לנאצר יש קרחת (מרק פטריות וגריסים)

 

בדרך לפאלו- אלטו

c3

 

הנה עוד סיבה לגעגועים. הכמיהה לכך שחגים יהיו משהו נתון וקיים ולא משהו שאני וחברותי נצטרך לצור יש מאין.

סיכום החג:

אתמול אצל יעל ודיויד פיסלנו בפירות. לכבוד החג כמובן. פרינצי השקיעה ויצרה כלבלב. נמברטו דוקא החליט לקצר. הוא לקח תפוז, תקע בו קיסם ארוך, תלה עליו תפוח מיובש ושני צימוקים (2 דקות הפרויקט) והכריז שזהו טיל. לך תתווכח. הקטקט תרם לפרויקט החג בכך שליקק את כל המשמשים המיובשים והחזירם מרוקקים לצלחת המרכזית.

 באוטו היום, ניסיתי להחדיר בהם את חדוות החג.  התחלתי לקרקר להם בהתלהבות את: 'השקדיה פורחת' רק בכדי לגלות רגע אחרי, שההמשך היחיד שתקוע לי בראש הוא ל'נאצר יש קרחת'. זה בטח לא זה. האיש גם לא זכר.

וחשוב לציין שאת היום פצחנו בנטיעות… יצאנו לגינה בקור הבוקר כשהמשימה הקשה ביותר שלפנינו היא לא החפירה עצמה, כי אם מציאת פיסת אדמה פנויה. 

את הבוקר פתח האיש היקר עם כאב אוזן עצבני. זה לאות הזדהות עם הגיס המוטל בישראל עם סטרפטוקוק ועם אורית שחטפה דלקת בעין. כמה מגוחך זה לראות אותנו , בגילנו, חוטפים שוב את תחלואי הילדות.

החלטתי לפנק אותו במרק סטייל הסבתא שלו אלקה. קרופניק מערבות פולניה. זה אמור להיות פטריות וגריסים ויש לזה טעם ארצי. ארצי במובן ששום תבלין לא ממש מסעיר את הצלחת. נטו הטעם של הגריסים והפטריות.  אני לא בטוחה שהסבתא היתה מאשרת אבל בכדי לרומם את מצב-רוחו של המרק,  הכנסתי פנימה קצת ברנדי ופטרוזיליה וכמובן שמן- זית ופרמזן.  האיש שמח עד מאד ואכל את מרקו בתוספת מחצית מיכל של שקדי מרק. אנינות לשמה.

הדבר המשמח שיש לי עבורכם היום הוא טיפ לאיך מגישים מרק לקערית, מבלי לטפטף…אין לי מושג מאיפה למדתי את זה ולא למה זה עובד. אבל זה עובד.

מה שצריך לעשות זה, למלא את המצקת במרק. להרים מעל לפני הנוזל ולתת שוב טבילה קצרה של תחתית המצקת בנוזלי המרק. זהו. לא יטפטף!

 

2

 

מרק גריסים ופטריות     6 מנות

לא מתאים למי שצריך המון טעמים. מתאים למי שאוהב גריסים, פטריות ופולנים…

1/2 כוס פטריות פורצ'יני מיובשות

1-2 ענפי סלרי קצוצים דק

1/2 בצל קצוץ

2 שיני  שום קצוצות

שמן-זית

500 גר. פטריות טריות מעורבות- קצוצות גס

 3/4 כוס גריסים- שטופים

1 עלה- דפנה

7 כוסות ציר עוף\בקר\ירקות או מים (שיתנו תוצאה מרשימה פחות)

 כף ברנדי

1 תפוח אדמה קטן

חופן פטרוזיליה קצוץ

מלח + פלפל טרי

 

משרים את הפטריות המיובשות בכוס מים רותחים ל-30 דקות. מוציאים את הפטריות עצמן עם כף (זהירות לא לערבב אותן עם החול ששקע בקרקעית)  סוחטים היטב וקוצצים. את הנוזלים מעבירים דרך מסננת קטנה, עליה שכבה אחת של נייר סופג (זה ימנע לחלוטין את מעבר החול).

מאדים בסיר מכוסה : בצל, סלרי ושום עם שמן-זית ומעט מלח. כשרך מוסיפים את הפטריות הקצוצות וממשיכים לאדות עוד מספר דקות. מוסיפים  עלה דפנה, מלח ופלפל  ו-7 כוסות מים. מביאים לרתיחה.

מוזגים פנימה את הברנדי ומוסיפים את הפטרוזיליה ותפוח האדמה. מבשלים על אש נמוכה, תוך בעבוע עדין כשעה או יותר, עד שרך. מתקנים תיבול- יש צורך בהרבה מלח.

בשלב הזה ניתן לטחון חלק מהמרק או להשאירו ככה. במידת הצורך, יש להוסיף עוד מים.

לפני ההגשה מוסיפים עוד פטרוזיליה , שלוק עדין של שמן-זית ומעט פרמזן.

 

8 תגובות

מתויק תחת טבעוני, ירקות, ללא גלוטן, מרק

חג לאילנה אמא שלי (עוגת פירות יבשים)

img_7595a

 בכל יום אני מגלה עוד קצת, שהצילומים שלי גורמים לחברותי להסתכל  יותר ויותר על הבחוץ. עצים. פריחה. מלבב. לא כך הוא עם האיש היקר שכנראה שקוע מדי במחקרים שלו. בשבוע שעבר הוא נכנס הביתה נרעש ואמר לי : " ואוו. ראית את 'העץ הורוד' בחוץ?!  הוא פורח!"  בימבה אמריקאית היתה אומרת לו : "דההה!" אבל אני, אני יש עלי סטייל ולכן רק הבטתי בו המומה. 'העץ הורוד' הזה הינו המגנוליה המהממת והזקנה שבפתח ביתנו וזה בסדר גמור לא לדעת את שמה- אבל חבר… היא פורחת כבר כמה שבועות!

