קטגוריה: בצנצנת

לימונים כבושים מהירים

 
 
 
 
אם תקדישו  עשר דקות להכין צנצנת כזו עוד היום – הלימונים שבה יהיו מוכנים בדיוק בזמן למתכון העוף הצלוי והמעולה שיגיע מיד אחרי

  -מצרפת את וואלה! שפורסם בשבוע שעבר-

 
 
 
 
 לחברה שלי יש עץ לימון מדהים שכבר כמה חודשים לא מפסיק לתת פרי. ואם לא די בכך, יש לה עוד מעלה אחת: חברה לא ישראלית, כך גיליתי, נפעמת מדברים שהם טרוויאלים לנו: טחינה, סלט עם המון עשבים קצוצים ושקשוקה עבורה הם עולם חדש ומרתק, בעיקר אם היא מהזן שפתוח לטעמים. וזו שלי, פתוחה לארבעת כיווני האויר.
 
 

בבת אחת  הבשילו המוני לימונים וצריך היה להשתמש בהם במהירות בכדי שלא ירקבו. התחלנו להכין לימונים כבושים ומאותו היום, זה כבר כמה חודשים שאני מאוהבת ונפעמת מנפלאות הלימון. לוקחים לימון ומלח, מחכים בסבלנות (החלק הקשה) ומקבלים מתנה- המלח מרכך ומעגל את מרירות הקליפה ואת חמיצות הפרי וכמובן גם את מרקמו ויש לכם צנצנת של היופי בהתגלמותו.  שכבות צהובות, רכות ומלאות עסיס.

 

 

הרעיון של כבישת לימונים במלח הוא עתיק נושן ולו אינספור גרסאות. מאובססית הלימון שתקפה אותי למדתי שאין כמו חיתוך הלימון לפרוסות דקיקות כנייר. לעומת השיטה של כבישת לימונים שלמים או חתוכים לרבעים, אלו נוטים להתרכך בצ'יק צ'ק וכבר מוכנים לענג אחרי יומיים-שלושה, מה שמעולה לאלו בעלי הצורך בסיפוקים מהירים (אני אני).  חוץ מזה, ככה קל לשלוף את הכמות הרצויה הישר החוצה. החוצה לאן?! על טוסט של גבינה ובצל (אוח…) או כל סנדויץ אחר שבא, בסלטים, ירקות מאודים, קדירות ופסטות. בעצם בכל דבר כמעט.

 

 לימונים של אושר בצנצנת

כשקונים אותם- מחפשים את אלו שיש להם קליפה דקה והרבה מיץ

פורסים לימונים לפרוסות דקיקות ככל הניתן ומוציאים גלעינים. מניחים בצנצנת קטנה כל פעם כמה פרוסות וזורים מעל מלח בנדיבות. עם כל 'קומה', לוחצים את הלימונים מטה בכדי שיגירו מיצים. כשמגיעים למילוי הצנצנת, הנוזלים אמורים להיות בערך עד 3/4 מגובהה ואפילו מעל. סוחטים עוד קצת מיץ לימון בכדי לכסות את הפרוסות ומכסים בשכבת שמן-זית דקה. סוגרים היטב ומניחים בצד, במקום מואר, ליומיים-שלושה.

בודקים אם מוכן- צריך להיות רך מאד גם במרקם וגם בחמיצות. שומרים על השיש כשבוע (אם לא מאד חם) או במקרר.

 

  

 

68 תגובות

מתויק תחת בצנצנת, גינה, וואלה!, טבעוני

בראוניז שוקולד- גבינה וולנטיין

 
משהו קטן:  את עוגת התפוז- אגס שפירסמתי שני פוסטים אחורה, אפיתי בנתיים כבר פעמיים. כנראה שכחתי לגמרי כמה היא נהדרת אם הצגתי אותה רק בתור 'משמחת' כי היא הרבה יותר מזה. היא ממש נ פ ל א ה.  חוץ מזה תיקנתי במתכון כמה טעויות קטנות (זה מה שקורה כשעושים דברים עייפים) -כך שאם הדפסתם כבר, כדאי לעשות זאת שוב.ועוד משהו קטן: טור ה'וואלה!' שלי מחפש את האושר ועובר לימי רביעי בבוקר במטרה למצוא.ומשהו ממש קטנטן:  בראוניז נורמטיביים מכילים בדרך- כלל כמויות שוות של חמאה ושוקולד. בנסיונותי לאפיה מעט יותר שפויה, המתכון הזה מכיל רק 100 גר'. צעד קטן לאנושות וצעד קטן לאדם.וזה וואלה! קודם, קצת באיחור אבל עדיף מאף-פעם.

אימייל מהעורכת שלי הזכיר לי ש'ולנטיין' מתקרב וביקש אולי אפשר משהו רומנטי. האמת היא, שכשגרים בארצות הברית ממש קשה לשכוח או להתעלם מהעובדה שולנטיין קרב. עצוב אבל איכשהו חג האהבה כאן הפך כמו כל חג אמריקאי אמיתי, לטירוף שיווקי  ומחול של קניות מטורף ועל הדרך הוא גם הופקע מידי האוהבים הרומנטיים והפך למסיבות כיתתיות רעשניות, מלאות סוכר וכרטיסי ברכה.

בכדי להפיץ בכל זאת מעט אהבה, פניתי לעזרת המגומדים המשפחתיים שלי 'אז מה כדאי לי להכין לכבוד ולנטיין?' שאלתי אותם. שוקולד!  הם שאגו בלי להתבלבל לרגע-  שוקולד עם לבבות!  ואם להיות ממש מדויקת זה היה 'שוקולד ורוד עם לבבות ומרשמלו'.

