קטגוריה: ללא גלוטן

אוכל לא זורקים

 

img_4865a

יומיים אכלנו אותו. נתתי גם לחברים ועדיין יש עוד. אני מתכוונת לבוכרי מאתמול.

מאחר ובפולניה לא זורקים אוכל כי 'יש ילדים רעבים בעולם ', השאריות הפכו היום לממולאים.

 

ממולאים משאריות סרקניס     ל-4  פלפלים קטנים 

1 כוס סרקניס

1/4 כוס אורז בסמטי

1 כף מיץ רימונים

1/2 כפית פלפלצ'ומה

1 כפית רסק עגבניות

מלח ופלפל

לרוטב:

מים

2 כפיות גדושות רסק עגבניות

1 כף נענע מיובשת

1 כף סוכר

מלח ופלפל בנדיבות

ענף או שניים של פטרוזיליה

ממלאים מים בסיר קטן שיוכל להכיל את כל הפלפלים בצפיפות – גובה המים צריך להיות בערך 3/4  מגובה הפלפלים. מוסיפים את כל שאר חומרי הרוטב ומביאים לרתיחה. 

בינתיים, מערבבים  היטב את כל חומרי המלית. שוטפים את הפלפלים,  חותכים את כיפתם ומרוקנים מגרעינים. ממלאים באורז. יש לשים לב לא לדחוס חזק כי יש גם אורז לא מבושל שעוד יתנפח בבישול. מכניסים את הפלפלים לסיר – עומדים גאים, 'משקים' כל אחד במעט מנוזלי הסיר ומביאים לרתיחה. מנמיכים את הלהבה ומבשלים עם מכסה, כ- 30 דקות על אש נמוכה תוך בעבוע עדין. אפשר להמשיך על הגז. אני הכנסתי את הסיר לתנור (170 מעלות צלסיויס) לעוד 30 דקות. אפיה בתנור עושה לתבשילים רק טוב.

 

 

 

3 תגובות

מתויק תחת אורז, ארוחה בסיר, ירקות, ללא גלוטן

סרקניס – אורז בוכרי

img_4763aa

 לתבשיל האורז הזה קוראים 'סרקניס'. ככה אמרה לי גילי כשלימדה אותי להכין אותו. היא למדה אותו מאמא שלה, שלמדה אותו מחברה בוכרית. הוא משביע ומלא בטעמים ובגלל שיש בו עוף הוא מן ארוחה שלמה ואהובה בביתנו.

לפני המתכון עצמו  יש לי  שני נושאים על הפרק: אבקת מרק עוף וכוסברה.

בואו נתחיל באבקת מרק עוף. כל בשלן ושף המחזיק מעצמו משמיץ אותה בכל הזדמנות.   היחסים שלי איתה, לעומת זאת, אינם פטורים לגמרי עדיין. כן.. היא לא בריאה וכן היא תעשייתית אבל בשבילי היא גם טעם של ילדות. אמא שלי בישלה איתה וסבתא שלי.. מה בישלה?! אפשר לומר שחוץ מעל לסנדויץ' היתה לה נוכחות מסיבית בבית. ולא נעים לי להודות אבל מאז שהורדתי אותה, למרק העוף אין את הטעם ההוא. אם אתם מאלו שאין להם שום תסבוכים איתה, המתכון המקורי כולל אותה בכף או שתיים. ותעשו טובה, תקנו את זו המכילה רכיבים טבעיים בלבד.

ובקשר לכוסברה: בעבר הייתי  'הנסיכה על הכוסברה'.  חתיכה קטנה ממנה בקערת סלט ענקית הייתה גומרת אותי. בבית ילדותי היא לא דרכה מעולם (לידיעת כולם בפולניה לא משתמשים בכוסברה!) וכשהתוודעתי אליה לראשונה הייתי כבר לגמרי נגדה. אחרי הרבה שנים, החלטתי באופן מודע שהגיע הזמן להתרגל. חשבתי לעצמי שאם כל-כך הרבה אנשים שמבינים מהו אוכל טוב מתים עליה, אני כנראה מפסידה כאן משהו. ניסתי פעמיים- שלוש. היה לא טעים. אח"כ  נהיה בסדר ובסוף, כשלא ויתרתי, ממש התאהבתי בה. לשונאי הכוסברה ואוהבי המזון מומלץ בחום.

