאלו מבינכם שגרים באזורי, אני ממליצה בחום על עוף בשם  Rosie. אני קונה אותו ב- Berkeley bowl  אבל ניתן למצוא אותו בעוד מקומות ומלבד היותו אורגני הוא באמת הרבה יותר טעים! 

3-4 כרעי תרנגולת

1 בצל בינוני קצוץ גס

3-4 שיני שום קצוצות גס

1 עגבניה חתוכה גס

1/4 כוס יין לבן או אדום- מה שיש פתוח- וממש לא חובה!

1 כפית רסק עגבניות

1 כפית פפריקה

מלח ופלפל טרי

תפוחי אדמה וגזרים

 

מתבלים את חלקי העוף. מחממים מחבת גדולה. מוסיפים כף שמן ומשחימים את חלקי העוף. מוסיפים את הבצל והשום וממשיכים בטיגון, עד שאלו מתרככים מעט. מוסיפים את העגבניה ואחרי כדקה או שתיים, מוסיפים את היין ומצמצמים.

מכניסים חצאי תפוחי- אדמה וחתיכות גסות של גזרים ומתבליפ שוב במלח, פלפל ובפפריקה. ממיסים את רסק העגבניות בחצי כוס מים ושופכים מעל.

מביאים לרתיחה, מכסים ומנמיכים את הלהבה. מבשלים על אש נמוכה כ-1/4 שעה. מעבירים לשעה לתנור מחומם מראש ל- 250 פרנהייט\ 120 צלסיוס- עד לשחום, רך ומענג מאד!

30 תגובות

מתויק תחת ארוחה בסיר, גינה, ירקות, ללא גלוטן, עוף

פסטה עגבניות וחצילים של אנדראה

.

img_6153a

.

המתכון של היום הוא לא סתם מתכון, הוא נכס. מתכון נכס הוא משהו שהולך איתך המון שנים ולא משנה כמה נסיונות חדשים ירקחו במטבח, תמיד אבל תמיד, תזכור אותו ותחזור אליו. הוא גם מסוג המתכונים האלו שכ-ו-ל-ם אוהבים ולעולם כשתגיש אותו לשולחן ,תקבל מחמאות ותדרש לפרט את פרטי הכנתו. ואם לנכס הזה יש קצת היסטוריה אז בכלל מצוין.

את הנכס שלי, למדתי להכין מאנדראה ואנטונלה עוד כשגרנו בניו-יורק. אנטונלה בילתה עם האיש הרבה לילות טרופי לימודים ובשאר הזמן אירחה הרבה. בסגנון איטלקי.

הם גרו ברחוב תומפסון שבוילג' בדירה מניאטורית וחשוכה שהנוף הנשקף משני חלונותיה הקטנטנים היה קיר האבן של הבית הסמוך. חוץ משני חדרים זערוריים וחשוכים, היה מטבחון צר ומאורך ושם היו נערכות הארוחות. שולחן קטן ועליו גיבוב של כוסות, צלחות וסכו"ם מכל הסוגים והמינים ותמיד תמיד יותר אנשים ממה שהבית היה מסוגל להכיל. עם השנים למדנו להכיר את המנהגים: אם הזמנו אותם בשתיים, בשלוש הם מתקשרים להגיד שיאחרו. אם אנחנו באים אליהם, דרוש איחור נאה של לפחות חצי שעה (אחרת זו גסות..), אף פעם אין לדעת את מי תפגוש שם (כי הם מזמינים כל מכר שפגשו 5 דקות לפני כן ברחוב) ו- אף פעם האוכל לא יהיה מוכן כשתגיע… לכן כדאי לא להגיע גוועים (זה יקח שעתיים- שלוש) וגם כדאי שתפשיל שרוולים ותדחק בכוך לעזור.

ובחזרה לפסטה. הרוטב הזה דוקא היה מוכן מראש ואת ההוראות שלו, קיבלתי מאנדראה מעל לראשם של כמה אנשים ששתו יותר מדי, דרך מעטה עשן כבד (רב האיטלקים שפגשתי מתעלמים באלגנטיות מהקשר בין עישון לסרטן) ובצעקות רמות. כבר למחרת ניסיתי וזה ממש לא יצא אותו דבר. טלפון מצוקתי לבחור כינס את הזוג אלינו ביום שאחרי. "אין בעיה", אמרה לי אנטון בטלפון " אנחנו באים מחר".

שעתיים איטיות ופדנטיות באופן קצת מדאיג, העמידו את הטמפרמנט שלי במבחן רציני וכמו-כן, הניבו במטבחי הקטן סיר גאה של רוטב עגבניות מקסים ומלא טעמים ש'נדבק' באופן מושלם לפסטה ולא משאיר שלולית בצלחת. הבנתי גם למה הרוטב שלי לא יצא אדום וסמיך כמו שלו- הרבה מדי חציל ובצל, פחות מדי זמן וסבלנות. ומלבד הסוד של הרוטב המקסים הזה, למדתי גם שישנם דברים שאסור לדחוק בהם, הם צריכים את הזמן שלהם. בדיוק כמו אנדראה.

.

m

 מה עוד למדתי מהאיטלקים?!

