קטגוריה: ללא גלוטן

המון אפרסמון

 

נבמרטו עיוור צבעים. חלקית. מה זה בדיוק אומר לגביו אני לא ממש יודעת אבל מה שכן יודעת, זה יש לו שם בלבולות רציניות בין כתום- חום-ירוק.

 השבוע היה זה:

הוא: מה זה ירוק ויש לו שיער על הראש?!

אני והחברה הקטנה שלו מנסות כמה ניסיונות הזויים ומתיאשות-

הוא נותן רמז: זה נמצא בגן- החיות…

אנחנו מרימות ידיים באופן סופי ומבקשות פתרון-

הוא: אריה!!!

הילד שלי רואה אריות ירוקים… ולשניה הם גרמו ללב שלי להתצ'טקמק ולקפוץ לזויות העיניים. 

 

ואם בצבעים עסקינן, הנה צבע שרואים פה הרבה עכשיו- כתום. עצי אפרסמון זוהרים בכל פינה.

לא ממש עושה לי את זה, האפרסמון. סתם מתוק כזה- בלי אופי, בלי ריח.

בפוקס שכזה פרסתי אותו דק (וגם קילפתי), טיפונת שמן-זית ונענע טריה. וואו!!!!!!!!!!!! לא יודעת איך זה בדיוק עובד עם המתמטיקה כאן אבל במקרה הזה, אחד ועוד אחד שווה הרבה הרבה יותר משתיים. נסו ותגלו. נו, נו.. למה אתם מחכים?!

נ.ב. גבינת פטה משובחה בצד ויש לכם דו ספרתי. נשבעת.

21 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, ללא גלוטן, פירות

אגסים

מדי קיץ חוזרים הבנינים לברקלי לביקור קצר, הוא איש האוניברסיטה והיא אשת העולם. מעבר לעובדה שהם משפחה שהיא גם חברים, יש לנו היסטוריה משותפת. כשהגענו לברקלי הם שהו כאן לשנת שבתון והיו העוגן בחיינו החדשים. הקיץ נשלחתי לבדוק עבורם בית להשכרה וכשפתחתי את שערו התרוננתי- גינה גדולה, מלאת עצי פרי מפוצצים- תאנים, שזיפים גדולים בצבע בורדו, עץ אגסים יפיפה ועוד אחד של לימוני מייר. אח, להתעלף. בעלת הבית ואני פרצנו בשיחה ערה על נפלאותיה של הגינה והיא ספרה לי שמאחר ויש לה מלאי פירות עצום למדי, היא מוכרת אותם למסעדת 'שה פניס' הברקלאית.

מהימים הראשונים שלי שם, אני זוכרת, אישה קטנה ומבוגרת נכנסת עם סלסלת תאנים טריות ונותנת אותה לפייסטרי שף. כששאלתי מה זה, הסבירו לי שהם קונים פירות מאנשים פרטיים שיש להם עצי פרי בחצרות. אהה! אולי זה מה שאני צריכה לעשות עם מלאי הפג'ויות האינסופי שנופל לאחרונה בגינתנו ושהשכנים כבר מתחמקים מלראות אותי שמא אדחוף להם כמה ושאפילו חברתי הטובה שאמורה לאהוב אותם נורא, ביימה השבוע 'שיכחה' קטנה ונסעה הביתה בלעדיהן. אולי מישהו יודע מה עושים איתן חוץ מלאכול אותן סתם כך?!

בימים שבין חתימת חוזה ההשכרה ועד הגעתם, עסקתי בחלומות- אני קוטפת תאנים והן רכות ומתוקות. ושזיפים, גדולים, מלאי עסיס ואני עושה איתם ככה או ככה או דוקא ככה. הו כמה חלומות! רק שעד שהם באו, עץ השזיף עמד ערום מפירות, התאנה צימחה פירות קטנים, ירוקים ובוסריים ורק עץ האגסים חיכה לי עם המוני המוני אגסיו.

לאחר שסיימתי לגדף ולהתאונן, אספתי לי אגסים ומשנמאס לאכול אותם ככה, הם נכנסו לסיר.

וזהו סיפורו של הפוסט הזה, שאגסיו כבר מזמן נאכלו ואורחיו כבר מזמן מזמן נסעו אבל תמונותיו כל-כך אהובות עלי, שאין לו ברירה אלא לקרות.

אגסים מתובלים שינויים קלים למתכון מתוך הספר:  In Season   מאת: Sara Raven

ולא, זה לא מתכון שחייבים לרוץ ולהכין. שלא תבינו אותי לא נכון- זה טעים. אבל בהחלט לא מתאים לכולם.

למי כן מתאים?! למי שמאד אוהב ציפורן ואוהב גם חמוץ -מתוק ויש עימו סטוק של אגסים. והכי טעימים הם הלימונים. מה טעימים- מעולים!

