קטגוריה: פיצה פיצה

לחמניות שום מהירות כ- 20 קטנות

–  ניתן להכין אותן בכל צורה שתרצו- ריבועים פשוטים, מקלות מאורכים- מגולגלים או שלא. אפשר להשקיע בקשרים קטנים, בדיוק כמו שמגישים בפיצריות בניו יורק.

–  ניתן להוסיף כרבע כוס גבינה מגוררת כמו צ'דר וכמובן שעשבי תיבול מוסיפים.

–  אפשר להמיר כמחצית מהקמח בקמח מלא אבל המרקם ישתנה וחבל. הן נועדו להיות 'פושטיות' ולבנות, ככה הן.

–  אם מורחים את התבנית במעט שמן קוקוס מומס, מקבלים טעם עדין ומתקתק כתוספת.

–  אם הבצק מרגיש דביק מדי, פשוט הוסיפו כף או שתיים של קמח.

– לגרסה טבעונית– חלב סויה או חלב שקדים במקום חלב רגיל

.ףףף

1/4  1 כוסות קמח

1 כפית גדושה אבקת אפיה

1/2 כפית מלח

1/2 כפית סוכר

2/3 כוס חלב

—

2 שיני שום -כתושות

~ 3 כפות שמן – זית

מחממים תנור ל- 200 מעלות צלסיוס/ 400 פרנהייט. מכינים תבנית משומנת במעט שמן-זית או קוקוס.

כל התהליך מהיר מאד ואינו דורש הקפדה בערבוב או ברידוד (אם אין מערוך גם הידיים יספיקו): מערבבים בקערה את החומרים היבשים, מוסיפים את החלב ומערבבים מעט בעזרת מזלג עד שמתקבל בצק כמעט אחיד. אין צורך לערבב הרבה.

מעבירים את הבצק למשטח מקומח היטב ומשטחים. חותכים לפי הרצון והצורך. מעבירים לתבנית ואופים 5 דקות. מוציאים מהתנור ומברישים בזריזות ובנדיבות בשמן-הזית השומי. מחזירים לתנור לעוד כ- 13 דקות. הלחמניות אמורות להשאר יחסית בהירות בצבען. הכי טובות חמות ישר מן התנור!

– אם רוצים ליצור לחמניות קשורות: מומלץ לאחד את הבצק מעט יותר ולרדד בעזרת מערוך, זה יקל את הקשירה. חותכים לפסים ברוחב של כ- 1 ס"מ ואורך של כ- 10 ס"מ. מותחים את הבצק מעט בעדינות ויוצרים קשר. אם הבצק נקרע, מדביקים חזרה כמו בשיעור אמנות.

.

שנה אזרחית נפלאה לכולכם,

הילה

.

פיצה של תפוחי אדמה דקיקים, רוזמרין ופונטינה       ל-2 פיצות

את הפיצה הזו מגישים במקום האהוב עלינו – boots and shoes service והיא מקסימה אמיתית. יש לי חולשה לטעמם של תפוחי אדמה ורוזמרין שהם נוסטלגיה מרגשת במיטבה. כשהם באים בחברה עם גבינה טובה ובצל מתקתק, לא צריך כלום חוץ מכמה עגבניות רעננות בשמן זית ומלח או סלט של חסה בויניגרט ובירה צוננת.

והדודה תעיד שגם גרסה צמחונית ללא פנצ'טה מתקבלת טעימה לגמרי.

לבצק:

1/4  1 כפיות שמרים יבשים (שזה בערך חצי שקית שמרית)

3/4  כוסות מים חמימים

1/4 כפית סוכר

2 כוסות קמח

1/2 כפית מלח

~ 2 כפות שמן-זית

מערבבים שמרים עם המים והסוכר.

בידיים:  בקערה גדולה מערבבים קמח ומלח יחד. יוצרים גומה, שופכים את הנוזלים ומערבבים עם המזלג עד שמקבלים בצק 'מבולגן'. מעבירים למשטח נקי ומתחילים לאחד את הבצק. משנוצר גוש, מתחילים ללוש את הבצק עד לקבלת בצק אחיד וחלק למראה. במקרה והבצק דביק מדי, מוסיפים עוד מעט קמח.

