קטגוריה: ללא גלוטן

תבשיל עוף בבצלים וקינמון   שהילה אוהבת במיוחד ותודה לגילי!

ניתן לגוון בתפו"א וירקות שורש אבל רצוי להכניס גם גזרים או בטטות שמתאימים להפליא עם המתקתקות הטבעית שבתוכם.

* מאחר וכל עוף שונה וישנם כאלו שמפרישים הרבה נוזלים בעוד האחרים מעט, רצוי להתחיל במחצית מכמות המים ובהמשך להוסיף לפי הצורך.

5 כרעי עוף – מופרדים

1 בצל גדול- קלוף ופרוס לטבעות גסות

3 כפות שמן קנולה

מלח ופלפל טרי

1 כפית קינמון

5 גזרים רחבי כתפיים- קלופים

3 בטטות שטופות

250 גר' ערמונים בואקום – לא חובה !

מחממים את השמן בסיר רחב ומטגנים קלות את הבצל, תוך כדי ערבוב עד שמזהיב. מוציאים לקערה גדולה.

מתבלים את חלקי העוף במלח ופלפל ומשחימים את העוף באותו הסיר משני צידיו – סביר להניח שבפעמיים.

חותכים את הגזרים ואת הבטטות (+תפו"א- אם משתמשים) גס ומערבבים היטב עם הבצל המוזהב. מעבירים את הירקות לסיר העוף ומתבלים בעוד מלח ופלפל ובקינמון. מזיזים מעט את חלקי העוף כך שחלק מהירקות יכנסו בינהם.

מוסיפים מים- מתחילים בחצי כוס. מעבירים מכוסה לתנור שחומם ל- 180 מעלות צלסיוס.

לאחר כחצי שעה, מנמיכים את חום התנור ל- 150 מעלות צלסיוס ואופים כשעתיים. בודקים שיש מספיק נוזלים בסיר ואם חסר- מוסיפים מעט. רצוי גם ל'הרטיב' את הירקות והעוף בנוזלי התבשיל כפעם אחת במהלך האפיה. העוף יהיה מוכן כבר אחרי שעה וחצי אבל השעה הנוספת תעשה לו רק טוב. * סוג הסיר יקבע את מידת ההשחמה של התבשיל- אם רוצים עוד צבע, ניתן לאפות במחצית שעה האחרונה ללא המכסה- רק זהירות לא ליבש!

אם מוסיפים ערמונים, כדאי להוסיף כחצי שעה- שעה לפני הסיום, בכדי שלא יתפוררו.

ולעניינו- החורף החלטתי לאתגר את עצמי במשהו שלא בא לי בטבעיות: כל הירוקים האלו, נו, אתם יודעים- כל הדשאים למינהם שאף פעם לא ממש ידעתי את שמותיהם התיקניים ואת חלקם דחפתי למרק רק בכדי לצאת ידי חובה. שאלתי את האיטלקיה, כי איטלקים ידועים בחיבתם לכל מיני עלים שגדלים בשדה.  "הו הילה (באופן שמתחרז עם גילה), אנחנו חייבות להכין dandelion!",  אמרה לי קיארה. שאלתי, חיפשתי-  שֵׁן הָאֲרִי בעברית תיקנית ו'מקל- סבא' בעברית תיקנית אף יותר.  גדל תחת כל עץ רענן במיוחד עכשיו (אוכלים את העלים כמובן, לא את הסבא) ונראה כך:

 שֵׁן הָאֲרִי  הוא צמח אכיל ומריר ביותר- מבשלים אותו במים ארוכות בכדי להוציא מעט את המר. אצל קיארה בבית אכלו אותו עם מחית מרקית של שעועית ומרוה שמעדנת את המרירות. כל התבשיל מזכיר לי קצת פסטה (הירוקת) ורוטב סמיך (השעועית)- והיה כיף לחיך ואף מרגש במידה. אולי גם בגלל הסיפורים שלה על הזקנים האיטלקיים שאפשר לראות ליד הקוליסאום כפופי גב, קוטפים עשבים.

 כמו כל מנה צמחונית מושקעת, גם זו דורשת מעט עבודה. טוב, לא ממש מעט. המתכון הזה הוא לצמחונים מושבעים, אוהבי אדמה, אנשי טבע או סתם כאלו שאוהבים להתנסות…  אפשר גם בהחלט לנסות עם עלי מנגולד או ירוקים אחרים.

אז איך מכינים?!

