קטגוריה: ביסים מהחיים

הכל קרה בגלל רותי

נו טוב, אז העדכון שניתן עדיין להשיג תותים בארץ נמצא כשגוי… אלו מכם שגרים כאן יכולים לחגוג על המתכון הזה כי הוא באמת מצוין. השאר יאלצו לחכות לפעם הבאה. 

 ך 

 

"הכל קרה בגלל רותי
הלכנו לקטוף לנו תותים
קטפנו, קטפנו
עד שעייפנו
ועד שהיה מאוחר
קצת אכלנו
קצת קילקלנו
קצת גם נשאר למחר… "
'זרעים של מסטיק'   הכי ילדות שיש

ל

ללל

לא חדשה אצלי האהבה לאסוף דברים מהאדמה, זה הולך איתי כבר המון שנים. הכי רחוק שזכור לי: בבית הספר היסודי, אחרי הלימודים, יניב ואני מוצאים אורניות בחורשה שמאחורי הבית, מנקים אותן מהאדמה הלחה ומטגנים מהן חביתה שמנמנה ומלאת טעם של יער. מאז אני תקועה עם זה- מחפשת חובזה לבורקסים, מלקטת פרחים אכילים לסלט ותמיד מחפשת פטריות אחרי הגשם, שיש להודות, שוב לא מצאתי מעולם.

עכשיו על האהבה הזו, נוסף גם הרצון להראות לילדי שדברים לא גדלים בסופר, על המדף. הם צומחים מן האדמה בזמן הראוי. ועל אף שיש לנו גינת ירק קטנטנה מאחורי הבית, עדיין חשוב לי שיראו מקומות כמו חוות או בוסתנים ופרדסים. דברים שפעם, כך נדמה לי, היו זמינים יותר.

השבוע העמסנו אותם לאוטו, לשעה וחצי נסיעה שהביאה את כל המשפחה לשדה גדול של תותים, שם ניתן בקטיף עצמי ללקט אותם אדומים, מתוקים וכל-כך יפים. שלושה קוטפים ועוד אחת שרודפת אחרי קטנצ'יק אחד שרוצה לקטוף אותם דוקא ורדרדים- לבנים. חויה שעושה טוב לנשמה, עם כל הירוק והמרחבים האלו בעיניים.

ת

ףףףךףךך

ך

ל

הגענו הביתה עם טון וחצי של תותים. קצת אכלנו, קצת קילקלנו, קצת נשאר למחר וגם לריבה -כי אין כמו ריבת תותים אמיתית של בית ומאלו שקצת נמעכו הכנתי סורבה באדום עז, שהוא דרך מעולה לשמר תותים ולקרר את הגוף בימים חמים.

להכין סורבה ביתי לוקח מעט מאד זמן ואנרגיה והבונוס הוא טעם פרי מרוכז ויכולת להשתמש בפירות שאיחרו מעט את הרכבת. חוץ מזה, בזה הביתי אתם יודעים בדיוק מה נכנס לתוכו וכמה מתוק אתם רוצים שיהיה.

ףע

 סורבה של תות ובלסמי

חיתות ובלסמי הם זוג משמיים- נסו להוסיף טיפונת ממנו לתותים חתוכים עם מעט סוכר ולהגיש על גלידת וניל.

אם התותים שלכם לא מאד מתוקים, יתכן ותצטרכו להוסיף עוד סוכר.

400 גר' תות שדה נקי וחתוך גס

1/4 כוס מים

1/4 כוס סוכר

1 כף חומץ בלסמי

מיץ מחצי לימון

מכניסים לסיר מחצית מכמות התותים עם המים והסוכר ומביאים לרתיחה. מבשלים כחמש דקות בבעבוע עדין, תוך כדי ערבוב מפעם לפעם ומוסיפים את הבלסמי. לאחר חמש דקות בישול נוספות, כשהתותים רכים והנוזלים מסמיכים מעט, מורידים מהאש ומוסיפים את מיץ הלימון ושארית התותים החתוכים. מערבבים היטב ונותנים להתקרר.

