. . .
אין ספק ששלי גרוס היתה חייבת לי טובה על שאזכרתי אותה בפוסט בשנת 2010.
לקח לה חמש שנים בערך (מי סופר) בהן אוסף הפיג'מות שלי רק גדל והיא הפכה לטייקון אופנה ישראלי -אבל בסוף זה קרה. וכמובן שהרבה בזכות חברתנו המשותפת- נירית גור-קרבי, צלמת נפלאה ובעלת עין רגישה וידי זהב שלא נתנה לי להתחמק. גם כשממש ניסיתי. וניסיתי.
לצאת מהשבלול זה לא תמיד קל אבל בהחלט מתגמל- אז הנה הצצה חטופה אל מאחורי הקלעים של 'ביסים' אצל 'המלבישה' ב ד י ו ק דקה אחרי שהעוזרת סיימה, הציפרלקס של הבנים התחיל את פעולתו ואני במקרה, בשבוע השדוף של חיי הבוגרים. ובאמת שאל תאמינו לאף תמונה.
. . .
. . .
חוזרת מחר עם מתכון שבועותי של פילו עם גבינת עזים, פירות העונה וקראנצ' שקדים מעל
– נשמע כמו קינוח אבל זה לא.
תשמרו מקום בתפריט המתוכנן
ואל תשכחו לאכול משהו…
.
שלכם,
הילה
.jpg)
.jpg)
ביסים 
הילה, בתור אחת שאוהבת להציץ לבתים וחיים של זרים נהניתי במיוחד להציץ לשלך. אני כבר מכירה אותך מהפוסטרים שלך אבל אף פעם לא חשפת את הסלון והילדים ואותך!!! את לא רק מוכשרת את גם יפה והכל מסביבך יפה. תענוג והשראה לראות איך אתם חיים.
שלי, את תמיד כל כך נדיבה. תודה!
איזה כיף לחבר פנים לשם וכל הירוק מסביב גורם לי להיאנח, אוהבת את הבלוגים שלך
ת ו ד ה
תראי, גם האופן שבו אדם בוחר להציג את עצמו בפני המצלמה, מעיד משהו על האדם עצמו.
לא?
אז במקרה שלך, גם אם התמונות משקרות – בכל זאת שווה!
משאירה מקום למתכון, רק מקווה שלא מורכב מדי.
:))
🙂
תודה!
(וב ר ו ר שלא מורכב)
מקסים!
ת ו ד ה
התמונה הזאת כזאת נפלאה !!
אישור ממך זה כל מה שנחוץ
שיאמינו בטח שיאמינו. הכל אמת!
😉
איכות, סגנון וענווה שרק לך יש…
עשית לי עונג, תודה
מרגשת. כיף לראות את הפנים שמאחורי המילים והתבלינים והתבשילים.
ותגידי, בא לי לשתף אותך במתכון. יש איזה אימייל שאפשר לעשות את זה דרכו?
בטח בטח!
hilla.kariv@gmail.com
את מקסימה, הילדים והבית משגעים, הכלב מתוק ואת מעוררת השראה!
מעוררת השראה זה יופי
מקסימים מאוד כולכם! כיף לראות.
🙂
you know me, I don't read blogs, except yours but my sister sent me the link, you were starring in a blog, other than yours, you look amazing and the house looks like a dream come true of the definition of HOME
by Danya's age I know how many years now — like 17…) !love ya )
Tamar
תודה עיניים
איזה כיף לראות אותך! זה תמיד מסקרן לראות את הפנים מאחורי הבלוג…..
ושלך…הן פשוט יפות!!
נו, ולא אמרנו לא להאמין לתמונות? 🙂
התמונות של נירית נפלאות! וגם את, ברקלי, וכל הסובב אותך כולל המקרמה, הגינה וכל שאר היצירות..
ת ו ד ה ותודה!
את מהממת. ורזה נורא!! והכלב נראה כזה שכיף להתנפל עליו בחיבוקים ולרוץ איתו במורד הרחוב עד לשוק האיכרים וחזרה. תתחדשו! מחכה כבר להתראות בקרוב…
חיבוקים, אלינור
היי הילה תשמעי קטע:
כבר שנים שאני קוראת את הבלוג שלך, ומתפלאת בכל פעם מחדש איזה שם מוזר יש לבן שלך: נמברטו (Namberto). חשבתי שזה איזה מין שם אמריקאי (כמו רוברטו), אבל היום, לאחר שהצצתי "אצל המלבישה" – גיליתי שלבן שלך יש שם אחר…
ואז פתאום ירד לי האסימון בצלצול מחריש אזניים, מלווה בצחוק גדול שלי, שאת פשוט קוראת לו: מספר 2 (Number two……).
איזה צחוקים !
כן את לא הראשונה 🙂