סן פרנסיסקו

פעם בהרבה חודשים כשכלו כל הקיצים, נגמרו התירוצים ואפסו הסיכויים לצאת מהבית מבלי להראות כמו קוקרספנייל, אני גוררת את עצמי לספרית הסטייליסטית שלי ברוק אשר יושבת במרומי העיר הגדולה, ירושה מאורית שהבינה בדברים האלו.  כולה 25 דקות כביש כשאין פקקים אבל איכשהו לא מזיזה ת'תחת שלי לשם אם אין ממש צורך. אחרי חמש שנים במנהטן- לא מובנת לי כל-כך העיר הזו. 'עיר דמיקולו' הגדירה אותה אורית ולפי כמות הציטוטים שלי אותה, כנראה שיש לי חיבור טוב עם ההגדרה. כן, אני מודעת לעובדה שהיא נחשבת לאחת היפות אבל אולי פשוט צריכים לבוא אליה 'נקיים' בשביל להתעלף. יפה ללא ספק אבל זה המסביב- איפה כאן העיר?!

בביקור הזה שלי, בעודי נוסעת על הגשר, האחראי על הנוף סידר לי ראות כל-כך מרהיבה ומחודדת שירדתי באי להסתכל. כן, באמת יפה.

מךך

ל

אצל ברוק, בין דיבור אחד למשנהו, דיפדפתי בעיתונים האלו בהם אני מדפדפת פעם בהרבה חודשים כשאני מסתפרת. בואנה- ים של אינפורמציה יש שם, כלומר חוץ מאיזה לק במודה וכל אלו. למשל Marlowe ששירבטתי את שמה על פיסת נייר ואחר-כך גררתי לשם את האיש באחד הערבים.  כל מה שאני אוהבת יש שם.

בדרך הביתה, עם כל שערה בדיוק במקום הנכון כמו שתי הדקות האלו אחרי שהעוזרת הולכת, כשהבית עדיין מבריק ומצוחצח ולפני שעדת היבחושים הברדקיסטים מגיעה כסופת הוריקן, עצרתי לבדוק את  Sentinel  כי זה ממש קרוב ובאמת שהגיע הזמן. הבעיה עם האמריקאים האלו, שגם כשהם כבר מצליחים להרכיב סנדויץ' מושקע וסימפטי, הלחם עדיין מתעקש להיות רך וספוגי משל היו כאן כולם יוצאי סיירת 'סבוואי'. עוד לפני שנתת את הביס הראשון, אתה מגלה בעצב שיש לך ביד סמרטוט ספוג.

מה'ברוקיה' יצאתי גם עם מתכון כאילו ברור מאליו שאפול על ספרית ממשפחה איטלקית שגדלה עם גינת ירק ענקית וסבתא שמשמרת עגבניות בצנצנות. דההה. בטח ברור!

ח

חךך

פסטה פשוטה פשוטה של ברוק הספרית הקולית שלי   לשני רעבים

זו פסטת הילדות של הספרית שלי. הייתי אומרת אחלה ילדות. היא מעולה לימים האלו שבא משהו בזריז ואין כלום בבית חוץ מפטרוזליה. נו טוב ופרמזן.

1/2 חבילת ספגטי

1 צרור גדול של פטרוזיליה- עלים בלבד (גדול כמו זה שקונים בשוק)- קצוצה דק דק

2 שיני שום גדולות- כתושות

1/3  כוס שמן-זית

צ'ילי פלייקס לפי הטעם

1/4 כוס פרמז'ן מגוררת + עוד קצת ללמעלה

מלח ופלפל טרי

מיד אחרי שמכניסים את הפסטה למים הרותחים:

מחממים שמן- זית, צ'ילי, שום ומעט מלח- עד שריח השום עולה באף בעדנה ולא- לא להשחים את השום.