מעבירים לכלי שטוח ורחב ומקפיאים. תלוי בכלי ובגודלו, בממוצע כשעתיים-שלוש.

כשנקפא- שוברים גושים בעזרת המזלג ומעבירים למעבד מזון. מרסקים עד לקבלת עיסה חלקה, מעבירים לכלי ושומרים במקפיא.

ל

ףך

סורבה אגסים ביין

מתכון הסורבה הינו בהשראת מרתה סטוארט האחת והיחידה. מה שנחמד בו הוא שבביס אחד שלו, יש לכם טעמים של קינוח שלם- ממש אגסים ביין.

2 אגסים גדולים- קלופים, נקיים מליבתם וחתוכים לקוביות

1 כוס מים

1 כוס יין אדום

1/2 כוס סוכר

1/4 כפית קינמון

קורט פלפל שחור

מיץ מחצי לימון

מביאים לרתיחה יין, מים קינמון וסוכר בסיר קטן ומוסיפים את קוביות האגסים. מבשלים כעשר דקות, עד אשר האגסים רכים, מוסיפים מיץ לימון ומקררים. מעבירים לכלי שטוח ורחב ומעבירים למקפיא.

לאחר כחמש-שש שעות, כשכל העסק קפא, מעבירים בגושים למעבד- המזון ומרסקים למחית רכה וחלקה. מעבירים לכלי ושומרים במקפיא.

 

ךל

41 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, ברקלי שלי, גינה, וואלה!, טבעוני, ללא גלוטן, מתוק, נסיעות וטיולים, פירות

סן פרנסיסקו

פעם בהרבה חודשים כשכלו כל הקיצים, נגמרו התירוצים ואפסו הסיכויים לצאת מהבית מבלי להראות כמו קוקרספנייל, אני גוררת את עצמי לספרית הסטייליסטית שלי ברוק אשר יושבת במרומי העיר הגדולה, ירושה מאורית שהבינה בדברים האלו.  כולה 25 דקות כביש כשאין פקקים אבל איכשהו לא מזיזה ת'תחת שלי לשם אם אין ממש צורך. אחרי חמש שנים במנהטן- לא מובנת לי כל-כך העיר הזו. 'עיר דמיקולו' הגדירה אותה אורית ולפי כמות הציטוטים שלי אותה, כנראה שיש לי חיבור טוב עם ההגדרה. כן, אני מודעת לעובדה שהיא נחשבת לאחת היפות אבל אולי פשוט צריכים לבוא אליה 'נקיים' בשביל להתעלף. יפה ללא ספק אבל זה המסביב- איפה כאן העיר?!

בביקור הזה שלי, בעודי נוסעת על הגשר, האחראי על הנוף סידר לי ראות כל-כך מרהיבה ומחודדת שירדתי באי להסתכל. כן, באמת יפה.

מךך

ל

אצל ברוק, בין דיבור אחד למשנהו, דיפדפתי בעיתונים האלו בהם אני מדפדפת פעם בהרבה חודשים כשאני מסתפרת. בואנה- ים של אינפורמציה יש שם, כלומר חוץ מאיזה לק במודה וכל אלו. למשל Marlowe ששירבטתי את שמה על פיסת נייר ואחר-כך גררתי לשם את האיש באחד הערבים.  כל מה שאני אוהבת יש שם.

בדרך הביתה, עם כל שערה בדיוק במקום הנכון כמו שתי הדקות האלו אחרי שהעוזרת הולכת, כשהבית עדיין מבריק ומצוחצח ולפני שעדת היבחושים הברדקיסטים מגיעה כסופת הוריקן, עצרתי לבדוק את  Sentinel  כי זה ממש קרוב ובאמת שהגיע הזמן. הבעיה עם האמריקאים האלו, שגם כשהם כבר מצליחים להרכיב סנדויץ' מושקע וסימפטי, הלחם עדיין מתעקש להיות רך וספוגי משל היו כאן כולם יוצאי סיירת 'סבוואי'. עוד לפני שנתת את הביס הראשון, אתה מגלה בעצב שיש לך ביד סמרטוט ספוג.

