קטגוריה: דגים ופירות-ים

סביצ'ה ואיגר אחד

 

 

 

איך שהגענו הביתה עם המזוודות, הגיעה משפחת איגר, שהיתה ביומה האחרון בטיול באזור. איגר הוא ירושה עתיקת יומין מימי הצבא של האיש ותרשו לי לקרוא לו ה איגר- קיבוצניק פיינשמעקר, שידע על אוכל טוב הרבה לפני שידעתי אני. 

מן הראוי היה במצבנו הג'טלגי לאכול משהו שמישהו זר בישל אבל לאיגר לא מגישים סיני. לאיגר עושים כבוד.
כשכל האחרים הלכו לטפס על הסלע האינדיאני, הלכנו שנינו לקניות. מישמשנו פלפלים, הסנפנו פטרוזיליה והיה כבר הרבה אחרי שש בערב כשחזרנו אז יאללה יאללה אוכל, כי הילדודים רעבים.

האיגר אוהב לבשל עם הידיים. הוא ממסג' את הדג. הוא ממסג' את הבשר. אני מקוה בשבילה שהוא ממסג' ככה גם אותה. היתה פסטה שהוא הכין עם פטריות טרגון ויין, שיפודי עוף לילדים (לי נתנו את עבודות הפועל), ירקות צלויים, סטייקים מצוינים אבל הכי טעימה היתה ה- ס ב י צ ' ה !

הדבר הכי חשוב בסביצ'ה זה הדג עצמו כמובן. הכי טוב לשאול את מי שמבין- זה שלנו המליץ על אמנון ושנינו עשינו פרצוף- כי מי מכין אמנון נא?! אבל למרות הפרצוף לקחנו וההוא צדק. דג טרי צריך להריח ים עדין עדין וזהו. אם מריח 'דגי'- זה לא מה שאתם מחפשים לסביצ'ה. אחרי שמוצאים את הדג הנכון, לוקח שתיים וחצי דקות של הכנה.

סביצ'ה דג טרי     4 מנות

300 גר' פילה דג לבן

פלפל צ'ילי טרי קצוץ דק דק- לפי מידת החריפות האהובה

מיץ מלימון/ליים שלם- או לפי הטעם

מעט גרירת לימון/ליים

מלח ים ופלפל טרי

חופן כוסברה קצוצה 

פורסים את הדג לנתחים בעובי של כחצי סנטימטר.

מערבבים הכל, מכסים ומשהים במקרר לפחות חצי שעה לספיגת הטעמים. הדג עצמו יקבל צבע לבנבן מהחומציות. מתקנים תיבול ומגישים עם צנוניות פרוסות דקיק ומעט שמן-זית (אני) או ככה נקי (כמו ה איגר) 

 * במה שנותר שמחתי שמחה גדולה ביום שאחרי- היה יופי.

6 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, דגים ופירות-ים, ללא גלוטן, מבשלת עם אחרים

דג וטבע

 

 

כמה תמונות מלבבות מטיול של סוף השבוע ליד הבית

ומתכון פשוט של דג 

החשבון שלי הוא שאם אלך לישון עכשיו אולי יהיה לי יותר כוח למילים מחר.

 

  Tilapia  הוא בצברית 'אמנון'

כמה אוהבת את הדג הזה. תמיד אהבתי.

כאן הוא נמכר תחת כל עץ רענן בפילטים לבנים ונקיים. 

דג נפלא.

 

כשמכינים את זה, מבינים שאוכל טוב לא חייב להיות מסובך או לקחת הרבה זמן והמון כלים.

זה יכול להיות ממש ממש פשוט.

קוצצים דק פטרוזיליה ובזיליקום. מוסיפים כפית של חרדל וקצת שמן זית. מורחים את נתחי הדג ומניחים בצד ל-15 דקות.

מחממים מחבת היטב. מתבלים את נתחי הדג במלח ובפלפל גרוס טרי וצולים על המחבת החמה. מכבים את האש וסוחטים מעל מיץ מלימון טרי. זהו.

איך יודעים שמוכן? דקה- שתיים מכל כיוון בדרך כלל מספיק. מוציאים חתיכה אחת, בודקים בחלקו העבה של הדג אם מוכן.

29 תגובות

מתויק תחת ברקלי שלי, דגים ופירות-ים, ללא גלוטן

איטלקיה, פאטה ואנשובי

 

את קיארה קיבלתי במתנה מנמברטו. זה היה בשבוע השני של ביה"ס, כשבאתי לאסוף אותו והוא משך אותי ביד והצביע על ילד גבוה אחד ואמר: זה החבר הכי טוב שלי!

מי מכם שהתנסה כבר בהורות, יודע, שבגיל 5 'החבר החדש הכי טוב' בא קומפלט עם אמא שלו או בוגר אחר. ככה זה פה בכל אופן ואם ההורה הוא קוץ בתחת, אזי אכלת אותה ובגדול. הילד עם השיער החלק והארוך הגיע עם אמא שלו האיטלקיה. האיטלקיה הגיעה עם תנוקת קטנה ומבט מפוזר בעיניים. תוך שתי דקות, שני מבטאים וכמה מבטים- היה חיבור. מסוג החיבורים שיכול להיות לי רק עם עוד מישהו שמדבר על האמריקאים כ'הם', שחווה ילדות אחרת ושמרגיש פה קצת אורח.

מאז אנחנו ביחד. אני והאיטלקיה. האיטלקיה ואני. מגלות כל פעם עוד קצת אחת את השניה. מקטרות יחד. דואגות יחד. צוחקות יחד. מבשלות יחד ובעיקר- אוכלות יחד. 

