ארכיון חודשי: ינואר 2010

בצק פסטה   -בערך 500 גר'

בערך 1/2 2 כוסות קמח רגיל

3 ביצים

3 חלמונים

1 כף שמן- זית

על משטח גדול ורחב מניחים כ- 1/4  2 כוסות קמח ויוצרים בתלולית הקמח גומה רחבה. יוצקים לגומה את הביצים ושמן-הזית ומתחילים לערבב עם המזלג. המטרה היא לאסוף ולערבב עוד קצת קמח בכל פעם ולהרחיב עוד ועוד את גודל הגומה. בסוף השלב הזה, כל הקמח עורבב לתערובת הביצים (באופן לא אחיד כמובן) וזה הזמן להפשיל שרוולים, לאחד את הפירורים יחדיו ולהתחיל ללוש. לשים עם כרית כף היד בתנועות המתרחקות מהגוף- יודעים מה, לשים איך שבא. בשלב הזה שמי בודאי יעלה בקונוטיות לא מחמיאות ואולי אפילו עם דיבוב בערבית. לא נורא. יש להמשיך (בלישה, לא בקללות) עד שמתקבל בצק חלק, קשה ודי יבש. מניחים על משטח נקי ומכסים במגבת נקיה. נותנים לנוח כשלושים דקות.

קסם- תודו… עכשיו אחרי שלושים דקות הבצק מעט רך ונעים יותר. מחלקים לארבעה חלקים ומרדדים כל חלק בנפרד. מקמחים קלות, משטיחים מעט עם כף היד ומתחילים במספר 1 במכונה.  מעבירים במכונה, מקפלים את הבצק לחצי (מקפלים קצוות עקומים פנימה)  ומעבירים שוב דרך מספר אחד. חוזרים על הפעולה הזו שוב ועכשיו מתחילים לעלות במספרים- אני מפסיקה בשש!

מעבירים יד מקומחת בעדינות על פיסת הבצק המוכנה, חוצים באמצע לאורכה ומניחים בצד. מכינים את שאר הבצק באותו האופן. חותכים את הפסטה לצורה הרצויה.

מבשלים כרגיל במים רותחים ומומלחים,  בישול קצר של כ- 4-5 דקות.

והכי טעים – רוטב של קרם פרש ולימון בשתי דקות (מבטיחה בפעם הבאה למדוד כמויות)

קרם פרש, *מיץ לימון וקליפת לימון, עלי בזיליקום קרועים גס, פרמז'ן, מלח פלפל, מעט שמן- זית וקצת ממי הבישול של הפסטה- מערבבים הכל יחד בקערה, מוסיפים את הפסטה, מערבבים ומתקנים תיבול ואוכלים מ י ד!  אם אוהבים סמיך מאד- משתמשים בהרבה קרם פרש. לקבלת רוטב דליל יותר- יותר מים.

* מי שגר פה חייב לחלוטין להשתמש בלימוני המאייר ה מ המ מ י ם, שפשוט הופכים את העונה הזו ליותר סימפטית.

ברוסקטה של שעועית לבנה       4 פרוסות של לחם קלוי

חוץ מפינוק אישי לבשלן עצמו, יכול להיות יופי של מאזט או משהו קטן להתחיל ארוחה גדולה.

אם אתם לא בעניין של לחם- השעועית עצמה תהיה יופי של סלט או תוספת.

בערך 1 כוס שעועית מבושלת ועדיין חמימה ( לבשל בסיר עם מים ללא מלח עד שרך)

1-2 שיני שום כתושות

מלח ופלפל טרי

צרור קטן של פטרוזיליה 

מעט  תבלין צ'ילי יבש

שמן- זית – הרבה!

מיץ וגרירה מחצי לימון

מסירים מן הפטרוזיליה את הגבעולים העבים והקשים וקוצצים דק.  מכסים את השעועית בכמות נאה של שמן-זית, מוסיפים את שאר החומרים, מתבלים ובודקים מה חסר- תמיד איכשהו צריך עוד טיפונת לימון…

תבשיל אורז ומה שנשאר- טעים נורא!

 תחליטו אתם מה נכנס- לפי מה שיש במקרר. אני כותבת מה הכנסתי אני אבל בגדול- הכל הולך.