אז טו- בשבט מגיע ואין לנו שקדיה אבל מה שיש לנו זהו עץ שזיפים מקסים ופורח במלוא הדרו. נמברטו המתוק שלי, שמתחיל להפנים איך מן הפרח בא הפרי אמר לי השבוע: " אמא, ביומולדת הבא שלי אני רוצה עוגת שזיפים." הוא חשב עוד קצת והמשיך :" עוגת שזיפים בצורת אוירון ובצבע אדום וגם ירוק."  ניסיתי לזרום כי אני הרי בזרימה אז רק אמרתי :" מאיפה הרעיון המעניין הזה?"    "הלב שלי אמר לי!" הוא אמר.

אפעס הלב שלו אומר לו כל חודש על עוגה אחרת והיומולדת שלו בכלל בעוד כמעט שנה שלמה אבל זה יופי- הילד מפעיל את הדמיון.

aa1

ומה יותר טו בשבטי מעוגת פירות יבשים.  את מתכון הבסיס קיבלתי מחיתל שגדלה עליו אבל למעט הרכב הבלילה שיניתי בו הכל. אם תשמרו על היחסים בין כמויות הבלילה ותערובת הפירות- אגוזים, גם אתם תוכלו להשתמש בכל מה שיש בבית ובעיקר במה שאתם אוהבים. כל פרי מיובש שתרצו וכל סוג  אגוז או גרעין שתחפוץ בו נפשכם. אני גם הוספתי גרירת תפוז וקליפות תפוז מסוכרות, מה ששינה מעט את טעמה ונתן לה אנינות החסרה לעיתים בעוגות מסוגה.

img_7709a

 

 עוגת פירות יבשים  בניחוח תפוזים          תבנית מאורכת

מלבד היות ה'דבר' הזה פצצת קלוריות איומה, יש כאן המון בריאות. אם הילדים שלכם אוהבים את זה, אפשר להכין, לחתוך לפרוסות ולהקפיא. יופי של חטיף בריאות!  רשימה ארוכה אבל חוץ מהשקילה אין כמעט עבודה. סה"כ פירות- 350 גר' וסה"כ אגוזים וגרעינים- 200 גר'.

130 גר' צימוקים

80 גר' דובדבנים מיובשים

70 גר' חמוציות

70 גר' קליפות תפוז מסוכרות

50 גר' מכל אחד- אגוזי מלך, פקאנים קלויים,  גרעיני חמניה קלויים, שקדים פרוסים וקלויים

3 ביצים

60 גר' קמח

60 גר' סוכר (בטח גם חום יהיה טוב!)

גרירה מתפוז אחד

'שלוק'  של ברנדי

1 כפית תמצית וניל

מחממים תנור ל 170 צלסיוס\ 340 פרנהייט. משמנים תבנית מאורכת ומרפדים את תחתיתה בנייר.

מערבבים את הפירות (בשלמותם) עם הקמח בקערה גדולה.

מערבבים את הסוכר עם גרירת התפוז בידיים, תןך שפשוף ומוסיפים לקערה. מקשקשים את הביצים ומוסיפים את הוניל והברנדי. מערבבים עם הפירות והאגוזים ומעבירים לתבנית.

אופים כחצי שעה, עד שהעוגה שחמחמה.

מצננים ופורסים לפרוסות דקיקות ביותר.

img_7713a

  ושיהיה חג- שמח ושבת שלום לכולם.

12 תגובות

מתויק תחת חגים, מתוק, עוגות, פירות

עלים היו, עכשיו הסלק

 

61 

 

הבטחתי מתכון ואני מקיימת. אבל אם תרשו לי להיות אמיתית ופשוט לומר שסלק לא ממש זקוק למתכונים. אם מכינים אותו נכון ולא מרתיחים לו את הצורה, סלק הוא חיה מופלאה. מעוצב, מתוק ומתמסר. וכשהוא עשוי טוב, הוא לא זקוק כמעט לאף אחד רק לקצת מלח או לימון ואולי טיפונת שמן- זית. אבל באמת שזו לא חובה.

אז בואו נגיד שהפוסט הזה הוא לא בשביל מתכון אלא בשביל אופן הכנה משובח.

אחרי ניסוי שיטות שונות ועבודה במטבחים שונים הגעתי למסקנה שהשיטה הכי ידידותית הן לסלק והן למשתמש היא אפיה ואדים. כל שצריך היא יריעת נייר כסף גדולה שתכיל את הסלקים ותצליח לסגור עליהם באופן הרמטי. את שאר העבודה יעשו החום והרטיבות. מתקבל סלק מתקתק שעדיין אוצר בתוכו את מקסימום מעלותיו ואינו ספוג נוזלים.

ומה נשאר אז?!

 

img_6924a

 

לרסק, לפרוס  או לחתוך איך שבא. לתבל בלימון ובמלח או לערבב עם ויניגרט עדין וירוקים.  להתאים לגבינה, אגוזים או קצת שום. והכי טוב, לאכול אותו עדיין חמים. כי אז הוא במיטבו.

 q

 עם פטה, אורגנו ושמן- זית.