מה'ברוקיה' יצאתי גם עם מתכון כאילו ברור מאליו שאפול על ספרית ממשפחה איטלקית שגדלה עם גינת ירק ענקית וסבתא שמשמרת עגבניות בצנצנות. דההה. בטח ברור!

ח

חךך

פסטה פשוטה פשוטה של ברוק הספרית הקולית שלי   לשני רעבים

זו פסטת הילדות של הספרית שלי. הייתי אומרת אחלה ילדות. היא מעולה לימים האלו שבא משהו בזריז ואין כלום בבית חוץ מפטרוזליה. נו טוב ופרמזן.

1/2 חבילת ספגטי

1 צרור גדול של פטרוזיליה- עלים בלבד (גדול כמו זה שקונים בשוק)- קצוצה דק דק

2 שיני שום גדולות- כתושות

1/3  כוס שמן-זית

צ'ילי פלייקס לפי הטעם

1/4 כוס פרמז'ן מגוררת + עוד קצת ללמעלה

מלח ופלפל טרי

מיד אחרי שמכניסים את הפסטה למים הרותחים:

מחממים שמן- זית, צ'ילי, שום ומעט מלח- עד שריח השום עולה באף בעדנה ולא- לא להשחים את השום.

מוסיפים את הפטרוזיליה ומשו כמו 1/4 כוס ממי הפסטה. מבשלים מכוסה ומבעבע בעדנה עד שהפסטה מוכנה. אם יש צורך במהלך המהלך- נותנים עוד שלוק מים. כשהפסטה מוכנה, מעבירים הישר לפטרוזיליה, מוסיפים פרמז'ן ועוד מלח-פלפל. מערבבים היטב ומתקנים תיבול. לא לחסוך בשמן. לא לחסוך בפרמז'ן וגם לא במלח. זה כל מה שיש…

ח

ך

33 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, ברקלי שלי, פסטה

מתגמל

 

 

בשבוע שעבר חלף אותי יום מסוג הימים שבאים לפעמים, אלו שיש בהם הרבה אפרפרת ולא מהסוג השיקי. מהימים בהם העיסוק באוכל נראה לי הכי הבלי עולם שיש בעיקר לנוכח העובדה שאני מוקפת באנשים שחוקרים עניינים שברומו או שסתם כך מחפשים תרופות לסרטן. מסוג הימים האלו שצריך פשוט לדעת לקבל, להכיל ולכרבל. שצריך לנשום דרכם עד שיחלפו

 כנראה שאנ'לא היחידה כי ברדיו השמיעו את זה- קליפ עם קטע גרפיטי חמוד בעיר שאני לגמרי לא מזהה אבל שמזכירה לי נורא ימים רחוקים

 אין כמו הגינה בימים שכאלו לרומם את הנפש. כמו שאמרה לי מל, חברתי הרוחנית: "היל! את לא יודעת כמה זה מתגמל להסתכל על ציפורים!!!"

ף

ף

ף

ץ 

7 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, גינה, טרללה

בוקר עם עזים

  

 

בסמיכות חג מרנינה, הוזמנו להצטרף לסיור קבוצתי של חברים של חברה בחוות עזים.  לפני זה הייתי צריכה לשכנע את בתי שלי שזה בסדר להפסיד יום לימודים ומבחן (גנים זה דבר מקולקל לפעמים) ותוך כדי האירוע עצמו- להרגיע את נמברטו שהחליט על קונספירציית עזים שקמו להורגו.  אבל אפילו כל אלו ואיתם המדריכה, שהוגדרה כ'לא כשירה להדרכת ילדים' ולו בעבור הפליק העדין שחלקה לידו של ילד אחד שהעז לתופף על השולחן בעת קישוט הגבינה בעלים אכילים, אפילו אלו לא הצליחו להרוס לי את חוויית הירוק, האויר והטבע. 