מה עוד יש במתכון הזה?! שום. המון שום ובשיטה שווה ומקסימה. ראש שום שלם כתוש(!), אותו מערבבים לתוך שמן חם מאד. בשונה משיטת הבישול האיטי  בשמן, בה נעלמת כל חריפותו של השום, שוק החום 'מרכך' את טעמו של השום ומוציא ממנו רק חלק מהחריפות שלו. כשמוסיפים את כל הכבודה לאורז המבושל- היא עושה לו פלאים. את פטנט השום הזה אני כל-כך אוהבת, שאני משתמשת בו מדי פעם לדברים אחרים. נסו למשל עם קינואה או בורגול.

 img_3021a

אלו הם חומוסים טריים שמצאתי שלשום. מדהימים לא?!

מזכירים לי פקעות של פרפרים.

 

 

סרקניס- תבשיל אורז בוכרי:

 עם שינויים קלים  וזהירות כי יוצאת כמות גדולה!

 שונאי  הכוסברה שלא השתכנעו מנאומי שמעל, יכולים להחליף בפטרוזיליה ו\או עשבים אחרים. צמחונים יכולים בודאי להשמיט את העוף מאחר והאורז מלא בטעמים. בסיום בישול האורז אני מכבה את האש ועוטפת את הסיר במגבת מטבח. ככה עשו אצלנו בבית וזה לא ממש 'תרופת סבתא'. המגבת לוכדת את האדים ולאורז נהיה טוב מזה.

2 בצלים גדולים קצוצים

3 גזרים קלופים וחתוכים לקוביות

1 כוס חומוס מושרה, מבושל ומסונן או  קופסאת שימורים שטופה ומסוננת

500 גר. עוף טחון

2 כוסות אורז (אני משתמשת בבסמטי)

מלח ופלפל

ראש שום שלם ואין כאן טעות – לקלף ולכתוש את כל השיניים

1 צרור כוסברה ( בלי הגבעולים העבים) – קצוץ.  אוהבי הז'אנר יכולים לשים אפילו יותר.

1/3 כוס שמן

מטגנים בצלים בשמן עד לשקוף ומתבלים במלח ופלפל. מוסיפים את הבשר הטחון ומטגנים כמה דקות תוך כדי פירוקו לגושישים קטנים עם כף עץ. מוסיפים את הגזר והחומוסים וממשיכים לטגן עוד כמה דקות. מוסיפים את האורז ומים לכדי כיסוי. מביאים לרתיחה, מכסים ומבשלים על אש קטנה עד שכל המים נספגים באורז . אם בשלב הזה האורז עדיין קשה, יש להוסיף מעט מים ולהמשיך בבישול. כשמוכן, מכבים את האש ומכסים היטב במגבת. נותנים לסיר לנוח 5-10 דקות.

בינתיים, בסיר קטן, מחממים  1/3 כוס שמן. השמן צריך להיות חם מאד אבל אין להגיע לדרגה שבה הוא פולט עשן (מעשן), אחרת השום משחים ונהיה מר. כשהשמן ממש חם, מכניסים במהירות את השום הכתוש וסוגרים במכסה. מנערים קלות. לא לדאוג.. לרגע או שניים יש הרבה רעש ועשן. (הכי טוב לעשות את זה בחוץ אם אפשר!). כשנרגעים העניינים, השום צריך להיות צהבהב ורך.

את כל זה ואת הכוסברה הקצוצה מערבבים לתוך סיר האורז. מתקנים תיבול.