יופי של שאלה בעיקר כשעכשיו גיליתי שקיארה זרקה את הדף עליו כתבתי את הכמויות. אם אתם באמת הולכים על זה, סימן שאתם מהזן הפתוח לרוח ולכן בטוחה אני שלא אכפת לכם אם אתן כמויות כמיטב הזכרון… 

משרים ללילה 2 כוסות שעועית יבשה. למחרת- מסננים, מעבירים לסיר ומכסים במים+ עוד ס"מ. מוסיפים עלי מרוה באופן נדיב, שלוק שמן- זית ושן שום שלמה אך מכווצ'צ'ת. מביאים לרתיחה ומבשלים על אש קטנה בערך שעה וחצי עד שהשעועית רכה ברמות של התפוררות. 

בינתיים – לוקחים שני צרורות של ירוקת (להלן: שֵׁן הָאֲרִי) אם אתם גרים כאן- שני צרורות. אם בארץ, כדאי להעיף עין בתמונה שמעל- זה צרור אחד!

קוצצים קצת את הגבעולי ונותנים להם לאבד את עצמם לדעת בסיר עם מים רותחים- משהו כמו 15 דקות. מסננים אך ש מרים 1/4 כוס ממי הבישול.

בינתיים –  מחממים מחבת עם שמן זית בנדיבות (בערך 1/3 כוס) ושתי שיני שום שלמות שנתתם להם מכה יפה עם הסכין והן קווץ'. כשהשום מתחיל להוציא ריחות של שום- מוסיפים  4-5 עגבניות מגולענות וקצוצות. מבשלים כ-10 דקות עד שהעגבניות מוציאות קצת נוזלים ומתרככות בעדנה. מוסיפים ירוקת ועוד שמן זית בנדיבות וגם מלח ופלפל טרי. מוסיפים את המים ששמרתם מהבישול וגם קצת צ'ילי פלייקס, אם רוצים. מערבבים כמו האיטלקים, עם שני מזלגות מבשלים עד שהנוזלים מתאדים לגמרי. וזהו.

חוזרים לשעועית- כשהיא רכה רכה מעבירים אותה לפוד- פרוססור או בלנדר ומרסקים. כדאי לא להוסיף ישר את כל הנוזלים אלא בהדרגה. הסמיכות צריכה להיות כשל דיסת פולנטה דלילה או אם תרצו- מרק מחיתי סמיך מאד. בשלב הזה גם מתבלים במלח ועוד קצת שמן- זית. אני השתמשתי במרוה מגינתי שאפעס, אלוהים שכח לתת לה טעם של מרוה ולכן ע"מ לתת לשעועית עוד טעם- חיממתי מעט שמן-זית במחבת וטיגנתי קלות עוד מרוה קצוצה דק (הפעם מהגינה של האיטלקיה) וגם שתי שיני שום שלמות ומכוצ'צ'ות. את כל זה הוספתי לשעועית. נתן יופי של טעם. אבל יכול להיות שלא תזדקקו לכך וטעם השעועית יהיה מרוותי ומשמח גם בלי.

עכשיו יוצקים את השעועית לצלחות, מניחים מעל תלולית נאה של ירוקת שֵׁן הָאֲרִי ונותנים עוד זיפזוף שמן. יש לי תחושה שקצת פרמז'ן בשעועית תתן שמחה.

תבשיל אורז ומה שנשאר- טעים נורא!

 תחליטו אתם מה נכנס- לפי מה שיש במקרר. אני כותבת מה הכנסתי אני אבל בגדול- הכל הולך.

 1/2 עוף צלוי- להוריד עור ולהפריד מן העצמות

1 נקניקיה איטלקית חריפה- חתוכה גס (עדיף להוציא אותה מה'קייס' שלה ולא, לא עשיתי את זה)

מעט שמן זית או קנולה

מלח ופלפל טרי

1 בצל גדול קצוץ

2 שיני שום קצוצות

2 חופנים של עגבניות שרי (אפשר גם רגילות פשוט אלו נראו קצת עייפות…)

1/3 כוס יין לבן

3/4 כוס אורז

1/2  1 כוסות מרק עוף (אם אין שימו מים)

1 ענף רוזמרין גדול

חופן דמדמניות (או צימוקים או בכלל לא)

משחימים את חתיכות העוף והנקניקיה בכף שמן. מוציאים לצלחת. מוסיפים לסיר עוד מעט שמן ומוסיפים את הבצל ומעט מלח. מאדים כמה דקות ומוסיפים את השום ואת העגבניות מערבבים היטב. כשהבצל והשום רכים לתפארת, מוסיפים את היין ומצמצמים. מוסיפים את האורז, הבשר, הדמדמניות, מרק העוף והרוזמרין ומתבלים היטב. המים צריכים להיות ממש מלוחים. מביאים לרתיחה, מנמיכים את הלהבה, מכסים ונותנים לכל היופי הזה להתבשל על מי- מנוחות כ-20-30 דקות (לא שמתי לב!) עד שהכל רך, נפלא ומעט רטוב. זה לא אורז אחד אחד.