מוסיפים את הפטרוזיליה ומשו כמו 1/4 כוס ממי הפסטה. מבשלים מכוסה ומבעבע בעדנה עד שהפסטה מוכנה. אם יש צורך במהלך המהלך- נותנים עוד שלוק מים. כשהפסטה מוכנה, מעבירים הישר לפטרוזיליה, מוסיפים פרמז'ן ועוד מלח-פלפל. מערבבים היטב ומתקנים תיבול. לא לחסוך בשמן. לא לחסוך בפרמז'ן וגם לא במלח. זה כל מה שיש…

ח

ך

33 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, ברקלי שלי, פסטה

סנדויץ' בשר בבירה

 

וואלה! אחרון

ךךחייהצצצמצממממממ

דבר אחד מאחד את דור ההורות הזה – רובנו כבר לא עומדים ימים שלמים במטבח רק בשביל לעמול על ארוחה אחת. במקום זה אנחנו מסיעים מחוג לחוג, מחזירים ממקום למקום, מתייסרים כל הזמן בשאלות על זמן איכות ורצים לקורסי הורות למתקדמים. זה לא שאנחנו הורים טובים יותר- זה פשוט שאין לנו טיפ טיפה של זמן.

וככה, כשבאים אורחים ביחוד ביום של אמצע השבוע וביחוד כאלו מהזן שמצריך קצת יותר מסתם עוף עם פתיתים,  הבעיה גדולה שבעתיים: כי איפה אפשר להכניס סיכה ביום שגם ככה דחוס עד אפס מקום?!

את הארוחה המקסימה הזו, שיכולה להתאים בדיוק לארוע שכזה, אכלתי אצל יעל.  זה היה אחרי שפספסנו את האירוע הראשוני בה היא הוגשה וכולם אמרו שבטוח מאד אוהב ושחייבת לטעום. מדובר בנתח בשר רזה, שמתבשל לו בעצתיים בבירה שעות רבות בתנור ודורש מעט מאד עבודה. את הבשר הזה, שנהיה רך עם טעמים עדינים של בירה ובצל, מכניסים בין שתי שכבות של לחם מהסוג המתפצח ומגישים עם מעט מנוזלי הבישול, שיהיה לטבילה בין ביס לביס. הקונספט פשוט גאוני: קראנצ'י ורך, סנדויץ' עם מרק וכן, עוד עובדה חשובה- כלום וחצי של עבודה!

ל

ל

אז צדקו- אהבתי נורא! גם כי פשוט טעים וגם בגלל שאין דרך אמיתית לאכול את זה באלגנטיות ובסוף איכשהו קצת נוזל מפה וקצת משפריץ משם, שהם דברים שהופכים את האוכל להכי אמיתי וכייפי שיש…

בשר -בבירה- בסנדויץ'           6 רעבים

מרוב שלא נעים כמה שהמתכון הזה פשוט, הפכתי את הבצל המיובש לבצל רגיל. וכן, שבע שעות. אם אין או שפשוט לא מסתדר עם הלו"ז, מכניסים לחום גבוה יותר לפחות שעות. אם יש שאריות- יעל מקפיאה ואח"כ מבשלת עם שעועית ירוקה ומגישה עם אורז.

היה ממש נחמד עם ירקות צלויים פשוט בתנור, סלט ו- בירה!

2 בצלים – קצוצים דק דק

2 כפות שמן

נתח של בערך 1.3 ק"ג ירכה/ צ'ק/ צ'אך   (round roast )

440 מל' ציר בקר (ברור שקנוי)

1 בקבוק של בירה פייל אייל (או אחרת)

1/4 כוס מים

מלח ופלפל

להגשה:

כיכר או שתיים של ג'בטה

פרוסות גבינת פרובלון

בסיר גדול וכבד, המתאים גם לתנור, מאדים באיטיות את הבצל בשמן עם מעט מלח. כשהבצל זהוב, מוסיפים את כל המרכיבים: ציר בקר, בירה, מים, מלח ופלפל ונתח הבשר עצמו. מביאים לרתיחה, מכסים ומעבירים לתנור שחומם ל-110 מעלות צלסיוס לכ- 7 שעות~! אם אתם בסביבה אפשר להפוך את הנתח כפעם- פעמיים , אם אתם לא- לא נורא.

בסיום האפיה- הנתח צריך להיות רך ביותר. מפרקים את הבשר לחוטים, בודקים תיבול ומניחים לספיגת טעמים של כרבע שעה לפני יצירת הכריכים.

פורסים פרוסות ג'בטה עבות וחוצים אותן לרוחבן. מניחים על כל פרוסה, חתיכת גבינה ומכניסים לתנור חם (180 מעלות)לכמה דקות, עד שהגבינה מותכת והלחם פריך וחמים. מוציאים, עורמים מהבשר על גבי הלחם, סוגרים ומגישים עם מעט מנוזלי הבישול בקערית קטנה ליד. טובלים לפני כל ביס!

