קטגוריה: פסטה

פסטת ירקות צבעונית

 

 

  

 בעודי מהלכת או יותר נכון לומר 'מנווטת עגלה בצפיפות בכדי לא להתקע באחרים, משאירה אותה בפינות חבויות בכדי לקצר דרכים ולא זוכרת תמיד איפה השארתי אותה' בחנות הירקות השווה, אליה אני מגיעה לאחרונה פחות ופחות מטעמי עצלות, נתקלו מבטי בצנוברים-עדיין-בקליפתם כמותם לא ראיתי מעולם. ברור שמיד חפנתי לי כמה בשקית בעבור חויית הקילוף אחד -אחד בבית.  אם תהיתם פעם למה מחירם של אלו כה גבוה הנה התשובה: מישהו וזה לא אתם, צריך לקלף אותם!  

ך

צנוברים לפני קילוף 

 

מהצנוברים האלו ומכמה ירקות שהובאו אף הם מהחנות השווה, הכנתי לי פסטה.  יפה שבא לבכות. זה לא ממש מתכון, אלא יותר רעיון- משהו שאפשר להכין מקצת כזה וקצת כזה שיש בהישג יד. צולים את הירקות באופן שישמור על צבעם הטרי, משדכים עשבי תיבול ירוקים וקצת מתוק וקצת מלוח ומקבלים יופי של צלחת

ל

 

 אפשר רק כתומים עם מרוה, אפשר כוסברה או נענע שיתנו טעם שונה לגמרי, אפשר אגוזים שונים, קליפת לימון ואפשר ואפשר- תרגישו חופשי…

רק לא לשכוח לספר לי אם יצא טעים!

 ן

 ל

פסטת ירקות צבעונית   2 מנות

ירקות שבא ( בתמונות יש: 3 צנוניות, 1 לפת צבעונית, חתיכת דלורית, 1/2 קישוא, גזר, בצל ירוק, 1/2 קלח תירס)

2 שיני שום כתושות

1 כף שמן זית

1/2 כפית דבש

מלח ופלפל גרוס טרי

מעבירים לתבנית, מתבלים מזליפים וצולים בתנור בחום בינוני (180 צלסיוס/350 פרנהייט)- עד שהירקות רכים במידה הרצויה. אני השתמשתי בטוסטר אובן שמתפקד אצלי על תקן תנור כשאני עובדת עם כמויות קטנות.

לפסטו צנובר

1 כפית צנוברים קלויים

חופן פטרוזיליה קצוצה

2 כפות שמן-זית

פרמז'ן מגוררת כאשר חפצה נפשכם

מלח ופלפל גרוס טרי

ף

 

 

19 תגובות

מתויק תחת ירקות, פסטה

ניוקי חובזה

 k

כשהייתי קטנה קראנו לה חובזה ושדדנו את פירותיה הקטנים ומחוסרי הטעם (לחם ערבי קראנו לזה) בשמחת ילדים. היא גם קידמה את פנינו כשהגענו לברקלי מהעיר הגדולה ושימחה אותי נורא בפניה המוכרים. 'יש חובזה וחמציצים וסביונים!' הודעתי לאיש בשמחת אמת, כאילו מצאתי זהב טהור.

ף

 k

העניין עם החובזה המקומית הוא שהיא לא מתמסרת בקלות, או שאולי מתמסרת בקלות רבה אבל לידיים הלא נכונות. איכשהו, עד שמגיעים אליה, לרוב מוצאים שכבר הקדימו לבוא כנימות צהובות קטנטנות ותמימות למראה. המחול הזה ביני לבינן נמשך כבר כמה שנים, בתפר הזה שבין ינואר למרץ. 'עצור' אני שואגת לאיש, באמצע נסיעה בכביש שליד הקמפוס 'יש חובזה!'-הילדים והוא מתורגלים. אין לה המוני טעם לחובזה אבל אם הטבע נותן וזה אכיל- אז לוקחים!

ל

 ף

השבוע שעבר זימן לי מצבור נאה של עלים טריים וצעירים שטרם נכבשו כליל על ידי הצהובות השתלטניות. סלסלה שלמה של עלים במשקל מחצית הנוצה, הניבה 100 גר' לאחר בישול!  בעקרון, ניתן לשלב אותם בכל דבר במקום תרד: בקיש, בורקס, חביתות ומאפים. אני, שמחה במעט שיש לי, החלטתי לעשות איתה משהו מיוחד  ויצאו לי ניוקי מקסימים, שמיד לאחר הבישול הם ענניים ורכים כמו שמיכת פוך קלילה וקצת אחרי, מרקמם כשל בצקניות משמחות. טעים כך או כך. אפשר גם להקפיא.