אני שומעת ממנה סיפורים על אוכל איטלקי מהסוג שאוכלים בבית, על הפודינג של סבא שלה ועל חיים אחרים. אנחנו מפנטזות יחד על מה נכין ואיך נאכל את זה  ולמרות העובדה שקיבלתי איטלקיה שמבלה את רוב זמנה במטבח בריסוק אוכל של תינוקות, יש לה לקיארה חיך שפתוח לכל טעם חדש, יכולת אבחנה מרשימה והתלהבות של ילדה.

אתמול לשם שינוי בישלנו במטבח שלה, זה שהיא מקטרת עליו בלי סוף אבל אני אוהבת- ישן ומהוהה עם סימנים של עבר, צופה לגינה פראית ומעט זנוחה. קיארה חולמת על פאטה של כבדים כבר הרבה זמן והחלטנו להכין כזה, במהלך הכנת עוגת יומולדת לבת השנה שלה. כמה זמן לא אכלתי וכמה שהדבר הזה טעים

 

הנה משהו שלמדתי ממנה לאחרונה- לאהוב אנשובי!  עד לא מזמן, הדבר הזה היה מבחינתי דג מסריח שאין לאוכלו (למרות שבילדות אכלתי ה ר ב ה ממרח אנשובי משפורפרת- מי שזוכר את זה סימן שהוא זקן. ופולני.) האיטלקים, מסתבר, מאד מאד מאד בררנים בקשר לאנשובי שלהם. 'זה לא יכול להיות', היא אמרה לי ושלפה מהארון צנצנת של אנשובי משומר בשמן שנשלחה אליה מאיטליה, 'פשוט לא טעמת את הדבר הנכון'.. מסתבר, שאנשובי טוב הוא מתקתק ומלוח ונמס בפה ולא, הוא לא מסריח. אח"כ היא לימדה אותי להכין רוטב ויניגרט עדין עם אנשובי, שלטענתה בא מרומא. האיטלקים אוכלים אותו עם ירק מריר ופריך שנקרא 'פונטרלה' אבל מאחר ואין פה כזה, שידכתי אותו לסלט של עלי סלרי וצנוניות וביחד עם הפאטה, היה מענג-זה-לא-מילה.

  פאטה כבד   שמנסה להיות טיפה יותר ידידותי לורידים- אם יש דבר כזה

  400 גר' כבדי עוף 

 30 גר' חמאה (שזה 2 כפות)

1 בצל בינוני- קצוץ

1/2 כפית כוסברה טחונה

מלח ופלפל טרי

1/4 כוס שמנת מתוקה

2 כפיות ברנדי

שוטפים את הכבדים ונפטרים מחתיכות השומן הלבנות. מסננים.

ממיסים חמאה במחבת ומטגנים לאט את הבצל הקצוץ עם מעט מלח עד שהוא מתרכך. מוסיפים את הכבדים ומטגנים אותם על אש גבוהה כדקותיים. אל תחפשו שישחימו- אחרת הם יתיבשו. מעבירים לפוד פרוססור ומוסיפים את הכוסברה, הברנדי, השמנת והמון פלפל גרוס. מרסקים למחית חלקה ומתקנים תיבול. לא נבהלים מה'ברנדיות'- היא תתפוגג בקירור.

מעבירים לכלי ומקררים לפחות שעה.

אז איך קונים אנשובי?  קיארה אומרת שקודם כל צריך כזה שמיובא מאיטליה. הכי חשוב- הפילטים צריכים להיות בצבע ורדרד. בשום פנים ואופן לא חום. חום אומר לא טרי וטעם חזק- בדיוק כזה שאני לא מחבבת.

סלט של סלרי וצנוניות עם ויניגרט אנשובי

סביר להניח שהמתכון הזה לא יזכה לפופולריות רבה וחבל. טעים רצח. האנשובי נותן טעם עדין (במידה והוא איכותי) ומלוח לרוטב וביחד עם הקרנצ' זה משו משו. צריך לבחור בסלרי צעיר בעל עלים בהירים ככל שניתן.

 לויניגרט:

2-3 פילטים של אנשובי חתוכים קטן

1 שן שום שלמה מעוכה קלות

1/2 כוס שמן זית עדין

 בערך 2 כפות חומץ בלסמי לבן או חומץ יין (כדאי להוסיף במתינות- כל חומץ והחוזק שלו. תמיד אפשר להוסיף עוד…)

כמה טיפות של מים

מערבבים הכל היטב עם מזלג כדקה כדי שהשום והאנשובי יתנו טעם. מפליא איך בלי הוספה איטית של שמן, נוצר ויניגרט סמיך ויפיפה. 

סלרי- משתמשים בגבעולים הפנימיים הבהירים- פרוס דק

צנוניות פרוסות דק-דק

מוסיפים מעט מהרוטב ורואים אם צריך עוד ואם יש צורך במלח. שומרים את השאר במקרר למחר.

41 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, דגים ופירות-ים, ירקות, ללא גלוטן, משהו עם הלחם, סלט, עוף

מולים

וואלה אחרון לשנת 2009

טור אחרון בהחלט לשנת 2009, החלטתי בשיחה קלה עם עצמי, צריך להיות לא שיגרתי! הוא צריך להכיל את כל הדברים האלו שלא עשיתי כאן עד עכשיו- קצת לא כשר ( אז מה? שיצעקו), קצת חגיגי ( בכל זאת שנה לועזית חדשה בפתח), קצת מיוחד וכזה שלא מכינים בכל יום. השבוע החלטתי- יהיו כאן מולים!