בתכנון שלי לנסות את זה  עם כבש ונענע או בקר עם בזיליקום וצנוברים. אם במקרה אתם מנסים, נא לידע בתוצאות.

4

חלק מהכלים הכי אהובים עלי הם של חברה שלי מיכל. היא קדרית והיא מוכשרת.

מיכל גלברד – משתלת הכפר, כפר-אז"ר.  03-535-1115

8 תגובות

מתויק תחת אורז, ארוחה בסיר, ללא גלוטן

סבתא בישלה דיסה

img_3938a

 

אני מהאנשים האלו שקערה וכף עושים להם את זה. אוקי, לא ממש הקערה עצמה אלא מה שבתוכה. ולא. אני לא מדברת על מרק. זה צריך להיות סמיך ומפנק. פולנטה, דייסת קוואקר, פודינג אורז על כל צורותיו (אתמול היתה פה בחורה דנית שסיפרה לי שפודינג אורז עם שמנת ושקדים הוא מאכל מסורתי לקריסמס בדנמרק ותחת לחץ מסיבי לא מתון בכלל, הבטיחה ללמד אותי את הכנתו. עדכון בהמשך ). בקיצור- דיסות.

בברקלי יש קפה שנקרא 'גרילה קפה ' או בשפתי  'הקפה של אורית'. אורית היא  חברה שלי שבנתיים הספיקה לחזור לרעננה אך לפני כן התעקשה להגן על הקפה המעולה שלהם, שרק היא ועוד כמה תמהונים ישבו שם כשנפתח.  בנתיים גרילה הפך למן מוסד קטן  שמגיש לארוחת בוקר צלחת של פולנטה עם ביצה רכה או עם פטריות מוקפצות ברוזמרין. איזה פינוק.

החלטתי להכין בבית. האיש התבונן בי בתמהון מהול בחלחלה. מבחינתו זה מזון שצריך להיות מוקצה לכאלו שאין להם שיניים. תקשיבו לי, חברים. הוא לא מבין… הוא לא מבין את הפינוק שהדבר הרך הזה גורם לפה.

 

a1

 

לא חייבים רוקפור אם לא אוהבים. וגם לא ביצה- למרות שהשתגעתם?! העיקר בצלחת זוהי התערובת הצהובה הסמיכה והרותחת הזאת שצריכה תבול די נדיב, פרמזן ותוספות כיד הדמיון והזמן. מומלץ גם למי שיש שיניים!

פולנטה מפנקת של בוקר-צהריים

אני לא אלאה אתכם בהוראות הכנה של פולנטה רצינית כי זה ארוך ומיגע. לחטיף הזה מספיקה בהחלט הפולנטה המהירה. הוראות וכמויות על העטיפה. בדר"כ בישול במים רותחים עם מעט שומן ותיבול. יש להשאיר אותה די נוזלית ורצוי ביותר להוסיף לתוכה פרמזן מגוררת והרבה מלח ופלפל.

הביצה צריכה או חליטה במים או טיגון עדין ואפילו ביצה רכה תצליח מאד. אם טיגון- יש לעשותו על אש נמוכה בכדי שהלבן לא ישחים והצהוב יוותר רך. חוץ מזה- גבינת עזים, פטה, רוקפור, פטריות או כל דבר בעל טקסטורה רכה.

בתאבון ושנה טובה. בעיקר בתחום הדיסה הקיומית של כולנו.

השארת תגובה

מתויק תחת בוקר, ללא גלוטן

קדירת בקר בחלב קוקוס

יש לומר את האמת- חופש א ר ו ך עם שלושה, בלי אף צל של סבתא באיזור הוא דבר לא קל בכלל.

הקטקט לא רגוע בזמן האחרון. גיל שנתיים מתקרב והוא, שהיה תינוק כל- כך רגוע ושליו, מנסה בכל כוחותיו לנהל לעצמו חיים עצמאיים תוך כדי לקיחת החלטות בלתי הגיוניות בעליל וקשיי שפה חמורים. התוצאה- נהמות וצעקות רמות. רב הזמן.