 

שלושה סוגים של סלק יש כאן בנמצא. השכיח- בצבע בורדו כהה. זה המצולם כאן, כתום מבחוץ וצהבהב בפנים, שבמיוחד יפיפה לאחר הבישול וצבעו צהוב כהה. ואחד שיופיו רב דוקא טרם בישול, בפסים של לבן ואדום. אם אתם רוצים לערבב בין כולם, יש לעשות זאת בעדינות וממש לפני ההגשה כי לזן השכיח יש נטיה לצבוע הכל באדום.

 img_6876a3

 

ועכשיו מסודר:

שוטפים את הסלקים. חשוב לבחור סלקים זהים בגודלם בכדי שזמן בישולם יהיה זהה. מניחים את הסלקים על יריעת נייר כסף גדולה מספיק בכדי להכילם . מזליפים מעל מעט שמן-זית ומלח. סוגרים את נייר הכסף כך שיהיה אטום לחלוטין. מניחים בתוך תבנית או מגש ומכניסים לתנור שחומם מראש ל- 180 צלסיוס \ 350 פרנהייט. אופים כשעה, תלוי בגודל הסלקים.

הדרך הטובה ביותר לבדוק האם הם מוכנים, היא לפתוח חריץ קטן ודרכו לנעוץ בסלק סכין חד. הסכין צריך להכנס למרכז הסלק , אך לא בקלות רבה מדי. קחו בחשבון שעד לקירור מוחלט הסלק ממשיך להתאפות ואתם לא רוצים אותו עיסתי…

מקררים מעט ומקלפים. את הסלק האדום מומלץ לקלף כשעל היד שקית כי הוא ממש ברוטלי.

 

img_6746a

 

חשבתי שזה ברור.

אבל האיש שאל אותי מה זה?!

זה מיץ של סלק ושמן- זית. זו תחתית הקערה.

זה ללחם!!! 

 

5 תגובות

מתויק תחת ירקות, ללא גלוטן, משהו עם הלחם

וזהו יום טוב

 

h1

 

למרות שהילדה בישרה לי בעליצות שה- groundhog  ראה את הצל שלו ונס חזרה למחילתו, מה שאומר לנו כי יש עוד 6 שבועות של חורף ואם לא די בכך, הוא או היא כנראה צודקים כי התבשרנו שממחר חוזר הגשם ואיתו גם הקור ו חוץ מזה היא התעקשה ללבוש תחפושת של סינית לביה"ס כי שוב חוגגים את ראש השנה הסיני, למרות כל אלו החלטתי על יום טוב.

החלטתי על יום טוב כי בשיעור היוגה שלי  הצלחתי לתפוס בדיוק את המקום האהוב עלי ו גם לא היו עמידות ידיים. כי בדיוק אתמול מצאתי סוף סוף תמונה לקיר שאני אוהבת. וזה לא קרה כבר שנים. ובגלל זה גם החלון היה חייב להחליף צבע בפעם השביעית. כי חברה שלי גילתה תינוק בבטן שלה. ובמיוחד כי, כמו שאומרת שרון, 'מחשבה יוצרת מציאות!'.

 

img_7490b

 

חוץ מזה, 1000 כניסות היו לבלוג הדי- חדש הזה שלי אתמול וזו סיבה לשמוח. לדעת שאני לא רק כותבת, אלא שמישהו גם קורא בצד השני… ולא רק משפחה. 

קיבלתי גם כמה תגובות מידידות ותיקות לספסל הלימודים ב'שנקר' (כן, הספקתי גם ללמוד שם, להיות מעצבת ולהבין שאני לא רוצה להיות מעצבת ) וממש ממש התרגשתי. עם אחת, אהובה במיוחד ועדיין מאד מעצבת, דיברתי אחרי הרבה זמן שלא יצא. בנתיים היא הספיקה ללמוד להירגע, להסתכל על ציפורים ("אני אומרת לך היל, את חייבת לפנות לעצמך זמן וללכת לשבת איפושהו ולהסתכל על ציפורים. זה כל-כך מתגמל!") וללמוד לא לקחת הכל ללב. גם אני רוצה. גם אני רוצה.. מאז אני מסתובבת בבית, בין עדר של קטקטים ובעל אחד וצעצועים זרוקים על הרצפה וחתיכות של דברים שחציים לעוסים ואומרת לעצמי ולהם:  'אני לא מתכוונת להתרגז'…  ולאיש: ' תזרום… אל תהיה תקוע!'  והוא בתמורה אומר לי:  'מה קורה עם הצ'אקרות- סתומות?!'  בכל פעם שאני נובחת.

 

img_7504a1 

כמו שניתן ודאי לראות לא ממש מתחשק לי לדבר על אוכל היום.

היום אני מרשה לעצמי 'לזרום' עם הרצון, להוסיף כמה תמונות שעושות לי נעים בעיניים ולפנטז על אוכל מקסיקני חריף, כמו שבא לי המון בזמן האחרון. (חושבת לשנות את שמי ל בניטו).

מחר אני מבטיחה יהיה פה פוסט חדש לתפארת. ויהיה מתכון. מבטיחה. 

 

תגובה אחת

מתויק תחת ביסים מהחיים

מרק שעועית ורוזמרין

 

img_7252a1

 

מאז יצאתי בהצהרות שאני לא אדם של מרקים, אני חולמת על אחד כזה כל הזמן. כאילו שמישהו מנסה לצחוק על חשבוני. בסדר, אני בעד הומור. ואני מכינה לי עוד מרק וחברים, הוא נפלא. הוא נפלא ואתם צריכים אותו אצלכם בבית כי הוא יעשה לכם רק טוב.