במעבד מזון:  מערבבים קמח ומלח ומוסיפים תוך כדי פעולת המנוע את המים והשמרים ובסוף את שמן הזית. נותנים למכשיר ללוש את הבצק דקה נוספת. מוציאים למשטח נקי ולשים דקותיים עד לקבלת כדור בצק רך וחלק. במקרה והבצק דביק מדי, מוסיפים עוד מעט קמח.

משמנים קערה גדולה במעט שמן- זית. מגלגלים מעט את כדור הבצק בקערה, מכסים ומניחים במקום חמים לתפוח כ- 45-60 דקות . הבצק אמור להכפיל את נפחו. דרך נוספת לבדיקת מוכנות הבצק, היא לתקוע בו אצבע אחת- אם החור שיצרה נשאר והבצק אינו 'קופץ' חזרה למעלה הוא מוכן. מחלקים את הבצק המוכן בעדינות לשני חלקים שוים, יוצרים כדורים ומניחים תחת מגבת למנוחה נוספת של כ- 10 דקות, בכדי שהבצק יחזיר לעצמו גמישות.

 פתיחת הבצק:  בכדי להקל על שלב רידוד הבצק (לא, זה לא פשוט כמו בסרטים ) רצוי לעשות אותו בשני שלבים. מפזרים קמח סמולינה על משטח נקי ומשטחים את כדור הבצק בידיים עד לרוחב של כ-15-20 ס"מ. מכסים במגבת לחמש דקות. לאחר המנוחה הזו פתיחת הבצק למשטח  גדול ורחב יותר תהיה קלה יותר.

– – –  טיפים לאפיה מוקדמת של משטחי הבצק תמצאו כאן.

מעל לבצק:       (כמות לשתי פיצות )

4 תפוחי אדמה בינוניים- קטנים

1 בצל סגול פרוס לפלחים דקים

שמן זית

כ- 2 כפות רוזמרין קצוץ דק

200 גר' גבינת פונטינה מגוררת (או גבינה קשה אחרת )

 כ- 60 גר' פנצ'טה פרוסה דק

מלח ופלפל גרוס טרי

פורסים את תפוחי האדמה לפרוסות דקיקות ככל הניתן.  מסדרים בשכבה אחידה על גבי צלחת רחבה, מזליפים כמה טיפות של שמן-זית וכמה של מים, מכסים בצלחת נוספת ומכניסים למיקרו לדקותיים. משאירים להתרכך עד שמתקרר- על הפרוסות להיות רכות למאכל אך לא מתפרקות. אם אתם לא מאנשי המיקרו, ניתן לאדות או לבשל במחבת בעדינות ואפילו לבשל את תפוחי האדמה תחילה ואז לחתוך. מנסיון, השיטה האחרונה מעט מבולגנת יותר אבל אפשרית

מאדים את פלחי הבצל הסגול במעט שמן זית ומלח על להבה נמוכה. הבצל אמור להתרכך מעט ולקבל שקיפות זהבהבה ולא להשחים. מצננים מעט.

לאחר רידוד הבצק:

* ניתן להתחיל במריחת הבצק כף או שתיים של קרם פרש, שרק משפר ומשבח

מפזרים כמחצית מכמות הבצל על הבצק המרודד ומעליו כמחצית מפרוסות תפוחי האדמה.

זורים כ- 100 גר' גבינה מגוררת, כף רוזמרין קצוץ ופיסות מפרוסות הפנצ'טה. מסיימים בזילוף דק של שמן זית ותיבול עדין של מלח ופלפל. (שימו לב שהפנצ'טה עצמה מלוחה מאד)

אופים בתנור * או במנגל.

—

 * על פיצה ואבן שמוט:  בשביל להכין פיצה  ממש טובה בתנור הביתי צריך להצטייד באבן אפיה.  תפקידה של האבן הוא להעלות את טמפרטורת התנור, לדאוג לפיזור הומוגני של החום ובעצם לנסות ולדמות את התנור הביתי שלנו לתנור אבן אמיתי. נכון, זה לא הדבר האמיתי אבל התוצאה ממש טובה. אפשר אגב, לרצף את תחתית התנור בלבני בניה שנותנות אפקט זהה לגמרי. זמן האפיה הוא כ- 7 דקות.