נמברטו יודע כתמיד לנצל כל פירצה ולתפוס אותך בדיוק ברגעי חולשתך. היום אגב, הוא הודיע לי שנמאס  לו מ'המופעות' ושהוא מתגעגע לגן. ה'מופעות' של היום היה סרט מצויר על עכבר גיבור. כן, עוד עכבר. (שמתי לב לעליית מניות חדה של משפחת המכרסמים בסרטי האנימציה)

לכן, עוד יותר נחמד מסתם נחמד היה לי ביום שני.  האיש הודיע לי בסבר רציני כי תמו ההילולות. הוא זז למשרד. היו שם מילים שהתייחסו לטביעה וקריסה אבל אני לא ממש סגורה על זה. מה שכן, האימפקט עבד.

הלך האיש באה אורית. היא ושלושת בנותיה ולא אלאה בפרטים רק אומר שהיה לי יום מצוין. גדוד הגמדים היה רגוע וטוב לבב. הגדולים עשו לבית 'רמונט' בעוד הקטקט חזר למקורותיו הרגועים בחוץ. השמש יצאה וחיממה את הגינה ואת כולנו. שתינו קפה. אכלנו סופגניה. הצלחנו גם לדבר. בלי הפרעה.

בצהריים הוצאנו מהתנור את הסיר הכחול הגדול שהכנסתי לשם בבוקר וה ו פ הייתה ארוחה.

קדירות הן אחד הדברים האהובים עלי בעולם. ולא, לא רק בחורף. הבישול האיטי הזה, שהופך את השכנים בסיר הזה לאחד ומעדן ומרכך את הטעמים כולם, הוא פלא בעיני. הפעם הכנתי קדירת בקר בחלב קוקוס. אני נאבקת בכתיבת המתכון מאחר והוא הדבר הכי גמיש וסבלני שיש. מה שיש במקרר ובבית יכול להתאים. **הפעם היו לי פטריות שיטאקי טריות, כרישה, גזרים צבעוניים ובזיליקום. אבל באותה המידה זה יכול להיות גם פטרוזיליה, כוסברה או צרור של שמיר קצוץ, בצל ירוק או רגיל, תפו"א קטנים ו בטטות ועוד… כל אחד מאלו ישפיעו על הטעם אבל התוצאה הסופית תהיה דומה- תבשיל סמיך, ארומטי, כבד ומפנק. וכמובן, איך לא, אורז בשביל לספוג את הרוטב!

img_4301a1

קדירת בקר בחלב קוקוס        6-8  איש

זה נכון שחלב קוקוס אינו אורח פופולארי במיוחד  בתבשילי קדירות. דוקא משום כך כדאי לנסות. הרוטב המתקבל הוא קרמי- שמנתי והוא כל-כך טעים, שלפעמים אני מגדילה את כמותו ובמה שנשאר, מבשלת קציצות. ידידותי למקפיא.

 בערך 1.5 ק"ג בשר בקר לצלי – אני משתמשת בבשר short ribs  הנקרא בארץ אסאדו או שפונדרה. יש לו הרבה שומן ובבישול ארוך הוא רך למופת. מאוהבת בנתח הזה!

2 פחיות חלב קוקוס- אפשר מופחת שומן

1 צרור עשבים קצוץ – השתמשתי הפעם בבזיליקום ופטרוזיליה**

5-6 שיני שום קצוצות גס

1 כרישה פרוסה**

1 כף גדושה ג'ינג'ר טרי מגורר- חייבת לציין כאן שהיו פעמים בהם לא השתמשתי בו והיה מצוין!

4-5 כפות סויה

2 עגבניות קצוצות או משומרות או רוטב עגבניות

מלח+ צ'ילי פלייקס

גזרים, שיטאקי**

במעט שמן-זית משחימים את קוביות הבשר. רצוי בפעמיים- שלוש, תלוי ברוחב הסיר. מוסיפים את הבצל או הכרישה ומטגנים מעט לריכוך. מוסיפים את כל יתר החומרים ומתבלים. אל תמליחו יותר מדי. תמיד אפשר להוסיף בהמשך והחשש הוא, שהרוטב יצתמצם ויהיה מלוח מדי.