מתכרבלים עם צלחת גדושה ומודים לשאריות על היותן בעולם.

מרק של עדשים ומנגולד- או עלי הסלק

מרק חורפי ומפנק עם הטעם הנפלא והמיוחד הזה, שנותנים עלי הסלק. אפשר בהחלט לותר על הפסטה.

2 כרשות נקיות וקצוצות

  בצל אדום קטן- קצוץ

5 שיני שום קצוצות

4 כפות שמן- זית

מלח ופלפל טרי

צרור גדול של עלי סלק (בערך 600 גר')

1 כוס עדשים (מהזן הקטן בצבע חום כהה מנוקד)- שטופות  ומסוננות

צרור קטן של פטרוזיליה- קצוץ

1/2 כפית קינמון

2 כפות גדושות רסק עגבניות

7 כוסות מים

חופן פסטה 

מכניסים לסיר גדול את הכרישה, הבצל והשום בשמן-זית, מלח ומעט מים. מכסים ומאדים על אש נמוכה כ-10 דקות, תוך ערבוב מדי פעם. אם יש צורך מוסיפים עוד טיפונת מים.

שוטפים היטב את עלי הסלק/מנגולד וקוצצים גס. כתכולת הסיר רכה ושקפקפה, מוסיפים את העלים הקצוצים ומערבבים. מאדים כ-5 דקות יחד ואז מוסיפים את העדשים, הפטרוזיליה, רסק העגבניות והמים. מתבלים, מביאים לרתיחה ומבשלים מכוסה למחצה תוך בעבוע עדין כשעה וחצי.

המרק מסמיך (תחליטו אתם לפי איך שאוהבים) ומקבל גוון עמוק וריח נפלא! אם רוצים להוסיף מעט פסטה, מוסיפים אותה כ-10 דקות לפני ההגשה.

 ** הערה מאוחרת:  אפשר ורצוי, כמו שציינה לימור, להוסיף למרק בהתחלה רק את הגבעולים ואילו את העלים להוסיף רק לקראת סיום, מה שישמור על  ערכם התזונתי.

  פאטה כבד   שמנסה להיות טיפה יותר ידידותי לורידים- אם יש דבר כזה

  400 גר' כבדי עוף 

 30 גר' חמאה (שזה 2 כפות)

1 בצל בינוני- קצוץ

1/2 כפית כוסברה טחונה

מלח ופלפל טרי

1/4 כוס שמנת מתוקה

2 כפיות ברנדי

שוטפים את הכבדים ונפטרים מחתיכות השומן הלבנות. מסננים.

ממיסים חמאה במחבת ומטגנים לאט את הבצל הקצוץ עם מעט מלח עד שהוא מתרכך. מוסיפים את הכבדים ומטגנים אותם על אש גבוהה כדקותיים. אל תחפשו שישחימו- אחרת הם יתיבשו. מעבירים לפוד פרוססור ומוסיפים את הכוסברה, הברנדי, השמנת והמון פלפל גרוס. מרסקים למחית חלקה ומתקנים תיבול. לא נבהלים מה'ברנדיות'- היא תתפוגג בקירור.

מעבירים לכלי ומקררים לפחות שעה.

אז איך קונים אנשובי?  קיארה אומרת שקודם כל צריך כזה שמיובא מאיטליה. הכי חשוב- הפילטים צריכים להיות בצבע ורדרד. בשום פנים ואופן לא חום. חום אומר לא טרי וטעם חזק- בדיוק כזה שאני לא מחבבת.

סלט של סלרי וצנוניות עם ויניגרט אנשובי

סביר להניח שהמתכון הזה לא יזכה לפופולריות רבה וחבל. טעים רצח. האנשובי נותן טעם עדין (במידה והוא איכותי) ומלוח לרוטב וביחד עם הקרנצ' זה משו משו. צריך לבחור בסלרי צעיר בעל עלים בהירים ככל שניתן.