תמיד להשתמש בשימורי עגבניות שלמות ולא במרוסקות למינהן. להוסיף את הצ'ילי היבש ואת הבזיליקום בשני חלקים, התחלה וסוף- כי כל שלב מפיק טעמים וארומות שונות. לעולם לא לאכול ספגטי עם כף. אף פעם לא לתת לגבר לגרוב גרביים לבנות. קפוצ'ינו בסוף ארוחה זה חטא כמו לאכול קורנפלקס, רק אספרסו. להכניס לכל תבשיל של עגבניות מעט סוכר- כי זה עושה פלאים ולהוסיף את הפרמזן לפסטה דוקא לפני הרוטב, מפני שכך היא נתפסת לפסטה עצמה.

וזהו, עכשיו חדל קשקשת. רוצו להכין ודווחו על התוצאות…

.

פסטה  עגבניות וחצילים של אנדראה          ל- 4 מורעבים

 הרוטב הזה הוא אהבה גדולה. כמו שכבר ציינתי זה לא רוטב ב- 5 דקות ומצד שני הוא שווה כל דקה! אם חצילים אינם אופציה הגיונית עבורכם (מה בדבר טיפול תרופתי?!) ניתן להשתמש בקישואים.  אפשר להשאיר את הקליפה אבל אם מקלפים, החצילים מתרכים וכמעט נעלמים ברוטב.  הרוטב צולח את המקפיא בעדנה רבה ולכן ניתן להכין כמות גדולה ולהקפיא לימים קשים.

לרוטב הבסיסי אני מוסיפה זיתי קלמטה וגבינת פטה מגוררת. אם לא פטה- כף ריקוטה טריה מעל לקערת פסטה תשמח לבב אנוש. אפשר גם קוביות חציל מטוגנות. ושומו שמיים היא כל-כך טעימה גם ביום למחרת, אפילו קרה ואי- לכך מעולה בתור אוכל טיולים ופיקניקים.

1 כוס שמן- זית – ושלא תעיזו להוריד או לקמץ!

1 בצל קטן- קצוץ דק

כ- 10 שיני שום- חצוויות לאורכן

צ'ילי אדום יבש- כרצוי

מלח ופלפל טרי

1/2 חציל קלוף וחתוך לקוביות

1 קופסאה גדולה של עגבניות שלמות וקלופות- 800 גר.

כ-14 עלי בזיליקום טרי- קרועים גס

1 כף שטוחה של סוכר

1 חבילת פסטה קצרה- 500 גר.

1/2 כוס פרמזן מגוררת

מרסקים את העגבניות או מועכים בעזרת היד למרקם לא חלק לגמרי.

מחממים את השמן, הבצל והשום בסיר רחב . מוסיפים מעט מלח וצ'ילי יבש ומאדים מכוסה עד שהכל מתרכך ללא השחמה. מוסיפים את קוביות החצילים, מערבבים ומכסים שוב. לא להבהל! החצילים 'שותים' בהתחלה את כל השמן אבל בהמשך יוציאו אותו חזרה לסיר. ממשיכים לבשל בסיר מכוסה, תוך כדי ערבוב מדי פעם.

כשהחצילים רכים למשעי, מוסיפים את העגבניות ונוזלהן וגם את הסוכר ומחצית מעלי הבזיליקום. מערבבים ומבשלים על אש בינונית, תוך רתיחה עדינה כשעה, עד אשר הרוטב מסמיך מאד. בשלב הזה מוסיפים עוד צ'ילי יבש, אם אוהבים את הרוטב מעט יותר חריף ואת שאר עלי הבזיליקום.

מבשלים את הפסטה במי-מלח לפי הוראות הבישול. דקה לפני סיום הבישול, מעבירים את הפסטה לסיר הרוטב, זורים מעליה את הפרמזן ועוד 'שלוק' של שמן- זית ורק אז מערבבים. טועמים ומתקנים תיבול.

*אם רוצים, מוסיפים זיתים ופטה.

img_6144aa

אחרית דבר:  בקיץ האחרון ביקרנו את הזוג המתוק הזה וביתם התינוקת בדירתם השיקית והמעוצבת להפליא במרכז מילנו. מעוצבת משמע לבן, נקי ובסטייל. ממנהטן למילנו עולם ומלואו…

26 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, ירקות, פסטה

ה בראוניז

img_5954a1

החלטתי להרשות לעצמי קצת קיטש. אובמה- בראוניס- שחור- לבן.  אוקיי… צודקים, הרבה קיטש. להגנתי אומר שהמקרר היה ריק לגמרי (כן, זה קורה גם פה) ואת מה שהבראוניס הכה מקסימות האלו צריכות, יש לי תמיד בבית.

על המתכון אחראית אוסטראלית מוכשרת בשם דונה היי.  יש לה ברפרטואר המון ספרי בישול אנינים ומעוצבים וגם מגזין חודשי שווה במיוחד הנושא את שמה. הבראוניס האלו הולכות עימי כבר הרבה שנים ולאן ולמי שלא הכנתי אותן, הן קצרו מחמאות.  15 דקות ערבוב ועוד 30 דקות אפיה לוקח כל הנס הזה וצנצנת של מהממות שכאלו יביאו גם על ראשכם ברכות.