יהיו  כאלו בינכם שלא, וזהו. יהיו גם כאלו שכן אבל רק במסעדה והם  ב ד י ו ק הקהל הנכון לטור הזה- כי מולים להרבה מאיתנו, הם לא דבר נפוץ בבית אבל בעצם הם כל- כך קלים להכנה ויוצרים בכמעט כלום עבודה- ארוחה מיוחדת במינה, סטייל בריסל או פריז.  לא יודעת איך זה עובד עבורכם אבל בשבילי ערב השנה הלועזית האידאלי אינו מסיבת נצנצים רועשת והומה זרים אלא כמה אנשים שנהנים להיות ביחד, נרות, אוכל טוב ומשו להרטיב את הגרון.  החלק היחיד שיקשה במשימה הזו היא למצוא מולים טריים אך מרגע שהתבייתתם על האוצר, רוב העבודה יכולה להעשות מראש: הכנת רוטב היין והטרגון, ניקוי הצדפות, פריסת הלחם לפרוסות עבות (שיהפכו בהמשך ללחם קלוי עם שום על-מנת שיהיה מה לטבול ברוטב הטעים שנשאר בתחתית הצלחת…) וצינון היין הלבן. זהו.

בזמן שנשאר לכם תוכלו אם תרצו להתפנות למחשבות הרזולוציות שלכם לשנה החדשה, כמו אחינו האמריקאים. הרזולוציות הן אותן הבטחות שכל אחד מאיתנו מבטיח לעצמו שוב ושוב ברגעי משבר או חולשה, כמו: לרזות, להתחיל לעשות ספורט, לא לקלל ליד הילדים או לעבוד פחות… האמריקאים פשוט עם מאורגן יותר ולכן הם מאגדים את ההבטחות שלהם ברשימה מסודרת לרגל בואה של השנה החדשה. האמת, הרגל לא רע.  השנה למשל התחייבתי לעצמי להתחיל לקחת אומגה 3 באופן קבוע ולאמן את הזכרון בכדי שלא אהיה סנילית לגמרי בגיל 50, אנסה לחשוב קצת יותר לפני שאני מדברת כי עם כל הכבוד לרגש צריך גם קצת מחשבה תחילה ואשתדל מאד לאכול יותר דגים. וזוהי רק ההתחלה.

2010 מצוינת לכולכם ותעשו טובה -תאכלו משהו…

מולים ביין וטרגון    ל-4

המולים מקבלים טעמים עדינים של יין וטרגון  ונותנים בתמורה קצת מליחות של ים.  ביחד עם הלחם ואיזשהו סלט מעניין- יצרו יופי של ארוחה. 

..ואם רוצים עוד קצת טעם- מוסיפים לרוטב קוביית חמאה לפני שהמולים נכסים לשם.

 בערך 1 ק"ג מולים טריים

3 בצלי שאלוט קצוצים דק

3-4 שיני שום קצוצות דק

4 כפות שמן- זית

מלח ופלפל טרי

2 עגבניות מגולענות- מגוררות ללא הקליפה

עלי טרגון- למדתי שלכל צמח חוזק שונה לכן כדאי להתחיל מענף ולהוסיף לפי הטעם

1 כוס יין לבן יבש

את המולים שוטפים היטב תחת מים קרים . הם בדר"כ מגיעים נקיים, אם לא יש לקרצף אותם היטב מחול. זורקים צדפות פתוחות.

בסיר רחב דיו להכיל את כל המולים, מחממים את השמן ומאדים בעדינות על להבה קטנה כ- 10 דקות את השאלוט והשום עם מעט מלח. מכסים ואם יש צורך מוסיפים טיפונת מים במהלך האידוי.

כשהשאלוט רך לגמרי ושקפקף, מוסיפים את העגבניות, הטרגון והיין ומביאים לרתיחה.  (אם מכינים מראש, עוצרים בשלב הזה ובעת הצורך, מביאים שוב לרתיחה וממשיכים)

מתבלים שוב במלח ופלפל ומוסיפים את המולים לסיר. מערבבים היטב, מכסים ומבשלים כ- 8 דקות. מערבבים מדי פעם. בסיום הבישול כל המולים צריכים להיות פתוחים. זורקים את הצדפות שלא נפתחו!

טועמים ומוסיפים טרגון ומלח לפי הצורך.

בינתיים קולים פרוסות לחם וכשהן מוכנות משפשפים קלות בשן שום ויוצקים טיפונת של שמן-זית. 

מגישים לשולחן עם הסיר ויוצקים לקעריות עם הרוטב.

15 תגובות

מתויק תחת דגים ופירות-ים, וואלה!, ללא גלוטן

קציצות דגים במבחן

K6
.
כבר הרבה זמן שיש לי חשק אמיתי ועמוק לקציצות דגים. אני מייחלת למסעדה מזרחית בייתית וקטנה, שאפשר לבקר ולקבל קערה של קציצות רכות ברוטב אדום בוהק, כזה  שרק מתחנן לפרוסת חלה עבה. אוף. אין בנמצא.  מה שמביא אותי למסקנה החד- משמעית שעלי לטרוח ולעמול על הסיר בעצמי,  תוך ידיעה מראש שאף אחד מבני ביתי לא ישמח מזה חוץ ממני. אני חושבת על 'קציצות דגים ברוטב' שיהיו קצת אחרות. רוזמרין. וגם הרבה שום רך בשמן זית. וחרדל.

זה מצריך קצת עבודה אך בסוף עומד לו במטבח סיר מעשה ידי להתפאר. קציצות עגלגלות ותפוחות, מלאות בטעמים וברוטב. משום מה, אני מבקשת ממיכל הגדולה שתנסה את המתכון ותביע את דעתה המלומדת. אם יש מישהו שמבין דגים זו היא. בחודשים הבאים רצות ביננו תכתובות אינספור בנושא. אני שולחת לה את המתכון שלי ובתמורה מקבלת : "קניתי דג. אכין מחר" , "הכנתי אבל לא הבנתי שצריך לבשל את השום ולא הכנתי רוטב"  והגדול מכולם: "הכנתי וטיגנתי. אמשיך כשאחזור מהעבודה" וכמה שעות אחרי: " באתי הביתה ומצאתי שנדב אכל את הקציצות… נשארו 3. פעם הבאה".