 לויניגרט:

2-3 פילטים של אנשובי חתוכים קטן

1 שן שום שלמה מעוכה קלות

1/2 כוס שמן זית עדין

 בערך 2 כפות חומץ בלסמי לבן או חומץ יין (כדאי להוסיף במתינות- כל חומץ והחוזק שלו. תמיד אפשר להוסיף עוד…)

כמה טיפות של מים

מערבבים הכל היטב עם מזלג כדקה כדי שהשום והאנשובי יתנו טעם. מפליא איך בלי הוספה איטית של שמן, נוצר ויניגרט סמיך ויפיפה. 

סלרי- משתמשים בגבעולים הפנימיים הבהירים- פרוס דק

צנוניות פרוסות דק-דק

מוסיפים מעט מהרוטב ורואים אם צריך עוד ואם יש צורך במלח. שומרים את השאר במקרר למחר.

מולים ביין וטרגון    ל-4

המולים מקבלים טעמים עדינים של יין וטרגון  ונותנים בתמורה קצת מליחות של ים.  ביחד עם הלחם ואיזשהו סלט מעניין- יצרו יופי של ארוחה. 

..ואם רוצים עוד קצת טעם- מוסיפים לרוטב קוביית חמאה לפני שהמולים נכסים לשם.

 בערך 1 ק"ג מולים טריים

3 בצלי שאלוט קצוצים דק

3-4 שיני שום קצוצות דק

4 כפות שמן- זית

מלח ופלפל טרי

2 עגבניות מגולענות- מגוררות ללא הקליפה

עלי טרגון- למדתי שלכל צמח חוזק שונה לכן כדאי להתחיל מענף ולהוסיף לפי הטעם

1 כוס יין לבן יבש

את המולים שוטפים היטב תחת מים קרים . הם בדר"כ מגיעים נקיים, אם לא יש לקרצף אותם היטב מחול. זורקים צדפות פתוחות.

בסיר רחב דיו להכיל את כל המולים, מחממים את השמן ומאדים בעדינות על להבה קטנה כ- 10 דקות את השאלוט והשום עם מעט מלח. מכסים ואם יש צורך מוסיפים טיפונת מים במהלך האידוי.

כשהשאלוט רך לגמרי ושקפקף, מוסיפים את העגבניות, הטרגון והיין ומביאים לרתיחה.  (אם מכינים מראש, עוצרים בשלב הזה ובעת הצורך, מביאים שוב לרתיחה וממשיכים)

מתבלים שוב במלח ופלפל ומוסיפים את המולים לסיר. מערבבים היטב, מכסים ומבשלים כ- 8 דקות. מערבבים מדי פעם. בסיום הבישול כל המולים צריכים להיות פתוחים. זורקים את הצדפות שלא נפתחו!

טועמים ומוסיפים טרגון ומלח לפי הצורך.

בינתיים קולים פרוסות לחם וכשהן מוכנות משפשפים קלות בשן שום ויוצקים טיפונת של שמן-זית. 

מגישים לשולחן עם הסיר ויוצקים לקעריות עם הרוטב.

מן מרק כזה, מחומרים שיש בארון מאחורה. מריח כמו מרק אפונה של אמא אבל מרגיש בפה יותר מתוחכם ועדין. אפשר בסוף לזרוק פנימה חופן של תרד טרי, שיתבשל לו סתם כך בחום ואפשר גם לא.

2 כרישות נקיות וקצוצות

2 שיני שום קצוצות דק

3 ענפי סלרי קצוצים דק

2 כפות שמן קנולה

1 כפית אבקת קארי, 2 עלי דפנה,  1 ס"מ ג'ינג'ר

 2 כוסות אפונה יבשה- שטופה

8 כוסות מים

1 פחית חלב קוקוס

1/2 כפית סוכר, מלח ופלפל טרי

קצת מיץ לימון

מחממים שמן בסיר גדול ומוסיפים כרשות, שום, סלרי ומעט מלח. מוסיפים מעט מים ומאדים מכוסה באיטיות עד שכל הירקות מתרככים לגמרי.

מערבבים פנימה את אבקת הקארי, עלי הדפנה ופיסת הג'ינג'ר ומוסיפים את האפונה והמים. מביאים לרתיחה ומבשלים בבעבוע עדין כ- 40 דקות.

