קטגוריה: ירקות

לנאצר יש קרחת (מרק פטריות וגריסים)

 

בדרך לפאלו- אלטו

c3

 

הנה עוד סיבה לגעגועים. הכמיהה לכך שחגים יהיו משהו נתון וקיים ולא משהו שאני וחברותי נצטרך לצור יש מאין.

סיכום החג:

אתמול אצל יעל ודיויד פיסלנו בפירות. לכבוד החג כמובן. פרינצי השקיעה ויצרה כלבלב. נמברטו דוקא החליט לקצר. הוא לקח תפוז, תקע בו קיסם ארוך, תלה עליו תפוח מיובש ושני צימוקים (2 דקות הפרויקט) והכריז שזהו טיל. לך תתווכח. הקטקט תרם לפרויקט החג בכך שליקק את כל המשמשים המיובשים והחזירם מרוקקים לצלחת המרכזית.

 באוטו היום, ניסיתי להחדיר בהם את חדוות החג.  התחלתי לקרקר להם בהתלהבות את: 'השקדיה פורחת' רק בכדי לגלות רגע אחרי, שההמשך היחיד שתקוע לי בראש הוא ל'נאצר יש קרחת'. זה בטח לא זה. האיש גם לא זכר.

וחשוב לציין שאת היום פצחנו בנטיעות… יצאנו לגינה בקור הבוקר כשהמשימה הקשה ביותר שלפנינו היא לא החפירה עצמה, כי אם מציאת פיסת אדמה פנויה. 

את הבוקר פתח האיש היקר עם כאב אוזן עצבני. זה לאות הזדהות עם הגיס המוטל בישראל עם סטרפטוקוק ועם אורית שחטפה דלקת בעין. כמה מגוחך זה לראות אותנו , בגילנו, חוטפים שוב את תחלואי הילדות.

החלטתי לפנק אותו במרק סטייל הסבתא שלו אלקה. קרופניק מערבות פולניה. זה אמור להיות פטריות וגריסים ויש לזה טעם ארצי. ארצי במובן ששום תבלין לא ממש מסעיר את הצלחת. נטו הטעם של הגריסים והפטריות.  אני לא בטוחה שהסבתא היתה מאשרת אבל בכדי לרומם את מצב-רוחו של המרק,  הכנסתי פנימה קצת ברנדי ופטרוזיליה וכמובן שמן- זית ופרמזן.  האיש שמח עד מאד ואכל את מרקו בתוספת מחצית מיכל של שקדי מרק. אנינות לשמה.

הדבר המשמח שיש לי עבורכם היום הוא טיפ לאיך מגישים מרק לקערית, מבלי לטפטף…אין לי מושג מאיפה למדתי את זה ולא למה זה עובד. אבל זה עובד.

מה שצריך לעשות זה, למלא את המצקת במרק. להרים מעל לפני הנוזל ולתת שוב טבילה קצרה של תחתית המצקת בנוזלי המרק. זהו. לא יטפטף!

 

2

 

מרק גריסים ופטריות     6 מנות

לא מתאים למי שצריך המון טעמים. מתאים למי שאוהב גריסים, פטריות ופולנים…

1/2 כוס פטריות פורצ'יני מיובשות

1-2 ענפי סלרי קצוצים דק

1/2 בצל קצוץ

2 שיני  שום קצוצות

שמן-זית

500 גר. פטריות טריות מעורבות- קצוצות גס

 3/4 כוס גריסים- שטופים

1 עלה- דפנה

7 כוסות ציר עוף\בקר\ירקות או מים (שיתנו תוצאה מרשימה פחות)

 כף ברנדי

1 תפוח אדמה קטן

חופן פטרוזיליה קצוץ

מלח + פלפל טרי

 

משרים את הפטריות המיובשות בכוס מים רותחים ל-30 דקות. מוציאים את הפטריות עצמן עם כף (זהירות לא לערבב אותן עם החול ששקע בקרקעית)  סוחטים היטב וקוצצים. את הנוזלים מעבירים דרך מסננת קטנה, עליה שכבה אחת של נייר סופג (זה ימנע לחלוטין את מעבר החול).

מאדים בסיר מכוסה : בצל, סלרי ושום עם שמן-זית ומעט מלח. כשרך מוסיפים את הפטריות הקצוצות וממשיכים לאדות עוד מספר דקות. מוסיפים  עלה דפנה, מלח ופלפל  ו-7 כוסות מים. מביאים לרתיחה.

מוזגים פנימה את הברנדי ומוסיפים את הפטרוזיליה ותפוח האדמה. מבשלים על אש נמוכה, תוך בעבוע עדין כשעה או יותר, עד שרך. מתקנים תיבול- יש צורך בהרבה מלח.

בשלב הזה ניתן לטחון חלק מהמרק או להשאירו ככה. במידת הצורך, יש להוסיף עוד מים.

לפני ההגשה מוסיפים עוד פטרוזיליה , שלוק עדין של שמן-זית ומעט פרמזן.

 

8 תגובות

מתויק תחת טבעוני, ירקות, ללא גלוטן, מרק

עלים היו, עכשיו הסלק

 

61 

 

הבטחתי מתכון ואני מקיימת. אבל אם תרשו לי להיות אמיתית ופשוט לומר שסלק לא ממש זקוק למתכונים. אם מכינים אותו נכון ולא מרתיחים לו את הצורה, סלק הוא חיה מופלאה. מעוצב, מתוק ומתמסר. וכשהוא עשוי טוב, הוא לא זקוק כמעט לאף אחד רק לקצת מלח או לימון ואולי טיפונת שמן- זית. אבל באמת שזו לא חובה.