ף

 ך

ניוקי ריקוטה וחובזה         4 מנות / 40-50 יחידות תלוי בגודל הניוקי

* כמובן שניתן להחליף את החובזה בתרד או בכל ירוקת עדינה אחרת

ך

 ך

2 שיני שום גדולות

1 כף שמן-זית

 100 גר' עלי חובזה נקיה או ירוקת אחרת

3 בצלים ירוקים- חלק ירוק בלבד קצוץ

מלח ופלפל גרוס טרי

מעט אגוז מוסקט

300 גר' גבינת ריקוטה טריה

1 כוס פרמזן מגוררת

1 ביצה

1/2 כוס פירורי לחם

1/2 כוס קמח

מאדים מעט את השום בשמן-הזית (להזהר שלא להשחימו- רק עד שמפיץ ריח שומי) ומוסיפים את עלי החובזה וכף מים. מערבבים, מנמיכים את הלהבה ומאדים מספר דקות עד שהעלים 'נובלים' היטב ואין נוזלים בסביבה. מוסיפים בצל ירוק, מערבבים ומקררים.

בקערה גדולה מערבבים: ריקוטה, פרמזן וביצה. קוצצים את תערובת החובזה (גס או דק, איך שתרצו) ומערבבים יחד. מתבלים היטב. מוסיפים את פירורי הלחם והקמח ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה.

על משטח מקומח בנדיבות מגלגלים מהתערובת חמישה נחשים  בעובי של כ-1-2 ס"מ. לא ממש משנה- אתם תקבעו לעצמכם את גודל וקוטר הניוקי

בעזרת סכין (יש לקמח מדי פעם ע"מ שלא ידבק) חותכים לפיסות של כסנטימטר. מבשלים במי מלח רותחים. בעיקרון הניוקי מוכנים כשהם צפים על פני המים אבל אני נותנת להם עוד דקה קלה במים. מוציאים בעדינות בעזרת כף מחוררת.

אפשר לעשות בהם מעשים רבים, זה מה שאני עשיתי:

מחממים המחבת גדולה מעט חמאה או שמן זית או שילוב של השניים- כנדיבות הלב. מוסיפים בצל ירוק קצוץ דק ומלח ומטגנים מעט. מוסיפים את הניוקי ישר לאחר הסינון ומטגנים מעט. מגישים מיד עם מעט פרמזן מעל.

ך

22 תגובות

מתויק תחת גבינה, ירוקת השדה, פסטה

בלי מילים

 

 

 

ך

 

 

 

 

 

 

 

 

38 תגובות

מתויק תחת פסטה

קפונטה- סלט חצילים

 

ח

 

בשבוע שעבר החלטתי ככה בספונטני, ללכת עם עצמי לתערוכה של פיקסאר שמציגה כאן כבר די הרבה זמן באזור. ציפיתי לגדולות ולנצורות גם, אך הן שכחו להגיע לתערוכה כולן. היה מעניין אבל כל-כך קטן ובסיסי וממש ממש לא מספק. וכנראה שרק בכדי לעודד את רוחי הכמהה, החליטו עורכי התערוכה לנדב לי פרט בונוס מרתק, שאמנם ידעתי בעבר הרחוק אך הצלחתי כבר לשכוח: האם ידעתם שיועץ הסרט רטטוי היה השף תומס קלר?! וככזה הוא אירח את אנשי הצוות, הדריך אותם מקצועית ואף נידב את מתכון הרטטוי שלו לחולדה החביבה..

עם פיסת המידע המעמיקה והמרגשת הזו, פרצתי את דלתות האולם חזרה לאויר העולם

 

 

בדרך לאוטו, נזכרתי במתכון הזה שהכנתי בעבר ומעולם לא פירסמתי, פשוט כי לא יצא. תקראו לזה רטטוי, קפונטה או סתם גיבץ' (יש גם גרסאות למטבח הספרדי והתורכי) אבל בסוף זה יסתיים בחציל, שום, עגבניה ושאר תוספות, בהתאם למסורת ולרוחב ליבו של הבשלן. אני לשלי מעדיפה לקרוא קפונטה, פשוט כי זה מצלצל יפה יותר ובעיקר כי זה איטלקי. הקפונטה נוטה להיות מעט מתקתקה ומעט חמצמצה ויש לה מליונת'לפים גרסאות -זו שלי:

  

 

סלט קפונטה  

אוכלים חם, קר או פושר, כסלט אנטיפסטי או כברוסקטה או על לחם עם גבינה. או בלי גבינה. על פסטה או כמצע לשקשוקה. ואפילו בלי כלום- ככה עם מזלג!

נשמר מצוין שבוע-שבועיים במקרר-  אז כדאי להכין כפול.

