שומר

משמרות הלילה שלי ב- Bouchon Bakery, התחילו בשעה עשר בלילה והסתיימו בשמונה בבוקר. בהתחלה הגוף המום אבל אחר-כך הוא מתרגל לאיטו. הצ'ופר של עבודת הפרך הזו למעט השורה ברזומה, הריחות ומאפה הבוקר הכי מושלם שאדם יכול ליחל לו, היתה העבודה לבד בלי בוס על הראש ובקצב שלי.  פולחנים קטנים שמגדירים את הלילה כמו קפה ראשון כשהבצקים תופחים עם חתיכת לחם טריה מהמשמרת הקודמת.

היחידים שקטעו את בדידותי הטובה היו אנשי הפייסטרי שדהרו למאפיה בדיוק בשעה חמש בבוקר בכדי לאפות קרואסונים ושאר מאפים.  כך הפכה השעה חמש לשעת הפטפוטים. עם הזמן למדתי להכיר אותם באופן נעים: את זו שרבה כל הזמן עם החבר ועסוקה בדרמות, זו השקטה, המכונסת בעצמה שיודעת המון ועובדת כל- כך יפה וההוא, המתלמד הישראלי הגאה. אבל הכי הכי אהבתי את השעות עם ריצ'רד- הבוס של הפטיסרי.

כי כשמבלים יחד בשעות הזויות של אישון לילה עם ככה וככה קפה בדם, רצון עז לישון והמון עבודה להספיק, רצוי שזה יהיה מישהו מצחיק ומעניין וקולני. כן, ואם אפשר איטלקי אז אחלה. היינו מספרים בישולים, מעבירים חוויות מטבח ומבקרים מסעדות. מדברים קצת על התינוקת שלו, קצת על שלי ובודקים (הוא. אני רק מסתכלת) האם קיפולי הקרואסון מושלמים היום או רק ככה ככה.

את המתכון הזה לסלט שומר מתקתק ושמח קיבלתי ממנו באחד הלילות הללו, בתמורה לסלט קינואה ועשבי תיבול שהענקתי לו. מאז זה הדבר הראשון שאני מכינה כשמגיע ראשון השומרים. יש מצב שאני קצת משוחדת בגלל הזכרונות אבל  בשבילי הוא הכי טעים ששומר יכול להיות…

סלט שומר, תפוז וצימוקים

אם משאירים את הבסיס של חמוץ מתקתק וקרנצ'י אפשר לשחק איתו משחקים: אשכולית  או קלמנטינה באגף ההדרים, אגס, חמוציות ועוד..

1 פקעת שומר גדולה

1 תפוז קטן

1/2 תפוח אדום עם קליפתו

חופן צימוקי זנטה- הם ממש קטנטנים

מעט מעלעלי השומר הירוקים

מלח

מיץ לימון- בנדיבות

שמן- זית

חותכים את ראש השומר (החלק הלבן) לחצי ואז לפרוסות הכי דקות שאפשר. חותכים את התפוח לרבעים, מנקים מהליבה ופורסים דק דק. 'מפלטים' את התפוז: מפשיטים מקליפתו עם סכין, תוך כדי הורדת העור הלבן. אח"כ מפרידים עם הסכין רק את תוך הפלחים ומוסיפים אותם לשומר ולתפוח עם כל המיץ שניתן לסחוט משאריות התפוז.

מוסיפים את הצימוקים הקטנים וקצת עלעלי שומר ומתבלים בנדיבות. מחכים לפחות רבע שעה ומוסיפים טעמים אם חסר.

 



14 תגובות

מתויק תחת ירקות, ללא גלוטן, סלט

אוכל לא זורקים

 

img_4865a

יומיים אכלנו אותו. נתתי גם לחברים ועדיין יש עוד. אני מתכוונת לבוכרי מאתמול.

מאחר ובפולניה לא זורקים אוכל כי 'יש ילדים רעבים בעולם ', השאריות הפכו היום לממולאים.

 

ממולאים משאריות סרקניס     ל-4  פלפלים קטנים 

1 כוס סרקניס

1/4 כוס אורז בסמטי

1 כף מיץ רימונים

1/2 כפית פלפלצ'ומה

1 כפית רסק עגבניות

מלח ופלפל

לרוטב:

מים

2 כפיות גדושות רסק עגבניות

1 כף נענע מיובשת

1 כף סוכר

מלח ופלפל בנדיבות

ענף או שניים של פטרוזיליה

ממלאים מים בסיר קטן שיוכל להכיל את כל הפלפלים בצפיפות – גובה המים צריך להיות בערך 3/4  מגובה הפלפלים. מוסיפים את כל שאר חומרי הרוטב ומביאים לרתיחה. 

