ארכיון חודשי: ינואר 2009

פינוקים קטנים -ברוסקטה מנגולד ושום

 

img_6811a

 

ללכת לקניות ב- WHOLE FOODS  זה אחד הפינוקים הכי אהובים עלי. הלואי והייתי יכולה לקנות שם באופן קבוע, אבל אני לא. למישהו שאוהב בישול ומעריך מוצרים טבעיים ואיכותיים, המקום הזה הוא לונה- פארק עם רכבות הרים מטורפות. אני מסתובבת לי במעברים. ממששת. מריחה. לוקחת. אה אה… מחזירה. ותמיד בקופה זוכרת לתהות איך הגעתי לסכום הזה.

אתמול פינקתי את עצמי בפפריקה מעושנת (כי קראתי על זה נפלאות), שוקולד מריר אורגני מבוליביה  (ממש ממש לטעמי) וקרקרים מהודרים מלאים בגרעינים שאוכלות בדר"כ תרנגולות (בניסיון להראות לעצמי ריסון בריא מהו). חוץ מכל אלו רכשתי בין היתר שני צרורות גאים של סלקים קטנים וכתומים ו- Swiss Rainbow Chard  שהם עלי סלק שזה מנגולד בעברית.

את אלו שיכנתי במטבח ואת גיסתי המופלאה (לא מייצרים דגמים כאלו יותר) שהגיעה לחטוף ,שיכנתי בסלון. גם כאן יש לי הלואי. הלואי והיינו יכולים לשכן אותה בחדר משלה, אבל אנחנו לא.

היום, אחרי שלקחה את פרינצי לארוחת בוקר של בנות ולפני שרצה לקחת את נמברטו מוקדם מהגן לזמן איכות, שחלילה וחס לא יהיה כאן קיפוח, הספקנו לתפוס שעה בשמש של הגינה עם ארוחת צהריים קלה.

 

f

 

img_7021a

 ברוסקטה מנגולד ושום 

כמו בהרבה סוגים של אנטיפסטי, אין כאן ממש מתכון, אלא יותר רעיון וגם הוא ניתן לאינספור שינויים…

2 פרוסות עבות של לחם כפרי

 שן שום

צרור עלי סלק קרועים לחתיכות גדולות – את הגבעולים כדאי לחתוך לאורך על מנת שיתבשלו מהר

לימון

שמן-זית

עלים של פטרוזיליה

 מלח ופלפל גרוס טרי

פרמז'ן

 מרתיחים מים בסיר בינוני ומוסיפים מעט מלח. חולטים את עלי הסלק כמה דקות- עד שרכים ונעימים לאכילה. מסננים ומעבירים לקערה.

בינתיים, קולים את הלחם על גריל, מחבת פסים או אפילו בטוסטר ומגררים היטב כל פרוסה עם שן השום. מזליפים מעט שמן- זית. מוסיפים לעלי הסלק החלוטים את הפטרוזיליה, מיץ סחוט מהלימון, מעט שמן- זית, מלח ופלפל. מערבבים.

עורמים את עלי- הסלק על שתי פרוסות הלחם. מזליפים עוד מעט שמן- זית ובעזרת קולפן מגלפים שבבי פרמז'ן מעל.

תגובה אחת

מתויק תחת ירקות, משהו עם הלחם

מרק עדשים

 

img_6794a1

 אובססית מרק עדשים היכתה בי החודש חזק.  בעיקרון, אני לא מאנשי המרק. אני למשל לא מבינה את היסטריית 'מרק הכתומים'. בכלל, כל המרקים הטחונים והמסוננים מזכירים לי אוכל תינוקות. אם כבר מרק אז שיהיה סמיך, מעניין ומלא בכל טוב הארץ. נזידי כמעט.

שלושה מרקי  עדשים הכנתי החודש ואף אחד לא הוערך על-ידי מספיק בכדי להשתחל לבלוג הזה. היה אחד עם פטריות והמון לימון, אחר עם עצמות של בקר ואחד מעולה של יעל, שלא מצא חן בעיניו לשנות בעלים ולכן אני אוכל אותו אצלה.

מי שגאל אותי מיסורי היתה מיכל הגדולה . היא אמרה:" אוי תקשיבי, הכנתי אתמול מרק עדשים מעולה" וידעתי שיהיה כאן סוף טוב. כמויות אצל מיכל זה בכלל לא בא בחשבון וגם הוספתי קצת משלי : דלעת, שום והרבה כוסברה טחונה. יצא נהדר. סמיך ומשביע כמו שנחוץ ואם מגישים את זה בסיר נאה עם לחם משובח, שמן זית ופרמזן מעל ופלחי לימון בצד,  יש לכם אירוח קליל ומשמח לבב אנוש. ונא לא להבהל מהכוסברה… כן, כן, אני מכירה את כל שונאי הכוסברה למינהם… כוסברה יבשה בכלל אינה דומה בטעמה לטריה ולכן אין ממה לחשוש ובקשר לזו הטריה, כאשר היא מתבשלת כל-כך הרבה  זמן, היא ממש מאבדת נוכחות ומתמזגת בקהל.

s1

מבן-הדודה אורי, קיבלתי צנצנת של ממרח קארי הודי. מלבד החריפות הקטלנית, הקארי הזה שונה לגמרי מזה התאילנדי. מצטיידים בו ושומרים במזווה. חצי כפית של הדבר הזה בסיר מרק, תהפוך אותו לישות אחרת, אקזוטית משהו.  אפשר להוסיף אותו בהתחלה ואפשר כמוני, לשמור אותו ליום השני של המרק, כשלא ממש בא לאכול את אותו הדבר.