36 תגובות

מתויק תחת ארוחה בסיר, בשר, וואלה!, משהו עם הלחם

מתגמל

 

 

בשבוע שעבר חלף אותי יום מסוג הימים שבאים לפעמים, אלו שיש בהם הרבה אפרפרת ולא מהסוג השיקי. מהימים בהם העיסוק באוכל נראה לי הכי הבלי עולם שיש בעיקר לנוכח העובדה שאני מוקפת באנשים שחוקרים עניינים שברומו או שסתם כך מחפשים תרופות לסרטן. מסוג הימים האלו שצריך פשוט לדעת לקבל, להכיל ולכרבל. שצריך לנשום דרכם עד שיחלפו

 כנראה שאנ'לא היחידה כי ברדיו השמיעו את זה- קליפ עם קטע גרפיטי חמוד בעיר שאני לגמרי לא מזהה אבל שמזכירה לי נורא ימים רחוקים

 אין כמו הגינה בימים שכאלו לרומם את הנפש. כמו שאמרה לי מל, חברתי הרוחנית: "היל! את לא יודעת כמה זה מתגמל להסתכל על ציפורים!!!"

ף

ף

ף

ץ 

7 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, גינה, טרללה

מג'דרה של אורז מלא

וואלה! אחרון

ף

הרבה עדשים באות אצלי במטבח בימים אלו. באות, מתפנקות, מפנקות ונעלמות.  הדיבורים על כמה שהן טובות לגוף כנראה עושים את שלהם ופורטים לי על הנשמה- עשירות בחלבונים ודלות בשומן, מרובות  בויטמינים, סידן ומגנזיום ואפילו עוזרות להפחתת מיני חולרעות כמו לחץ דם וכולסטרול בדם. נו באמת, אחרי כל זה איך אפשר להתעלם מהן?!

לא גדלתי על מג'דרה וסבירות גבוהה היא שלא ידעתי מה היא עד בגרותי, אז גיליתי את סוד קסמו של המטבח הערבי.  הנחמודת הזו, היא מסוג המאכלים שתמיד כשאני מכינה אותם, אני תוהה למה זה לא קורה יותר-  לחה, מלאת טעמים, מרקמים ובצל מתקתק ושחום.  מעולה כתוספת ליד הבשר וגם משביעה בזכות עצמה עם סלט קצוץ דק וקצת טחינה.

ך

 

את המג'דרות שלי אני מכינה עם אורז מלא ואורז בר, בעיקר בשל העובדה שגיליתי, כי לוקח להם את אותו הזמן להתבשל כמו לעדשים וזה חוסך לי את בישול העדשים בנפרד מהאורז, כמו שנהוג בגרסאות המג'דרה עם אורז לבן. העדשים השחורות נפלאות למשימה משום שהן שומרות על מרקמן המוצק גם לאחר הבישול. חוץ מאלו, היא מכילה קצת תבלינים, הרבה בצל ירוק קצוץ שנותן צבע רענן וחיים לכל החום הזה ובצל מטוגן ב'צניעות שמן' . קערה גדולה כזו, במרכזו של שולחן גדול, תביא שמחה גם לצמחונים וגם לאוכלי הבשר.

ף

ומה זה 'בצל בצניעות שמן'?! הטריק שלי להשחמת הבצל וקירמולו ללא תוספת עצומה של שמן: מתחילים באידוי איטי ועדין של הבצלים הפרוסים עם טיפונת שמן ומעט מים בסיר מכוסה וכשהבצל רך ומתקתק, מגבירים את האש ונותנים לסוכרים הטבעיים שבבצל להשחים ולהתקרמל. מתקבל בצל מטוגן לתפארת!

ל

מג'דרה של אורז מלא

אם אתם משתמשים באורז רגיל, יש להתחיל קודם בבישול העדשים (משהו כמו עשרים דקות) ורק אז להוסיף את האורז.

3/4 כוס אורז בר או מלא עגול או מעורב

3/4 כוס עדשים שחורות

1/2  1 כוסות מים

1 כפית קינמון

1/4 כפית הל טחון + 1/4 כפית כמון

מלח ופלפל טרי

5-6 גבעולי בצל ירוק- החלק הירוק בלבד קצוץ דק

2 בצלים פרוסים

2 כפות שמן

שוטפים היטב את האורז והעדשים ומעבירים לסיר עם המים והתבלינים. מתבלים במלח ומביאים לרתיחה. מכסים ומבשלים על להבה נמוכה כ- 40-50 דקות (תלוי בסוג האורז), עד שכל המים נספגו והאורז מוכן. אם משתמשים בסוגי האורז המוזכרים, יש לזכור שמרקמם הסופי הוא קשיח למדי- אבל תמיד ניתן להוסיף עוד מעט מים ולבשל עד שיתאדו. מכסים את הסיר היטב במגבת מטבח ומניחים בצד לעשר דקות.