בינתיים, מערבבים  היטב את כל חומרי המלית. שוטפים את הפלפלים,  חותכים את כיפתם ומרוקנים מגרעינים. ממלאים באורז. יש לשים לב לא לדחוס חזק כי יש גם אורז לא מבושל שעוד יתנפח בבישול. מכניסים את הפלפלים לסיר – עומדים גאים, 'משקים' כל אחד במעט מנוזלי הסיר ומביאים לרתיחה. מנמיכים את הלהבה ומבשלים עם מכסה, כ- 30 דקות על אש נמוכה תוך בעבוע עדין. אפשר להמשיך על הגז. אני הכנסתי את הסיר לתנור (170 מעלות צלסיויס) לעוד 30 דקות. אפיה בתנור עושה לתבשילים רק טוב.

 

 

 

3 תגובות

מתויק תחת אורז, ארוחה בסיר, ירקות, ללא גלוטן

סרקניס – אורז בוכרי

img_4763aa

 לתבשיל האורז הזה קוראים 'סרקניס'. ככה אמרה לי גילי כשלימדה אותי להכין אותו. היא למדה אותו מאמא שלה, שלמדה אותו מחברה בוכרית. הוא משביע ומלא בטעמים ובגלל שיש בו עוף הוא מן ארוחה שלמה ואהובה בביתנו.

לפני המתכון עצמו  יש לי  שני נושאים על הפרק: אבקת מרק עוף וכוסברה.

בואו נתחיל באבקת מרק עוף. כל בשלן ושף המחזיק מעצמו משמיץ אותה בכל הזדמנות.   היחסים שלי איתה, לעומת זאת, אינם פטורים לגמרי עדיין. כן.. היא לא בריאה וכן היא תעשייתית אבל בשבילי היא גם טעם של ילדות. אמא שלי בישלה איתה וסבתא שלי.. מה בישלה?! אפשר לומר שחוץ מעל לסנדויץ' היתה לה נוכחות מסיבית בבית. ולא נעים לי להודות אבל מאז שהורדתי אותה, למרק העוף אין את הטעם ההוא. אם אתם מאלו שאין להם שום תסבוכים איתה, המתכון המקורי כולל אותה בכף או שתיים. ותעשו טובה, תקנו את זו המכילה רכיבים טבעיים בלבד.

ובקשר לכוסברה: בעבר הייתי  'הנסיכה על הכוסברה'.  חתיכה קטנה ממנה בקערת סלט ענקית הייתה גומרת אותי. בבית ילדותי היא לא דרכה מעולם (לידיעת כולם בפולניה לא משתמשים בכוסברה!) וכשהתוודעתי אליה לראשונה הייתי כבר לגמרי נגדה. אחרי הרבה שנים, החלטתי באופן מודע שהגיע הזמן להתרגל. חשבתי לעצמי שאם כל-כך הרבה אנשים שמבינים מהו אוכל טוב מתים עליה, אני כנראה מפסידה כאן משהו. ניסתי פעמיים- שלוש. היה לא טעים. אח"כ  נהיה בסדר ובסוף, כשלא ויתרתי, ממש התאהבתי בה. לשונאי הכוסברה ואוהבי המזון מומלץ בחום.

מה עוד יש במתכון הזה?! שום. המון שום ובשיטה שווה ומקסימה. ראש שום שלם כתוש(!), אותו מערבבים לתוך שמן חם מאד. בשונה משיטת הבישול האיטי  בשמן, בה נעלמת כל חריפותו של השום, שוק החום 'מרכך' את טעמו של השום ומוציא ממנו רק חלק מהחריפות שלו. כשמוסיפים את כל הכבודה לאורז המבושל- היא עושה לו פלאים. את פטנט השום הזה אני כל-כך אוהבת, שאני משתמשת בו מדי פעם לדברים אחרים. נסו למשל עם קינואה או בורגול.

 img_3021a

אלו הם חומוסים טריים שמצאתי שלשום. מדהימים לא?!

מזכירים לי פקעות של פרפרים.

 

 

סרקניס- תבשיל אורז בוכרי:

 עם שינויים קלים  וזהירות כי יוצאת כמות גדולה!

