קטגוריה: וואלה!

 עוגת תפוחים פשוטה ומחממת לב

יצאה עוגה שטעימה הרבה יותר ביום שאחרי… כדאי לאפות ולחכות בסבלנות- למחרת כל הטעמים יתחברו להם יחדיו בחדוה. אפשר גם אפשר להחליף את הקמח והסוכר לאלו הלבנים- יוצא טעים כבר באותו היום…

2 תפוחי עץ מתוקים -קלופים ומגוררים גס

 2  ביצים

1/3 כוס שמן

1/2 כוס סוכר חום -לחוץ מעט עם היד

1/4  כוס צימוקים

1/4 כוס חמוציות

3 כפות ברנדי

1/4 כוס שברי אגוזי פקאן קלויים

1/2 כוס קמח מלא

1/4 כוס קמח רגיל

1 כפית אבקת אפיה

1/2 כפית קינמון

מערבבים בקערית קטנה צימוקים, חמוציות וברנדי ומשרים לחצי שעה אם אתם ממהרים כמוני- מחממים במיקרו כ- 30 שניות  (הפירות אמורים להיות כעת תפוחים ורכים) . 

מחממים תנור ל- 180 מעלות צלסיוס. משמנים תבנית אינגליש קייק.

בקערה גדולה מערבבים יחד ביצים, שמן, סוכר ותפוחים מגוררים. מוסיפים את הצימוקים והחמוציות על נוזליהם.

מערבבים את כל החומרים היבשים יחד ומוסיפים גם אותם לקערה ביחד עם האגוזים. מערבבים עד לקבלת תערובת אחידה ומעבירים לתבנית.

מערבבים בערך כף סוכר חום עם מעט קינמון ומפזרים מעל לעוגה.

אופים בערך 40 דקות או עד שקצה סכין קטנה יוצא נקי.

מחכים למחר. מכינים תה. מדיימנים את הסתיו ונהנים.

עוגיות שוקולד נימוחות לסנדויץ' גלידה או סתם כך…              16 עוגיות

כמות העיסה נראת קטנה באופן מפתיע אך יתקבלו  ממנה 8 סנדוויצ'ים בגודל אידאלי של 4-5 ס"מ רוחב. אם חפצה נפשכם בעוגיות ענק או בכמות גדולה יותר, הרגישו חופשי להכפיל כמויות.

150 גר. שוקולד מריר (60%)- קצוץ

15 גר. חמאה (קצת יותר מכף)

1 ביצה

1/4 כוס סוכר

1 כפית תמצית וניל

2 כפות קמח תופח (ניתן להמיר ב-1 כף קמח אורז או בקמח שקדים)

קורט של מלח

מחממים תנור ל- 190 מעלות צלסיוס. מרפדים תבנית גדולה בנייר אפיה.

מקציפים את הביצה, והסוכר במיקסר כ- 10 דקות עד לתערובת בהירה וסמיכה. מוסיפים את תמצית הוניל.

בינתיים, מוציאים כ- 1/5 מכמות השוקולד הקצוץ לקערית וממיסים את שאר השוקולד הקצוץ עם החמאה. אני ממיסה במיקרו אך אפשר גם מעל לסיר עם מים רותחים. נותנים להתקרר מעט.

מנפים את הקמח והמלח. כן, כמות מזערים אבל הניפוי יעזור באיחוד מהיר.

בעזרת מרית מקפלים את תערובת השוקולד והביצים יחד. מוסיפים את הקמח ומערבבים רק עד לבלילה אחידה. מוסיפים את השוקולד הקצוץ. אם הבלילה דלילה מאד, יש להמתין כמה דקות והיא תהפך למוצקה במהירות.

בעזרת שתי כפיות או כף גלידה קטנה, יוצרים כ- 16 גושים קטנים ומניחים על התבנית במרווחים. העוגיות מתפשטות רק במעט, כך שאין צורך ברווחים עצומים.

אופים בתנור המחומם כ- 8 דקות.