בינתיים- מעבירים את פרוסות הבצל למחבת רחבה, מוסיפים שמן, מעט מלח ורבע כוס מים ומאדים מכוסה, תוך כדי ערבוב מפעם לפעם, עד שהבצל רך מאד.  כשכל המים התאדו, מגבירים מעט את הלהבה וממשיכים בטיגון תוך כדי ערבוב. מדי פעם מוסיפים כמה טיפונת מים אם יש צורך. משחימים לתפארת- זהירות לא לשרוף, מערבבים מדי פעם. לא זמן טוב להעלם מהמטבח!

מוכן? מערבבים את הבצל עם האורז, בודקים תיבול ומוסיפים את  הבצל הירוק הקצוץ.

53 תגובות

מתויק תחת אורז, ללא גלוטן, קיטניות, קלסיקה ישראלית-ערבית

קציצות עם פלאפל

  

L

טוב, כבר לא היתה שום ברירה אלא להתחיל ולרוקן את המקפיא אחרת אין סיכוי להכניס סיכה. עזבו להכניס, לסגור את הדלת. עזבו לסגור את הדלת, לפתוח אותה בלי לקבל מטח. קודם כל התחלתי בהוצאת כמה גושים של דברים שהיו פעם אוכל ועכשיו כבר לא הייתי מסתכנת איתם וממה שנותר בחרתי בעוף טחון. הרבה זמן לא הכנתי קציצות וקציצות הן תמיד דבר משמח. הפעם, רק בכדי שלא לשעמם את עצמי, החלטתי לשחק איתן כמו בפלאפל. מריץ' ורץ' יוצא ריצ'רצ' מקציצה ופלאפל יוצא קציצאפל!  יצאו ירקרקות, טעימות ומאד מאד פלאפליות.

אם רוצים להיות טובים לישבן- אוכלים אותן עם הארוגולה מהגינה, שנותנת בי עין לא טובה כבר שבועיים מרוב הזנחה. אם אין ארוגולה עצבנית, גם אחת רגועה מהחנות תעשה את העבודה או סלט. וטחינה. טחינה זה חובה.

L

 

אם רוצים להיות טובים מסוג אחר מכניסים אותן חמות לפיתה או מגלגלים בלאפה או  סתם כך, בין שתי שכבות של לחם טוב עם טחינה וירקות או ארוגולה. ההיא, העצבנית. 

ך

 

קציצאפל   בערך 20

מאחר ובפלאפל אין ביצים- לא הוספתי גם כאן. ואז כבר נכנסתי לשוונג ואמרתי שיהיה גם לכאלו שלא אוכלים גלוטן. אפשר לצלות בתנור בתבנית עם מעט שמן ואפשר לטגן- נחשו מה יותר טעים. אם צולים בתנור, כדאי להוסיף כפותיים של שמן-זית לתערובת (ולדעת שיוצא על הצד היבש).

אפשר גם לגרר קישוא אחד פנימה, שיוסיף קצת עסיס

1/2 בצל גדול

2 שיני שום גדולות

צרור קטן של פטרוזיליה

צרור קטן של כוסברה (נורא כדאי אבל אם לא אוהבים המירו לעוד פטרוזיליה)

1 קופסאת גרגרי חומוס מסוננת (425 גר')

500 גר' עוף טחון ( לא חזה)

1/2 כפית כמון

 1 כפית מלח

קוצצים במעבד מזון: בצל, שום, פטרוזיליה וכוסברה. כשקצוץ היטב, מוסיפים את החומוסים ומקצצים היטב. מעבירים לקערה גדולה, מוסיפים את כל היתר ומערבבים היטב. מטגנים חתיכה קטנה על מחבת קטנה, בכדי לבדוק תיבול ואם יש צורך- מתקנים. שומרים במקרר  30 דקות.

מטגנים קציצות או צולים בתנור עם מעט שמן. 