למה זה טוב?! ללוות גבינות או פרוסות נקניק או שניהם
1 ק"ג אגסים מוצקים
2 כוסות סוכר

1 כוס חומץ יין לבן

1 כוס חומץ תפוחים

3 מקלות קינמון

1 לימון פרוס דק

1/2 כפית תרמילי ציפורן

1 כף גרגירי פלפל טריים

לקלף את האגסים, לחתוך לרבעים ולגלען. (אלא אם שלכם קטנים כמו שלי ואז אפשר להשאיר שלמים או רק לחצות)

להכניס את כל החומרים, חוץ מהאגסים, לסיר ולהביא לרתיחה.

כשכל הסוכר נמס לחלוטין, מכניסים את האגסים לסיר, מביאים לרתיחה עדינה ןמבשלים כ- 20 דקות, רק עד שהם רכים. להזהר לא לבשל אותם עד כלות.

בעזרת כף מחוררת, מעבירים את האגסים לצנצנת נקיה. מרתיחים את הנוזלים שבסיר על אש גבוהה כ- 5 דקות או יותר, עד קבלת סירופ נוזלי ושופכים אותו לצנצנת עד לכיסוי מלא של האגסים.

מצננים, סוגרים ומאחסנים. היא טוענת לאחסן חודש לפני אכילה וטוב לשנה. אני אכלתי מיד, איכסנתי במקרר ואין מצב שיחזיק שנה!

14 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, בצנצנת, גינה, טבעוני, ללא גלוטן, משהו עם הלחם

סלט של אורז בדלעת

P106

התקופה הזו, של סתיו ארצות הבריתי על חגיו וצבעיו, חוברת כמעט באופן אוטומטי למשפחת הדלועים. בחנויות ובשווקים מופיעים מיד סוגים רבים  של דלעות קטנות וגדולות בצבעי צהוב-כתום- אדום וצורות להם שונות ומשונות. הנפוצה מכולן היא 'דלעת הסינדרלה' (כך קוראים לה במשפחה שלנו), המשמשת לא רק לבישול אלא גם לקישוט וליצירת דלעות 'מפורצפות', בתוכן מניחים נר.

P100B

הדלעת הינה, מבחינה בוטנית, פרי ולא ירק והיא בריאה למאכל, משביעה (ללא הערך הפחממתי של תפוח- האדמה) ומסוגלת לשנות פניה ולהשתתף במתכונים מלוחים ומתוקים גם יחד. דלעות בעלות קליפה דקה, ניתנות לאכילה בשלמותן ומצוינות צלויות בתנור עם מעט שמן-זית ומלח. האמריקאים אלופים בלהכין ממנה מאפינס, מיני פאי, עוגות בחושות ושיא השיאים- מנה שמעולם לא למדתי לחבב: פירה דלעת וקינמון שבו מוטבעים עיגולי מרשמלו, כתוספת לתרנגול ההודו הצלוי.

לרגל כוננות הדלעת העונתית, נכנסתי למטבח מצוידת בדלורית ובהרבה מוטיבציה. זוהי ואריאציה קלילה וחיננית למתכון בוכרי הנקרא 'סירקניס'. בסוף הבישול מתקבל תבשיל אורז צבעוני וארומטי, לח ומלא בטעמים.

P9

המתכון הבא יכול להיות תוספת מענגת אך יכול גם לשמש אתכם כמנה עיקרית צימחונית. האורז נשמר מצוין במקרר וניתן בהחלט להכינו מראש ולאכול בכל טמפרטורה שבא. סלט ירוק בצד ויש לכם יופי של ארוחה קלה.

P100C

 

אורז בר ודלעת

ניתן כמובן לאלתר: סוגי אורז שונים (גם אורז לבן רגיל יהיה טעים להפליא), ירקות שונים ועוד. מתכון בסיס שיאהב שינויים.

500 גר' דלורית קלופה, נקיה מגרעינים וחתוכה לקוביות קטנות (דלורית אחת גדולה)

2 כפות שמן-זית

1 בצל קלוף

1 כוס גזר קצוץ (אני השתמשתי בגזרים גמדיים פרוסים לעיגולים)

1/4 כפית קינמון

מלח ופלפל טרי

1-2 עלי דפנה

1 קופסאת גרגרי חומוס מסוננת

1 כוס תערובת אורז בר

2 כוסות מים

1/4 כוס שמן קנולה

שיני שום קלופות וכתושות מראש שום שלם  (ואין כאן טעות!)

1 צרור שלם של פטרוזיליה, ללא ענפים עבים- קצוץ דק

מחממים תנור ל- 200 צלסיוס/400 פרנהייט.

מכניסים לסיר גדול את הבצל והגזר עם כף של שמן-זית ומלח. מכסים ומאדים על אש נמוכה עד שרך כ-7-10 דקות. אם יש צורך, ניתן להוסיף כף או שתיים של מים. כאשר הבצל מתרכך מעט ונהיה שקוף, מוסיפים את גרגרי החומוס המסוננים, עלי הדפנה, הקינמון ועוד קצת מלח ופלפל. מערבבים היטב ואחרי שתי דקות בישול, מוסיפים את האורז. אני אישית לא טורחת לשטוף אותו אבל ניתן בהחלט. מערבבים ומוסיפים את המים (אם משתמשים באורז מסוג אחר, כדאי לבדוק את כמות המים המצוינת בהוראות הבישול – כל אורז ואופיו). רצוי להפחית כמה כפות של מים מהכמות המצוינת, מאחר והאורז יקבל נוזלים נוספים מהירקות שאיתו יתבשל.