 שונאי  הכוסברה שלא השתכנעו מנאומי שמעל, יכולים להחליף בפטרוזיליה ו\או עשבים אחרים. צמחונים יכולים בודאי להשמיט את העוף מאחר והאורז מלא בטעמים. בסיום בישול האורז אני מכבה את האש ועוטפת את הסיר במגבת מטבח. ככה עשו אצלנו בבית וזה לא ממש 'תרופת סבתא'. המגבת לוכדת את האדים ולאורז נהיה טוב מזה.

2 בצלים גדולים קצוצים

3 גזרים קלופים וחתוכים לקוביות

1 כוס חומוס מושרה, מבושל ומסונן או  קופסאת שימורים שטופה ומסוננת

500 גר. עוף טחון

2 כוסות אורז (אני משתמשת בבסמטי)

מלח ופלפל

ראש שום שלם ואין כאן טעות – לקלף ולכתוש את כל השיניים

1 צרור כוסברה ( בלי הגבעולים העבים) – קצוץ.  אוהבי הז'אנר יכולים לשים אפילו יותר.

1/3 כוס שמן

מטגנים בצלים בשמן עד לשקוף ומתבלים במלח ופלפל. מוסיפים את הבשר הטחון ומטגנים כמה דקות תוך כדי פירוקו לגושישים קטנים עם כף עץ. מוסיפים את הגזר והחומוסים וממשיכים לטגן עוד כמה דקות. מוסיפים את האורז ומים לכדי כיסוי. מביאים לרתיחה, מכסים ומבשלים על אש קטנה עד שכל המים נספגים באורז . אם בשלב הזה האורז עדיין קשה, יש להוסיף מעט מים ולהמשיך בבישול. כשמוכן, מכבים את האש ומכסים היטב במגבת. נותנים לסיר לנוח 5-10 דקות.

בינתיים, בסיר קטן, מחממים  1/3 כוס שמן. השמן צריך להיות חם מאד אבל אין להגיע לדרגה שבה הוא פולט עשן (מעשן), אחרת השום משחים ונהיה מר. כשהשמן ממש חם, מכניסים במהירות את השום הכתוש וסוגרים במכסה. מנערים קלות. לא לדאוג.. לרגע או שניים יש הרבה רעש ועשן. (הכי טוב לעשות את זה בחוץ אם אפשר!). כשנרגעים העניינים, השום צריך להיות צהבהב ורך.

את כל זה ואת הכוסברה הקצוצה מערבבים לתוך סיר האורז. מתקנים תיבול.

בתכנון שלי לנסות את זה  עם כבש ונענע או בקר עם בזיליקום וצנוברים. אם במקרה אתם מנסים, נא לידע בתוצאות.

4

חלק מהכלים הכי אהובים עלי הם של חברה שלי מיכל. היא קדרית והיא מוכשרת.

מיכל גלברד – משתלת הכפר, כפר-אז"ר.  03-535-1115

8 תגובות

מתויק תחת אורז, ארוחה בסיר, ללא גלוטן

עזה

 יום כבד עבר. גוש בלב כמו לכולם. לא רוצה לא להגיד כלום ומצד שני לא רוצה להשמע כמו קלישאה.

בואו רק נגיד שזה היה יום של לאכול בכדי לשבוע. לא בכדי להנות.

img_4643a

אור וצל על דלת המחסן

תגובה אחת

מתויק תחת ביסים מהחיים

סבתא בישלה דיסה

img_3938a

 

אני מהאנשים האלו שקערה וכף עושים להם את זה. אוקי, לא ממש הקערה עצמה אלא מה שבתוכה. ולא. אני לא מדברת על מרק. זה צריך להיות סמיך ומפנק. פולנטה, דייסת קוואקר, פודינג אורז על כל צורותיו (אתמול היתה פה בחורה דנית שסיפרה לי שפודינג אורז עם שמנת ושקדים הוא מאכל מסורתי לקריסמס בדנמרק ותחת לחץ מסיבי לא מתון בכלל, הבטיחה ללמד אותי את הכנתו. עדכון בהמשך ). בקיצור- דיסות.

בברקלי יש קפה שנקרא 'גרילה קפה ' או בשפתי  'הקפה של אורית'. אורית היא  חברה שלי שבנתיים הספיקה לחזור לרעננה אך לפני כן התעקשה להגן על הקפה המעולה שלהם, שרק היא ועוד כמה תמהונים ישבו שם כשנפתח.  בנתיים גרילה הפך למן מוסד קטן  שמגיש לארוחת בוקר צלחת של פולנטה עם ביצה רכה או עם פטריות מוקפצות ברוזמרין. איזה פינוק.

