בעודי מהלכת או יותר נכון לומר 'מנווטת עגלה בצפיפות בכדי לא להתקע באחרים, משאירה אותה בפינות חבויות בכדי לקצר דרכים ולא זוכרת תמיד איפה השארתי אותה' בחנות הירקות השווה, אליה אני מגיעה לאחרונה פחות ופחות מטעמי עצלות, נתקלו מבטי בצנוברים-עדיין-בקליפתם כמותם לא ראיתי מעולם. ברור שמיד חפנתי לי כמה בשקית בעבור חויית הקילוף אחד -אחד בבית. אם תהיתם פעם למה מחירם של אלו כה גבוה הנה התשובה: מישהו וזה לא אתם, צריך לקלף אותם!
ך
צנוברים לפני קילוף
מהצנוברים האלו ומכמה ירקות שהובאו אף הם מהחנות השווה, הכנתי לי פסטה. יפה שבא לבכות. זה לא ממש מתכון, אלא יותר רעיון- משהו שאפשר להכין מקצת כזה וקצת כזה שיש בהישג יד. צולים את הירקות באופן שישמור על צבעם הטרי, משדכים עשבי תיבול ירוקים וקצת מתוק וקצת מלוח ומקבלים יופי של צלחת
ל
אפשר רק כתומים עם מרוה, אפשר כוסברה או נענע שיתנו טעם שונה לגמרי, אפשר אגוזים שונים, קליפת לימון ואפשר ואפשר- תרגישו חופשי…
רק לא לשכוח לספר לי אם יצא טעים!
ן
ל
פסטת ירקות צבעונית 2 מנות
ירקות שבא ( בתמונות יש: 3 צנוניות, 1 לפת צבעונית, חתיכת דלורית, 1/2 קישוא, גזר, בצל ירוק, 1/2 קלח תירס)
2 שיני שום כתושות
1 כף שמן זית
1/2 כפית דבש
מלח ופלפל גרוס טרי
מעבירים לתבנית, מתבלים מזליפים וצולים בתנור בחום בינוני (180 צלסיוס/350 פרנהייט)- עד שהירקות רכים במידה הרצויה. אני השתמשתי בטוסטר אובן שמתפקד אצלי על תקן תנור כשאני עובדת עם כמויות קטנות.
לפסטו צנובר
1 כפית צנוברים קלויים
חופן פטרוזיליה קצוצה
2 כפות שמן-זית
פרמז'ן מגוררת כאשר חפצה נפשכם
מלח ופלפל גרוס טרי
ף
.jpg)
.jpg)
ביסים 
הצבעוניות בתמונה הראשונה, למעשה הצבעוניות בכל התמונות, היא שובת לב ועין.
זה נראה נפלא ויזואלית, אני בטוחה שגם טעים. והלפת הצבעונית הזאת שמבקרת לאחרונה בהרבה פוסטים בבלוגים שונים, ממש מסקרנת אותי.
צנוברים בקליפתם הם מקור לשמחה ואושר למקלפים, גדול וקטן. אבל בשבילי האיסוף הוא חלק בלתי נפרד מהחוויה.
פוסט נהדר. תמיד יש לך את המילים והתמונות המדויקות.
תודה 🙂
לא ידעתי שצנונית אפשר גם לבשל !! איך הטעם ???
את יודעת… צנונית.. 🙂
אבל יש לה חן ויזואלי בלתי רגיל- אז סולחים לה
אוי אוי איזה תמונות! כל כך צבעוני ויפה. פעם ראשונה שאני מגלה מה עושים עם לפת…
כיוון שהקטנה שלי משוגעת על פסטה אכין את זה היום לארוחת הערב תודה:)
אח! תאווה לעיניים ובטוח שגם לחך.
זה מזכיר לי שלפני עשרות שנים, בהיותי ילדונת, אבא שלי חזר מהמילואים (עדיף לא לספר מאיפה) עם שקית כחולה מרשרשת מלאה בצנוברים על קליפתם הקשה. יש דברים שלא שוכחים…
אגב, אפרופו מחיר וכו', ראית פעם איך קשיו גדל ואיך אותו פותחים?
לא. אבל עכשיו אני סקרנית… 🙂
את הלפת, אגב, הכי כיף לקלף ולאכול פרוסה דק טריה!
wow נראה מדהים ושמח , אני לא ראיתי כזאת לפת בארץ, הטעם שלה שונה מזאת היותר נפוצה ?( הרגילה )
הי א יותר חריפה, פחות טעימה בעיני- אבל כל כך יפה שאי אפשר שלא…
תמונות מגרות ביותר 🙂
הולך לנסות להכין את זה הערב.
http://www.familyfreshcooking.com/
הכנתי עכשיו, ויצא לא פחות ממצויין. המתכונים שלך טובים אפילו יותר מהתמונות! (אין מה לעשות, מתכונים אפשר לאכול, וזה יתרון ברור לעומת תמונות, לא?!)
אם זה עדין אקטואלי. קיבלתי ערימת צנוברים עם קליפה. איך מקלפים???
בתודה מראש
ךשךי היו קליפה דקיקה שהיה צריך להוריד ולקלף בעדינות מעל כל צנובר. מצד שני אני חושבת, את זה היית יכולה להסיק לבד, כך שלא ממש יודעת לאיזו קליפה את מתכוונת 🙂
תודה. זה ממש כמו שאת מתארת וכמו שמופיע בתמונה של המתכון, רק שזה לא מתקלף… זה אולי ניתן לפיצוח, זאת אומרת עם השיניים, רק שזה לא מעשי .. אז אם יש רעיון בכל זאת איך אפשר ל"נקות" את הקליפה ולהשתמש בצנוברים אשמח מאוד
אין לי מושג… 😦
אבל קראתי שהם מתעפשים מהר בקליפתם אז זה או עכשיו או אפ'פעם…
חייבת לשאול איך את מורידה את התירס כל כך יפה מהקלח!?
בעזרת סכין חדה, מלמעלה למטה- וזה יורד בלי בעיה, רצוי הישר לקערה בשביל שישפריץ פחות
כן חח אני עושה אבל הם לא יוצאים לי יפים ושלמים כמו שלך….אולי כי אף פעם לא ניסיתי לפני בישול..בכל מקרה תודה אנסה פעם הבאה!
ואגב רק רציתי להגיד שהתאהבתי בבלוג הוא מושלם וגם המתכונים!