אז בואו נגיד שהפוסט הזה הוא לא בשביל מתכון אלא בשביל אופן הכנה משובח.

אחרי ניסוי שיטות שונות ועבודה במטבחים שונים הגעתי למסקנה שהשיטה הכי ידידותית הן לסלק והן למשתמש היא אפיה ואדים. כל שצריך היא יריעת נייר כסף גדולה שתכיל את הסלקים ותצליח לסגור עליהם באופן הרמטי. את שאר העבודה יעשו החום והרטיבות. מתקבל סלק מתקתק שעדיין אוצר בתוכו את מקסימום מעלותיו ואינו ספוג נוזלים.

ומה נשאר אז?!

 

img_6924a

 

לרסק, לפרוס  או לחתוך איך שבא. לתבל בלימון ובמלח או לערבב עם ויניגרט עדין וירוקים.  להתאים לגבינה, אגוזים או קצת שום. והכי טוב, לאכול אותו עדיין חמים. כי אז הוא במיטבו.

 q

 עם פטה, אורגנו ושמן- זית.

 

שלושה סוגים של סלק יש כאן בנמצא. השכיח- בצבע בורדו כהה. זה המצולם כאן, כתום מבחוץ וצהבהב בפנים, שבמיוחד יפיפה לאחר הבישול וצבעו צהוב כהה. ואחד שיופיו רב דוקא טרם בישול, בפסים של לבן ואדום. אם אתם רוצים לערבב בין כולם, יש לעשות זאת בעדינות וממש לפני ההגשה כי לזן השכיח יש נטיה לצבוע הכל באדום.

 img_6876a3

 

ועכשיו מסודר:

שוטפים את הסלקים. חשוב לבחור סלקים זהים בגודלם בכדי שזמן בישולם יהיה זהה. מניחים את הסלקים על יריעת נייר כסף גדולה מספיק בכדי להכילם . מזליפים מעל מעט שמן-זית ומלח. סוגרים את נייר הכסף כך שיהיה אטום לחלוטין. מניחים בתוך תבנית או מגש ומכניסים לתנור שחומם מראש ל- 180 צלסיוס \ 350 פרנהייט. אופים כשעה, תלוי בגודל הסלקים.

הדרך הטובה ביותר לבדוק האם הם מוכנים, היא לפתוח חריץ קטן ודרכו לנעוץ בסלק סכין חד. הסכין צריך להכנס למרכז הסלק , אך לא בקלות רבה מדי. קחו בחשבון שעד לקירור מוחלט הסלק ממשיך להתאפות ואתם לא רוצים אותו עיסתי…

מקררים מעט ומקלפים. את הסלק האדום מומלץ לקלף כשעל היד שקית כי הוא ממש ברוטלי.

 

img_6746a

 

חשבתי שזה ברור.

אבל האיש שאל אותי מה זה?!

זה מיץ של סלק ושמן- זית. זו תחתית הקערה.

זה ללחם!!! 

 

5 תגובות

מתויק תחת ירקות, ללא גלוטן, משהו עם הלחם

פינוקים קטנים -ברוסקטה מנגולד ושום

 

img_6811a

 

ללכת לקניות ב- WHOLE FOODS  זה אחד הפינוקים הכי אהובים עלי. הלואי והייתי יכולה לקנות שם באופן קבוע, אבל אני לא. למישהו שאוהב בישול ומעריך מוצרים טבעיים ואיכותיים, המקום הזה הוא לונה- פארק עם רכבות הרים מטורפות. אני מסתובבת לי במעברים. ממששת. מריחה. לוקחת. אה אה… מחזירה. ותמיד בקופה זוכרת לתהות איך הגעתי לסכום הזה.

אתמול פינקתי את עצמי בפפריקה מעושנת (כי קראתי על זה נפלאות), שוקולד מריר אורגני מבוליביה  (ממש ממש לטעמי) וקרקרים מהודרים מלאים בגרעינים שאוכלות בדר"כ תרנגולות (בניסיון להראות לעצמי ריסון בריא מהו). חוץ מכל אלו רכשתי בין היתר שני צרורות גאים של סלקים קטנים וכתומים ו- Swiss Rainbow Chard  שהם עלי סלק שזה מנגולד בעברית.

את אלו שיכנתי במטבח ואת גיסתי המופלאה (לא מייצרים דגמים כאלו יותר) שהגיעה לחטוף ,שיכנתי בסלון. גם כאן יש לי הלואי. הלואי והיינו יכולים לשכן אותה בחדר משלה, אבל אנחנו לא.

היום, אחרי שלקחה את פרינצי לארוחת בוקר של בנות ולפני שרצה לקחת את נמברטו מוקדם מהגן לזמן איכות, שחלילה וחס לא יהיה כאן קיפוח, הספקנו לתפוס שעה בשמש של הגינה עם ארוחת צהריים קלה.

 

f

 

img_7021a

 ברוסקטה מנגולד ושום 

כמו בהרבה סוגים של אנטיפסטי, אין כאן ממש מתכון, אלא יותר רעיון וגם הוא ניתן לאינספור שינויים…

2 פרוסות עבות של לחם כפרי

 שן שום

צרור עלי סלק קרועים לחתיכות גדולות – את הגבעולים כדאי לחתוך לאורך על מנת שיתבשלו מהר

לימון

שמן-זית

עלים של פטרוזיליה

 מלח ופלפל גרוס טרי

פרמז'ן

 מרתיחים מים בסיר בינוני ומוסיפים מעט מלח. חולטים את עלי הסלק כמה דקות- עד שרכים ונעימים לאכילה. מסננים ומעבירים לקערה.