ואחרון חביב: סוגי העדשים. אני השתמשתי בשני סוגים, אחד גדול שטוח וירוק חיוור והשני קטן כהה וקצת מנוקד (french) אבל ניתן לערבב סוגים אחרים. מה שחביב בזן הקטן וה'צרפתי' הוא שהן אינן מתפרקות גם בבישול ארוך ושומרות על צורתן ועל מרקמן.

img_6645a

מרק עדשים עם בשר     6 אנשים רעבים

מרקי עדשים אוהבים בישול איטי וארוך ואפשר גם להכניס לתנור לאפקט 'חמיני'.

1 בצל גדול קצוץ דק

2-3 שיני שום קצוצות

2-3 ענפי סלרי קצוצים דק

4 כפות שמן-זית

מלח ופלפל טרי

200 גר. בשר בקר טחון (מיכל מערבבת טלה עם בקר או עגל).  עוד אפשרות היא נקניקיות איטלקיות חריפות- חתוכות לקוביות קטנות.

300 גר. דלעת קלופה וחתוכה לקוביות

בערך 10 ענפי כוסברה טריה- עלים בלבד- קצוצים גס

300 גר. עדשים שטופות – אני השתמשתי ב- 200 גר. קטנות וכהות + 100 גר. ירוקות

1 ס"מ שורש ג'ינג'ר קלוף

1/2 כפית כמון

2 כפיות כוסברה טחונה

1 כפית גדושה רסק עגבניות

1 כפית פילפלצ'ומה או צ'ילי יבש לפי הטעם

1/2 לימון- גרירה+ מיץ

בסיר גדול מאדים בצל ושום בשמן -זית ומעט מלח. אחרי 5 דקות מוסיפים סלרי וכוסברה וממשיכים באידוי עוד 5-10 דקות, עד שמתרכך. מגבירים את האש ומוסיפים את הבשר הטחון. מטגנים תוך שמועכים את הבשר עם כף- עץ, ע"מ לפרקו מגושים. מתבלים ומוסיפים את הדלעת, העדשים, הג'ינג'ר ורסק העגבניות. מוסיפים מים לכדי כיסוי העדשים ועוד כוס אחת ומביאים לרתיחה. מוסיפים גרירת לימון ומיץ ומבשלים על אש נמוכה כשעתיים. אפשר גם יותר! מתקנים תיבול ומוסיפים עוד מים אם צריך. וכנראה שצריך.

כדאי לדעת שמרקי קטניות מסמיכים מאד כשהם מתקררים ולכן, בחימום שלמחרת, יש צורך להוסיף הרבה מים.

7 תגובות

מתויק תחת ארוחה בסיר, בשר, מרק, משהו עם הלחם, קיטניות

שור שמח לכולכם!

בהתחשב בזה שאנחנו ישראלים ולא אנשי דת בכלל, הייתי אומרת שאנחנו חוגגים את ראש השנה הסיני באופן הדוק למדי. השנה האירוע אצל נמברטו בגן כלל כרגיל, תהלוכה רועשת ובה אנשים קצרים עוטים קופסאות נעליים מקושטות על ראשם ופוסעים לצלילי מוסיקה סינית טורדנית בעודם מרשרשים בכלי נגינה. 

בהמשך אירועי היום הסיני, הפציע האיש ממשרדו ובידיו תשורות סיניות מתלמידיו הסיניים- מניפה (נשבעת!) ומיני ממתקים מסורתיים. לכבוד מה? שאלתי. אין לו מושג אבל זה בטח לכבוד השנה החדשה.  חברים יקרים!  שנת השור החלה- ואני רוצה לנצל את ההזדמנות ולאחל לכ ו ל כ ם אושר ועושר והרבה בריאות. של שור.

c1

 

ואם כבר מדברים על סינים, האם אתם מכירים את פרחי התה המדהימים האלו?! אני חושבת שהם הגיעו כבר לארץ  וכן,  גם כאן הם לא זולים.

מדובר בפקעות פרחים קטנות, אשר במגע עם מים רותחים נפתחות לפרחים מדהימים שנותנים טעמים שונים של תה צמחי. החויה מקסימה ולרוב טעימה אם כי ישנם סוגים ויצרנים מוצלחים יותר ופחות. מתנה נפלאה ופינוק אמיתי.

חוץ מזה, רציתי לנצל את רשומה הקצרה וחסרת המתכון הזו, להודות לכולם על התגובות וההתעניינות. אתם משמחים אותי מאד! כמו- כן הוספתי את 'איך ואיפה' בראש העמוד ושם תשובות לשאלות על הצילום וכו'.

 נתראה מחר.

תגובה אחת

מתויק תחת ביסים מהחיים

טיול שאבד ועוגת קישואים מרשימה

 

img_4412b1

 

 אתמול, בפעם השניה השבוע, הבלאגן שלי בראש נתן את אותותיו.

'מה יש אחה"צ'?! שאלתי את זו שצלצלה אלי לסלולרי, בעוד האוטו שועט במורד הגבעה על מטלטליו, זאטוטיו וכל המצרכים לטיול מפוקנק עם חברים. התברר לי ששכחתי כי בעוד כמה שעות תורי לקחת 3 ילדים להצגה של 'בילבי'.

כמה לא נעים לדעת שפישלת  וממש, אבל ממש לא נעים לבטל על החברים ועל הילדה המתוקה שלהם שמחכה לנמברטו בשמחה.  אבל הכי מעצבן זה שאין את מי להאשים מלבד את עצמך. 'את צריכה יומן' אמר האיש. איזה יומן, אני הרי אאבד אותו אחרי יומיים וחוץ מזה באמת שהכל כתוב לי. אני  רק שוכחת לקרוא.