השבוע דפקה על הדלת שכנתנו בובי. היא גרה ממול, בפינה הדרום- מערבית ולמרות שאנחנו לא מתראים הרבה יש ביננו חיבה גדולה. בדרך כלל את רוב קשרי השכנות  ניהל תמיד  האיש ביד רמה. הוא, לעומתי, מעולה ב'שמוזינג' שכונתי ותמיד תמיד מוצא זמן לפלרטט עם הזקנות, לשאול מה נשמע ולצייד אותם באיזושהי בדיחה. בובי היא מהנשים האלו שאלוהים היה צריך כמודל, כשברא אותנו, הנשים. חזקה, אינטיליגנטית, פעילה וחייכנית. אני  בקלות יכולה לדמיין אותה ילדת פרחים בשנות השישים, נושאת כרזות ולוחמת על זכויות. אבל הפעם היא נשאה צנצנת שתוכה לבן. היא אמרה: "הכנתי קרם פרש למסיבה של אובמה ונשאר לי המון… אולי את רוצה?!". רוצה, בטח רוצה.

" !? isn't he marvelous ", היא שאלה אותי אח"כ  במטבח בעיניים בורקות. אובמה, כמובן. נאלצתי להודות שכן, מרבלס הי איז. אח"כ דיברנו על הצנצנת, על תוכניותי לגבי תכולתה. לא ממש יודעת מה היה שם שגרם לה לשלוח מבטים עורגים לצנצנת שכבר הייתה בידי ומה גרם לי לשאול אם אולי היא רוצה אותה חזרה… אבל סוף הסיפור הוא שהיא יצאה מכאן עם הצנצנת (לא שמעה שלא לוקחים מתנות חזרה?!) ועם חתיכה מעוגת הקישואים המופלאה.

וכן, קצת גם נשאר לי. את כל זה סיפרתי לכם גם בשביל הסיפור וגם מפני שקרם פרש יכול להיות תוספת מעולה למרק.

 

img_7220a

כן, בואו נחזור למרק… היום זהו מרק שעועית ירקרק וסמיך. את הרעיון השאלתי ממרק איטלקי של חומוס ורוזמרין ולכן יש בו הרבה רוזמרין בשביל הטעם וגם מעט בזיליקום בשביל הצבע. ועוד מנהג שיש לי, השד יודע מהיכן… צנוניות. מרק טוב צריך צנוניות במלח. אם יש כמובן.

 

img_7255a

מרק שעועית ירקרק עם רוזמרין  4 צלחות מרק גדולות 

את השעועית צריך להשרות ללילה בקערה גדולה עם מים.

2 כוסות שעועית יבשה אשר הושרו ללילה וסוננו

8 שיני שום גדולות קצוצות

שמן-זית

מלח ופלפל טרי

2 עגבניות

1 כפית פילפלצ'ומה

200 גר. דלעת- קלופה וחתוכה לקוביות

4 ענפי רוזמרין- עלים בלבד

~6 עלי בזיליקום גדולים

1 שן שום חתוכה

4 כפות שמן-זית

בסיר מכוסה עם מעט שמן-זית, מאדים את השום על אש נמוכה, ללא השחמה. חותכים את העגבניות לחצי וסוחטים מגרעינים. מגררים על פומפיה רק את תוך העגבניה. משליכים את הקליפות.

כשהשום רך מוסיפים  שעועית, דלעת, עגבניות מרוסקות ותבלינים. מוסיפים 8 כוסות מים ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש ומבשלים כשעה, מכוסה למחצה, עד אשר השעועית רכה לגמרי.

מכניסים לבלנדר את עלי הרוזמרין והבזיליקום, שמן הזית  ואת  שן השום. יוצקים מעל בזהירות כשתי מצקות של מרק ושעועית. זהירות!! תכולת הבלנדר לא יכולה לעבור את מחצית גובהו, אחרת הכל ישפריץ ויגלוש החוצה וזה חם!  לפני הערבול, יש להדק את מכסה הבלנדר היטב ולהחזיקו עם מגבת.

משך הערבול צריך להיות מספיק ע"מ שהתערובת תהפך חלקה וירוקה, בלי חתיכות רוזמרין נראות לעין. 

מעבירים את תכולת הבלנדר חזרה לסיר. אם רוצים מרק מחיתי יותר חוזרים על פעולת הריסוק עם עוד כמות של מרק. מתקנים תיבול. *המרק צריך להיות קטיפתי, אך להכיל גם שעועית ודלעת שאינם מרוסקים.

מגישים עם מעט שמן זית מעל, פרמז'ן כמובן וצנוניות עם מלח. מעדן.

 

ולסיום,

img_7244a

תשורה נאה מיעל,

מלח רוזמרין

תודה. 

4 תגובות

מתויק תחת טבעוני, ללא גלוטן, מרק, משהו עם הלחם, קיטניות

הלו, זה אביב?! ועוגת גבינה

.

img_7131bb

.

  "אמא", אמרה הקטנה בהתרגשות כשחזרה מביה"ס, " את יודעת מה יש ביום שני?".   לא ידעתי.  "ביום שני זה ה-groundhog day!!!" היא אמרה בפאתוס מושלם. ודרשה להעביר לי את כל מקבץ הידיעות אותו ספגה ממיס מנסה בנושא.