 בראוניס בשלושה צבעים

כמו שכבר ציינתי, אני אוהבת להשתמש בשוקולד ולרונה. הוא לא זול ולכן אם רוצים לצמצם עלויות אבל עדיין לקבל תוצאה מצוינת, ניתן להשתמש בשוקולד מריר אחר (60% מוצקי קקאו) ובקקאו של ולרונה. הקקאו אף הוא לא זיל וזול אבל תתנחמו בכך שיספיק לכמה אפיות בראוניס.

S

185  גר. שוקולד מריר משובח -קצוץ (bitter sweet)

185 גר. חמאה

1/4  1 כוסות סוכר

3 ביצים

2/3 כוס קמח

1/2 כוס קקאו

100 גר. שוקולד חלב

100 גר. שוקולד לבן

בקערת מיקסר מקציפים יחד את הביצים והסוכר כ- 5 דקות,  עד לקבלת תערובת נפוחה ובהירה.

ממיסים את השוקולד והחמאה  על גבי אדים או במיקרו. מערבבים לקבלת תערובת אחידה ומוסיפים לתערובת הביצים והסוכר. מנפים קמח וקקאו לקערה ומערבבים עם תערובת השוקולד.

קוצצים את שוקולד החלב ואת השוקולד הלבן לקוביות קטנות. מוציאים 6-7 חתיכות הצידה ואת השאר מקפלים ידנית לתערובת.

אני משתמשת בתבנית מרובעת  27 *30 ס"מ, שבתחתיתה נייר אפיה. לאחר שמעבירים לתבנית ומיישרים, מטביעים את חתיכות שהשארנו בצד אבל לא עד הסוף!

 אופים בתנור שחומם ל- 180 מעלות צלסיויס \ 350 פרנהייט כ- 25 דקות. שימו לב לא לאפות יותר מדי! כדאי לבדוק כבר אחרי 20 דקות. הקיסם צריך להיות יבש עם כמה פירורים עליו. אם אופים יותר מדי, מתקבלת עוגת שוקולד יבשושית- אתם רוצים אותן לחות, מפנקות ועשירות.

l

22 תגובות

מתויק תחת בצנצנת, עוגות, עוגיות, שוקולד

הקינג שמח ועוגת שוקולד-דובדבן

שוב חופש בבתי הספר והפעם יומולדת למרטין לותר קינג.  "ג'וניור" מזדעקת  הקטנה כשאנחנו לבושתנו שוכחים.' נו בטח גוניור' אנחנו אומרים. אח, אני מייסרת את עצמי, הלואי הייתה בקיאה כל- כך בדיני חגי ומועדי ישראל  אבל מה לעשות ששיטת החינוך האמריקאית , הפטריוטית והטוחנת חזקה משיטות הלימוד הרפות של הוריה.

אבל  היום אני מרשה לעצמי לוותר מעט על המירמורים- כי בכל זאת, כמה סימלי- יומולדת לדוקטור על רקע השבעת אובמה מחר והלואיאמןסלע יציאתנו מעזה. "וואלה" אומרת לי היום חברה, "אתם תזכו להיות  בכמה ארועים מכוננים בהיסטוריה האמריקאית". אין ספק שאירועי המחר בקליפורניה עדיפים על  מנהטן  2001 .

את היום אנחנו מעבירים בין היתר בהעפת בלונים מצפצפים  בפארק (כן, יש כזה דבר), כשברקע  גשר הזהב (כן, אנחנו המשפחה המעצבנת הזו.). אם יש חיים אחרי המוות, דוקטור מרטין לות'ר קינג ג'וניור חוגג עכשיו. הוא מזמין את  כ ל  השכנים והקרובים לחאפלה רצינית והוא קורע את רחבת הריקודים. הוא שמח כמו שלא היה מעולם והוא מחכה בקוצר רוח למחר. כי מחר, לראשונה בהיסטוריה האמריקאית, יכנס נשיא שחור לבית המאד לבן והאומה הזו תוכיח שוב, גם לממרמרים כמוני, שהיא גדולה יותר מהחיים עצמם.

 

img_4626aaa

 

"אמא" אומרת פרינצי מודאגת ממש " צריך לאפות לו עוגה !"  בטח נכון. כולנו יודעים שאין אין אין חגיגה בלי בלי בלי בלי עוגה.

את העוגה המקסימה הזו אני לא אופה. אני מקבלת אותה במתנה ממירי וזה רק עושה אותה יותר טעימה. למה?! כי מירי כותבת את המחקר שלה ומנהלת בית ואמא משקיענית וגם מוצאת זמן לפנק אחרים. ויש בה, בעוגה, כל מה שאני ממש אוהבת. היא לחה ודחוסה ושוקולדית וגם קצת חמצמצה מהדובדבנים ובהחלט אגוזית.

img_4634a2

 

 

עוגת דובדבנים חמוצים, אגוזים  ושוקולד

מ. גרה במגורים של אוניברסיטת ברקלי, מה שאומר ששכניה מכל עבר הם אנשים מכל רחבי העולם, מה שהופך אותה למקור בלתי נדלה למתכונים מעניינים. העוגה הזו שייכת במקור לשכנה גרמניה.  זו שלי הכילה שוקולד מתוצרת 'ולרונה' ואיכותו הורגשה בכל ביס. אנא מכם. עוד אמרה מ. כי:  א. ניסתה את העוגה עם פיסטוקים במקום אגוזים ויצא מעודן.  ב. נרשמה יכולת השתמרות מעולה של 3-4 ימים, כך שהיא מומלצת לטיולים!