בינתיים, קולים את הלחם על גריל, מחבת פסים או אפילו בטוסטר ומגררים היטב כל פרוסה עם שן השום. מזליפים מעט שמן- זית. מוסיפים לעלי הסלק החלוטים את הפטרוזיליה, מיץ סחוט מהלימון, מעט שמן- זית, מלח ופלפל. מערבבים.

עורמים את עלי- הסלק על שתי פרוסות הלחם. מזליפים עוד מעט שמן- זית ובעזרת קולפן מגלפים שבבי פרמז'ן מעל.

תגובה אחת

מתויק תחת ירקות, משהו עם הלחם

טיול שאבד ועוגת קישואים מרשימה

 

img_4412b1

 

 אתמול, בפעם השניה השבוע, הבלאגן שלי בראש נתן את אותותיו.

'מה יש אחה"צ'?! שאלתי את זו שצלצלה אלי לסלולרי, בעוד האוטו שועט במורד הגבעה על מטלטליו, זאטוטיו וכל המצרכים לטיול מפוקנק עם חברים. התברר לי ששכחתי כי בעוד כמה שעות תורי לקחת 3 ילדים להצגה של 'בילבי'.

כמה לא נעים לדעת שפישלת  וממש, אבל ממש לא נעים לבטל על החברים ועל הילדה המתוקה שלהם שמחכה לנמברטו בשמחה.  אבל הכי מעצבן זה שאין את מי להאשים מלבד את עצמך. 'את צריכה יומן' אמר האיש. איזה יומן, אני הרי אאבד אותו אחרי יומיים וחוץ מזה באמת שהכל כתוב לי. אני  רק שוכחת לקרוא.

בניסיון לראות את הצד החיובי שבכל הסיפור, החלטתי לפרסם כאן היום את מתכון עוגת הקישואים. זוהי עוגה שאפיתי עם הצאצאים, כחלק מנסיונותי החוזרים ונישנים למצוא להם עוגות שבהן גם אלמנטים בריאים. נזכרתי בה עכשיו משום שאתמול שלפתי אותה מהמקפיא בעבור הפיקניק ובערב, עם התה ממש ממש הופתעתי ממנה לטובה. זאת אומרת ממש התרשמתי ממנה עמוקות! כאילו השהות בקור עשתה לה רק טוב. רכה ולחה, עם נטיפי קישוא ירוקים וזיגוג חמצמץ. אז מה היה בה שהפריע לי לפני- כן? אני חושבת שיותר מדי תבלינים. כל הג'ינג'ר\ קינמון\ אגוז מוסקט הזה בעוגות, זה משהו מאד אמריקאי. אם אתם מחובבי הג'אנר- רוצו להכין.  אני, אחרי החוויה המתקנת של אתמול אכין אותה שוב בשמחה אבל אוריד מעט מהתיבול ובודאי שאשמור במקפיא בדיוק לאירועים כאלו- בהם צריך משהו לקפה שלא תוכנן מראש…

המתכון הוא מתוך הספר הכה משובח  DOLCE  ITALIANO  של ג'ינה דה- פלמה,  מי  שחולשת על מטבח המתוקים במסעדת  BABBO  שבניו-יורק.  הספר מומלץ בעיקר לאלו שמכורים לאפיה ומחפשים משהו קצת אחר- איטלקי ופשוט אבל מעודן להפליא. 

** שימו לב ללינקים המקסימים שלה באתר!

 img_6537a2

 

עוגת קישואים ושמן- זית עם זיגוג לימון קריספי

אם התבוננתם ברשימת המרכיבים והיא מרוממת את רוח האפיה שבכם או אם נתקעתם עם קישואים מיותרים- אני הייתי חותכת בכמויות התבלינים לחצי, אלא אם אתם מתכננים הקפאה מידית. אני אפיתי בשתי תבניות עגולות בקוטר 16 ס"מ.

1 כוס אגוזי מלך 

2 כוסות קמח

1 כפית אב' אפיה

1/2 כפית אב' סודה לשתיה

1 כפית מלח

2 כפיות קינמון

1 כפית ג'ינג'ר טחון

1/2 כפית אגוז מוסקט טחון

3 ביצים

3/4  1 כוסות סוכר

1 כוס שמן- זית  עדין

2 כפיות תמצית וניל

1/2  2 כוסות קישואים מגוררים (בערך 2 קישואים)

לזיגוג: 

 1/4   כוס מיץ לימון טרי

1/3 כוס סוכר

1 כוס אבקת סוכר

*** כמות הזיגוג רבה מדי לטעמי! בפעמים הבאות אני פשוט מערבבת 3/4 כוס אבקת סוכר עם מיץ לימון במשורה- עד לקבל מרקם נכון. מה זה נכון? המטרה היא לא להוסיך יותר מדי מיץ, אחרת הזיגוג לא יקרש. מוסיפים כל פעם מעט ומערבבים היטב עד לקבלת מרקם שיאפשר מריחה. 

 

מחממים תנור ל- 180 צלסיוס\ 350 פרנהייט. משמנים בחמאה או ספריי שמן תבנית מתפרקת עגולה  26  סמ" (10").  מפזרים קצת קמח והופכים ע"מ שעודפי הקמח ירדו.

אם האגוזים אינם קלויים מראש, מפזרים אותם על תבנית שטוחה וקולים בתנור בערך 12-14 דקות, עד שזהובים ומפיצים ריח. מצננים וקוצצים היטב במעבד מזון.