מביאים את האורז לרתיחה, מכסים ומבשלים על אש קטנטנה עד שכל המים המאדו והאורז רך. אורז בר לוקח כ-45 דקות.

בינתיים– מערבבים את קוביות הדלורית עם כף אחת של שמן-זית ומעט מלח. מעבירים לתבנית שטוחה וצולים בתנור כ- 20 דקות או עד אשר הדלעת רכה ומעט זהובה. כדאי לערבב פעם אחת באמצע.

כאשר האורז והדלעת מוכנים, מחממים בסיר קטן את שמן הקנולה. מיד כאשר השמן מתחיל לעשן, מכניסים לתוכו את כל כמות השום הכתושה עם מעט מלח, סוגרים את המכסה ומנענעים קלות עד ירגעו הרוחות. הסיר יגעש וירעש ויעלה אדים. מניחים על אדן החלון או במרפסת לחמש דקות. השום אמור להיות זהבהב קלות ורך עד מאד.

לאחר כחמש דקות, מעבירים את הדלעת הצלויה, השום הרך והפטרוזיליה הקצוצה לסיר האורז ומערבבים היטב. בודקים ומתקנים תיבול.

P7

49 תגובות

מתויק תחת אורז, ארוחה בסיר, וואלה!, ירקות, ללא גלוטן

סלק בפשטותו

BB1

לא יודעת איך זה בארץ אבל כאן הסלק נוכח כמעט כל השנה. קצת קשה לזכור מתי באמת העונה שלו.

הוא מופיע כאן בחנויות בשלושה צבעים: בורדו כהה, כתום (שהן בפנים צהוב זרחני) והמדהים מכל האדום, שתוכו עיגולים בלבן ואדום.

BB3

הלהיט הנוכחי במטבח שלי הוא סלק חי מגורר על פומפיה ומתובל בשמן-זית, מלח והרבה מיץ לימון. פשוט וטעים, עם המתיקות הטבעית של הסלק והקרנצ'יות. מה שכן, חייבים לגרר ולאכול מיד אם לא רוצים סלט בצבע חום מבאס… ואם לוקחים בחשבון את הסגולות המיוחסות לו כגון: מניעת מחלות לב, מניעת כולסטרול, דלקות ואפילו סוגי סרטן מסוימים וומוסיפים לאלו גם את המינרלים והויטמינים שבו, מגיעים למסקנה שהוא שוה אכילה גם אם זה לא בדיוק הקיץ.

 BB2

ואפשר גם עם רימונים וקצת בלסמי:

B4

או עם קצת נענע:

B5

19 תגובות

מתויק תחת ירקות, ללא גלוטן, סלט

הלואין- ההמשך…

 

 הצ'שייר בהתהוותו 

H11

פעם ראשונה שהשתתפנו במסיבת הלואין אמריקאית כהלכתה. וואו! בובות שלדים ועכברושים בגינה, ארון קבורה עם חריצים להכניס ידיים קטנות ולמשש (דברים מגעילים כמובן), דלעות מגולפות, קוקטל אדום מבעבע בסיר, ג'לי בצורת מוח, נקניקיות קטנות בצורת עכבישים, עוגות קטנות עם תולעי גומי מזדקרות וסוכריות בצורת עיניים שתוכן מיץ אדום. חויה תרבותית מסוג אחר.

 

h13

ערב החג היה כמו תמיד, דבר מקסים ביותר. עם רדת החשיכה, יוצאים לרחובות השקטים של השכונה, עם אסופת שכנים מחופשים ונכנסים לבתים מקושטים בכדי לאסוף ממתקים. הילדים באושר אינסופי ואנחנו נהנים להציץ כל שנה מחדש לבתים הקטנים והקסומים שנמצאים לרוב מאחורי מסך של גדרות. מישהיא שואלת אם בישראל לא אמצנו את החג. אני אומרת לא- חג נוצרי, נכון?

אה, היא אומרת, אבל מה עם וריאציה?! 

אני קוראת באינטרנט שהחג הזה, הובא לאמריקה במאה ה-18 ע"י מהגרים אירים ואנגלים והתפתח ממנהג שבו עשירים היו נותנים לחם לעניים. נו.. לא נשמע יהודי?! יש סבל, יש סוף טוב. הלו, יש פה מישהו שאחראי על חגים? אם כן, אני ממליצה בחום.  בואריאציה. כמובן.

P1

סלט דלעת ומרוה     מנה ראשונה ל-4

סלט-אנטיפסטי קליל ומתאים לעונה. הטעמים של מרוה וקינמון בשילוב עם הדלעת הם מאד אמריקאים.

אני השתמשתי בדלעת שנקראת Delicata אבל גם דלעת מעודנת אחרת תתאים, אפילו דלורית. אפשר לחתוך בכל צורה שמתחשק אבל הפרחים של זו היו נחמדים כמו שהם.