בניסיון לראות את הצד החיובי שבכל הסיפור, החלטתי לפרסם כאן היום את מתכון עוגת הקישואים. זוהי עוגה שאפיתי עם הצאצאים, כחלק מנסיונותי החוזרים ונישנים למצוא להם עוגות שבהן גם אלמנטים בריאים. נזכרתי בה עכשיו משום שאתמול שלפתי אותה מהמקפיא בעבור הפיקניק ובערב, עם התה ממש ממש הופתעתי ממנה לטובה. זאת אומרת ממש התרשמתי ממנה עמוקות! כאילו השהות בקור עשתה לה רק טוב. רכה ולחה, עם נטיפי קישוא ירוקים וזיגוג חמצמץ. אז מה היה בה שהפריע לי לפני- כן? אני חושבת שיותר מדי תבלינים. כל הג'ינג'ר\ קינמון\ אגוז מוסקט הזה בעוגות, זה משהו מאד אמריקאי. אם אתם מחובבי הג'אנר- רוצו להכין.  אני, אחרי החוויה המתקנת של אתמול אכין אותה שוב בשמחה אבל אוריד מעט מהתיבול ובודאי שאשמור במקפיא בדיוק לאירועים כאלו- בהם צריך משהו לקפה שלא תוכנן מראש…

המתכון הוא מתוך הספר הכה משובח  DOLCE  ITALIANO  של ג'ינה דה- פלמה,  מי  שחולשת על מטבח המתוקים במסעדת  BABBO  שבניו-יורק.  הספר מומלץ בעיקר לאלו שמכורים לאפיה ומחפשים משהו קצת אחר- איטלקי ופשוט אבל מעודן להפליא. 

** שימו לב ללינקים המקסימים שלה באתר!

 img_6537a2

 

עוגת קישואים ושמן- זית עם זיגוג לימון קריספי

אם התבוננתם ברשימת המרכיבים והיא מרוממת את רוח האפיה שבכם או אם נתקעתם עם קישואים מיותרים- אני הייתי חותכת בכמויות התבלינים לחצי, אלא אם אתם מתכננים הקפאה מידית. אני אפיתי בשתי תבניות עגולות בקוטר 16 ס"מ.

1 כוס אגוזי מלך 

2 כוסות קמח

1 כפית אב' אפיה

1/2 כפית אב' סודה לשתיה

1 כפית מלח

2 כפיות קינמון

1 כפית ג'ינג'ר טחון

1/2 כפית אגוז מוסקט טחון

3 ביצים

3/4  1 כוסות סוכר

1 כוס שמן- זית  עדין

2 כפיות תמצית וניל

1/2  2 כוסות קישואים מגוררים (בערך 2 קישואים)

לזיגוג: 

 1/4   כוס מיץ לימון טרי

1/3 כוס סוכר

1 כוס אבקת סוכר

*** כמות הזיגוג רבה מדי לטעמי! בפעמים הבאות אני פשוט מערבבת 3/4 כוס אבקת סוכר עם מיץ לימון במשורה- עד לקבל מרקם נכון. מה זה נכון? המטרה היא לא להוסיך יותר מדי מיץ, אחרת הזיגוג לא יקרש. מוסיפים כל פעם מעט ומערבבים היטב עד לקבלת מרקם שיאפשר מריחה. 

 

מחממים תנור ל- 180 צלסיוס\ 350 פרנהייט. משמנים בחמאה או ספריי שמן תבנית מתפרקת עגולה  26  סמ" (10").  מפזרים קצת קמח והופכים ע"מ שעודפי הקמח ירדו.

אם האגוזים אינם קלויים מראש, מפזרים אותם על תבנית שטוחה וקולים בתנור בערך 12-14 דקות, עד שזהובים ומפיצים ריח. מצננים וקוצצים היטב במעבד מזון.

מנפים קמח, אבקות סודה ואפיה, מלח ותבלינים לקערה. במיקסר, עם וו הגיטרה, מקציפים במהירות בינונית:  ביצים, סוכר ושמן- זית כ- 3 דקות, עד לקבלת תערובת תפוחה ובהירה. מוסיפים תמצית וניל. מנקים דפנות הקערה ומוסיפים את החומרים היבשים בפעם אחת. מערבבים במהירות נמוכה כ- 30 שניות. מוסיפים את הקישואים והאגוזים ומערבבים היטב.

מעבירים את התערובת לתבנית ואופים כ- 45 דקות. העוגה מוכנה כאשר קיסם יוצא יבש והשוליים מתחילים לסגת מהתבנית.

מצננים כ-10 דקות ובינתיים מערבבים את כל חומרי הזיגוג יחד לעיסה חלקה. משחררים את העוגה מהתבנית  ויוצקים מעל את הזיגוג. כשהעוגה תתקרר, הזיגוג יקרש ויתיבש לגמרי.

 ועוד משהו קטן שקיבלתי אתמול מחיתל, הפייסטרי שף, במייל. זה הצחיק אותי.

איך זה ,

שכאשר מערבבים יחד  
 

מים וקמח מתקבל דבק

 
 
 
 

ואז כשמוסיפים

ביצים

וסוכר

 
 
 
 

מתקבלת עוגה

 
 
 
 

לאן אם כך, נעלם הדבק ?  

 
 
 
 

אתם יודעים זאת טוב מאוד  
 

הדבק לא נעלם … 

 
 
 
 

הדבק הוא שמדביק את העוגה לתחת

 

20 תגובות

מתויק תחת ירקות, מתוק, עוגות

צלי עוף של בית

 

img_6318a

 

 החורף חזר ואיתו המון של גשם. עד שנפטר קטקטנו מהשיעול הטורדני שתקף אותו בימים האחרונים ולא נתן לשנינו לישון כראוי בלילות, קמתי אני אתמול עם איזה וירוס טפילי. אוף. את היום ביליתי במיטה עם  החבר 'טיילנול' ועם עקרות הבית המיואשות. כן, אני רק בעונה הראשונה ומשתדלת שלא להתיאש.