 1/2 עוף צלוי- להוריד עור ולהפריד מן העצמות

1 נקניקיה איטלקית חריפה- חתוכה גס (עדיף להוציא אותה מה'קייס' שלה ולא, לא עשיתי את זה)

מעט שמן זית או קנולה

מלח ופלפל טרי

1 בצל גדול קצוץ

2 שיני שום קצוצות

2 חופנים של עגבניות שרי (אפשר גם רגילות פשוט אלו נראו קצת עייפות…)

1/3 כוס יין לבן

3/4 כוס אורז

1/2  1 כוסות מרק עוף (אם אין שימו מים)

1 ענף רוזמרין גדול

חופן דמדמניות (או צימוקים או בכלל לא)

משחימים את חתיכות העוף והנקניקיה בכף שמן. מוציאים לצלחת. מוסיפים לסיר עוד מעט שמן ומוסיפים את הבצל ומעט מלח. מאדים כמה דקות ומוסיפים את השום ואת העגבניות מערבבים היטב. כשהבצל והשום רכים לתפארת, מוסיפים את היין ומצמצמים. מוסיפים את האורז, הבשר, הדמדמניות, מרק העוף והרוזמרין ומתבלים היטב. המים צריכים להיות ממש מלוחים. מביאים לרתיחה, מנמיכים את הלהבה, מכסים ונותנים לכל היופי הזה להתבשל על מי- מנוחות כ-20-30 דקות (לא שמתי לב!) עד שהכל רך, נפלא ומעט רטוב. זה לא אורז אחד אחד.

מתכרבלים עם צלחת גדושה ומודים לשאריות על היותן בעולם.

בריצה המטורפת אחר האוכל הבא, המתכון הבא, הניסוי הבא- נשכחים לפעמים מאכלים שעושים טוב בבטן, שהיו פעם אהובים מאד. לא פעם קורה שחברה מספרת לי שהכינה משהו ממתכון שנתתי לה ואני ממצמצת ואומרת 'זה ממני, את בטוחה?'. בקיצור יש כאלו שאני בכלל לא זוכרת וישנם את אלו שאני שמחה לשוב ולהזכר בהם. אחד מהם הוא מתכון ה'מיט בולס' שלי, שנהגתי להכין ה מ ו ן לפני משו כמו 7-8 שנים. מיט בולס הן סוג של קציצות, ברור. אלו הן הקציצות האלו שבאות ברוטב אדום ויושבות על תלולית של פסטה.

בפעם האחרונה שראיתי את מיכל הקטנה, שמם של אלו השתרבב לשיחה. אח"כ חשבתי שיהיה נחמד להזכר בהן וגם נזכרתי במחברת מתכונים שנתתי לה במתנה ביום שעזבה את ניו-יורק ואותי לאנחות. כתבתי 'יש לך עוד את המחברת שהכנתי לך? צריכה משם מתכון'-

יכול להיות שביקשת ממני עכשיו לשלוח לך מתכון של המיט בולס שלך? לא אסרב.  שנים אני מחכה לתת לך כבר מתכון שתוכלי לנסות ולהכין בבית והנה נופלת בחלקי ההזדמנות פז שכזאת  בשר טחון, לחם מושרה במים או שמנת מתוקה- בערך 1/3 מכמות הבשר, בצל קצוץ, שום כתוש, ביצים (כמו שכתבת "אל תשאלי כמה"), פירורי לחם, פטרוזיליה קצוצה- מלאן, בזיליקום, טימין קצוץ או יבש, מלח פלפל, רסק עגבניות- מעט. לערבב הכל יחד. אם את כמונו, המשקיעניות, אז תוכלי לטגן אותן מעט, אם לא- ישר לרוטב העגבניות שבעמוד הבא: לטגן בצל ושום בשמן זית עם פלפל אדום יבש, להוסיף עגבניות מקופסא, מלח פלפל ומעט סוכר. גם בזיליקום טרי. אחותי, זוהי הזדמנות להודות לך על הפנקסון הזה שמשמש אותי לעיתים תכופות (כי תקעתי פעם בפנים איזה פתק עם מס טלפון שאני זקוקה לו מדי פעם) ברצינות, כל פעם שאני שולפת אותו אני מברכת אותך ומתגעגעת לימים שהייתי אקסקלוסיב במטבח שלך…

תקראו לזה קציצות, כדורי בשר או איך שתרצו. ממש לא משנה.

מיט בולס של ימי ניו-יורק הנושנים

מיט בולס 'אסליים' מכילים כמויות שוות של בקר, עגל ונו… החיה הזו שעושה אוינק אוינק אבל הרגישו חופשי לוותר על משהו או להשתמש רק בבשר בקר.