צלי בקר ביין– לחגים שיבואו עלינו לטובה

I enjoy cooking with wine, sometimes I even put it in the food I'm cooking.   Julia Child

ביף בורגונדי- הוא תבשיל צרפתי  של בקר ביין. התבשיל המסורתי מכיל בדרך-כלל גזר, בצל, בוקה גרני (צרור של עשבי תיבול) ולרוב גם פטריות ובצלצלי פנינה. הסרט עשה לי חשק אבל בהלת הספרים שבעקבות הסרט, גרמה לכך שלא הצלחתי למצוא את המתכון המקורי של ג'וליה. זוהי גירסתי לצלי בקר ביין- שמתקבל אפוף ריחות ובעל טעם עמוק ומשכר של בקר שבושל שעות רבות ביין. פשוט, ביתי ומפנק.

לבישול ארוך מתאים נתח בשר 'משויש' (שפסי שומן לבנים עוברים בו)- אשר מבטיח שהבשר לא יתייבש בבישול.  אני משתמשת בבשר short ribs ללא העצם, הנקרא בישראל 'אסאדו' או 'שפונדרה'. הוא מאד שמן וג'לטיני ולכן יוצא רך ביותר בבישול הארוך. נתח של כתף, שהוא גם נתח זול יותר- יעשה אף הוא עבודה נפלאה.

ובקשר לירקות- בתום הבישול הכל מקבל גוון שחום כהה מהיין, כך שהצבע לא ממש משנה… אני בחרתי בסוגי גזרים קטנים ובצנוניות אבל ניתן כמובן להשתמש בגזרים רגילים חתוכים גס ובירקות שורש מכל סוג שהוא.

ניתן להכין יום לפני- כך שהנה תבשיל שיכול להוריד במעט מהלחץ שבאירוח גדול משתתפים.

2 קילו בשר בקר- חתוך לקוביות גדולות

6-7 כפות שמן קנולה

ירקות שורש- אני השתמשתי בערך ב- 26 יחידות של גזרונים קטנים וצנוניות- שטופים היטב

4 בצלים קטנים- קלופים וחתוכים לרבעים

2 מקלות קינמון

2 ענפי רוזמרין טרי

1 ראש שום שלם חצוי לרוחבו

1/2 בקבוק יין אדום יבש

2 כפות רסק עגבניות

2 כוסות מרק עוף טרי (ניתן להחליף במים ועדיין יצא טעים)

מלח ופלפל טחון טרי

מניחים את פיסות הבשר על נייר מגבת לספיגת הנוזלים ומתבלים במלח ופלפל. מחממים סיר גדול (כזה שמתאים לתנור) על אש גבוהה ומוסיפים כמחצית מהשמן. בשמן חם מאד, צולים את קוביות הבקר (סביר להניח שבשלוש פעמים נפרדות, ע"מ שחום המחבת ישאר גבוה ופיסות הבשר יושחמו כהלכה), עד שהן שחומות למשעי משני צידהן. מוציאים לקערה.

לאחר שכל הבשר הושחם, מוסיפים לסיר את שארית השמן וצולים בו את כל הירקות. מוסיפים מלח ופלפל ומערבבים קלות. כשירקות משחימים מעט,  מחזירים את הבשר לסיר, מוסיפים את היין ומבשלים כמה דקות בביעבוע. בעזרת כף עץ, מגרדים היטב את תחתית הסיר.

מוסיפים את מרק העוף, רסק העגבניות, מקלות הקינמון והרוזמרין. מערבבים היטב ומביאים שוב לרתיחה. מכסים ומעבירים לתנור שחומם ל- 130 מעלות צלסיוס לכשעה. מורידים את טמ"פ התנור ל- 100 מעלות וממשיכים לאפות בחום נמוך כשעתיים- שלוש, עד אשר הבשר רך למשעי.

יש לשים לב שבסיר ישנם תמיד נוזלים. במקרה וחסרים, מוסיפים מעט מים. אם מכינים את התבשיל יום לפני, ניתן לבשלו לא עד הסוף ולסיים ביום שאחרי.

ואני מציינת זאת קבל עם ועדה, לא רק על שום עשרות הכלים שהעניקה לי ברוחב לב במתנה ("נו קרציה, קחי מה שאת רוצה") , אלא משום שחלק מהכלים המצולמים בבלוג הזה, כמו זה או זה הם  ש ל ה .