האמריקאים, שידועים גם כך בקיטשיות הבלתי נגמרת  שלהם, מתחרפנים לגמרי בולנטיין. כל מה שתעלו על דעתכם ועוד- מדובונים, תחרות ולבבות ועד לורדים ושושנים אדומות וכמובן- ש ו ק ו ל ד בכל צורה אפשרית! אי-לכך, הרכנתי ראשי בציות, אמרתי אוקיי לשוקולד וללבבות והכנתי עבורכם קלאסיקה אמריקאית המשלבת שוקולד מריר עם גבינה, שמוסיפה חמצמצות קלה לכל העסק. אחד הדברים החשובים ביותר באפיית בראוניז הוא להקפיד לא לאפות אותן יותר מדי- כך הן נשארות לחות ונימוחות. טריק הלבבות שמוסבר היטב בתמונות יכול לשמש אתכם נאמנה גם בקינוחים אחרים למשל בטארטים או עוגות גבינה  ואפילו כקישוט ברוטב כלשהו או במרק.

והלבבות?! לא רק בולנטיין אלא כל השנה  – הפי ולנטיין טו יו אול!

בראוניז שוקולד עם קישוטי גבינה

אם חפצה נפשכם בנוכחות גדולה יותר של גבינה- אפשר להכפיל כמויות ולהטמיע חלק מבלילת הגבינה בערבוביה בתערובת השוקולד, בדיוק כמו בעוגת שיש.  ..ואם אתם לא בטוחים, עדיף לאפות קצת פחות מקצת יותר…

3 ביצים

1 כוס סוכר חום לא דחוס

1 כפית תמצית וניל

250 גר' שוקולד

100 גר' חמאה

1/2 כוס קמח רגיל

2 כפות אבקת קקאו

 לתערובת הגבינה:

100 גר' גבינת שמנת פילדלפיה (נפולאון לא תצלח, היא נוזלית מדי)

1 חלמון

1/2  1 כפות סוכר

1/2 כפית וניל

מתחילים בתערובת הגבינה- מקציפים היטב את כל החומרים יחד עד לקבלת תערובת חלקה ורכה. מעבירים לבקבוק לחיץ, מזרק או שקית זילוף.

משמנים תבנית 20*25 ס"מ או דומה ומניחים נייר אפיה בתחתיתה.

מקציפים במיקסר במהירות גבוהה את הביצים והסוכר כ- 6-8 דקות, עד שהתערובת נהיית בהירה וסמיכה. בינתיים, ממיסים את השוקולד והחמאה יחד ומערבבים היטב. מצננים מעט. מנפים יחד את הקמח ואבקת הקקאו.

מעבירים את תערובת השוקולד למיקסר ומערבבים עד שאחיד. מוסיפים את הקמח ומערבבים רק עד אשר התערובת אחידה.

מעבירים לתבנית ומורחים לשכבה אחידה.

ליצירת הלבבות:

'מזריקים' עיגולי גבינה מתחתית התבנית כלפי מעלה, במרווחים קלים. בעזרת קיסם עבה, מציירים קו החוצה כל עיגול במרכזו, כך שיוצר לב בסיום.

אופים בתנור שחומם ל- 180 מעלות צלסיוס כ- 20-25 דקות. שימו לב לא לאפות יותר מדי-  בבדיקת קיסם- יש לראות עדיין מעט פירורים רטובים. מצננים ומחלצים מן התבנית. חותכים לריבועים.

63 תגובות

מתויק תחת בצנצנת, וואלה!, חגים, עוגיות, שוקולד

המלצות מקומיות וקליפות תפוז מסוכרות

קצת תופינים לאלו שגרים באזור: השבוע יצאנו האיש ואני לחגיגות יומולדתו. מצאנו את עצמנו משייטים ב- Piedmont Ave ומוצאים שם מיני מציאות משמחות.

Adesso– לשם נתכנסנו מלכתחילה מגישה (וכאן חסרות לי מילים עבריות) מה שקוראים בשפתנו 'נקניקים' ובשפת האם האיטלקיה salumi. משהו כמו שלושים סוגים של בשרים מיושנים, משומרים, מתובלים ומה לא, שמכינים במקום. אחת מנקודות החולשה הכי גדולות שלי.  בר יין איטלקי, שלא הצליח להתעלות בעיצובו כרגיל אבל זה ממש ממש לא חשוב. טעים שזה כואב. (קופה עם צ'ילי ושומר- מכירים שאתם אוכלים משהו ואח"כ הוא לא יוצא לכם מהראש?! זה זה)

אח"כ יצאנו לרחוב וגילינו את  Jon's street eats.  מסתבר שבזמן שאנחנו מחופרים בביתנו על טפנו, בפידמונט השכנים חוגגים. לג'ון יש עגלת אוכל מתנייעת  מחוברת לטנדר, שם הוא בוחש ומטבח באישון לילה מטעמים בסטייל. מתקבצים שם אנשים על המדרכה וסועדים בעמידה ובחברותא. הוא מעדכן בטויטר שלו היכן הוא נמצא בכל יום (מה זה הדבר הזה טויטר? אנשים השתגעו?!). בפידמונט הוא נמצא בכל שבת בלילה מ- 7 עד שנגמר לו או לאוכל. מה שבא קודם.