200 גר. חמאה

180 גר. סוכר

4 ביצים

125 גר. קמח (מ. משתמשת במחצית הכמות קמח רגיל ומחצית מלא)

125 גר. אגוזים קצוצים

200 גר. שוקולד ולרונה- 60% – קצוץ גס

3 כפיות רום

1 צנצנת גדולה של דובדבנים חמוצים משומרים -מסוננים

מחממים תנור ל- 175 מעלות צלסיוס ( 340 פרנהייט)

משמנים תבנית בקוטר 26 ס"מ.

מערבבים היטב חמאה וסוכר. מוסיפם את כל שאר החומרים- חוץ מהדובדבנים, אותם מוסיפים בסוף ידנית.

אופים כשעה או עד אשר קיסם יוצא יבש.

18 תגובות

מתויק תחת עוגות, פירות, שוקולד

על אקולוגיה וסטייקים (סטייק בבאגט)

img_5789a1

 

הקטקט נהיה אינטיליגנט ועבר לבקבוקי זכוכית . זה אמנם יותר מסוכן למשפחה במקרה ומתחשק לו לזרוק את זה למישהו בראש אבל  זה יותר אקולוגי.  אקולוגי – הנה מילה חזקה. השבוע סיפרה לי מכרית שהם הפסיקו כמעט לחלוטין לאכול בשר  ואם לא די בזאת אציין שבעלה הוא ארגנטינאי, כך שאהבה יש. תעשיית הבשר בעייתית מאד, היא נימקה, זה לא אקולוגי. בקשר לגזים שמשחררות הכבשים בניו-זילנד  לי אישית אין מה לעשות. אני מכורה לבשר ולכן אני קונה בקבוקי תינוק מזכוכית. גם זו תרומה. וכן, אני גם ממחזרת ומקמפסת.

בשבוע שעבר, שמעתי את נמברטו אומר לחבר שאמא שלו היא כמו אלכס ממדגסקר. "היא אוהבת סטייקים!!!" הוא ציין בגאווה. כן, זו עובדה, אם כי  'אוהבת' אינה המילה הנכונה אלא 'מתה על'. 

מזכרונות ילדות של סטייק לבן במנגל ביערות בן-שמן ומפגש הפיל, דרך 'פיטר לוגר'  שבברוקלין, פאתי הסטייק בפיתה הבלתי נשכח שהביאו לי החברים הכי טובים, לביה"ח  Mount Sinai  שבמנהטן, כמה שעות אחרי שהפרינצי הגיחה לעולמנו (תודה! תודה!) ועד היום הזה.

לחג החנוכה האחרון, קיבלתי מעצמי את הספר החדש של ארז קומרובסקי. בערב, לאחר שהתחפרתי תחת השמיכה, קראתי בהנאה בעמוד 193 : " כבר אי אפשר סתם למרוח גבינת עזים טובה על פוקאצ'ה. קודם חייבים לדקדק ולבדוק אם חדר חס וחלילה ולו גרגר חיטה אחד ללחם השיפון האורגני שלנו, ואם אחוזי השומן של הטלה הבלאדי הרסניים לוורידנו. האם הכבד שלנו שומני ונפוח? הכליות שלנו מתפקדות? וקפה זה קטסטרופה למפרקים. סוכר זה רעל. טחינה זה טוב. פיתה בשום פנים ואופן לא! חומוס כן, שום לא. אומגה 3 זה טוב מאד, תה ירוק, ויטמין C….רבותיי היקרים, די! נמאס!"  

אי לכך אני מקדישה את רשימתי זו לכל אוהבי הבשר באשר הם! וכן- הכל במידה. מדי פעם, גם סטייק טוב הוא אוכל שצריך וכדאי. אם לא לגוף אז לנשמה.

הסטייק הזה הוא מחווה לסטייק בפיתה. מן סטייק בפיתה למתקדמים. יופי של דבר לארוח- בסטייל, בלי המון עבודה וגם עם חסכון קל בעלויות הבשר (משמע  א ק ו ל ו ג י!). כל מה שצריך זו רק בירה קרה ותפוחי אדמה בכל צורה שבא. בתאבון אחים ולבריאות.

img_5786a1

 

באגט של סטייק עם איולי     4 אנשים רגילים או 3 ממש רעבים!

את הבאגט אני משאירה שלם ומניחה במרכז השולחן עם בירות וקערית תפו"א צלויים וחלק מהאיולי לטבול אותם בפנים.

500-600 גר. אנטריקוט פרוס ל-4 סטייקים דקים. אני קונה 2 סטייקים עבים של                                        Niman Ranch  -rib eye steak  וחוצה אותם לרוחבם לחצי. מתקבלים 4 נתחי סטייק בעובי של בערך 1 ס"מ.  