ומשזה נאמר, אני מצרפת את וואלה! האחרון בתקוה שתרוצו בהמונכם (לא לפני שרכשתם מתנות חג אצל הזכורה מעלה) ותמנגלו לכם פיצה- 

אז מה מביא בן-אדם לגמוע מרחק של חמש שעות נסיעה, לשכור בית של מישהו אחר ולבלות שם שבוע?!

חשבתי על זה הרבה, בעיקר במשך הנסיעה הארוכה. כי לא אוהבת נסיעות ארוכות. התשובה שלי לעצמי היא 'יציאה מהשגרה'. אתה מגיע למקום אחר עם נופים וריחות אחרים, מנתק עצמך מהיומיום עטור הכביסות ואינספור הסידורים. ופתאום מרגיש שאתה נושם אחרת.

הבית ששכרנו באגם שאסטה, ממוקם באמצע היער. שום דבר מסביב חוץ מעצים. זה בית הנופש של זוג אחר, שהופך להיות לנו לבית נופש חד-פעמי. מסביב טבע, עצים והמון מים. אין אינטרנט. אין טלפון. אנחנו מבלים את הימים בזריקת אבנים למים (האיש יודע להקפיץ אותן, אנחנו רק להטביע), קצת סירה וקיאק, קצת הליכה וקצת בישול ביחד.

הילדים רוצים פיצה. למה לא? המטבח ענקי. בטח כפול משלי, לא שזו בעיה גדולה. הם יושבים שלושתם ליד הדלפק הגבוה ולשים את הבצק. קמח עף לכל עבר. הקטקט מגלה שאם מוחאים כפיים, עוד יותר טוב, חתיכות בצק עפות. זה יכול להלחיץ אבל האמת היא, שזה מתנקה אח"כ במהירות מפתיעה.

לא לדאוג.   בסוף זה נהיה לבצק. עם קצת עזרה..

את הפיצות של היום הראשון, אני אופה בתנור, על גבי תבנית והן יוצאות סבירות. מה שחשוב- הילדים מאושרים.  ביום שאחרי, אני מחליטה לנסות לאפות אותן על הגריל הענקי והחדש שעומד במרפסת וזו הפיצה הכי שווה שאי פעם אפיתי!  בלי תנור, בלי אבן שמוט, בלי תוספות אנינות של גבינת עזים ושמן כמהין… רק רוטב אדום של ילדים, גבינ"צ, בצל, זיתים ופטריות.  הבצק שחום ופריך בתחתית בלי שמץ של 'קירשיות' אבל רך ומתמסר בחלקים האחרים ומה שחשוב- האמא מאושרת. 

 חשוב לפני שמתחילים!

* ברוב המנגלים, החום הישיר מלמטה יהיה חזק מדי ויכול לשרוף את תחתית הבצק בטרם הספיקה הפיצה להיות מה שהיא אמורה להיות. בכדי למגר את התופעה, רצוי להניח על המנגל רשת נוספת (אפילו כזו של תנור), ע"מ להגביה ולהפריד מעט בין הבצק ללהבות. אם הפיצה הראשונה נחרכת מעט- אל יאוש! הנמיכו את הלהבה ונסו להערים עוד רשת אחת. 

לבצק:

1 שקית שמרים יבשים= 1/2  2 כפיות (שזה כמעט שוה לשקית שמרית)

1/2  1 כוסות מים חמימים

1/2 כפית סוכר

4 כוסות קמח

1 כפית מעוגלת של מלח

4 כפות שמן-זית

מערבבים שמרים עם סוכר וחצי כוס של מים.

בידיים:  בקערה גדולה מערבבים קמח ומלח יחד. יוצרים גומה , שופכים את הנוזלים ומערבבים עם המזלג עד שמקבלים בצק 'מבולגן'. מעבירים למשטח נקי ומתחילים לאחד את הבצק. משנוצר גוש, מתחילים ללוש את הבצק (כל אחד בטכניקת הלישה שלו כי הרי לא נעבור על זה כאן ועכשיו), עד לקבלת בצק אחיד וחלק למראה.