אז מסתבר שמתחיל פה טרנד של מכוניות גורמה כאלו- הנה רשימה של כאלו בסאן-פרנסיסקו. מה תגידו על זה עם עגלת הקרם ברולה בטעמים?!

…וגם- La Farine Bakery  חדשה ברחוב עם מקומות ישיבה! (הערה מאוחרת- היינו והיה מכה.)

ואם אני כבר בשבונג- בשביל השניים וחצי מקומיים שמכירים אותי כאן- מול ה- Claremont Hotel, ליד הקפה, יש מאפיה קטנה וחמודה להפליא. שנים אני פה ורק עכשיו גיליתי את סוד קיסמו של הלחם שלהם. לחם דגנים קטן ודחוס, לחם קימל כבד, לחם שחמחם ומתקתק עם צימוקים שנמכר בפרוסות ענקיות ובגאטים מצוינים. (חוץ מזה נודע לי שהם בקשיים פיננסיים ושאם לא ישרדו את התקופה הקרובה בקרוב, יאלצו לסגור- אז כדאי לפרגן לעסק קטן ואיכותי. הלאה אקמה)

ולאלו שלא גרים באזור אבל עדיין מוקפים בתפוזים (או כמו שאמא שלי קוראת להם 'תפוחי זהב', גננת או לא?) מתכון לקליפות תפוז מסוכרות-  זה הזמן לאסוף אותן כמה ימים בשקית במקרר ולהכין  

 מהילדות אני זוכרת בעיקר את איסוף הקליפות- גם של אשכוליות ופומלות. מה נהיה אח"כ לוט בערפל  אבל שביב הזכרון הזה גורם לי לחבב אותן עמוקות. בדר"כ מבשלים אותן עד תום בסירופ. אני החלטתי לבשל אותן ולהוציא כשמוכן, מתוך איזושהיא תקוה שהנוזל שנשאר בסיר יחסוך לנו כמה קלוריות… מה שעוד שונה במתכון שלי הינו האפיה בתנור, ע"מ ליבש אותן למשעי. לא הדרך הקלאסית אבל זה עובד.

מחזיקה אותם במקפיא וקוצצת אותן לתוך עוגות ומאפים.  הן מעולות כשהן קפואות ואם אין קינוח ויש צורך, מוציאים כמה ומגישים עם קוביות שוקולד מריר איכותי. תענוג.

קליפות תפוז מסוכרות

לאחר שהן מיובשות ומוכנות, ניתן לגלגל בסוכר דק או לתבול בשוקולד מומס. אני מעדיפה אותן ללא תוספות…

 קליפות מ-  6-8 תפוזים (שקלתי עבורכם ויצא בערך 650 גר.)

3 כוסות סוכר

1/2 1 כוסות מים

את הקליפות חותכים לפסים מאורכים (ניתן גם להשאירן בפלחים רחבים) ומעבירים לסיר רחב. מכסים במים, מביאים לרתיחה ומסננים. חוזרים על התהליך שוב. הפעם בסינון נותנים ביס קטן באחת הקליפות. תלוי בסוג התפוז- לפעמים נחוצה פעם שלישית מאחר והקליפה עדיין מרירה מאד. בד"ר פעמיים יעשו את העבודה ובכל זאת, צריך מעט מרירות למתן את התקפת הסוכר שמגיעה מיד..

באותו סיר, מערבבים יחד את הסוכר והמים ומביאים לרתיחה. מבשלים כמה דקות ומוסיפים את קליפות התפוז המסוננות. מערבבים, מביאים שוב לרתחיה ומבשלים על אש קטנה, תוך בעבוע 30-40 דקות. הקליפות יקבלו שקיפות יפה. מוציאים לתבנית מרופדת בנייר אפיה, בעזרת כף מחוררת. כמה שפחות נוזלים.

בשלב הזה אפשר לתת להתיבש כמה שעות ואז לאפות או מיד להכניס לתנור שחומם ל-  120 מעלות צלסיוס  ולאפות בנחת כ- 20 דקות או יותר, עד שהקליפות יבשות למשעי.

 

19 תגובות

מתויק תחת בצנצנת, ברקלי שלי, ללא גלוטן, מתוק, פירות

מתנות יומולדת וצנצנת של חבושים

 מאחר ובודאי תסכימו איתי, שימי הולדת בלי אף מתנה זו באסה לא נורמאלית, עמלתי על מתנתי ארוכות. ולא, אל תטעו, זה לא השלג שמזפזף לו על המסך ברגעים אלו ושאין לי מושג מה גרם לו להופיע אבל ברור לי מעל לכל ספק שזה קשור איכשהוא אליי.  לא זה.

לקח ימבה זמן אבל אני שמחה לבשר לכם שמהיום אתם יכולים להדפיס ישירות את המתכונים מהבלוג. יוהוווווווווווו!!! כל שעליכם לעשות הוא להכנס לרשומה עצמה (שזה אומר להקליק על הכותרת) ולהדפיס. החלק שיודפס הוא המתכון בלבד. חוץ מזה ישנו חלון חיפוש חדש בבלוג מצד שמאל למעלה, קטגוריות למכביר, כותרות פוסטים מקוצרות ואם עולה בדעתכם עוד פרט נחמד, שיהפוך את חייכם לנוחים יותר- אנא שתפו אותי. (זמר- למי קראתם מאותגרת, הא?!)