ך 

 

 

  

הילדים אמנם לא זכו לחלוב את העיזים 'כי זה עושה להן טראומה'  

אבל חיבקו אותן, האכילו אותן ונתנו להן להתחכך להם בטוסיק.  

 

ף  

 

חוץ מכל אלו, אכלנו גבינות עזים שמפיק המקום הקטן הזה שהן תענוג נפלא- רכות ועדינות בטעמן. 

וידוי קטן: לא ממש מבינה למה להכין טארטים. נו כן, קצת תמוה על רקע אחד מהפוסטים האחרונים שלי אבל תחשבו על זה: המון עבודה ובעצם בשביל מה?! בשביל להכין לחם עם גבינה! סיכמנו יעל ואני: אין על לחם טוב, כזה עם קראסט רציני ותוך חמצמץ וגבינה שווה. אין. 

 ל 

  

ך  

 חזרתי הביתה עם כמה גבינות ורעיונות מהחווה והכנתי את שני אלו-  אם מקפידים על חומרי גלם טובים מקבלים הנאה צרופה.   

ך

גבינת עזים רכה (שברה), דבש ועלעלי פרח לבנדר טרי 

 

 פטה עזים, שמן זית ופתיתי צ'ילי יבש 

   

   Harley Farms– Pescadero

 

17 תגובות

מתויק תחת בוקר, ביסים מהחיים, גבינה, משהו עם הלחם, נסיעות וטיולים

סביצ'ה ואיגר אחד

 

 

 

איך שהגענו הביתה עם המזוודות, הגיעה משפחת איגר, שהיתה ביומה האחרון בטיול באזור. איגר הוא ירושה עתיקת יומין מימי הצבא של האיש ותרשו לי לקרוא לו ה איגר- קיבוצניק פיינשמעקר, שידע על אוכל טוב הרבה לפני שידעתי אני. 

מן הראוי היה במצבנו הג'טלגי לאכול משהו שמישהו זר בישל אבל לאיגר לא מגישים סיני. לאיגר עושים כבוד.
כשכל האחרים הלכו לטפס על הסלע האינדיאני, הלכנו שנינו לקניות. מישמשנו פלפלים, הסנפנו פטרוזיליה והיה כבר הרבה אחרי שש בערב כשחזרנו אז יאללה יאללה אוכל, כי הילדודים רעבים.

האיגר אוהב לבשל עם הידיים. הוא ממסג' את הדג. הוא ממסג' את הבשר. אני מקוה בשבילה שהוא ממסג' ככה גם אותה. היתה פסטה שהוא הכין עם פטריות טרגון ויין, שיפודי עוף לילדים (לי נתנו את עבודות הפועל), ירקות צלויים, סטייקים מצוינים אבל הכי טעימה היתה ה- ס ב י צ ' ה !

הדבר הכי חשוב בסביצ'ה זה הדג עצמו כמובן. הכי טוב לשאול את מי שמבין- זה שלנו המליץ על אמנון ושנינו עשינו פרצוף- כי מי מכין אמנון נא?! אבל למרות הפרצוף לקחנו וההוא צדק. דג טרי צריך להריח ים עדין עדין וזהו. אם מריח 'דגי'- זה לא מה שאתם מחפשים לסביצ'ה. אחרי שמוצאים את הדג הנכון, לוקח שתיים וחצי דקות של הכנה.

סביצ'ה דג טרי     4 מנות

300 גר' פילה דג לבן

פלפל צ'ילי טרי קצוץ דק דק- לפי מידת החריפות האהובה

מיץ מלימון/ליים שלם- או לפי הטעם

מעט גרירת לימון/ליים

מלח ים ופלפל טרי

חופן כוסברה קצוצה 

פורסים את הדג לנתחים בעובי של כחצי סנטימטר.