1 באגט טרי

2 חופנים של עלים ירוקים או רוקט           * בתמונה גם עלי- כותרת של פרחים אכילים

איולי  – מתכון בהמשך

מרינדה לסטייקים: 

2  כפות חרדל דיז'ון

2 כפות חומץ בלסמי

2-3 כפות שמן-זית

פלפל שחור גרוס בנדיבות

מערבבים את חומרי המרינדה ומעסים לתוך הבשר. מניחים לחצי שעה. לפני הצליה ממליחים.

 איולי :

1 חלמון

1 כפית גדושה חרדל

1 כוס שמן-זית איכותי  או 1/2 כוס שמן-זית + 1/2 כוס שמן תירס או שמן צמחי אחר

1-2 שיני שום כתושות

מלח ופלפל

אפשר  להוסיף עשבי תיבול קצוצים

התרגלתי להכין את זה ידנית אבל מאז שגיליתי שהמיקסר עושה את העבודה מעולה נהייתי עצלנית. מה שחשוב ביותר הוא להקפיד ב-1/4 כוס השמן הראשונה על הזלפה איטית ביותר של שמן . התערובת צריכה להיות קרמית ואחידה ולהסמיך יותר ויותר עם הוספת כל כמות השמן.

מערבבים את החלמון עם החרדל וטורפים את השמן פנימה בזילופים זעירים. ב-1/4 כוס השמן הראשונה, יש להוסיף בכל פעם 1/2 כפית שמן ולחכות עד שהוא יבלע בתערובת. לאחר מכן- ניתן להוסיף את שארית השמן בזילוף איטי וקבוע. אם נראה לכם שהתערובת סמיכה מדי ועדיין לא הוספתם את כל כמות השמן, ניתן להוסיף כפית או שתיים של מים ולהמשיך בהזלפת  השמן.

כשהאיולי מוכן- והוא סמיך, אחיד ומבריק מוסיפים את המלח, השום ועשבי התיבול.

מה עושים אם משום מה זה לא יוצא? הסיבה היא שהוספת השמן הייתה מהירה מדי.  אפשר להתחיל עם חלמון חדש ובזהירות איטית להוסיף לו מהתערובת 'שלא יצאה'. אח"כ להמשיך כרגיל בהוספת השמן הנותר.

אחרית דבר: חוצים את הבאגט לרוחבו וקולים אותו כדקותיים על גבי הגריל או בתנור.מחממים היטב מחבת פסים או גריל וצולים את הסטייקים דקה או שתיים מכל כיוון. הם דקים ולכן לא נחוץ הרבה זמן לצליה- רק השחמה יפה משני הצדדים. בנתיים מורחים את שני חלקי הבאגט  בנדיבות באיולי. כשהסטייקים מוכנים, עורמים אותם באופן שווה על מחצית הבאגט ומעל מפזרים את הירק. סוגרים במחצית הבאגט השניה ופורסים לחתיכות עבות.  

 

w1

 

 

5 תגובות

מתויק תחת בשר, ממנגלת, משהו עם הלחם

מלפפון צמח בגן/ מלפפונים חמוצים

img_5669a2

 גדלתי במעוז-אביב  של שנות ה-70, בילדות שזכורה לי עם הרבה רגליים יחפות, חברים וצופים. בתים משותפים של 4 קומות ושכנים שמכירים אחד את השני כמו קרובי משפחה.

בדירה הצמודה אלינו גרה משפחת שני וביתם היה ביתי השני. שונה לחלוטין משלי. פחות חוקים, יותר בלגן ולכן עבורי, הרבה יותר קסם. אבא של אפרת, יעקב שני (כמובן שיש בינהם קשר), אהב אוכל טוב  והאמת היא שאז, בעידן ממרח השחר העולה ופריחת המרגרינה, הוא נראה לי קצת מוזר. היום אני יודעת שהקדים את זמנו. אני זוכרת את הטקסיות בה היה מכין את האוכל- מגרר עגבניות על פומפיה, מוסיף להן סחוג ושמן-זית וטובל בהן פיתות קלויות. הוא אכל דברים שלא היו אצלי בבית ואכל אותם בדרכים שלא הכרתי, והוא אהב חריף. הוא נהג להחמיץ מלפפונים שהיו חריפים תופת וכשאנחנו הילדים היינו משחקים קלפים, עונשו של המפסיד היה לאכול מלפפון חמוץ. עד היום אני זוכרת את כאב ההפסד.

לא התכוונתי לכתוב על מלפפונים חמוצים אבל הם יצאו כל-כך טוב. פריכים, חמוצים, מלוחים וחריפים בדיוק במידה. בתהליך ההכנה שלהם יש משהו מספק כמו בהכנת לחם. בסיסי וביתי. וזה נכון שההכנה פשוטה באופן מגוחך, רק שצריך להקפיד על כמה דברים:

1. יש לבחור במלפפונים קטנים, טריים ומוצקים.

2. באף שלב אין לדחוף את האצבעות לצנצנת!  החיידקים שיתגלצ'ו לצנצנת יגרמו לעובש לבנבן ולריקבון של המלפפונים.

3. האויב הגדול ביותר של אלו הוא מחסור במלח- הוא גורם להם לצאת מותססים ודהויים. במידה ויצאו לכם מלוחים מדי, שופכים מעט מהנוזלי ומוסיפים במקומם מעט מים רגילים, לפני שהצנצנת נכנסת למקרר.