מנפים קמח, אבקות סודה ואפיה, מלח ותבלינים לקערה. במיקסר, עם וו הגיטרה, מקציפים במהירות בינונית:  ביצים, סוכר ושמן- זית כ- 3 דקות, עד לקבלת תערובת תפוחה ובהירה. מוסיפים תמצית וניל. מנקים דפנות הקערה ומוסיפים את החומרים היבשים בפעם אחת. מערבבים במהירות נמוכה כ- 30 שניות. מוסיפים את הקישואים והאגוזים ומערבבים היטב.

מעבירים את התערובת לתבנית ואופים כ- 45 דקות. העוגה מוכנה כאשר קיסם יוצא יבש והשוליים מתחילים לסגת מהתבנית.

מצננים כ-10 דקות ובינתיים מערבבים את כל חומרי הזיגוג יחד לעיסה חלקה. משחררים את העוגה מהתבנית  ויוצקים מעל את הזיגוג. כשהעוגה תתקרר, הזיגוג יקרש ויתיבש לגמרי.

 ועוד משהו קטן שקיבלתי אתמול מחיתל, הפייסטרי שף, במייל. זה הצחיק אותי.

איך זה ,

שכאשר מערבבים יחד  
 

מים וקמח מתקבל דבק

 
 
 
 

ואז כשמוסיפים

ביצים

וסוכר

 
 
 
 

מתקבלת עוגה

 
 
 
 

לאן אם כך, נעלם הדבק ?  

 
 
 
 

אתם יודעים זאת טוב מאוד  
 

הדבק לא נעלם … 

 
 
 
 

הדבק הוא שמדביק את העוגה לתחת

 

20 תגובות

מתויק תחת ירקות, מתוק, עוגות

צלי עוף של בית

 

img_6318a

 

 החורף חזר ואיתו המון של גשם. עד שנפטר קטקטנו מהשיעול הטורדני שתקף אותו בימים האחרונים ולא נתן לשנינו לישון כראוי בלילות, קמתי אני אתמול עם איזה וירוס טפילי. אוף. את היום ביליתי במיטה עם  החבר 'טיילנול' ועם עקרות הבית המיואשות. כן, אני רק בעונה הראשונה ומשתדלת שלא להתיאש.

כמו תמיד, באופטימיות שהיא על סף הטמטום, שכנעתי את עצמי שזה משהו קצרצר של 24 שעות ותכננתי שמחר אני מפנקת את עצמי בעוף של בית. הפעם זה באמת עבד לי.

מרק עוף ועוף של בית, שזהו צלי העוף של אמא שלי שליוה אותי כל ילדותי, אלו המאכלים הכי מפנקים שלי לימים כאלו. ולא רק. העוף הזה בשבילי, הוא הכי ביתי שיש. חום, רך ועם רוטב פשוט וטעים שבילדות היינו אוכלים עם פסטה.

זהו להיום קצר. שיהיה לכולכם שבוע מקסים.

 

v

 

img_6210a

 

צלי עוף של אמא

לאלו מבינכם שגרים באזורי, אני ממליצה בחום על עוף בשם  Rosie. אני קונה אותו ב- Berkeley bowl  אבל ניתן למצוא אותו בעוד מקומות ומלבד היותו אורגני הוא באמת הרבה יותר טעים! 

3-4 כרעי תרנגולת

1 בצל בינוני קצוץ גס

3-4 שיני שום קצוצות גס

1 עגבניה חתוכה גס

1/4 כוס יין לבן או אדום- מה שיש פתוח- וממש לא חובה!

1 כפית רסק עגבניות

1 כפית פפריקה

מלח ופלפל טרי

תפוחי אדמה וגזרים

 

מתבלים את חלקי העוף. מחממים מחבת גדולה. מוסיפים כף שמן ומשחימים את חלקי העוף. מוסיפים את הבצל והשום וממשיכים בטיגון, עד שאלו מתרככים מעט. מוסיפים את העגבניה ואחרי כדקה או שתיים, מוסיפים את היין ומצמצמים.

מכניסים חצאי תפוחי- אדמה וחתיכות גסות של גזרים ומתבליפ שוב במלח, פלפל ובפפריקה. ממיסים את רסק העגבניות בחצי כוס מים ושופכים מעל.

מביאים לרתיחה, מכסים ומנמיכים את הלהבה. מבשלים על אש נמוכה כ-1/4 שעה. מעבירים לשעה לתנור מחומם מראש ל- 250 פרנהייט\ 120 צלסיוס- עד לשחום, רך ומענג מאד!

30 תגובות

מתויק תחת ארוחה בסיר, גינה, ירקות, ללא גלוטן, עוף

פסטה עגבניות וחצילים של אנדראה

.

img_6153a

.

המתכון של היום הוא לא סתם מתכון, הוא נכס. מתכון נכס הוא משהו שהולך איתך המון שנים ולא משנה כמה נסיונות חדשים ירקחו במטבח, תמיד אבל תמיד, תזכור אותו ותחזור אליו. הוא גם מסוג המתכונים האלו שכ-ו-ל-ם אוהבים ולעולם כשתגיש אותו לשולחן ,תקבל מחמאות ותדרש לפרט את פרטי הכנתו. ואם לנכס הזה יש קצת היסטוריה אז בכלל מצוין.

את הנכס שלי, למדתי להכין מאנדראה ואנטונלה עוד כשגרנו בניו-יורק. אנטונלה בילתה עם האיש הרבה לילות טרופי לימודים ובשאר הזמן אירחה הרבה. בסגנון איטלקי.