מביאים לרתיחה ומעבירים מכוסה לתנור לכמה שעות (בדר"כ 3-4 ). אני התחלתי ב- 180 צלסיוס ואחרי כשעה, הורדתי לחום נמוך. הכל כתלות לזמן שיש בידכם.  תוך כדי, יש לבדוק ולתקן תיבול. בסיום הבישול הבשר צריך להיות רך כחמאה והרוטב סמיך.

img_4316a

93 תגובות

מתויק תחת אורז, ארוחה בסיר, בשר, ללא גלוטן

טיפול שורש (סלט קטן של ג'יקאמה)

את השורש הזה הכרתי לראשונה כשהתמחתי במסעדת :  'Union Square Cafe'  שבניו-יורק, ישר עם סיום הלימודים.  בארוחת צוות,  הוסיפו אותו לסלט ואז נערכה בנינו הכרות רשמית ראשונה. "שלום", אמרתי " אתה מוצא חן בעיני". ולמרות שלא ענה, ביררתי עליו פרטים. שמו של השורש הוא  Jicama  (מן הכלאה בין ג'יקאמה לבין היקאמה) והוא פופולארי בקרב אנשי מכסיקו. הוא ניתן לאכילה כמו שהוא, רק צריך לקלף. בטעם הוא נטרלי אבל מה שנחמד בו הוא המרקם שלו. משהו בין תפוח קריספי לבין ליבת החסה הערבית. אין לי אפילו מושג אם הוא ניתן להשגה בישראל אבל גם אם  עדיין לא- בסוף הוא יגיע. בסוף הכל מגיע…

img_3044aa1

 

הכנתי ממנו סלט קטן, פשוט ומרענן עם טעמים אסיאתים והרבה חמוץ-מתוק-חריף. ובגלל שבבישול אין חוקים, אפשר לקחת את הרוטב  הטעים הזה ולחבר אליו המון דברים אחרים: קולורבי, צנוניות, מלפפון, גזרים, בצל- ירוק, נבטים ותפוחים.

סלט קטן ומרענן

1 שורש ג'יקאמה גדול- קלוף ופרוס לגפרורים 

1 פלפל צ'ילי אדום טרי- פרוס דק

עלי נענע- לפי הטעם (ואפשר גם כוסברה)

שברי בוטנים קלויים

חופן נבטים (אני השתמשתי בנבטי דייקון)

לרוטב:

2 כפות מיץ ליים או לימון

1 כף סוכר חום

1/2 כפית שמן צ'ילי מתוק

מעט רוטב דגים

לערבב הכל יחד לתקן תיבול ולהגיש.

1

 

השארת תגובה

מתויק תחת ירקות, ללא גלוטן, סלט

שקשוקה

יום שישי. עוד שבוע עבר. בעודי מטפסת במעלה הגבעה, שהיא בעצם לא ממש גבעה אלא סוג של הר, חשבתי לעצמי שמגיעה לי ארוחת בוקר מושקעת כי הייתי טובה השבוע. 

 

img_3347aa2

 

ירדתי ועליתי 3 פעמים את ההר במסגרת הבאת פרינצי לביהס' השוכן למרגלות, החלפתי צמיגים לאוטו (נכון שזה לא קשור לפעילות גופנית אבל זה מעצבן לא פחות)  וגם הצלחתי שלא לפספס את שיעור היוגה שלי. אי לכך ובהתאם לזאת –  מגיע לי.