עברו בערך חודשיים עד שבסוף לאחר הפעלת לחץ מתון קיבלתי הבטחה לניסוי בסופשבוע וחברים- זה קרה!

ובכן חברתי,
היום קציצות הדגים השתתפו בקבוצת מבחן בקרב בני משפחתי המורחבת.
עשיתי בדיוק , אבל בדיוק כמו שביקשת! ( קשה לי מאוד לבשל לפי מידות)

השארתי חלק מהקציצות ללא רוטב. היו משובחות.
את היתר שמתי ברוטב שגם היה טעים מאוד. אני אישית תמיד אעדיף ללא רוטב. אוהבת אותן קשות מבחוץ ורכות מבפנים.
בזכותך למדתי שבטיגון כדאי להשתמש במחבת טפלון. זה כמובן אחרי שהשתמשתי במחבת רגילה והכל נדבק והיה בלגן.
נראה לי שיש מקום לקצת רסק עגבניות. לא פעם ברטבים של פסטה מעגבניות אני מוסיפה איזה כף רסק. לצורך העניין הרוטב הזה די מזכיר רוטב פסטה.
השתמשתי בדג קוד. אני אישית חושבת שהוא טעים יותר.
בקיצור מלאתי את חובתי. החשבון יגיע!!!!!
נשיקות גם לך

אז הנה לכם מתכון קציצות הדגים שלי, שעבר מבחן קפדני אצל מיכל וקיבל גם רסק כמבוקש.

שיהיה יופי של שבוע. בריאות וגשם לרוב.

קציצות דגים רוזמריות בערך 25

1 ק"ג פילה דג לבן
2 מקלות סלרי
צרור פטרוזיליה
1-2 ענפי  רוזמרין, עלים בלבד- קצוצים דק (הרוזמרין שבגינה שלי די חלש בטעמו, כדאי להוסיף מעט ואח"כ עוד לפי הטעם)
½ כוס פירורי לחם
מלח ופלפל
2 ביצים
1 בצל בינוני קצוץ
1 כפית אבקת סודה לשתיה
2 כפיות גדושות חרדל
10 שיני שום כתושות+1/4 כוס שמן זית או קנולה – מחממים את השמן עד שמתחיל לעשן, מכבים את האש ואז מכניסים את השום ומכסים. מנענעים מעט  את הסיר בכדי לצפות את השום בשמן ומניחים לחמש דקות בצד. כשמתקרר מעט , מוסיפים את השום ללא רוב כמות השמן.*
מכניסים את הדג למג'ימיקס וטוחנים בפולסים קצרים עד שכולו מרוסק. לא לעשות דיסה! מוציאים לקערה ומכניסים את הסלרי, הבצל והפטרוזיליה. מרסקים גם אותם ומעבירים לקערה עם הדג. מוסיפים את כל שאר החומרים ומערבבים היטב. משהים את הבלילה כחצי שעה במקרר. צרים קציצות ומטגנים.

*כמו תמיד בקציצות מכל סוג- כדאי לטגן חתיכה רטנה ודקה במחבת חמה, ע"מ לבדוק מה חסר. זה הזמן להוסיף תבלינים ורוזמרין, אם צריך.

K5

**אם אתם אנשים חלשים אתם חוטפים אחת- שתיים בעמידה. אם אתם אנשים חלשים שאוהבים לפנק את עצמכם, אתם מכניסים אותן בין שתי פרוסות לחם טוב עם קצת חריף וירקות. אם אתם גיבורים וחזקים או סתם מהסוג המוזר הזה, שלא אוכל כשהוא לא רעב- אז ממשיכים ישר לשלב הרוטב

k8

לרוטב:

2 עגבניות גדולות- מגוררות ללא הקליפה

¼ כוס שמן

4-6 שיני שום פרוסות

1 כף פפריקה חריפה או רגילה וצ'ילי

¼ כפית סוכר

1 ענף רוזמרין

מלח

1 כף רסק עגבניות

מחממים שמן בסיר רחב ומוסיפים את העגבניות המגוררות, השום והרוזמרין. מבשלים בביעבוע עדין כעשר דקות, עד אשר הרוטב משנה צבעו. מוסיפים פפריקה, סוכר, רסק ומים ומביאים לרתיחה. מתבלים במלח.

לפני                                               ואחרי…

K10

מוסיפים את הקציצות- באופן פילאי, גם כאשר נדמה שאין טיפת מקום לעוד קציצה או שתיים או שלוש-יש! מניחים את הקציצה בסיר ומטלטלים את הסיר קלות. הקציצות החברותיות מפנות לה מיד מקום. לא יודעת למה אבל הקסם הזה קורה שוב ושוב. בודקים תיבול ומבשלים כעשרים דקות (כדאי להפוך אותן מהבטן לגב באיזשהוא שלב),  עד אשר הרוטב מסמיך והקציצות מהממות. מוסיפים עוד מים אם צריך.

מגישים לשולחן בסיר עם הרבה לחם או חלה וגם כמה פלפלים חריפים שיעשו שמח.

K9

54 תגובות

מתויק תחת דגים ופירות-ים, קציצות

משהו עם הלחם (סלט ביצים וסלט טונה)

למי מבינכם שתהה לאן לעזאזל נעלמתי שוב- זו לא אני. זה המחשב שלי שהחליט בשבוע שעבר פשוט לקרוס.  אח"כ הזמינו לו חלק מיוחד והיום כשאספתי אותו לחיקי הביתה, אמר לי איש המחשבים:" משהו מאד לא בסדר עם המחשב הזה", ככה שאם שוב אעלם.. שתדעו למה!  הרשומה הבאה, הוכנה לפני שבוע ועכשיו מקבלת את כבודה הראוי.

