ארכיון חודשי: אוקטובר 2009

הלואין 1- חתול הצ'שייר

הילדה רצתה חתול

יצא קצת ההוא של אליס , לא? 

H10

"התואיל להגיד לי, בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן?"  שאלה אליס

" זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע"  אמר החתול

" לא אכפת לי כל-כך לאן"  אמרה אליס

" אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי"  אמר החתול

"- בתנאי שאגיע לאנשהוא"  הוסיפה אליס כהסבר

" בטוח שתגיעי"  אמר החתול  " אם רק תתמידי בהליכה"

 

הרפתקאות אליס בארץ הפלאות

מאת לואיס קרול

מתוך תרגומה של רנה ליטוין, 1998

8 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים

ניו יורק שלי, ההיית או חלמתי חלום

אח.. ניו-יורק. כמה שאני אוהבת אותה. כמה שטוב לבקר בה כתייר ולא לגור בה עם ילדים

1

הגענו בחמש בבוקר. אם לדייק חמש ורבע. האיש לא חשב על ליקוי הזמנים והיה בטוח שיהיה חדר פנוי מוקדם, אז זהו שלא. יצאנו לשוטט ברחובות החשוכים, קור אימים.  בשבע פתחו את ארומה. בשבע וחצי עברנו ל- la pain quotidien . בתשע הכל עוד היה סגור אז טיילנו עד 32. שם, ליד הבית שהיה פעם ביתנו, פגשנו את עלי, הסופר. היתה התרגשות. מה שלום התינוקת שלכם? בת שבע ויש לה שני אחים. קיבלנו דיווח על כל השכנים שהיו וכמונו כבר אינם. נכנסנו לסטארבקס. באחת וחצי התפנה חדר. נזלנו למיטה. אחר-כך דיתי ורועי הגיעו ומשם זו כבר היסטוריה. טובה, דשנה ומלאת שמחה .  יומולדת שמח לכם, חברים!

4 ימים בעיר הזו זה מעט אבל היה רון ארד ב-moma, בנות ב- MAD ובנים ב- bodies, שני סרטים, אינספור קילומטרים וכמובן- גם אוכל.  החלטתי להיות ילדה טובה ולעשות את זה מסודר- עם כתובות. לא יודעת אם בשבילכם או בשבילי או סתם בשביל לתת לעיר הזאת כבוד.

לא תמצאו כאן הרבה תמונות, פשוט כי התעצלתי לסחוב את המצלמה וכשכבר לקחתי אותה, היה יותר מדי מעניין מכדי להתקע מאחוריה.

   3

קובץ מצומצם של אהבות קטנות וגדולות –

La Pain Quotidien– זה לא האוכל, אלו הזכרונות…שולחנות ענק מאורכים (מהראשונים), פלטה טוסקנית, לחמים נחמדים ( בעיקר הפלוט והצימוקים) ואיך לא? ביצה רכה. הקפה רק בסדר.

City Bakery– שנים של אכילה שם, עוד הרבה לפני שנהיה להיט בגלל 'סקס והעיר הגדולה'- בעיקר בגלל ה'פרעצל קרואסון' המהמם וטארט השוקולד המושלם. ורצוי גם ספל שוקולטה להשלמת הסוכר.

Balthazr–  ביצי בנדיקט מעולות. ומאפים.

Spice Market– העיצוב, האוירה, התפריט. מתה על המקום הזה. אם רוצים בלאגן- הולכים בלילה, אם רוצים רגוע וכמעט לבד- אחה"צ.

Momofuku– הרכש החדש שלי מהביקור הזה. האחרים לא יצאו מגדרם. אני חשבתי שאיכותי ברמה גבוהה (בעיקר הדגים הנאים) ומרענן את החיך והמחשבה. יש להם גם נודלס בר שלא הייתי בו אבל בטח טעים גם (וזול יותר).

Sushi Yasuda–  דגים טריים ונפלאים. והכי שוה לשבת בבר ולתת למאסטר לפנק אותך, באם התקציב מרשה זאת כמובן.

Ino– כמה קטן ככה מתוק. כריכי פניני משובחים עם כוס יין. מקום לזוגות לא לקבוצות גדולות.

Chelsea Market– מקום חמוד (וסגור לימים קרים) לאוהבי האוכל. גם הוא שם וממנו כדאי להצטייד באבקה להכנת שוקולדה מתובלת בבית.

ABC– בשביל הסטייל.

Kam Man Food– קערות, פקעות תה ליצ'י וכל מה שעוד תעלו בדעתכם.

China Fun– אם אתם באפר ווסט -מקום סתמי עם  soup dumpling  טעימים ממש כמו אלו בצ'יינה טאון.

ואי אפשר בלי איזה מריו בטלי אחד:   Otto– לפיצות דקיקות וגלידה עם שמן זית,    Lupa– לאנטיפסטי וקרש של בשרים   או זה. הכל עשוי היטב.