אם להודות על האמת, הידיעות היחידות שלי על המאורע החשוב הזה באות מסרט מתוק בשם זהה, בו משחק ביל מורי אדם שמתעורר שוב ושוב ושוב לאותו היום. לאלו מכם התוהים, מדובר בחפרפרת הנוטה לישון בימות החורף הקרים. בטכס, המונהג מהמאה ה- 18 , בדיוק ב-2 לפברואר מחכים לה אנשי התחזית שתצא מעל פני האדמה ותחליט עבור תושבי ארה"ב וקנדה מתי מתחיל האביב. ובי נשבעתי שהסיפור כולו אמת.

אני לא יודעת מה החולדה עם הפרוה תראה מחר, את צילה או את צילו של האביב. אולי קצת קשה לראות ברור אחרי שקמים מתנומה של חורף אבל האביב כבר כאן בכל פינה. צריך רק להסתכל. העצים מלאים בניצנים וצבעי החום מתחילים לאט לשנות עצמם לגווני ורוד וירוק. איזה יופי לנו!

.

img_7136b

.

 את הגדולים לקחה הדודה השווה מליונים לגן החיות והותירה לנו יום רגוע ונדיר עם הקטקט המתוק לבדו. פתאום זוג ותינוק. אח, כמה קל. כמה מוזר זה שפתאום עם השלושה, אחד זה כלום. אני מניחה שככה זה עם כל דבר בחיים. לא משנה איפה אתה, כשיש פחות זה פתאום קלי- קלות.

 ב'גראג' סייל ' של שכנים בחר לו הפעוט אוטו צהוב עם מנוף ב-1 $ ומצוידים בטוב הזה שמנו פעמינו לרחוב אדיסון שבברקלי, שם ישנה גינה קטנה עם בית- קפה בשמש. הצ'אקרות שלנו התרככו והקטקט זכה לתשומת- לב יחידנית של שני בוגרים, בלי צורך לריב על מקומו, בלי לקבל מדי פעם צ'אפחה או שתיים ומבלי שאף אחד יבוא ויאמר:  'סליחה את האמא?! הילד שלך אוכל מהריצפה!'

בסמוך לקפה ממוקם  the phoenix pastificio המקסים. במקום מיוצרות ונמכרות פסטות טריות בשלל טעמים (החל מפסטת ביצים רגילה ועד אפונה ירוקה, ערמונים או קקאו-צ'ילי). הפסטות נחתכות במקום לפי רצונכם ואפשר להצטייד גם ברטבים, רביולי ומעט מאפים. חוץ מזה יש להם לחם מאורך וממכר עם זיתים שלמים. מומלץ בחום.

.

img_7128a

.

וזהו בדיוק גם היום המושלם לעוגת גבינה. לבנה ועדינה.

העוגה הזו די אלוהית כשהיא טריה ועדיין טיפה חמימה. חברה שלי אמרה לי פעם שהיא כמו 'עננים בפה'. לי היא דווקא מזכירה את עוגת הגבינה שהיינו קונים בקונדיטוריה שבדיזינגוף, כששכרנו דירה ברחוב מנדלשטם. שם היא נאפתה בתבנית מלבנית ענקית והיית צריך להצביע ולסמן איזה גודל חתיכה תרצה. רק בשביל הזכרון הזה היא שוה…

.

img_7089a2

הדודה מצ'ופרת

עוגת גבינה אפויה      מתכון שנלקח מנייג'לה לאוסון והותאם מחדש

*  מהתחלה ועד הסוף בערך 3 שעות, כשרובן בתנור

100 גר. ביסקויטים מרוסקים

70 גר. חמאה

1 כף סוכר

500 גר. גבינת שמנת

4 ביצים- מופרדות

1 כפית תמצית וניל אמיתית

100 מל. שמנת חמוצה

100 מל. שמנת מתוקה

1/2  1 כפות קורנפלור

150 גר. סוכר

קורט מלח

גרירה מלימון שלם

מחממים תנור ל- 170 צלסיויס \ 340 פרנהייט.

ממיסים את החמאה ומערבבים עם הביסקויטים וכף הסוכר. משטחים בתבנית 24 ס"מ עגולה וקפיצית. (אני מהדקת גם נייר אפיה לתחתית להקל על השיחרור). מכניסים למקרר.

בקערת המיקסר מערבבים היטב את גבינת השמנת עם החלמונים, הוניל, הקורנפלור והסוכר. מוסיפים לאט את השמנות ואז את המלח וגרירת הלימון. מערבבים לתערובת חלקה.

בקערה נפרדת, מקציפים את החלבונים לקצף יציב אך רך ומקפלים עם תערובת הגבינה. יוצקים את התערובת על תחתית הביסקויטים ואופים כשעה או יותר מבלי לפתוח את דלת התנור. העוגה מוכנה כאשר היא זהובה- שחמחמה למעלה. סוגרים את התנור אך משאירים את העוגה בפנים. בעיקרון לשעתיים. אם אין לפחות.

חברים, נא לא להבהל מהסדקים. תחשבו שזהו חלק מהיופי, חוסר השלמות.

45 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, גבינה, גינה, חגים, עוגות

פינוקים קטנים -ברוסקטה מנגולד ושום

 

img_6811a

 

ללכת לקניות ב- WHOLE FOODS  זה אחד הפינוקים הכי אהובים עלי. הלואי והייתי יכולה לקנות שם באופן קבוע, אבל אני לא. למישהו שאוהב בישול ומעריך מוצרים טבעיים ואיכותיים, המקום הזה הוא לונה- פארק עם רכבות הרים מטורפות. אני מסתובבת לי במעברים. ממששת. מריחה. לוקחת. אה אה… מחזירה. ותמיד בקופה זוכרת לתהות איך הגעתי לסכום הזה.

