אני חד- הורית לשישה ימים וזה בסדר. זה בסדר רב הזמן, רק שבאחד מלילות הסופשבוע תוקף את הקטקט שיעול טורדני ועיקש שמפריע את שנתו שוב ושוב. מפריע את שנתו = מפריע את שנתי. לא נורא, אני מנחמת את עצמי, בצהריים נתפוס שינה קצרה.
הקטקט שרגיל ל-12 שעות שינה בלילה רגיל, מראה סימני עצבנות. בחנות הספרים הוא נשכב על הריצפה בחמת- זעם, כשניסיונותיו לפתוח ספר של 'מקוווי' עטוף בצלופן, עולים בתוהו. אני מסתכלת עליו בשלוה בלתי- מוסברת, מבינה את זעמו וחושבת לעצמי שזה חומר נפלא לבלוג. היה שלום 'לא נעים כי מסתכלים' וברוכים הבאים למשפחה מרובת ילדים.
בבית אני מכינה את הדרדסים למבצע. הקטקט נשלח למיטתו והם בוחרים ב'חתולים בצמרת', מתכסים בשמיכות ומקבלים פופקורן, תותים ומים. "אמא עייפה", אני מסבירה להם בדרכנו הביתה, " צריכה לישון" . אין מפריעין לאמא בשעת השינה. כן, הם מבינים. יש להם גם פלסטלינה למקרה שמזלה של אמא יהיה שפיר במיוחד.
איזה שפיר ואיזה נעליים. הקטקט מתרגז מהשיעול וגומר עם השינה אחרי 30 דקות.
הוא עובר למיטה שלי ומתמקם בשמחה. תוך שיעולים עיקשים ביותר אך עם ברק בעיניים, הוא מתבונן ב- 'cars'. עוד לא בן שנתיים וכבר מאוהב…
מושא אהבתו, נחמתו וביטחונו הוא lightning mcqueen , הקרוי בפיו: 'מקוווי'. צריך לראות בכדי להאמין. הוא אוחז בידו הקטנה באוטו מקוווי קטן ובשניה בנעל בית מסמוטטת של הגיבור האדום ועיניו זורחות בכל פעם שדמותו של זה עולה למסך. הוא לא רואה על העיניים מעייפות אבל הוא מאושר. והוא בכלל לא אוהב טלויזיה.
נמברטו מגיח מהסלון. " תאר לך", אני אומרת לו בצחוק, "שיותמי יהיה בסרט במקום סאלי…" "לא", הוא עונה רציני, " הוא לא יכול. סאלי היא בת!". טוב, לא נסביר לו את עובדות החיים בגיל +4 .
היום, בדרך לפיזור גנים, אני חושבת לעצמי שהיה כיף להיות איתם לבד. כיף ולא תמיד קל.
אני חושבת שלהיות איתם לבד מוציא ממני אמא יותר טובה. הידיעה שהכל תלוי בי נוסכת בי סבלנות מרובה יותר. כל אחד אדם קטן בפני עצמו- עם אופי ואישיות ורצונות. רצונות מנוגדים על-פי רוב לשלי. הם עולמי. ומשזה נאמר- כמה טוב שהוא חוזר מחר הביתה.
מאפינס בריאות – לא ממש מאפינס אלא יותר עוגות קטנות ורכות. כ-18 קטנטנות
אלו הם תוצאה של נסיון לצור חטיף בריא ומזין. יופי עם או בלי ריבה ותה.
יש כל-כך הרבה סוגי קמחי דגנים שעוד לא הכרתי, שאני מחליטה לנסות כל פעם קצת. השארתי 1/4 כוס של קמח רגיל והוספתי לו קמח טף וקמח אמרנת (שהוא גרגר שנראה כמו קינואה גמדית). אפשר להחליף את האמרנת בקמח קינואה ובכלל לנסות שילובים חדשים.
הקטנות האלו יוצאות רכות, אגוזיות, טעימות ושונות. בכדי לשמח את הילדים אפשר לצור זיגוג ממעט אבקת סוכר, מעט מים וצבע מאכל טבעי. אפשר להקפיא ולהפשיר כל פעם כמה ואפשר גם להכפיל כמויות.
ועוד משהו- רשימה ארוכה אבל 2 דקות הכנה.
1/2 כוס חלב
1/4 כוס סוכר חום דחוס
1/4 כוס שמן
1 ביצה
1/4 כוס קמח + 1/3 כפית אב' אפיה
1/4 כוס קמח טף
1/4 כוס קמח אמרנת
1/4 כוס קמח אגוזי לוז
1 כפית גרירת תפוז
מחממים תנור ל- 180 מעלות צלסיוס\ 350 פרנהייט.
מערבבים: חלב, סוכר, שמן וביצה. מוסיפים גרירת תפוז . מוסיפים קמחים . אפשר להוסיף מעט קינמון ו\או תמצית וניל.
אופים בתבניות שקעים ובתוכן מנג'טים. הקטנטנות נאפו בערך 12 דקות. גדולות יש לאפות יותר. לבדוק שכיסם יוצא יבש.
נ.ב. בהתחלה הוספתי גזר מגורר אבל בבוקר הוחלט פה אחד שאלו בלי- יותר טעימות. אפשר גם להוסיף שוקולד -צ'יפס אחד או שניים לכל מאפינס.
ביסים 