4. על מתכון הבסיס אפשר להוסיף: גרגרי חרדל, עלי דפנה, זרעי חרדל וגרגירי פלפל שחור שלמים.

 

בראשיתimg_5214a

 

…ובסוף. img_5684a1

מלפפונים חמוצים

צנצנת גדולה- נקיה ואטומה

מלפפונים קטנים שימלאו צנצנת גדולה

צרור קטן של שמיר

1-2-3-4 פלפלים חריפים , טריים או מיובשים- על פי מידת הרצון

3-4 שיני שום חצויות

1 כפית גדושה של מלח על כל כוס מים

1 כפית מלח נוספת

1 כף חומץ

מרפדים את תחתית הצנצנת במחצית מצרור השמיר.

משכיבים את הצנצנת וממלאים במלפפונים בצפיפות. הצפיפות הזו תמנע מהם לצוף מאוחר יותר. מפזרים בין המלפפנים את שיני השום והפלפלים. מוסיפים עוד כמה מלפפונים מעל ומכסים בשארית צרור השמיר. ממיסים כל פעם 1 כפית גדושה של מלח בכוס מים ומוזגים מעל. בכוס האחרונה ממיסים גם את כפית המלח הנוספת ומוסיפים גם את החומץ. חשוב שהנוזלים יכסו את המלפפונים לגמרי ואם יש משקולת שניתן להניח בתוך הצנצנת לפני סגירתה- זה נהדר. אוטמים את הצנצנת ומניחים על צלחת במקום שמשי ומואר.

המלפפונים ישנו לאט את צבעם מירוק חי לירוק זית. הם יהיו מוכנים לאחר ארבע עד שישה ימים בערך, תלוי בעונה. מעבירים למקרר ושומרים בנוזלים.

* הפרסי מהחנות של הפרסים סיפר לי היום שהוא מוסיף לחמוצים קצח. שווה ניסיון.

13 תגובות

מתויק תחת בצנצנת, טבעוני, ירקות, משהו עם הלחם

עוף ואמא אדמה (פרגיות בעשבי תיבול)

 

 d11

לפעמים, כשאין על מה לדבר, עוברים לדבר על מזג- האויר.

לי דוקא יש הרבה מה לומר  אבל מזג- האויר הזה שיש כאן  גורם לי להרגיש צורך לדבר עליו.

אחרי הימים הקרים שעברו עלינו ושבודאי עוד ישובו, ה'אביביות' הזו מרגישה כמו מתנה. בדרך לטיול הבוקר של פרינצי הקטנה ושלי לבית הספר, ראינו בדלי סתיו שהתערבבו להם בענפים עירומים של חורף ואפילו עץ אחד שהתבלבל לגמרי והתחיל לפרוח. כמה יופי יש בטבע אמרתי לה ובתמורה קיבלתי הרצאה על מה ש'מיס מנסה'  המורה אומרת וגם דקלום ארוך ונחרץ באנגלית על אמא אדמה. 

 

img_5356s

img_5385s

img_5375s

 

כל אלו גרמו לי לחזור הביתה ולאסוף מרחבי הבית את הספרים של נייג'ל אהובי. רציתי לנסות עבורכם משהו חדש אבל איכשהו היום חלף והעוף שהתחלתי להכין, שינה כוונותיו והתרחק קצת מהמתכון המקורי. לכן נייג'ל יחכה עוד קצת. אני והוא נחכה עוד קצת  עד להיכרות רישמית, עמוקה ומחמיאה. 

בינתיים הרי לכם מתכון העוף הפשוט והטעים עד מאד. אפשר לדחוף בתוך פיתה, באגט או טורטיה או סתם כך לאכול עם אורז, לימון ועוד קצת נענע. אנחנו היינו טובים להפליא ובמפתיע אכלנו אותו רק עם סלט.

 

 עוף מוקפץ     בהשראת נייג'ל

עוף קליל, מהיר וחריף. עשבי התיבול יכולים להשתנות בהתאם למה שיש בבית. אם בא לכם לצלות על הגריל -השאירו את העוף בנתחים גדולים.

600  גר. סטייק פרגיות

1 לימון

3-4 ענפי נענע- רק העלים

חופן בזיליקום

חופן שמיר

3 שיני שום

4 כפות שמן-זית

קורט נאה של זעפרן

1 כפית גדושה  צ'ילי אדום יבש- או לפי מידת החריפות הרצויה

1 פלפל חריף ירוק קטן – ללא גרעינים

מלח ופלפל (למקרה שחסר למישהו חריף!!!)

מגררים  מן הלימון מעט קליפה וסוחטים את כולו. מרסקים את כל המרכיבים חוץ מהעוף בבלנדר, מעבד מזון או מכתש ועלי עד לקבלת תערובת אחידה. התערובת יכולה להיות בעלת מרקם חלק או גושי.

חותכים את העוף לנתחים בינוניים של  בערך 2 ס"מ.  מניחים בקערה עם התערובת הירקרקה ומשרים לחצי שעה. אפשר גם ליותר, כמובן.

מחממים היטב מחבת גדולה או ווק. מוסיפים 1 כף שמן-זית ומטגנים – מקפיצים את העוף כ- 10 דקות עד שהוא  שחום ורך.