ומה אם אין?! מחממים את התנור למקסימום שלו כעשרים דקות מראש ומחממים בתוכו תבנית רחבה. כשהפיצה מוכנה, מעבירים אותה על- גבי נייר אפיה לתבנית ואופים עד ששחום ומוכן.

פוקאצ'ת שזיפים מסוכרים      6-8  מנות

אם מתחשק, אפשר להוסיף מעט גרירת תפוז או לימון לבצק

לבצק:

3/4 כוס מים חמימים

1 כפית גדושה שמרים יבשים

1/2  1 כפיות סוכר

2 כוסות קמח לחם (אם אין, רגיל יהיה בסדר)

קורט מלח

3-4 כפות שמן זית

ממיסים את השמרים במים וסוכר ומניחים במקום חמים לחמש דקות רק בכדי לודא אותות חיים

בפוד פרוססור בעל להב מתכת, מערבבים קמח ומלח קלות.  תוך כדי פעולת המנוע, מזלפים דרך הפתח העליון את המים והשמרים ואחר כך את שמן הזית. מערבבים עד שנוצר בצק רך (אם ממש דביק, יש להוסיף מעט קמח) ונותנים למכשיר ללוש כדקה נוספת. מוציאים את הבצק למשטח נקי ולשים מעט בידיים עד לקבלת בצק רך, חלק ונעים. מעבירים לקערה משומנת ומכסים. מתפיחים במקום חמים כ- 45 דקות או עד שהבצק מכפיל את נפחו. הבצק מוכן כאשר לוחצים על מרכזו בעזרת האצבע והסימן השקוע נשאר ברור.

לשזיפים המסוכרים:

כ- 6 שזיפים קשים

2 כפות סוכר

חוצים ומגלענים את השזיפים. פורסים כל מחצית לארבעה פלחים. מעבירים את חתיכות השזיפים למחבת רחבה, מפזרים מעל את הסוכר ומבשלים על להבה גבוהה (באמצע יש להפוך אותם לצידם השני) כשלוש- חמש דקות או עד שהשזיפים מתקרמלים מעט ומשנים צבעם לכתמתם צהבהב. השזיפים לא אמורים להיות רכים לגמרי בשלב הזה אלא רק למחצה. מצננים.

וגם:

2-3 כפות שמן-זית

עלעלים מ- 2 ענפי תימין או 1 ענף רוזמרין

2 כפות סוכר דמררה

מפזרים על קרש קמח סמולינה או קמח רגיל ופותחים את הבצק לעיגול לא אחיד של בערך 24 ס"מ. מטביעים את קצות אצבעות הידיים בבצק, ליצירת שקעים ומזלפים מעל  שמן-זית.  מניחים את פלחי השזיפים המקורמלים מעל ומשקעים אותם מעט לתוך הבצק בעזרת הידיים. מפזרים מעל עלעלי תימין או רוזמרין ומפדרים בסוכר. מעבירים לתנור ואופים כ- 10 דקות או עד שהפוקאצ'ה זהובה.

אפיה על אבן שמוט: תפקידה של האבן הוא להעלות את טמפרטורת התנור, לדאוג לפיזור הומוגני של החום ובעצם, לנסות לדמות את התנור הביתי לתנור אבן אמיתי. ומה אם אין? מלהיטים את התנור לחום המקסימלי שלו כעשרים דקות מראש ומחממים בתוכו תבנית רחבה. כשהבצק מוכן, מעבירים אותו על גבי נייר אפיה ,לתבנית ואופים עד להשחמה.

.

ל

ף

 עוד יומולדת הגיע אל ביתנו ואצלנו בימי-הולדת יש נוהל פיצות.  אירוח של פיצה הוא יופי של דבר, רק המון עבודה תוך כדי: לשטח את הבצק, להוסיף טעמים, לאפות, לחתוך ואז  לבאה בתור ובינתיים זה שאופה מפסיד את רוב ההתרחשויות. אני מאלו שלא אוהבים להפסיד את כל ההתרחשויות ובכלל, שואפת להיות במטבח כמה שפחות כשיש באזור אנשים שעושים לי נחמד ואת הפתרון לבעיה הסבוכה הזו מצאתי תוך כדי דפדוף בספרו החדש של מריו בטלי- אפיה חלקית של הבצק מראש.