הם גרו ברחוב תומפסון שבוילג' בדירה מניאטורית וחשוכה שהנוף הנשקף משני חלונותיה הקטנטנים היה קיר האבן של הבית הסמוך. חוץ משני חדרים זערוריים וחשוכים, היה מטבחון צר ומאורך ושם היו נערכות הארוחות. שולחן קטן ועליו גיבוב של כוסות, צלחות וסכו"ם מכל הסוגים והמינים ותמיד תמיד יותר אנשים ממה שהבית היה מסוגל להכיל. עם השנים למדנו להכיר את המנהגים: אם הזמנו אותם בשתיים, בשלוש הם מתקשרים להגיד שיאחרו. אם אנחנו באים אליהם, דרוש איחור נאה של לפחות חצי שעה (אחרת זו גסות..), אף פעם אין לדעת את מי תפגוש שם (כי הם מזמינים כל מכר שפגשו 5 דקות לפני כן ברחוב) ו- אף פעם האוכל לא יהיה מוכן כשתגיע… לכן כדאי לא להגיע גוועים (זה יקח שעתיים- שלוש) וגם כדאי שתפשיל שרוולים ותדחק בכוך לעזור.

ובחזרה לפסטה. הרוטב הזה דוקא היה מוכן מראש ואת ההוראות שלו, קיבלתי מאנדראה מעל לראשם של כמה אנשים ששתו יותר מדי, דרך מעטה עשן כבד (רב האיטלקים שפגשתי מתעלמים באלגנטיות מהקשר בין עישון לסרטן) ובצעקות רמות. כבר למחרת ניסיתי וזה ממש לא יצא אותו דבר. טלפון מצוקתי לבחור כינס את הזוג אלינו ביום שאחרי. "אין בעיה", אמרה לי אנטון בטלפון " אנחנו באים מחר".

שעתיים איטיות ופדנטיות באופן קצת מדאיג, העמידו את הטמפרמנט שלי במבחן רציני וכמו-כן, הניבו במטבחי הקטן סיר גאה של רוטב עגבניות מקסים ומלא טעמים ש'נדבק' באופן מושלם לפסטה ולא משאיר שלולית בצלחת. הבנתי גם למה הרוטב שלי לא יצא אדום וסמיך כמו שלו- הרבה מדי חציל ובצל, פחות מדי זמן וסבלנות. ומלבד הסוד של הרוטב המקסים הזה, למדתי גם שישנם דברים שאסור לדחוק בהם, הם צריכים את הזמן שלהם. בדיוק כמו אנדראה.

.

m

 מה עוד למדתי מהאיטלקים?!

תמיד להשתמש בשימורי עגבניות שלמות ולא במרוסקות למינהן. להוסיף את הצ'ילי היבש ואת הבזיליקום בשני חלקים, התחלה וסוף- כי כל שלב מפיק טעמים וארומות שונות. לעולם לא לאכול ספגטי עם כף. אף פעם לא לתת לגבר לגרוב גרביים לבנות. קפוצ'ינו בסוף ארוחה זה חטא כמו לאכול קורנפלקס, רק אספרסו. להכניס לכל תבשיל של עגבניות מעט סוכר- כי זה עושה פלאים ולהוסיף את הפרמזן לפסטה דוקא לפני הרוטב, מפני שכך היא נתפסת לפסטה עצמה.

וזהו, עכשיו חדל קשקשת. רוצו להכין ודווחו על התוצאות…

.

פסטה  עגבניות וחצילים של אנדראה          ל- 4 מורעבים

 הרוטב הזה הוא אהבה גדולה. כמו שכבר ציינתי זה לא רוטב ב- 5 דקות ומצד שני הוא שווה כל דקה! אם חצילים אינם אופציה הגיונית עבורכם (מה בדבר טיפול תרופתי?!) ניתן להשתמש בקישואים.  אפשר להשאיר את הקליפה אבל אם מקלפים, החצילים מתרכים וכמעט נעלמים ברוטב.  הרוטב צולח את המקפיא בעדנה רבה ולכן ניתן להכין כמות גדולה ולהקפיא לימים קשים.

לרוטב הבסיסי אני מוסיפה זיתי קלמטה וגבינת פטה מגוררת. אם לא פטה- כף ריקוטה טריה מעל לקערת פסטה תשמח לבב אנוש. אפשר גם קוביות חציל מטוגנות. ושומו שמיים היא כל-כך טעימה גם ביום למחרת, אפילו קרה ואי- לכך מעולה בתור אוכל טיולים ופיקניקים.

1 כוס שמן- זית – ושלא תעיזו להוריד או לקמץ!

1 בצל קטן- קצוץ דק

כ- 10 שיני שום- חצוויות לאורכן

צ'ילי אדום יבש- כרצוי

מלח ופלפל טרי

1/2 חציל קלוף וחתוך לקוביות

1 קופסאה גדולה של עגבניות שלמות וקלופות- 800 גר.

כ-14 עלי בזיליקום טרי- קרועים גס

1 כף שטוחה של סוכר

1 חבילת פסטה קצרה- 500 גר.

1/2 כוס פרמזן מגוררת

מרסקים את העגבניות או מועכים בעזרת היד למרקם לא חלק לגמרי.

מחממים את השמן, הבצל והשום בסיר רחב . מוסיפים מעט מלח וצ'ילי יבש ומאדים מכוסה עד שהכל מתרכך ללא השחמה. מוסיפים את קוביות החצילים, מערבבים ומכסים שוב. לא להבהל! החצילים 'שותים' בהתחלה את כל השמן אבל בהמשך יוציאו אותו חזרה לסיר. ממשיכים לבשל בסיר מכוסה, תוך כדי ערבוב מדי פעם.