אתמול פינקתי את עצמי בפפריקה מעושנת (כי קראתי על זה נפלאות), שוקולד מריר אורגני מבוליביה  (ממש ממש לטעמי) וקרקרים מהודרים מלאים בגרעינים שאוכלות בדר"כ תרנגולות (בניסיון להראות לעצמי ריסון בריא מהו). חוץ מכל אלו רכשתי בין היתר שני צרורות גאים של סלקים קטנים וכתומים ו- Swiss Rainbow Chard  שהם עלי סלק שזה מנגולד בעברית.

את אלו שיכנתי במטבח ואת גיסתי המופלאה (לא מייצרים דגמים כאלו יותר) שהגיעה לחטוף ,שיכנתי בסלון. גם כאן יש לי הלואי. הלואי והיינו יכולים לשכן אותה בחדר משלה, אבל אנחנו לא.

היום, אחרי שלקחה את פרינצי לארוחת בוקר של בנות ולפני שרצה לקחת את נמברטו מוקדם מהגן לזמן איכות, שחלילה וחס לא יהיה כאן קיפוח, הספקנו לתפוס שעה בשמש של הגינה עם ארוחת צהריים קלה.

 

f

 

img_7021a

 ברוסקטה מנגולד ושום 

כמו בהרבה סוגים של אנטיפסטי, אין כאן ממש מתכון, אלא יותר רעיון וגם הוא ניתן לאינספור שינויים…

2 פרוסות עבות של לחם כפרי

 שן שום

צרור עלי סלק קרועים לחתיכות גדולות – את הגבעולים כדאי לחתוך לאורך על מנת שיתבשלו מהר

לימון

שמן-זית

עלים של פטרוזיליה

 מלח ופלפל גרוס טרי

פרמז'ן

 מרתיחים מים בסיר בינוני ומוסיפים מעט מלח. חולטים את עלי הסלק כמה דקות- עד שרכים ונעימים לאכילה. מסננים ומעבירים לקערה.

בינתיים, קולים את הלחם על גריל, מחבת פסים או אפילו בטוסטר ומגררים היטב כל פרוסה עם שן השום. מזליפים מעט שמן- זית. מוסיפים לעלי הסלק החלוטים את הפטרוזיליה, מיץ סחוט מהלימון, מעט שמן- זית, מלח ופלפל. מערבבים.

עורמים את עלי- הסלק על שתי פרוסות הלחם. מזליפים עוד מעט שמן- זית ובעזרת קולפן מגלפים שבבי פרמז'ן מעל.

תגובה אחת

מתויק תחת ירקות, משהו עם הלחם

מרק עדשים

 

img_6794a1

 אובססית מרק עדשים היכתה בי החודש חזק.  בעיקרון, אני לא מאנשי המרק. אני למשל לא מבינה את היסטריית 'מרק הכתומים'. בכלל, כל המרקים הטחונים והמסוננים מזכירים לי אוכל תינוקות. אם כבר מרק אז שיהיה סמיך, מעניין ומלא בכל טוב הארץ. נזידי כמעט.

שלושה מרקי  עדשים הכנתי החודש ואף אחד לא הוערך על-ידי מספיק בכדי להשתחל לבלוג הזה. היה אחד עם פטריות והמון לימון, אחר עם עצמות של בקר ואחד מעולה של יעל, שלא מצא חן בעיניו לשנות בעלים ולכן אני אוכל אותו אצלה.

מי שגאל אותי מיסורי היתה מיכל הגדולה . היא אמרה:" אוי תקשיבי, הכנתי אתמול מרק עדשים מעולה" וידעתי שיהיה כאן סוף טוב. כמויות אצל מיכל זה בכלל לא בא בחשבון וגם הוספתי קצת משלי : דלעת, שום והרבה כוסברה טחונה. יצא נהדר. סמיך ומשביע כמו שנחוץ ואם מגישים את זה בסיר נאה עם לחם משובח, שמן זית ופרמזן מעל ופלחי לימון בצד,  יש לכם אירוח קליל ומשמח לבב אנוש. ונא לא להבהל מהכוסברה… כן, כן, אני מכירה את כל שונאי הכוסברה למינהם… כוסברה יבשה בכלל אינה דומה בטעמה לטריה ולכן אין ממה לחשוש ובקשר לזו הטריה, כאשר היא מתבשלת כל-כך הרבה  זמן, היא ממש מאבדת נוכחות ומתמזגת בקהל.

s1

מבן-הדודה אורי, קיבלתי צנצנת של ממרח קארי הודי. מלבד החריפות הקטלנית, הקארי הזה שונה לגמרי מזה התאילנדי. מצטיידים בו ושומרים במזווה. חצי כפית של הדבר הזה בסיר מרק, תהפוך אותו לישות אחרת, אקזוטית משהו.  אפשר להוסיף אותו בהתחלה ואפשר כמוני, לשמור אותו ליום השני של המרק, כשלא ממש בא לאכול את אותו הדבר.