כמו תמיד, באופטימיות שהיא על סף הטמטום, שכנעתי את עצמי שזה משהו קצרצר של 24 שעות ותכננתי שמחר אני מפנקת את עצמי בעוף של בית. הפעם זה באמת עבד לי.

מרק עוף ועוף של בית, שזהו צלי העוף של אמא שלי שליוה אותי כל ילדותי, אלו המאכלים הכי מפנקים שלי לימים כאלו. ולא רק. העוף הזה בשבילי, הוא הכי ביתי שיש. חום, רך ועם רוטב פשוט וטעים שבילדות היינו אוכלים עם פסטה.

זהו להיום קצר. שיהיה לכולכם שבוע מקסים.

 

v

 

img_6210a

 

צלי עוף של אמא

לאלו מבינכם שגרים באזורי, אני ממליצה בחום על עוף בשם  Rosie. אני קונה אותו ב- Berkeley bowl  אבל ניתן למצוא אותו בעוד מקומות ומלבד היותו אורגני הוא באמת הרבה יותר טעים! 

3-4 כרעי תרנגולת

1 בצל בינוני קצוץ גס

3-4 שיני שום קצוצות גס

1 עגבניה חתוכה גס

1/4 כוס יין לבן או אדום- מה שיש פתוח- וממש לא חובה!

1 כפית רסק עגבניות

1 כפית פפריקה

מלח ופלפל טרי

תפוחי אדמה וגזרים

 

מתבלים את חלקי העוף. מחממים מחבת גדולה. מוסיפים כף שמן ומשחימים את חלקי העוף. מוסיפים את הבצל והשום וממשיכים בטיגון, עד שאלו מתרככים מעט. מוסיפים את העגבניה ואחרי כדקה או שתיים, מוסיפים את היין ומצמצמים.

מכניסים חצאי תפוחי- אדמה וחתיכות גסות של גזרים ומתבליפ שוב במלח, פלפל ובפפריקה. ממיסים את רסק העגבניות בחצי כוס מים ושופכים מעל.

מביאים לרתיחה, מכסים ומנמיכים את הלהבה. מבשלים על אש נמוכה כ-1/4 שעה. מעבירים לשעה לתנור מחומם מראש ל- 250 פרנהייט\ 120 צלסיוס- עד לשחום, רך ומענג מאד!

30 תגובות

מתויק תחת ארוחה בסיר, גינה, ירקות, ללא גלוטן, עוף

פסטה עגבניות וחצילים של אנדראה

.

img_6153a

.

המתכון של היום הוא לא סתם מתכון, הוא נכס. מתכון נכס הוא משהו שהולך איתך המון שנים ולא משנה כמה נסיונות חדשים ירקחו במטבח, תמיד אבל תמיד, תזכור אותו ותחזור אליו. הוא גם מסוג המתכונים האלו שכ-ו-ל-ם אוהבים ולעולם כשתגיש אותו לשולחן ,תקבל מחמאות ותדרש לפרט את פרטי הכנתו. ואם לנכס הזה יש קצת היסטוריה אז בכלל מצוין.

את הנכס שלי, למדתי להכין מאנדראה ואנטונלה עוד כשגרנו בניו-יורק. אנטונלה בילתה עם האיש הרבה לילות טרופי לימודים ובשאר הזמן אירחה הרבה. בסגנון איטלקי.

הם גרו ברחוב תומפסון שבוילג' בדירה מניאטורית וחשוכה שהנוף הנשקף משני חלונותיה הקטנטנים היה קיר האבן של הבית הסמוך. חוץ משני חדרים זערוריים וחשוכים, היה מטבחון צר ומאורך ושם היו נערכות הארוחות. שולחן קטן ועליו גיבוב של כוסות, צלחות וסכו"ם מכל הסוגים והמינים ותמיד תמיד יותר אנשים ממה שהבית היה מסוגל להכיל. עם השנים למדנו להכיר את המנהגים: אם הזמנו אותם בשתיים, בשלוש הם מתקשרים להגיד שיאחרו. אם אנחנו באים אליהם, דרוש איחור נאה של לפחות חצי שעה (אחרת זו גסות..), אף פעם אין לדעת את מי תפגוש שם (כי הם מזמינים כל מכר שפגשו 5 דקות לפני כן ברחוב) ו- אף פעם האוכל לא יהיה מוכן כשתגיע… לכן כדאי לא להגיע גוועים (זה יקח שעתיים- שלוש) וגם כדאי שתפשיל שרוולים ותדחק בכוך לעזור.

ובחזרה לפסטה. הרוטב הזה דוקא היה מוכן מראש ואת ההוראות שלו, קיבלתי מאנדראה מעל לראשם של כמה אנשים ששתו יותר מדי, דרך מעטה עשן כבד (רב האיטלקים שפגשתי מתעלמים באלגנטיות מהקשר בין עישון לסרטן) ובצעקות רמות. כבר למחרת ניסיתי וזה ממש לא יצא אותו דבר. טלפון מצוקתי לבחור כינס את הזוג אלינו ביום שאחרי. "אין בעיה", אמרה לי אנטון בטלפון " אנחנו באים מחר".

שעתיים איטיות ופדנטיות באופן קצת מדאיג, העמידו את הטמפרמנט שלי במבחן רציני וכמו-כן, הניבו במטבחי הקטן סיר גאה של רוטב עגבניות מקסים ומלא טעמים ש'נדבק' באופן מושלם לפסטה ולא משאיר שלולית בצלחת. הבנתי גם למה הרוטב שלי לא יצא אדום וסמיך כמו שלו- הרבה מדי חציל ובצל, פחות מדי זמן וסבלנות. ומלבד הסוד של הרוטב המקסים הזה, למדתי גם שישנם דברים שאסור לדחוק בהם, הם צריכים את הזמן שלהם. בדיוק כמו אנדראה.