הדבר היחיד שהייתי משנה מן המתכון המקורי שלי הוא  נוכחות הבצל ברוטב העגבניות. מעדיפה את שלי בלי אבל ניתן בהחלט להוספה.

1 ק"ג בשר טחון 

3 פרוסות עבות של חלה, ללא הקרום הכהה 

1 בצל בינוני- קצוץ דק

2 שיני שום גדולות- מעוכות

2 ביצים

צרור פטרוזיליה- עלים בלבד

חופן גדושה של עלי בזיליקום

מעט תימין טרי או יבש

מלח ופלפל טרי

1 כפית גדושה של רסק עגבניות

*פירורי לחם (רק במידה צריך)

קוצצים היטב את עשבי התיבול. מרטיבים את פרוסות החלה, סוחטים מעט וקוצצים היטב. מעבירים הכל לקערה גדולה, מתבלים ולשים היטב עם הידיים לקבלת תערובת אחידה. * אם התערובת רכה מדי, מוסיפים מעט פרורי לחם. משהים במקרר לחצי שעה. בשלב הזה אני אוהבת לצלות חתיכה קטנה מהתערובת על מחבת קטנה וחמה ולבדוק תיבול. צרים כדורים ומטגנים בשמן החם משני הצדדים.

לרוטב:

1/4 כוס שמן-זית

2-3 שיני שום קצוצות

1 כפית גדושה רסק עגבניות

1 קופסאת עגבניות מרוסקות = 800 גר' (אני משתמשת באלו שמגיעות שלמות וקלופות ומרסקת אותן)

עלי בזיליקום טריים

מעט תימין, מלח ופלפל טרי, צ'ילי פלייקס וטיפונת סוכר

בסיר רחב מחממים מעט את השמן ומוסיפים את השום המרוסק. מערבבים כמה שניות, עד שהשום מתחיל להפיץ ריח (לא לשרוף או להשחים) ומוסיפים את רסק העגבניות. מערבבים ומטגנים עוד כמה שניות ומוסיפים את העגבניות המרוסקות והתבלינים. מביאים לרתיחה ומכניסים בעדינות את הקציצות. מבשלים מכוסה באופן חלקי כחצי שעה או עד אשר הרוטב מסמיך.

.

על ראש השנה הסיני הנוכחי למדתי משניים-  הראשון היה נמברטו שבקע מדלת כיתתו ממצמץ ליקריש אדום זרחני והסביר שמיסיס נובוסדה נתנה את זה כי יש עכשיו את השנה של הדרקון.  זה, ידעתי בודאות, נתון מוטעה יען כי המלבישה  החיננית עידכנה בשנת הנמר וגם חידדה אצלי שוב את הידיעה שאייקון אופנה גדול אני לא. חולצות טריקו שחורות זה לא הסטייל שלה וחוץ מזה- אין לי שום דבר מנומר.

'מה זה שלא קיבלת שום מתנה סינית השנה?!' הלנתי בפני האיש. אמר שלימד הסימסטר רק דוקטורנטים. אני מסיקה שהם קמצנים או לא סינים, לא שאלתי. אבל למחרת, הוא פסע למטבח ברוב חגיגיות והניח שקית נייר הדורה ליד הטוסטר- ' רואה', הוא אמר, 'מישהו שמע אותך!'.

שלא כמו בשנה שעברה, בה התה היה ארוז בצנצנות קטנות עם דרקונים מוזהבים אשר הועברו ללא דיחוי לידי אחרים- השנה התה הגיע בפקעות קטנות ועטופות, עם קומקום חליטה מיוחד וכלי לשתייתו. הוא מ-2003! בוקי שבא לבקר מארץ הקודש נבחר ללוות אותי בטעימת התה וזה למרות שהעדיף אוכל הודי ממסעדה על תבשיל העדשים שהכנתי לו.

היה איך לומר-  פוי.

בנסיעה שלי לסיאטל, בדרך למלון, ניהל איתי אקים נהג המונית שיחה. אז מה את עושה, הוא שאל. אמרתי מבשלת. סיפר לי על אישתו שאחראית על הבישולים בבית וסח לי שהוא מבשל רק תה.  אתה צוחק עלי אמרתי לו, ממתי לשפוך מים על תיון נקרא לבשל? ! 'אצלנו (אפריקה) מבשלים את התה!' הוא ענה בגאוה.