מוסיפים את חלב הקוקוס והסוכר ומתבלים בעוד קצת מלח ופלפל. מבשלים עוד כ- 20 דקות.

מוציאים את עלי הדפנה ופיסת הג'ינג'ר וטוחנים: אם אוהבים חלק לגמרי- יופי! אני מעדיפה את המרק הזה מעט מחוספס ולכן מעכתי את האפונה  בסיר עם מועך של פירה. אפשרות אחרת היא לטחון לחלק רק מחצית מהכמות.

מוסיפים מעט מיץ לימון ומתקנים תיבול.  אם רוצים זורקים פנימה חופן של עלי תרד.

אתם בודאי יודעים שמרקי קטניות מסמיכים באופן משמעותי ולכן- אם לא אוכלים מיד, דואגים לדלל בחימום עם מעט מים.

Adesso– לשם נתכנסנו מלכתחילה מגישה (וכאן חסרות לי מילים עבריות) מה שקוראים בשפתנו 'נקניקים' ובשפת האם האיטלקיה salumi. משהו כמו שלושים סוגים של בשרים מיושנים, משומרים, מתובלים ומה לא, שמכינים במקום. אחת מנקודות החולשה הכי גדולות שלי.  בר יין איטלקי, שלא הצליח להתעלות בעיצובו כרגיל אבל זה ממש ממש לא חשוב. טעים שזה כואב. (קופה עם צ'ילי ושומר- מכירים שאתם אוכלים משהו ואח"כ הוא לא יוצא לכם מהראש?! זה זה)

אח"כ יצאנו לרחוב וגילינו את  Jon's street eats.  מסתבר שבזמן שאנחנו מחופרים בביתנו על טפנו, בפידמונט השכנים חוגגים. לג'ון יש עגלת אוכל מתנייעת  מחוברת לטנדר, שם הוא בוחש ומטבח באישון לילה מטעמים בסטייל. מתקבצים שם אנשים על המדרכה וסועדים בעמידה ובחברותא. הוא מעדכן בטויטר שלו היכן הוא נמצא בכל יום (מה זה הדבר הזה טויטר? אנשים השתגעו?!). בפידמונט הוא נמצא בכל שבת בלילה מ- 7 עד שנגמר לו או לאוכל. מה שבא קודם.

אז מסתבר שמתחיל פה טרנד של מכוניות גורמה כאלו- הנה רשימה של כאלו בסאן-פרנסיסקו. מה תגידו על זה עם עגלת הקרם ברולה בטעמים?!

…וגם- La Farine Bakery  חדשה ברחוב עם מקומות ישיבה! (הערה מאוחרת- היינו והיה מכה.)

ואם אני כבר בשבונג- בשביל השניים וחצי מקומיים שמכירים אותי כאן- מול ה- Claremont Hotel, ליד הקפה, יש מאפיה קטנה וחמודה להפליא. שנים אני פה ורק עכשיו גיליתי את סוד קיסמו של הלחם שלהם. לחם דגנים קטן ודחוס, לחם קימל כבד, לחם שחמחם ומתקתק עם צימוקים שנמכר בפרוסות ענקיות ובגאטים מצוינים. (חוץ מזה נודע לי שהם בקשיים פיננסיים ושאם לא ישרדו את התקופה הקרובה בקרוב, יאלצו לסגור- אז כדאי לפרגן לעסק קטן ואיכותי. הלאה אקמה)

ולאלו שלא גרים באזור אבל עדיין מוקפים בתפוזים (או כמו שאמא שלי קוראת להם 'תפוחי זהב', גננת או לא?) מתכון לקליפות תפוז מסוכרות-  זה הזמן לאסוף אותן כמה ימים בשקית במקרר ולהכין  

 מהילדות אני זוכרת בעיקר את איסוף הקליפות- גם של אשכוליות ופומלות. מה נהיה אח"כ לוט בערפל  אבל שביב הזכרון הזה גורם לי לחבב אותן עמוקות. בדר"כ מבשלים אותן עד תום בסירופ. אני החלטתי לבשל אותן ולהוציא כשמוכן, מתוך איזושהיא תקוה שהנוזל שנשאר בסיר יחסוך לנו כמה קלוריות… מה שעוד שונה במתכון שלי הינו האפיה בתנור, ע"מ ליבש אותן למשעי. לא הדרך הקלאסית אבל זה עובד.