מערבבים הכל, מכסים ומשהים במקרר לפחות חצי שעה לספיגת הטעמים. הדג עצמו יקבל צבע לבנבן מהחומציות. מתקנים תיבול ומגישים עם צנוניות פרוסות דקיק ומעט שמן-זית (אני) או ככה נקי (כמו ה איגר) 

 * במה שנותר שמחתי שמחה גדולה ביום שאחרי- היה יופי.

6 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, דגים ופירות-ים, ללא גלוטן, מבשלת עם אחרים

change

בטיסה הביתה צפיתי בדוקומנטרי האחרון על מייקל ג'קסון   This Is It.  מה שעניין אותי במיוחד היה לראות איך בסופו של יום, כולנו מחפשים הכרה ואהבה. איש אחד מבודד, מוקף בהערצה שתלוי באהבה כמו אויר לנשימה. 

בכלל, חזק אצלנו מייקל מאז קיבלה הקטנה דיסק שלו. בדרך לבלט של יום שלישי באוטו, היא וחברה ג'יברשו בקולי קולות מילים בדויות על גבי פס קולו, בדרך הזו בה בני שמונה מג'ברשים שירים מבלי לדעת ממש את המילים. עלה בדעתי שמעולם לא הקשבתי באמת למילות שיר שלו אז התרכזתי. בחר לי הגורל שיר מתאים, על שינוי. איך הגדלנו לעשות אנחנו – גידל אותנו דור של הורים חסר מודעות והפכנו לדור שלש ודש ומוציא לדעת את המודעות מרוב מודעות. כל היום עוסקים ועסוקים במה ובאיך להשתנות.

 אפרופו- הסבירה השבוע היוגית על ארבעת יסודות הדיבור:

1. האם זה נכון    עם זה אין לי בעיה. לרוב אני דוברת אמת אלא אם ממש אין מנוס.

2. האם זה הכרחי   אופס, כאן מתחילה הבעיה שלי

3. אם זה נכון ואם זה הכרחי  האם זה הזמן המתאים   כאן ממשיכה הבעיה שלי

4. והיה אם כן- האם ניתן לומר את זה בנחמדות   אהמ..

אז אולי זה נכון שהבחור לקח לפעמים את המילים 'שינוי' ו 'ראי' באופן פשטני למדי אבל ההרגשה הכללית היא, בין כמה גניחות ובחורות מעולפות, שהיו גם כמה כוונות טובות בדרך..

לחיי השינויים- צעד קדימה שניים אחורה, העיקר לא להתייאש

 

 

  

 

נ.ב. אתם חושבים שבגין היה גאה לו ידע שהוא מופיע בקליפ של ג'קסון?!

 

2 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, טרללה

גזרים צלויים במרווה ושום

 

ביום בו הייתי אמורה לטוס ולא, התפצלנו אני והיא. היא (כבר אמרתי שאין הרבה מהדגם שלה בעולמנו?) לקחה את הגדולים ללונה פארק שזה מסוג המקומות שצריך לשלם לי בשביל שאגיע לשם. אני והקטקט נשארנו בבית. בערך ב- 11 אמרתי לו 'רוצה ללכת לשוק האיכרים?'  אמר כן אז הלכנו.

אבל מה, לא טוב גיל שלוש לשוק האיכרים.  הבן אדם רץ, אין לו אלוהים. נהפוך הוא שאמא תחפש כי זה יופי של משחק. כששילמתי על הגזר הוא נעלם ומצאתי אותו מתדיין עם עוברי אורח בצידו השני של השביל. בשומר הוא הגיע עם סלסלת תותים שפילח מאיזה דוכן בלי שההם שמו לב- היינו צריכים ללכת להתנצל ולשלם.  בכרוב נשבר גב הגמל (אני הגמל בסיפור הזה) ואמרתי בוא נלך הביתה ובאמת הלכנו אבל בדרך הוא ראה את הטנדר- משאית של העוף הצלוי ונעמד לידה בצעקות. הוא רוצה צ'יקן מהמשאית! הוא גם רוצה לסחוב את הצ'יקן מהמשאית ואתם הלא מכירים איך שצ'יקן יכול להתעצבן כשגוררים אותו על הרצפה בזויות משונות.