חייבת לומר שהייתי מעט סקפטית בנוגע ל'פיצת שני החלקים' הזו אבל לא עמדתי בפיתוי -כל מה שנותר הוא להוסיף טעמים ולאפות ואפשר אפילו לתת לאחרים אפשרות להיות יצירתיים בלמעלה של הפיצה (אם האופה הוא לא פריק קונטרול אהמ, זאת אומרת).  בקיצור מה שאני רוצה לומר לכם, אנשי אפיית הפיצה באשר אתם- בזכות הגילוי הנאות הזה חייכם ישתפרו באחת. יצא פיצוץ.

זה מה שהכנתי אני אתמול-

 אנטיפסטי:

סלק, כרובית, בטטות, גזרים, תפוחי-אדמה ושיני שום צלויים בתנור עם שמן-זית/רוזמרין/מלח

ך

ך

זיתים ו- coppa 

ך

ללמעלה של הפיצות: פטריות שיטאקי מוקפצות עם מעט שמן זית ושום, תירס טרי מבושל קלות עם שום, אספרגוס, בצל אדום פרוס דקיק, גבינת עזים, גבינת פרמזן ומוצרלה, קרם פרש ירוק של בזיליקום ופטרוזיליה, צ'ילי יבש.

ל

ערימה של התחלות פיצה

ף

 את המתכון שלי לבצק פיצה נתתי כבר בעבר ואם יש בו צורך הנה הוא כאן. קצת קשה להאמין שמהכמות הזו יוצאות 4 פיצות (משהו כמו 30 ס"מ), שביחד עם האנטיפסטי מצליחות לספק שישה אנשים. אפילו אני לא האמנתי לעצמי והכנתי כפול … 

*טיפ לבצק: לאחר כ- 40 דקות התפחה מחלקים את הבצק לארבעה חלקים, יוצרים מהם בעדינות כדורים (בעזרת קיפול הדפנות כלפי מטה), מניחים על משטח מקומח היטב בקמח סמולינה ומפזרים עוד קצת מעל. מכסים במגבת לחה ונותנים לבצק לנוח כך כרבע שעה. השלב הזה של חלוקה ומנוחה, יקל מאד בפתיחת הבצק למשטח דק.

מעבירים לתנור ואופים דקה או שתיים עד שהבצק יבש מבחוץ ועדיין בהיר מאד למראה.שומרים בערימה עד לשימוש.

ולא לשכוח!  איך שיוצאת מהתנור זילפוף שמן זית וגשם קל של מלח

 ך

ף

משהו טוב קורה לפיצה באזורנו- הנה שתיים שאהבנו במיוחד:

  Gather,   Boot and Shoe service

פוקאצ'ת זיתים- 24 ס"מ

לאחר שיטוח הבצק לצורתן הסופית, ניתן להוסיף כיד הדמיון הטובה: ירקות פרוסים דק דק, עשבי תיבול שונים. רק לא לשכוח זילוף שמן זית ומעט מלח גס. ניתן להכין, להקפיא ולחמם בעת הצורך.

בכדי לקבל מתכון בסיס, השמיטו את הזיתים. למתכון הבסיס ניתן להוסיף זרעים, גרעינים ועשבי תיבול. אפשר להחליף מחצית מהקמח לקמח מלא אבל אז יש להוסיף עוד מים בהתאם לצורך. ניתן להכפיל כמויות וליצור פוקאצ'ה אחת גדולה ועבה.