 

השבוע, יום אחרי שחזרנו, בכמעט לילה- הופיעה קשת מהממת בשמים.  הילדים כבר ישנו וניסינו להעיר אותם בכדי שיראו אבל הג'ט- לג שלהם ניצח. ככה עמדנו שנינו כמו שני ילדים קטנים והסתכלנו לשמים. מישהו שמח שחזרנו אמרתי לאיש.

 

1

 

עכשיו הנוסע המתמיד מתמיד בניו-יורק. לא נורא, אני מעודדת את עצמי. זה טוב לנקודות של המיילים. והנקודות? הן טובות לטיול הבא.

7:40 והבית שקט. כולם במיטות מתחת לשמיכות עבות וזה הזמן שלי ושל המחשב. אני מנסה לחשוב על חום ועל אוכל שרוצים כשחם אבל ממש קריר פה וזה מקשה על המלאכה. בא לי מרק חם ( הדבר האחרון שבא למישהו בקיץ הישראלי) והמרק היחיד שיש בנמצא הוא זה שקניתי ב- whole foods ונשכח במקרר.  'מרק ירקות מרוקאי'- מרק עגבניות עם אטריות וכמה חומוסים, מה פה מרוקאי?!!!

בבוקר, בדרך לפיזור קיטנות וגן, החלטתי לצ'פר את עצמי. צ'יפור עצמי באזור האוניברסיטה זה בייגל ב-  hummungbird cafe, מקום בינוני עם בייגל אחד שמשמח אותי מאד.

בעל הבית הוא סורי חביב שתמיד תופס אותי  או את האיש לשיחות 'על המצב' ולכן בשיקלול אני מכניסה גם את זה ולרב מוותרת מחוסר זמן. אבל הבוקר, הבוקר לא היה אכפת לי.  שמעתי שוב על אמו שילדה 17 ילדים, 3 מהם מתים. דיברנו על החיים של נשים פעם, עם כביסות ביד, אינסוף בישולים ובטנים של הריון שרדף הריון ועל אישתו הארופאית שהספיק לה ילד אחד בשביל לקרוס.  וכן, בסוף גם יצאתי משם עם הבייגל שלי! טוסט של בייגל מחיטה מלאה עם פסטו (ככה הוא קורא לזה אבל זה לגמרי לבן ולא פסטואי ואם להודות על האמת, אף פעם לא טרחתי ממש לנסות ולפענח אותו..), כמה פרוסות חציל דקיקות כנייר וממש כמעט שרופות, 2 חתיכות פטה קטנטנות, מלפפון ונבטים. וכן, אני יודעת, זה לא נשמע  כל-כך טעים אבל משום מה, משהו שם עובד טוב ביחד.

בייגל north beach (ככה קוראים לו, מה לעשות) + כוס מיץ סחוט טרי של תפוזים וגזר ב-$6. מומלץ בחום.

לעומתו, לפני כמה חודשים, בבית קפה אחר של 'בן-דוד', אמר לנו הבעלים משנודע לו על ישראליותנו "ברחתי מכם עד הנה ובסוף אתם באים גם לכאן"… זה היה כאילו בבדיחות אבל דקר בלב. ודוקר גם עכשיו.

 

Amir a

 

אבל אני אשאר בעניין של סנדויצ'ים היום. בסופשבוע שעבר בפיקניק ב- angel island המקסים, זכו שני סלטים שהכנתי ממה שהיה בבית להצלחה גדולה ולמרות שממש לא חשבתי שזה משהו שיכול לעניין, הוחלט בפה מלא סלט טונה ע"י החברים שחובה פוסט. הם טענו שזה ריענון נחוץ לסלטים הישנים ושהם נפלאים.

 

Amir1

Amir c

 

אז הרי גרסאותי לסלט ביצים וסלט טונה. תודה לכם חברים על התמונות, מרץ האכילה ועל הטיול…

 סלט טונה

בכדי לקבל מרקם קרמי נחמד ללא מיונז, הוספתי לטונה גבינת עיזים רכה ושמן- זית

2 קופסאות טונה בשמן זית- מסוננות

3 גבעולי סלרי קצוצים דק

2-3 גבעולי בצל ירוק קצוצים

בערך 1/2 כוס גבינת עזים רכה

עגבניה חתוכה לקוביות קטנות

צרור קטן של פטרוזיליה קצוצה

מלח ופלפל שחור גרוס 

מערבבים הכל היטב. הכי טוב ללוש בידיים.

סלט ביצים

6-7 ביצים קשות קלופות וקצוצות גס

2 כפות עגבניות מיובשות בשמן- זית

2-3 גבעולי בצל ירוק קצוצים

מעט רוזמרין טרי קצוץ דק

חופן זיתים קצוצים גס

שמן-זית

מלח ופלפל שחור גרוס

מערבבים כמובן והכי חשוב – זוכרים שאין חוקים.

 

Amir b

וחשוב לא פחות, כי הבטחתי למ. שממש מתה על הכלי הזה, להציג בפניכם את ה- spork !

השילוב העכשוי והמאד פרו- סביבתי של מזלג-סכין-כף.

11 תגובות

מתויק תחת בוקר, ביסים מהחיים, ברקלי שלי, דגים ופירות-ים, ללא גלוטן, משהו עם הלחם, נסיעות וטיולים, סלט

מיכל מכינה לי קציצות דגים..

 

M1

 .

M2

 

אז מה היה לי בביקור שלי בארץ?

הרבה יותר ממה שצפיתי ותאמינו לי שציפיתי להרבה.

 היתה חתונה אחת (מקסימה ומתוכננת), לוויה אחת ושבעה אחת (שממש לא). היה כיף של משפחה ו'סטרס' של משפחה, איך לא.  ובעיקר אושר גדול לילדים. ובין לבין רגעים קטנים של נחת עם חברות שהן בליבי.

 

M4

 

"אז מה להכין לך, קרציה?!" מיכל שאלה (אין כבוד אני אומרת לכם) ואני אמרתי קציצות דגים. אישה צנועה אני, לא?! והאמת היא שבכלל התכוונתי לקציצות דגים אדומות אבל כל מה שהיא מכינה טעים לי נורא.