במעבד מזון:  מערבבים קמח ומלח ומוסיפים תוך כדי פעולת המנוע את המים, השמרים ובסוף את שמן הזית. נותנים למכשיר ללוש את הבצק דקה נוספת. מוציאים למשטח נקי ולשים דקותיים עד לקבלת בצק רך וחלק.

משמנים במעט שמן- זית קערה גדולה. מגלגלים מעט את כדור הבצק בקערה, מכסים ומניחים במקום חמים לתפוח כשעה. אם יום חם בחוץ, אפשר להניח ליד הדלת ל30-40 דקות ואז לבדוק. הבצק אמור להכפיל את נפחו. דרך נוספת לבדיקת מוכנות הבצק, היא לתקוע בו אצבע אחת- אם החור שיצרה נשאר והבצק אינו 'קופץ' חזרה למעלה הוא מוכן. מחלקים ל4-5 חלקים, תלוי בגודל הרצוי של הפיצות.

רוטב עגבניות פשוט פשוט

2 שיני שום כתושות

4-5 כפות שמן- זית

מלח + 1 כפית סוכר

אורגנו יבש, בזיליקום טרי קצוץ 

1 קופסא קטנה של מיץ עגבניות או עגבניות מרוסקות או אפילו רסק עגבניות ואם מתעקשים על אנינות- עגבניות טריות, קלופות ומרוסקות

מאדים קלות את השום והמלח בשמן- הזית. לא משחימים שלא יהיה מריר.

מוסיפים את העגבניות ועשבי התיבול ומבשלים על אש קטנה. כמה?~! תלוי בכמות העגבניות. עד מתי? עד שהרוטב מסמיך ומקבל גוון בורדואי. אם משתמשים ברסק עגבניות, יש למלא את הקופסא הריקה במים, להוסיף לסיר ולערבב היטב. כשהרוטב מוכן- מקררים!

מחממים את הגריל ומשמנים את הרשת במסורת המנגל הרגילה- חצי בצל טבול במעט שמן. סוגרים מכסה ועוברים ל: הרכבת הפיצה:

מכינים גבינה צהובה מגוררת (או כל גבינה אחרת שרוצים) וירקות פרוסים דק. לוקחים את אחת מחתיכות בצק ומרדדים דק. מקמחים את המרדה בנדיבות ומעבירים את הבצק המרודד. לא חייב להיות עגול, זה בסדר.

רוטב. גבינה. ירקות.

מאד מועיל להעביר סכין גדולה מתחת לפיצה, רק בכדי לודא שמאומה לא נדבק… והופ.. 'מגלישים' לרשת. סוגרים את המכסה ונותנים לה להתאפות בין 6 ל-10 דקות, תלוי במנגל.  * ראו הערה למעלה!

שתהיה שבת שלום. 

שכנים זה דבר ברוך. כשהם מוצלחים, זאת אומרת. בביתנו, מי שאחראי בדר"כ על קשרי החוץ השכונתיים הוא האיש, אשר בימים כתיקונם מתרועע עם זקנות, מחמיא לשכנות על מראן הצעיר, מתלטף עם כלבים ומתבדח.

מי ששינה את מאזן הכוחות לאחרונה היא, מי אם לא, אמא אדמה.

עם השכנים ג'ניס וסטיב מימין יש תן וקח ולא מהסוג של  חצי-כוס-סוכר.  סוכר מעולם לא לוויתי מהם אבל עץ השזיף "שלנו" הוא למעשה העץ הזקן שלהם, שהחליט לפני שנים רבות שהדשא של השכן ירוק יותר ובא לדור אצלנו. הגפן שלי, לעומתו, פלשה כבר מזמן את גבולות חצרם האחורית ונותנת להם בנדיבות מפירותיה. אני מקבלת מהם לימונים מהעץ ונותנת בחזרה עוגה ומקבלת תפוזים ופטל גינה ומחזירה…   וילדת העיר שבי, שתמיד כמהה לכפר, שמחה.