 

הגענו הביתה בקושי ולפני שנכנסנו הוא כבר קרע את השקית של הצ'יקן המפורק מתלאות הדרך ודחף בה ידיים קטנות. ככה ישבנו בפתח הבית, אמא אחת וילד ואכלנו עוף בגריל עם הידיים.

'יותי'  אמרתי לו

what? הוא ענה לי והישיר מבט חום גדול

'אי אפשר לרוץ ככה בלי אמא, אתה צריך לחכות לי…'

הוא הסתכל עלי כמו בוחן  אותי  ושקל עד כמה אני רצינית, אחר- כך חייך חיוך גדול ו'יותאי' ואמר לי: " זה funny!!!"

 

את שני צרורות הגזרים הקטנים הכנתי צלויים עם מרוה, כמו משהו שטעמתי פעם באיטליה. זה יוצא מתקתק ומרוותי ויש גם את שיני השום הרכות. זה כ"כ טעים שבהמשך השבוע, הכנתי אוסף שורשים ופטריות באותה צורה ויצא מצוין.

 

גזר, מרוה ושום

אם אין גזרים קטנים, משתמשים בגדולים- פורסים לעיגולים עבים או למקלות. אם יש גזרים צבעוניים אז בכלל מסיבה.

מה שנחמד במרוה זו העובדה שהיא עצמה נהיית קריספית וטעימה פלאים

בערך 24 גזרים קטנים

20 שיני שום

עלי מרוה מצרור שלם

מלח ופלפל טרי

כמה שלוקים נאים של שמן- זית

מערבבים הכל יחד וצולים בתנור בחום גבוה (200 מעלות צלסיוס) עד שרך וזהוב. נותנים ערבוב אחד אחרי בערך 20 דקות.

אוכלים חם, פושר או קר.

11 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, טבעוני, ירקות, ללא גלוטן

עלי גפן עם בורגול וכבש

'אני רוצה שתבואי יום אחד לבשל איתי אוכל ארמני' אמרה לי קת'י יום אחד ואני כמובן ששמחתי נורא! אני נורא אוהבת ללמוד בישולים של אחרים, בעיקר כאלו שנודף מהם ריח של ארצות רחוקות ואם אפשר קצת נוסטלגיה, תודה.

קת'י היא שכנה קרובה וגם אמא של אחת החברות הטובות של ילדתי. היא אמריקאית מלידה אבל המראה שלה מסגיר מיד את השורשים הזרים שלה. הוריה אמנם נולדו כאן באמריקה אבל היא בילתה את ילדותה קרוב לסבתא וסבא שלה, שהגיעו לכאן מארמניה. היא גדלה בבית הומה של חמישה ילדים ותמיד מספרת לי על התנור הענקי שהיה לסבים במחסן הבית, בו אפו לחם דק ועל זכרונות סבתה מותחת עלי פילו ומכינה עלי גפן ממולאים.

אנחנו מחלקות מטלות- לי יש בוחטות של עלי גפן טריים במקפיא משנה שעברה (הגפן שלי עדיין לא התעוררה השנה משנת החורף שלה), צרורות של עשבים ואני אחראית גם על קניית הכבש הטחון. הנה עובדה שלמדתי רק השבוע, בכדי להשיג בשר עדין שטעמו דומה יותר למה שאנחנו קוראים בארץ טלה, רצוי לחכות כאן לחודש מאי-יולי. במרץ, ניתן להשיג בשר של כבש בוגר שטעמו חזק מאד. כל כך חזק עד שאין ברירה אלא לערבב אותו עם בשר בקר.