הגינה לא מי יודע מה בימים אלו. קר בחוץ ורק עשבי התבלין מצליחים לשמוח מזה. לקחתי מה שיש: מרוה, טימין, בזיליקום שכבר עמד להפרד מהעולם, פטרוזיליה,רוזמרין, אורגנו וטרגון. אני יודעת שהרבה אנשים לא מחבבים טרגון וחושבים שהוא מוזר. אני מתה עליו. דוקא בגלל שהשימוש בו אינו יום יומי, הוא נותן לאוכל מן ארומה מלכותית ומיוחדת.

מאילו ומעגבניות חורף קטנות וכתומות הכנתי לי יופי של שקשוקה. חמה ומנחמת. טרגונית.

שבת שלום. 

 

img_3292bb

 

שקשוקה כתומה וטרגונית

כאמור, מי שלא מסמפט טרגון או כל עשבון אחר, שירגיש חופשי פשוט לא להשתמש בו. בכלל, שקשוקה היא טיפוס מאד סבלני. גג, היא לא ממש תהיה בסוף שקשוקה…

כשזה מוכן, מזליפים קצת שמן-זית טוב, אם יש אז גם קצת  גבינת עזים טובה או פטה מפוררת. וכן… קצת מלח גס ועוד קצת פלפל שחור גרוס או צ'ילי פלייקס.

כמות לשניים-

500 גר. עגבניות קטנות

1/2 כוס ענפי עשבי תיבול(אני השארתי אותם שלמים אבל בהחלט ניתן לקצוץ את העלים דק ולהוסיף)

4 שיני שום קצוצות גס

4 כפות  שמן

1/2 כפית פלפלצ'ומה

2 ביצים

מלח ופלפל

חוצים את העגבניות ומוסיפים אותן ואת שאר החומרים למחבת. מבשלים על אש נמוכה עד שהעגבניות מתרככות מאד ומפרישות נוזלים. מתקנים תיבול ומנמיכים את הלהבה.  שוברים את הביצים מעל וממשיכים לבשל עד לדרגת העשיה שאוהבים. (של הביצים כמובן!)

3 תגובות

מתויק תחת בוקר, גינה, ירקות, ללא גלוטן, משהו עם הלחם, עגבניות ושום

קונפי ארטישוק ירושלמי

 

img_3104vv

 מעדן. אם אתם מחובבי הארטישוק זה בשבילכם. כל-כך כל-כך טעים!

נכון שצריך המון שמן זית אבל הוא לא הולך לאיבוד. בסיום הבישול יש לסנן אותו לצנצנת ואז יש לכם אוצר קטן מלא בטעמים של ארטישוק ורוזמרין – לסלטים, לתבשילים, להקפיץ שרימפס, לטבול לחם…

והארטישוקים עצמם- רכים, חמימים ומלאי טעם. לחם טוב ומשהו לשתות. נעים בבטן.

  img_3081rr

img_3050rr

קונפי ארטישוקים -או במילים אחרות: אחלא אנטיפסטי

לכמות שהספיקה לשניים כמנה ראשונה:

4 ארטישוקים ירושלמיים גדולים

4 ארטישוקים קטנטנים

1 ארטישוק גדול מאד

5-6 שיני שום קלופות

2 ענפי רוזמרין

 שמן זית

מלח, פלפל, צ'ילי פלייקס

קולפים את הארטישוקים ומיד מעבירים לסיר קטן המכיל שמן-זית והרבה! זה ימנע מהם השחרה.

 את הירושלמים מקלפים וחותכים לעיגולים או לחתיכות אחרות. את הארטישוקים הקטנים ניתן לאכול כמעט בשלמותם – מסירים את רוב העלים ומשאירים רק את הפנימיים הרכים. מקלפים את הגבעול וחותכים את מחצית ראשם העליונה. הגדול הוא הכי בעייתי – מסירים את כל העלים. מקלפים את הגבעול ורק אז חוזרים להסיר את הקוצים עם סכין. מה שנשאר הוא לב הארטישוק. פורסים גס.

מוסיפים את שיני השום והרוזמרין ומתבלים. מביאים ל'כמעט רתיחה', מכסים ומבשלים על אש נמוכה מאד עד שרך. בערך 15 דקות.