אז הנה מתכון לקציצות דגים מטוגנות וממש, אבל ממש לא 'דגיות'- מה שהופך אותן אטרקטיביות גם לכאלו שלא מתים על דגים.

 

M5

 M6

 

 ותקלה אחת קטנה- אין תמונה של התוצר המוגמר. חוסר ריכוז מצידי והופ.. לא נשאר!

קציצות דגים מטוגנות של מיכל            לא ספרתי אבל בטח לא פחות מ- 15

אתם יודעים איך 'אלו' מבשלות- שופכות 'ככה וככה' תבלינים. אז זהו, שהתבלינים כאן הם בגדר השערה. הכי כדאי לטגן קציצונת קטנטנה על מחבת ולראות מה חסר לכם. מיכל היא מאלו שמתות על פלפל אנגלי טחון.

1 ק"ג דג ים (מיכל השתמשה בקוד)

2 קישואים

2 בצלים קלופים

1 ביצה

צרור בינוני של כוסברה- קצוצה

1 כפית פלפל אנגלי טחון

1 כפית קינמון

1/4 כפית אגוז מוסקט טחון

1/4 כפית ציפורן

מלח ופלפל טרי טחון

פירורי לחם

את הדג חותכים לקוביות. אם הוא לא טרי למשעי עדיך להשרות אותו במיץ מחצי לימון לבערך 20 דקות.

את הקישואים והבצל מגררים במג'ימיקס וסוחטים היטב.

מערבבים את כל החומרים היטב יחד ומוסיפים פירורי לחם 'כמה שצריך' שזה אומר- עד שניתן לצור כדור שמחזיק את עצמו ולא מתפרק.

אם יש 15 דקות, כדאי לתת לעיסה לנוח במקרר.

יוצרים קציצות ומגלגלים בפירורי לחם רגילים או יפניים. מיכל השתמשה ב 'פרור יפני פיקנטי' (ככה היה רשום על השקית).

אם רוצים שידרוג אפשר להוסיף לפירורים הרגילים פלפל צ'ילי גרוס יבש, עשבי תיבול וכ"ו.

מטגנים עד לשחום ואוכלים ישר מהמחבת. כמונו.

 

m3

ובהזדמנות זו, צ'חלה (ואווורילה גם)

רציתי להודות שוב על ארוחת הבנות, הקציצות, הפרחים והארגזים

 

הסטודיו של מיכל

משתלת הכפר, כפר אז"ר   03-535-1115

11 תגובות

מתויק תחת דגים ופירות-ים, קציצות

סוף השנה ושרימפס קלי- קלות

Y5

על ארועי ה'סיום' הבלתי נגמרים שלנו (מי ישמע צאצאינו סיימו קולג'), האפיל ללא ספק טקס הסיום של המחלקה לכלכלה בברקלי. האיש התעקש שזו תהיה חויה נהדרת לילדים (בכל פעם שאני לא משתפת פעולה הוא נוהג להכניס את המשפט הזה ואויה.. מי אני כי אהרוס לילדים שלי חויה נהדרת??)

מאחר ופקפוקי בנושא לא הועילו, מצאתי את עצמי נשרכת עם שני גמדי הבית הבכורים בשמש הקופחת, באמצעו של יום לימודים רגיל בהחלט לאוניברסיטה. אנחנו ועוד כמה מאות הורים, חברים ובני משפחה נרגשים, לבושים במיטב המחלצות.

כאן הרגע להודות חברים, שלמרות הגישה הלא מאד אוהדת שלי לאירועים מסוג זה, המראה מלמעלה רגע הגעתנו למקום היה מרגש ומרשים בהחלט- על הבמה ישבו כל אנשי הסגל לבושים בגלימות שחורות וסוג של כובעים ומולם, לצלילי המוזיקה, צעדו הבוגרים הטריים של מחזור 2009- ממש כמו בסרטים. אבל זה היה מרגש רק לרגע כי אחר- כך זה היה טיפה משעשע ברצינות התהומית והדרת הכבוד המעט מנופחת.

והאיש?  האיש היקר היה שקוע בשלו. מרחוק אפשר היה לזהות אותו מדבר עם זה שלצידו בליווי תנועות הידיים האופייניות ושרוך של כובע שחור שמקפץ איתו במרץ.  הילדים כמעט נפלו מהטריבונה בנסיונות נפנוף נמרצים להשגת תשומת ליבו ומשזו הושגה לאחר 5 דקות רצופות נפנופים (אחר כך הוא יאמר לי: זה לא אני שדיברתי זה הוא דיבר איתי!) הוא זיהה אותם ונופף חזרה. הילדים כמעט התעלפו. לא יודעת שמא חויה נהדרת אבל התרגשות תהומית כי בכל זאת, לא כל יום רואים אבא על במה בשמלה ובואו נודה על האמת, מצנפת! .. ואז הוא נופף שוב והם נופפו והוא נופף… והוא אפילו המשיך לנופף להם מדי פעם כשהטקס התחיל וזה היה ממש חמוד. ואני חשבתי על איך השמש הזו תהרוג אותי בסוף (פולניה זה אופי) ועל הדברים המגוחכים שאדם מוכן לעשות בשביל לשמח את ילדיו.

ואחרי רבע שעה בערך, הרבה לפני שהבוגרים מעיפים את הכובעים באויר בחלקו היותר מעניין של האירוע -הלכנו.  זה היה בפעם העשירית בה נמברטו שאל בקול רם מדי (ותודה לאלים שבעברית): 'אמא, למה האיש הזה מדבר כל- כך הרבה?'  כי הקלאסה היא לדעת לפרוש בשיא.

אפילו אם השיא הוא פרטי שלך ולא של הארוע.