עוד קציצות:  עוף 'מטוגנות' בתנור   קציצות שמעולם לא הגיעו ל'ביסים'!   קציצות ברוטב אדום

ףף

38 תגובות

מתויק תחת גינה, ללא גלוטן, משהו עם הלחם, עוף, קציצות

בוקר עם עזים

  

 

בסמיכות חג מרנינה, הוזמנו להצטרף לסיור קבוצתי של חברים של חברה בחוות עזים.  לפני זה הייתי צריכה לשכנע את בתי שלי שזה בסדר להפסיד יום לימודים ומבחן (גנים זה דבר מקולקל לפעמים) ותוך כדי האירוע עצמו- להרגיע את נמברטו שהחליט על קונספירציית עזים שקמו להורגו.  אבל אפילו כל אלו ואיתם המדריכה, שהוגדרה כ'לא כשירה להדרכת ילדים' ולו בעבור הפליק העדין שחלקה לידו של ילד אחד שהעז לתופף על השולחן בעת קישוט הגבינה בעלים אכילים, אפילו אלו לא הצליחו להרוס לי את חוויית הירוק, האויר והטבע. 

ך 

 

 

  

הילדים אמנם לא זכו לחלוב את העיזים 'כי זה עושה להן טראומה'  

אבל חיבקו אותן, האכילו אותן ונתנו להן להתחכך להם בטוסיק.  

 

ף  

 

חוץ מכל אלו, אכלנו גבינות עזים שמפיק המקום הקטן הזה שהן תענוג נפלא- רכות ועדינות בטעמן. 

וידוי קטן: לא ממש מבינה למה להכין טארטים. נו כן, קצת תמוה על רקע אחד מהפוסטים האחרונים שלי אבל תחשבו על זה: המון עבודה ובעצם בשביל מה?! בשביל להכין לחם עם גבינה! סיכמנו יעל ואני: אין על לחם טוב, כזה עם קראסט רציני ותוך חמצמץ וגבינה שווה. אין. 

 ל 

  

ך  

 חזרתי הביתה עם כמה גבינות ורעיונות מהחווה והכנתי את שני אלו-  אם מקפידים על חומרי גלם טובים מקבלים הנאה צרופה.   

ך

גבינת עזים רכה (שברה), דבש ועלעלי פרח לבנדר טרי 

 

 פטה עזים, שמן זית ופתיתי צ'ילי יבש 

   

   Harley Farms– Pescadero

 

17 תגובות

מתויק תחת בוקר, ביסים מהחיים, גבינה, משהו עם הלחם, נסיעות וטיולים

רוברב

 וואלה! אחרון-

 

 

נעים להכיר- רוברב, אחד ממלכי הכיתה האמריקאים. כשהוא כאן בעונתו, אין מסעדה שלא עושה לו כבוד!

בשיחות עם חברים ישראלים גיליתי, שלא רבים מכירים אותו וזה דוקא די חבל, כי האדון הנאה הזה הוא יצור מעניין וטעים. אלו שכן מכירים אותו קוראים לו: רוברבה, רברבר, רברב וריבס- שהוא שמו כשגדל בר. גבעולי הרוברב (שמזכירים בצורתם את מקלות הסלרי) מופיעים כאן בשני צבעים: אדום זרחני או אדום חיוור-ירקרק. כך או כך, הוא חמוץ חמוץ ולכן משתדך מצוין למתוקים. וכן, מבחינה בוטנית הוא מוגדר כירק, אך באופן מעשי רוב האוכלוסיה משתמשת בו כאילו היה פרי לכל דבר.

האמריקאים מכינים ממנו פאי, עוגות ועיקר העיקרים- מאפי פרי מכוסים בשכבת פירורים הנקראים 'קראמבל'. אני כנראה מעולם לא טעמתי אחד כזה מעולה או אולי פשוט לא אוהבת קראמבלס- איכשהו הם תמיד מתוקים לי מדי ושכבת הפירורים שלהם, לחה ודביקה במגע עם הפרי. מה שכן, נותנת כבוד לרוברב כמו כולם! כל שנה, כשהוא מופיע, אוחז בי דחף בלתי נשלט לקנות אותו. משהו בצבע הזרחני הזה לא נותן לי מנוח.