כשהחצילים רכים למשעי, מוסיפים את העגבניות ונוזלהן וגם את הסוכר ומחצית מעלי הבזיליקום. מערבבים ומבשלים על אש בינונית, תוך רתיחה עדינה כשעה, עד אשר הרוטב מסמיך מאד. בשלב הזה מוסיפים עוד צ'ילי יבש, אם אוהבים את הרוטב מעט יותר חריף ואת שאר עלי הבזיליקום.

מבשלים את הפסטה במי-מלח לפי הוראות הבישול. דקה לפני סיום הבישול, מעבירים את הפסטה לסיר הרוטב, זורים מעליה את הפרמזן ועוד 'שלוק' של שמן- זית ורק אז מערבבים. טועמים ומתקנים תיבול.

*אם רוצים, מוסיפים זיתים ופטה.

img_6144aa

אחרית דבר:  בקיץ האחרון ביקרנו את הזוג המתוק הזה וביתם התינוקת בדירתם השיקית והמעוצבת להפליא במרכז מילנו. מעוצבת משמע לבן, נקי ובסטייל. ממנהטן למילנו עולם ומלואו…

26 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, ירקות, פסטה

מלפפון צמח בגן/ מלפפונים חמוצים

img_5669a2

 גדלתי במעוז-אביב  של שנות ה-70, בילדות שזכורה לי עם הרבה רגליים יחפות, חברים וצופים. בתים משותפים של 4 קומות ושכנים שמכירים אחד את השני כמו קרובי משפחה.

בדירה הצמודה אלינו גרה משפחת שני וביתם היה ביתי השני. שונה לחלוטין משלי. פחות חוקים, יותר בלגן ולכן עבורי, הרבה יותר קסם. אבא של אפרת, יעקב שני (כמובן שיש בינהם קשר), אהב אוכל טוב  והאמת היא שאז, בעידן ממרח השחר העולה ופריחת המרגרינה, הוא נראה לי קצת מוזר. היום אני יודעת שהקדים את זמנו. אני זוכרת את הטקסיות בה היה מכין את האוכל- מגרר עגבניות על פומפיה, מוסיף להן סחוג ושמן-זית וטובל בהן פיתות קלויות. הוא אכל דברים שלא היו אצלי בבית ואכל אותם בדרכים שלא הכרתי, והוא אהב חריף. הוא נהג להחמיץ מלפפונים שהיו חריפים תופת וכשאנחנו הילדים היינו משחקים קלפים, עונשו של המפסיד היה לאכול מלפפון חמוץ. עד היום אני זוכרת את כאב ההפסד.

לא התכוונתי לכתוב על מלפפונים חמוצים אבל הם יצאו כל-כך טוב. פריכים, חמוצים, מלוחים וחריפים בדיוק במידה. בתהליך ההכנה שלהם יש משהו מספק כמו בהכנת לחם. בסיסי וביתי. וזה נכון שההכנה פשוטה באופן מגוחך, רק שצריך להקפיד על כמה דברים:

1. יש לבחור במלפפונים קטנים, טריים ומוצקים.

2. באף שלב אין לדחוף את האצבעות לצנצנת!  החיידקים שיתגלצ'ו לצנצנת יגרמו לעובש לבנבן ולריקבון של המלפפונים.

3. האויב הגדול ביותר של אלו הוא מחסור במלח- הוא גורם להם לצאת מותססים ודהויים. במידה ויצאו לכם מלוחים מדי, שופכים מעט מהנוזלי ומוסיפים במקומם מעט מים רגילים, לפני שהצנצנת נכנסת למקרר.

4. על מתכון הבסיס אפשר להוסיף: גרגרי חרדל, עלי דפנה, זרעי חרדל וגרגירי פלפל שחור שלמים.

 

בראשיתimg_5214a

 

…ובסוף. img_5684a1

מלפפונים חמוצים

צנצנת גדולה- נקיה ואטומה

מלפפונים קטנים שימלאו צנצנת גדולה

צרור קטן של שמיר

1-2-3-4 פלפלים חריפים , טריים או מיובשים- על פי מידת הרצון

3-4 שיני שום חצויות

1 כפית גדושה של מלח על כל כוס מים

1 כפית מלח נוספת

1 כף חומץ

מרפדים את תחתית הצנצנת במחצית מצרור השמיר.

משכיבים את הצנצנת וממלאים במלפפונים בצפיפות. הצפיפות הזו תמנע מהם לצוף מאוחר יותר. מפזרים בין המלפפנים את שיני השום והפלפלים. מוסיפים עוד כמה מלפפונים מעל ומכסים בשארית צרור השמיר. ממיסים כל פעם 1 כפית גדושה של מלח בכוס מים ומוזגים מעל. בכוס האחרונה ממיסים גם את כפית המלח הנוספת ומוסיפים גם את החומץ. חשוב שהנוזלים יכסו את המלפפונים לגמרי ואם יש משקולת שניתן להניח בתוך הצנצנת לפני סגירתה- זה נהדר. אוטמים את הצנצנת ומניחים על צלחת במקום שמשי ומואר.

המלפפונים ישנו לאט את צבעם מירוק חי לירוק זית. הם יהיו מוכנים לאחר ארבע עד שישה ימים בערך, תלוי בעונה. מעבירים למקרר ושומרים בנוזלים.

* הפרסי מהחנות של הפרסים סיפר לי היום שהוא מוסיף לחמוצים קצח. שווה ניסיון.