אז איך מבשלים כוס של תה?!

מרתיחים בסיר קטן  כוס מים ומוסיפים:  2 תרמילי הל שבורים, מקל קינמון,  מקל ציפורן (או בכלל לא- זה מאד דומיננטי), חתיכת ג'ינג'ר קטנה ואם רוצים גם 2 פרחי ורדים מיובשים. אפשר להשאיר כך ואפשר עם תיון. מסננים לתוך כוס עם או בלי נענע. ממתיקים בדבש. נותנים שפריץ של לימון.

שנת נמר ולביאות מעולה לכולכם!

נ.ב. נוסעת עם הילדים לשלג. נתראה כשאחזור.

מרק של עדשים ומנגולד- או עלי הסלק

מרק חורפי ומפנק עם הטעם הנפלא והמיוחד הזה, שנותנים עלי הסלק. אפשר בהחלט לותר על הפסטה.

2 כרשות נקיות וקצוצות

  בצל אדום קטן- קצוץ

5 שיני שום קצוצות

4 כפות שמן- זית

מלח ופלפל טרי

צרור גדול של עלי סלק (בערך 600 גר')

1 כוס עדשים (מהזן הקטן בצבע חום כהה מנוקד)- שטופות  ומסוננות

צרור קטן של פטרוזיליה- קצוץ

1/2 כפית קינמון

2 כפות גדושות רסק עגבניות

7 כוסות מים

חופן פסטה 

מכניסים לסיר גדול את הכרישה, הבצל והשום בשמן-זית, מלח ומעט מים. מכסים ומאדים על אש נמוכה כ-10 דקות, תוך ערבוב מדי פעם. אם יש צורך מוסיפים עוד טיפונת מים.

שוטפים היטב את עלי הסלק/מנגולד וקוצצים גס. כתכולת הסיר רכה ושקפקפה, מוסיפים את העלים הקצוצים ומערבבים. מאדים כ-5 דקות יחד ואז מוסיפים את העדשים, הפטרוזיליה, רסק העגבניות והמים. מתבלים, מביאים לרתיחה ומבשלים מכוסה למחצה תוך בעבוע עדין כשעה וחצי.

המרק מסמיך (תחליטו אתם לפי איך שאוהבים) ומקבל גוון עמוק וריח נפלא! אם רוצים להוסיף מעט פסטה, מוסיפים אותה כ-10 דקות לפני ההגשה.

 ** הערה מאוחרת:  אפשר ורצוי, כמו שציינה לימור, להוסיף למרק בהתחלה רק את הגבעולים ואילו את העלים להוסיף רק לקראת סיום, מה שישמור על  ערכם התזונתי.

  פאטה כבד   שמנסה להיות טיפה יותר ידידותי לורידים- אם יש דבר כזה

  400 גר' כבדי עוף 

 30 גר' חמאה (שזה 2 כפות)

1 בצל בינוני- קצוץ

1/2 כפית כוסברה טחונה

מלח ופלפל טרי

1/4 כוס שמנת מתוקה

2 כפיות ברנדי

שוטפים את הכבדים ונפטרים מחתיכות השומן הלבנות. מסננים.

ממיסים חמאה במחבת ומטגנים לאט את הבצל הקצוץ עם מעט מלח עד שהוא מתרכך. מוסיפים את הכבדים ומטגנים אותם על אש גבוהה כדקותיים. אל תחפשו שישחימו- אחרת הם יתיבשו. מעבירים לפוד פרוססור ומוסיפים את הכוסברה, הברנדי, השמנת והמון פלפל גרוס. מרסקים למחית חלקה ומתקנים תיבול. לא נבהלים מה'ברנדיות'- היא תתפוגג בקירור.

מעבירים לכלי ומקררים לפחות שעה.

אז איך קונים אנשובי?  קיארה אומרת שקודם כל צריך כזה שמיובא מאיטליה. הכי חשוב- הפילטים צריכים להיות בצבע ורדרד. בשום פנים ואופן לא חום. חום אומר לא טרי וטעם חזק- בדיוק כזה שאני לא מחבבת.

סלט של סלרי וצנוניות עם ויניגרט אנשובי

סביר להניח שהמתכון הזה לא יזכה לפופולריות רבה וחבל. טעים רצח. האנשובי נותן טעם עדין (במידה והוא איכותי) ומלוח לרוטב וביחד עם הקרנצ' זה משו משו. צריך לבחור בסלרי צעיר בעל עלים בהירים ככל שניתן.