 יהיה יפייפה בכמות גדולה בצלחת ענקית. נוח להכנה מראש.

1 דלעת מאורכת- בערך 350 גר'

פורסים לפרוסות של בערך 1 ס"מ עובי- יצאו לי בערך 13 פרוסות.

מחממים תנור ל-250 מעלות צלסיוס/ 500 פרנהייט. מערבבים את פרוסות הדלעת עם 1 כף שמן זית ומלח ומשטיחים בתבנית. צולים כ- 20 דקות והופכים באמצע.

חופן עלי מרוה נקיים 

מחממים מעט שמן במחבת קטנה ומטגנים את העלים כמה שניות עד לזהוב. עושה הרבה שפריצים ובלאגן… זהירות לא לשרוף! זה מוכן ממש ממש מהר. מוציאים לנייר סופג.

לרוטב: כדאי להכין עט מראש ע"מ שיספגו הטעמים

1 שאלוט קטן קצוץ דק דק

1 כף חומץ בן-יין

מלח ופלפל

* מערבבים למניחים לחמש דקות בצד.

1 כפית דבש

 קמצוץ קינמון – תמיד אפשר להוסיף עוד

10 עלי מרוה קצוצים

1 כף מיץ לימון

2 כפות שמן-זית

* מערבבים הכל יחד. טועמים ומתקנים תיבול. (תלוי במידת החומציות של החומץ שלכם- אולי צריך מעט יותר שמן)

גרגרי רימון טריים– אם יש.

גבינת עזים או פטה.

5

17 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, ירקות, ללא גלוטן

גשם, פרידה (כן שוב) ומרק עגבניות (כן שוב מרק…)

את הסוכה שבניתי בעמל ידיי פירקנו האיש ואני באישון לילה. זה היה אחרי מספר התרעות על סופת גשמים עצבנית שתגיע היום (ואף הגיעה) וכמנע מפני קישוטי שרשראות צבעוניים מרוטים וקרועים.  האיש שוב עידכן אותי במחשבותיו על נחיצותה של סוכה בחיינו (פעם וחצי ישיבה בה…) אבל לא אני כי אשבר. הילדים צריכים מסורת גם אם זה לא ממש מתאים מבחינת לו"ז ההורים.

הגשם לא מפסיק לדפוק על החלון מאמצע הלילה וכיצור חורפי, זה משמח אותי מאד. היה משמח יותר אם חלקו של הגשם הזה היה נשפך בישראל אבל את מה שאי אפשר לשנות צריך לקבל, ככה אומרת המורה ליוגה.

היום בצהריים תגיע ליהיא וביום רביעי בלילה, האיש ואני נוסעים ל ח מ י ש ה  ימים  ש ל מ י ם  בלי אף קטקט לניו יורק, שם נפגוש את דיתי ורועי שלנו שיבואו מישראל. עברו שנים מאז החופש האחרון שלנו לבד ביחד ואנחנו כל- כך אסירי תודה לפירגון שלה. זה בכלל בכלל לא מובן מאליו.

S3

אני מצרפת עוד מתכון מרק שהכנתי בשבוע שעבר ויצא לעילא. מאד עגבנייתי (זה מה שקורה מהתלהבות יתר בקניית עגבניות) וקצת אחר וזה כשלעצמו מספיק לפעמים, לא?!

S5

מי שמתגעגע אליי אש, ימצא אותי ביום ראשון בוואלה עם קטיף תפוחים ועוגה לחמית וטעימה ועד שאחזור- תהיו בריאים ותאכלו משהו…

שלכם,

הילה. 

S2

מרק עגבניות סמיך וקצת שונה     כמות  ע נ ק י ת שתספיק לבערך 6  אנשים

את המתכון המקסים הזה לקחתי מספר מקסים לא פחות  בשם: In Season .  הוא שייך לאנגליה שרה רייון, אישה המחוברת היטב היטב ועם המון ידע לאדמה.  בספר הוא קרוי 'המרק של קליאופטרה' ומקורו באפריקה. הנה ספר לחלום עליו…

המרק יוצא סמיך, אדום ומלא בטעמים עדינים של חלב קוקוס וכוסברה. מעולה. אין בעיה להכין יום מראש. 

*בהוראות לא מופיע שלב של סינון אבל לי הקליפות מפריעות בשיניים. כדאי לסנן (אלא אם לעגבניות קליפה דקיקה שלא מפריעה לכם כלל) במסננת גסה מאד ע"מ שהכל, חוץ מהמקלות האלו שנוצרים משבלולי קליפות קשות, ישאר במרק. אפשר גם פשוט להפטר מהקליפות לאחר הצליה בתנור.

בערך קילו וחצי של עגבניות בשלות

2 בצלים גדולים קלופים וחתוכים לקוביות גדולות

שמן-זית

מלח ופלפל גרוס טרי

3 שיני שום מעוכות

2 כפיות של ג'ינג'ר טרי מגורר

מעט פלפל צ'ילי טרי או יבש

צרור כוסברה בשלמותו- עלים וגבעולים- קצוץ גס מאד

1 פחית של מיץ עגבניות ( אצלנו זה קצת יותר מ-400 גר')

1 פחית של חלב קוקוס

1 כפית גדושה של סוכר חום

2 כפות רוטב דגים

מחממים תנור ל- 200  מעלות צלסיוס וצולים את העגבנית והבצל, מתובלים במלח ופלפל, בתבנית גדולה כ-  40 דקות. מקררים מעט ונפטרים מהקליפות . *אם אי אפשר מסננים אח"כ.