תגובותכם המהממות עשו'תי מרחפת קלות, עד שיצאתי החוצה וברח לי כל האויר מהקור הנוראי ששורר פה. כדור הארץ אכן משתגע אם ככה קר בקליפורניה. את אחרונות הפג'ויות שנחות על הדשא, אין אפילו מה לאסוף. הן בטח שלגונים קטנים. 

בתקוה שזה לא מאוחר מדי ועדיין יש למצוא חבושים בחנויות שלכם, אני מצרפת מתכון מקסים לחבושים מבושלים בסירופ. בניגוד לריבת החבושים, אלו בהירים יותר ומופחתים בסוכר. למדתי מחברה לאכול אותם על טוסט עם טחינה גולמית. אויש… כמה טעים! זה מרגיש קצת כמו חלבה ומשמח כל-כך קפה או תה של נענע. 

האיטלקיה שלי טעמה את זה כאן ונכנסה לכזו מוטיבציה, שכבר ביום המחרת, נקראתי אליה בבהילות כי היא מצאה שכן שיש לו עץ חבושים ואף לא צורך פעוט בפירות (לאמריקאים אין מושג קלוש מה עושים עם ה'דבר' הזה). היא עמדה עם מאדלן התינוקת במעלה הגבעה וחילקה הוראות ניווט וגם הוראות סתם בשביל הכיף, בעוד אני זוחלת לאסוף חבושים. אני מניחה שהמחזה היה די משעשע מהצד. החבושים שאספנו היו שונים מאלו שקניתי בחנות ולימדו אותי, שלכל חבוש יש אופי משלו. ישנם קשים יותר וקשים פחות והם גם שונים לגמרי בסיום תהליך הבישול. כך או כך-משובחים. 

אם החבושים שלכם קשים כאבן וממש בלתי אפשריים לחיתוך- תכניסו למיקרו לדקה או שתיים.  

חבושים בסירופ סוכר  

לאכול על טוסט עם טחינה גולמית ולשמוח… או עם יוגורט, גלידה או סתם כך.

4 חבושים = 900 גר' נטו לאחר גלעון ופריסה 

½ 2 כוסות מים 

½ 1 כוסות סוכר 

 2-3 מקלות קינמון 

1 לימון- מיץ וגרידה  

חותכים את החבושים לרבעים, מגלענים ופורסים כל חלק לשלושה או ארבעה פלחים מאורכים. 

מעבירים את החבושים לסיר רחב ומוסיפים את מקלות הקינמון, הסוכר והמים. מביאים לרתיחה, מערבבים ומבשלים מכוסה חלקית, תוך בעבוע קל, עד אשר פרוסות החבוש מתרככות. 

מסירים את המכסה, מגבירים את הלהבה, מוסיפים את מיץ הלימון והגרירה ומבשלים כ- 15 דקות, עד אשר הנוזלים מצטמצממים  ומסמיכים מעט. שימו לב להשאיר נוזלים לכיסוי החבושים בצנצנת. טועמים ומוסיפים עוד מיץ לימון לפי הטעם. מצננים מעט ומעבירים לצנצנת אטומה. לוחצים את החבושים למטה בעזרת כף, עד שהם מכוסים בנוזלים. שומרים במקרר. 

   

13 תגובות

מתויק תחת בוקר, בצנצנת, טבעוני, משהו עם הלחם, מתוק, פירות

אגסים

מדי קיץ חוזרים הבנינים לברקלי לביקור קצר, הוא איש האוניברסיטה והיא אשת העולם. מעבר לעובדה שהם משפחה שהיא גם חברים, יש לנו היסטוריה משותפת. כשהגענו לברקלי הם שהו כאן לשנת שבתון והיו העוגן בחיינו החדשים. הקיץ נשלחתי לבדוק עבורם בית להשכרה וכשפתחתי את שערו התרוננתי- גינה גדולה, מלאת עצי פרי מפוצצים- תאנים, שזיפים גדולים בצבע בורדו, עץ אגסים יפיפה ועוד אחד של לימוני מייר. אח, להתעלף. בעלת הבית ואני פרצנו בשיחה ערה על נפלאותיה של הגינה והיא ספרה לי שמאחר ויש לה מלאי פירות עצום למדי, היא מוכרת אותם למסעדת 'שה פניס' הברקלאית.

מהימים הראשונים שלי שם, אני זוכרת, אישה קטנה ומבוגרת נכנסת עם סלסלת תאנים טריות ונותנת אותה לפייסטרי שף. כששאלתי מה זה, הסבירו לי שהם קונים פירות מאנשים פרטיים שיש להם עצי פרי בחצרות. אהה! אולי זה מה שאני צריכה לעשות עם מלאי הפג'ויות האינסופי שנופל לאחרונה בגינתנו ושהשכנים כבר מתחמקים מלראות אותי שמא אדחוף להם כמה ושאפילו חברתי הטובה שאמורה לאהוב אותם נורא, ביימה השבוע 'שיכחה' קטנה ונסעה הביתה בלעדיהן. אולי מישהו יודע מה עושים איתן חוץ מלאכול אותן סתם כך?!

בימים שבין חתימת חוזה ההשכרה ועד הגעתם, עסקתי בחלומות- אני קוטפת תאנים והן רכות ומתוקות. ושזיפים, גדולים, מלאי עסיס ואני עושה איתם ככה או ככה או דוקא ככה. הו כמה חלומות! רק שעד שהם באו, עץ השזיף עמד ערום מפירות, התאנה צימחה פירות קטנים, ירוקים ובוסריים ורק עץ האגסים חיכה לי עם המוני המוני אגסיו.