Y

 Y4

והנה אחד מהשיאים שלי ושל קטקט המשפחה. דרך פשוטה ממש לשרימפסים טעימים ומתפצפצים בפה בדקותיים של עבודה.

שרימפס במחבת         10 שריפסים שזה בערך 1/2 פאונד= 220 גר.

הסוד לשרימפס עסיסי וטעים הוא טיגון של שתיים-שלוש דקות וזהו (אחרת תקבלו בטונדות שרימפס שזה לא טעים בכלל) -לכן יש להכין את כל החומרים בהישג יד כך שתוכלו לעבוד ביעילות.

בערך 10 שרימפסים נקיים עם הזנב (אפשר כמובן להגדיל כמויות אבל לא להעמיס יותר מדי על המחבת שלא יתאדו..)

4 כפות שמן- זית

2 שיני שום כתושות

מלח

1-2 כפות פטרוזיליה קצוצה (ואפשר גם בשילוב עם נענע וכוסברה)

1/2 לימון

 חתיכת חמאה קטנה (לא חובה אבל חמאה זה טעים)

מחממים היטב מחבת על אש גבוהה. מוסיפים את השמן ואז את השרימפסים וקצת מלח. מרווחים אותם ומטגנים לדקה.

מוסיפים את השום והופכים את השרימפסים לצד השני. מוסיפים את החמאה, פטרוזיליה וסוחטים מעל את הלימון.

מערבבים היטב ומעבירים לצלחת.

Y1

 Y3

6 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, גינה, דגים ופירות-ים, ללא גלוטן

נייג'ל אהובי וקארי ירוק

 

img_544a

זהו סיפור אהבה פשוט אך מורכב  בין עלמה נשואה ואמא, לסלב אנגלי שאינו חושק כלל בנשים. פשוט כדרכן של אהבות אמת ומורכב כדרכן של אהבות אפלטוניות.

העלמה היא אנוכי וסיפור אהבתי לנייג'ל סלייטר, איש האוכל האנגלי, התחיל לפני הרבה שנים בחנות ספרים קטנה ומקסימה בלונדון – העיר האהובה עלי בעולם. שם על הספה האדומה, בין מדפים עמוסים בספרי בישול, דיפדפתי לראשונה באחד מספריו וידעתי שזהו. זה לעולמים.

הספר 'the kitchen diaries', הוא אחד מספרי האוכל היפים ביותר שראיתי והוא סיפור אהבה של איש לאוכל, לביתו, לגינתו ולשווקים. הספר הזה, הוא  המתנה הכי יפה שאוהב אוכל, שאינו פוחד לקרוא אנגלית, יכול להעניק לעצמו. חוץ מזה, יש לו עוד ספרים שעושים חשק לרוץ למטבח ולהתחיל לבחוש בסירים וגם אתר יפיפה שנותן הצצה קטנה לתוך חיי האוכל של מי שאני מגדירה כ'גורו האוכל האנגלי שלי'. 

 החדשות המשמחות הן שבנתיים החלו להביא את ספריו לארה"ב והיום ניתן להשיג את חלקם אפילו ברשת  'barnes & noble'.

 

img_8705a1

 מתוך ספרו  'appetite' , בחרתי לחלוק אתכם מתכון של תבשיל קארי תאילנדי. כולנו כמובן מכירים את הקארי הירוק התעשייתי, אבל כמה מאיתנו עמלו להכינו מבראשית?!

 

001

 רשימת הקניות מפותחת באופן מעורר תהיות, אבל ההכנה עצמה קצרה וקלה. אז לא לדאוג. וכן, שוב פעם כוסברה. וכן, ממש ממש שווה את הטרחה.

 

1a2

תבשיל קארי תאילנדי   ל-4

וציטוט מהספר:  

I love – adore- Thai green curries and have tried over the years to prune their long and intimidating ingredient lists, but to no avail. Everything is there because it needs to be

I know it's a lot of shopping but there is not much cooking  involve. just do it

בספר מוצעות מספר אפשרויות לגיוון. אני שילבתי בין עוף, דלעת, פטריות שיטאקי ופולי סויה, שאינם מרכיב אותנטי, אך עדיין מהוים תוספת סימפטית ביותר. בדיעבד העוף היה מיותר.  אפשר להשתמש ב 500 גר. שרימפס או דגים, חצילים, פטריות למינהן, תרד ובקיצור כל מה שבא. את השרימפס\דגים אין צורך לטגן, רק להוסיף לנוזלים לאחר הרתיחה. 10 דקות בישול בלבד. את הירקות והעוף מומלץ להעביר טיגון קצר.

סיר ירקרק שכזה בתוספת אורז לבן יהיה יופי של ארוחה.

  4 גבעולי למון גראס- רק החלק הפנימי הרך

6 פלפלים חריפים ירוקים קטנים- חריפות בינונית- נקיים מחרצנים וחתוכים

3 שיני שום קלופות

3 ס"מ שורש ג'ינג'ר קלוף וקצוץ

2 בצלי שאלוט- קלופים וקצוצים

צרור קטן של כוסברה- עלים בלבד

1 כפית גרירת ליים

מיץ מליים שלם

מעט רוטב דגים- nam pla

פלפל שחור

להכניס הכל לבלנדר ולרסק היטב, עד לקבלת מחית אחידה. אני הוספתי מעט מים על- מנת לזרז תהליכים…

 

img_8655a

 

2-3 כפות שמן צימחי

8 פטריות שיטאקי קצוצות גס

בערך 350 גר. של סטייק פרגיות- חתוך גס

200 גר. דלעת- קלופה וחתוכה לקוביות

1 כוס פולי סויה קלופים

3/4  1 כוסות חלב קוקוס

 3/4  1 כוסות ציר ירקות או עוף (אני הוספתי כוס מים)

עלי כוסברה ובזיליקום תאילנדי (לא מצאתי)

במחבת רחבה ועמוקה מחממים את השמן ומטגנים קלות את נתחי העוף. אש גבוהה. כששחומים מעט, מוסיפים את קוביות הדלעת ומטגנים עוד כמה דקות. מוסיפים את הנוזלים וכ-5 כפות גדושות של התערובת הירוקה. מוסיפים את הפטריות, פולי הסויה ומלח ומביאים לרתיחה. מבשלים כ- 15 דקות, עד שהכל רך והרוטב מסמיך.  (שימו לב!  גם אם נדמה שהתבשיל מאד נוזלי , כדאי לטעום ולהרגיש. כמו- כן מסמיך עוד כשמתקרר מעט.)