מחזיקה אותם במקפיא וקוצצת אותן לתוך עוגות ומאפים.  הן מעולות כשהן קפואות ואם אין קינוח ויש צורך, מוציאים כמה ומגישים עם קוביות שוקולד מריר איכותי. תענוג.

קליפות תפוז מסוכרות

לאחר שהן מיובשות ומוכנות, ניתן לגלגל בסוכר דק או לתבול בשוקולד מומס. אני מעדיפה אותן ללא תוספות…

 קליפות מ-  6-8 תפוזים (שקלתי עבורכם ויצא בערך 650 גר.)

3 כוסות סוכר

1/2 1 כוסות מים

את הקליפות חותכים לפסים מאורכים (ניתן גם להשאירן בפלחים רחבים) ומעבירים לסיר רחב. מכסים במים, מביאים לרתיחה ומסננים. חוזרים על התהליך שוב. הפעם בסינון נותנים ביס קטן באחת הקליפות. תלוי בסוג התפוז- לפעמים נחוצה פעם שלישית מאחר והקליפה עדיין מרירה מאד. בד"ר פעמיים יעשו את העבודה ובכל זאת, צריך מעט מרירות למתן את התקפת הסוכר שמגיעה מיד..

באותו סיר, מערבבים יחד את הסוכר והמים ומביאים לרתיחה. מבשלים כמה דקות ומוסיפים את קליפות התפוז המסוננות. מערבבים, מביאים שוב לרתחיה ומבשלים על אש קטנה, תוך בעבוע 30-40 דקות. הקליפות יקבלו שקיפות יפה. מוציאים לתבנית מרופדת בנייר אפיה, בעזרת כף מחוררת. כמה שפחות נוזלים.

בשלב הזה אפשר לתת להתיבש כמה שעות ואז לאפות או מיד להכניס לתנור שחומם ל-  120 מעלות צלסיוס  ולאפות בנחת כ- 20 דקות או יותר, עד שהקליפות יבשות למשעי.

חביתת ירק 

מגישים עם ירקות חתוכים, טחינה וחריף ויש ארוחה מהירה לשנים- שלושה רעבים.

4 ביצים

 בערך 2 כוסות עשבי תיבול קצוצים גס  – פטרוזיליה, נענע, שמיר וכוסברה (אבל זה יכול להיות מה שבא לכם)

 1/2 בצל אדום קצוץ דק

3-4 בצלים ירוקים קצוצים

1 קישוא מרוסק וסחוט

2 פלפלים חריפים קצוצים

 מלח ופלפל טרי

ממש פשוט- מערבבים הכל יחד ומתבלים.

מחממים מחבת עם קצת שמן ומטגנים כשבע דקות, מכוסה, עד לשחום.

מצמידים למחבת צלחת רחבה ובתנועה אחת מהירה, הופכים את המחבת עם חביתת הירק. מחליקים את החביתה (צידה השחום כעת פונה למעלה) חזרה לצלחת ומטגנים מספר דקות נוספות.

עוגת שוקולד מיוחדת      מתכון של ביאטריס המוכשרת כשד

את כל הטחונים האלו (=קמח של משהו), קונים בחנות טבע או טוחנים לבד במטחנת קפה.

130 גר. שוקולד 61% -קצוץ

100 גר. חמאה

4 ביצים- מופרדות

1/3 כוס קמח אגוזי-לוז

1/3 כוס קמח קינואה

1/3 כוס קמח כוסמת

1/3 כוס רסק תפוחים (כזה של ילדים טוב למשימה)

1/3 כוס סוכר חום + 1 כף להקצפת החלבונים

3 כפות סוכר חום גס (muscovado)

קורט מלח

משמנים תבנית 20 ס"מ עגולה ומניחים נייר אפיה בבסיסה.

מחממים תנור ל-180 מעלות צלסיוס/ 350 פרנהייט.

ממיסים את השוקולד והחמאה יחדיו (אני משתמשת במיקרו) ומערבבים. מצננים מעט.

מקציפים חלמונים וסוכרים עד אשר צבעם נהיה חיוור.

 מוסיפים את רסק התפוחים לתערובת החלמונים ואז את תערובת השוקולד והחמאה.

מקפלים פנימה את היבשים.

בקערה נקיה, מקציפים את החלבונים ולאחר שנוצר קצף לבן, מוסיפים קורט מלח ואת כף הסוכר. מקציפים עד לקבלת קצף יציב. מקפלים את החלבונים עם תערובת השוקולד.

מעבירים לתבנית ואופים כ- 30 דקות.