צ

 

 

 

השנה החלטתי להתחכם לקראמבל ולפרק אותו לסך חלקיו. אפיתי את הרוברב עם וגם בלי תותים והכנתי את הפירורים לחוד. כשמשלבים אותם יחד ומוסיפים על זה מעט גלידת וניל, מתקבל קינוח טעים (רך וקראנצ'י ומתוק וחמוץ וקר ונעים), קליל וגם קצת אלגנטי כי בכל זאת, רוברב לא בא כל יום בשנה… 

 

 

ץ

ומה עוד עושים איתו?! מבשלים או אופים בשילוב המקודש שלו עם תותים או סתם עם דבש או סוכר ותפוז או ג'ינג'ר. בריבה, במאפי שכבות של בצק פריך, עוגות בחושות או הפוכות ובליפתן. ועוד כדאי לדעת: שבבישול ארוך כשהוא מאבד את צורתו, הוא נפרם לחוטים דקיקים, רכים ומענגים ושאת כמות הסוכר יש להתאים בכל פעם מעט, כי כל גבעול והחמיצות שלו…

 

 

 קינוח רוברב ופירורים    לשמונה

מגישים עם גלידת וניל

600 גר' רוברב – בערך 6 יחידות

200 גר' תותים (לא חובה)

 5 כפות סוכר חום

1/4 כוס מים

לפירורים:

1 כף חמאה

2 כפות דחוסות סוכר חום

2 כפות מעוגלות קמח

1/4 כפית קינמון

1/3 כוס שברי אגוזי מלך

חותכים את מקלות הרוברב לפיסות באורך אצבע, מעבירים לתבנית עם שאר המרכיבים, מערבבים ומכסים בנייר כסף. אופים בתנור שחומם ל- 180 מעלות צלסיוס כעשרים דקות ונותנים לנוח מכוסה עד שמתקרר- הכל צריך להיות רך רך. אם חלק מהגבעולים רחבים במיוחד, כדאי לחצות לאורך בכדי שיתרככו מהר ובאופן אחיד. בודקים חמיצות- תמיד ניתן להזליף עוד מעט דבש מעל, אם עדיין חמוץ מאד- אבל כדאי לבדוק עם מעט גלידה ופירורים, כי שם ישנה מתיקות.

* גם פה, כמו במתכון הבא, ניתן לבשל אותם עד לקבלת מחית. אני אוהבת שרואים את המקלות.

מכינים את הפירורים: מועכים את החמאה והסוכר עם מזלג, מוסיפים קינמון וקמח ומערבבים מעט. מוסיפים את האגוזים, מערבבים מעט ומעבירים לתבנית קטנה עם נייר אפיה. אופים ב- 180 מעלות צלסיוס כ-15 דקות.

 מגישים בצלוחיות אישיות.

27 תגובות

מתויק תחת בצנצנת, וואלה!, טבעוני, מתוק

עוגת שמרים וגבינה

את 'אופה קטנה' הכרתי ממש במקרה. ככה זה עם הדברים השוים במיוחד.

קיבלתי את כתובת הבלוג שלה כהמלצה ממישהי שאני בכלל לא מכירה וה ת א ה ב ת י.  יש לה מילים שעוטפות ויכולת הסתכלות נוקבת ורגישה וים של פרטי-פרטים בראש.  בין המילים שלה, שזורים פה ושם לעיתים ספורות מדי, מתכונים מעניינים במיוחד כי היא באמת היתה פעם אופה קטנה.

מצאתי שם מתכון לבצק שמרים וקיבלתי ממנה רשות לעשות בו כרצוני. אז שיחקתי איתו קצת ויצאו לי עוגות גבינה רכות, מתקתקות שעושות ריח של בית וחשק לתה. אתם עוד תשמעו הרבה על הבצק הזה, יש לי תחושה. אפשר כמובן לעשות בו כרצונכם, לדחוס בו כמויות לא מבוטלות של נוטלה (רצוי אחרי שקראתם את התוית הקטנה שמאחור ואתם לגמרי מודעים למה שיש בפנים) או פרג או קינמון-סוכר-אגוזים ולטענת בעלת הבית, אפילו תפוחים. וגם אם אתם לא בעניין של עוגה- היא שוה קריאה.

נ.ב.  מישהו כאן מכיר עורך ספרותי שמחפש את הכשרון הבא?!

אני מצרפת מתכון לשתי מליות, כל אחת שונה בקו הסיום בשל השוני במרקם ובאופי הגבינה:

הריקוטה מניבה עוגה שבה הגבינה נבלעת כמעט לגמרי בבצק

יש ביסים שהם כמו פנטונה איטלקית אוורירית כנוצה וביסים אחרים שהם לחים ומתקתקים

גבינת השמנת והקרם פרש נותנים מרקם של דניש עשיר

אני מעדיפה את ההיא. הוא מעדיף את זו. דומים בהכל אנחנו.