3/4 כוס מים חמימים

1 כפית גדושה שמרים יבשים

1/2 כפית סוכר

3/4 כפית מלח

2 כוסות קמח לחם

1/4 כוס שמן זית

1/2 כוס זיתי קלמטה

ממיסים את השמרים במים וסוכר ומניחים במקום חמים (נכון, אין צורך להמיס שמרים יבשים אבל אני אוהבת)

בפוד פרוססור בעל להב מתכת, מערבבים קמח ומלח קלות. מוסיפים את הזיתים (אם רוצים חתיכות זיתים גדולות יותר, ניתן להוסיפם מיד לאחר שנוצר בצק). תוך כדי פעולת המנוע, מזלפים דרך הפתח העליון את המים והשמרים ואחר כך את שמן הזית. מערבבים עד שנוצר בצק רך (אם ממש דביק, יש להוסיף מעט קמח) ונותנים למכשיר ללוש כדקה נוספת. מוציאים את הבצק למשטח נקי ולשים מעט בידיים עד לקבלת בצק רך, חלק ונעים. מעבירים לקערה משומנת ומכסים.

מתפיחים במקום חמים כ- 45 דות או עד שהבצק מכפיל את נפחו. הבצק מוכן כאשר לוחצים על מרכזו בעזרת האצבע והסימן השקוע נשאר ברור. מפזרים על קרש שכבה נדיבה של קמח סמולינה (או קמח רגיל) ופותחים את הבצק לעיגול לא אחיד של בערך 24 ס"מ. מטביעים את קצות אצבעות הידיים בבצק, ליצירת שקעים ומזלפים מעל מעט שמן זית. מתבלים במעט מלח גס. מעבירים לתנור ואופים כ- 10 דקות או עד שהפוקאצ'ה זהובה.

אפיה על אבן שמוט: תפקידה של האבן הוא להעלות את טמפרטורת התנור, לדאוג לפיזור הומוגני של החום ובעצם, לנסות לדמות את התנור הביתי לתנור אבן אמיתי. ומה אם אין? מלהיטים את התנור לחום המקסימלי שלו כעשרים דקות מראש ומחממים בתוכו תבנית רחבה. כשהבצק מוכן, מעבירים אותו על גבי נייר אפיה ,לתבנית ואופים עד להשחמה.

פיצה/ מאפה פטריות ובצל משמיים      בתודה לדיתקה ולמועדון הספר הטוב

לבצק הפיצה:

1 כוס קמח לחם

1/3 כוס מים חמימים + 1-2 כפות במידת בצורך

1/2 כפית שמרים יבשים

1/8 כפית סוכר

1/3 כפית מלח

2 כפות שמן-זית

ממיסים את השמרים והסוכר ב- 1/3 כוס מים ומניחים בצד לדקותיים (זה נכון, אין צורך להמיס שמרים יבשים אבל זה עוזר להמסתם וגם נותן בטחון בקשר לטריותם!)  בינתיים מערבבים במעבד מזון בעל להב מתכת את הקמח והמלח. תוך כדי פעולת המכשיר, מוסיפים דרך החור העליון את המים והשמרים ואח"כ את שמן- הזית. מוסיפים עוד כף או שתיים של מים במידת הצורך וממשיכים לערבב עד שמתקבל בצק רך ואחיד ועוד חצי דקה נוספת. לישה ארוכה יותר תתן בצק ליחמי יותר ופחות קריספי. מוציאים למשטח ולשים ביד מעט לכדור חלק. מעבירים לקערה משומנת קלות ומכסים. מתפיחים במקום חמים כ- 45 דקות או עד שהבצק מכפיל את נפחו. 

קרם פרש:

בערך 100 גר' של קרם פרש

גרירה מחצי  לימון קטן (או לפי טעמכם וחוזק הלימון)

4 עלי מרוה חתוכים דקיק

מלח ופלפל טרי

מערבבים הכל יחד. טועמים ומתקנים תיבול.

לתערובת הפטריות:

1/2 בצל אדום פרוס

 120 גר' פטריות פרוסות -אני השתמשתי בבייבי פורטובלו

2 כפות שמן-זית

מלח ופלפל

מחממים את השמן במחבת ומטגנים את הבצל עד שמזהיב קלות. מוסיפים את הפטריות ומתבלים. מאחר והם יעברו עוד בישול בתנור, כדאי להשאיר אותם מבושלים מעט פחות מהדרוש.