השזיפים של העץ הזה, שלנו- שלהם למה להתקטנן, הם קטנים ואדומים עם תוך צהבהב. מה שמדהים בהם    היא העובדה שהם מתוקים גם כשהפרי עדיין לא בשל לגמרי. בשנים הקודמות בעיקר אכלנו אותם טריים, חילקנו בין חברים והילדים לקחו הרבה לגן. היה נדמה לי שכאשר אסיים להפשיט אותם מהגלעין, לא יוותר פרי. השנה מצאתי פתרון לקוטן שלהם- איך לא חשבתי על זה קודם? מכשיר גלעון דובדבנים!

רק עוד בעיה אחת קטנה… עדר הגמדים שבביתנו, מסתכל בעין עקומה על עוגות פרי וזה לא טוב לזוג ההורים שמסתכלים בעין מצוינת על כמעט כל סוגי המזונות הטעימים וכן, בכלל זה גם על עוגות פרי. אז מה עושים? מזמינים חברים בשבת בבוקר, אופים לכבודם עוגה וכשהיא מתחסלת בתוך שעתיים, המצפון נקי. כי מה, לא נכין עוגה לאורחים?!

והעוגה? יופי יופי של עוגה. קלה להכנה, מקבלת כל פרי בשמחה, לא דורשת תבנית ומשדרת איכות כפרית.  הבצק הוא מסוג הבצקים ששוים איזכור מיוחד- פשוט להכנה, פריך וחמאתי. מרדדים אותו, מעמיסים בפירות- משמשים, נקטרינות, אפרסקים, דובדבנים ואפילו פירות יער, מוסיפים מעט סוכר וזהו.

הבצק הנפלא הזה יכול גם לקבל על עצמו קרם שקדים או קרם פטיסרי לגרסאות מורכבות יותר. בעיניי, במקרה של פירות הקיץ המופלאים, הפשטות היא המפתח.

מאחר ומתיקות הפרי משתנה מפרי לפרי, כדאי לטעום אותם. אם הפירות שלכם מתוקים מאד- כמות הסוכר שבמתכון מספקת. אם הפירות מעט חמצמצים, רצוי להגדיל את כמות הסוכר שמפזרים מעל. 

גאלט שזיפים

'קמח אגוזי לוז' הינו פשוט אגוזי לוז טחונים דק דק.  אם אין בנמצא, נסו קמח שקדים או אפילו אגוזים אחרים או המירו את הכמות בתוספת של קמח רגיל. 

בערך 500 גר. פרי מגולען וחתוך גס

2 כפות גדושות ריבה איכותית- אני השתמשתי בריבת משמש ביתית

2 כפות סוכר

1 כף חמאה

לבצק:

200 גר. חמאה

1/4 כוס קמח אגוזי לוז 

2 כוסות קמח

1 כף סוכר

קורט מלח

1/3 כוס מי קרח

מחממים תנור ל- 200  מעלות צלסיוס.

בפוד- פרוססור עם להב המתכת (אין כאן טעות!) מערבבים קמח, סוכר, מלח וחמאה. ערבוב קצר בכדי שישארו גושי חמאה נראים לעין של כס"מ. מוסיפים את המים ומעבדים על-ידי פולסים קצרים עד לקבלת תערובת פירורית. לא לעבד יותר מדי!  בכדי לבדוק האם יש מספיק מים – לוקחים מעט מהתערובת ולוחצים אותה ביד. אם היא נדבקת לבצק זה מצוין. אם לא, מוסיפים עוד כף או שתיים של מים.

מעבירים את הפירורים למשטח נקי ומאגדים אותם לכדור בצק.

*לא לדאוג אם עדיין נראים גושישי חמאה בבצק. אלו רק יהפכו אותו לפריך יותר.

מרדדים על משטח מקומח לצורה עגולה (אין צורך שיהיה מדויק) של כ- 32 ס"מ.

מעבירים לתבנית אפיה מרופדת בנייר אפיה. קחו בחשבון שהדפנות מתקפלות פנימה, כך שהבצק יכול בשלב הזה להיות רחב מהתבנית. מורחים את הריבה במרכז הבצק כ- 5 ס"מ מהצדדים ומפזרים מעל את הפרי. זורים את כף הסוכר וחותכים את כף החמאה לחתיכות קטנות אותן מפזרים מעל. מקפלים את שולי הבצק הנקיים כלפי פנימה ומהדקים בעדינות ע"מ שלא יפתחו.  