ואחרון חביב: סוגי העדשים. אני השתמשתי בשני סוגים, אחד גדול שטוח וירוק חיוור והשני קטן כהה וקצת מנוקד (french) אבל ניתן לערבב סוגים אחרים. מה שחביב בזן הקטן וה'צרפתי' הוא שהן אינן מתפרקות גם בבישול ארוך ושומרות על צורתן ועל מרקמן.

img_6645a

מרק עדשים עם בשר     6 אנשים רעבים

מרקי עדשים אוהבים בישול איטי וארוך ואפשר גם להכניס לתנור לאפקט 'חמיני'.

1 בצל גדול קצוץ דק

2-3 שיני שום קצוצות

2-3 ענפי סלרי קצוצים דק

4 כפות שמן-זית

מלח ופלפל טרי

200 גר. בשר בקר טחון (מיכל מערבבת טלה עם בקר או עגל).  עוד אפשרות היא נקניקיות איטלקיות חריפות- חתוכות לקוביות קטנות.

300 גר. דלעת קלופה וחתוכה לקוביות

בערך 10 ענפי כוסברה טריה- עלים בלבד- קצוצים גס

300 גר. עדשים שטופות – אני השתמשתי ב- 200 גר. קטנות וכהות + 100 גר. ירוקות

1 ס"מ שורש ג'ינג'ר קלוף

1/2 כפית כמון

2 כפיות כוסברה טחונה

1 כפית גדושה רסק עגבניות

1 כפית פילפלצ'ומה או צ'ילי יבש לפי הטעם

1/2 לימון- גרירה+ מיץ

בסיר גדול מאדים בצל ושום בשמן -זית ומעט מלח. אחרי 5 דקות מוסיפים סלרי וכוסברה וממשיכים באידוי עוד 5-10 דקות, עד שמתרכך. מגבירים את האש ומוסיפים את הבשר הטחון. מטגנים תוך שמועכים את הבשר עם כף- עץ, ע"מ לפרקו מגושים. מתבלים ומוסיפים את הדלעת, העדשים, הג'ינג'ר ורסק העגבניות. מוסיפים מים לכדי כיסוי העדשים ועוד כוס אחת ומביאים לרתיחה. מוסיפים גרירת לימון ומיץ ומבשלים על אש נמוכה כשעתיים. אפשר גם יותר! מתקנים תיבול ומוסיפים עוד מים אם צריך. וכנראה שצריך.

כדאי לדעת שמרקי קטניות מסמיכים מאד כשהם מתקררים ולכן, בחימום שלמחרת, יש צורך להוסיף הרבה מים.

7 תגובות

מתויק תחת ארוחה בסיר, בשר, מרק, משהו עם הלחם, קיטניות

שור שמח לכולכם!

בהתחשב בזה שאנחנו ישראלים ולא אנשי דת בכלל, הייתי אומרת שאנחנו חוגגים את ראש השנה הסיני באופן הדוק למדי. השנה האירוע אצל נמברטו בגן כלל כרגיל, תהלוכה רועשת ובה אנשים קצרים עוטים קופסאות נעליים מקושטות על ראשם ופוסעים לצלילי מוסיקה סינית טורדנית בעודם מרשרשים בכלי נגינה. 

בהמשך אירועי היום הסיני, הפציע האיש ממשרדו ובידיו תשורות סיניות מתלמידיו הסיניים- מניפה (נשבעת!) ומיני ממתקים מסורתיים. לכבוד מה? שאלתי. אין לו מושג אבל זה בטח לכבוד השנה החדשה.  חברים יקרים!  שנת השור החלה- ואני רוצה לנצל את ההזדמנות ולאחל לכ ו ל כ ם אושר ועושר והרבה בריאות. של שור.

c1

 

ואם כבר מדברים על סינים, האם אתם מכירים את פרחי התה המדהימים האלו?! אני חושבת שהם הגיעו כבר לארץ  וכן,  גם כאן הם לא זולים.

מדובר בפקעות פרחים קטנות, אשר במגע עם מים רותחים נפתחות לפרחים מדהימים שנותנים טעמים שונים של תה צמחי. החויה מקסימה ולרוב טעימה אם כי ישנם סוגים ויצרנים מוצלחים יותר ופחות. מתנה נפלאה ופינוק אמיתי.

חוץ מזה, רציתי לנצל את רשומה הקצרה וחסרת המתכון הזו, להודות לכולם על התגובות וההתעניינות. אתם משמחים אותי מאד! כמו- כן הוספתי את 'איך ואיפה' בראש העמוד ושם תשובות לשאלות על הצילום וכו'.

 נתראה מחר.

תגובה אחת

מתויק תחת ביסים מהחיים

טיול שאבד ועוגת קישואים מרשימה

 

img_4412b1

 

 אתמול, בפעם השניה השבוע, הבלאגן שלי בראש נתן את אותותיו.

'מה יש אחה"צ'?! שאלתי את זו שצלצלה אלי לסלולרי, בעוד האוטו שועט במורד הגבעה על מטלטליו, זאטוטיו וכל המצרכים לטיול מפוקנק עם חברים. התברר לי ששכחתי כי בעוד כמה שעות תורי לקחת 3 ילדים להצגה של 'בילבי'.

כמה לא נעים לדעת שפישלת  וממש, אבל ממש לא נעים לבטל על החברים ועל הילדה המתוקה שלהם שמחכה לנמברטו בשמחה.  אבל הכי מעצבן זה שאין את מי להאשים מלבד את עצמך. 'את צריכה יומן' אמר האיש. איזה יומן, אני הרי אאבד אותו אחרי יומיים וחוץ מזה באמת שהכל כתוב לי. אני  רק שוכחת לקרוא.