בינתיים, מחממים סיר גדול עם 'שלוק' גדול של שמן-זית ומאדים את השום, ג'ינג'ר, צ'ילי והכוסברה כ- 3 דקות.

מוסיפים מיץ עגבניות וחלב קוקוס ומביאים לרתיחה. מכבים את האש, מכסים ונותנים לעמוד לבינתיים, לספיגת טעמים.

כשמוכן, מוסיפים את העגבניות והבצל הצלויים לסיר ביחד עם הסוכר ורוטב הדגים. מביאים שוב לרתיחה ומבשלים כ-15 דקות תוך בעבוע.

מקררים מעט וטוחנים בכל מכשיר שרוצים.

36 תגובות

מתויק תחת טבעוני, ירקות, ללא גלוטן, מרק, עגבניות ושום

מרק ירקות עלא יותי

הקטקט שועט מדי בוקר בבוקרו לגן של אוניברסיטת ברקלי. מה שה 'גן של האוניברסיטה' אומר בתכלס זה מחיר מופקע, עלאק פלברה אקדמאית, אוכל אורגני וציפיה מההורים להשקיע זמן איכות עם הילדים, כלומר ל ה ת נ ד ב! להתנדב זה אומר לקלל בתורך (כי הרי אף פעם אין לך באמת זמן) אבל לשמוח מאד כשאחרים עושים את זה בתורם.

Y2a

אולי גינת ירק, אמרו לי הגננות. אמרתי שטוב אבל בגלל שאין ממש מקום, התפשרנו על שני עציצים גדולים וצבעוניים ובתוכם שתילי עגבניות וקישואים. זה היה כמעט בסוף הקיץ והייתי סקפטית לגבי הצלחתם אבל המחשבה היתה שלילדים יהיה מה להשקות ובמה לטפל. והנה, הפלא ופלא- שמש, מים ואהבה זכה של בני שנתיים פלוס, גרמו לעציצים לגדול והופ…יצא הקישוא הראשון! איזו התרגשות!

Y6

הגננת הסתכלה עליי במבט של 'הנה הגיע הזמן להתנדב' ואני חשבתי שלמרות שגם ככה אין לי זמן לנשום, קישוא בכור זוהי באמת סיבה מרגשת מספיק לבשל.  וכך יצא שבחמישי אני והקטנים הכנו מרק. אחחח… תשמעו, המתיקות שלהם והכנות הילדותית שלא עוברת שום פילטרים של נימוסים ו'לא נעים', פשוט ממיסה את הלב. הם דוחפים לפה ירקות, דוחפים אחד את השני ומג'ברשים בלי סוף… תולשים עלים מהתימין והרוזמרין ואחר-כך דוחפים לקערה גם את כל הגבעולים, דוחפים ידיים שמנמנות לעזור בגירור, מלקקים את הגזרים ומחזירים אותם חצי אכולים- הם כל מה שטוב באדם לפני שהוא הופך להיות ה ו א.

Y3

Y4

המרק יצא טעים. לא מרק גורמה אלא מרק ירקות ביתי וסמיך שמתאים לקבל את פני הסתיו.

ועכשיו כשיש לכם מתכון למרק כל שאתם צריכים זה את הסתיו…

Y5a 

 מרק ירקות פשוט :

 1 בצל קצוץ

4 שיני שום כתושות

1 ס"מ שורש ג'ינג'ר מרוסק

2-3 כפות שמן

2 גבעולי סלרי קצוצים

3 קישואים-חתוכים לקוביות

3 תפוחי אדמה-קלופים וחתוכים לקוביות

4 גזרים קלופים:   2 חתוכים לקוביות ו-2 מגוררים גס

1 עגבניה גדולה מגוררת על פומפיה, ללא הקליפה

חצי צרור של פטרוזיליה קצוץ

עשבי תיבול כיד הדמיון (אני השתמשתי בתימין, מרוה, בזיליקום ומעט רוזמרין)

מלח ופלפל גרוס טרי

1 כפית סוכר

4-5 כפות שיבולת שועל (קוואקר)

מאדים את הבצל בשמן עד שרך ומוסיפים את הג'ינג'ר והשום. מטגנים עוד דקותיים (זהירות לא לשרוף) תוך כדי בחישה ומוסיפים את שאר הירקות. מכסים במים, מתבלים ומביאים לרתיחה. מבשלים על  אש בינונית, תוך בעבוע עדין כשעה או עד שהירקות מתרככים לגמרי. מוסיפים את הקוואקר, בוחשים היטב ומבשלים עוד 10 דקות, עד שהמרק מסמיך מאד. בודקים תיבול ומבשלים עוד קצת. זהו. 

*אם יש צורך תמיד ניתן להוסיף עוד מים.