מגישים עם פלחי לימון ועוד קצת נענע.

 

3 תגובות

מתויק תחת גינה, ללא גלוטן, ממנגלת, עוף

שוק איכרים

 img_5269a1

 

כמו בסרט תורכי שבו הגיבורה קולטת פתאום כמה היא מתגעגעת לבחור שלקחה כמובן מאליו, כך הרגשתי אני אתמול כשקמתי ליום נעים ושימשי. פתאום בבת- אחת היה לי ברור שהחורף הזה מיצה את עצמו. אצלי בכל אופן. כן, אני יודעת שזה רק תחילת ינואר אבל אין מה לעשות, השמש הזו והנעימות של האויר עושה טוב בנשמה.

אז הלכנו בבוקר  לשוק האיכרים 'שלנו'  אחרי חודשים שלא ביקרנו כי היה נורא קר או גשום או סתם עסוק. ונזכרתי בכמה שאני אוהבת את המקום הזה.

 

img_5277d1

 

כי שווקי- האיכרים האלו, בהם חקלאים מהסביבה מוכרים את מרכולתם האורגנית, מפוזרים בכל רחבי ברקלי ובערים הקרובות לה והם חלק בלתי נפרד מהנוף המקומי. זה לא רק הירקות והפירות. זה מוסיקה ואוכל ומפגשים. זו חוויה. 

שוק האיכרים הזה מאפשר לראות את השונות המקסימה שיש כאן בין התושבים כי ברקלי היא בראש ובראשונה עיר אוניברסיטה ויש כאן אנשים מכל העולם. ויש בה גם משהו מאד ביתי ונינוח. מגיעים ודבר ראשון עומדים בתור  ל- 'blue bottle'  קפה. אנחנו מדברים על תור של לפחות רבע שעה אבל הוא שווה את זה כי הוא הדבר הכי קרוב לקפה של הארץ. אחר כך אוכלים ומכיון שכל אחד רוצה משהו אחר זה לוקח זמן. ובינתיים יש מוזיקה ואנשים ותותים כמובן. מתוקים, אפילו שזה חורף. ואקליפטוסים מסביב ומגרש משחקים שההליכה אליו, תוך פטפוט עם חברים זה כיף בפני עצמו.

 

img_5260a1

 

אם אתם מתכננים קפיצה לאיזור –  אל תחמיצו… 

 

img_5225h

4 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, ברקלי שלי

הבלתי מנוצחות – עוגיות שוקולד-צ'יפס ועוד

img_5156a

כן… אני עדיין מכה על חטא השומר ובמסגרת הקונצנזוס הגעתי הפעם לעוגיות השוקולד-צ'יפס הבלתי מנוצחות. קראתי פעם אפושהו שמקור העוגיה הראשונה הוא בטעות. איזו גברת אמריקאית נחמדת שהתבלבלה והוסיפה חתיכות שוקולד לעוגיות, היא שיצרה את העוגיה הכי אמריקאית בעולם. מה שמראה שטעויות זה לא תמיד דבר רע.

יש אלפי מתכונים לבלתי מנוצחות ואת זה הספציפי אין לי מושג מאיפה השגתי. מה שאני יכולה לומר, לאחר התנצלות כנה ליוצריו על חוסר הקרדיט, (ונשבעת שנכנסתי עכשיו במיוחד לאינטרנט על מנת למצוא עקבות, אך לשווא.)  הוא שיש להן ערך תזונתי מוסף וזה כבר נותן להן נקודות זכות:  הן מכילות סוכר חום, קמח פשתן, שבולת שועל וקמח מלא. הן משובחות טריות ויכולות להיות רכות ומפנקות או קריספיות ומתפצפצות. אם אין צורך בכל הכמות, ניתן להקפיא את העיגולים הלא-אפויים ובעת הצורך להניח ישר מן המקפיא על תבנית אפיה ולאפות. מנסיוני,  עדיף לאפות כל פעם קצת- כי אין כמו עוגיות טריות מתפוצצות משוקולד נוזלי ועדיין חמים.

עוגיות שוקולד צ'יפס שמנסות להיות קצת בריאות!           כ-30 עוגיות

מרקם העוגיה תלוי מאד במשך האפיה. ככל שיתקצר, תהיה העוגיה רכה יותר. לאחר ההקפאה העוגיות יוצאות הרבה יותר קשות ופריכות (אוי כמה טעים!). ליצירת העוגיות מן הבצק המוכן, אני משתמשת במכשיר היוצר עיגולי גלידה אבל אין שום בעיה ביצירת עיגולים ידנית. 

** 20/8- אחותי האולטרה בריאותית דיווחה כי הכינה אותם בהצלחה מרובה עם שמן, כמות פחותה של סוכר ורק חום!    יש להמיר את החמאה ב- 1/2 כוס שמן ואת שני סוגי הסוכר ב- 1 כוס סוכר חום!

