קצת תופינים לאלו שגרים באזור: השבוע יצאנו האיש ואני לחגיגות יומולדתו. מצאנו את עצמנו משייטים ב- Piedmont Ave ומוצאים שם מיני מציאות משמחות.
Adesso– לשם נתכנסנו מלכתחילה מגישה (וכאן חסרות לי מילים עבריות) מה שקוראים בשפתנו 'נקניקים' ובשפת האם האיטלקיה salumi. משהו כמו שלושים סוגים של בשרים מיושנים, משומרים, מתובלים ומה לא, שמכינים במקום. אחת מנקודות החולשה הכי גדולות שלי. בר יין איטלקי, שלא הצליח להתעלות בעיצובו כרגיל אבל זה ממש ממש לא חשוב. טעים שזה כואב. (קופה עם צ'ילי ושומר- מכירים שאתם אוכלים משהו ואח"כ הוא לא יוצא לכם מהראש?! זה זה)
אח"כ יצאנו לרחוב וגילינו את Jon's street eats. מסתבר שבזמן שאנחנו מחופרים בביתנו על טפנו, בפידמונט השכנים חוגגים. לג'ון יש עגלת אוכל מתנייעת מחוברת לטנדר, שם הוא בוחש ומטבח באישון לילה מטעמים בסטייל. מתקבצים שם אנשים על המדרכה וסועדים בעמידה ובחברותא. הוא מעדכן בטויטר שלו היכן הוא נמצא בכל יום (מה זה הדבר הזה טויטר? אנשים השתגעו?!). בפידמונט הוא נמצא בכל שבת בלילה מ- 7 עד שנגמר לו או לאוכל. מה שבא קודם.
אז מסתבר שמתחיל פה טרנד של מכוניות גורמה כאלו- הנה רשימה של כאלו בסאן-פרנסיסקו. מה תגידו על זה עם עגלת הקרם ברולה בטעמים?!
…וגם- La Farine Bakery חדשה ברחוב עם מקומות ישיבה! (הערה מאוחרת- היינו והיה מכה.)
ואם אני כבר בשבונג- בשביל השניים וחצי מקומיים שמכירים אותי כאן- מול ה- Claremont Hotel, ליד הקפה, יש מאפיה קטנה וחמודה להפליא. שנים אני פה ורק עכשיו גיליתי את סוד קיסמו של הלחם שלהם. לחם דגנים קטן ודחוס, לחם קימל כבד, לחם שחמחם ומתקתק עם צימוקים שנמכר בפרוסות ענקיות ובגאטים מצוינים. (חוץ מזה נודע לי שהם בקשיים פיננסיים ושאם לא ישרדו את התקופה הקרובה בקרוב, יאלצו לסגור- אז כדאי לפרגן לעסק קטן ואיכותי. הלאה אקמה)
ולאלו שלא גרים באזור אבל עדיין מוקפים בתפוזים (או כמו שאמא שלי קוראת להם 'תפוחי זהב', גננת או לא?) מתכון לקליפות תפוז מסוכרות- זה הזמן לאסוף אותן כמה ימים בשקית במקרר ולהכין

מהילדות אני זוכרת בעיקר את איסוף הקליפות- גם של אשכוליות ופומלות. מה נהיה אח"כ לוט בערפל אבל שביב הזכרון הזה גורם לי לחבב אותן עמוקות. בדר"כ מבשלים אותן עד תום בסירופ. אני החלטתי לבשל אותן ולהוציא כשמוכן, מתוך איזושהיא תקוה שהנוזל שנשאר בסיר יחסוך לנו כמה קלוריות… מה שעוד שונה במתכון שלי הינו האפיה בתנור, ע"מ ליבש אותן למשעי. לא הדרך הקלאסית אבל זה עובד.

מחזיקה אותם במקפיא וקוצצת אותן לתוך עוגות ומאפים. הן מעולות כשהן קפואות ואם אין קינוח ויש צורך, מוציאים כמה ומגישים עם קוביות שוקולד מריר איכותי. תענוג.
קליפות תפוז מסוכרות
לאחר שהן מיובשות ומוכנות, ניתן לגלגל בסוכר דק או לתבול בשוקולד מומס. אני מעדיפה אותן ללא תוספות…
קליפות מ- 6-8 תפוזים (שקלתי עבורכם ויצא בערך 650 גר.)
3 כוסות סוכר
1/2 1 כוסות מים
את הקליפות חותכים לפסים מאורכים (ניתן גם להשאירן בפלחים רחבים) ומעבירים לסיר רחב. מכסים במים, מביאים לרתיחה ומסננים. חוזרים על התהליך שוב. הפעם בסינון נותנים ביס קטן באחת הקליפות. תלוי בסוג התפוז- לפעמים נחוצה פעם שלישית מאחר והקליפה עדיין מרירה מאד. בד"ר פעמיים יעשו את העבודה ובכל זאת, צריך מעט מרירות למתן את התקפת הסוכר שמגיעה מיד..
באותו סיר, מערבבים יחד את הסוכר והמים ומביאים לרתיחה. מבשלים כמה דקות ומוסיפים את קליפות התפוז המסוננות. מערבבים, מביאים שוב לרתחיה ומבשלים על אש קטנה, תוך בעבוע 30-40 דקות. הקליפות יקבלו שקיפות יפה. מוציאים לתבנית מרופדת בנייר אפיה, בעזרת כף מחוררת. כמה שפחות נוזלים.
בשלב הזה אפשר לתת להתיבש כמה שעות ואז לאפות או מיד להכניס לתנור שחומם ל- 120 מעלות צלסיוס ולאפות בנחת כ- 20 דקות או יותר, עד שהקליפות יבשות למשעי.