19 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, גינה, טבעוני, ירקות, ללא גלוטן, מרק, קטקטים במטבח

12 טון של עגבניות

 

T1a

 מיד אחרי שירד לי האסימון שהחורף קרב וזמן העגביות המדהימות והמתוקות קצר, נכנסתי למוטיבציית עגבניות. קניתי טון של early girl קטנות, מתוקות כמו סוכריות ומתפצחות בפה ושקלתי את מעשיי.  אחת הדרכים הפשוטות והמקסימות מכל עם גודש של עגבניות, היא פשוט לצלות אותן לאט בתנור. הן 'מתקרמלות', מתרככות ומרכזות טעמים. בגלל שממש אין ברירה, אוכלים ישר כמה מהתבנית ואחר- כך עוד כמה עם לחם טרי (משאירים קצת לחם בכדי לנגב את המיצים שנשארים בסוף בתבנית). את מה שנשאר מעבירים לצנצנת עם עלים של בזיליקום או רוזמרין והרבה שמן- זית והרי לכם אוצר קטן. מחזיק במקרר כשבועיים, לפעמים יותר. טוב כמעט לכל דבר.

 

T5a

 

אני, שהכרובית העירה אצלי את שד האנטיפסטי הגדול (אחד השדים היותר מוצלחים), החלטתי לשדך אותן לגבינת פטה וזרעי קימל. למה? לא ממש יודעת. רק מה, ברח לי השם באנגלית- קימל, יובלות שלא השתמשתי בו. ביקשתי מהאיש שישב בדיוק ליד מחשבו שיבדוק לי. " מה זה קימל?" הוא שאל. "נו קימל… אתה לא 'זוכר אותה מהמכולת?' אמרתי. אלאס, לא הדליק אצלו שום נורה. לי דוקא כן- אני זוכרת אותי  בילדות מתעבת את הלחם הזה מהמכולת של אבי ומנסה להוציא את הקימלים הקטנים מהפרוסה. היו לי תמיד סנדויצ'ים ממנו או מהאחיד עם בורות מרגרינה (נו.. שזה נכנס לחורים של הלחם האחיד) וגבינה מלוחה. לאיש, לעומת זאת, היו סנדויצ'ים שוים של לחמניות טריות ופסטרמה ועד היום אני זוקפת חלק גדול במיזוגנו לזכותם של אלו. אבל איך הגעתי עד הלום -כן, הייתי בקימל. ממנו נשאר בסוף רק הרעיון ושקית קטנה עם זרעונים שיצטרכו לחכות לפעם הבאה.

T3a

בינתיים יש רק עגבניות…

לוקחים עגבניות וחוצים. מניחים בתבנית, חלקן החצוי כלפי מעלה וזורים מלח, שמן-זית ועשבים לפי מה שבא.

אופים בתנור בחום לא גבוה (בערך 150 צלסיוס) כשעתיים או עד שהעגבניות מתרככות ו'מתקרמלות'. אם העגבניות שלכם לא ממש מתוקות, כדאי לפזר עליהן טיפונת של סוכר חום לפני האפיה.

מצננים ומעבירים לצנצנת עם שכבות של עשבי תיבול. מכסים בשמן-זית ושומרים במקרר.

בסיום- מסננים את שמן הזית שספג בינתיים קצת טעמים ומשתמשים בו לסלט או לפסטה.

 

T6a

9 תגובות

מתויק תחת טבעוני, ירקות, ללא גלוטן, משהו עם הלחם, פינת הנוסטלגיה

14 שנות (צלי בקר)

איזו תקופה נחמדה להיות כאן. בפתח חג ההלואין על דלעותיו, שלדיו ועכבישיו (לא סתם זהו אחד מסמלי החג- הגינה מ ל א ה בהם. בבוקר צריך מטאטא או משהו לפלס את הדרך, אחרת כל האבו-אגלה שלך 'מתקרה'),  כמה עצים שאיבדו את הצפון והחלו להוריד עלים וגם, סופסוף מעט קרירות.

נסענו לטייל ב- Half  Moon Bay,  שזהו המקום האידאלי לתקופה הזו של השנה. בדרך אינספור חוות מלאות בדלעות- סינדרלה בכל הגדלים ומכל המינים וגם דוכני מכירה של פירות וירקות טריים. איכשהו, הדוכנים האלו תמיד נותנים לי הבטחה של בריאות וטוב. נזכרתי, איך כשהיינו צעירים, נקלענו פעם בטעות לכפר ערבי עם פיסות קרעי דגלי פלסטין מתדלדלים מחוטי החשמל. בעוד האיש מנסה לצאת מהמקום בבהילות קלטתי אני, בזוית העין, אישה זקנה יושבת לצד הכביש עם סלים. "השתגעת?!" הוא רשף עלי,  "תיכף הורגים אותנו פה ואת צריכה בדיוק עכשיו לדעת מה יש לה בסל?!!". כידוע לכל, יצאנו משם בשלום אבל נשבעת לכם, שעד היום תוהה לפעמים מה היה לה שם בסל.