הכי טעים זה חמים. לאחר שהתקרר ניתן לחמם בעדינות במיקרו.

img_3123rf1

השארת תגובה

מתויק תחת טבעוני, ירקות, ללא גלוטן, משהו עם הלחם

אנטיפסטו כרובית ומצב רוח קרבי

1111

 3:20 אחה"צ. שיעור גיטרה שלא הספקתי להתאמן אליו בעוד שעתיים, אריזות שאני חייבת להספיק לטיול שלנו ל-L.A. מחר (ונדרנו שהאוטו מוכן הלילה ומחר אנחנו יוצאים ממש ממש מוקדם)  ואני מצלמת כרוביות.

אני מנסה בכח לשכנע את עצמי לעזוב עכשיו. ברגע זה, לעזוב הכל ולסיים את האריזות אבל האני שכל-כך אוהב את העשיה הזו, גם של המטבח וגם של התעוד, אומר לי "תרגעי, תמיד יש את אח"כ".

ב-12 בלילה, אורזת כמו מטורפת, אני אקלל. אבל עכשיו, לעזאזל עם המורה שלי לגיטרה שמנסה ללמד אותי לד זפלינג בשיעור השלישי בחיי ומצליח להוציא לי את כל האויר מחדוות ההתחלה ושכל הבגדים והחיתולים והחטיפים-לדרך ובגדי הים יחכו… זהו זמן הכרובית!

הסלטון הזה הוא אחד מנכסי האהובים מ-Lupa, אחת ממסעדותיו של מריו בטלי בניו-יורק. אולי מוטרדת מכדי ללהג על שעותי הקשות שם, מתחת לאדמת מנהטן, בקיץ לח ודחוס כמו שרק ניו-יורק יכולה אבל לא טרודה מכדי לחלוק את המתכון.

פרוסת לחם עם קרום פריך. כוס יין. גבינה טובה. אתם מסודרים.

סלט אנטיפסטי של כרובית, שום ו זיתים

 הנה שיטה מהירה המניבה תוך דקותיים שיניי שום שחומות ומתקתקות. במקום לצלות את השום בתנור (עניין של בערך שעה), מכניסים לסיר קטן המון שיני שום קלופות, מעט מלח והרבה שמן זית ומבשלים מכוסה על אש קטנטנה. אם נראה שיש התרחשות גדולה מדי בסיר, פשוט סוגרים את האש לכמה רגעים ונותנים לחום ולאדים לעשות את שלהם. השום צריך להיות ממש רך ולאבד כל חריפות.

את השום הזה אני מוסיפה לאנטיפסטי, שמה על פיצות או סתם בסנדויץ.. ועכשיו, יאללה למתכון- שאין לו ממש כמויות מדויקות.

1 ראש של כרובית

חופן זיתי קלמטה (או בעצם כל סוג שאוהבים)- קצוצים גס

שיני שום רכות +שמן הזית בהן התבשלו (בכמות שמתאימה לכם)

1-2 כפות צלפים

טימין טרי- רק עלעלים

צ'ילי פלייקס

מחממים תנור להכי חם שיש. את הכרובית מפרקים לפרחים- כטוב לבכם בגודל. מניחים בתבנית ומתבלים בנדיבות בשמן זית ומלח. מכניסים לתנור וצולים. יש להתאפק מלערבב ומלהתעסק עם זה. תנו לה להיות. כשמשחימה מעט- אפשר לתת ערבוב קטן. הכרובית מוכנה כשהיא שחמחמה ורכה. שימו לב שלא רכה מדי. משהו כמו 30 דקות.

להעביר אותה לקערה. להוסיף את כל יתרת המרכיבים ולתקן תיבול.

זה טעים ככה או פושר ואפילו יום אחרי…

7 תגובות

מתויק תחת טבעוני, ירקות, ללא גלוטן, משהו עם הלחם