מורחים את דפנות הבצק במעט שמנת מתוקה, חלב או ביצה ומפזרים מעל את כף הסוכר הנותרת. זה יתן תוספת קראנצ'ית לדפנות.

אופים כ- 60 דקות או עד שהבצק משחים.

אחד הדברים המשעשעים שקורים לך כשאתה גר מחוץ לישראל נתח זמן נאה, הוא שאתה מאבד קצת קשר עם השפה. כי סלנג, בדיוק כמו אנשים, הוא דבר דינמי, הפכפך ותזזיתי.

אנחנו ההורים, תקועים אי- שם עם החמישיה הקאמרית (שיננית זה מקצוע מאד מ א ד סקסי) ועם ג'וג'ו חלאסטרה והצאצאים, שחשופים לספרים ולעברית 'מסוננת' של מבוגרים שמשתדלים לא לקלל (רק בערבית או אנגלית), מפתחים שפה נקיה ולפלפית מה, של מילים שהיום כבר עברו מן העולם כמו: ח'ברה וסבבה.

אי לכך אין זה מפתיע כלל, שמחופשת הקיץ הישראלית הקרובה, חזרה המשפחה עם מספר רכישות חדשות. השבוע סיפר לי נמברטו (הוא מספר 2 בבית ומכאן שמו) על משהו שהיה  "מפחיד …(פאוזה)… ברמות!"    למה אתה מתכוון כשאתה אומר ברמות? שאלתי. הוא הסתכל עלי מרוכז והוסיף בפאתוס " שזה היה ממש ממש מפחיד!"  באותו יום אחר הצהריים, אחותו הגדולה 'עצבנה אותו ברמות'. למחרת היה לו 'כיף ברמות' בקיטנה אבל ארוחת הצהריים ששלחתי לו היתה 'לא טעימה ברמות'.  מה לעשות, אי אפשר להצליח בכל.

רק שאתמול פתאום שמתי לב שנתקע לי ה'ברמות'. שאני בעצמי מדברת ככה. זאת אומרת, מדברת ככה ברמות. 

אחר- כך כשחשבתי על מתכון לטור הזה, שיהיה קיצי, מהיר, קל אבל שוה והכל כמובן ב ר מ ו ת- החלטתי שעת לחלוק עמכם את המתכון הזה, שמלוה אותי כמעט 10 שנים. זוהי מרינדת וניגרט פשוטה ונהדרת, אותה למדתי להכין בסטאז' הראשון שלי ב- union sq. cafe שבמנהטן. היא כל-כך פשוטה ובסיסית אבל עד כה לא פגשתי דומה לה והיא עושה נפלאות לא רק לחזה העוף כמצולם, אלא גם לצלעות כבש ולסטייקים. חומציות החרדל והבלסמי תורמת לריכוך הבשר והמרינדה עצמה, מעדנת את טעמו של הבשר.

יופי של נכס במטבח.

אפשר ורצוי לשחק עם סוגי החרדל- חרדל בעל גרגרים שלמים יתן תוצאה מעט שונה מזה החלק. ניתן להחליף את הבזיליקום בעשב אחר או לותר עליו לגמרי ואפשר גם ללכת על גירסה מינימליסטית של חרדל-בלסמי-שמן זית ועדיין יצא מצוין! שימו לב שאת המלח מוסיפים ממש לפני הצליה על- מנת שלא יגיר הבשר את מיציו. ואחרון חביב- לא רק צליה על הגריל תתקבל בברכה אלא גם טיגון קליל במחבת עם מעט שמן, להבה חזקה ומכסה מעל.

 מרינדה נפלאה לחזה עוף, סטייקים וצלעות של כבש

כהרגלן של מרינדות- 24 שעות יהיה מצוין אבל אם אין גם 1/2 שעה או כל מה שבאמצע יהיה טוב.

 700 גר. חזה עוף

1 כף חומץ בלסמי איכותי

2 כפיות חרדל די מלאות

2 שיני שום כתושות

1/3 כוס שמן-זית

כ- 10 עלים גדולים של בזיליקום- קצוצים

פלפל שחור טרי

חותכים את חזה העוף לנתחים הרצויים. אם רוצים לשפד את הבשר רצוי נתחים שוים ולא מאד קטנים.