החלטתי להכין בבית. האיש התבונן בי בתמהון מהול בחלחלה. מבחינתו זה מזון שצריך להיות מוקצה לכאלו שאין להם שיניים. תקשיבו לי, חברים. הוא לא מבין… הוא לא מבין את הפינוק שהדבר הרך הזה גורם לפה.

 

a1

 

לא חייבים רוקפור אם לא אוהבים. וגם לא ביצה- למרות שהשתגעתם?! העיקר בצלחת זוהי התערובת הצהובה הסמיכה והרותחת הזאת שצריכה תבול די נדיב, פרמזן ותוספות כיד הדמיון והזמן. מומלץ גם למי שיש שיניים!

פולנטה מפנקת של בוקר-צהריים

אני לא אלאה אתכם בהוראות הכנה של פולנטה רצינית כי זה ארוך ומיגע. לחטיף הזה מספיקה בהחלט הפולנטה המהירה. הוראות וכמויות על העטיפה. בדר"כ בישול במים רותחים עם מעט שומן ותיבול. יש להשאיר אותה די נוזלית ורצוי ביותר להוסיף לתוכה פרמזן מגוררת והרבה מלח ופלפל.

הביצה צריכה או חליטה במים או טיגון עדין ואפילו ביצה רכה תצליח מאד. אם טיגון- יש לעשותו על אש נמוכה בכדי שהלבן לא ישחים והצהוב יוותר רך. חוץ מזה- גבינת עזים, פטה, רוקפור, פטריות או כל דבר בעל טקסטורה רכה.

בתאבון ושנה טובה. בעיקר בתחום הדיסה הקיומית של כולנו.

השארת תגובה

מתויק תחת בוקר, ללא גלוטן

קדירת בקר בחלב קוקוס

יש לומר את האמת- חופש א ר ו ך עם שלושה, בלי אף צל של סבתא באיזור הוא דבר לא קל בכלל.

הקטקט לא רגוע בזמן האחרון. גיל שנתיים מתקרב והוא, שהיה תינוק כל- כך רגוע ושליו, מנסה בכל כוחותיו לנהל לעצמו חיים עצמאיים תוך כדי לקיחת החלטות בלתי הגיוניות בעליל וקשיי שפה חמורים. התוצאה- נהמות וצעקות רמות. רב הזמן.

נמברטו יודע כתמיד לנצל כל פירצה ולתפוס אותך בדיוק ברגעי חולשתך. היום אגב, הוא הודיע לי שנמאס  לו מ'המופעות' ושהוא מתגעגע לגן. ה'מופעות' של היום היה סרט מצויר על עכבר גיבור. כן, עוד עכבר. (שמתי לב לעליית מניות חדה של משפחת המכרסמים בסרטי האנימציה)

לכן, עוד יותר נחמד מסתם נחמד היה לי ביום שני.  האיש הודיע לי בסבר רציני כי תמו ההילולות. הוא זז למשרד. היו שם מילים שהתייחסו לטביעה וקריסה אבל אני לא ממש סגורה על זה. מה שכן, האימפקט עבד.

הלך האיש באה אורית. היא ושלושת בנותיה ולא אלאה בפרטים רק אומר שהיה לי יום מצוין. גדוד הגמדים היה רגוע וטוב לבב. הגדולים עשו לבית 'רמונט' בעוד הקטקט חזר למקורותיו הרגועים בחוץ. השמש יצאה וחיממה את הגינה ואת כולנו. שתינו קפה. אכלנו סופגניה. הצלחנו גם לדבר. בלי הפרעה.

בצהריים הוצאנו מהתנור את הסיר הכחול הגדול שהכנסתי לשם בבוקר וה ו פ הייתה ארוחה.