~400 גר' חצילים

1 קישוא

1 פלפל אדום  וגם 1 קטן חריף אם אתם בעניין

4 שיני שום גדולות קלופות וקצוצות דק

~ 7 עלי בזילקום גדולים- קצוצים גס

מלח ופלפל טרי

3 כפות שמן- זית

2 כפות חומץ בלסמי

1 כף דחוסה סוכר חום

בסיר:

2 שיני שום קצוצות

2 כפות שמן-זית

4-5 זיתי קלמטה קצוצים גס

צ'ילי פלייקס- לפי הטעם

2 עגבניות טריות חתוכות גס

1 כפית רסק עגבניות

מחממים תנור ל- 200 מעלות צלסיוס/ 400 פרנהייט. 

חותכים את החצילים, הקישואים והפלפל לקוביות בגודל המועדף. מערבבים היטב עם השום, עשבי התיבול, שמן- הזית, הבלסמי והסוכר ומתבלים בנדיבות. מעבירים לתבנית גדולה וצולים כ-40 דקות או עד שהירקות רכים וזהובים. במהלך הצליה, מערבבים פעם-פעמיים.

בסיר גדול מחממים מעט את שמן-הזית ומוסיפים שום, צ'ילי פלייקס, זיתים ומעט מלח. נזהרים לא לשרוף, מערבבים ומאדים מעט. מוסיפים את העגבניות והרסק  ומוסיפים את הירקות הצלויים. מוסיפים כ-1/4 כוס מים, מערבבים ומבשלים מעט  עד שמסמיך. טועמים ומתקנים תיבול. 

 

 

צ'ופר לעמלים

לוקחים מחבת קטנה עם מעט שמן זית. מחממים ומעבירים אליה שתי כפות גדושות של קפונטה. שוברים מעל ביצה, בוזקים מעט מלח ומכסים.

מבשלים כמו שקשוקה, עד שהביצה רכה אך לא נוזלית לגמרי. מעבירים לצלחת, מפזרים מעל מעט גבינת עזים רכה. ת ע נ ו ג.

 

!I don’t want to eat garbage, dad  

ך

30 תגובות

מתויק תחת גבינה, ירקות, ללא גלוטן, משהו עם הלחם, סלט, עגבניות ושום, פסטה

מאפה פסטה בגבינה ותרד

 

למישהי כמוני, שברוב המיקרים יודעת בדיוק מה היא רוצה בצלחת, קל לדעת מה נחוץ כשהיא רוצה להתפנק ביום סגרירי

 

 

 בזמן האחרון זה מסתיים כמעט תמיד בקדירת עוף ואורז חום, שמשמחת ומשביעה וגם משאירה קצת מקום לכמיהה. למשל, זו שמנקרת בי כבר זמן מה, לקערת פסטה אפויה ברוטב גבינה  

 

 

והיא נותרת כמיהה די הרבה זמן, כי איכשהו אני יודעת שזה יגמר בפצצת קלוריות מתקתקת שסתם יום רגיל לא יכול להרשות לעצמו

 

 

 

אבל היום החלטתי לעשות מעשה- יהי מאפה לימות חול של כמיהות! 

 

 

יצא קרמי ומספק, לימות חול כמובן…

 

 

מאפה פסטה בגבינה ותרד

אם אתם ממש לא בעניין של חמאה- אפשר להמיר בשמן זית. מנסיון- זה יוצא.     

לבשאמל:

1/2  1 כפות חמאה

1/2  1 כפות קמח

2 כוסות חלב מלא

1/4 כפית אגוז מוסקט מגורר טרי

מלח ופלפל גרוס טרי

* 100 גר' תרד מאודה וסחוט מנוזלים

* 1/2 כפית גדושה חרדל דיז'ון גרגרים

* 60 גר' גבינת מוצרלה מגוררת (שלי היתה לייט)

* 1/2 חבילת פסטה מבושלת אל- דנטה (כלומר לא ממש עד הסוף המר)

לציפוי הקריספי:

1/2 כף חמאה מומסת

2 כפות פירורי פאנקו

1 כף שקדים פרוסים

1 כף פטרוזיליה קצוצה

מחממים תנור ל- 180 מעלות צלסיוס/ 250 פרנהייט

בעת בישול הפסטה, מתחילים בבשאמל: ממיסים את החמאה בסיר קטן. כשהיא מתחילה להזהיב מעט, מוסיפים את הקמח ומערבבים היטב. מבשלים תוך כדי ערבוב כדקה ומוסיפים את החלב. מערבבים היטב עד שאין גושים באופק ומביאים לרתיחה. מנמיכים את הלהבה ומבשלים כחמש דקות תוך כדי בעבוע עדין. נותנים ערבוב מדי פעם ומתבלים היטב. בתום חמשת הדקות, יתקבל בשאמל די דליל- וככה טוב. שיהיה לפסטה מה לשתות.

מוסיפים את התרד, החרדל והמוצרלה ובוחשים. מוסיפים את הפסטה ובודקים שהתיבול נאה בעינכם.

מעבירים לכלי חסין חום.

 

 

מערבבים את  החמאה המומסת עם פירורי הפאנקו, הפטרוזיליה והשקדים. מפזרים מעל.