מכינים ויניגרט:

מערבבים בקערה גדולה את החרדל והבלסמי. מזליפים את השמן בזרם איטי, תוך כדי ערבוב עד לקבלת רוטב אחיד וסמיך. מוסיפים את השום, הבזיליקום והפלפל ומערבבים. עוטפים את חזה העוף במשרה ומשהים במקרר עד לשמוש. לפני הצליה מתבלים במלח.

הנה הזמן לעדכן אתכם בבייבי החדש שלי: טור שבועי ב-וואלה! בכל יום ראשון!

התכוונתי רק לשים לינק לאתר  אבל כמו שקורה עם תינוקות חדשים, לפעמים צריך ללמוד להכיר אותם וכך יצא שהוא קצת מעוך. הנה הוא במלואו…

מביקור במולדת חזרנו רק לפני שבוע וכבר קשה לדמיין מפה את החום הישראלי. בערב נהיה קריר בגבעות של ביתנו והדבר שהכי מתחשק בעולם זה מרק חם. נו כבר, אני אומרת לעצמי, דמייני חם ומנסה להזכר, הרי רק שבוע עבר.  

מזג האויר בברקלי הוא הדבר הכי קרוב לאידאלי. החורף הוא חורף ישראלי אבל הקיץ שונה לגמרי. ימים מעטים שממש חם ובשאר הזמן נעים עד קריר. ביחוד בבקרים. 

המון דברים קרו בגינה שלנו ובחוץ בזמן שלא היינו כי חודש זה ימבה זמן במונחי גינה. אחד המשמחים מכל הם שיחי הפטל השחור, שגדלים בר ברחוב שלנו והתמלאו בהעדרנו בפירות סגולים-שחורים. אני והילדים הולכים לקטוף ונזכרים כמה כל העסק הזה דוקר. הפטנט הוא להתכופף, אני מסבירה להם בפעם המאה, כי אז רואים את כל הפטל שמתחבא והוא בשל ונורא מתוק. הם מתכופפים, משלחים הוראות ומתמלאים בכתמים אדומים- סגולים של עסיס.

ביום המחרת אני מקבלת מהשכנה קופסא ובה פטל בשל מהחצר שלה. היא באה בדיוק כשאני בשוונג לחשוב חם. אני מסתכלת על הפטל, הוא מסתכל עלי וביחד אנחנו מחליטים על גלידה.

הבעיה עם מתכוני הגלידה, אני אומרת לו, שרוב רובם של האנשים מרפרפים עליהם עד שהעיניים נתקעות להם ב: "מעבירים את התערובת למכונת הגלידה.." ושם זה נגמר. לרובם אין מכונת גלידה. 

הפטל ואני מחליטים על גלידה של בית ללא מכונה ויוצאים לדרך!

הבסיס לגלידה הזו הוא קרם אינגליז- תערובת מבושלת של חלמונים, סוכר וחלב. התערובת הזו היא שנותנת לתוצאה הסופית את מרקמה החלק והעשיר. ומשם אין גבול לאפשרויות… לשלב הרתחת החלב ניתן להוסיף נותני טעם כגון קוקוס, תבלינים שונים, קליפות תפוז, לימון ואפילו בננה. אפשר לקפל לתוכה פיסות שוקולד, שברי אגוזים רגילים או מסוכרים, מרשמלו, פיסות מרנג או ריבה של בית. את התערובת אני אוהבת לא לערבב עד הסוף וע"י כך לקבל צבעים שונים וטעם לא אחיד בכל ביס. וכדאי לזכור שכאשר מוסיפים פירות בחתיכות גדולות הם הופכים לגושוני קרח.

