סן פרנסיסקו

פעם בהרבה חודשים כשכלו כל הקיצים, נגמרו התירוצים ואפסו הסיכויים לצאת מהבית מבלי להראות כמו קוקרספנייל, אני גוררת את עצמי לספרית הסטייליסטית שלי ברוק אשר יושבת במרומי העיר הגדולה, ירושה מאורית שהבינה בדברים האלו.  כולה 25 דקות כביש כשאין פקקים אבל איכשהו לא מזיזה ת'תחת שלי לשם אם אין ממש צורך. אחרי חמש שנים במנהטן- לא מובנת לי כל-כך העיר הזו. 'עיר דמיקולו' הגדירה אותה אורית ולפי כמות הציטוטים שלי אותה, כנראה שיש לי חיבור טוב עם ההגדרה. כן, אני מודעת לעובדה שהיא נחשבת לאחת היפות אבל אולי פשוט צריכים לבוא אליה 'נקיים' בשביל להתעלף. יפה ללא ספק אבל זה המסביב- איפה כאן העיר?!

בביקור הזה שלי, בעודי נוסעת על הגשר, האחראי על הנוף סידר לי ראות כל-כך מרהיבה ומחודדת שירדתי באי להסתכל. כן, באמת יפה.

מךך

ל

אצל ברוק, בין דיבור אחד למשנהו, דיפדפתי בעיתונים האלו בהם אני מדפדפת פעם בהרבה חודשים כשאני מסתפרת. בואנה- ים של אינפורמציה יש שם, כלומר חוץ מאיזה לק במודה וכל אלו. למשל Marlowe ששירבטתי את שמה על פיסת נייר ואחר-כך גררתי לשם את האיש באחד הערבים.  כל מה שאני אוהבת יש שם.

בדרך הביתה, עם כל שערה בדיוק במקום הנכון כמו שתי הדקות האלו אחרי שהעוזרת הולכת, כשהבית עדיין מבריק ומצוחצח ולפני שעדת היבחושים הברדקיסטים מגיעה כסופת הוריקן, עצרתי לבדוק את  Sentinel  כי זה ממש קרוב ובאמת שהגיע הזמן. הבעיה עם האמריקאים האלו, שגם כשהם כבר מצליחים להרכיב סנדויץ' מושקע וסימפטי, הלחם עדיין מתעקש להיות רך וספוגי משל היו כאן כולם יוצאי סיירת 'סבוואי'. עוד לפני שנתת את הביס הראשון, אתה מגלה בעצב שיש לך ביד סמרטוט ספוג.

מה'ברוקיה' יצאתי גם עם מתכון כאילו ברור מאליו שאפול על ספרית ממשפחה איטלקית שגדלה עם גינת ירק ענקית וסבתא שמשמרת עגבניות בצנצנות. דההה. בטח ברור!

ח

חךך

פסטה פשוטה פשוטה של ברוק הספרית הקולית שלי   לשני רעבים

זו פסטת הילדות של הספרית שלי. הייתי אומרת אחלה ילדות. היא מעולה לימים האלו שבא משהו בזריז ואין כלום בבית חוץ מפטרוזליה. נו טוב ופרמזן.

1/2 חבילת ספגטי

1 צרור גדול של פטרוזיליה- עלים בלבד (גדול כמו זה שקונים בשוק)- קצוצה דק דק

2 שיני שום גדולות- כתושות

1/3  כוס שמן-זית

צ'ילי פלייקס לפי הטעם

1/4 כוס פרמז'ן מגוררת + עוד קצת ללמעלה

מלח ופלפל טרי

מיד אחרי שמכניסים את הפסטה למים הרותחים:

מחממים שמן- זית, צ'ילי, שום ומעט מלח- עד שריח השום עולה באף בעדנה ולא- לא להשחים את השום.

מוסיפים את הפטרוזיליה ומשו כמו 1/4 כוס ממי הפסטה. מבשלים מכוסה ומבעבע בעדנה עד שהפסטה מוכנה. אם יש צורך במהלך המהלך- נותנים עוד שלוק מים. כשהפסטה מוכנה, מעבירים הישר לפטרוזיליה, מוסיפים פרמז'ן ועוד מלח-פלפל. מערבבים היטב ומתקנים תיבול. לא לחסוך בשמן. לא לחסוך בפרמז'ן וגם לא במלח. זה כל מה שיש…

ח

ך

33 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, ברקלי שלי, פסטה

33 תגובות ל-“סן פרנסיסקו

  1. איזו רשומה מקסימה…..מתה על הכתיבה שלך!

  2. נשמעת פסטה ממש טובה, אני בעיקר אוהבת פסטות שאין בהן הרבה רוטב…
    אפשר להחליף גם לקמח מלא.