להמשיך לקרוא

112 תגובות

מתויק תחת בצק, גבינה, חגים, עוגות

שבועות- טארט של בצק פריך עם שמן זית!

שניה וחצי לפני חג הפשטידות הלאומי שלנו, בו אין בית בישראל שלא מכין אחת או שתיים מאלו, החלטתי לרדת לשורש ההגדרה ולהבין מהי הפשטידה הזו  שכולנו צורכים. הצרפתים, שאוהבים לסבך את החיים באופן כללי, שלכל רוטב יש להם שם אחר וכך גם לכל שלב בתהליך הזה שהופך את הקמח לבצק, משתמשים במילה 'קיש' להגדרת מאפה מלוח על בסיס בצק ובמילה 'טארט' להגדרת מאפה מתוק או מלוח על בסיס בצק.

אנחנו הישראלים, שאוהבים הכל קצר, מהר ובלי בילבולי מוח מיותרים, איגדנו את כל אלו ועוד תחת מילה אחת 'פ ש ט י ד ה'. הידעתם (וזאת ע"פ הגדרת המילה בויקפידיה) שתחת ערך פשטידה נכללים כל "סוגי המאכל הנאפים  בתנור ומורכבים מבלילה של ביצים בתוספות שונות על פי הטעם"?! וזה אומר גם מוסקה ולזניה! מתוחכמים אנחנו, הא?!

אז איך אפשר שבועות בלי איזו פשטידה נחמדה?! זהו שאי אפשר. הבעיה עם אלו, שלעיתים קרובות טעמם המקסים נובע מכמויות מסיביות של חמאה בבצק הפריך ותועפות שומנים במלית. ניסיתי בכוחות חג עליונים להפחית באלו (הו, כמה שאני אוהבת את אלו…) ועדיין לשמור על טעם מענג- ובסוף, אחרי כמה נסיונות- זה קרה!

ככה זה נראה כזה ללא מלית- פריך ו'קרקרי'

הבצק הפריך שמופיע כאן הוא על בסיס של שמן זית. לא, הוא לא ב ד י ו ק אותו הטעם או המרקם כמו בצק פריך אמיתי וחמאתי- אבל הוא בהחלט  טעים ומספק. והמלית הזו, המורכבת מעיגולי בצלים רכים ומתקתקים וגבינה, מצליחה להיות עשירה ומשמחת מספיק בכדי למלא את שחסר בו…

ניתן כמובן, להחליף בבצק פריך רגיל, בצק עלים או פילו – העיקר שתהיה גבינה, שיהיה חג ושיהיה שמח!

טארט בצלים ובצק שמן -זית    6 טארטים אישיים (10 ס"מ) או תבנית טארט 24 ס"מ

למלית:

3 בצלים אדומים פרוסים

1 כף שמן-זית

מלח ופלפל טרי

1 כף בלסמי

1 כפית סוכר חום

6-8 כפות גבינה: עזים רכה, פטה, צ'דר או כל גבינה שבא

2 ביצים

1/4 כוס חלב

1 כף גדושה קרם פרש (או שמנת חמוצה)

1 כף עלעלי תימין טרי

לבצק:

1/4  1 כוסות קמח

1/4 כוס שמן-זית

1/2 כפית מלח

3 כפות מי קרח

אם רוצים: 1 כפית פרג ו-1/2 כפית עלעלי תימין טרי

מכינים את הבצק: מערבבים את הקמח והמלח עם מזלג (אם משתמשים- גם פרג ותימין) ומוסיפים את שמן הזית. מערבבים טוב עד לקבלת גושישים ואז מוסיפים את המים ומערבבים לקבלת בצק אחיד. עוטפים בניילון נצמד ומניחים בחוץ לנוח כחצי שעה.

במחבת רחבה שמים את השמן, הבצלים הפרוסים, מעט מלח וכרבע כוס מים. מכסים ומניחים להתבשל על להבה חזקה עד אשר כל המים התאדו והבצלים רכים. מסירים את המכסה, מערבבים ומוסיפים עוד מעט מים. מנמיכים את האש ומבשלים עד שהבצל מזהיב ומתקרמל- בערך עשר דקות. צריך לבחוש מדי פעם ולהוסיף טיפונת מים אם חסרה לחות. מוסיפים את הבלסמי, עלי התימין ואת הסוכר, מערבבים ומבשלים עוד דקה או שתיים. מתקנים תיבול ומניחים להתקרר.