בניגוד לעלי הגפן אליהם אני רגילה, אלו הארמניים של אביה ממולאים בבורגול. את המלית מכינים בדקותיים וכשעובדים בשתיים, מלאכת הגילגול ממש מהנה ומסתיימת בצ'יק צ'ק. אנחנו כבר בשוונג כשכל העלים והמילוי נגמרים… בפעם הבאה כדאי להכין כפול!

ככה אנחנו מעבירות את הזמן בשיחות קטנות תוך שאני נהנית מהתיבול המתון שלה ומעצם העשיה של מישהו שעושה דברים קצת אחרת, כי אני מזמן כבר לא הייתי מתאפקת ומוסיפה קצת קינמון. אחר-כך, מגיע השלב המקסים, של התענגות על הצרורות הקטנים והחמימים עם יוגורט לבן וחמצמץ והנהון מצידה, שיצא בדיוק כמו שהיא זוכרת…

עלי גפן ארמניים   בערך 25 יחידות

כ- 25 עלי גפן טריים: מכניסים לקערה, מכסים במים רותחים ומחכים עד שהצבע משתנה לירוק זית והעלים רכים. מסננים וממלאים. אם הלכתם על הגרסא המצונצנת, הקפידו לשטוף במים רותחים ואז בקרים היטב בכדי להוציא את כל המלח שיש בהם.

* העלים הטריים ניתנים להקפאה: מניחים בערמה ועוטפים היטב. אני משתשמשת בהם מיד אחרי ההפשרה ללא השריה במים, מאחר והם יוצאים מהמקפיא כבר רכים ונחמדים.

למלית הבורגול:

1 כוס עגבניות מרוסקות טריות (ללא הקליפה)

2 כפות רסק עגבניות

2 כפות פלפל ירוק מגורר על פומפיה

1 כפית פלפל אנגלי טחון

1 כפית מלח + 1/2 כפית פלפל שחור

1/4 כפית פפריקה חריפה

220 גר' בשר כבש טחון- או שילוב עם בקר

1/2 כוס מעוגלת של בורגול עבה – אין צורך בהשריה

לשים את כל החומרים היטב יחד וממלאים את עלי הגפן.  מניחים את העלה  כשחלקו הרחב קרוב אליכם, לוקחים כפית מהמלית ומניחים לרוחבו בצורה מאורכת. מקפלים את חלקו העליון על מלית הבשר, כעת מקפלים את שני צידי העלה פנימה ומגלגלים לכדי צורת סיגר. מניחים את העלים הממולאים בצפיפות המחבת רחבה שתכיל את כולם בשכבה אחת.

לרוטב הבישול:

1 כוס מים

1/4 כוס עגבניות טריות מרוסקות (ללא הקליפה)

3 כפות מיץ לימון

1 כפית מלח

1 שן שום כתושה

1 כף שמן-זית

מביאים את כל החומרים לרתיחה ומוזגים את הנוזל מעל לעלי הגפן.

מניחים מעל צלחת ,קטנה במעט מרוחב המחבת ומכסים במכסה. מביאים לרתיחה ומבשלים על אש קטנה כ- 30 דקות או עד אשר כל הנוזלים מתאדים.

מגישים עם יוגורט.

ויש גם את הדבר הנפלא הזה: מאפה עלי גפן

15 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, בשר, וואלה!, מבשלת עם אחרים, עגבניות ושום, קלסיקה ישראלית-ערבית

יום במתנה וקניידלעך

 

 

צעיר אפרוחי הבית חוגג החודש  3 אביבים ובראש היה לי פוסט יומולדת אחר לגמרי. יש בערך משפט אחד בשפת היידיש כולה, שאני יודעת לומר כמעט נכון: 'מנש לאכט אונד גוט טראכט !'-  האדם מתכנן תכנונים והאלוהים צוחק לו. כמה נכון- היו תכנוני תכנונים ודברים להספיק היום אבל במקום חגיגת יומולדת בגן (טוב שאני דוחה הכל לרגע האחרון  ועדיין לא התחלתי עם העוגה), חתן השמחה התהדר בחום ונשאר בבית. 