מרעיפים כף שמן-זית בזילוף דקיק מעל לכל ומעט מלח.

אופים כחצי שעה בערך. רצוי להשחים מעט את הלמעלה תחת הגריל, אם זה לא קרה מעצמו.

אוכלים חם חם.

 

 

ולפני סיום- מילה למנויים שלי

הרבה מכם קוראים את הבלוג ישירות מהמייל שמגיע אליכם (את זה אני יודעת כי אז אתם גם שולחים לי תגובה שאינה מגיעה לבלוג אלא למייל שלי)

הרבה יותר עדיף להקליק על כותרת הפוסט שמופיעה במייל הזה, ובמטה קסם אתם בבלוג עצמו

חויה יותר נעימה לעין 

 ף

60 תגובות

מתויק תחת ירקות, פסטה

אטריות סובה

 

 

אטריות סובה אלו הם המקלות הדקיקים בצבע ב'ז מנוקד בעדינות, שמזכירים לי תמיד את הניירות המשובחים האלו, שקונים בגליונות בודדים בחנויות נייר איכותיות. הן עשויות קמח כוסמת (או שמא עלי לומר 'גם מקמח כוסמת') והן אהבה חדשה במטבח שלי. וכאן הרגע לעצור ולומר תודה לאמיר וליעל- אז אני עוצרת. ואומרת.

על יתרונות הכוסמת בודאי כבר שמעתם ואתם בודאי גם לא זקוקים לי, בכדי ללמוד על כמות החלבון הגבוהה שבמנת סובה- את זה  תראו כשתבחנו את המאחורה של החבילה. אז למה אני פה?! בכדי להכניס ברוחכם מעט מוטיבציה ואף לתרום שני מתכוני בזק, שיכולים לספק  לכם יופי של ארוחה בעשר דקות של עבודה. 

יעל הגדירה את אלו כ-comfort food וזהו ממש התיאור המתאים. זה לגמרי לא אוכל של אמא, אבל יש להן את הביס הנכון בין השיניים ומן מגע מפנק.

ך

 

סובה שומשום של אמיר    למנה אחת

אני נותנת כאן כמויות ממש בכוח כי כבר למדתי שששמן שומשום הוא דבר חמקמק- לכל סוג/ חברה יש חוזק אחר וטעם מעט שונה ובמקום שבו לאחד תספיק חצי כפית לאחר ידרשו שתיים שלמות. צריך לנסות ולהוסיף בהדרגה, ככל הנחוץ. כנ"ל לגבי הסויה.

100 גר' אטריות סובה יבשות

2 כפיות שמן שומשום (אם הוא מאד חזק יש לערבב עם שמן רגיל)

2 כפיות סויה (אני משתמשת בדלת הנתרן. אם משתמשים ברגיל, תתחילו ממחצית הכמות)

2 ענפי בצל ירוק קצוצים דק

1 כפית גדושה שומשום 

מבשלים את הנודלס כ-3 דקות במים רותחים ומסננים.

בווק או במחבת מחממים את השמן על להבה גבוהה. מוסיפים את השומשום, מערבבים ומוסיפים את הבצל הקצוץ (תשאירו טיפונת ללמעלה של האטריות כשהן מוכנות). מערבבים שוב ואחרי דקה מוסיפים את האטריות ואת הסויה. מטגנים עוד כדקותיים תוך ערבוב, בכדי לתת לאטריות אינטמיות עם הטעמים. טועמים לראות מה חסר ומתקנים. מפזרים מעט שומשום ובצל ירוק טרי ואוכלים מיד.

ת

 

ל

סובה כוסברה של הילה   למנה אחת

…ואל תשאלו אותי אם אפשר להחליף בפטרוזיליה- אם אתם לא אוהבים כוסברה תכינו את של אמיר!

100 גרם אטריות סובה יבשות

1 כף נדיבה שמן קנולה

2 כפות גדושות של כוסברה קצוצה דק

1 כפית דחוסה סוכר חום

2 כפיות סויה (אם משתמשים ברגילה אפשר אולי פחות)

מבשלים את הסובה 3 דקות במים רותחים ומסננים.

בווק או במחבת מחממים היטב את השמן ומוסיפים את הכוסברה הקצוצה. מערבבים היטב ומוסיפים את הסוכר והסויה. עוד ערבוב בכדי שהסוכר ימס ואז מוסיפים את האטריות. מטגנים דקותיים תוך כדי ערבוב למען ספיגת טעמים ומתקנים לפי הצורך- צריך להיות מתקתק וכוסברתי וממש טעים.