ואפרופו צעירים, השבוע חגגנו האיש ואני 14 שנות נישואין. זה על עוד כמה וכמה שלפני. לכבוד המאורע נסענו ל-3/4 יום חופש בנאפה וחישבתי:

אנחנו עדיין שמחים זה בזה. ומצליחים להצחיק אחד את השני. ולעצבן, זה ברור.

הוא רואה אותי עם ספר ותוכנית. אני רואה אותו בנובל.  יפה.

NA1

NA3

NA2

(תמונות הנאפה יכלו להיות מזהירות יותר, באם לא גילינו לפתע שאנחנו באיחור לאיסוף דרדסים)

אני מצרפת את מתכון השבוע מהטור ב 'וואלה!', בו כתבתי על הסרט 'ג'ולי וג'וליה'. אני לא יכולה להפסיק לראות למול עיני את הסצנה בה ג'וליה (סטריפ המהממת), יושבת במסעדה וחושבת מה לעשות עם חייה…  "מה את אוהבת לעשות?"  שואל אותה בעלה.  "לאכול! ", היא אומרת.  "ואת כ"כ טובה בזה!!!" הוא עונה.

גם אני.

קטעים שנחמד לראות:

ג'וליה בקטנה על המזלג: http://www.youtube.com/watch?v=-OP08hW602U

חיקוי שלה ב  –Saturday nightlive     -מסתבר שאי אפשר לראות את זה בישראל. אנטישמים כולם, אני אומרת לכם.

 B3

צלי בקר ביין– לחגים שיבואו עלינו לטובה

I enjoy cooking with wine, sometimes I even put it in the food I'm cooking.   Julia Child

ביף בורגונדי- הוא תבשיל צרפתי  של בקר ביין. התבשיל המסורתי מכיל בדרך-כלל גזר, בצל, בוקה גרני (צרור של עשבי תיבול) ולרוב גם פטריות ובצלצלי פנינה. הסרט עשה לי חשק אבל בהלת הספרים שבעקבות הסרט, גרמה לכך שלא הצלחתי למצוא את המתכון המקורי של ג'וליה. זוהי גירסתי לצלי בקר ביין- שמתקבל אפוף ריחות ובעל טעם עמוק ומשכר של בקר שבושל שעות רבות ביין. פשוט, ביתי ומפנק.

לבישול ארוך מתאים נתח בשר 'משויש' (שפסי שומן לבנים עוברים בו)- אשר מבטיח שהבשר לא יתייבש בבישול.  אני משתמשת בבשר short ribs ללא העצם, הנקרא בישראל 'אסאדו' או 'שפונדרה'. הוא מאד שמן וג'לטיני ולכן יוצא רך ביותר בבישול הארוך. נתח של כתף, שהוא גם נתח זול יותר- יעשה אף הוא עבודה נפלאה.

ובקשר לירקות- בתום הבישול הכל מקבל גוון שחום כהה מהיין, כך שהצבע לא ממש משנה… אני בחרתי בסוגי גזרים קטנים ובצנוניות אבל ניתן כמובן להשתמש בגזרים רגילים חתוכים גס ובירקות שורש מכל סוג שהוא.

ניתן להכין יום לפני- כך שהנה תבשיל שיכול להוריד במעט מהלחץ שבאירוח גדול משתתפים.

2 קילו בשר בקר- חתוך לקוביות גדולות

6-7 כפות שמן קנולה

ירקות שורש- אני השתמשתי בערך ב- 26 יחידות של גזרונים קטנים וצנוניות- שטופים היטב

4 בצלים קטנים- קלופים וחתוכים לרבעים

2 מקלות קינמון

2 ענפי רוזמרין טרי

1 ראש שום שלם חצוי לרוחבו

1/2 בקבוק יין אדום יבש

2 כפות רסק עגבניות

2 כוסות מרק עוף טרי (ניתן להחליף במים ועדיין יצא טעים)

מלח ופלפל טחון טרי

מניחים את פיסות הבשר על נייר מגבת לספיגת הנוזלים ומתבלים במלח ופלפל. מחממים סיר גדול (כזה שמתאים לתנור) על אש גבוהה ומוסיפים כמחצית מהשמן. בשמן חם מאד, צולים את קוביות הבקר (סביר להניח שבשלוש פעמים נפרדות, ע"מ שחום המחבת ישאר גבוה ופיסות הבשר יושחמו כהלכה), עד שהן שחומות למשעי משני צידהן. מוציאים לקערה.

לאחר שכל הבשר הושחם, מוסיפים לסיר את שארית השמן וצולים בו את כל הירקות. מוסיפים מלח ופלפל ומערבבים קלות. כשירקות משחימים מעט,  מחזירים את הבשר לסיר, מוסיפים את היין ומבשלים כמה דקות בביעבוע. בעזרת כף עץ, מגרדים היטב את תחתית הסיר.

מוסיפים את מרק העוף, רסק העגבניות, מקלות הקינמון והרוזמרין. מערבבים היטב ומביאים שוב לרתיחה. מכסים ומעבירים לתנור שחומם ל- 130 מעלות צלסיוס לכשעה. מורידים את טמ"פ התנור ל- 100 מעלות וממשיכים לאפות בחום נמוך כשעתיים- שלוש, עד אשר הבשר רך למשעי.