קדירות הן אחד הדברים האהובים עלי בעולם. ולא, לא רק בחורף. הבישול האיטי הזה, שהופך את השכנים בסיר הזה לאחד ומעדן ומרכך את הטעמים כולם, הוא פלא בעיני. הפעם הכנתי קדירת בקר בחלב קוקוס. אני נאבקת בכתיבת המתכון מאחר והוא הדבר הכי גמיש וסבלני שיש. מה שיש במקרר ובבית יכול להתאים. **הפעם היו לי פטריות שיטאקי טריות, כרישה, גזרים צבעוניים ובזיליקום. אבל באותה המידה זה יכול להיות גם פטרוזיליה, כוסברה או צרור של שמיר קצוץ, בצל ירוק או רגיל, תפו"א קטנים ו בטטות ועוד… כל אחד מאלו ישפיעו על הטעם אבל התוצאה הסופית תהיה דומה- תבשיל סמיך, ארומטי, כבד ומפנק. וכמובן, איך לא, אורז בשביל לספוג את הרוטב!

img_4301a1

קדירת בקר בחלב קוקוס        6-8  איש

זה נכון שחלב קוקוס אינו אורח פופולארי במיוחד  בתבשילי קדירות. דוקא משום כך כדאי לנסות. הרוטב המתקבל הוא קרמי- שמנתי והוא כל-כך טעים, שלפעמים אני מגדילה את כמותו ובמה שנשאר, מבשלת קציצות. ידידותי למקפיא.

 בערך 1.5 ק"ג בשר בקר לצלי – אני משתמשת בבשר short ribs  הנקרא בארץ אסאדו או שפונדרה. יש לו הרבה שומן ובבישול ארוך הוא רך למופת. מאוהבת בנתח הזה!

2 פחיות חלב קוקוס- אפשר מופחת שומן

1 צרור עשבים קצוץ – השתמשתי הפעם בבזיליקום ופטרוזיליה**

5-6 שיני שום קצוצות גס

1 כרישה פרוסה**

1 כף גדושה ג'ינג'ר טרי מגורר- חייבת לציין כאן שהיו פעמים בהם לא השתמשתי בו והיה מצוין!

4-5 כפות סויה

2 עגבניות קצוצות או משומרות או רוטב עגבניות

מלח+ צ'ילי פלייקס

גזרים, שיטאקי**

במעט שמן-זית משחימים את קוביות הבשר. רצוי בפעמיים- שלוש, תלוי ברוחב הסיר. מוסיפים את הבצל או הכרישה ומטגנים מעט לריכוך. מוסיפים את כל יתר החומרים ומתבלים. אל תמליחו יותר מדי. תמיד אפשר להוסיף בהמשך והחשש הוא, שהרוטב יצתמצם ויהיה מלוח מדי.

מביאים לרתיחה ומעבירים מכוסה לתנור לכמה שעות (בדר"כ 3-4 ). אני התחלתי ב- 180 צלסיוס ואחרי כשעה, הורדתי לחום נמוך. הכל כתלות לזמן שיש בידכם.  תוך כדי, יש לבדוק ולתקן תיבול. בסיום הבישול הבשר צריך להיות רך כחמאה והרוטב סמיך.

img_4316a

93 תגובות

מתויק תחת אורז, ארוחה בסיר, בשר, ללא גלוטן

עוד מי ימלל (סופגניות מהירות)

img_4166aa

 

פתאום הבנתי שחנוכה עומד להסתיים ואפילו לא הכנתי סופגניות פעם אחת. אתם יודעים… חבל על הקלוריות, באסה לטגן ומי צריך את זה. אבל כאן, שלא כמו בארץ, אין בכל מקום סופגניות במבחר טעמים ובשלל צורות. בניכר, כשרוצים סופגניה צריך ברוב המיקרים לעמול עליה.

נזכרתי באיזו מסעדה אסיאתית, בפילדלפיה, שם אכלתי לפני המון שנים קינוח שנותר לי בזכרון. ומהזכרון הזה החלטתי להנפיק סופגניות קטנות עם 'טויסט' אסיאתי. כבסיס למתכון ניסיתי לשפץ מתכון של סופגניות מהירות ללא שמרים, אותו קיבלתי לפני שנים רבות מחברתי שרון. השיפוץ, שכלל קרם פרש וסוגי קמחים שונים  נחל כשלון מוחץ והבהיר לי שהמתכון הזה, פשוט ככל שיהיה, אינו זקוק לא לשיפוצים ולא לפלצנות. 2 דקות ערבוב ועוד כמה לטיגון ויש סופגניות קטנות טריות, אוריריות ונחמדות להפליא. לא מעדניה, בלי טעם של שמרים  אבל גם בלי העבודה. אחרי הטיגון גילגלתי אותן בסוכר מעורב עם מעט תבלין  'חמשת התבלינים' הסיני. זה מכניס אותן לאוירה חגיגית. חשבתי שחגיגית ומבוגרת אך הצאצאים הוכיחו לי  ש'אם יש לזה צורה של סופגניה סימן שזו כנראה סופגניה' והפתיעה אפילו פרינצי (שהיא אכלנית בררנית ביותר) אשר לא פיקפקה בסופגניותם.