ל

ך

27 תגובות

מתויק תחת ירוקת השדה, פסטה

סן פרנסיסקו

פעם בהרבה חודשים כשכלו כל הקיצים, נגמרו התירוצים ואפסו הסיכויים לצאת מהבית מבלי להראות כמו קוקרספנייל, אני גוררת את עצמי לספרית הסטייליסטית שלי ברוק אשר יושבת במרומי העיר הגדולה, ירושה מאורית שהבינה בדברים האלו.  כולה 25 דקות כביש כשאין פקקים אבל איכשהו לא מזיזה ת'תחת שלי לשם אם אין ממש צורך. אחרי חמש שנים במנהטן- לא מובנת לי כל-כך העיר הזו. 'עיר דמיקולו' הגדירה אותה אורית ולפי כמות הציטוטים שלי אותה, כנראה שיש לי חיבור טוב עם ההגדרה. כן, אני מודעת לעובדה שהיא נחשבת לאחת היפות אבל אולי פשוט צריכים לבוא אליה 'נקיים' בשביל להתעלף. יפה ללא ספק אבל זה המסביב- איפה כאן העיר?!

בביקור הזה שלי, בעודי נוסעת על הגשר, האחראי על הנוף סידר לי ראות כל-כך מרהיבה ומחודדת שירדתי באי להסתכל. כן, באמת יפה.

מךך

ל

אצל ברוק, בין דיבור אחד למשנהו, דיפדפתי בעיתונים האלו בהם אני מדפדפת פעם בהרבה חודשים כשאני מסתפרת. בואנה- ים של אינפורמציה יש שם, כלומר חוץ מאיזה לק במודה וכל אלו. למשל Marlowe ששירבטתי את שמה על פיסת נייר ואחר-כך גררתי לשם את האיש באחד הערבים.  כל מה שאני אוהבת יש שם.

בדרך הביתה, עם כל שערה בדיוק במקום הנכון כמו שתי הדקות האלו אחרי שהעוזרת הולכת, כשהבית עדיין מבריק ומצוחצח ולפני שעדת היבחושים הברדקיסטים מגיעה כסופת הוריקן, עצרתי לבדוק את  Sentinel  כי זה ממש קרוב ובאמת שהגיע הזמן. הבעיה עם האמריקאים האלו, שגם כשהם כבר מצליחים להרכיב סנדויץ' מושקע וסימפטי, הלחם עדיין מתעקש להיות רך וספוגי משל היו כאן כולם יוצאי סיירת 'סבוואי'. עוד לפני שנתת את הביס הראשון, אתה מגלה בעצב שיש לך ביד סמרטוט ספוג.

מה'ברוקיה' יצאתי גם עם מתכון כאילו ברור מאליו שאפול על ספרית ממשפחה איטלקית שגדלה עם גינת ירק ענקית וסבתא שמשמרת עגבניות בצנצנות. דההה. בטח ברור!

ח

חךך

פסטה פשוטה פשוטה של ברוק הספרית הקולית שלי   לשני רעבים

זו פסטת הילדות של הספרית שלי. הייתי אומרת אחלה ילדות. היא מעולה לימים האלו שבא משהו בזריז ואין כלום בבית חוץ מפטרוזליה. נו טוב ופרמזן.

1/2 חבילת ספגטי

1 צרור גדול של פטרוזיליה- עלים בלבד (גדול כמו זה שקונים בשוק)- קצוצה דק דק

2 שיני שום גדולות- כתושות

1/3  כוס שמן-זית

צ'ילי פלייקס לפי הטעם

1/4 כוס פרמז'ן מגוררת + עוד קצת ללמעלה

מלח ופלפל טרי

מיד אחרי שמכניסים את הפסטה למים הרותחים:

מחממים שמן- זית, צ'ילי, שום ומעט מלח- עד שריח השום עולה באף בעדנה ולא- לא להשחים את השום.

מוסיפים את הפטרוזיליה ומשו כמו 1/4 כוס ממי הפסטה. מבשלים מכוסה ומבעבע בעדנה עד שהפסטה מוכנה. אם יש צורך במהלך המהלך- נותנים עוד שלוק מים. כשהפסטה מוכנה, מעבירים הישר לפטרוזיליה, מוסיפים פרמז'ן ועוד מלח-פלפל. מערבבים היטב ומתקנים תיבול. לא לחסוך בשמן. לא לחסוך בפרמז'ן וגם לא במלח. זה כל מה שיש…

ח

ך

33 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, ברקלי שלי, פסטה

פסטה של בית

מוקדש ללי 

מכירים את זה שפתאום משהו קטן יכול לגרום לכם לעשות את הדבר הזה שרציתם כבר המון זמן ודחיתם עוד ועוד?! זה בדיוק מה שקרה לי עם שאלה תמימה על פסטה טריה. השאלה הזו ניערה לי משהו בפנים וגרמה לי לפנות זמן, לדוג את המכונה מהמחסן, להסיר ממנה כמה קורי עכביש ועוד קצת אבק של כמעט 6 שנים וסופסוף להראות לילדים שלי איך מכינים פסטה אמיתית! … ורוצה להגיד לכם שאין הרבה סיפוקים כאלו- כמו להכין פסטה לבד. נכון, זה לוקח את הזמן שלו  אבל מאחר ושני האנשים הקטנים למדו במהירות איך לתפעל את המכונה, כל שנותר לי הוא להכין את הבצק ולהעביר את השרביט לשני הסו-שפים הנלהבים. בונוס שקט לשעה! 