יש לשים לב שבסיר ישנם תמיד נוזלים. במקרה וחסרים, מוסיפים מעט מים. אם מכינים את התבשיל יום לפני, ניתן לבשלו לא עד הסוף ולסיים ביום שאחרי.

45 תגובות

מתויק תחת ארוחה בסיר, בשר, וואלה!, ללא גלוטן

לבנדר וקרם ברולה

באחת העליות הביתה, יש בית אחד, שכל קדמתו הם שיחי לבנדר. רוב השנה מראה משמים ואז פתאום, בעונה, פרובנס קטנה!

L7

אני עוברת שם לפחות פעם ביום ומתכננת מה אכין מהפרחים הקטנים והמקסימים  האלו. הלבנדר שלי, לעומת הפרובנס, ביצע התאבדות דרמטית לא מכבר ואני מתכננת להתכבד בזה של השכן.

L6

אני באמת מתכננת לחזור אליו אבל איכשהו הימים נוזלים בין האצבעות ודברים אחרים מתבשלים. אני רואה איך הסגול דוהה עם כל יום שחולף ובסוף, קוטפת שם פרחי לבנדר שהתייבשו לגמרי ומכינה קרם ברולה משמנת שנותרה מיותמת במקרר.  אני ממירה חלק מהשמנת בחלב ומרגישה עם זה טוב, גם אם זה בא במעט על חשבון המרקם השמנתי הכבד.

למרות התדמית המרשימה שיש לקינוח הזה, הכנתו היא קלי-קלות. צריך רק לדאוג שלא לאפות יותר מדי וצריך, ממש אי אפשר בלי- מבער. הקטנים שניתן לקנות בחנויות המתמחות טובים בהחלט למשימה.

L1

L3

לבנדר מזכיר לי תמיד את סבוני ה- Yardley , שהורי הביאו מטיול 'אירופה הקלאסית' בשנות השמונים. אלו היו סבונים מהודרים, עטופים בנייר וחתומים עם מדבקה ואמא שלי הניחה אותם בארון המצעים והמגבות. עבורי זה היה ריח של חוצלארץ ומפעם לפעם הייתי מתגנבת לארון לרחרח אותם. עד היום אני טומנת סבונים בארונות המגבות והמצעים שלי… ודווקא בגלל שהלבנדר מזוהה כל-כך עם הסבון, יש להקפיד מאד שלא להפריז בשימוש איתו. מעט, במקרה הזה, עושה המון.

L4

טיפונת של פרחי לבנדר מיובשים וקצוצים תוסיף יחודיות ואופי לעוגיות, עוגות ותה וגם לזה ולזה. (ב'זה' ו'זה' מרתיחים עם החלב או השמנת, מקררים מעט ומסננים).

L2

קרם ברולה          4 מנות

1/4  1 כוסות שמנת מתוקה

1/2 כוס חלב מלא

3 חלמונים

4 כפות סוכר

1/2 כפית פרחי לבנדר מיובשים

1/2 מקל וניל חצוי (לא חובה)

 

מחממים תנור ל-100 מעחות צלסיוס\ 200 פרנהייט.

מעבירים לסיר את השמנת, החלב ופרחי הלבנדר. מביאים לסף רתיחה, מכבים את האש ונותנים לזה לעמוד 5 דקות- לספיגת טעמים. אם משתמשים במקל וניל, מגרדים את תוכו ומוסיפים לסיר.

מערבבים חלמונים וסוכר בקערה.

מתחילים לאחד בין שתי התערבות באיטיות (טימפור). מוסיפים בכל פעם, מעט מתערובת החלב לביצים ומערבבים היטב. מסננים ויוצקים לקעריות. מניחים את הקעריות התבנית מרווחת בעלת דפנות עבות ויוצקים מים רותחים עש למחצית מגובה הקעריות. מכסים היטב בנייר כסף.

מעבירים בזהירות לתנור המחומם ואופים כ- 50 דקות. איך זה נראה כשזה מוכן?! מנענעים את אחת הקעריות בעדינות- הצדדים אמורים להיות יציבים למדי, בעוד שמרכז הקרם אמור להתנועע קלות. בהמשך, עד לקרור מלא, כל העסק יתייצב.

מוציאים מהמים ומקררים. מעבירים למקרר ושומרים מכוסה. עד כאן- ניתן להכין כיומיים מראש. 

לפני ההגשה, מפזרים כף סוכר *Turbinado מעל לכל קערית ומנענעים מעט ע"מ שפיזור הסוכר יהיה אחיד. בעזרת המבער ממיסים את הסוכר בעדינות. מכניסים את הקעריות לדקותיים למקפיא- זה עוזר לצינון מהיר של הקראמל- ומגישים.    * מכל סוגי הסוכר, אני מוצאת שזה 'מתקרמל' הכי טוב. בצר לכם – תשתמשו בסוכר רגיל.

 יאם.

 

14 תגובות

מתויק תחת ללא גלוטן, מתוק