בניסיון לראות את הצד החיובי שבכל הסיפור, החלטתי לפרסם כאן היום את מתכון עוגת הקישואים. זוהי עוגה שאפיתי עם הצאצאים, כחלק מנסיונותי החוזרים ונישנים למצוא להם עוגות שבהן גם אלמנטים בריאים. נזכרתי בה עכשיו משום שאתמול שלפתי אותה מהמקפיא בעבור הפיקניק ובערב, עם התה ממש ממש הופתעתי ממנה לטובה. זאת אומרת ממש התרשמתי ממנה עמוקות! כאילו השהות בקור עשתה לה רק טוב. רכה ולחה, עם נטיפי קישוא ירוקים וזיגוג חמצמץ. אז מה היה בה שהפריע לי לפני- כן? אני חושבת שיותר מדי תבלינים. כל הג'ינג'ר\ קינמון\ אגוז מוסקט הזה בעוגות, זה משהו מאד אמריקאי. אם אתם מחובבי הג'אנר- רוצו להכין.  אני, אחרי החוויה המתקנת של אתמול אכין אותה שוב בשמחה אבל אוריד מעט מהתיבול ובודאי שאשמור במקפיא בדיוק לאירועים כאלו- בהם צריך משהו לקפה שלא תוכנן מראש…

המתכון הוא מתוך הספר הכה משובח  DOLCE  ITALIANO  של ג'ינה דה- פלמה,  מי  שחולשת על מטבח המתוקים במסעדת  BABBO  שבניו-יורק.  הספר מומלץ בעיקר לאלו שמכורים לאפיה ומחפשים משהו קצת אחר- איטלקי ופשוט אבל מעודן להפליא. 

** שימו לב ללינקים המקסימים שלה באתר!

 img_6537a2

 

עוגת קישואים ושמן- זית עם זיגוג לימון קריספי

אם התבוננתם ברשימת המרכיבים והיא מרוממת את רוח האפיה שבכם או אם נתקעתם עם קישואים מיותרים- אני הייתי חותכת בכמויות התבלינים לחצי, אלא אם אתם מתכננים הקפאה מידית. אני אפיתי בשתי תבניות עגולות בקוטר 16 ס"מ.

1 כוס אגוזי מלך 

2 כוסות קמח

1 כפית אב' אפיה

1/2 כפית אב' סודה לשתיה

1 כפית מלח

2 כפיות קינמון

1 כפית ג'ינג'ר טחון

1/2 כפית אגוז מוסקט טחון

3 ביצים

3/4  1 כוסות סוכר

1 כוס שמן- זית  עדין

2 כפיות תמצית וניל

1/2  2 כוסות קישואים מגוררים (בערך 2 קישואים)

לזיגוג: 

 1/4   כוס מיץ לימון טרי

1/3 כוס סוכר

1 כוס אבקת סוכר

*** כמות הזיגוג רבה מדי לטעמי! בפעמים הבאות אני פשוט מערבבת 3/4 כוס אבקת סוכר עם מיץ לימון במשורה- עד לקבל מרקם נכון. מה זה נכון? המטרה היא לא להוסיך יותר מדי מיץ, אחרת הזיגוג לא יקרש. מוסיפים כל פעם מעט ומערבבים היטב עד לקבלת מרקם שיאפשר מריחה. 

 

מחממים תנור ל- 180 צלסיוס\ 350 פרנהייט. משמנים בחמאה או ספריי שמן תבנית מתפרקת עגולה  26  סמ" (10").  מפזרים קצת קמח והופכים ע"מ שעודפי הקמח ירדו.

אם האגוזים אינם קלויים מראש, מפזרים אותם על תבנית שטוחה וקולים בתנור בערך 12-14 דקות, עד שזהובים ומפיצים ריח. מצננים וקוצצים היטב במעבד מזון.

מנפים קמח, אבקות סודה ואפיה, מלח ותבלינים לקערה. במיקסר, עם וו הגיטרה, מקציפים במהירות בינונית:  ביצים, סוכר ושמן- זית כ- 3 דקות, עד לקבלת תערובת תפוחה ובהירה. מוסיפים תמצית וניל. מנקים דפנות הקערה ומוסיפים את החומרים היבשים בפעם אחת. מערבבים במהירות נמוכה כ- 30 שניות. מוסיפים את הקישואים והאגוזים ומערבבים היטב.

מעבירים את התערובת לתבנית ואופים כ- 45 דקות. העוגה מוכנה כאשר קיסם יוצא יבש והשוליים מתחילים לסגת מהתבנית.

מצננים כ-10 דקות ובינתיים מערבבים את כל חומרי הזיגוג יחד לעיסה חלקה. משחררים את העוגה מהתבנית  ויוצקים מעל את הזיגוג. כשהעוגה תתקרר, הזיגוג יקרש ויתיבש לגמרי.

 ועוד משהו קטן שקיבלתי אתמול מחיתל, הפייסטרי שף, במייל. זה הצחיק אותי.

איך זה ,

שכאשר מערבבים יחד  
 

מים וקמח מתקבל דבק

 
 
 
 

ואז כשמוסיפים

ביצים

וסוכר

 
 
 
 

מתקבלת עוגה

 
 
 
 

לאן אם כך, נעלם הדבק ?  

 
 
 
 

אתם יודעים זאת טוב מאוד  
 

הדבק לא נעלם … 

 
 
 
 

הדבק הוא שמדביק את העוגה לתחת

 

20 תגובות

מתויק תחת ירקות, מתוק, עוגות