מצוין למיקרים בהם צריך משהו מהיר ביותר ומעט שונה אבל נמאס כבר מריבת חלב וג'לי פסיפלורה. או למיקרים כדלקמן- "לא נמאס, בכלל לא ! אבל אין בנמצא!!!"

זהו. שיהיה סוף חנוכה שמח. שיקרו לנו ניסים גם בלי חג. שכל החיילים ישובו הביתה בשלום.

 

img_4200b

 

 

סופגניות מהירות    -בערך 20 קטנות

וכמובן שאפשר גם בלי התבלינים, סתם כך עם ריבת תות!

1/2 1 כוסות קמח תופח (או רגיל +כפית וחצי של אבקת אפיה)

1/4 כוס סוכר

1 ביצה

1 גביע שמנת חמוצה (250 מל')

 קורט מלח

מערבבים ביצה, סוכר ושמנת חמוצה. מנפים לתוך את הקמח והמלח. מערבבים. העיסה אמורה להיות בצק דביק מאד. אם ממש חסרים נוזלים, אפשר להוסיף מעט חלב.

בסיר בינוני ובשמן עמוק וחם מטגנים סופגניות קטנות. השיטה היעילה לכך היא לקחת בכל פעם כף לא גדושה של בלילה ובעזרת האצבע להגליש אותה לשמן. באופן די מפתיע, הסופגניות יוצאות כמעט עגולות לגמרי!  להוציא לנייר סופג ומיד לגלגל בסוכר מעורב עם מעט '5 התבלינים' הסיני. לפי הטעם. לאכול טרי

אם רוצים עוד שדרוג של טעמים לוקחים גבינת שמנת מדוללת במעט חלב ומוסיפים לה מעט ג'ינג'ר טרי מגורר. אוכלים יחד.

 

3 תגובות

מתויק תחת בצק, חגים, מתוק

מי ימלל (פוקצ'ה וירקות צלויים)

אז מה היה לנו?! זאת אומרת, מתחילת חופשת הקריסמס הנוכחית? מחלה (כמובן, איך לא), ריצות, ביקור הדודה מיקי מישראל, הרבה לביבות ונרות וכן… טיגונים. לכן בנר חמישי, כשסיוון ומייקי על טפם המשובח הגיעו לחגוג, החלטתי ללכת על איטלקי. פשוט.

1ga

פוקאצ'ות טריות  וחמות ישר מהתנור ואנטיפסטי. היה כיף. היה טעים לאללה. היה מתיש. עוד יגיעו שוב ימים, סיכמנו סיוון ואני תוך בליסה, שנוכל שוב לשבת ברוגע, להנות באמת מהאוכל ומהיין ומשיחה טובה, בלי שמאחד החדרים יבקעו קולות של קרב ומבלי שהקטקט יפיץ קמח (שסחב מהגדולים שניסו לרדד בצק) ברחבי הסלון בעודו מסכן את עצמו במעידה אל תוך האח הבוערת.

כן, רק צריך סבלנות. וכח. כי החופש הזה רק התחיל…

z22

בשביל להכין פוקאצ'ה באמת שווה (קצת קראנצ'ית מבחוץ ורכת תוכן) צריך אבן אפיה לתנור. אין מנוס ואין גם סיבה לנוס. זה לא יקר, לא קשה למציאה ולא תופס הרבה מקום. תפקידה של האבן הוא להעלות את טמפ' התנור, לדאוג לפיזור הומוגני של החום ובעצם לנסות ולדמות את התנור הביתי שלנו לתנור אבן אמיתי. נכון, זה לא הדבר האמיתי אבל התוצאה ממש טובה.

 בצק פוקאצ'ה ל-4 אנשים

על גבי הבצק ניתן לשים כל מה שבא. אני אישית אוהבת את הפוקאצ'ה שלי כמעט בלי כלום.