וגם: Barnes & Noble– עם ערימה של ספרי בישול חדשים וקפה. וטיול  בפרויקט המרתק- The High Line.

 הו.. ואיך שכחתי – Doughnut Plant . דונאטס כמו שאלוהים התכוון כשברא אותן.

5

לינק המלצות אוכל ויאטנמי של שירה אכילה

37 תגובות

מתויק תחת נסיעות וטיולים

סתיו

 

S1

שמונה בבוקר ערפילי במיוחד בדרך לביה"ס. אמא, אמרה לי הקטנה, למה את מדברת כל הזמן על הטבע?!!!  אני והמצלמה בדיוק צילמנו קורי עכבישים זנוחים בעוד הילדים שועטים קדימה. התעקשתי שיבואו לראות 'נדנדה של הטבע'- עלה בודד, תלוי לו מאי שם על קור עכביש אחד. למה?, אמרתי, כי הטבע הוא בכל מקום, זמין, חינם ויפה מהכל, כי בלעדיו לא היינו כאן.  נזכרנו בספר החלל שהשאלנו מהסיפריה ואיך ישנן פלנטות ללא צמחים וללא חיים. אמא נו.. יש שם אליאנס!!! היא אמרה ורצה הלאה.

אני חייבת לעשות את זה יותר- את הדרך ברגל לביה"ס. איכשהוא בזמן האחרון  זה לא יוצא מספיק. הנה הבטחה.

S4

S8

S6

 

25 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים

קטיף ועוגת תפוחים

 

A

בימים האחרונים, נראה לפתע שהסתיו ממש כבר בפתח. העצים מתחילים להחליף באיטיות צבעים, פה ושם עלים נושרים על המדרכות והאויר מתחיל להיות קריר. מנהג אמריקאי מצוי לעונה זו הוא קטיף דלעות, אך אנחנו הרחקנו נדוד לקטוף תפוחים. החוות הקרובות דיווחו על עונה שהסתיימה אבל אנחנו התעקשנו ומצאנו מקום מרוחק. ארזנו ילדים ומצב רוח טוב והצפנו לסונומה בבוקרו של יום השבת.

A9

a3

שורות שורות של עצי תפוחים מזנים שונים: פוג'י, גולדן דלישס, פינק ליידי ואחרים- כל אחד בצבעיו, אופיו וטעמו. הזכרים פיטפטו, הילדים קיפצו מעץ לעץ וזללו תפוחים במרץ ומירי חברתי ואני עסקנו בשאלה החשובה מכל: איזו עוגה נכין היום. יש לנו, למירי ולי מין תחביב שכזה- אנחנו עוסקות ללא הרף בחיפוש אחר ה'עוגה האולטימטיבית' לתה. וזה לא ממש פשוט כי מדובר כאן בשתי בחורות עם דרישות- היא צריכה להיות רכה ועסיסית, טעימה ומעודנת והכי חשוב היא צריכה לדעת לפנק.

…וככה, בינות לעצים, פינטזנו לנו שתינו על עוגת התפוחים של סבתא שלה (מסוג העוגות שלא תמיד כדאי להכין אלא פשוט להשאר עם הזכרון של הטעם) ועל העוגה של בלנקה אמא של אורי ועל טארט תפוחים, גאלט תפוחים, שטרודל תפוחים ומה לא…

בסוף היום, בבית, מול ארגז של תפוחים טריים ישר מן העץ, מה שהתחשק לי היה עוגת תפוחים כבדה ולחה, משובצת בצימוקים ומדיפה ריחות של ברנדי. וכן, שתהיה מה שקוראים 'עוגת בריאות'. וזה מה שבדיוק יצא…

 A17

 עוגת תפוחים פשוטה ומחממת לב

יצאה עוגה שטעימה הרבה יותר ביום שאחרי… כדאי לאפות ולחכות בסבלנות- למחרת כל הטעמים יתחברו להם יחדיו בחדוה. אפשר גם אפשר להחליף את הקמח והסוכר לאלו הלבנים- יוצא טעים כבר באותו היום…

2 תפוחי עץ מתוקים -קלופים ומגוררים גס

 2  ביצים

1/3 כוס שמן

1/2 כוס סוכר חום -לחוץ מעט עם היד

1/4  כוס צימוקים

1/4 כוס חמוציות

3 כפות ברנדי

1/4 כוס שברי אגוזי פקאן קלויים

1/2 כוס קמח מלא

1/4 כוס קמח רגיל

1 כפית אבקת אפיה

1/2 כפית קינמון

מערבבים בקערית קטנה צימוקים, חמוציות וברנדי ומשרים לחצי שעה אם אתם ממהרים כמוני- מחממים במיקרו כ- 30 שניות  (הפירות אמורים להיות כעת תפוחים ורכים) . 

מחממים תנור ל- 180 מעלות צלסיוס. משמנים תבנית אינגליש קייק.

