גדלתי במעוז-אביב של שנות ה-70, בילדות שזכורה לי עם הרבה רגליים יחפות, חברים וצופים. בתים משותפים של 4 קומות ושכנים שמכירים אחד את השני כמו קרובי משפחה.
בדירה הצמודה אלינו גרה משפחת שני וביתם היה ביתי השני. שונה לחלוטין משלי. פחות חוקים, יותר בלגן ולכן עבורי, הרבה יותר קסם. אבא של אפרת, יעקב שני (כמובן שיש בינהם קשר), אהב אוכל טוב והאמת היא שאז, בעידן ממרח השחר העולה ופריחת המרגרינה, הוא נראה לי קצת מוזר. היום אני יודעת שהקדים את זמנו. אני זוכרת את הטקסיות בה היה מכין את האוכל- מגרר עגבניות על פומפיה, מוסיף להן סחוג ושמן-זית וטובל בהן פיתות קלויות. הוא אכל דברים שלא היו אצלי בבית ואכל אותם בדרכים שלא הכרתי, והוא אהב חריף. הוא נהג להחמיץ מלפפונים שהיו חריפים תופת וכשאנחנו הילדים היינו משחקים קלפים, עונשו של המפסיד היה לאכול מלפפון חמוץ. עד היום אני זוכרת את כאב ההפסד.
לא התכוונתי לכתוב על מלפפונים חמוצים אבל הם יצאו כל-כך טוב. פריכים, חמוצים, מלוחים וחריפים בדיוק במידה. בתהליך ההכנה שלהם יש משהו מספק כמו בהכנת לחם. בסיסי וביתי. וזה נכון שההכנה פשוטה באופן מגוחך, רק שצריך להקפיד על כמה דברים:
1. יש לבחור במלפפונים קטנים, טריים ומוצקים.
2. באף שלב אין לדחוף את האצבעות לצנצנת! החיידקים שיתגלצ'ו לצנצנת יגרמו לעובש לבנבן ולריקבון של המלפפונים.
3. האויב הגדול ביותר של אלו הוא מחסור במלח- הוא גורם להם לצאת מותססים ודהויים. במידה ויצאו לכם מלוחים מדי, שופכים מעט מהנוזלי ומוסיפים במקומם מעט מים רגילים, לפני שהצנצנת נכנסת למקרר.
4. על מתכון הבסיס אפשר להוסיף: גרגרי חרדל, עלי דפנה, זרעי חרדל וגרגירי פלפל שחור שלמים.
בראשית
…ובסוף. 
מלפפונים חמוצים
צנצנת גדולה- נקיה ואטומה
מלפפונים קטנים שימלאו צנצנת גדולה
צרור קטן של שמיר
1-2-3-4 פלפלים חריפים , טריים או מיובשים- על פי מידת הרצון
3-4 שיני שום חצויות
1 כפית גדושה של מלח על כל כוס מים
1 כפית מלח נוספת
1 כף חומץ
מרפדים את תחתית הצנצנת במחצית מצרור השמיר.
משכיבים את הצנצנת וממלאים במלפפונים בצפיפות. הצפיפות הזו תמנע מהם לצוף מאוחר יותר. מפזרים בין המלפפנים את שיני השום והפלפלים. מוסיפים עוד כמה מלפפונים מעל ומכסים בשארית צרור השמיר. ממיסים כל פעם 1 כפית גדושה של מלח בכוס מים ומוזגים מעל. בכוס האחרונה ממיסים גם את כפית המלח הנוספת ומוסיפים גם את החומץ. חשוב שהנוזלים יכסו את המלפפונים לגמרי ואם יש משקולת שניתן להניח בתוך הצנצנת לפני סגירתה- זה נהדר. אוטמים את הצנצנת ומניחים על צלחת במקום שמשי ומואר.
המלפפונים ישנו לאט את צבעם מירוק חי לירוק זית. הם יהיו מוכנים לאחר ארבע עד שישה ימים בערך, תלוי בעונה. מעבירים למקרר ושומרים בנוזלים.
* הפרסי מהחנות של הפרסים סיפר לי היום שהוא מוסיף לחמוצים קצח. שווה ניסיון.
.jpg)
.jpg)
ביסים 
ספיצ'לס!!
החמיצות בגרון כבר מורגשת!!!
איזה כשרון!!!!!!!!!!!!!
🙂
איזה יופי… פשוט למות!!!
כיף לך שאת גרה באמריקה, ועוד באיזור ניו אינגלנד. פירות יער אמיתיים, steaming hot cinnamon rolls, שרימפס טרי במחירים שפויים. רד לובסטר. מה לא הייתי עושה כדי לחזור.
מקסים פה. כמו אצל ביאה וקייקו…
מבקשת הבהרה – האם כפית מלח על כוס מים כפי שנרשם בחומרים או כף מלח על כל כוס כפי שנרשם באופן ההכנה ?
תודה !
הבהרה בהחלט נכונה בעיקר לאור העובדה שרק בשבוע שעבר העירה לי על כך חברה והתכוונתי לתקן..
יש בעיה קלה בלהיות חד משמעית. איכשהו סוגי מלח שונים זקוקים לכמויות שונות. הצנצנת האחרונה שלי דרשה כף מלח לכוס ואני משתמשת במלח הלא דק (kosher salt)
סליחה ומחילה
טעים טעים טעים! כמו של סבתא! איזה כייף! את אלופה! 🙂
נראה מעולה!!!! כמה זמן משאירים מחוץ למקרר?
מאד תלוי במזג האויר- יכול לקחת ארבעה ימים וגם שבוע
כשצבע המלפפונים משתנה אך הם עדיין קשיחים
ניתן לנסות ואם לא מספיק, להמשיך
אני מתכוננת לפעם הראשונה שאני מחמיצה מלפפונים, חולמת על זה כבר הרבה זמן 🙂
כמובן שישר ניגשתי לבלוג שלך, ידעתי שאמצא פה מתכון מוצלח ומפתה.
שאלה לי – בעניין האצבעות שאסור להכניס פנימה – הכוונה גם בשלב שמכניסים את המלפוונים והכל לצנצנת?
תודה!
לא בטח שלא. הכוונה לאחר תחילת ההחמצה וכשזה מוכן.
ב ה צ ל ח ה
היי! קניתי מלפפונים קטנים ומוצקים, ידעתי שאמצא בבלוג שלך מתכון! המים צריכים להיות חמים/רותחים או מים פושרים והמלח לא באמת נמס? מלח גס או מלח דק? תודה!
מי ברז. תערבבו וזה ימס בקלות
תודה! אגב, פעם היה כאן מצד שמאל מקום בו היה אפשר לראות תגובות אחרונות.. לאן זה נעלם? זה היה ממש טוב. תודה ויום טוב!
באמת? במה זה עזר?