 

 

 

פעם הייתי מתבלגנת אבל היום אני  מנסה להסתכל על זה כעל יום במתנה- בעיקר כשזו מסוג המחלות שמתרככות עם קצת כימיקלים בטעם של מסטיק. כמה שעות בפארק שמתחת לבית- מקום רגוע ויפיפה, שכמעט ולא יוצא לי לבקר כי תמיד יש דברים דחופים יותר. ראינו ברווזים ואפרוחים וצפורני חתול ומקלות של סבא וזרקנו אבנים לאגם ושיחקנו בחול. יום במתנה.

 

בבית השתלט  עלי הדחף הבלתי נשלט לסיר מרק עוף מרפא חולים וכשזה היה מוכן אך החולה עוד ישן, התפנתי לחפש את מתכון הקניידלעך האגדיים של בלנקה, אמא של אורי.  

אפשר לומר שפקעת המתיקות ושמחת החיים הזו, הצליח לצ'פר לא רק את אחיו שהוריד ארבעה עיגולים בדרך לכדורגל ואת אחותו שלגמה כמעט את כל הסיר, אלא גם אתכם..

(אהמ… אני מקוה ששמתם לב לשיחוק שבסגירת המעגל בין המתכון והמשפט שדפקתי כאן ביידיש)

 

 

 קניידלעך פולניים אמיתיים של בלנקה     בערך 16

  כשהם יוצאים מהסיר הם כריות קטנות ומענגות, אחר-כך כדרכם של אלו- הם מתקשים מעט. ותסלח לי בלנקה והאומה הפולנית על השינויים המינוריים- יוצא טעים גם בלי אבקת עוף.

1 כוס קמח מצה

1 כוס מים רותחים

2 כפות שמן זית (או רגיל)

1 כפית מלח

2 ביצים מקושקשות

אם רוצים לגוון – קצת פטרוזיליה ושמיר קצוצים, קמצוץ קינמון.

מערבבים את קמח המצה, השמן, המלח והמים הרותחים. נותנים להתקרר מעט. נהיה בטונדה- לא נבהלים! אנחנו הפולנים, מבחוץ אנחנו בטונדות אבל בפנים- הכל מרגרינה.

מעבדים את הביצה לתוך הבצק עם מזלג (כמות גדולה אפשר במיקסר)- עד שמתקבלת עיסה דביקה ורכה. נותנים לזה לנוח 15 דקות (אפשר גם יותר) מכוסה. בינתיים מרתיחים סיר עם מים. כשרותח, מוסיפים מלח וכמה עלי פטרוזיליה לטעם- יוצרים כדורים קטנים בידיים רטובות מעט (זה יתנפח קצת) ומבשלים כרבע שעה ברתיחה. 

מחממים כשצריך – במרק עצמו.

49 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, ברקלי שלי, חגים, יומולדת שמח!, מרק

אז מה היה לנו היום?

 

יום שני / אגי משעול 

אז מה היה לנו ?

ריחו המתוק של האלמון,

השמש הכתומה, המציירת, המתגלה לפתע

במטח האור הראשון

כשחוצים אפרסמון  לרוחב,

תכלת לפני הצהרים של

פרחי העולש,

השדה כולו

אשכול ברלה

על גבעול של חצב

והייתה גם המלה "נחליאלי".

מה עוד היה לנו ?

רקוויאם ציקדות,

כבשים ורודים במדרון השמיים,

והפלומה הרכה, המנשקת,

בתחתית אוזנו של החתול

וזהו, נדמה לי

כל מה שהיה לנו 

היום.

 

מבין כל האוריות, יש לי אורית אחת מפרינסטון, ששולחת לי מדי פעם ספר או תמונה או שיר.

נורא מקסים בעיני.

יום שני ואני שולחת לכם את השיר האחרון שקיבלתי ממנה ומאחלת שיהיה שבוע מקסים.

 

 אורי כדורי ויותי. בגינה.

 

8 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, טרללה