וגם:    מעט שמן-זית לזילוף, 1-2 כפות  גבינת פרמז'ן מגוררת ו- 1 כף פטרוזיליה קצוצה

הכנה: מרדדים את הבצק ופותחים לעלה דק, מורחים את תערובת הקרם-פרש מעל ומפזרים את תערובת הפטריות מעל. מזליפים עוד כפית או שתיים של שמן- זית, טיפונת מלח וזורים מעל את הפרמזן. אופים ( על האבן זה לוקח משהו כמו 7 דקות ובתבנית הרבה יותר…)  ובסיום, לפני האכילה מפזרים מעט פטרוזיליה קצוצה.

 על פיצה ואבן שמוט:  בשביל להכין פיצה באמת שווה וקראנצ'ית , צריך אבן אפיה לתנור.  תפקידה של האבן הוא להעלות את טמפרטורת התנור, לדאוג לפיזור הומוגני של החום ובעצם לנסות ולדמות את התנור הביתי שלנו לתנור אבן אמיתי. נכון, זה לא הדבר האמיתי אבל התוצאה ממש טובה.

ומה אם אין?! מחממים את התנור למקסימום שלו כעשרים דקות מראש ומחממים בתוכו תבנית רחבה. כשהפיצה מוכנה, מעבירים אותה על- גבי נייר אפיה לתבנית ואופים עד ששחום ומוכן.

ואני מציינת זאת קבל עם ועדה, לא רק על שום עשרות הכלים שהעניקה לי ברוחב לב במתנה ("נו קרציה, קחי מה שאת רוצה") , אלא משום שחלק מהכלים המצולמים בבלוג הזה, כמו זה או זה הם  ש ל ה .

ומשזה נאמר, אני מצרפת את וואלה! האחרון בתקוה שתרוצו בהמונכם (לא לפני שרכשתם מתנות חג אצל הזכורה מעלה) ותמנגלו לכם פיצה- 

אז מה מביא בן-אדם לגמוע מרחק של חמש שעות נסיעה, לשכור בית של מישהו אחר ולבלות שם שבוע?!

חשבתי על זה הרבה, בעיקר במשך הנסיעה הארוכה. כי לא אוהבת נסיעות ארוכות. התשובה שלי לעצמי היא 'יציאה מהשגרה'. אתה מגיע למקום אחר עם נופים וריחות אחרים, מנתק עצמך מהיומיום עטור הכביסות ואינספור הסידורים. ופתאום מרגיש שאתה נושם אחרת.

הבית ששכרנו באגם שאסטה, ממוקם באמצע היער. שום דבר מסביב חוץ מעצים. זה בית הנופש של זוג אחר, שהופך להיות לנו לבית נופש חד-פעמי. מסביב טבע, עצים והמון מים. אין אינטרנט. אין טלפון. אנחנו מבלים את הימים בזריקת אבנים למים (האיש יודע להקפיץ אותן, אנחנו רק להטביע), קצת סירה וקיאק, קצת הליכה וקצת בישול ביחד.

הילדים רוצים פיצה. למה לא? המטבח ענקי. בטח כפול משלי, לא שזו בעיה גדולה. הם יושבים שלושתם ליד הדלפק הגבוה ולשים את הבצק. קמח עף לכל עבר. הקטקט מגלה שאם מוחאים כפיים, עוד יותר טוב, חתיכות בצק עפות. זה יכול להלחיץ אבל האמת היא, שזה מתנקה אח"כ במהירות מפתיעה.

לא לדאוג.   בסוף זה נהיה לבצק. עם קצת עזרה..

את הפיצות של היום הראשון, אני אופה בתנור, על גבי תבנית והן יוצאות סבירות. מה שחשוב- הילדים מאושרים.  ביום שאחרי, אני מחליטה לנסות לאפות אותן על הגריל הענקי והחדש שעומד במרפסת וזו הפיצה הכי שווה שאי פעם אפיתי!  בלי תנור, בלי אבן שמוט, בלי תוספות אנינות של גבינת עזים ושמן כמהין… רק רוטב אדום של ילדים, גבינ"צ, בצל, זיתים ופטריות.  הבצק שחום ופריך בתחתית בלי שמץ של 'קירשיות' אבל רך ומתמסר בחלקים האחרים ומה שחשוב- האמא מאושרת. 

 חשוב לפני שמתחילים!