110  גר. חמאה 

1/2 כוס סוכר חום דחוס

1/4 כוס סוכר

1 ביצה

1 כפית תמצית וניל

1/2 כס קמח

1/2 כוס קמח מלא

1/2  1 כוסות פתיתי שבולת שועל

1/8 כוס קמח פשתן

1/2 כפית סודה לאפיה

1/2 כפית קינמון

קורט מלח

100 גר. שוקולד מריר משובח קצוץ גס  או  שוקולד- צ'יפס

3

מחממים תנור ל-180 מעלות צלסיוס –  350F

במיקסר מקרימים יחד חמאה וסוכרים עד לקבלת תערובת אחידה. מוסיפים את הביצה ותמצית הוניל ומערבבים. מוסיפים את כל  שאר החומרים מלבד השוקולד ומערבבים לעיסה אחידה. מקפלים פנימה את השוקולד. יוצרים כדורים קטנים ומניחים בתבנית מרופדת בנייר אפיה. העוגיות אינן מתפשטות במיוחד ולכן רצוי למעוך אותן מעט עם כף היד- במיוחד אם רוצים אותן קריספיות. אופים בערך 12 דקות. לקבלת עוגיות רכות יש להוציאן מהתנור כשעדיין נראות רכות למדי, מאחר והן מתקשות מעט בהמשך בעת צינונן.

 

15 תגובות

מתויק תחת מתוק, עוגיות, שוקולד

גרנולה

0

"תגידי לי את השתגעת?"  אמרה לי דיתי, "מה פתאום שומר?!״

"שומר זה נהדר" אמרתי מנסה להשחיז חרוזים. אצל פרינצי בכיתה א' עובדים על זה ואני כבר בשוונג.

"שומר זה בסדר" היא התעקשה, "אבל זה לא שיבוא למישהו פתאום שומר. תכתבי על משהו מעניין, נורמלי כזה"

אז לידיעת כולם- השבוע אני הולכת להיות סופר נורמלית, נורמלית בקונצנסוס. ובעבור זה אצתי להכין גרנולה.

גרנולה של בית זה קלי-קלות: למדוד, לערבב ולאפות. וזה גם יופי של דבר להכין כמתנה או להביא כשמתארחים. כי כולם, אבל כולם אוהבים גרנולה.  ויש גם את העניין הזה עם הבריא. וכן, היא יכולה להיות כזו אם לא דוחפים בה חמאה וטונות של סוכר ובעיקר אם לא מתעסקים לה בערך הקלורי.

בכדי לא לשעמם את עצמי, ניסיתי אותה היום עם 'אגבה'  agave . את האגבה הכרתי דרך היידי סוונסון, שהיא בלוגרית אמריקאית ותיקה ואחת מחלוצות הבריאות הגדולות.  בספר  המקסים שלה (לא ניסיתי את המתכונים,  אבל אח.. הצילומים והצבעים…), היא מפרטת אחד לאחד מוצרים טבעיים- בריאותים היכולים להוות תחליפים לקמח, סוכר ועוד. ה'אגבה' מופק מצמח מדברי בעל שם זהה. הוא נראה כמו סירופ מייפל ובעל טעם מתוק וסוכרי.

להוסיף פרג לגראנולה למדתי מ'אורנה ואלה' ועל זה אני מוסיפה גם שומשום, גרעיני דלעת (גרעינים לבנים), קוקוס ומה שיש בבית. נחמד לערבב חלק מהגרנולה ביוגורט עצמו ולהוסיף עוד קצת למעלה וכמובן שגם פירות. אחלה ארוחת-בוקר.

הייתי רוצה לאחל לכולם שבת שלום. אבל יש רק שבת.

תהיו לי  בריאים.

12

גרנולה 

העיקר תשמרו על היחסים.  השאר לא ממש חשוב. שמים מה שאוהבים.  ואגב, כל המרכיבים צריכים להיות לא קלויים.

2 כוסות קוואקר

1/2 כוס שקדים פרוסים

1/3 כוס גרעיני דלעת (לבנים)

1/4 כוס גרעיני חמניה

1/4 כוס של פרג ושומשום מעורבים

1/4 כוס קוקוס

 1/4 כפית מלח

3 כפות גדושות סוכר חום

1/2   2  כפות אגבה או סירופ מייפל – אני מניחה שגם דבש יהיה מצוין רק קשה יותר לערבוב

2 כפות שמן תירס או שמן צמחי אחר

חופן צימוקים

חופן פקאנים קלויים

מערבבים את כל החומרים, מלבד הצימוקים והפקאנים, יחד.

משטיחים בתבנית גדולה מרופדת בנייר אפיה. אופים בחום של  130 מעלות צלסיוס ( 250F) , תוך כדי ערבוב מפעם לפעם. שימו לב שהצדדים משחימים מהר יותר והערבוב שומר על על פיזור הומוגני . יש לאפות בערך שעה- עד לקבלת הגוון האהוב עליכם. אני אישית אוהבת גראנולה שחומה וקריספית.

מצננים.  מוסיפים את הצימוקים והפקאנים הקלויים ומעבירים לצנצנת אטומה.

ללא גלוטן – הכנתי מתנה לחברה ובמקום קוואקר השתמשתי ב- puffed brown rice . יצא מ ע ו ל ה!

 00

תמיד נחמד לקבל. או לתת.

16 תגובות

מתויק תחת בוקר, בצנצנת, טבעוני, ללא גלוטן, מתוק