4 כוסות קמח לחם

1 שקית שמרים יבשים (1/4  2 כפיות)

1/2  1 כוסות מים חמימים

1/2 כפית סוכר

1 כפית מלח

4-5 כפות שמן-זית

ממיסים שמרים ב-1/2 כוס מים ומוסיפים סוכר. נותנים לעמוד כמה דקות במקום חמים. (בדר"כ מעל התנור שכבר מתחמם). במעבד מזון או מיקסר מערבבים קמח ומלח ותוך כדי פעולה מוסיפים את תערובת השמרים, שארית המים ושמן הזית. הבצק צריך להיות רך כך שניתן להוסיף עוד מעט מים אם חסר. להמשיך ללוש מספר דקות. להעביר לקערה גדולה, משומנת קלות בשמן-זית ולכסות בנילון נצמד. להניח במקום חמים ולהתפיח כ-30-45 דקות או עד להכפלת הנפח.

את כף העץ המיוחדת (איך קוראים לזה?!) מקמחים בנדיבות. פותחים את הבצק תחילה עם מערוך ואז מעבירים לכף המקומחת ומרחיבים בעזרת הידיים למעין עיגול בקוטר 34 סמ". בעזרת האצבעות והעצבים, דוחפים אצבעות לבצק ויוצרים שקעים רכים. מעל זולפים שמן זית בנדיבות, מלח גס ועשבי תיבול. לפני ההכנסה לתנור, מעבירים סכין גדולה או כלי ארוך אחר מתחת לבצק, על-מנת לוודא שהוא לא נדבק למשטח. מגליצ'ים את הבצק לאבן שנמצאת בתנור המחומם מראש (בתנועות ניעה קלות). אופים עד שהבצק זהוב והתחתית קריספית. מחכים 5-10 דקות לפני שפורסים.

img_3990b

אנטיפסטי טוב זה הדבר הכי פשוט בעולם. צריך ירקות. תנור מחומם למקסימום. שמן-זית ומלח. תבנית גדולה. סבלנות שלא 'לבחוש', את זה משאירים למרק. כן, ועוד משהו חשוב… הבנה שלא לכל הירקות לוקח את אותו זמן הכנה!

את הירקות מארגנים בקבוצות מרווחות בתבנית הכי גדולה שיש בנמצא. אפילו שתיים. זולפים שמן-זית ובוזקים מלח ופלפל בנדיבות. נותנים ערבוב קל עם הידיים. מכניסים לתנור חם ומחכים. אספרגוס, פטריות ושעועית ירוקה מוכנים די מהר. יש לקחת בחשבון שהם עוד יתרככו מעט גם לאחר ההוצאה מהתנור. לא להרוג אותם! האספרגוס למשל, רוצה לעמוד זקוף גם אחרי בישולו. מה שמוכן מוציאם החוצה. איך יודעים?! טועמים.

בעיקרון, ניתן להפוך את הירקות פעם או פעמיים, בכדי שיקבלו ציפוי שוה של שמן. עדיף כשהם עדיין קשים אחרת זה נמעך.

מה אחר-כך?!   אני הכנתי מן רוטב קטן של עשבים (נענע, פטרוזיליה, בזיליקום) עם שמן-זית, מלח, צ'ילי-פלייקס, מעט חומץ ושום ופיזרתי מעל לפטריות ולכרובית. אבל זה כל-כך טעים ככה, בלי כלום.

נ.ב. ותודה לסיוון היפה על הדיגמון ועל התמונה הזוגית.

10 תגובות

מתויק תחת בצק, טבעוני, ירקות, משהו עם הלחם

טיפול שורש (סלט קטן של ג'יקאמה)

את השורש הזה הכרתי לראשונה כשהתמחתי במסעדת :  'Union Square Cafe'  שבניו-יורק, ישר עם סיום הלימודים.  בארוחת צוות,  הוסיפו אותו לסלט ואז נערכה בנינו הכרות רשמית ראשונה. "שלום", אמרתי " אתה מוצא חן בעיני". ולמרות שלא ענה, ביררתי עליו פרטים. שמו של השורש הוא  Jicama  (מן הכלאה בין ג'יקאמה לבין היקאמה) והוא פופולארי בקרב אנשי מכסיקו. הוא ניתן לאכילה כמו שהוא, רק צריך לקלף. בטעם הוא נטרלי אבל מה שנחמד בו הוא המרקם שלו. משהו בין תפוח קריספי לבין ליבת החסה הערבית. אין לי אפילו מושג אם הוא ניתן להשגה בישראל אבל גם אם  עדיין לא- בסוף הוא יגיע. בסוף הכל מגיע…

img_3044aa1

 

הכנתי ממנו סלט קטן, פשוט ומרענן עם טעמים אסיאתים והרבה חמוץ-מתוק-חריף. ובגלל שבבישול אין חוקים, אפשר לקחת את הרוטב  הטעים הזה ולחבר אליו המון דברים אחרים: קולורבי, צנוניות, מלפפון, גזרים, בצל- ירוק, נבטים ותפוחים.

