איזו תקופה נחמדה להיות כאן. בפתח חג ההלואין על דלעותיו, שלדיו ועכבישיו (לא סתם זהו אחד מסמלי החג- הגינה מ ל א ה בהם. בבוקר צריך מטאטא או משהו לפלס את הדרך, אחרת כל האבו-אגלה שלך 'מתקרה'), כמה עצים שאיבדו את הצפון והחלו להוריד עלים וגם, סופסוף מעט קרירות.
נסענו לטייל ב- Half Moon Bay, שזהו המקום האידאלי לתקופה הזו של השנה. בדרך אינספור חוות מלאות בדלעות- סינדרלה בכל הגדלים ומכל המינים וגם דוכני מכירה של פירות וירקות טריים. איכשהו, הדוכנים האלו תמיד נותנים לי הבטחה של בריאות וטוב. נזכרתי, איך כשהיינו צעירים, נקלענו פעם בטעות לכפר ערבי עם פיסות קרעי דגלי פלסטין מתדלדלים מחוטי החשמל. בעוד האיש מנסה לצאת מהמקום בבהילות קלטתי אני, בזוית העין, אישה זקנה יושבת לצד הכביש עם סלים. "השתגעת?!" הוא רשף עלי, "תיכף הורגים אותנו פה ואת צריכה בדיוק עכשיו לדעת מה יש לה בסל?!!". כידוע לכל, יצאנו משם בשלום אבל נשבעת לכם, שעד היום תוהה לפעמים מה היה לה שם בסל.
ואפרופו צעירים, השבוע חגגנו האיש ואני 14 שנות נישואין. זה על עוד כמה וכמה שלפני. לכבוד המאורע נסענו ל-3/4 יום חופש בנאפה וחישבתי:
אנחנו עדיין שמחים זה בזה. ומצליחים להצחיק אחד את השני. ולעצבן, זה ברור.
הוא רואה אותי עם ספר ותוכנית. אני רואה אותו בנובל. יפה.
(תמונות הנאפה יכלו להיות מזהירות יותר, באם לא גילינו לפתע שאנחנו באיחור לאיסוף דרדסים)
אני מצרפת את מתכון השבוע מהטור ב 'וואלה!', בו כתבתי על הסרט 'ג'ולי וג'וליה'. אני לא יכולה להפסיק לראות למול עיני את הסצנה בה ג'וליה (סטריפ המהממת), יושבת במסעדה וחושבת מה לעשות עם חייה… "מה את אוהבת לעשות?" שואל אותה בעלה. "לאכול! ", היא אומרת. "ואת כ"כ טובה בזה!!!" הוא עונה.
גם אני.
קטעים שנחמד לראות:
ג'וליה בקטנה על המזלג: http://www.youtube.com/watch?v=-OP08hW602U
חיקוי שלה ב –Saturday nightlive -מסתבר שאי אפשר לראות את זה בישראל. אנטישמים כולם, אני אומרת לכם.
צלי בקר ביין– לחגים שיבואו עלינו לטובה
I enjoy cooking with wine, sometimes I even put it in the food I'm cooking. Julia Child
ביף בורגונדי- הוא תבשיל צרפתי של בקר ביין. התבשיל המסורתי מכיל בדרך-כלל גזר, בצל, בוקה גרני (צרור של עשבי תיבול) ולרוב גם פטריות ובצלצלי פנינה. הסרט עשה לי חשק אבל בהלת הספרים שבעקבות הסרט, גרמה לכך שלא הצלחתי למצוא את המתכון המקורי של ג'וליה. זוהי גירסתי לצלי בקר ביין- שמתקבל אפוף ריחות ובעל טעם עמוק ומשכר של בקר שבושל שעות רבות ביין. פשוט, ביתי ומפנק.
לבישול ארוך מתאים נתח בשר 'משויש' (שפסי שומן לבנים עוברים בו)- אשר מבטיח שהבשר לא יתייבש בבישול. אני משתמשת בבשר short ribs ללא העצם, הנקרא בישראל 'אסאדו' או 'שפונדרה'. הוא מאד שמן וג'לטיני ולכן יוצא רך ביותר בבישול הארוך. נתח של כתף, שהוא גם נתח זול יותר- יעשה אף הוא עבודה נפלאה.
ובקשר לירקות- בתום הבישול הכל מקבל גוון שחום כהה מהיין, כך שהצבע לא ממש משנה… אני בחרתי בסוגי גזרים קטנים ובצנוניות אבל ניתן כמובן להשתמש בגזרים רגילים חתוכים גס ובירקות שורש מכל סוג שהוא.
ניתן להכין יום לפני- כך שהנה תבשיל שיכול להוריד במעט מהלחץ שבאירוח גדול משתתפים.
2 קילו בשר בקר- חתוך לקוביות גדולות
6-7 כפות שמן קנולה
ירקות שורש- אני השתמשתי בערך ב- 26 יחידות של גזרונים קטנים וצנוניות- שטופים היטב
4 בצלים קטנים- קלופים וחתוכים לרבעים
2 מקלות קינמון
2 ענפי רוזמרין טרי
1 ראש שום שלם חצוי לרוחבו
1/2 בקבוק יין אדום יבש
2 כפות רסק עגבניות
2 כוסות מרק עוף טרי (ניתן להחליף במים ועדיין יצא טעים)
מלח ופלפל טחון טרי
מניחים את פיסות הבשר על נייר מגבת לספיגת הנוזלים ומתבלים במלח ופלפל. מחממים סיר גדול (כזה שמתאים לתנור) על אש גבוהה ומוסיפים כמחצית מהשמן. בשמן חם מאד, צולים את קוביות הבקר (סביר להניח שבשלוש פעמים נפרדות, ע"מ שחום המחבת ישאר גבוה ופיסות הבשר יושחמו כהלכה), עד שהן שחומות למשעי משני צידהן. מוציאים לקערה.
לאחר שכל הבשר הושחם, מוסיפים לסיר את שארית השמן וצולים בו את כל הירקות. מוסיפים מלח ופלפל ומערבבים קלות. כשירקות משחימים מעט, מחזירים את הבשר לסיר, מוסיפים את היין ומבשלים כמה דקות בביעבוע. בעזרת כף עץ, מגרדים היטב את תחתית הסיר.
מוסיפים את מרק העוף, רסק העגבניות, מקלות הקינמון והרוזמרין. מערבבים היטב ומביאים שוב לרתיחה. מכסים ומעבירים לתנור שחומם ל- 130 מעלות צלסיוס לכשעה. מורידים את טמ"פ התנור ל- 100 מעלות וממשיכים לאפות בחום נמוך כשעתיים- שלוש, עד אשר הבשר רך למשעי.
יש לשים לב שבסיר ישנם תמיד נוזלים. במקרה וחסרים, מוסיפים מעט מים. אם מכינים את התבשיל יום לפני, ניתן לבשלו לא עד הסוף ולסיים ביום שאחרי.
ביסים 