בקערה גדולה מערבבים יחד ביצים, שמן, סוכר ותפוחים מגוררים. מוסיפים את הצימוקים והחמוציות על נוזליהם.

מערבבים את כל החומרים היבשים יחד ומוסיפים גם אותם לקערה ביחד עם האגוזים. מערבבים עד לקבלת תערובת אחידה ומעבירים לתבנית.

מערבבים בערך כף סוכר חום עם מעט קינמון ומפזרים מעל לעוגה.

אופים בערך 40 דקות או עד שקצה סכין קטנה יוצא נקי.

מחכים למחר. מכינים תה. מדיימנים את הסתיו ונהנים.

A6

 

37 תגובות

מתויק תחת וואלה!, עוגות, פירות

גשם, פרידה (כן שוב) ומרק עגבניות (כן שוב מרק…)

את הסוכה שבניתי בעמל ידיי פירקנו האיש ואני באישון לילה. זה היה אחרי מספר התרעות על סופת גשמים עצבנית שתגיע היום (ואף הגיעה) וכמנע מפני קישוטי שרשראות צבעוניים מרוטים וקרועים.  האיש שוב עידכן אותי במחשבותיו על נחיצותה של סוכה בחיינו (פעם וחצי ישיבה בה…) אבל לא אני כי אשבר. הילדים צריכים מסורת גם אם זה לא ממש מתאים מבחינת לו"ז ההורים.

הגשם לא מפסיק לדפוק על החלון מאמצע הלילה וכיצור חורפי, זה משמח אותי מאד. היה משמח יותר אם חלקו של הגשם הזה היה נשפך בישראל אבל את מה שאי אפשר לשנות צריך לקבל, ככה אומרת המורה ליוגה.

היום בצהריים תגיע ליהיא וביום רביעי בלילה, האיש ואני נוסעים ל ח מ י ש ה  ימים  ש ל מ י ם  בלי אף קטקט לניו יורק, שם נפגוש את דיתי ורועי שלנו שיבואו מישראל. עברו שנים מאז החופש האחרון שלנו לבד ביחד ואנחנו כל- כך אסירי תודה לפירגון שלה. זה בכלל בכלל לא מובן מאליו.

S3

אני מצרפת עוד מתכון מרק שהכנתי בשבוע שעבר ויצא לעילא. מאד עגבנייתי (זה מה שקורה מהתלהבות יתר בקניית עגבניות) וקצת אחר וזה כשלעצמו מספיק לפעמים, לא?!

S5

מי שמתגעגע אליי אש, ימצא אותי ביום ראשון בוואלה עם קטיף תפוחים ועוגה לחמית וטעימה ועד שאחזור- תהיו בריאים ותאכלו משהו…

שלכם,

הילה. 

S2

מרק עגבניות סמיך וקצת שונה     כמות  ע נ ק י ת שתספיק לבערך 6  אנשים

את המתכון המקסים הזה לקחתי מספר מקסים לא פחות  בשם: In Season .  הוא שייך לאנגליה שרה רייון, אישה המחוברת היטב היטב ועם המון ידע לאדמה.  בספר הוא קרוי 'המרק של קליאופטרה' ומקורו באפריקה. הנה ספר לחלום עליו…

המרק יוצא סמיך, אדום ומלא בטעמים עדינים של חלב קוקוס וכוסברה. מעולה. אין בעיה להכין יום מראש. 

*בהוראות לא מופיע שלב של סינון אבל לי הקליפות מפריעות בשיניים. כדאי לסנן (אלא אם לעגבניות קליפה דקיקה שלא מפריעה לכם כלל) במסננת גסה מאד ע"מ שהכל, חוץ מהמקלות האלו שנוצרים משבלולי קליפות קשות, ישאר במרק. אפשר גם פשוט להפטר מהקליפות לאחר הצליה בתנור.

בערך קילו וחצי של עגבניות בשלות

2 בצלים גדולים קלופים וחתוכים לקוביות גדולות

שמן-זית

מלח ופלפל גרוס טרי

3 שיני שום מעוכות

2 כפיות של ג'ינג'ר טרי מגורר

מעט פלפל צ'ילי טרי או יבש

צרור כוסברה בשלמותו- עלים וגבעולים- קצוץ גס מאד

1 פחית של מיץ עגבניות ( אצלנו זה קצת יותר מ-400 גר')

1 פחית של חלב קוקוס

1 כפית גדושה של סוכר חום

2 כפות רוטב דגים

מחממים תנור ל- 200  מעלות צלסיוס וצולים את העגבנית והבצל, מתובלים במלח ופלפל, בתבנית גדולה כ-  40 דקות. מקררים מעט ונפטרים מהקליפות . *אם אי אפשר מסננים אח"כ.

בינתיים, מחממים סיר גדול עם 'שלוק' גדול של שמן-זית ומאדים את השום, ג'ינג'ר, צ'ילי והכוסברה כ- 3 דקות.

