ל
עוד יומולדת הגיע אל ביתנו ואצלנו בימי-הולדת יש נוהל פיצות. אירוח של פיצה הוא יופי של דבר, רק המון עבודה תוך כדי: לשטח את הבצק, להוסיף טעמים, לאפות, לחתוך ואז לבאה בתור ובינתיים זה שאופה מפסיד את רוב ההתרחשויות. אני מאלו שלא אוהבים להפסיד את כל ההתרחשויות ובכלל, שואפת להיות במטבח כמה שפחות כשיש באזור אנשים שעושים לי נחמד ואת הפתרון לבעיה הסבוכה הזו מצאתי תוך כדי דפדוף בספרו החדש של מריו בטלי- אפיה חלקית של הבצק מראש.
חייבת לומר שהייתי מעט סקפטית בנוגע ל'פיצת שני החלקים' הזו אבל לא עמדתי בפיתוי -כל מה שנותר הוא להוסיף טעמים ולאפות ואפשר אפילו לתת לאחרים אפשרות להיות יצירתיים בלמעלה של הפיצה (אם האופה הוא לא פריק קונטרול אהמ, זאת אומרת). בקיצור מה שאני רוצה לומר לכם, אנשי אפיית הפיצה באשר אתם- בזכות הגילוי הנאות הזה חייכם ישתפרו באחת. יצא פיצוץ.
זה מה שהכנתי אני אתמול-
אנטיפסטי:
סלק, כרובית, בטטות, גזרים, תפוחי-אדמה ושיני שום צלויים בתנור עם שמן-זית/רוזמרין/מלח
ך
ך
זיתים ו- coppa
ך
ללמעלה של הפיצות: פטריות שיטאקי מוקפצות עם מעט שמן זית ושום, תירס טרי מבושל קלות עם שום, אספרגוס, בצל אדום פרוס דקיק, גבינת עזים, גבינת פרמזן ומוצרלה, קרם פרש ירוק של בזיליקום ופטרוזיליה, צ'ילי יבש.
ל
ערימה של התחלות פיצה

ף
את המתכון שלי לבצק פיצה נתתי כבר בעבר ואם יש בו צורך הנה הוא כאן. קצת קשה להאמין שמהכמות הזו יוצאות 4 פיצות (משהו כמו 30 ס"מ), שביחד עם האנטיפסטי מצליחות לספק שישה אנשים. אפילו אני לא האמנתי לעצמי והכנתי כפול …
*טיפ לבצק: לאחר כ- 40 דקות התפחה מחלקים את הבצק לארבעה חלקים, יוצרים מהם בעדינות כדורים (בעזרת קיפול הדפנות כלפי מטה), מניחים על משטח מקומח היטב בקמח סמולינה ומפזרים עוד קצת מעל. מכסים במגבת לחה ונותנים לבצק לנוח כך כרבע שעה. השלב הזה של חלוקה ומנוחה, יקל מאד בפתיחת הבצק למשטח דק.
מעבירים לתנור ואופים דקה או שתיים עד שהבצק יבש מבחוץ ועדיין בהיר מאד למראה.שומרים בערימה עד לשימוש.
ולא לשכוח! איך שיוצאת מהתנור זילפוף שמן זית וגשם קל של מלח
ך
ף
משהו טוב קורה לפיצה באזורנו- הנה שתיים שאהבנו במיוחד:










