מרדדים את הבצק על משטח מקומח. לא תמיד קל מאד אבל אפשרי! מחלקים את הבצק ומשטחים בתבניות הטארט, מהדקים לתחתית ולצדדים, חותכים עודפים, דוקרים מעט ואופים כעשר דקות בחום תנור של 200 מעלות צלסיוס.

מוציאים מהתנור ומנמיכים את חומו ל-180 מעלות.

מערבבים את החלב עם הביצים והקרם פרש ומתבלים.

מפזרים את הגבינה בתחתית כל טארט, מחלקים את הבצלים בין ששת התבניות ובעדינות בעזרת כף, מכסים בבלילת הביצים.

מחזירים לתנור ואופים כחצי שעה או עד אשר המלית מתיצבת ומזהיבה. הבצק לא יזהיב מאד, בהעדר החמאה.

נ.ב. אם תצליחו להבריח כפותיים של בצלים מתקתקים מהטארט, הכינו לכם סלט קטן, מהיר וטעים איתם ועם: עלי תרד קטנים, עגבניות שרי חצויות, גבינת עזים, מלח, פלפל, מעט חומץ יין ושמן זית טוב. מנוחת הלוחם.

54 תגובות

מתויק תחת בצק, גבינה, וואלה!, חגים, טארטים, סלט

סביצ'ה ואיגר אחד

 

 

 

איך שהגענו הביתה עם המזוודות, הגיעה משפחת איגר, שהיתה ביומה האחרון בטיול באזור. איגר הוא ירושה עתיקת יומין מימי הצבא של האיש ותרשו לי לקרוא לו ה איגר- קיבוצניק פיינשמעקר, שידע על אוכל טוב הרבה לפני שידעתי אני. 

מן הראוי היה במצבנו הג'טלגי לאכול משהו שמישהו זר בישל אבל לאיגר לא מגישים סיני. לאיגר עושים כבוד.
כשכל האחרים הלכו לטפס על הסלע האינדיאני, הלכנו שנינו לקניות. מישמשנו פלפלים, הסנפנו פטרוזיליה והיה כבר הרבה אחרי שש בערב כשחזרנו אז יאללה יאללה אוכל, כי הילדודים רעבים.

האיגר אוהב לבשל עם הידיים. הוא ממסג' את הדג. הוא ממסג' את הבשר. אני מקוה בשבילה שהוא ממסג' ככה גם אותה. היתה פסטה שהוא הכין עם פטריות טרגון ויין, שיפודי עוף לילדים (לי נתנו את עבודות הפועל), ירקות צלויים, סטייקים מצוינים אבל הכי טעימה היתה ה- ס ב י צ ' ה !

הדבר הכי חשוב בסביצ'ה זה הדג עצמו כמובן. הכי טוב לשאול את מי שמבין- זה שלנו המליץ על אמנון ושנינו עשינו פרצוף- כי מי מכין אמנון נא?! אבל למרות הפרצוף לקחנו וההוא צדק. דג טרי צריך להריח ים עדין עדין וזהו. אם מריח 'דגי'- זה לא מה שאתם מחפשים לסביצ'ה. אחרי שמוצאים את הדג הנכון, לוקח שתיים וחצי דקות של הכנה.

סביצ'ה דג טרי     4 מנות

300 גר' פילה דג לבן

פלפל צ'ילי טרי קצוץ דק דק- לפי מידת החריפות האהובה

מיץ מלימון/ליים שלם- או לפי הטעם

מעט גרירת לימון/ליים

מלח ים ופלפל טרי

חופן כוסברה קצוצה 

פורסים את הדג לנתחים בעובי של כחצי סנטימטר.

מערבבים הכל, מכסים ומשהים במקרר לפחות חצי שעה לספיגת הטעמים. הדג עצמו יקבל צבע לבנבן מהחומציות. מתקנים תיבול ומגישים עם צנוניות פרוסות דקיק ומעט שמן-זית (אני) או ככה נקי (כמו ה איגר) 

 * במה שנותר שמחתי שמחה גדולה ביום שאחרי- היה יופי.

6 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, דגים ופירות-ים, ללא גלוטן, מבשלת עם אחרים