.

m

 מה עוד למדתי מהאיטלקים?!

תמיד להשתמש בשימורי עגבניות שלמות ולא במרוסקות למינהן. להוסיף את הצ'ילי היבש ואת הבזיליקום בשני חלקים, התחלה וסוף- כי כל שלב מפיק טעמים וארומות שונות. לעולם לא לאכול ספגטי עם כף. אף פעם לא לתת לגבר לגרוב גרביים לבנות. קפוצ'ינו בסוף ארוחה זה חטא כמו לאכול קורנפלקס, רק אספרסו. להכניס לכל תבשיל של עגבניות מעט סוכר- כי זה עושה פלאים ולהוסיף את הפרמזן לפסטה דוקא לפני הרוטב, מפני שכך היא נתפסת לפסטה עצמה.

וזהו, עכשיו חדל קשקשת. רוצו להכין ודווחו על התוצאות…

.

פסטה  עגבניות וחצילים של אנדראה          ל- 4 מורעבים

 הרוטב הזה הוא אהבה גדולה. כמו שכבר ציינתי זה לא רוטב ב- 5 דקות ומצד שני הוא שווה כל דקה! אם חצילים אינם אופציה הגיונית עבורכם (מה בדבר טיפול תרופתי?!) ניתן להשתמש בקישואים.  אפשר להשאיר את הקליפה אבל אם מקלפים, החצילים מתרכים וכמעט נעלמים ברוטב.  הרוטב צולח את המקפיא בעדנה רבה ולכן ניתן להכין כמות גדולה ולהקפיא לימים קשים.

לרוטב הבסיסי אני מוסיפה זיתי קלמטה וגבינת פטה מגוררת. אם לא פטה- כף ריקוטה טריה מעל לקערת פסטה תשמח לבב אנוש. אפשר גם קוביות חציל מטוגנות. ושומו שמיים היא כל-כך טעימה גם ביום למחרת, אפילו קרה ואי- לכך מעולה בתור אוכל טיולים ופיקניקים.

1 כוס שמן- זית – ושלא תעיזו להוריד או לקמץ!

1 בצל קטן- קצוץ דק

כ- 10 שיני שום- חצוויות לאורכן

צ'ילי אדום יבש- כרצוי

מלח ופלפל טרי

1/2 חציל קלוף וחתוך לקוביות

1 קופסאה גדולה של עגבניות שלמות וקלופות- 800 גר.

כ-14 עלי בזיליקום טרי- קרועים גס

1 כף שטוחה של סוכר

1 חבילת פסטה קצרה- 500 גר.

1/2 כוס פרמזן מגוררת

מרסקים את העגבניות או מועכים בעזרת היד למרקם לא חלק לגמרי.

מחממים את השמן, הבצל והשום בסיר רחב . מוסיפים מעט מלח וצ'ילי יבש ומאדים מכוסה עד שהכל מתרכך ללא השחמה. מוסיפים את קוביות החצילים, מערבבים ומכסים שוב. לא להבהל! החצילים 'שותים' בהתחלה את כל השמן אבל בהמשך יוציאו אותו חזרה לסיר. ממשיכים לבשל בסיר מכוסה, תוך כדי ערבוב מדי פעם.

כשהחצילים רכים למשעי, מוסיפים את העגבניות ונוזלהן וגם את הסוכר ומחצית מעלי הבזיליקום. מערבבים ומבשלים על אש בינונית, תוך רתיחה עדינה כשעה, עד אשר הרוטב מסמיך מאד. בשלב הזה מוסיפים עוד צ'ילי יבש, אם אוהבים את הרוטב מעט יותר חריף ואת שאר עלי הבזיליקום.

מבשלים את הפסטה במי-מלח לפי הוראות הבישול. דקה לפני סיום הבישול, מעבירים את הפסטה לסיר הרוטב, זורים מעליה את הפרמזן ועוד 'שלוק' של שמן- זית ורק אז מערבבים. טועמים ומתקנים תיבול.

*אם רוצים, מוסיפים זיתים ופטה.

img_6144aa

אחרית דבר:  בקיץ האחרון ביקרנו את הזוג המתוק הזה וביתם התינוקת בדירתם השיקית והמעוצבת להפליא במרכז מילנו. מעוצבת משמע לבן, נקי ובסטייל. ממנהטן למילנו עולם ומלואו…

26 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, ירקות, פסטה

ה בראוניז

img_5954a1

החלטתי להרשות לעצמי קצת קיטש. אובמה- בראוניס- שחור- לבן.  אוקיי… צודקים, הרבה קיטש. להגנתי אומר שהמקרר היה ריק לגמרי (כן, זה קורה גם פה) ואת מה שהבראוניס הכה מקסימות האלו צריכות, יש לי תמיד בבית.

על המתכון אחראית אוסטראלית מוכשרת בשם דונה היי.  יש לה ברפרטואר המון ספרי בישול אנינים ומעוצבים וגם מגזין חודשי שווה במיוחד הנושא את שמה. הבראוניס האלו הולכות עימי כבר הרבה שנים ולאן ולמי שלא הכנתי אותן, הן קצרו מחמאות.  15 דקות ערבוב ועוד 30 דקות אפיה לוקח כל הנס הזה וצנצנת של מהממות שכאלו יביאו גם על ראשכם ברכות.

 בראוניס בשלושה צבעים

כמו שכבר ציינתי, אני אוהבת להשתמש בשוקולד ולרונה. הוא לא זול ולכן אם רוצים לצמצם עלויות אבל עדיין לקבל תוצאה מצוינת, ניתן להשתמש בשוקולד מריר אחר (60% מוצקי קקאו) ובקקאו של ולרונה. הקקאו אף הוא לא זיל וזול אבל תתנחמו בכך שיספיק לכמה אפיות בראוניס.