13 תגובות

מתויק תחת בצנצנת, טבעוני, ירקות, משהו עם הלחם

שומר

משמרות הלילה שלי ב- Bouchon Bakery, התחילו בשעה עשר בלילה והסתיימו בשמונה בבוקר. בהתחלה הגוף המום אבל אחר-כך הוא מתרגל לאיטו. הצ'ופר של עבודת הפרך הזו למעט השורה ברזומה, הריחות ומאפה הבוקר הכי מושלם שאדם יכול ליחל לו, היתה העבודה לבד בלי בוס על הראש ובקצב שלי.  פולחנים קטנים שמגדירים את הלילה כמו קפה ראשון כשהבצקים תופחים עם חתיכת לחם טריה מהמשמרת הקודמת.

היחידים שקטעו את בדידותי הטובה היו אנשי הפייסטרי שדהרו למאפיה בדיוק בשעה חמש בבוקר בכדי לאפות קרואסונים ושאר מאפים.  כך הפכה השעה חמש לשעת הפטפוטים. עם הזמן למדתי להכיר אותם באופן נעים: את זו שרבה כל הזמן עם החבר ועסוקה בדרמות, זו השקטה, המכונסת בעצמה שיודעת המון ועובדת כל- כך יפה וההוא, המתלמד הישראלי הגאה. אבל הכי הכי אהבתי את השעות עם ריצ'רד- הבוס של הפטיסרי.

כי כשמבלים יחד בשעות הזויות של אישון לילה עם ככה וככה קפה בדם, רצון עז לישון והמון עבודה להספיק, רצוי שזה יהיה מישהו מצחיק ומעניין וקולני. כן, ואם אפשר איטלקי אז אחלה. היינו מספרים בישולים, מעבירים חוויות מטבח ומבקרים מסעדות. מדברים קצת על התינוקת שלו, קצת על שלי ובודקים (הוא. אני רק מסתכלת) האם קיפולי הקרואסון מושלמים היום או רק ככה ככה.

את המתכון הזה לסלט שומר מתקתק ושמח קיבלתי ממנו באחד הלילות הללו, בתמורה לסלט קינואה ועשבי תיבול שהענקתי לו. מאז זה הדבר הראשון שאני מכינה כשמגיע ראשון השומרים. יש מצב שאני קצת משוחדת בגלל הזכרונות אבל  בשבילי הוא הכי טעים ששומר יכול להיות…

סלט שומר, תפוז וצימוקים

אם משאירים את הבסיס של חמוץ מתקתק וקרנצ'י אפשר לשחק איתו משחקים: אשכולית  או קלמנטינה באגף ההדרים, אגס, חמוציות ועוד..

1 פקעת שומר גדולה

1 תפוז קטן

1/2 תפוח אדום עם קליפתו

חופן צימוקי זנטה- הם ממש קטנטנים

מעט מעלעלי השומר הירוקים

מלח

מיץ לימון- בנדיבות

שמן- זית

חותכים את ראש השומר (החלק הלבן) לחצי ואז לפרוסות הכי דקות שאפשר. חותכים את התפוח לרבעים, מנקים מהליבה ופורסים דק דק. 'מפלטים' את התפוז: מפשיטים מקליפתו עם סכין, תוך כדי הורדת העור הלבן. אח"כ מפרידים עם הסכין רק את תוך הפלחים ומוסיפים אותם לשומר ולתפוח עם כל המיץ שניתן לסחוט משאריות התפוז.

מוסיפים את הצימוקים הקטנים וקצת עלעלי שומר ומתבלים בנדיבות. מחכים לפחות רבע שעה ומוסיפים טעמים אם חסר.

 



14 תגובות

מתויק תחת ירקות, ללא גלוטן, סלט

אוכל לא זורקים

 

img_4865a

יומיים אכלנו אותו. נתתי גם לחברים ועדיין יש עוד. אני מתכוונת לבוכרי מאתמול.

מאחר ובפולניה לא זורקים אוכל כי 'יש ילדים רעבים בעולם ', השאריות הפכו היום לממולאים.

 

ממולאים משאריות סרקניס     ל-4  פלפלים קטנים 

1 כוס סרקניס

1/4 כוס אורז בסמטי

1 כף מיץ רימונים

1/2 כפית פלפלצ'ומה

1 כפית רסק עגבניות

מלח ופלפל

לרוטב:

מים

2 כפיות גדושות רסק עגבניות

1 כף נענע מיובשת

1 כף סוכר

מלח ופלפל בנדיבות

ענף או שניים של פטרוזיליה

ממלאים מים בסיר קטן שיוכל להכיל את כל הפלפלים בצפיפות – גובה המים צריך להיות בערך 3/4  מגובה הפלפלים. מוסיפים את כל שאר חומרי הרוטב ומביאים לרתיחה. 

בינתיים, מערבבים  היטב את כל חומרי המלית. שוטפים את הפלפלים,  חותכים את כיפתם ומרוקנים מגרעינים. ממלאים באורז. יש לשים לב לא לדחוס חזק כי יש גם אורז לא מבושל שעוד יתנפח בבישול. מכניסים את הפלפלים לסיר – עומדים גאים, 'משקים' כל אחד במעט מנוזלי הסיר ומביאים לרתיחה. מנמיכים את הלהבה ומבשלים עם מכסה, כ- 30 דקות על אש נמוכה תוך בעבוע עדין. אפשר להמשיך על הגז. אני הכנסתי את הסיר לתנור (170 מעלות צלסיויס) לעוד 30 דקות. אפיה בתנור עושה לתבשילים רק טוב.