* ברוב המנגלים, החום הישיר מלמטה יהיה חזק מדי ויכול לשרוף את תחתית הבצק בטרם הספיקה הפיצה להיות מה שהיא אמורה להיות. בכדי למגר את התופעה, רצוי להניח על המנגל רשת נוספת (אפילו כזו של תנור), ע"מ להגביה ולהפריד מעט בין הבצק ללהבות. אם הפיצה הראשונה נחרכת מעט- אל יאוש! הנמיכו את הלהבה ונסו להערים עוד רשת אחת. 

לבצק:

1 שקית שמרים יבשים= 1/2  2 כפיות (שזה כמעט שוה לשקית שמרית)

1/2  1 כוסות מים חמימים

1/2 כפית סוכר

4 כוסות קמח

1 כפית מעוגלת של מלח

4 כפות שמן-זית

מערבבים שמרים עם סוכר וחצי כוס של מים.

בידיים:  בקערה גדולה מערבבים קמח ומלח יחד. יוצרים גומה , שופכים את הנוזלים ומערבבים עם המזלג עד שמקבלים בצק 'מבולגן'. מעבירים למשטח נקי ומתחילים לאחד את הבצק. משנוצר גוש, מתחילים ללוש את הבצק (כל אחד בטכניקת הלישה שלו כי הרי לא נעבור על זה כאן ועכשיו), עד לקבלת בצק אחיד וחלק למראה.

במעבד מזון:  מערבבים קמח ומלח ומוסיפים תוך כדי פעולת המנוע את המים, השמרים ובסוף את שמן הזית. נותנים למכשיר ללוש את הבצק דקה נוספת. מוציאים למשטח נקי ולשים דקותיים עד לקבלת בצק רך וחלק.

משמנים במעט שמן- זית קערה גדולה. מגלגלים מעט את כדור הבצק בקערה, מכסים ומניחים במקום חמים לתפוח כשעה. אם יום חם בחוץ, אפשר להניח ליד הדלת ל30-40 דקות ואז לבדוק. הבצק אמור להכפיל את נפחו. דרך נוספת לבדיקת מוכנות הבצק, היא לתקוע בו אצבע אחת- אם החור שיצרה נשאר והבצק אינו 'קופץ' חזרה למעלה הוא מוכן. מחלקים ל4-5 חלקים, תלוי בגודל הרצוי של הפיצות.

רוטב עגבניות פשוט פשוט

2 שיני שום כתושות

4-5 כפות שמן- זית

מלח + 1 כפית סוכר

אורגנו יבש, בזיליקום טרי קצוץ 

1 קופסא קטנה של מיץ עגבניות או עגבניות מרוסקות או אפילו רסק עגבניות ואם מתעקשים על אנינות- עגבניות טריות, קלופות ומרוסקות

מאדים קלות את השום והמלח בשמן- הזית. לא משחימים שלא יהיה מריר.

מוסיפים את העגבניות ועשבי התיבול ומבשלים על אש קטנה. כמה?~! תלוי בכמות העגבניות. עד מתי? עד שהרוטב מסמיך ומקבל גוון בורדואי. אם משתמשים ברסק עגבניות, יש למלא את הקופסא הריקה במים, להוסיף לסיר ולערבב היטב. כשהרוטב מוכן- מקררים!

מחממים את הגריל ומשמנים את הרשת במסורת המנגל הרגילה- חצי בצל טבול במעט שמן. סוגרים מכסה ועוברים ל: הרכבת הפיצה:

מכינים גבינה צהובה מגוררת (או כל גבינה אחרת שרוצים) וירקות פרוסים דק. לוקחים את אחת מחתיכות בצק ומרדדים דק. מקמחים את המרדה בנדיבות ומעבירים את הבצק המרודד. לא חייב להיות עגול, זה בסדר.

רוטב. גבינה. ירקות.

מאד מועיל להעביר סכין גדולה מתחת לפיצה, רק בכדי לודא שמאומה לא נדבק… והופ.. 'מגלישים' לרשת. סוגרים את המכסה ונותנים לה להתאפות בין 6 ל-10 דקות, תלוי במנגל.  * ראו הערה למעלה!