S

185  גר. שוקולד מריר משובח -קצוץ (bitter sweet)

185 גר. חמאה

1/4  1 כוסות סוכר

3 ביצים

2/3 כוס קמח

1/2 כוס קקאו

100 גר. שוקולד חלב

100 גר. שוקולד לבן

בקערת מיקסר מקציפים יחד את הביצים והסוכר כ- 5 דקות,  עד לקבלת תערובת נפוחה ובהירה.

ממיסים את השוקולד והחמאה  על גבי אדים או במיקרו. מערבבים לקבלת תערובת אחידה ומוסיפים לתערובת הביצים והסוכר. מנפים קמח וקקאו לקערה ומערבבים עם תערובת השוקולד.

קוצצים את שוקולד החלב ואת השוקולד הלבן לקוביות קטנות. מוציאים 6-7 חתיכות הצידה ואת השאר מקפלים ידנית לתערובת.

אני משתמשת בתבנית מרובעת  27 *30 ס"מ, שבתחתיתה נייר אפיה. לאחר שמעבירים לתבנית ומיישרים, מטביעים את חתיכות שהשארנו בצד אבל לא עד הסוף!

 אופים בתנור שחומם ל- 180 מעלות צלסיויס \ 350 פרנהייט כ- 25 דקות. שימו לב לא לאפות יותר מדי! כדאי לבדוק כבר אחרי 20 דקות. הקיסם צריך להיות יבש עם כמה פירורים עליו. אם אופים יותר מדי, מתקבלת עוגת שוקולד יבשושית- אתם רוצים אותן לחות, מפנקות ועשירות.

l

22 תגובות

מתויק תחת בצנצנת, עוגות, עוגיות, שוקולד

הקינג שמח ועוגת שוקולד-דובדבן

שוב חופש בבתי הספר והפעם יומולדת למרטין לותר קינג.  "ג'וניור" מזדעקת  הקטנה כשאנחנו לבושתנו שוכחים.' נו בטח גוניור' אנחנו אומרים. אח, אני מייסרת את עצמי, הלואי הייתה בקיאה כל- כך בדיני חגי ומועדי ישראל  אבל מה לעשות ששיטת החינוך האמריקאית , הפטריוטית והטוחנת חזקה משיטות הלימוד הרפות של הוריה.

אבל  היום אני מרשה לעצמי לוותר מעט על המירמורים- כי בכל זאת, כמה סימלי- יומולדת לדוקטור על רקע השבעת אובמה מחר והלואיאמןסלע יציאתנו מעזה. "וואלה" אומרת לי היום חברה, "אתם תזכו להיות  בכמה ארועים מכוננים בהיסטוריה האמריקאית". אין ספק שאירועי המחר בקליפורניה עדיפים על  מנהטן  2001 .

את היום אנחנו מעבירים בין היתר בהעפת בלונים מצפצפים  בפארק (כן, יש כזה דבר), כשברקע  גשר הזהב (כן, אנחנו המשפחה המעצבנת הזו.). אם יש חיים אחרי המוות, דוקטור מרטין לות'ר קינג ג'וניור חוגג עכשיו. הוא מזמין את  כ ל  השכנים והקרובים לחאפלה רצינית והוא קורע את רחבת הריקודים. הוא שמח כמו שלא היה מעולם והוא מחכה בקוצר רוח למחר. כי מחר, לראשונה בהיסטוריה האמריקאית, יכנס נשיא שחור לבית המאד לבן והאומה הזו תוכיח שוב, גם לממרמרים כמוני, שהיא גדולה יותר מהחיים עצמם.

 

img_4626aaa

 

"אמא" אומרת פרינצי מודאגת ממש " צריך לאפות לו עוגה !"  בטח נכון. כולנו יודעים שאין אין אין חגיגה בלי בלי בלי בלי עוגה.

את העוגה המקסימה הזו אני לא אופה. אני מקבלת אותה במתנה ממירי וזה רק עושה אותה יותר טעימה. למה?! כי מירי כותבת את המחקר שלה ומנהלת בית ואמא משקיענית וגם מוצאת זמן לפנק אחרים. ויש בה, בעוגה, כל מה שאני ממש אוהבת. היא לחה ודחוסה ושוקולדית וגם קצת חמצמצה מהדובדבנים ובהחלט אגוזית.

img_4634a2

 

 

עוגת דובדבנים חמוצים, אגוזים  ושוקולד

מ. גרה במגורים של אוניברסיטת ברקלי, מה שאומר ששכניה מכל עבר הם אנשים מכל רחבי העולם, מה שהופך אותה למקור בלתי נדלה למתכונים מעניינים. העוגה הזו שייכת במקור לשכנה גרמניה.  זו שלי הכילה שוקולד מתוצרת 'ולרונה' ואיכותו הורגשה בכל ביס. אנא מכם. עוד אמרה מ. כי:  א. ניסתה את העוגה עם פיסטוקים במקום אגוזים ויצא מעודן.  ב. נרשמה יכולת השתמרות מעולה של 3-4 ימים, כך שהיא מומלצת לטיולים!

200 גר. חמאה

180 גר. סוכר

4 ביצים

125 גר. קמח (מ. משתמשת במחצית הכמות קמח רגיל ומחצית מלא)

125 גר. אגוזים קצוצים

200 גר. שוקולד ולרונה- 60% – קצוץ גס

3 כפיות רום

1 צנצנת גדולה של דובדבנים חמוצים משומרים -מסוננים

מחממים תנור ל- 175 מעלות צלסיוס ( 340 פרנהייט)

משמנים תבנית בקוטר 26 ס"מ.