מוסיפים מיץ עגבניות וחלב קוקוס ומביאים לרתיחה. מכבים את האש, מכסים ונותנים לעמוד לבינתיים, לספיגת טעמים.

כשמוכן, מוסיפים את העגבניות והבצל הצלויים לסיר ביחד עם הסוכר ורוטב הדגים. מביאים שוב לרתיחה ומבשלים כ-15 דקות תוך בעבוע.

מקררים מעט וטוחנים בכל מכשיר שרוצים.

36 תגובות

מתויק תחת טבעוני, ירקות, ללא גלוטן, מרק, עגבניות ושום

מרק ירקות עלא יותי

הקטקט שועט מדי בוקר בבוקרו לגן של אוניברסיטת ברקלי. מה שה 'גן של האוניברסיטה' אומר בתכלס זה מחיר מופקע, עלאק פלברה אקדמאית, אוכל אורגני וציפיה מההורים להשקיע זמן איכות עם הילדים, כלומר ל ה ת נ ד ב! להתנדב זה אומר לקלל בתורך (כי הרי אף פעם אין לך באמת זמן) אבל לשמוח מאד כשאחרים עושים את זה בתורם.

Y2a

אולי גינת ירק, אמרו לי הגננות. אמרתי שטוב אבל בגלל שאין ממש מקום, התפשרנו על שני עציצים גדולים וצבעוניים ובתוכם שתילי עגבניות וקישואים. זה היה כמעט בסוף הקיץ והייתי סקפטית לגבי הצלחתם אבל המחשבה היתה שלילדים יהיה מה להשקות ובמה לטפל. והנה, הפלא ופלא- שמש, מים ואהבה זכה של בני שנתיים פלוס, גרמו לעציצים לגדול והופ…יצא הקישוא הראשון! איזו התרגשות!

Y6

הגננת הסתכלה עליי במבט של 'הנה הגיע הזמן להתנדב' ואני חשבתי שלמרות שגם ככה אין לי זמן לנשום, קישוא בכור זוהי באמת סיבה מרגשת מספיק לבשל.  וכך יצא שבחמישי אני והקטנים הכנו מרק. אחחח… תשמעו, המתיקות שלהם והכנות הילדותית שלא עוברת שום פילטרים של נימוסים ו'לא נעים', פשוט ממיסה את הלב. הם דוחפים לפה ירקות, דוחפים אחד את השני ומג'ברשים בלי סוף… תולשים עלים מהתימין והרוזמרין ואחר-כך דוחפים לקערה גם את כל הגבעולים, דוחפים ידיים שמנמנות לעזור בגירור, מלקקים את הגזרים ומחזירים אותם חצי אכולים- הם כל מה שטוב באדם לפני שהוא הופך להיות ה ו א.

Y3

Y4

המרק יצא טעים. לא מרק גורמה אלא מרק ירקות ביתי וסמיך שמתאים לקבל את פני הסתיו.

ועכשיו כשיש לכם מתכון למרק כל שאתם צריכים זה את הסתיו…

Y5a 

 מרק ירקות פשוט :

 1 בצל קצוץ

4 שיני שום כתושות

1 ס"מ שורש ג'ינג'ר מרוסק

2-3 כפות שמן

2 גבעולי סלרי קצוצים

3 קישואים-חתוכים לקוביות

3 תפוחי אדמה-קלופים וחתוכים לקוביות

4 גזרים קלופים:   2 חתוכים לקוביות ו-2 מגוררים גס

1 עגבניה גדולה מגוררת על פומפיה, ללא הקליפה

חצי צרור של פטרוזיליה קצוץ

עשבי תיבול כיד הדמיון (אני השתמשתי בתימין, מרוה, בזיליקום ומעט רוזמרין)

מלח ופלפל גרוס טרי

1 כפית סוכר

4-5 כפות שיבולת שועל (קוואקר)

מאדים את הבצל בשמן עד שרך ומוסיפים את הג'ינג'ר והשום. מטגנים עוד דקותיים (זהירות לא לשרוף) תוך כדי בחישה ומוסיפים את שאר הירקות. מכסים במים, מתבלים ומביאים לרתיחה. מבשלים על  אש בינונית, תוך בעבוע עדין כשעה או עד שהירקות מתרככים לגמרי. מוסיפים את הקוואקר, בוחשים היטב ומבשלים עוד 10 דקות, עד שהמרק מסמיך מאד. בודקים תיבול ומבשלים עוד קצת. זהו. 

*אם יש צורך תמיד ניתן להוסיף עוד מים.