את התערובת ניתן להקפיא בצורות שונות- בכלי רגיל ומשם לקעריות הגשה באופן חופשי או עם כף גלידה, בתבנית מאורכת מרופדת בניילון נצמד וחיתוך של סכין לפרוסות או בכוסות קטנות ליצירת ארטיקים -רק אל תעשו אותם גדולים מדי כי זה לא נוח. כמקל ניתן להשתמש בענף עץ קטן, מקלות עץ של יצירה או של רופא וגם צ'ופ סטיקס. מנסיון, כוסות עגולות הן הנוחות ביותר, מאחר והגלידה אינה קשה כמו קרח וחילוצה מצריך העברת סכין דקה בדפנות ותנועת משיכה סיבובית.

הגלידה שלי מכילה הפעם ליקר קרם דה קסיס ובלסמי עם פטל שחור ותהוה סיום מרשים לארוחה של 'גדולים'. תחשבו כמה סטייל צופנים ארטיקים קטנים של זה כמנה אחרונה…

גלידת קסיס, בלסמי ופטל שחור             8 מנות

אם רוצים להוסיף לגלידה טעמים בסיסיים יש להוסיפם לחלב לפני הרתיחה, לקרר ולסנן. אני הוספתי בנסיון ראשון  1/2 מקל וניל ובשני תרמיל אחד של הל.  לא נרשמה העדפה ברורה למי מהם, אלא שלהל יש טעם קצת יותר מתוחכם. כמובן שאפשר בלי וניל ובלי תיחכום.

גלידת בסיס

1/2 כוס חלב

1/2 מקל וניל חצוי או 1 תרמיל הל פצוע (לא חובה)

3 חלמונים

1/2 כוס סוכר 

1 כוס שמנת מתוקה

מכניסים את החלב לסיר קטן ומחממים. רגע לפני הרתיחה, מורידים מן האש.

בקערה מערבבים היטב חלמונים וסוכר. מתקבלת תערובת מעט מוצקה וזה בסדר. מתחילים להעביר טיפונת חלב לתערובת החלבונים ובוחשים היטב. ממשיכים להעביר עוד מעט חלב ולערבב. האיטיות הזו נועדה ע"מ למנוע מהחלמונים להפוך לחביתה במגע פתאומי עם חום (טימפור). כאשר שתי התערובות אוחדו לאחת מעבירים חזרה לסיר בו הורתח החלב. 

מעבירים את הסיר הקטן לתוך סיר גדול יותר ובו מים רותחים (בן-מרי). מקפידים שהסיר הקטן ישב בפנים כך שתחתיתו לא תיגע במים עצמם (הבישול עשה ע"י האדים בלבד). מבשלים את התערובת עוד כמה דקות תוך ערבוב בלתי פוסק, עד אשר היא מסמיכה. הכי טוב לבדוק במתיחת קו על גב של כף- אם התערובת אינה נוזלת וסוגרת את הקו, זה מוכן. מקררים. מסננים.

קיצור דרך למנוסים: (ככה אני מקצרת תהליכים…המורים הצרפתיים שלי היו תולשים שערות!) מותרים על סיר האדים ומבשלים ישירות על אש נמוכה תוך כדי ערבוב מתמיד. מדי פעם מזיזים המידה מהלהבה וממשיכים לבחוש, מה שעוזר לתערובת להתקרר מעט. ככה ממשיכיכם עד לסמיכות הרצויה. מסננים.      

כשהתערובת בטמפרטורת החדר, מעבירים את השמנת המתוקה לקערה ומקציפים אותה עד לקבלת קצפת יציבה. מקפלים יחד.

1/2 כוס ליקר קרם דה קסיס

1 כף חומץ בלסמי

1 כוס פטל שחור (כדאי תמיד לטעום- אם הפרי חמוץ מאד אפשר להוסיף מעט דבש)

מעבירים את הליקר והבלסמי לסיר ומצמצמים ל- 1/3 מהכמות ברתיחה על אש קטנה, עד לקבלת סירופ סמיך וקראמלי. מעבירים את הפטל לסיר ומועכים בעזרת מזלג. משאירים גושישי פרי קטנים. מאחר והפרי מפריש נוזלים, מחזירים את הסיר לאש וממשיכים לבשל עוד כמה דקות עד לקבלה חוזרת של נוזל סמיך. מצננים.

מקפלים את תערובת הפרי בתערובת הבסיס באופן לא שוה ומעבירים לכלי/ם. מכסים היטב ומקפיאים .