מערבבים היטב חמאה וסוכר. מוסיפם את כל שאר החומרים- חוץ מהדובדבנים, אותם מוסיפים בסוף ידנית.

אופים כשעה או עד אשר קיסם יוצא יבש.

18 תגובות

מתויק תחת עוגות, פירות, שוקולד

על אקולוגיה וסטייקים (סטייק בבאגט)

img_5789a1

 

הקטקט נהיה אינטיליגנט ועבר לבקבוקי זכוכית . זה אמנם יותר מסוכן למשפחה במקרה ומתחשק לו לזרוק את זה למישהו בראש אבל  זה יותר אקולוגי.  אקולוגי – הנה מילה חזקה. השבוע סיפרה לי מכרית שהם הפסיקו כמעט לחלוטין לאכול בשר  ואם לא די בזאת אציין שבעלה הוא ארגנטינאי, כך שאהבה יש. תעשיית הבשר בעייתית מאד, היא נימקה, זה לא אקולוגי. בקשר לגזים שמשחררות הכבשים בניו-זילנד  לי אישית אין מה לעשות. אני מכורה לבשר ולכן אני קונה בקבוקי תינוק מזכוכית. גם זו תרומה. וכן, אני גם ממחזרת ומקמפסת.

בשבוע שעבר, שמעתי את נמברטו אומר לחבר שאמא שלו היא כמו אלכס ממדגסקר. "היא אוהבת סטייקים!!!" הוא ציין בגאווה. כן, זו עובדה, אם כי  'אוהבת' אינה המילה הנכונה אלא 'מתה על'. 

מזכרונות ילדות של סטייק לבן במנגל ביערות בן-שמן ומפגש הפיל, דרך 'פיטר לוגר'  שבברוקלין, פאתי הסטייק בפיתה הבלתי נשכח שהביאו לי החברים הכי טובים, לביה"ח  Mount Sinai  שבמנהטן, כמה שעות אחרי שהפרינצי הגיחה לעולמנו (תודה! תודה!) ועד היום הזה.

לחג החנוכה האחרון, קיבלתי מעצמי את הספר החדש של ארז קומרובסקי. בערב, לאחר שהתחפרתי תחת השמיכה, קראתי בהנאה בעמוד 193 : " כבר אי אפשר סתם למרוח גבינת עזים טובה על פוקאצ'ה. קודם חייבים לדקדק ולבדוק אם חדר חס וחלילה ולו גרגר חיטה אחד ללחם השיפון האורגני שלנו, ואם אחוזי השומן של הטלה הבלאדי הרסניים לוורידנו. האם הכבד שלנו שומני ונפוח? הכליות שלנו מתפקדות? וקפה זה קטסטרופה למפרקים. סוכר זה רעל. טחינה זה טוב. פיתה בשום פנים ואופן לא! חומוס כן, שום לא. אומגה 3 זה טוב מאד, תה ירוק, ויטמין C….רבותיי היקרים, די! נמאס!"  

אי לכך אני מקדישה את רשימתי זו לכל אוהבי הבשר באשר הם! וכן- הכל במידה. מדי פעם, גם סטייק טוב הוא אוכל שצריך וכדאי. אם לא לגוף אז לנשמה.

הסטייק הזה הוא מחווה לסטייק בפיתה. מן סטייק בפיתה למתקדמים. יופי של דבר לארוח- בסטייל, בלי המון עבודה וגם עם חסכון קל בעלויות הבשר (משמע  א ק ו ל ו ג י!). כל מה שצריך זו רק בירה קרה ותפוחי אדמה בכל צורה שבא. בתאבון אחים ולבריאות.

img_5786a1

 

באגט של סטייק עם איולי     4 אנשים רגילים או 3 ממש רעבים!

את הבאגט אני משאירה שלם ומניחה במרכז השולחן עם בירות וקערית תפו"א צלויים וחלק מהאיולי לטבול אותם בפנים.

500-600 גר. אנטריקוט פרוס ל-4 סטייקים דקים. אני קונה 2 סטייקים עבים של                                        Niman Ranch  -rib eye steak  וחוצה אותם לרוחבם לחצי. מתקבלים 4 נתחי סטייק בעובי של בערך 1 ס"מ.  

1 באגט טרי

2 חופנים של עלים ירוקים או רוקט           * בתמונה גם עלי- כותרת של פרחים אכילים

איולי  – מתכון בהמשך

מרינדה לסטייקים: 

2  כפות חרדל דיז'ון

2 כפות חומץ בלסמי

2-3 כפות שמן-זית

פלפל שחור גרוס בנדיבות

מערבבים את חומרי המרינדה ומעסים לתוך הבשר. מניחים לחצי שעה. לפני הצליה ממליחים.

 איולי :

1 חלמון

1 כפית גדושה חרדל

1 כוס שמן-זית איכותי  או 1/2 כוס שמן-זית + 1/2 כוס שמן תירס או שמן צמחי אחר

1-2 שיני שום כתושות

מלח ופלפל

אפשר  להוסיף עשבי תיבול קצוצים

התרגלתי להכין את זה ידנית אבל מאז שגיליתי שהמיקסר עושה את העבודה מעולה נהייתי עצלנית. מה שחשוב ביותר הוא להקפיד ב-1/4 כוס השמן הראשונה על הזלפה איטית ביותר של שמן . התערובת צריכה להיות קרמית ואחידה ולהסמיך יותר ויותר עם הוספת כל כמות השמן.

מערבבים את החלמון עם החרדל וטורפים את השמן פנימה בזילופים זעירים. ב-1/4 כוס השמן הראשונה, יש להוסיף בכל פעם 1/2 כפית שמן ולחכות עד שהוא יבלע בתערובת. לאחר מכן- ניתן להוסיף את שארית השמן בזילוף איטי וקבוע. אם נראה לכם שהתערובת סמיכה מדי ועדיין לא הוספתם את כל כמות השמן, ניתן להוסיף כפית או שתיים של מים ולהמשיך בהזלפת  השמן.