סלט קטן ומרענן

1 שורש ג'יקאמה גדול- קלוף ופרוס לגפרורים 

1 פלפל צ'ילי אדום טרי- פרוס דק

עלי נענע- לפי הטעם (ואפשר גם כוסברה)

שברי בוטנים קלויים

חופן נבטים (אני השתמשתי בנבטי דייקון)

לרוטב:

2 כפות מיץ ליים או לימון

1 כף סוכר חום

1/2 כפית שמן צ'ילי מתוק

מעט רוטב דגים

לערבב הכל יחד לתקן תיבול ולהגיש.

1

 

השארת תגובה

מתויק תחת ירקות, ללא גלוטן, סלט

עוגת שוקולד מ ע ו ל ה ויומולדת

לכל  בשלן יש מבחר של כמה עוגות שוקולד. אחת של אמא עם טעם של ילדות, אחת בלי קמח או עם מוס  וכמובן-  עוגת השוקולית!

 יום ההולדת של המוש, הידוע בכינויו 'האיש', הינו מאורע נאה דיו להוספת מתכון נוסף לרפרטואר.

עוגת שוקולד מ ע ו ל ה, לחה, נימוחה ועשירה. לא ממש קלי- קלות אבל די קרוב לזה. בדיוק העוגה המושלמת ליום הולדת של מבוגרים, כשרוצים משהו קצת יותר איכותי אבל מתעצלים להתחיל להפריד ביצים ולשטוף ים של כלים.

 img_3846aa1

 
 
  Chocolate Cake  \   Nigella Lawson's feast

הבריות שזכו לקבל את שאריות העוגה, דיוחו באושר גדול כי היא נותרה טעימה להפליא גם לאחר 3 ימים. מנסיוני, העוגה גם צולחת את המקפיא בהצלחה יתרה. יש להפשיר בטמפ' החדר מספר שעות והיא כמו חדשה.

את הגירסה הכי מוצלחת שלה, מצאתי דוקא בבלוג חמוד שנקרא   foodbeam  .

  200 גר. קמח

 1/2 כפית אבקת סודה לשתיה

50 גר. אבקת קקאו

275 גר. סוכר

175 גר. חמאה-ללא מלח

2 ביצים

1 כף תמצית וניל

175 גר. שוקולד מריר קצוץ

80 גר. שמנת מתוקה

125 גר. מים רותחים

לסירופ:

1 כפית קקאו

125 גר. מים

100 גר.סוכר

מחממים תנור ל- 170 צלסיוס.

מרפדים 2 תבניות מאורכות  בנייר אפיה. חשוב לתת לנייר להיות ארוך מהדפנות, ע"מ לאפשר הרמה קלה אחרי האפיה. הכי פשוט לקחת מלבן נייר ארוך ברוחב אורכה של התבנית.להכניס אותו לתבנית כך שהוא מכסה רק את הדפנות הארוכות ולשמן במעט חמאה את הדפנותהקטנות שנותרו חשופות.

עכשיו מתחיל החלק הקל:

ממיסים שוקולד עם שמנת- אפשר במיקרו.  מקררים מעט ומערבבים עם כל יתר החומרים (7 במספר) חוץ מהמים הרותחים.

לתערובת הסמיכה הזו, מוסיפים באיטיות ותוך ערבוב את המים (כן כן, הרותחים).

זהו. מחלקים בין שתי התבניות ואופים בערך שעה, עד לקיסם היוצא יבש.

עכשיו יש לשלוף את העוגות מהתבנית בעזרת נייר האפיה שבדפנות ולהניח על משטחשל נייר כסף. זה יחסוך לכם נקיון…

מרתיחים את חומרי הסירופ כ- 5 דקות, עד שמסמיך.

דוקרים את העוגות עם קיסם במספר מקומות ומפזרים את הסירופ מעל.

טוב, מאחר וחירבנו לעוגות מעט את הצורה עם הקיסם, ממליצה הכוהנת לגרד מעל 25 גר.שוקולד חלב. אבל חכו שהן יתקררו!

27 תגובות

מתויק תחת יומולדת שמח!, עוגות, שוקולד