 לויניגרט:

2-3 פילטים של אנשובי חתוכים קטן

1 שן שום שלמה מעוכה קלות

1/2 כוס שמן זית עדין

 בערך 2 כפות חומץ בלסמי לבן או חומץ יין (כדאי להוסיף במתינות- כל חומץ והחוזק שלו. תמיד אפשר להוסיף עוד…)

כמה טיפות של מים

מערבבים הכל היטב עם מזלג כדקה כדי שהשום והאנשובי יתנו טעם. מפליא איך בלי הוספה איטית של שמן, נוצר ויניגרט סמיך ויפיפה. 

סלרי- משתמשים בגבעולים הפנימיים הבהירים- פרוס דק

צנוניות פרוסות דק-דק

מוסיפים מעט מהרוטב ורואים אם צריך עוד ואם יש צורך במלח. שומרים את השאר במקרר למחר.

"הבן הצעיר שלך מנקה את המראה בסלון עם מים. יש לי חשד עמוק שאלו מים מהאסלה…"

פצחנו את הערב בפיצה (קנויה) ושלושה גמדים עם אפס נימוסי שולחן, המשכנו בחושך לגן-החיות עם גלידת בן-אנד-ג'ריז וסיור חמוד בין כלובים ישנים וחיות מפזזות עשויות אור וסיימנו בשתי סחרחרות (מי למען האל המציא את המילה הזו?),  שני סיבובי מטוסים,  נסיעה ברכבת שעושה טו-טו ועוד שני סיבובי מכוניות לקינוח. היה פצצה. 

הרבה שירבוטים שלי לא מגיעים כלל לשלב ההקלדה- הם פשוט נערמים בערימות מקריות שעוברות ממקום למקום בבית, בנסיונותי להראות פאסון של מסודרת. השבוע מצאתי אחד כזה מתחילתו של הקיץ, שקולע להרבה ימים בחיי. חשבתי שמתאים לסגירת שנה ולפתיחת אחרת:

הן מוצאות ניצן ומחליטות לשתול אותו. במהומת הכנת ארוחת הערב, אני שומעת אותן הלוך ושוב ממלאות מים במשפך. " הניצן הזה יהפוך לעץ ענק!" מודיעה לי בתי בדרמטיות. מישהו מחליט שאין לו צורך במכנסיים ובתחתונים ואני כמעט שוברת עליהם את הראש. השעה שבע בערב, ארוחת פסטה, אור מלא בחוץ. הגדולים במרפסת אוכלים יוגורטים, הדלתות פתוחות. הגור הקטן מסתובב כשבידו יוגורט, מחפש מישהו שיעזור לפתוח. 'אבא יפתח' אני אומרת לו כי אני עם הכלים והמדיח. הוא הולך 'אבא אבא' וחוזר 'איפה אתה?' . "איפה אני? מה זה איפה אני, איפה אני יכול להיות?!", הוא נשמע קצת עצבני, "אני במקום הרגיל שלי… מנקה מתחת לשולחן!!!'

אנחנו מסתכלים אחד על השני. בחוץ צעקות גיל של ילדים (הם בטח שוב על גג המחסן למרות שאמרנו כבר מאה פעם שבסוף זה יפול איתם) ואנחנו מתחילים לצחוק! אנחנו נכנסים להתקפת צחוק היסטרית כי החיים שלנו הם כאוס מאורגן, עצבני ושמח. אנחנו צוחקים כי למרות שהוא מקטר שהוא עובד פחות מהמזכירה שלו ולמרות שאני קוראת להם 'חיות' ולמרות שלפעמים רצוי היה שנמברטו ידלג על עמוד או שניים בספרו האהוב: 'ילד אמצע- מה לעשות בכדי להיות יחיד ומיוחד?' ושהיא תהיה קצת פחות תאטרלית ודומיננטית, למרות כל זאת- עמוק בלב- אנחנו אוהבים את טפיפות הרגליים בסלון ואת ההמולה והרעש. את המשפחה הזו שלנו, שמה לעשות, באה גם עם הרבה שאריות של פסטה חצי לעוסה וחסה מתחת לשולחן…

מצרפת עבורכם את מתכון עוגיות הפקאן שטרם העלתי לכאן  מוואלה קודם ומאחלת לכם יופי של שנה!