כשהאיולי מוכן- והוא סמיך, אחיד ומבריק מוסיפים את המלח, השום ועשבי התיבול.

מה עושים אם משום מה זה לא יוצא? הסיבה היא שהוספת השמן הייתה מהירה מדי.  אפשר להתחיל עם חלמון חדש ובזהירות איטית להוסיף לו מהתערובת 'שלא יצאה'. אח"כ להמשיך כרגיל בהוספת השמן הנותר.

אחרית דבר: חוצים את הבאגט לרוחבו וקולים אותו כדקותיים על גבי הגריל או בתנור.מחממים היטב מחבת פסים או גריל וצולים את הסטייקים דקה או שתיים מכל כיוון. הם דקים ולכן לא נחוץ הרבה זמן לצליה- רק השחמה יפה משני הצדדים. בנתיים מורחים את שני חלקי הבאגט  בנדיבות באיולי. כשהסטייקים מוכנים, עורמים אותם באופן שווה על מחצית הבאגט ומעל מפזרים את הירק. סוגרים במחצית הבאגט השניה ופורסים לחתיכות עבות.  

 

w1

 

 

5 תגובות

מתויק תחת בשר, ממנגלת, משהו עם הלחם

מלפפון צמח בגן/ מלפפונים חמוצים

img_5669a2

 גדלתי במעוז-אביב  של שנות ה-70, בילדות שזכורה לי עם הרבה רגליים יחפות, חברים וצופים. בתים משותפים של 4 קומות ושכנים שמכירים אחד את השני כמו קרובי משפחה.

בדירה הצמודה אלינו גרה משפחת שני וביתם היה ביתי השני. שונה לחלוטין משלי. פחות חוקים, יותר בלגן ולכן עבורי, הרבה יותר קסם. אבא של אפרת, יעקב שני (כמובן שיש בינהם קשר), אהב אוכל טוב  והאמת היא שאז, בעידן ממרח השחר העולה ופריחת המרגרינה, הוא נראה לי קצת מוזר. היום אני יודעת שהקדים את זמנו. אני זוכרת את הטקסיות בה היה מכין את האוכל- מגרר עגבניות על פומפיה, מוסיף להן סחוג ושמן-זית וטובל בהן פיתות קלויות. הוא אכל דברים שלא היו אצלי בבית ואכל אותם בדרכים שלא הכרתי, והוא אהב חריף. הוא נהג להחמיץ מלפפונים שהיו חריפים תופת וכשאנחנו הילדים היינו משחקים קלפים, עונשו של המפסיד היה לאכול מלפפון חמוץ. עד היום אני זוכרת את כאב ההפסד.

לא התכוונתי לכתוב על מלפפונים חמוצים אבל הם יצאו כל-כך טוב. פריכים, חמוצים, מלוחים וחריפים בדיוק במידה. בתהליך ההכנה שלהם יש משהו מספק כמו בהכנת לחם. בסיסי וביתי. וזה נכון שההכנה פשוטה באופן מגוחך, רק שצריך להקפיד על כמה דברים:

1. יש לבחור במלפפונים קטנים, טריים ומוצקים.

2. באף שלב אין לדחוף את האצבעות לצנצנת!  החיידקים שיתגלצ'ו לצנצנת יגרמו לעובש לבנבן ולריקבון של המלפפונים.

3. האויב הגדול ביותר של אלו הוא מחסור במלח- הוא גורם להם לצאת מותססים ודהויים. במידה ויצאו לכם מלוחים מדי, שופכים מעט מהנוזלי ומוסיפים במקומם מעט מים רגילים, לפני שהצנצנת נכנסת למקרר.

4. על מתכון הבסיס אפשר להוסיף: גרגרי חרדל, עלי דפנה, זרעי חרדל וגרגירי פלפל שחור שלמים.

 

בראשיתimg_5214a

 

…ובסוף. img_5684a1

מלפפונים חמוצים

צנצנת גדולה- נקיה ואטומה

מלפפונים קטנים שימלאו צנצנת גדולה

צרור קטן של שמיר

1-2-3-4 פלפלים חריפים , טריים או מיובשים- על פי מידת הרצון

3-4 שיני שום חצויות

1 כפית גדושה של מלח על כל כוס מים

1 כפית מלח נוספת

1 כף חומץ

מרפדים את תחתית הצנצנת במחצית מצרור השמיר.

משכיבים את הצנצנת וממלאים במלפפונים בצפיפות. הצפיפות הזו תמנע מהם לצוף מאוחר יותר. מפזרים בין המלפפנים את שיני השום והפלפלים. מוסיפים עוד כמה מלפפונים מעל ומכסים בשארית צרור השמיר. ממיסים כל פעם 1 כפית גדושה של מלח בכוס מים ומוזגים מעל. בכוס האחרונה ממיסים גם את כפית המלח הנוספת ומוסיפים גם את החומץ. חשוב שהנוזלים יכסו את המלפפונים לגמרי ואם יש משקולת שניתן להניח בתוך הצנצנת לפני סגירתה- זה נהדר. אוטמים את הצנצנת ומניחים על צלחת במקום שמשי ומואר.

המלפפונים ישנו לאט את צבעם מירוק חי לירוק זית. הם יהיו מוכנים לאחר ארבע עד שישה ימים בערך, תלוי בעונה. מעבירים למקרר ושומרים בנוזלים.

* הפרסי מהחנות של הפרסים סיפר לי היום שהוא מוסיף לחמוצים קצח. שווה ניסיון.

13 תגובות

מתויק תחת בצנצנת, טבעוני, ירקות, משהו עם הלחם