וידוי- הבצק שלי קשה כמו אבן אבל בבישול מניב תוצאות משובחות. אחרי טראומה ישנה, בה נשבר לי וו הלישה של הקיטצ'נאייד המהולל שלא לצורך, אני לשה אותו ביד בעבודה מאומצת ומציקה של כעשר דקות. (להלן ההוכחה שגם אז הוא היה מהסוג הקשה כאבן) בשלב הרידוד העבודה תהיה קלה מאד מאחר והבצק לא יראה שום סימני דביקות.

 

אני מוסיפה לבצק כמות שווה של ביצים וחלמונים. החלמונים תורמים למרקם, לצבע ולריח הבצק. מבחן הטעימה אצל האיטלקיה המובחרת שלי עבר בהצלחה ובעודנו מתענגות על הפסטה סיכמנו שהיא חלקה, טעימה ובעלת מרקם מעולה.

מקווה להפעים את אלו מכם שכמוני תקעו את המכונה שלהם עמוק בבוידעם  ולהמריץ את אלו מכם שאין להם מכונה אבל חשים כעת רצון עז לאוץ ולרכוש אחת כזו (דרום העיר, פשוטה ולא יקרה). 

 

בצק פסטה   -בערך 500 גר'

בערך 1/2 2 כוסות קמח רגיל

3 ביצים

3 חלמונים

1 כף שמן- זית

על משטח גדול ורחב מניחים כ- 1/4  2 כוסות קמח ויוצרים בתלולית הקמח גומה רחבה. יוצקים לגומה את הביצים ושמן-הזית ומתחילים לערבב עם המזלג. המטרה היא לאסוף ולערבב עוד קצת קמח בכל פעם ולהרחיב עוד ועוד את גודל הגומה. בסוף השלב הזה, כל הקמח עורבב לתערובת הביצים (באופן לא אחיד כמובן) וזה הזמן להפשיל שרוולים, לאחד את הפירורים יחדיו ולהתחיל ללוש. לשים עם כרית כף היד בתנועות המתרחקות מהגוף- יודעים מה, לשים איך שבא. בשלב הזה שמי בודאי יעלה בקונוטיות לא מחמיאות ואולי אפילו עם דיבוב בערבית. לא נורא. יש להמשיך (בלישה, לא בקללות) עד שמתקבל בצק חלק, קשה ודי יבש. מניחים על משטח נקי ומכסים במגבת נקיה. נותנים לנוח כשלושים דקות.

קסם- תודו… עכשיו אחרי שלושים דקות הבצק מעט רך ונעים יותר. מחלקים לארבעה חלקים ומרדדים כל חלק בנפרד. מקמחים קלות, משטיחים מעט עם כף היד ומתחילים במספר 1 במכונה.  מעבירים במכונה, מקפלים את הבצק לחצי (מקפלים קצוות עקומים פנימה)  ומעבירים שוב דרך מספר אחד. חוזרים על הפעולה הזו שוב ועכשיו מתחילים לעלות במספרים- אני מפסיקה בשש!

מעבירים יד מקומחת בעדינות על פיסת הבצק המוכנה, חוצים באמצע לאורכה ומניחים בצד. מכינים את שאר הבצק באותו האופן. חותכים את הפסטה לצורה הרצויה.

מבשלים כרגיל במים רותחים ומומלחים,  בישול קצר של כ- 4-5 דקות.

  

והכי טעים – רוטב של קרם פרש ולימון בשתי דקות (מבטיחה בפעם הבאה למדוד כמויות)

קרם פרש, *מיץ לימון וקליפת לימון, עלי בזיליקום קרועים גס, פרמז'ן, מלח פלפל, מעט שמן- זית וקצת ממי הבישול של הפסטה- מערבבים הכל יחד בקערה, מוסיפים את הפסטה, מערבבים ומתקנים תיבול ואוכלים מ י ד!  אם אוהבים סמיך מאד- משתמשים בהרבה קרם פרש. לקבלת רוטב דליל יותר- יותר מים.

* מי שגר פה חייב לחלוטין להשתמש בלימוני המאייר ה מ המ מ י ם, שפשוט הופכים את העונה הזו ליותר סימפטית.

 נוסעת מחר- נתראה כשאחזור בשבוע הבא. אם לא אקפא.

 

44 תגובות

מתויק תחת בצק, פסטה, קטקטים במטבח

מיט בולס, קציצות או כדורי בשר?!