19 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, גינה, טבעוני, ירקות, ללא גלוטן, מרק, קטקטים במטבח

12 טון של עגבניות

 

T1a

 מיד אחרי שירד לי האסימון שהחורף קרב וזמן העגביות המדהימות והמתוקות קצר, נכנסתי למוטיבציית עגבניות. קניתי טון של early girl קטנות, מתוקות כמו סוכריות ומתפצחות בפה ושקלתי את מעשיי.  אחת הדרכים הפשוטות והמקסימות מכל עם גודש של עגבניות, היא פשוט לצלות אותן לאט בתנור. הן 'מתקרמלות', מתרככות ומרכזות טעמים. בגלל שממש אין ברירה, אוכלים ישר כמה מהתבנית ואחר- כך עוד כמה עם לחם טרי (משאירים קצת לחם בכדי לנגב את המיצים שנשארים בסוף בתבנית). את מה שנשאר מעבירים לצנצנת עם עלים של בזיליקום או רוזמרין והרבה שמן- זית והרי לכם אוצר קטן. מחזיק במקרר כשבועיים, לפעמים יותר. טוב כמעט לכל דבר.

 

T5a

 

אני, שהכרובית העירה אצלי את שד האנטיפסטי הגדול (אחד השדים היותר מוצלחים), החלטתי לשדך אותן לגבינת פטה וזרעי קימל. למה? לא ממש יודעת. רק מה, ברח לי השם באנגלית- קימל, יובלות שלא השתמשתי בו. ביקשתי מהאיש שישב בדיוק ליד מחשבו שיבדוק לי. " מה זה קימל?" הוא שאל. "נו קימל… אתה לא 'זוכר אותה מהמכולת?' אמרתי. אלאס, לא הדליק אצלו שום נורה. לי דוקא כן- אני זוכרת אותי  בילדות מתעבת את הלחם הזה מהמכולת של אבי ומנסה להוציא את הקימלים הקטנים מהפרוסה. היו לי תמיד סנדויצ'ים ממנו או מהאחיד עם בורות מרגרינה (נו.. שזה נכנס לחורים של הלחם האחיד) וגבינה מלוחה. לאיש, לעומת זאת, היו סנדויצ'ים שוים של לחמניות טריות ופסטרמה ועד היום אני זוקפת חלק גדול במיזוגנו לזכותם של אלו. אבל איך הגעתי עד הלום -כן, הייתי בקימל. ממנו נשאר בסוף רק הרעיון ושקית קטנה עם זרעונים שיצטרכו לחכות לפעם הבאה.

T3a

בינתיים יש רק עגבניות…

לוקחים עגבניות וחוצים. מניחים בתבנית, חלקן החצוי כלפי מעלה וזורים מלח, שמן-זית ועשבים לפי מה שבא.

אופים בתנור בחום לא גבוה (בערך 150 צלסיוס) כשעתיים או עד שהעגבניות מתרככות ו'מתקרמלות'. אם העגבניות שלכם לא ממש מתוקות, כדאי לפזר עליהן טיפונת של סוכר חום לפני האפיה.

מצננים ומעבירים לצנצנת עם שכבות של עשבי תיבול. מכסים בשמן-זית ושומרים במקרר.

בסיום- מסננים את שמן הזית שספג בינתיים קצת טעמים ומשתמשים בו לסלט או לפסטה.

 

T6a

9 תגובות

מתויק תחת טבעוני, ירקות, ללא גלוטן, משהו עם הלחם, פינת הנוסטלגיה

עוגיות שוקולד או קוקילידה

C5

סערה בכוס תה חוללו החומות הקטנות האלו ב'וואלה!' כן 15 גר', לא 15 גר'… כן יוצא, לא יוצא…   יוצא, תאמינו לי יוצא. יוצא מעולה.

לכל בשלן יש 'סטוק' של מתכונים אהובים במיוחד. מתכונים שבשבילו הם אי שלו ובטוח, אליו חוזרים תמיד לאחר הפלגות לאיים רחוקים ואקזוטיים ומרגישים מיד בבית. זה יכול להיות מתכון פשוט או מורכב, משהו שסוחבים מהילדות או שאוספים בדרך- אבל תמיד תרגיש איתו שלם ותבטח בו שיצליח.

עוגיות השוקולד ההורסות בהחלט ובתמים האלו, הן סוג של אי קטן עבורי. מן בראוניס קטנות ומעודנות  שהן רכות ונמסות בפה. שום חומרים מיוחדים או ריבוי כלים וזמן הכנה. פשוט, הרבה אבל הרבה שוקולד.

C2

הן יכולות להאכל סתם כך וזה יופי ויכולות לההפך לקינוח מקסים וכייפי…סנדוויץ' גלידה משובח. מגישים אותן לשולחן בצנצנת שקופה או קערה נאה ומביאים גם סוג או שניים של גלידה. כל אחד בוחר את השילוב הרצוי ומכין לו כף גדושה של גלידה בין שתי שכבות חומות.. קינוח שאיו מישהו שלא אוהב!

C9

זהו מתכון שאוהב שינויים. אפשר להוסיף מעט ליקר או קפה או תמציות טעם שונות. אפשר לשלב תבלינים או מעט גרירת תפוז ואפשר להוסיף במקום כמות השוקולד הקצוצה שברי אגוזים קלויים- מכל סוג שהוא. המפתח הוא הוספות עדינות.