עוגיות פקאן פריכות      כ- 24 עוגיות

אם אין קוואנטרו אפשר להשתמש בליקר אחר או בחלב ואפילו במים. במקום פולי הקקאו ניתן להוסיף חופן פקאנים קצוצים גס או פשוט לותר…

100  גר. חמאה

30 גר. אבקת סוכר  

100 גר. פקאן 

250  גר. קמח

1 כף קוונטרו 

חופן שברי פולי קקאו

מקרימים את החמאה ואבקת הסוכר כשלוש דקות או עד שהתערובת מתבהרת מעט. בנתיים, מעבירים את אגוזי הפקאן למעבד מזון וטוחנים לתערובת חלקה ככל שניתן. מוסיפים את האגוזים לחמאה ומערבבים היטב. מוסיפים את הליקר ואז את הקמח ומערבבים עד לקבלת מרקם פירורי. מפסיקים את פעולת המיקסר ולוחצים מעט מהתערובת ביד. אם התערובת אינה מתאחדת לגוש, מוסיפים עוד מעט נוזל (ליקר או מים).

מעבירים את התערובת למשטח ומאחדים אותה עם הידיים לגוש מאורך שאורכו בערך 25 ס"מ.  מניחים את הגוש על פיסה רחבה של ניילון נצמד ומגלגלים את הניילון סביב. (להסבר נוסף הסתכלו בתמונות הכתבה המקורית)

אוחזים את הניילון משני צידי הנחש ומגלגלים כך שהצדדים יתהדקו סביב גליל הבצק. משהתקבל נחש בצק אחיד והדוק, מעבירים למקפיא ל-30 דקות.

מחממים תנור ל- 180 מעלות צלסיוס.

מוציאים את גליל הבצק ומשחררים מהניילון. פורסים לכ-25 עוגיות (עוביין כ- 8 מ"מ) ומניחים בתבנית אפיה. העוגיות אינן מתפשטות, כך שאין צורך לשמור על מרחקים גדולים בין אחת לשניה.

אופים כ- 17 דקות עד שהן מזהיבות רק מעט.

מצננים ושומרים בכלי אטום. ניתן לגלגל באבקת סוכר אם חסרה מתיקות. אבל קודם לתת להן להתקרר לגמרי!

מולים ביין וטרגון    ל-4

המולים מקבלים טעמים עדינים של יין וטרגון  ונותנים בתמורה קצת מליחות של ים.  ביחד עם הלחם ואיזשהו סלט מעניין- יצרו יופי של ארוחה. 

..ואם רוצים עוד קצת טעם- מוסיפים לרוטב קוביית חמאה לפני שהמולים נכסים לשם.

 בערך 1 ק"ג מולים טריים

3 בצלי שאלוט קצוצים דק

3-4 שיני שום קצוצות דק

4 כפות שמן- זית

מלח ופלפל טרי

2 עגבניות מגולענות- מגוררות ללא הקליפה

עלי טרגון- למדתי שלכל צמח חוזק שונה לכן כדאי להתחיל מענף ולהוסיף לפי הטעם

1 כוס יין לבן יבש

את המולים שוטפים היטב תחת מים קרים . הם בדר"כ מגיעים נקיים, אם לא יש לקרצף אותם היטב מחול. זורקים צדפות פתוחות.

בסיר רחב דיו להכיל את כל המולים, מחממים את השמן ומאדים בעדינות על להבה קטנה כ- 10 דקות את השאלוט והשום עם מעט מלח. מכסים ואם יש צורך מוסיפים טיפונת מים במהלך האידוי.

כשהשאלוט רך לגמרי ושקפקף, מוסיפים את העגבניות, הטרגון והיין ומביאים לרתיחה.  (אם מכינים מראש, עוצרים בשלב הזה ובעת הצורך, מביאים שוב לרתיחה וממשיכים)

מתבלים שוב במלח ופלפל ומוסיפים את המולים לסיר. מערבבים היטב, מכסים ומבשלים כ- 8 דקות. מערבבים מדי פעם. בסיום הבישול כל המולים צריכים להיות פתוחים. זורקים את הצדפות שלא נפתחו!

טועמים ומוסיפים טרגון ומלח לפי הצורך.

בינתיים קולים פרוסות לחם וכשהן מוכנות משפשפים קלות בשן שום ויוצקים טיפונת של שמן-זית. 

מגישים לשולחן עם הסיר ויוצקים לקעריות עם הרוטב.