בריצה המטורפת אחר האוכל הבא, המתכון הבא, הניסוי הבא- נשכחים לפעמים מאכלים שעושים טוב בבטן, שהיו פעם אהובים מאד. לא פעם קורה שחברה מספרת לי שהכינה משהו ממתכון שנתתי לה ואני ממצמצת ואומרת 'זה ממני, את בטוחה?'. בקיצור יש כאלו שאני בכלל לא זוכרת וישנם את אלו שאני שמחה לשוב ולהזכר בהם. אחד מהם הוא מתכון ה'מיט בולס' שלי, שנהגתי להכין ה מ ו ן לפני משו כמו 7-8 שנים. מיט בולס הן סוג של קציצות, ברור. אלו הן הקציצות האלו שבאות ברוטב אדום ויושבות על תלולית של פסטה.

בפעם האחרונה שראיתי את מיכל הקטנה, שמם של אלו השתרבב לשיחה. אח"כ חשבתי שיהיה נחמד להזכר בהן וגם נזכרתי במחברת מתכונים שנתתי לה במתנה ביום שעזבה את ניו-יורק ואותי לאנחות. כתבתי 'יש לך עוד את המחברת שהכנתי לך? צריכה משם מתכון'-

יכול להיות שביקשת ממני עכשיו לשלוח לך מתכון של המיט בולס שלך? לא אסרב.  שנים אני מחכה לתת לך כבר מתכון שתוכלי לנסות ולהכין בבית והנה נופלת בחלקי ההזדמנות פז שכזאת  בשר טחון, לחם מושרה במים או שמנת מתוקה- בערך 1/3 מכמות הבשר, בצל קצוץ, שום כתוש, ביצים (כמו שכתבת "אל תשאלי כמה"), פירורי לחם, פטרוזיליה קצוצה- מלאן, בזיליקום, טימין קצוץ או יבש, מלח פלפל, רסק עגבניות- מעט. לערבב הכל יחד. אם את כמונו, המשקיעניות, אז תוכלי לטגן אותן מעט, אם לא- ישר לרוטב העגבניות שבעמוד הבא: לטגן בצל ושום בשמן זית עם פלפל אדום יבש, להוסיף עגבניות מקופסא, מלח פלפל ומעט סוכר. גם בזיליקום טרי. אחותי, זוהי הזדמנות להודות לך על הפנקסון הזה שמשמש אותי לעיתים תכופות (כי תקעתי פעם בפנים איזה פתק עם מס טלפון שאני זקוקה לו מדי פעם) ברצינות, כל פעם שאני שולפת אותו אני מברכת אותך ומתגעגעת לימים שהייתי אקסקלוסיב במטבח שלך…

תקראו לזה קציצות, כדורי בשר או איך שתרצו. ממש לא משנה.

 

מיט בולס של ימי ניו-יורק הנושנים

מיט בולס 'אסליים' מכילים כמויות שוות של בקר, עגל ונו… החיה הזו שעושה אוינק אוינק אבל הרגישו חופשי לוותר על משהו או להשתמש רק בבשר בקר.

הדבר היחיד שהייתי משנה מן המתכון המקורי שלי הוא  נוכחות הבצל ברוטב העגבניות. מעדיפה את שלי בלי אבל ניתן בהחלט להוספה.

1 ק"ג בשר טחון 

3 פרוסות עבות של חלה, ללא הקרום הכהה 

1 בצל בינוני- קצוץ דק

2 שיני שום גדולות- מעוכות

2 ביצים

צרור פטרוזיליה- עלים בלבד

חופן גדושה של עלי בזיליקום

מעט תימין טרי או יבש

מלח ופלפל טרי

1 כפית גדושה של רסק עגבניות

*פירורי לחם (רק במידה צריך)

קוצצים היטב את עשבי התיבול. מרטיבים את פרוסות החלה, סוחטים מעט וקוצצים היטב. מעבירים הכל לקערה גדולה, מתבלים ולשים היטב עם הידיים לקבלת תערובת אחידה. * אם התערובת רכה מדי, מוסיפים מעט פרורי לחם. משהים במקרר לחצי שעה. בשלב הזה אני אוהבת לצלות חתיכה קטנה מהתערובת על מחבת קטנה וחמה ולבדוק תיבול. צרים כדורים ומטגנים בשמן החם משני הצדדים.

לרוטב:

1/4 כוס שמן-זית

2-3 שיני שום קצוצות

1 כפית גדושה רסק עגבניות

1 קופסאת עגבניות מרוסקות = 800 גר' (אני משתמשת באלו שמגיעות שלמות וקלופות ומרסקת אותן)

עלי בזיליקום טריים

מעט תימין, מלח ופלפל טרי, צ'ילי פלייקס וטיפונת סוכר

בסיר רחב מחממים מעט את השמן ומוסיפים את השום המרוסק. מערבבים כמה שניות, עד שהשום מתחיל להפיץ ריח (לא לשרוף או להשחים) ומוסיפים את רסק העגבניות. מערבבים ומטגנים עוד כמה שניות ומוסיפים את העגבניות המרוסקות והתבלינים. מביאים לרתיחה ומכניסים בעדינות את הקציצות. מבשלים מכוסה באופן חלקי כחצי שעה או עד אשר הרוטב מסמיך.