  3. אורית

    הילה,
    אני ממש ממש אוהבת את הבלוג שלך. הכתיבה והצילומים והחוויות שאת מעבירה בצורה כל כך נהדרת ובכישרון רב, באמת כיף לקרוא.
    חוץ מהמתכונים שתמיד שימושיים לי. זהו, רק רציתי שתדעי.

  4. זה בעצם המתכון הקבוע ל- פסטה עם אין כלום במקרר- שלנו..
    עוד אופציה- כוסברה עם בצל סגול..
    תנסי פעם 🙂
    טעים טעים

  5. מירי

    ולא לשכוח אח"כ לחייך מול המראה לבדוק שאין איזו חתיכת פטרוזליה תקועה בין השניים :-))
    נראה יאמי!

  6. miri

    ,
    איזה באנר משמח וססגוני

  7. tamar

    as usual you brighten any day with your witty words
    and inspiring cooking
    I am still "stuck" with the pashtidot , some things never change 🙂

  8. יואב

    השתמשתי בצ'ילי סרנו קצוץ דק במקום הצ'ילי היבש
    שמתי משהו כמו 5-6זרעים בשמן וזרקתי את השאר
    יצא מעולה, גם אם פחות צבעוני

  9. ירון

    כמו בפריס עם המכתש והעלי…
    חלפה כמעט שנה…. .
    מדהים זה מה שאנחנו אוכלים כבר שבוע

    • הילה

      רק שנה- ולי זה נראה כמו מליון.. ובהבדל אחד, כאן הפטרוזיליה מבושלת ובשלנו לא. אח.. פאריז..
      ד"ש לאחות

  10. קרן גולן

    הכנו הערב ויצא נ-פ-ל-א!!!
    אנחנו תיגברנו קצת בשום כי אנחנו אוהבים, אבל כל הירוק הזה היה טעים ומרענן.

    תודה על עוד מתכון נפלא 🙂

  11. זה פסטו מקוצר.
    אני יכול רק להציע את הגרסה החתרנית שלי:
    כוסברה טרייה, אגוזי ברזיל, מעט פלפל חריף טרי, מלח גס, 2 שיני שום, שמן זית –> ממחה חשמלי. תוצאה מרעננת ומרגשת.

  12. פינגבק: photo rush » Blog Archive » Pasta Parsley-Chard

  13. טליה

    שלום הילה,
    הכרתי את הבלוג שלך ממש לאחרונה, והוא מקסים!
    הכנתי היום את הפסטה והיה מעולה, רק שהפטרוזיליה התחברה לי לגושים די גדולים, שלא הצלחתי להפריד בערבוב עם הפסטה, אז לא היה לי פיזור טוב של הירק על פני הפסטה. אני ללא ספק אכין את הפסטה הזו שוב, ואני לא יודעת איך למנוע את זה… מכירה את התופעה?
    תודה.

    • הילה

      גם בתמונה אפשר לראות גושישונים קטנים. אם לא כאלה- פשוט חסרו לך מעט נוזלים (מים). יש לה נטיה לעשות את זה כשכל העסק מתאדה מדי

  14. תענוג לקרוא, לבשל את הפסטה, לאכול וכמובן לשפר. אפשר להוסיף ברוקולי לטעם והוספת הירוק.

  15. בשביל הפעם הבאה שלי: אגוזי מלח קצוצים דק, צנוברים, עגבניות מיובשות (לא להתקמצן!), זיתים שחורים קצוצים ובולגרית 3% במקום פרזמן. טעים!

  16. לקח לי חמש שנים אמנם, אבל לבסוף הכנתי ויצא מצויין. עכשיו הגיע הזמן להסתפר. ברוק עדיין רלוונטית? אם כן, אפשר לקבל עוד רמזים לגבי מקום המצאה? תודה 🙂

  17. שירה

    טוב, אין לי מושג איך לכתוב את זה אך אני מכורה למתכון הפשוט והמושלם הזה, מכינה אותו מלא וכל פעם אני מתרגשת ככ שאני עומדת להתענג על המנה הזאת שוב..אפילו שני ילדיי הקטנים בני 2.5 ו5.5 מתים על המנה הזאת! ואני לא מוותרת על הצ'ילי!
    ואשמח לשתף במשהו אישי, לפני מלא שנים חייתי באיטליה עם בן זוג איטלקי שלימד אותי להכין מנה דומה יותר בסיסית, מלא שום ופטרוזיליה קצוצים חיים מעורבבים עם פסטה חמה ושמן זית..את זה הייתי מכינה מדיי פעם עד שנתקלתי במתכון הנל שהפך אותי..
    תודה הילה 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s