לאחר שסיימתי לגדף ולהתאונן, אספתי לי אגסים ומשנמאס לאכול אותם ככה, הם נכנסו לסיר.

וזהו סיפורו של הפוסט הזה, שאגסיו כבר מזמן נאכלו ואורחיו כבר מזמן מזמן נסעו אבל תמונותיו כל-כך אהובות עלי, שאין לו ברירה אלא לקרות.

אגסים מתובלים שינויים קלים למתכון מתוך הספר:  In Season   מאת: Sara Raven

ולא, זה לא מתכון שחייבים לרוץ ולהכין. שלא תבינו אותי לא נכון- זה טעים. אבל בהחלט לא מתאים לכולם.

למי כן מתאים?! למי שמאד אוהב ציפורן ואוהב גם חמוץ -מתוק ויש עימו סטוק של אגסים. והכי טעימים הם הלימונים. מה טעימים- מעולים!

למה זה טוב?! ללוות גבינות או פרוסות נקניק או שניהם
1 ק"ג אגסים מוצקים
2 כוסות סוכר

1 כוס חומץ יין לבן

1 כוס חומץ תפוחים

3 מקלות קינמון

1 לימון פרוס דק

1/2 כפית תרמילי ציפורן

1 כף גרגירי פלפל טריים

לקלף את האגסים, לחתוך לרבעים ולגלען. (אלא אם שלכם קטנים כמו שלי ואז אפשר להשאיר שלמים או רק לחצות)

להכניס את כל החומרים, חוץ מהאגסים, לסיר ולהביא לרתיחה.

כשכל הסוכר נמס לחלוטין, מכניסים את האגסים לסיר, מביאים לרתיחה עדינה ןמבשלים כ- 20 דקות, רק עד שהם רכים. להזהר לא לבשל אותם עד כלות.

בעזרת כף מחוררת, מעבירים את האגסים לצנצנת נקיה. מרתיחים את הנוזלים שבסיר על אש גבוהה כ- 5 דקות או יותר, עד קבלת סירופ נוזלי ושופכים אותו לצנצנת עד לכיסוי מלא של האגסים.

מצננים, סוגרים ומאחסנים. היא טוענת לאחסן חודש לפני אכילה וטוב לשנה. אני אכלתי מיד, איכסנתי במקרר ואין מצב שיחזיק שנה!

14 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, בצנצנת, גינה, טבעוני, ללא גלוטן, משהו עם הלחם

תאנים בצנצנת

 

F5

 

המתכון הזה פורסם ב'וואלה!' של שבוע שעבר, בעודי משוטטת ברחובות סיאטל. והוא מסוג המתכונים שלא כדאי לפספס כי הוא פשוט ומתגמל שיא.

זוהי הזדמנות אחרונה, לא רק להנות מהפרי המקסים הזה עכשיו, אלא גם להצטייד בו לימים קרים.  שעה של עבודה, תניב עבורכם צנצנת מלאה בפירות מזוגגים ביין ובניחוח של רוזמרין. משם הדרך להנאה היא קצרה.. כמה גבינות, לחם טוב וקצת יין. לא צריך יותר. אפשר גם כקינוח מעל לגלידת וניל או קרם פרש ואפילו יוגורט.

רציתי גם לתת לכם את הלינק הזה, לכתבה סופר מעניינת על פרויקטי 'בניה ירוקה' בניו-יורק. גם בגלל ניו-יורק, גם בגלל הירוק אבל בעיקר בגלל הישראלי המרשים שעומד מאחורי הפרויקטים האלו.  גאוה גדולה לכולנו, הבחור הזה.

מי יודע… אולי עוד יגיע היום שבו ארצנו הקטנטונת תשכיל לקחת את החזון, הלהט והרעיונות המדהימים שלו – ולעשות.

שבת שלום ורוגע!

F7

תאנים משומרות

לשימור דוקא רצוי תאנים מוצקות. הן תשמורנה יותר על צורתן לאחר הבישול.

בערך 1.2 ק"ג תאנים טריות

1 כוס פורט (אין פורט?! נסו יין אחר )

1/2  1 כוסות מים

סליל ארוך של קליפת תפוז (בקלי-קלות עם קוךפן)

1 מקל קינמון

1/4 כפית פלפל שחור גרוס טרי

1 כוס סוכר

1 ענף רוזמרין טרי

מיץ מלימון שלם

חורצים בעדינות צלב בתחתית כל תאנה. לא עמוק מדי- 1/2 ס"מ.

בסיר גדול, המכיל את כל התאנים בשכבה אחת, מביאים לרתיחה פורט, קליפת תפוז, מים, מקל קינמון, סוכר, פלפל ורוזמרין. מנמיכים את האש ומבשלים תוך בעבוע כ- 5 דקות.

מוסיפים את התאנים ומיץ הלימון  ומביאים שוב לרתיחה. מנמיכים שוב את האש ומבשלים, מכוסה למחצה כ- 30 דקות. התאנים צריכות להיות מזוגגות ומעט שקפקפות. אם יש צורך- יש לבשל עוד כ-10 דקות. טועמים ורואים האם יש צורך בעוד מיץ לימון. 