 

64 תגובות

מתויק תחת בשר, וואלה!, עגבניות ושום, פסטה, קציצות

קטנה -גדולה ופסטה (עגבניות ופטה)

אתמול בבוקר קיבלנו חשבונית תשלום של $45 על ביקור רופא שהחמצתי עם נמברטו בשישי האחרון. קיללתי. בכלל לא זכרתי שלא זכרתי.  יותר מאוחר, בצהריים, מצאתי $40 על מדרכת הרחוב. מה שאני רוצה להגיד זה, שכולנו מרויחים ומפסידים כל הזמן- אלו הם החיים.

לפני חודשיים בערך 'קפצה' לביקור הקטנה. מיכל הקטנה. היא נקראת כך בז'רגון החברות שלי, משום שהיא צעירה ממני בשבע.   בין ישראל לאנשהוא אחר, היא באה לכמה שעות במהלכן היינו צריכות לאסוף את האנשים הקטנים מהמקומות הקדושים האלו, אליהם הם הולכים במשך ימות השבוע כשאין חופש של כמעט 3 שבועות כמו עכשיו. מהגן של הקטקט, יצאנו אוחזות בעציץ גדול של עגבניות, זה שתרמתי בתחילת השנה. אם שאלתם מדוע- יפה שאלתם! הגננת דיווחה לנו, בסבר פנים רציני, ששתיל העגבניות רעיל הוא (!) ובעוד שתינו מנסות לרסן את פרצופנו הנדהמים והמגחכים, הודיעה לי שעלי לקחת אותו איתי עוד היום מהגן- הוראה מהעירייה.

על טפנו יצאנו מצחקקות מהבניין ומרוב מהומה ודיצה, הצלחנו גם לשכוח את העציץ המסכן ברחוב ולחזור ברוורס פראי לאסוף אותו. הוא בא הביתה, הרעיל. חשבתי אולי יש דברים שאני לא יודעת, אולי משהו בעלים. התקשרתי לידעונית שלי מ.- אמרה לא שמעה בחיים.

אז זה ההפסד. איפה הרווח?

חודשיים ישב לו העציץ המורעל בגינה- שתה מים, רוה שמש, עבר גם מעט רוחות קרות. השבוע החלטתי שהגיע זמנו וכמחוה לקטנה הגדולה, שאוהבת פסטה נורא, קטפתי ממנו את האדמדמות ויחד צעדנו נחרצות למטבח.  הגעתי למסקנה- הפסטות הכי נחמדות נוצרות דוקא כשאין במקרר כמעט כלום.  פסטה פשוטה וחיננית, שמשמחת בעיקר משום שהיא  טעימה יותר שעה-שעתיים אחרי, פושרת, מה שהופך אותה לפריט עזר בארוח וגם למשהו שאפשר לקחת החוצה לטיול.

 

פסטה עגבניות בתנור     אוכלים פושר

עגבניות חורף זה לא תמיד להיט מתקתק. עוזרים להן עם קצת סוכר חום וחום של תנור. את הגבינה אפשר להחליף עם עיזים או מה שבא, רק אל תוותרו על קליפת הלימון -היא זאת שנותנת את ה'זינג'!

אפשר להגדיל את כמות העגבניות שבמתכון אם אתם מתחשק.

1 חבילת פסטה

500 גר. עגבניות קטנות/ שרי

1/2 כוס שמן זית

2-3 שיני שום קצוצות גס

2 כפיות דחוסות סוכר חום

מלח ופלפל טרי

הרבה בזיליקום טרי קרוע גס

1 לימון- גרידת קליפה*

גוש בינוני של גבינת פטה

את הפסטה מבשלים ע"פ הוראות הבישול ולפי מידת העשיה המועדפת.

חוצים את העגבניות ומעבירים לתבנית אפיה. זורים את השום, מוסיפים את שמן הזית (כן זה הרבה אבל זה הרוטב) ומתבלים במלח, פלפל  וסוכר חום.

מכניסים לתנור שחומם ל-200 מעלות צלסיוס/ 400 פרנהייט למשהו כמו 25 דקות או עד אשר העגבניות רכות ושחמחמות מעט.

נותנים לעגבניות להצטנן כמה דקות ואז מערבבים יחד עם הגבינה המפוררת, הבזיליקום וגרידת הלימון.

*מתחילים עם גרירה מחצי לימון ומוסיפים עוד לפי הטעם -אני השתמשתי בלימון שלם.

נותנים לזה לשבת קצת ומדי פעם מערבבים. השמן נהיה אדמדם ומתובל. כיף.

28 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, גינה, עגבניות ושום, פסטה