וכמובן, ואת זה אתם בטח לא ממש צריכים שאומר, איכות השוקולד תקבע את התוצאה הסופית. שוקולד משובח, כזה שממש אוהבים, יתן תוצאות מענגות ביותר… קדימה למטבח.

C4

עוגיות שוקולד נימוחות לסנדויץ' גלידה או סתם כך…              16 עוגיות

כמות העיסה נראת קטנה באופן מפתיע אך יתקבלו  ממנה 8 סנדוויצ'ים בגודל אידאלי של 4-5 ס"מ רוחב. אם חפצה נפשכם בעוגיות ענק או בכמות גדולה יותר, הרגישו חופשי להכפיל כמויות.

150 גר. שוקולד מריר (60%)- קצוץ

15 גר. חמאה (קצת יותר מכף)

1 ביצה

1/4 כוס סוכר

1 כפית תמצית וניל

2 כפות קמח תופח (ניתן להמיר ב-1 כף קמח אורז או בקמח שקדים)

קורט של מלח

מחממים תנור ל- 190 מעלות צלסיוס. מרפדים תבנית גדולה בנייר אפיה.

מקציפים את הביצה, והסוכר במיקסר כ- 10 דקות עד לתערובת בהירה וסמיכה. מוסיפים את תמצית הוניל.

בינתיים, מוציאים כ- 1/5 מכמות השוקולד הקצוץ לקערית וממיסים את שאר השוקולד הקצוץ עם החמאה. אני ממיסה במיקרו אך אפשר גם מעל לסיר עם מים רותחים. נותנים להתקרר מעט.

מנפים את הקמח והמלח. כן, כמות מזערים אבל הניפוי יעזור באיחוד מהיר.

בעזרת מרית מקפלים את תערובת השוקולד והביצים יחד. מוסיפים את הקמח ומערבבים רק עד לבלילה אחידה. מוסיפים את השוקולד הקצוץ. אם הבלילה דלילה מאד, יש להמתין כמה דקות והיא תהפך למוצקה במהירות.

בעזרת שתי כפיות או כף גלידה קטנה, יוצרים כ- 16 גושים קטנים ומניחים על התבנית במרווחים. העוגיות מתפשטות רק במעט, כך שאין צורך ברווחים עצומים.

אופים בתנור המחומם כ- 8 דקות.

112 תגובות

מתויק תחת וואלה!, מתוק, עוגיות, שוקולד

על פסטו וחיות אחרות…

P3

שבת אחרונה בהחלט בלי אבא שמלמד. אנחנו נשארים בפיג'מות ומעבירים את היום בבית. אוכלים טוסטים עם דבש ותותים ובננות לארוחת בוקר, בונים סוכה קצת באיחור (אני על הסולם ונמברטו מתקרצץ מלמטה) ומכינים עוד קצת קישוטים (אין על שרשראות צבעוניות).

הברז של האמבטיה דולף כבר כמה ימים. "מושה", אני אומרת לאיש "תנסה לראות מה זה..". אני חושדת בו שהוא מסוגל להרבה יותר ממה שהוא חושף אבל מורשת האבות וגם התאוריה שכל אחד בעולם הזה צריך לעשות את מה שהוא טוב בו (יעני 'התמקצעות') מנצחת. "תקראי לאסים" הוא אומר לי כמו תמיד.

אסים זה השם של איש התיקונים שלי. אם זה היה תלוי בבן-זוגי, אסים היה גם בא להחליף מנורות שרופות. הוא לא היה פה ימבה זמן אבל זה רק בגלל שאני מתביישת לטרטר אותו על שטויות ובסוף מצליחה או לנג'ס מספיק או לעשות את זה לבד. הפעם אין ברירה. קוראת לאסים.

בואו נכין פסטו, אני אומרת לגמדים כשארוחת הצהריים מתקרבת. הילדים, נתנו בהם סימנים כמו בארבעת המינים, רק שהם שלושה. היא לא רוצה לעשות וגם לא לאכול את זה. האמצעי רוצה לעשות אבל לא בא לו לאכול את זה והקטן, כמו אמא, רוצה לעשות ורוצה אף רוצה לאכול את זה (וגם את כל השאר). אנחנו קוטפים בזיליקום מהעציץ (לא מצליח לי בגינה. תמיד אוכלים לי אותו) ולפני שאני מספיקה לשטוף ההם מתחילים לדפוק עליו. אורחים בפסטו או שלא, זאת אין כבר לדעת.

P6

אסים מגיע ב ד י ו ק כשמתחילה הארוחה. מיסיס הילה, הוא אומר לי, גוד טו סי יו, לונג טיים. אני מאד אוהבת את האיש  הזה. הוא מהאנשים האלו שרואים להם את הטוב בעיניים וחוץ מזה שנינו זרים בארץ לא לנו. כמה דקות אחרי, בעוד שנינו מתדיינים באמבט, שישו ושימחו בפינת האוכל. החיות הקטנות מרימות דציבלים. אני זונחת את אסים ומוצאת אותם שמחים ומתפרעים כשסביבם חתיכות פסטה פזורות והדפסי פסטו ירקרק על הקיר. בכל פעם מחדש אני מופתעת מהמרחק הזעיר שבין שליטה ורוגע ובין כאוס מושלם .