 

 

 

3 תגובות

מתויק תחת אורז, ארוחה בסיר, ירקות, ללא גלוטן

מי ימלל (פוקצ'ה וירקות צלויים)

אז מה היה לנו?! זאת אומרת, מתחילת חופשת הקריסמס הנוכחית? מחלה (כמובן, איך לא), ריצות, ביקור הדודה מיקי מישראל, הרבה לביבות ונרות וכן… טיגונים. לכן בנר חמישי, כשסיוון ומייקי על טפם המשובח הגיעו לחגוג, החלטתי ללכת על איטלקי. פשוט.

1ga

פוקאצ'ות טריות  וחמות ישר מהתנור ואנטיפסטי. היה כיף. היה טעים לאללה. היה מתיש. עוד יגיעו שוב ימים, סיכמנו סיוון ואני תוך בליסה, שנוכל שוב לשבת ברוגע, להנות באמת מהאוכל ומהיין ומשיחה טובה, בלי שמאחד החדרים יבקעו קולות של קרב ומבלי שהקטקט יפיץ קמח (שסחב מהגדולים שניסו לרדד בצק) ברחבי הסלון בעודו מסכן את עצמו במעידה אל תוך האח הבוערת.

כן, רק צריך סבלנות. וכח. כי החופש הזה רק התחיל…

z22

בשביל להכין פוקאצ'ה באמת שווה (קצת קראנצ'ית מבחוץ ורכת תוכן) צריך אבן אפיה לתנור. אין מנוס ואין גם סיבה לנוס. זה לא יקר, לא קשה למציאה ולא תופס הרבה מקום. תפקידה של האבן הוא להעלות את טמפ' התנור, לדאוג לפיזור הומוגני של החום ובעצם לנסות ולדמות את התנור הביתי שלנו לתנור אבן אמיתי. נכון, זה לא הדבר האמיתי אבל התוצאה ממש טובה.

 בצק פוקאצ'ה ל-4 אנשים

על גבי הבצק ניתן לשים כל מה שבא. אני אישית אוהבת את הפוקאצ'ה שלי כמעט בלי כלום.

4 כוסות קמח לחם

1 שקית שמרים יבשים (1/4  2 כפיות)

1/2  1 כוסות מים חמימים

1/2 כפית סוכר

1 כפית מלח

4-5 כפות שמן-זית

ממיסים שמרים ב-1/2 כוס מים ומוסיפים סוכר. נותנים לעמוד כמה דקות במקום חמים. (בדר"כ מעל התנור שכבר מתחמם). במעבד מזון או מיקסר מערבבים קמח ומלח ותוך כדי פעולה מוסיפים את תערובת השמרים, שארית המים ושמן הזית. הבצק צריך להיות רך כך שניתן להוסיף עוד מעט מים אם חסר. להמשיך ללוש מספר דקות. להעביר לקערה גדולה, משומנת קלות בשמן-זית ולכסות בנילון נצמד. להניח במקום חמים ולהתפיח כ-30-45 דקות או עד להכפלת הנפח.

את כף העץ המיוחדת (איך קוראים לזה?!) מקמחים בנדיבות. פותחים את הבצק תחילה עם מערוך ואז מעבירים לכף המקומחת ומרחיבים בעזרת הידיים למעין עיגול בקוטר 34 סמ". בעזרת האצבעות והעצבים, דוחפים אצבעות לבצק ויוצרים שקעים רכים. מעל זולפים שמן זית בנדיבות, מלח גס ועשבי תיבול. לפני ההכנסה לתנור, מעבירים סכין גדולה או כלי ארוך אחר מתחת לבצק, על-מנת לוודא שהוא לא נדבק למשטח. מגליצ'ים את הבצק לאבן שנמצאת בתנור המחומם מראש (בתנועות ניעה קלות). אופים עד שהבצק זהוב והתחתית קריספית. מחכים 5-10 דקות לפני שפורסים.

img_3990b

אנטיפסטי טוב זה הדבר הכי פשוט בעולם. צריך ירקות. תנור מחומם למקסימום. שמן-זית ומלח. תבנית גדולה. סבלנות שלא 'לבחוש', את זה משאירים למרק. כן, ועוד משהו חשוב… הבנה שלא לכל הירקות לוקח את אותו זמן הכנה!

את הירקות מארגנים בקבוצות מרווחות בתבנית הכי גדולה שיש בנמצא. אפילו שתיים. זולפים שמן-זית ובוזקים מלח ופלפל בנדיבות. נותנים ערבוב קל עם הידיים. מכניסים לתנור חם ומחכים. אספרגוס, פטריות ושעועית ירוקה מוכנים די מהר. יש לקחת בחשבון שהם עוד יתרככו מעט גם לאחר ההוצאה מהתנור. לא להרוג אותם! האספרגוס למשל, רוצה לעמוד זקוף גם אחרי בישולו. מה שמוכן מוציאם החוצה. איך יודעים?! טועמים.

בעיקרון, ניתן להפוך את הירקות פעם או פעמיים, בכדי שיקבלו ציפוי שוה של שמן. עדיף כשהם עדיין קשים אחרת זה נמעך.

מה אחר-כך?!   אני הכנתי מן רוטב קטן של עשבים (נענע, פטרוזיליה, בזיליקום) עם שמן-זית, מלח, צ'ילי-פלייקס, מעט חומץ ושום ופיזרתי מעל לפטריות ולכרובית. אבל זה כל-כך טעים ככה, בלי כלום.

נ.ב. ותודה לסיוון היפה על הדיגמון ועל התמונה הזוגית.

10 תגובות

מתויק תחת בצק, טבעוני, ירקות, משהו עם הלחם