מוציאים את התאנים בעזרת כף מחוררת לצנצנת מעוקרת (או למחפפים- לצנצנת שכרגע יצאה מהמדיח ועודנה חמה..) וממשיכים לצמצם את הנוזלים ברתיחה כ- 15 דקות או עד אשר הנוזל נהיה מעט סמיך ומכסה גב של כף. (טובלים כף. מעבירים פס עם האצבע. אם הפס נשאר ברור ולא נסגר ע"י הנוזל- מוכן.) מוזגים לצנצנת לכדי כיסוי, מקררים ואוטמים. מנסיון, אם נשארו מעט נוזלים בסיר, כדאי לשמור אותם בצד. כשהתכולה תתקרר לגמרי, יהיה מקום לעוד מעט מהם.  

אני שומרת בחוץ, על השיש וזה מחזיק כחודשיים טובים, אם לא גומרים את זה לפני. אפשר גם לשמור במקרר.

 

8 תגובות

מתויק תחת בצנצנת, ללא גלוטן, משהו עם הלחם, מתוק

תקוה למצ'וקמקים – ליפתן

 

 קטקט בחופשה משבית מטבח. זאת עובדה.

Yoti

עד מחר יש גן סגור ואני מוצאת את עצמי עוסקת במלאכת הקודש הכרוכה ברכבות, משאיות ושאר כלי- התחבורה אשר על הארץ ובשמיים. ובין אוטו אחד למשנהו, מצאתי קצת זמן לעבור על המקרר ולמצוא שם מיני מציאות. אני לא יודעת אם זה:  א. העובדה שאבא שלי הסתפק במעט לחם בגיל ילדי  ב. הכבוד לחקלאים ולאדמה   ו\או   ג. יותר מדי שידורי ילדות חוזרים של: "אוכל לא גדל על העצים" ו "יש ילדים גוועים באפריקה" אבל קשה לי, נורא קשה לי לזרוק…

c7

הפוסט הזה הוא לא על אוכל פלצני או אנין הוא על מה שיש כמעט בכל בית, בעיקר בתקופה הזו של השנה- כל מיני פירות כאלו ואחרים שנשכחו בפינת המקרר. ושיהיה כאן ברור, לא מדובר בפירות רקובים אלא בכאלו אשר שכחו את ימי הזוהר שלהם. מכל אלו אני עושה 'קומפוט' בשפת סבתא מינה שלי או 'לפתן פירות בוניל' בשפתנו העדכנית וזה יוצא נורא טעים.  אוכלים אותו קר בבוקר, בצהריים או בערב, סתם ככה מהכלי או עם קצת יוגורט.

ואם רוצים לתת לו כבוד של ממש, מוסיפים לו קצת קצפת או קרם פרש ופירורים למעלה והרי לכם יופי של קינוח משאריות של מקרר!

C4

C8

קומפוט של פירות עזובים          4 מנות

 אפשר ככה ואפשר עם טיפונת של מי ורדים וגלידת וניל.

אני טרחתי ועשיתי פירורים. במחשבה שניה זה פשוט מיותר. לוקחים עוגיות מהזן הטעים ומפוררים מעל. אם רוצים טאץ' אישי, מוסיפים קצת אגוזים או גרעינים קלויים ומקבלים את אותו אפקט בפחות עבודה.

והכי כיף- זה מחזיק מעולה במקרר, כך שאפשר לעשות מראש!

400 גר. פירות (כי זה מה שהיה: אפרק לבן, אפרסק צהוב, כמה ענבים ושזיפים קטנים מהעץ)

2 כפות סוכר

1/2 תרמיל וניל- חצוי ומרוקן עם גב הסכין

מחממים את הסוכר בסיר קטן שמספיק להכיל את הפירות. לא מערבבים עם כף אלא רק מסובבים מעט את הסיר בכדי לערבב. כשהסוכר נמס ונהיה לקראמל בהיר, מוסיפים את הפירות. אם הקראמל שלכם בשלב מתקדם יותר, הוא יתגבש-לא נורא!- תוציאו את הגביש ותטעמו אם יש צורך בעוד סוכר.( הקראמל בתמונה למעלה לחלוטין כהה מדי)

מערבבים היטב וממשיכים לבשל על אש נמוכה. מוסיפים את תוך הוניל ומערבבים. מבשלים כ- 5-10 דקות תלוי ברכות הפרי. אם הפירות מתחילים להתפרק אבל זה נראה נוזלי מדי, מוציאים את חתיכות הפרי עם כף ומצמצמים את הנוזלים עד לסמיכות הרצויה.

 מאחר והפירות משתנים במתיקותם כדאי לטעום תוך כדי ולראות אם חסר מעט סוכר.

ואחותי היתה אומרת: תפסיקי לבלבל ת'מוח ותשימי סוכרזית…

10 תגובות

מתויק תחת בוקר, בצנצנת, ללא גלוטן, מתוק, פירות

מרקחת תפוז סיני

C5

 החיים כמרקחה עם מסיבות סוף שנה ואינספור עניינים על הפרק. בנוסף, אני והמטבח חווינו אתמול צרור כשלונות. אסופה של דברים לא מוצלחים  במיוחד.

פטריות ממולאות בריקוטה של ג'יימי המתוק -יצאו סתתתם. מתכון איטלקי של 'טורטה', הכלאה בין פריטטה ופשטידה, יצא דלוח. אה כן… והיה גם המתכון של מיקי שמו לבוריקיטס תרד שנראה מדהים אבל לא עבד טוב ללא גבינת' טוב טעם' וגם יש טעות במילוי – 500 גרם תרד לא מאודה לא נמרח. נקודה.

נקודת האור ביום המבולבל הזה היו התפוזונים הסינים היפייפים האלו, שאותם במפליא הצלחתי לא להרוס עם הקארמה הרעה ואפילו, אם יותר לי לומר, להגדיל ולבשלם למרקחת נפלאה.