מגישים עם עוד כמה עלי כוסברה ובזיליקום טריים. 

 

 

10 תגובות

מתויק תחת אורז, ארוחה בסיר, דגים ופירות-ים, ירקות, ללא גלוטן, עוף

ים של חורף וסוג של גמבו

לא ממש אוהבת את ניו אורלינס. חוץ מזוג הגברים החמודים שאירחו אותנו בביתם, הכל נראה לי מעושה. הרחובות המצועצעים, הבחורות הטיפשיות שעומדות על מרפסות הבתים ומשחקות אותה קוליות כשהן מרימות את החולצה. אפילו הג'אז. והאוכל- איזו אכזבה ענקית. עמוס מדי, מצועצע מדי , תיירותי מדי.

אבל השבוע, כשנסענו לטייל ב- Bolinas, עיירה קטנטנה ומתוקה, אליה נסענו בדרך קסומה ומפותלת ואכלתי שם במקום חמים (כשבחוץ קר) גמבו, התעוררה בי הסקרנות. המרק היה סמיך, כמעט נזידי, ומתובל והיו בו עוף ונקניקיות ושרימפס והוא היה בדיוק הדבר הכי נכון לרגע הזה.

בבית, לאחר מחקר מקיף, שילבתי בין כמה מתכונים. קצת בעייתי לנסות ולבשל משהו שאתה לא ממש יודע איך הוא אמור להיות בסוף הדרך. זאת אומרת, העובדה שמישהו במסעדונת  הקטנה הזו בעיירה השכוחה הזו, החליט לקרוא למנה הזאת 'גמבו' לא בהכרח הופכת אותה לכזו… והעובדה שבמשך שנים ארוכות (מאז אותה נסיעה),  האיש ואני  נמנעים מלאכול כל דבר שאמור להיות 'קראיולי', אינה מוסיפה אף היא.

אך לא אני כי אשבר… חצי יום עמלתי על הסיר. אין מה לומר, יצא טעים. לא בדיוק הגמבו של Bolinas , אבל משביע וריחני. רק מה, ים של עבודה. למשל, הבסיס לתבשיל הזה מתחיל ב-  roux (שהוא ה'מסמיך' העשוי בדר"כ משומן וקמח). במקרה הלואיזיאני הוא עשוי משמן חם וקמח, אשר בבישול איטי מקבלים גוון שחום וריח עמוק ומחניק של פופקורן שרוף. להוסיף את כמות השומן הזו לסיר אחד נראה לי פשוט טירוף. 

כן, יצא טעים אבל לחלוטין לא מצדיק את כמות העבודה. אי לכך החלטתי להשקיע בגרסה שניה, נוחה יותר לבריות עסוקות אך מאותם חומרים.

 זוהי מן ארוחה שלמה בסיר אחד, שמתאימה במיוחד ליום חורף סגרירי כשבא משהו חם, מפנק ומתובל היטב.

 

img_1967aa1

img_1922a

img_18853

סוג של גמבו   

את הגמבו המקורי יוצקים על אורז אבל גם בלעדיו מתקבלת ארוחה משביעה וטעימה נורא. אם אתם מאוהבי החריף זה המקום להשתולל עליו. 

4 ככפות שמן-זית

4 כפות קמח

1 בצל גדול קצוץ

3 שיני שום קצוצות גס

3 גזרים קלופים וקצוצים

2 ענפי סלרי קצוצים

צרור קטן של פטרוזיליה, ללא הענפים העבים, קצוץ

1 קופסא קטנה של עגבניות מרוסקות או רוטב עגבניות מוכן

4 פיסות עוף (אני השתמשתי בחלק שליד הפולקע)- ללא העור אך עם העצם.

1 נקניקיה איטלקית חריפה או לא (מהסוג הנכון- ללא ניטרין)

1 כוס במיה טריה או 1/2 חבילת במיה קפואה

1 כפית סוכר

1 כף גדושה פפריקה

מלח ופלפל\ צ'ילי פלייקס

 

 

img_3191bbb

 

בסיר גדול, מחממים את השמן. מוסיפים את הקמח ומערבבים לקבלת עיסה סמיכה (אם יבש די, מוסיפים קצת שמן). מבשלים על אש בינונית, תוך בחישה. כמה זמן?! תלוי בסבלנות… רצוי 2-3 דקות.  העיסה הזו היא שתסמיך את המרק וככל שמבשלים אותה יותר הריח והטעם שלה מתחזקים.

כשהספיק- מוסיפים את כל שאר החומרים ומים לכדי כיסוי. מביאים לרתיחה. מתבלים היטב וממשיכים לבשל שעתיים- שלוש, מכוסה למחצה, עד שהמרק מסמיך והעוף מתפורר מרכות. מתקנים תיבול וצוללים.

* אם חפצה נפשכם בתוספת השרימפס- מחשבים 2-3 לסועד, מתבלים במלח-פלפל- פפריקה ומטגנים במחבת עם טיפונת שמן-זית ל-2-3 דקות. מגישים עם המרק.

5 תגובות

מתויק תחת ארוחה בסיר, דגים ופירות-ים, ירקות, מרק, עוף