אני שואלת את אסים אם הוא רוצה פסטה. יס מיסיס הילה, איי ריממבר יו אר אה ורי גוד קוק. (הוא לא ראה את הסלט שהבאתי אתמול לארוחת ערב אצל חברים. בואו נגיד- נסיון לא מבריק) בינו וביני והילדים הולכת כמעט חבילת פסטה.

אני מלווה אותו לדלת. 'עשית בחוכמה' הוא אומר לי כל ביקור בעודו מסתכל על הילדים. לו עצמו יש רק ילד אחד 'מעודף חישובים', כך הוא מסביר. הפעם, בזמן שהוא אומר את זה, אנחנו שומעים דפיקות מחרידות מאחורי -הקטקט מצא שימוש חדש ומאד הגיוני ליויו: הוא אוחז בחוט ורץ במהירות ברחבי הבית, מה שמאפשר לגוף של היויו לדפוק ולחרב כל מה שפוגע בו.

אנחנו נפרדים עד הפעם הבאה.

בואו נגיד, שאם זה תלוי באיש, אז עד שבוע הבא…

P1

פסטו    לפסטה עם פסטו ושעועית דקה

 

טוב, אני מניחה שאף אחד פה לא מ מ ש צריך שאסביר לו איך מכינים פסטו. זו יותר תזכורת ל: ' אוי.. מזמן לא הכנתי פסטו'. פסטו טרי זה מעדן והכמויות כאן הן בערך- צריך לזרום עם זה בהכנה. כמות הפסטו הזו הספיקה לי למחציתה של חבילת פסטה.

רעיון– קראתי פעם איפושהו המלצה לשים מעט חמאה בסיום ההכנה. לא ניסיתי אבל זה אמור ל'החליק' ולעדן את הפסטו.

2 חופנים נאים של עלי בזיליקום טריים

1 שן שום

חופן קטן של עלי פטרוזיליה

חופן גדוש של צנוברים

1/4 כוס גבינת פרמזן מגוררת

מלח ופלפל גרוס טרי

1 שפריץ של מיץ לימון טרי

בערך  1/2 כוס שמן זית

כותשים הכל יחד וטועמים להשלמת חסרים.

את השעועית מאדים  אך משאירים מעט קריספית. אני, כמו שניתן לראות שמה ה ר ב ה שעועית .

18 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, גינה, ירקות, פסטה

14 שנות (צלי בקר)

איזו תקופה נחמדה להיות כאן. בפתח חג ההלואין על דלעותיו, שלדיו ועכבישיו (לא סתם זהו אחד מסמלי החג- הגינה מ ל א ה בהם. בבוקר צריך מטאטא או משהו לפלס את הדרך, אחרת כל האבו-אגלה שלך 'מתקרה'),  כמה עצים שאיבדו את הצפון והחלו להוריד עלים וגם, סופסוף מעט קרירות.

נסענו לטייל ב- Half  Moon Bay,  שזהו המקום האידאלי לתקופה הזו של השנה. בדרך אינספור חוות מלאות בדלעות- סינדרלה בכל הגדלים ומכל המינים וגם דוכני מכירה של פירות וירקות טריים. איכשהו, הדוכנים האלו תמיד נותנים לי הבטחה של בריאות וטוב. נזכרתי, איך כשהיינו צעירים, נקלענו פעם בטעות לכפר ערבי עם פיסות קרעי דגלי פלסטין מתדלדלים מחוטי החשמל. בעוד האיש מנסה לצאת מהמקום בבהילות קלטתי אני, בזוית העין, אישה זקנה יושבת לצד הכביש עם סלים. "השתגעת?!" הוא רשף עלי,  "תיכף הורגים אותנו פה ואת צריכה בדיוק עכשיו לדעת מה יש לה בסל?!!". כידוע לכל, יצאנו משם בשלום אבל נשבעת לכם, שעד היום תוהה לפעמים מה היה לה שם בסל.

ואפרופו צעירים, השבוע חגגנו האיש ואני 14 שנות נישואין. זה על עוד כמה וכמה שלפני. לכבוד המאורע נסענו ל-3/4 יום חופש בנאפה וחישבתי:

אנחנו עדיין שמחים זה בזה. ומצליחים להצחיק אחד את השני. ולעצבן, זה ברור.

הוא רואה אותי עם ספר ותוכנית. אני רואה אותו בנובל.  יפה.