אז אאלץ להסתפק בזה. וגם אתם.

C2

C 1

ריבת תפוזונים  סיניים (קומקווט)                 1 צנצנת גדולה

אם אתם אוהבים את הריבה שלכם מרירה, אין צורך להרתיח כל-כך הרבה כי בעיקרון, ההרתחות נועדו בכדי להוציא את המרירות מן הקליפה.

כמה שזה נפלא על טוסט עם קצת חמאה וקפה טוב.

600 גר. תפוזונים סיניים

450 גר. סוכר

מיץ מ-1/2 תפוז

מיץ מ- 1 לימון +מעט גרירת לימון

העזרת סכין קטנה, חורצים כל תפוזון לאורך. אין צורך בחריץ גדול. מכניסים לסיר וממלאים אותו במים. מביאים לרתיחה, מסננים וחוזרים על התהליך עוד פעמיים- שלוש.

מסננים את התפוזונים, מחזירים לסיר ומוסיפים את הסוכר, מיץ התפוז וגרידת ומיץ הלימון. מערבבים.

מביאים לרתיחה ומנמיכים את האש. מבשלים על אש קטנה, בבעבוע עדין כ- 40 דקות או עד אשר הסירופ מסמיך. איך יודעים? מוציאים מעט מהסירום על צלוחית ומכניסים אותה לדקה למקפיא. בודקים את הסמיכות ואם דליל מדי, ממשיכים בבישול.

מעבירים לצנצנת מעוקרת (ששחתה במים רותחים 10 דקות) או אם אתם מאלה ששומרים ריבות במקרר וגם אוהבים לקצר תהליכים- צנצנת רגילה.

10 תגובות

מתויק תחת בוקר, בצנצנת, טבעוני, ללא גלוטן, משהו עם הלחם, מתוק

בחזרה לשיגרה…(חצילים בתחמיץ)

 

e2

 פשוט שום

יום רביעי הוא יום היוגה. האם זו רק היוגה או שמא המורה שלי, אין לדעת. אבל אני מכורה לה.

קוראים לה ג'ניפר והיא בת 41 שנראת כמו בת 29. ויש בה משהו אמיתי ורגיש ואיזושהי פגיעות חשופה שגורמת לי לאהוב אותה. וכן, כמו יוגית אמיתית, השיעורים שלה מתחילים בדיבורים. תובנות חיים וחוויות שלה שכמובן מתחברים תמיד לקונספט השיעור.

היום היא דיברה על איך אנחנו לוקחים את היומיום שלנו כמובן מאילו. לא עוצרים מספיק להתענג ולהודות על הדברים הקטנים האלו שמרכיבים את השיגרה של חיינו.

ואני חשבתי על איזו קוטרית אני. בקטנה. זאת אומרת קוטרית על דברים קטנים כמו חוסר בזמן ומחלות ילדים. והזכרתי לעצמי שוב להוריד מינונים. גם חארם על האיש .

אז מה אם שוב פעם יש לנו פישפשים והילדים עקוצים ונראים כמו פליטים?! אז מה אם המדביר הודיע לי שהבעיה היא לא הפשפשים עצמם אלא ה'מארח' שלהם שמתארח כנראה בצימר שמתחת לבית שלנו ואח"כ גם שאל אם הבעל 'הנדימן' ואני נדתי ואמרתי שלא אבל הוספתי מהר רק בשביל לשמור על כבודו (וכבודי) שהוא מהאוניברסיטה 'ואתה יודע הם לא מבינים בזה כל-כך'… אז מה אם יכול להיות שזו לא חולדה אחת אלא שתיים, שלוש או אולי אפילו כל המשפחה?! אז מה אם לא מצאתי באינטרנט אף חברה שמטפלת ב'מארחים' גדולים ממשפחת המכרסמים שיש להם זנב ארוך ושמן ואולי זה סימן שאף אחד אחר באיזור לא סובל מהם, כי כולם אצלנו בבית??????? אז מה אם לפרינצי כואבת האוזן והנוסע המתמיד כרגע ב- L.A.?!   קטן עלי!

כי כמו שג'ניפר אומרת  יש נשימה באפינו, קורת גג לראשנו, אוכל בצלחתנו. ויש אהבה. וכן, גם פשפשים. וחולדה. אחת אני מקוה.

נמסטה.

 

ובכדי שאוכל שוב לדבר על אוכל… הנה משהו שקיבלתי מ'אורית של פרינסטון' (יש כמה אוריות וצריך סדר)  שהיא בין היתר צלמת וגננית ואשת המילה הכתובה. התמונה והשיר נשלחו אלי לכבוד האביב, מהגינה שלה.

200

משורר / יעקב רביד

 

שים לבך אל שירת הציפורים

ואיך היא חוזרת על עצמה תמיד,

ותמיד היא נשמעת מפתיעה, אחרת.

לבני אדם, השומעים כמו המשמעים,

מסריה שונים בכל עת, לכל מזג.

 

כבר עידנים רבים המחזור הזה

עם הארץ, העולם, האלוהים.

והשירה רקומת תכנים במסוי לחנים,

היא הפנים, והיא החוץ.

היא כל מה שיש.

 

למי שיש.

 

וממני אליכם- משהו שאצתי לעשות בכדי להתנער מה'מוקרמים' של הקריביים. פינוק פשוט, שנשמר במקרר ומשדרג כל דבר וכל סנדויץ' ובעיקר מזכיר לי ריחות של ילדות. שהלואי והיה לי תמיד במקרר.

 חצילים בתחמיץ 

 e1

 

 חצילים מכל סוג שהוא (אני השתמשתי ב-3 חצילים סיניים שהם צרים, מאורכים וסגולים)

שיני שום קלופות ופרוסות דק (2-3 שיני שום על הכמות שהכנתי)

מחממים תנור לחום מכסימלי.

פורסים או חותכים את החצילים לכל צורה בה חפצים. ממליחים בנדיבות ומניחים ל-20-30 דקות. מנגבים את החצילים היטב ומעבירים לתבנית צליה. מורחים בנדיבות בשמן- זית או שמן רגיל וצולים עד שהחצילים משחיים מעט ומתרככים.

מסדרים בצנצנת בשכבות עם פרוסות השום ועלי הדפנה.

לתחמיץ:       הנוזלים אמורים לכסות את החצילים- כך שיתכן ותצטרכו להכפיל או לשלש…

1/2 כוס חומץ תפוחים

2/3 כוס מים

1/2 כפית סוכר

1-2 עלי דפנה

להביא לרתיחה בסיר קטן ולקרר מעט.

לצקת מעל לצנצנת, עד לכיסוי.

לשמור במקרר אפילו שבועיים.

  

9 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, בצנצנת, טבעוני, ירקות, ללא גלוטן, משהו עם הלחם

יומיים בלי גשם ורוברב

 

 img_7999a

  

כדור שני הייתי כבר אמורה להפנים שאין צדק בעולם שלנו. ועדיין קשה לי לקבל את העובדה שבצד שלנו יורדים השמיים על האדמה ובמקום אחר צחיח עד כאב.

כמויות הגשם שניתחו עלינו בשבועיים האחרונים ללא הרף וולא הפסקה, גרמו אפילו לגינה לתהות. למה מישהו לא סוגר שם את הברז. והנה פתאום יומיים יפיפיים. הפוגה קצרה שנותנת לצמחים להתאושש וגם לנו. מחר כבר יהיה אחר.

 img_8007a

d1 

 לצאת החוצה ובאמת להסתכל ולא רק לרוץ מהר ולמצוא מחסה. כמה שיפה. המוני עצים מלבלבים במיני ורודים וסגולים ולבנים. עושה חשק לאוכל צבעוני.

הדבר הכי צבעוני ועונתי שאני מוצאת בחנות זה rhubarb . הוא נראה כמו סלרי בצבע אדום זרחני. יש לו טעם חמצמץ, מה שהופך אותו לשילוב מאושר עם תותים מתוקים. אני זוכרת את סבתו של האיש מכינה מזה קומפוט ולכן ברור לי שיש את זה בארץ, אבל חברה שלי מתעקשת שלא. בהמשך הויכוח היא אומרת לי: " צ'חלה, אני לא חדשה כאן בנוף ואני אומרת לך אין!". מישהו כאן עצבני ולמרות זאת אני מאמינה שבטח אפשר למצוא את זה בעונה בשוק. אם זכרוני אינו מטעה אותי- קוראים לזה 'רוברבה'. ומחר אני הולכת לחטוף ממנה בראש.

img_7522a

בכל מקרה, אני רוכשת לי  את המקלות האדומים ובבית מתדיינת עם עצמי באפשרויות. האפשרות הטבעית ביותר היא פאי אבל אין לי זמן ואין לי כוח. האיש נסע לשישה ימים ואני ב'מוד' חסכוני. אני מחליטה על ריבה וכמחווה לסבתא, משאירה אותה על הצד ה'קומפוטי' שלה ולא מבשלת אותה עד הסוף. כמה טעים!

 img_8853a

הגבעולים האדומים מתפרקים בבישול לסיבים רכים ולאדום הזה טעם חמצמץ ומתוק, שמזכיר לי קצת ליפתן של פירות קיץ. וזה מזכיר לי את המעדניה היוונית שברחוב  Sullivan במנהטן, ליד המאפיה- שם אפשר לקבל קערית קטנה ובה יוגורט יווני סמיך ועליו פירות מבושלים בסוכר.   

אז הנה- גם לי יש! 

 img_8906a 

 

ריבת- ליפתן של רוברב ותותים 

ניתן להגיש כקינוח קל בתוספת קצפת. אפשר להוסיף טיפה או שתיים של מי ורדים ופיסטוקים.  

 600 גר. רוברב חתוך למקלות של ס"מ

100 גר.תותים נקיים וחתוכים קטן

1/3 כוס סוכר

2 כפות סוכר חום

1/3 כוס מים

1/3 תרמיל וניל חצוי לאורכו

מעבירים הכל בסיר קטן ומביאים לרתיחה. מבשלים על אש נמוכה, תוך בעבוע עדין, עד שמסמיך. בערך 30 דקות. מוציאים את תרמיל הוניל נונתנים לו להתקרר כמה דקות. מגרדים את תוכנו הגרגרי עם גב הסכין ומעבירים לסיר. מערבבים. מצננים ושומרים במקרר.

אפשר גם לשמור כמו ריבה בצנצנת מעוקרת. 

 

נ.ב.   אני רושמת לי לנסות להכין מזה איזושהיא עוגה.

נ.ב. 2.  מ. שהיא עז הרים ידועה, טוענת שרוברב גדל בארץ כצמח בר בשם:  ריבס. אהה!

  

9 תגובות

מתויק תחת בוקר, בצנצנת, גינה, ללא גלוטן, מתוק, פירות