NA1

NA3

NA2

(תמונות הנאפה יכלו להיות מזהירות יותר, באם לא גילינו לפתע שאנחנו באיחור לאיסוף דרדסים)

אני מצרפת את מתכון השבוע מהטור ב 'וואלה!', בו כתבתי על הסרט 'ג'ולי וג'וליה'. אני לא יכולה להפסיק לראות למול עיני את הסצנה בה ג'וליה (סטריפ המהממת), יושבת במסעדה וחושבת מה לעשות עם חייה…  "מה את אוהבת לעשות?"  שואל אותה בעלה.  "לאכול! ", היא אומרת.  "ואת כ"כ טובה בזה!!!" הוא עונה.

גם אני.

קטעים שנחמד לראות:

ג'וליה בקטנה על המזלג: http://www.youtube.com/watch?v=-OP08hW602U

חיקוי שלה ב  –Saturday nightlive     -מסתבר שאי אפשר לראות את זה בישראל. אנטישמים כולם, אני אומרת לכם.

 B3

צלי בקר ביין– לחגים שיבואו עלינו לטובה

I enjoy cooking with wine, sometimes I even put it in the food I'm cooking.   Julia Child

ביף בורגונדי- הוא תבשיל צרפתי  של בקר ביין. התבשיל המסורתי מכיל בדרך-כלל גזר, בצל, בוקה גרני (צרור של עשבי תיבול) ולרוב גם פטריות ובצלצלי פנינה. הסרט עשה לי חשק אבל בהלת הספרים שבעקבות הסרט, גרמה לכך שלא הצלחתי למצוא את המתכון המקורי של ג'וליה. זוהי גירסתי לצלי בקר ביין- שמתקבל אפוף ריחות ובעל טעם עמוק ומשכר של בקר שבושל שעות רבות ביין. פשוט, ביתי ומפנק.

לבישול ארוך מתאים נתח בשר 'משויש' (שפסי שומן לבנים עוברים בו)- אשר מבטיח שהבשר לא יתייבש בבישול.  אני משתמשת בבשר short ribs ללא העצם, הנקרא בישראל 'אסאדו' או 'שפונדרה'. הוא מאד שמן וג'לטיני ולכן יוצא רך ביותר בבישול הארוך. נתח של כתף, שהוא גם נתח זול יותר- יעשה אף הוא עבודה נפלאה.

ובקשר לירקות- בתום הבישול הכל מקבל גוון שחום כהה מהיין, כך שהצבע לא ממש משנה… אני בחרתי בסוגי גזרים קטנים ובצנוניות אבל ניתן כמובן להשתמש בגזרים רגילים חתוכים גס ובירקות שורש מכל סוג שהוא.

ניתן להכין יום לפני- כך שהנה תבשיל שיכול להוריד במעט מהלחץ שבאירוח גדול משתתפים.

2 קילו בשר בקר- חתוך לקוביות גדולות

6-7 כפות שמן קנולה

ירקות שורש- אני השתמשתי בערך ב- 26 יחידות של גזרונים קטנים וצנוניות- שטופים היטב

4 בצלים קטנים- קלופים וחתוכים לרבעים

2 מקלות קינמון

2 ענפי רוזמרין טרי

1 ראש שום שלם חצוי לרוחבו

1/2 בקבוק יין אדום יבש

2 כפות רסק עגבניות

2 כוסות מרק עוף טרי (ניתן להחליף במים ועדיין יצא טעים)

מלח ופלפל טחון טרי

מניחים את פיסות הבשר על נייר מגבת לספיגת הנוזלים ומתבלים במלח ופלפל. מחממים סיר גדול (כזה שמתאים לתנור) על אש גבוהה ומוסיפים כמחצית מהשמן. בשמן חם מאד, צולים את קוביות הבקר (סביר להניח שבשלוש פעמים נפרדות, ע"מ שחום המחבת ישאר גבוה ופיסות הבשר יושחמו כהלכה), עד שהן שחומות למשעי משני צידהן. מוציאים לקערה.

לאחר שכל הבשר הושחם, מוסיפים לסיר את שארית השמן וצולים בו את כל הירקות. מוסיפים מלח ופלפל ומערבבים קלות. כשירקות משחימים מעט,  מחזירים את הבשר לסיר, מוסיפים את היין ומבשלים כמה דקות בביעבוע. בעזרת כף עץ, מגרדים היטב את תחתית הסיר.

מוסיפים את מרק העוף, רסק העגבניות, מקלות הקינמון והרוזמרין. מערבבים היטב ומביאים שוב לרתיחה. מכסים ומעבירים לתנור שחומם ל- 130 מעלות צלסיוס לכשעה. מורידים את טמ"פ התנור ל- 100 מעלות וממשיכים לאפות בחום נמוך כשעתיים- שלוש, עד אשר הבשר רך למשעי.

יש לשים לב שבסיר ישנם תמיד נוזלים. במקרה וחסרים, מוסיפים מעט מים. אם מכינים את התבשיל יום לפני, ניתן לבשלו לא עד הסוף ולסיים ביום שאחרי.

45 תגובות

מתויק תחת ארוחה בסיר, בשר, וואלה!, ללא גלוטן